האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה

מתוך ויקירפואה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה נוסדה בשנת 1958, במהלכה של פגישה שהתקיימה במחלקה לביודינמיקה שבמכון ויצמן למדע, בין פרופ' מ. שלזניאק לבין פרופ' ג'ק גרוס מביה"ס לרפואה שבירושלים ופרופ' ברונו לוננפלד שבאותה תקופה שהה במחלקתו של פרופ' שלזניאק כמדען אורח.

פרופ' שלזניאק נבחר לכהן כנשיאה הראשון של האגודה (1958-1966) ולאחריו נבחר פרופ' ג'ק גרוס (1972-1967). בתקופה זו פעילויות האגודה התבססו על פגישות וכינוסים ספיציפיים ומצומצמים. רק בסוף 1971 התקיים במכון ויצמן הכינוס הכללי הראשון של האגודה שהתבסס כולו על הרצאות קצרות, בנושאים שונים, של חברי האגודה. עם התמנותו של פרופ' יוחנן (הנס) לינדנר ממכון ויצמן לנשיא האגודה (1973-1978) החלו להתקיים כנסים שנתיים סדירים של האגודה. האגודה גדלה תחת מנהיגותם של פרופ' שמעון גליק מביה"ס לרפואה בבאר-שבע (1979-1981), ופרופ' צבי לרון מביה"ח בלינסון שבפתח-תקוה (1982-1987).

בתקופה כהונתו של פרופ' צבי לרון, הכנסים הלכו ולבשו את מתכונתם הנוכחית (הרצאות מליאה, סימפוזיונים, והרצאות קצרות).

בתקופת כהונתו של פרופ' יצחק קוך ממכון ויצמן (1988-1991), נכתב ואושר התקנון והאגודה נרשמה כעמותה. במסגרת זאת הוגדרו בין השאר מטרות העמותה, סדרי עבודתה והוגבלו תקופת כהונתם של נשיא האגודה וחברי הועד. לאחר תקופות כהונה של פרופ' ברונו לוננפלד מביה"ח תל-השומר (1992-1995), ושל פרופ' ארול ג'רסי (1996-1999) מביה"ס לרפואה שבירושלים, נבחרה פרופ' נאוה דקל ממכון ויצמן (2000) אשר כהנה בתפקיד עד לסוף דצמבר 2003. בשנים 2004-2007 כהן פרופ' בנימין גלזר, מהמחלקה האנדוקרינית של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית. בתקופתו חלו מספר שינויים; הוסדר מעמדה המשפטי והכלכלי של האגודה ברשם העמותות, העמותה קבלה הכרה כגוף מלכ"ר, נבנה לאגודה אתר דינמי באינטרנט, הוחל משא ומתן עם הר"י להסדרת מעמד האגודה כמיצג המקצועי של רופאים אנדוקרינולוגים [בוגרים] והוחל במסורת של כנס סתיו.

באפריל 2008 נבחר פרופ' יוסי אורלי מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן אוניברסיטה עברית י-ם.