אבחון וטיפול ב-ITP בילדים - הנחיה קלינית

מתוך ויקירפואה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
אבחון וטיפול ב-ITP בילדים
הוועדה המקצועית האיגוד הישראלי להמטולוגיה ואונקולוגיה ילדים
עריכה חברי הוועדה
  • ד"ר שרגא אבינר
  • ד"ר שושנה רבל־וילק
  • ד"ר חגית מיסקין
  • פרופ' חנה תמרי
תחום המטולוגיה
קישור באתר ההסתדרות הרפואית בישראל
תאריך פרסום 2013
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםארגמנת תרומבוציטופנית חיסונית

טרומבוציטופניה אימונית - ITP‏ (Immune Thrombocytopenia) היא מחלה שכיחה יחסית בילדים, הגורמת לתופעות דמם בעור ובריריות, ואשר עלולה לגרום לפגיעה באיכות החיים של הילדים ובמקרים נדירים לתחלואה ניכרת. מחלה זו גורמת להתלבטות בקרב הצוותים הרפואיים באשר לאבחנה ולטיפול.

בשנים האחרונות חלו שינויים בהבנת הפתוגנזה של מחלת ITP שהכתיבו שינוי בהגדרת המחלה, בדרכי האבחנה ובטיפול.

הנחיות לטיפול ב-ITP פורסמו לראשונה בשנת 1996 על־ידי החברה האמריקנית להמטולוגיה.[1] הנחיות אלו היו מבוססות בעיקר על דעות מומחים ופחות על נתונים מוכחים.

עם הצטברות נתונים מעבודות קליניות התכנסה קבוצה בינלאומית של מומחים International (Working Group (IWG בשנת 2009, והגיעה להסכמה על הטרמינולוגיה, ההגדרות והקריטריונים לתגובה לטיפול ב-ITP. הקבוצה פרסמה הנחיות מעודכנות לטיפול ב-ITP ‏[2]. עם ביסוס העבודות לגבי טיפולים חדשים והצטברות נתונים נוספים הורגש צורך בשינוי הגדרות המחלה והטיפול בה. לאחרונה פרסמה החברה האמריקאית להמטולוגיה הנחיות חדשות מבוססות־עובדות לטיפול ב-ITP‏ [3].

מטרת הנחיות אלו להתוות קווים מנחים לאבחנה וטיפול ב-ITP בילדים על פי המלצות הקבוצה ועל פי הידע וההמלצות העדכניות בספרות, תוך התאמה לתנאים בארץ.

תוכן עניינים

הגדרות

טרומבוציטופניה אימונית היא מחלה אוטואימונית המאופיינת על ידי ירידה מבודדת במספר טסיות הדם ללא סיבה אחרת לירידה זו. המנגנון המשוער הוא הרס מוקדם של הטסיות על־ידי נוגדנים וככל הנראה יש גם הפרעה ביצור הטסיות.

מינוח

שמה הקודם של המחלה - Idiopathic Thrombocytopenic Purpura - שונה לאחרונה, והמילים אדיופטי ופורפורה הושמטו משם המחלה. התואר אדיופטי הושמט היות ומנגנון המחלה ידוע, התיאור פורפורה הושמט מכיוון שאינו מאפיין את כל החולים וחלקם מתייצגים ללא כל סימנים עוריים.

ITP יכולה להתבטא כמחלה ראשונית - Primary ITP, או כקשורה להפרעה נוספת - Secondary ITP (משנית).

ITP ראשוני

ספירת טסיות קטנה <100X109/LT בהעדר גורמים או מצבים אחרים הקשורים לטרומבוציטופניה.

ילד עם ספירת טסיות שבין 100-150X109/L ושאינו מאובחן מעברו כסובל ITPTI יופנה לברור מספר הטסיות הנמוך במידה וקיימות שתי בדיקות עוקבות בערכים אלו.

ITP משני

ספירת טסיות קטנה מ- 100X109/LT בנוכחות מחלות שונות ו/או טיפולים העלולים לגרום לטרומבוציטופניה.

טבלה מספר 1 מפרטת את הגורמים האפשריים לטרומבוציטופניה משנית.

טבלה מספר 1: גורמים לטרומבוציטופניה משנית
*     Antiphospholipid (APLA) syndrome
* Common variable immune deficiency (CVID)
* Autoimmune thrombocytopenia (eg. Evans syndrome)
* Drug administration side effects
* Infections with cytomegalovirus, Helicobacter pylori, hepatitis C, human immune deficiency virus, varicella zoster
* Lymphoproliferative disorders
* Bone marrow transplantation side effects
* Vaccination side effect
* Systemic lupus erythematosus (SLE)


ביטויי הדימום על פי הבדיקה הגופנית

טבלה מספר 2: הגדרת סוג הדימום על פי האבחנה הפיזיקלית
מקום הדמום הביטוי הקליני הגדרה
עור (אפידרמיס ודרמיס) Petechiae שינוי צבע העור לאדום (חדש) או סגול (בגיל מספר ימים) בקוטר של 0.5-3 מ"מ שאינו מתבהר רגעית בלחיצה ואינו נמוש
Echymosis (purpuric macule, bruise, or cuntusion נגע שטוח עגול או לא סדיר בצבע אדום כחול או סגול הגדול מפטכיה. הרמת הנגע מעידה על התפשטות המטומה לשכבות השטחיות של העור
עור (שכבה תת עורית) Hematoma צבר דם מקומי בולט, לעיתים קרובות עם שינוי צבע העור שמעל לנגע
ריריות נראות Petechiae, purpuric macule, and echymosis כמו בעור
Bulla, vesicle, and blister נגע מכיל דם הנראה מורם, מוגבל ובעל דופן דקה. כל בולה (<5 מ"מ) גדולה מוסיקולה. כל שלושת הנגעים יספרו יחד כבולות.
Epistaxix כל דימום מהאף, קדמי או אחורי, חד או דו צדדי
Gingival Bleeding כל דימום משולי החניכיים
Subconjunctival Hemorrage שינוי צבע מתחת ללחמית לאדום בהיר תחילה; במשך הזמן יכול לקבל צורה של אכימוזה
שרירים ורקמות רכות Hematoma כל צבר מקומי של דם הנראה, נימוש או מתגלה באמצעות הדמיה. עלול לבתר שכבות של רקמות החיבור

ביטויים לחומרת הנטייה לדמם

דמום קל

שטפי דם המוגבלים לעור בלבד (פטכיות ואכימוזות).

דמום חמור

שטפי דם בריריות.

דימום מסכן חיים

דימום פעיל הגורם לירידה של ההמוגלובין בקצב של מעל 1 gr/dL בשעה. טבלת מדרג דימומים יכולה לשמש כעזר בהערכת חומרת הדמום (טבלה מספר 3)

טבלה מספר 3: מדרג דימומים (מותאם על פי דרוג Buchanan‏[4])
0 ללא אין עדות לדימום
1 מינורי פטכיות בודדות (<100 סה"כ) ו/או <5 שטפי דם קטנים (<3 ס"מ קוטר), ללא דימום בריריות
2 קל הרבה פטכיות (>100 סה"כ) ו/או >5 שטפי דם גדולים (>3 ס"מ קוטר), ללא דימום בריריות
3 בינוני דימום בריריות (דמם מהאף, שיניים, ריריות הפה, דימום וסתי רב, דימום ממערכת העיכול או השתן) שלא דורש טיפול רפואי מידיי או התערבות רפואית
4 קשה דימום בריריות (דמם מהאף, שיניים, ריריות הפה, דימום וסתי רב, דימום ממערכת העיכול או השתן) או חשד לדימום פנימי שדורש טיפול רפואי מידיי או התערבות רפואית
5 מסכן חיים דימום תוך מוחי או דימום מסכן חיים אחר


שלבי המחלה

  • Newly diagnosed - אובחן לאחרונה - משעת האבחנה ועד 3 חודשים מהאבחנה.
  • Persistent - מתמידה - 12-3 חודשים מהאבחנה.
  • Chronic - כרונית - מעל שנה מהאבחנה.

תגובה לטיפול

  • (Complete Response (CR - השגת ספירה של ≥100X109/L.
  • (Response (R — ספירת טסיות ≥30X109/L אבל 100X109/L> והכפלה של מספר הטסיות הבסיסי.
  • משך התגובה נקבע כזמן מהשגה ראשונה של CR או R עד לחלוף ה-CR או ה־R

תלות בסטרואידים

הצורך במתן סטרואידים על מנת לשמור רמת טסיות של >30X109/L ו\או למניעת דמום.

ITP חמור

חולים עם דמום משמעותי המוגדר כדמום בעת האבחנה המצדיק טיפול תרופתי או כהופעת דמום חדש המחייב התערבות נוספת או הגדלת מינוני תרופות.

אבחנת ITP בילדים

האבחנה והטיפול ב- ITP בילדים מצריכים שיקול דעת ושיפוט של בעל ניסיון בטיפול במחלה זו כמו גם מיומנות אבחון של משטחי דם ועל כן יתבצעו וינוהלו על ידי מומחה/ית בהמטולוגיה של ילדים.

אבחנה של חולה ITP חדש

אנמנזה טובה, בדיקה גופנית מדוקדקת, ספירת דם ומשטח דם המתאימים ל- ITP קובעים את האבחנה ללא צורך בבדיקות נוספות. בדיקת משטח הדם על ידי המטולוג חשובה ביותר לאור העובדה שספירת הדם במכשיר לעיתים לא משקפת את מספר הטסיות האמיתי וכן כדי לשלול גורמים אחרים לטרומבוציטופניה.

האנמנזה צריכה לשלול חום, כאבי עצמות/פרקים, נטייה לדמם בעבר או טרומבוציטופניה קודמת אישית או משפחתית, נטייה לזיהומים, גורמי סיכון ^HIV ונטילת תרופות. הבדיקה הגופנית תשלול שינויים מורפולוגיים בשלד או ברקמות רכות, תפרחות שאינן כתוצאה משטפי דם, הגדלת כבד ו\או טחול והגדלת בלוטות לימפה. בבדיקות המעבדה יש לשלול שינויים ברמת ההמוגלובין או בספירה הלבנה (שאינם מוסברים ע"י מחלה אחרת), שינויים מורפולוגיים בשורה הלבנה ומצבים בהם כל הטרומבוציטים קטנים מאוד או גדולים מאוד.

בנוכחות התנאים הנ"ל לאבחנת ITP ולאחר בדיקת משטח הדם ע"י המטולוג ילדים אין צורך בבדיקת מח עצם, גם לא לפני התחלת טיפול בסטרואידים.

בחשד קליני מתאים ניתן לבדוק רמת אימונוגלובולינים לשלילת טרומבוציטופניה כסימן ראשון של CVID ‏ (Common Variable Immune Deficiency}. כמו כן מומלץ לבדוק רמת אימונוגלובולינים בכל הילדים לפני מתן IVIG כדי לא למסך אבחנה של CVID וכדי לשלול חסר של IgA (טבלה מספר 4)

יש לבדוק את סוג הדם ולבצע תבחין קומבס ישיר - DAT ‏ (Direct Antiglobulin Test} בזמן האבחנה אם יש כוונה לטפל ב-Anti D. ההחלטה על ביצוע תבחין DAT בזמן האבחנה במקרים אחרים (כמו לשלול תסמונת Evans) תהיה בהתאם לשקול דעתו של ההמטולוג המטפל.

טבלה מספר 4: בדיקות בעת אבחנת ITP
1.     ספירת דם מלאה ומשטח דם לבדיקה על ידי המטולוג/ית ילדים
2. אימונוגלובולינים לפני מתן IVIG
3. סוג דם ותבחין קומבס אם מתכוונים לטפל ב-Anti D


בדיקות לחולה ITP לאחר העדר תגובה או תגובה חלקית ב־6-3 חדשים

בחולה עם אבחנה ראשונית של ITP שלא הגיב או שהגיב חלקית לטיפול בתקופה של 3-6 חודשים ועדיין זקוק לטיפול, יש לבצע בדיקות נוספות לשלילת אפשרויות אבחנתיות אחרות (טבלה מספר 5)

טבלה מספר 5: בדיקות לחולה שאינו מגיב בתוך 3-6 חודשים
1.     לשקול שאיבת מח עצם
2. בדיקות לאיתור מחלה זיהומית (H. Pylori ,HCV ,HIV) בחשד קליני מתאים
3. ANA - Antinuclear antibodies
4. בדיקות ל-APLA כולל: ANA‏ (Anticardiolipin antibodies) ו-LAC‏ {Lupus anticoagulant}
5. רמת אימונוגלובולינים בסרום (IgG, IgA, IgM) אם לא נבדקה בעבר
6. בחינת התרופות שנוטל

טיפול ראשוני ב־ITP בילדים

ככלל, הטיפולים אינם גורמים לריפוי המחלה אלא רק להעלאת ספירת הטסיות למשך זמן הפעולה של התרופה.

השגחה בלבד

מטרת הטיפול ב- ITP היא להשיג רמת טסיות הקשורה לדרגה מספקת של המוסטזיס, ולא להגיע לערך מסוים של טסיות. גישה זו שונה מהמדיניות הקודמת לפיה הטיפול נקבע על פי ערך הטסיות היות ולא הוכח שטיפול בילד עם דמום קל בלבד מונע דמום חמור יותר ורוב הילדים אינם סובלים מדמומים חמורים.

לפיכך, ילדים עם ITP שאינם מדממים או בעלי דמום קל יטופלו בהשגחה בלבד, ללא תלות במספר טסיות הדם.

הימנעות ממתן טיפול נובעת מהעובדה שטיפול תרופתי הכרוך בתופעות לוואי, אינו "מרפא" את ITPT אלא מאפשר עליה זמנית בספירת הטסיות ו"קניית זמן" עד להחלמה ספונטנית. החלטה על הימנעות מטיפול צריכה להיעשות בתיאום עם המשפחה תוך הבנה של הילד ומשפחתו את הבעייתיות והסיכונים במצבו ועם מתן הדרכה לגבי מתי ואיך ליצור קשר עם הצוות המטפל במקרה של שינוי במצב הילד.

יחד עם זאת ההחלטה לטפל בהשגחה בלבד במקרים בהם הדמום קל תלויה בגיל הילד, בפעילותו, ברמת הסיכון שלו להיפצע, באיכות חייו ובתנאים בהם הוא נמצא. בילדים החשופים יותר לפגיעות, במקרים בהם אין אפשרות להשגחה צמודה ופניה לעזרה בזמן סביר וכן במקרים בהם קיים סיכון מוגבר לדימום (לדוגמה היסטוריה משפחתית ו/או אישית של נטייה לדמם) מומלץ לשקול מתן טיפול גם בהעדר דימום חמור במטרה לשמור על ספירת טסיות מעל 10-20X109/L.

במקרה של טראומה ו/או לפני פעולה כירורגית יש לתת טיפול במטרה לשמור ספירת טסיות לפחות מעל 50X109/L (בחבלת ראש ו/או ניתוח נוירוכירורגי — מעל 100X109/L).

מתבגרים נוטים לפתח מחלה כרונית יותר אך עקרונות הטיפול בהם יהיו דומים לאלו שבילדים צעירים יותר היות ולא הוכח שטיפול מוקדם מקטין את הסבירות לפתח מחלה כרונית. בנערות מתבגרות יש להעריך את כמות הדמם במחזור ולשקול טיפולים נוספים כמו הקסקפרון. במקרים מסוימים יש לשקול טיפול בגלולות לאחר התייעצות עם רופא/ת נשים.

שיקול נוסף בהחלטה על ניסיון טיפולי בעת האבחנה הוא הצורך לזהות טיפול אשר יגרום לעליה בספירת הטסיות על מנת שיוכל לשמש כטיפול דחוף במקרה של דימום חמור בעתיד.

אם מאובחנת בנוסף גם אנמיה מחוסר ברזל יש לטפל בה היות ומצב זה עלול להגביר את הנטייה לדמם.

בכל המקרים (כולל במקרים הקלים) בהם יוחלט לא לטפל יש להזהיר המשפחה מטיפול בתכשירים המחמירים נטיה לדמם כגון תרופות מקבוצת NSAIDS‏ (Non Steroidal Anti-Inflammatory Drugs)

ככלל אין צורך לאשפז ילדים ברמת טסיות של מעל 30X109/L. בספירת טסיות נמוכה יותר, הצורך באשפוז יקבע בצורה פרטנית לגבי כל מקרה.

יש לאשפז ילדים עם ITP בעת האבחנה במקרים הבאים:

  • דימום מריריות שלא נפסק לאחר השגחה במיון
  • החלטה על טיפול תרופתי תוך ורידי
  • סיפור של טראומה משמעותית העלולה להתפתח לדימום פנימי
  • דמום חמור או חשד לדימום מסכן חיים
  • רושם שהמשפחה לא מסוגלת להתמודד עם האבחנה או עם הטיפול

שחרור ילד עם ITP מהמיון ייעשה לאחר התייעצות עם המטולוג, עם פירוט הנחיות לזהירות בבית ותיאום המשך המעקב ההמטולוגי.

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי ראשוני (קו ראשון)

יש 3 תרופות מומלצות להתחלת טיפול תרופתי במקרים בהם הוחלט לטפל: קורטיקוסטרואידים, אימונוגלובולינים Anti DH.

אין הבדלים משמעותיים בתוצאות של עליית ספירת טסיות בין שלושת הטיפולים, פרט לזמן להשגת תגובה ראשונית (טבלה מספר 6). ילדים שונים יכולים להגיב לטיפול מסוים מתוך השלושה בצורה טובה יותר מאשר לטיפולים האחרים וההחלטה על בחירת סוג הטיפול נובעת משיקולי הזמן להשגת תגובה רצויה (טבלה מספר 6), ומניסיונו האישי של הרופא. במקרים בהם השיקול הקליני מחייב טיפול דחוף ולא ניתן להמתין להשלמת האבחנה ע"י המטולוג יש עדיפות למתן IVIG או Anti D. הימנעות מטיפול בסטרואידים נובעת מהאפשרות הנדירה של לויקמיה (שלא ניתן לשלול ללא הסתכלות במשטח הדם).

בחולים עם דמום אקטיבי חריף ניתן לטפל בשילוב של קורטיקוסטרואידים עם אימונוגלובולינים בו־זמנית להשגת תגובה מהירה יותר.

קורטיקוסטרואידים

IV Methylprednisolone 4 mg/kg/day, או PO Prednisone, באותו מינון למשך 4 ימים.

הטיפול הזול ביותר ויעיל במידה רבה. בילדים אין צורך בירידה הדרגתית במינון עם סיום הטיפול ואין צורך להשאיר באשפוז לאורך כל ימי הטיפול.

אימונוגלובולינים

IVIG 0.8 gr/kg/day למשך יום אחד (לעגל המינון לאמפולה הקרובה). יש לתת בהתאם להנחיות לפי התכשירים השונים.

טיפול יקר יותר המעלה רמת הטסיות במהירות גדולה יותר, אך לא ברור אם ההבדל בעל משמעות קלינית. עלול לגרום לתגובה המתאימה למנינגיטיס כימית (אולם התמונה הקלינית יכולה להיות דומה לסימני דמם מוחי).

טבלה מספר 6
זמן התגובה הראשונית ושיא התגובה (בימים) לטיפולים השונים ב-ITP
             תגובה ראשונית (ימים)     שיא התגובה (ימים)     
Anti-D 1-3 3-7
Azathioprine 30-90 30-180
Danazol 14-90 28-180
Dexamethasone 2-14 4-28
Eltrombopag 7-28 14-90
IVIg 1-3 2-7
prednisone 4-14 7-28
Rituximab 7-56 14-180
Romiplostim 5-14 14-60
Splenectomy 1-56 7-56

ניתן לשקול מנה שניה של IVIG אם לא הייתה עליה בספירת טסיות 48-24 שעות לאחר סיום המתן.

יודגש כי בילד שטופל IVIGM יש לדחות חיסונים חיים מוחלשים למשך 11 חודש ממתן התרופה.

Anti D

IV Anti D 75pg/kg/day למשך יום אחד (לעגל המינון לאמפולה הקרובה) במשך שעה. לפני המתן מומלץ לתת פראצטאמול במינון 15 mg/kg ומנה אחת של /1-2 mg/kg .Prednisone Solu-medrol/Hydrocortisone .

טיפול זול יחסית ל IVIG ומשך מתן קצר יותר, אך כרוך לעיתים בהמוליזה.

על פי אזהרה של ה-FDA‏[5] תתכן המוליזה תוך־כלית בסמוך למתן התרופה לכן יש לעקוב אחר הופעת המוגלובין בשתן (בסטיק) עד 8 שעות לאחר המתן.

מתאים לבעלי סוג דם +Rh, בעלי טחול וללא עדות לאנמיה המוליטית אוטואימונית (DAT שלילי). יש לוודא ערך המוגלובין >10gr/dL לפני המתן. לאחר המתן רצוי לטפל בחומצה פולית עד עלית ההמוגלובין לערכו הבסיסי.

טיפול תרופתי במקרי עמידות לטיפול או במקרים מתמידים או כרוניים כאשר יש נטייה לדמם או אינדקציות אחרות למתן טיפול תרופתי

חזרה על טיפולים קודמים

במידה והייתה בעבר תגובה לאחד או יותר מהטיפולים הקודמים ניתן לחזור עליהם, במיוחד בשנה הראשונה לטיפול בה קיים סיכוי גדול יחסית להבראה ספונטנית.

טיפול בסטרואידים עם ירידה הדרגתית

ניתן לשקול מתן סטרואידים במינון ההתחלתי המקובל של 2-1 מ"ג/ק"ג תוך ירידה הדרגתית במינון כמקובל במחלות אוטואימוניות אחרות. ככלל רצוי להימנע מטיפול ממושך בסטרואידים לאורך זמן עקב תופעות הלוואי הקשות.

טיפולים אחרים (קו שני)

בחולים מדממים שלא הגיבו לכל הטיפולים הנ"ל או חולים עם מחלה מתמידה או כרונית ניתן לטפל בתכשירים הבאים:

  • Rituximab
טיפול זה מביא לעיתים להחלמה מלאה ובטוח יחסית. ניתן להציע טיפול זה לחולים כאלטרנטיבה לכריתת טחול או בהיעדר תגובה אחרי כריתת טחול.
IV Rituximab 375 mg/m2 פעם בשבוע למשך 4 שבועות. התכשיר מוכן על ידי דילול ב־500ml ‏ 5% Dextrose וניתן בעירוי במשך 4 שעות (תוך עליה הדרגתית בקצב המתן). שלושים דקות לפני מתן התכשיר יש לתת:
PO Paracetamol 15mg/kg, PO Antihistamine, IV Hydrocortisone 1-2 mg/kg כדי להפחית שכיחות תופעות הלוואי המיידיות.
טיפול זה יעיל לטווח של כשנה בכרבע מהחולים. יש לעקוב אחר רמת 1gG אצל המטופל בשל Hypogammaglobulinemia חולפת ולטפל בהתאם.
תופעת הלוואי העיקרית היא Serum sickness
תופעת לוואי קשה נוספת ונדירה היא Progressive multifocal leukoencephalopathy .
  • High dose Dexamethasone
PO Dexamethasone 0.6 mg/kg/day למשך 4 ימים, אחת ל־4 שבועות ועד 6 מחזורים.
הטיפול כרוך בתופעות לוואי של מינונים גדולים של סטרואידים כמו יתר לחץ דם, היפרגליקמיה וקטרקט ויש לעקוב אחר החולים בקפדנות.
  • טיפולים אחרים
טיפולים נוספים שנוסו ב- ITP כוללים:
(Cellcept) ‏Mycophenolate Mofetil
Cyclosporine,
Anti CD-52 monoclonal antibody
Dapsone.
אין מספיק עדויות בספרות לבסס המלצה על טיפולים אלו למעט Dapsone
Thrombopoietin receptor agonists שונים (Romiplostim, Eltrombopag) נמצאים בשלבי מחקר קליני בילדים ועשויים לשמש כטיפול ITPM בעתיד. ניתן להשתמש בתרופות אלו בתנאים מיוחדים. כיום, תרופות אלו רשומות בסל הבריאות למבוגרים עם ITP פעיל לאחר כריתת טחול או למבוגרים עם ITP פעיל לאחר כשלון של טיפולי קו ראשון והתווית נגד לכריתת הטחול.
  • כריתת טחול כטיפול ב-ITP כרוני או שאינו מגיב לטיפול תרופתי
כריתת הטחול מנטרלת את האיבר העיקרי בו נהרסות הטסיות וכן מסלקת איבר חשוב בו מיוצרים הנוגדנים כנגד הטסיות. עם זאת, ההתייחסות לכריתת הטחול בילדים שונה בצורה משמעותית מבמבוגרים, בשל אופי המחלה השונה באוכלוסיות אלו.
במבוגרים משמשת כריתת הטחול כטיפול קו שני מזה שנים רבות ומביאה להקלה בטרומבוציטופניה ואף לרמיסיה מלאה קבועה בחלק מהחולים (עד 80%). בילדים, בניגוד למבוגרים עם ITP כרוני, יש שכיחות גבוהה עד 60% של רמיסיות ספונטניות (50% עד 5 שנים מאבחנה) ולכן ככלל אין להזדרז בביצוע כריתת הטחול, ולשמור אותה רק למיעוט מהילדים הסובלים מנטייה קשה לדמם או שדבקים באורח חיים המחייב ספירת טסיות גבוהה יותר.
בדיון על כריתת טחול יש לקחת בחשבון מספר נתונים לפני קבלת ההחלטה:
  • כריתת הטחול אינה הפיכה ומסלקת מהגוף איבר חשוב בעל תפקידים המטולוגיים ואימונולוגיים מגוונים. לתפקודים אלה חשיבות במלחמה בזיהומים, בעיקר בילדים. מסיבה זו יש להימנע מכריתת טחול בילדים קטנים מגיל 5 שנים.
  • התגובה לכריתת הטחול אינה ניתנת לחיזוי מראש. (אמנם קיימת אפשרות להעריך תגובה לכריתת הטחול באמצעות סימון הטסיות בחומר רדיואקטיבי ומיפוי סילוקן דרך הטחול או דרך הכבד אך בדיקה זו עדיין לא מבוצעת בארץ נכון למועד כתיבת הנחיות אלו). במקרה של העדר תגובה לכריתת הטחול ניתן להשתמש בתרופות קו ראשון ושני גם לאחר כריתת הטחול (פרט ל- Anti D).
  • ניתן לכרות הטחול בשיטה לפרוסקופית על כל יתרונותיה כשמתבצעת על ידי צוות האמון על טיפול בשיטה זו. כמו בכריתת טחול פתוחה גם כאן יש צורך להעלות את רמת הטסיות לפני הניתוח למעל 20X109/L למניעת סיבוכים. בכריתת טחול פתוחה הטסיות עולות מיד לאחר קשירת וריד הטחול ולכן אם חייבים ניתן לבצע כריתת טחול פתוחה גם בספירת טסיות נמוכה ביותר.
  • סיבוכים סביב־ניתוחיים בכריתת הטחול כוללים דימום, זיהום וטרומבוזיס. סיבוכים לטווח ארוך כוללים אלח דם ואירועים וסקולריים\טרומבוטיים. לפני הניתוח יש לחסן בחיסונים כנגד Pneumococcal, Meningococcal, Hemophilus influenza type b. יש לחזור על החיסון כנגד פנוימוקוק אחרי 5 שנים או על פי רמת הנוגדנים. כמו כן יש לתת טיפול אנטיביוטי מונע קבוע לאחר הניתוח לזמן בלתי מוגבל.
התחלואה הוסקולרית הכרוכה בכריתת הטחול זכתה לתשומת לב מחודשת בעשור האחרון. כריתת הטחול מעלה את שעור התחלואה מתרומבוזיס ורידי ועורקי. קרישיות היתר המלווה את כריתת הטחול נובעת מעליה ^procoagulant derived microparticles, שפעול טסיות, הפרעה ושפעול של תאי אנדותל, שינוי בפרופיל השומנים וטרומבוציטוזיס ממושכת. תופעות אלו שכיחות בעיקר במבוגרים.

טיפול בדמם מסכן חיים (דמם חריף שאינו נשלט או דמם תוך מוחי)

במקרים של דמם שלא פוסק או דמום תוך מוחי הטיפול יכלול טיפול משולב של:

  • סטרואידים במינון גבוה (Nethylprednisoloon 30 mg/kg)
  • IVIG במינון 0.8 gr/kg
  • ערוי טסיות

במקרה של דימום תוך מוחי תבוצע הדמית CT דחופה.

אם אין תגובה לטיפול זה יש לשקול כריתת טחול דחופה.

מצבים מיוחדים

הליקובקטר פילורי

שכיחות זיהום בהליקובקטר פילורי בחולי ITP שונה על פי שיטת הבדיקה לזיהוי החיידק ואין הוכחה ששכיחות הליקובקטר פילורי גבוהה יותר בחולי ITP ו\או שאירדיקציה שלו תגרום להחלמה מ-ITP .

אין הוראה לבדיקה שגרתית של נוכחות זיהום בהליקובקטר פילורי ב-ITP כרוני. הבדיקה והטיפול יעשו על פי סימפטומים ובדיקות מעבדה בהתאם לתלונות החולה.

MMR associated ITP

ישנם דיווחים על הופעת ITP לראשונה לאחר חיסון MMR או חזרת ITP לאחר חיסון חוזר. אולם, שיעור ITP לאחר מחלת האדמת או החצבת גדול מאשר שיעור ITP לאחר חיסון MMR. בנוסף, מתן חיסון MMR לילדים לא מחוסנים שלקו בעברם ב-ITP או לילדים מחוסנים בחיסון ראשון שקבלו ITP ללא קשר לחיסון או אף בסמיכות לחיסון לא העלתה את שעור חזרת המחלה.

לכן ילדים לא מחוסנים שלקו ב-ITP יקבלו את החיסון הראשון של MMR על פי התכנית הרגילה.

בילדים שחוסנו בעבר ולקו ב-ITP עם או ללא קשר לחיסון, רצוי לבדוק את כייל הנוגדנים לפני חיסון חוזר. במידה וכייל הנוגדנים גבוה אין צורך במנה שנייה של החיסון. במידה וכייל הנוגדנים אינו גבוה תינתן מנה שנייה של החיסון על פי תכנית החיסונים.

יש לדחות מתן חיסון MMR למשך 11 חודשים ממתן IVIG האחרון.

ביבליוגרפיה

  1. George JN, Woolf SH, Raskob GE, Wasser JS, Aledort LM, Ballem PJ, Blanchette VS, Bussel JB, Cines DB, Kelton JG, Lichtin AE, McMillan R, Okerbloom JA, Regan DH, Warrier I. Idiopathic thrombocytopenic purpura: a practice guideline developed by explicit methods for the American Society of Hematology. Blood 1996;88(1):3-40.
  2. Rodeghiero F, Stasi R, Gernsheimer T, Michel M, Provan D, Arnold DM, Bussel JB, Cines DB, Chong BH, Cooper N, Godeau B, Lechner K, Mazzucconi MG, McMillan R, Sanz MA, Imbach P, Blanchette V, Kuhne T, Ruggeri M, George JN. Standardization of terminology, definitions and outcome criteria in immune thrombocytopenic purpura of adults and children: report from an international working group. Blood 2009;1 13(11):2386-2393.
  3. Neunert C, Lim W, Crowther M, Cohen A, Solberg LJr, Crowther MA. American Society of Hematology. The American Society of Hematology 2011 evidence-based practice guideline for immune thrombocytopenia. Blood 2011;117(16):4190-4207
  4. 4. Buchanan GR, Adix L. Grading of hemorrhage in children with idiopathic thrombocytopenic purpura. J Pediatr 2002; 141(5):683-688
  5. WinRho SDF (Rho(D) Immune Globulin Intravenous (Human): Risk of Intravascular Hemolysis