גמילה מעישון בקרב עובדי התעשייה במקומות העבודה - Smoking cessation among industry employees

מתוך ויקירפואה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גמילה מעישון בקרב עובדי התעשייה במקומות העבודה
Smoking cessation among industry employs
יוצר הערך ד"ר ארנונה אייל
TopLogoR.jpg
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםעישון#גמילה מעישון

פעילויות לקידום הבריאות בעבודה ככלל והבריאות התעסוקתית בפרט מבוצעות במקומות שונים בעולם ונועדו למנוע תחלואה הקשורה בעבודה (מחלות מקצוע) ולמנוע תאונות עבודה. פעילויות אלו מובילות לבניית סביבת עבודה בריאה, אשר בה יתפקד עובד בריא. עישון מהווה גורם מזיק לבריאותו של העובד המעשן וכן לבריאותו של העובד הנמצא בסביבתו. המעשן נמצא בסיכון גבוה ללקות בשבץ מוחי, באוטם שריר הלב, במחלות לב וכלי דם וכן בסרטן מסוגים שונים (ללא קשר לגורמי הסיכון הקיימים בסביבתו). עישון כפוי גורם אף הוא לתחלואה ניכרת. מקום עבודה אשר יקדם חוקים למניעת עישון יחסוך כסף רב, ייטיב עם בריאות עובדיו ויהווה מקום נעים יותר לעבוד בו.

על המעסיקים במקומות העבודה לשתף פעולה עם רופאי המשפחה והרופאים התעסוקתיים ולהירתם במשותף למען קידום בריאות העובדים ומניעת תחלואה.

תוכן עניינים

אפידמיולוגיה

מאפייני אוכלוסיית המעשנים

עישון הוא גורם סיכון עיקרי לתחלואה ולתמותה ברות-מניעה. שכיחות העישון בעולם ובארצנו נמצאת במגמת ירידה ועומדת כיום סביב 20.3% באוכלוסייה הבוגרת (קיימת שונות בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית במדינה). כמות המשתתפים בסדנאות לגמילה מעישון נמצאת בעלייה ובשנת 2012 השתתפו בהן 19,646 מעשנים בכל הקופות. עישון גורם למותם של 10,000 איש בישראל מדי שנה, מתוכם 1,500 לא עישנו מעולם[1].

על פי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מ-2010, 71% מבני ה-20 ומעלה באוכלוסייה חשופים לעישון סביבתי, מהם 37% חשופים במידה רבה ורבה מאוד ו-34% במידה מועטה. שיעור גבוה יותר קיים בקרב אוכלוסיית המעשנים (87%) לעומת אלו שאינם מעשנים (66%)‏[2].

מספר המועסקים בישראל בשנת 2010 עמד על 2,884,000 מועסקים (מהם 1,534,000 גברים ו-1,350,000 נשים) ו-191,000 בלתי מועסקים, בהסתמך על סקר כוח אדם בישראל, הלמ"ס 2010. על פי מחקרים שונים, עובדי הצווארון הכחול, שהם בעלי רמת השכלה נמוכה, נוטים לעשן יותר יחסית לעובדי הצווארון הלבן, אשר הם בעלי השכלה גבוהה יותר[3]. מחקר שבדק עובדי צווארון כחול ואנשי מכירות הראה כי כמות הסיגריות הנצרכת על ידם גבוהה בהשוואה למנהלים ולאנשי מקצוע ייעודיים.

תחלואה תעסוקתית הנגרמת מעישון

עשן הסיגריות מכיל יותר מ-4,000 חומרים כימיים, בהם כ-50 חומרים מסרטנים מוכחים כגון ניקל, קדמיום, ארסן, כרום, בנזן, עופרת, פולוניום וחומרים נוספים אשר קיימים גם בסביבת העבודה במפעלים שונים[4]. הטבק הוכר על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC ,‏International Agency for Research on Cancer) כגורם מסרטן ודאי לבני האדם; כפי שמוכרים הכרום, הניקל, הבנזן ועוד - כך גם עישון סיגריות ועישון סביבתי[5].

עובדי הצווארון הכחול חשופים במקום עבודתם לחומרים שונים אשר יכולים לגרום לתחלואה חמורה ואף לסרטן, אשר בשילוב עם העישון יגרמו למהלך מהיר וחמור יותר של המחלה, כמו במקרה של חשיפה לקרינה מייננת ולעישון, בחשיפה לאדי מתכת כגון ניקל, קדמיום וכרום, בחשיפה לאזבסט ולעישון המכפילה את הסיכון לתחלואה בסרטן ריאות ובחשיפה ל-CO ‏(Carbon monoxide) הגורמת למחלות לב וכלי דם. ירידה בשמיעה נמצאה אף היא קשורה לעישון.

מחקרים אחדים הראו שהעישון נפוץ יותר בקרב עובדי המשמרות, הנוטים לעשן יותר מעובדי היום[6]. במסמך רשמי מ-2008, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הזהיר לראשונה כי עבודה ממושכת במשמרות לילה עלולה להגדיל את הסיכון לחלות בסרטן ובמחלות לב. מחקרים מראים שהסיכון של עובדי משמרות הלילה לחלות בסרטן גבוה בשיעור של 70%-20% בהשוואה לעובדי יום. הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן בארגון הבריאות העולמי אף סיווג עבודה במשמרות הכרוכה בהפרעות בשעון הביולוגי כגורם שהוא קרוב לוודאי מסרטן.

לדבריה של ד"ר לובה פושנוי, רופאה ראשית במשרד התמ"ת, עבודה במשמרות מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן השד ובסרטן המעי הגס. ממצאים אלה התקבלו ממחקרים באחיות בבית חולים ובדיילות בטיסות מסחריות.

נזקים כלכליים הנגרמים מעישון במקום העבודה

על פי מחקר שערך ה-CDC ב-1999 אשר בדק 46,000 עובדים, הוכח כי מעשנים עולים למקום העבודה כ-2 מיליון דולר בשנה[7]. על פי מחקר זה הגורמים הבאים הקשורים לעישון מעלים את עלות העובד למקום העבודה:

  • הפסקות עישון במהלך יום העבודה (כשעה ביום)
  • עלייה בעלות שירותי הבריאות ועלייה בהיעדרויות
  • תשלומי פיצויים לעובדים ותשלום בגין חשיפה תעסוקתית
  • תאונות ושרפות
  • הרס רכוש
  • זיהום סביבתי עקב העשן המוביל לעלות גבוהה של שירותי אחזקה וניקיון
  • תחלואה ותחושת אי נוחות של הנחשפים ל-ETS ‏(Environmental Tobacco Smoke)
  • צורך בהכשרת עובדים חדשים והדרכתם בגין תמותה או תחלואה של עובדים ותיקים עקב עישון
  • פגיעה במורל החברה ובתדמיתה
  • תחושת חוסר אחריות אשר מלווה את חשיפת הלא מעשנים ל-ETS
  • קנסות המלווים הפרת תקנות האוסרות עישון

יתרונות הגמילה מעישון במקום העבודה

מקום העבודה משפיע ישירות על מצבו הפיזי, הנפשי, הכלכלי והחברתי של העובד, על רווחתו, ובעקיפין על רווחת משפחתו והקהילה שבה הוא חי. לפי ארגון הבריאות העולמי קיימים קשרי גומלין בין מקום העבודה, הבית והקהילה שבה נמצא מקום העבודה[8]. ב-2006 הכירו באנגליה בעישון הסביבתי כגורם סיכון תעסוקתי.

מאחר שהעובדים מצויים במקום העבודה שעות רבות, שירותי הבריאות אינם נגישים להם, ולכן על מקומות העבודה לתפור עבורם תוכניות נגישות ויעילות לקידום בריאות במקומות העבודה בשיתוף שירותי הרפואה. תוכניות לגמילה מעישון במקומות העבודה משמשות תמריץ לעובדים להיגמל ותורמות למעסיקים המפעילים אותן ולעובדים במקום הן באמצעות חיסכון כספי והן על ידי מניעת תחלואה בקרב העובדים. רוב העובדים מעוניינים בהפעלת תוכניות אלו במקום עבודתם, ובאכיפה של חוקי איסור עישון במקום העבודה (בישראל קיים חוק האוסר לעשן במקומות העבודה ובמקומות ציבוריים).

מקום העבודה הוא סביבה מיטבית לתמיכה בעובדים שרוצים להיגמל מעישון:

  • בני אדם רבים מבלים חלק ניכר מזמנם במקום העבודה
  • מקומות העבודה מהווים מקום מפגש עם אוכלוסיות גדולות של בני אדם באופן סדיר וזמין, וכן אפשרות לפגוש ציבור רב של מעשנים באופן סדיר ומתמשך
  • במקומות העבודה קיימת נגישות לקבוצות עובדים ייחודיות אשר קשה להגיע אליהן בדרך אחרת כגון קבוצות מיעוטים, עובדים זרים ועובדים אשר אינם מבקרים באופן סדיר אצל רופאים או משתמשים בשירותי רפואה באופן קבוע
  • מקום העבודה משמש מקום נוח למתן מידע באופן שוטף על נזקי העישון, תועלת הגמילה והדרכים הקיימות להיגמל
  • מקום העבודה מהווה סביבה חברתית תומכת הנחוצה לשם גמילה מעישון: מעשנים המעוניינים להיגמל וכאלה שעישנו בעבר, יכולים לקבל תמיכה מעובדים אחרים וכן ממקדמי בריאות, נאמני בריאות ואנשי בריאות במקום העבודה
  • מקום העבודה יכול לתפור תוכנית גמילה מותאמת לצורכי העבודה ולמהלך העבודה כך שתהיה זמינה ונגישה לעובד
  • אכיפת החוקים למניעת עישון במקומות העבודה תעודד עובדים מעשנים לקצץ בכמויות הסיגריות הנצרכות או להפסיק לעשן לחלוטין, ותסייע לאלו שכבר הפסיקו להתמיד בכך

האחראי להובלת שינוי זה במקום העבודה הוא המעסיק. מתן ההזדמנות ויכולת הבחירה, והעידוד לתכנית גמילה זמינה, תורמים יחדיו להפסקת העישון בקרב העובדים[9], [10].

אמצעים לגמילה מעישון במקום העבודה

חוקים המונעים עישון במקומות העבודה קיימים, אך אכיפתם מוגבלת. על המעסיקים להירתם למיגור העישון במקומות העבודה וזאת מכיוון שמחקרים שונים הוכיחו כי מקומות עבודה מסוגלים לעודד את עובדיהם להיגמל מעישון. מקום עבודה המאפשר עישון לעובדיו מעביר מסר מבלבל[11].

הדרכים לגמילה מעישון שונות וצריכות להיבחן על פי צרכי המקום ורצון העובדים[12]. השתתפות בקבוצות המונחות על ידי מנחה מקצועי לגמילה מעישון תוך שילוב טיפול תרופתי היא בעלת אחוז ההצלחה הגבוה ביותר. אפשרויות נוספות כגון גמילה אישית מעישון, גמילה באמצעות תרופות והדרכה או גמילה באמצעות שימוש בתחליפי ניקוטין, ואפילו הדרכה על ידי גורם רפואי בנוגע לנזקי העישון בעת בדיקות תקופתיות, יכולות להוביל לגמילה בקרב חלק מהמעשנים. קיימת גם גמילה באמצעות אתר אינטרנט או באמצעות הטלפון הנייד ולה אחוזי ההצלחה משתנים במחקרים השונים.

צוותי מרפאות רפואת המשפחה והרפואה התעסוקתית חייבים לחבור יחד למניעת עישון ולמיגור החשיפה של עובדים לעישון סביבתי במקומות העבודה, הן מטעמי בריאות והן מטעמים משפטיים. על הרופא התעסוקתי להיות מעורב בפעילויות השונות המקדמות גמילה מעישון כגון מניעת תחילת עישון בקרב נוער העובד במפעלים, יידוע עובדים ומנהלים בנוגע למרכיבי הסיגריות והנזקים הנובעים מהם הן בעישון פעיל והן בעישון סביל וכן אספקת תוכניות לקידום בריאות העובדים במקום עבודתם.

בישראל, סדנאות לגמילה מעישון מועברות על ידי מנחים בקופות החולים השונות ללא עלות למעשנים המשתתפים בסדנה או בסבסוד ניכר, ותרופות המרשם ניתנות בהנחה ניכרת על פי חוק. לעומתן, סדנאות לגמילה מעישון במפעלים יקרות יותר ועלותן כ-5,500 שקלים לסדנה.

יש להקים ועדה ארצית אשר תכלול את נציגי העובדים, ההנהלה, אנשי תקשורת, אנשי בריאות, בטיחות וגהות, מתכנני מדיניות ואנשי משפט וביטחון, ותפתח תוכניות ברמה הארצית לעידוד גמילה מעישון בקרב העובדים. תוכניות אלו במימון הממשלה, מנהלי המפעלים ו/או ארגוני המעסיקים והעובדים הן שימנעו תחלואה ויקדמו את הבריאות בקרב עובדי המדינה.

ביבליוגרפיה

  1. ​דוח שר הבריאות על העישון בישראל
  2. הלמ"ס: נתונים מתוך סקר בריאות 2009 פורסם ב: 1/06/2010 מס' 118/2010
  3. M.T Halpern, H. Taylor. J. Beliefs regarding Smoking in the Work place :Result of a global Workplace Smoking Survey. Int. J. Public Health 2009;54(6)391-401.Cigarette Use among Adults Employed Full Time, by Occupational Category:The National Survey on Drug and Health Report 2009.
  4. נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה - Smoking morbidity and cessation
  5. International Agency Research on Cancer working group 1 Carcinogenic Risks to Human monograph 2004. ד"ר עמית רותם וד"ר שני אפק, 2008, עמ' 106-87
  6. L. Biener, A. Nyman, Effect of Workplace Smoking Policies on Smoking Cessation: Result of a Longitudinal Study. J. Occupational and Environmental. Medicine Dec 1999: 41(12):1121-1127.
  7. The health consequences of Involuntary Smoking: a Report of the Surgeon General'DHHS publication No:87-8398 (CDC) Rockville MD :Public Health Service Centers for disease Control 2006.
  8. Global Strategy on Occupational health for all. GENEVA :World Health Organization(W.H.O) 1995.
  9. M.T Halpern, H. Taylor. J. Occupational Health 2010;52:375-382
  10. M.T Halpern, H. Taylor. J. Beliefs regarding Smoking in the Work place :Result of a global Workplace Smoking Survey. Int. J. Public Health 2009;54(6)391-401.
  11. A. Graham, et al. Effectiveness of an Internet-Based Worksite Smoking Cessation Intervention at 12 Month J. of Occupational and Environmental 7. Medicine. Aug 2004:9(8):821-828.
  12. K. C. Jackson et al. An Employer-Based Cost- Benefit Analysis of a Novel Pharmacotherapy Agent for Smoking Cessation J. Occupational and Environmental Medicine. April 2007:40(4):453-460.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ארנונה אייל - מנהלת המחלקה לרפואה תעסוקתית כללית מחוז הדרום ומנחת סדנאות לגמילה מעישון מדריכה; ומובילת קידום בריאות בארגון ובקהילה (יוצר\י הערך)



פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, דצמבר 2012, גיליון מס' 173, מדיקל מדיה