התכווצויות שרירים ברגליים - Leg muscle spasms

מתוך ויקירפואה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התכווצויות שרירים ברגליים
Leg muscle spasms
יוצר הערך ד"ר אולג גרמן, פרופ' פסח שורצמן
TopLogoR.jpg
 

חולים עם התכווצויות ברגליים מוכרים בכל מרפאה ראשונית ולמרות בירור מקיף בדרך כלל לא ניתן לגלות את סיבת הבעיה. הבעיה שכיחה בעיקר בקרב נשים צעירות ואצל קשישים, אם כי ניתן לראותה גם בגברים ובילדים. לאנשים צעירים התופעה יוצרת אי נוחות, אך בדרך כלל לא פוגעת באורח החיים ומטופלת בהצלחה בתרופות תסמיניות שונות. אצל אנשים מבוגרים ולחולי דיאליזה (Dialysis), ההתכווצויות ברגליים יכולות לגרום לירידה ניכרת באיכות החיים ולכן יש להתייחס לתלונותיהם ברצינות ולטפל בהם בהתאם.

תוכן עניינים

אפידמיולוגיה

התכווצויות בשרירי הרגליים הן אחת מהתלונות המוכרות במרפאה ראשונית. הבעיה שכיחה בעיקר בקרב נשים צעירות ואצל קשישים, אם כי ניתן לראותה גם בגברים ובילדים. כ-95% מהאנשים יסבלו מהתכווצויות ברגליים לפחות פעם אחת בחייהם.

אטיולוגיה

הסיבה להתכווצויות ברגליים לרוב אינה ידועה (Idiopathic), אך יש מספר גורמים המעלים את הסיכון להתפתחות התכווצויות בשרירי הרגליים:[1][2]

קליניקה

החולים עם התכווצויות הרגליים מדווחים על התכווצויות או על כאבים עזים בשריר או במספר שרירים ברגל אחת או בשתי רגליים בשעות הלילה. בדרך-כלל הכאבים מופיעים בשרירי הסובך (Musculus gastrocnemius), מעירים את החולה בלילה או מופיעים מיד לאחר ההירדמות. במקרים רבים הכאבים גורמים לפחד ולחוסר יכולת להפעיל את הגפה. כמו כן, דווח על התפתחות נדודי שינה, הפרעות חרדה ודיכאון בקרב חולים עם התכווצויות חוזרות ברגליים.

ידוע על מספר סוגים של התכווצויות:

  • התכווצויות בשרירי הרגליים בלילה (Nocturnal leg cramps)
  • מיוקלונוס (Nocturnal myoclonus)- מדובר במספר התכווצויות אופייניות (Stereotypic) חוזרות בגפיים התחתונות שבדרך כלל מתרחשות בזמן השינה או לפעמים במצב ערות.
  • התכווצויות שמתרחשות תוך זמן קצר לאחר הירדמות (Night starts)‏[1] - ההתכווצויות ברגליים לאחר הירדמות הוא מצב בו ההתכווצויות ברגליים מתרחשות מיד או זמן קצר לאחר הירדמות. בדרך כלל ההתכווצויות חזקות ומעירות משינה, מלוות בהפרעות רגשיות קשות. גם כאן הסיבה לא ידועה.

אבחנה

האבחנה של ההתכווצויות בשרירי הרגליים היא קלינית, ללא ממצאים מיוחדים בבדיקה גופנית. אף על פי שלרוב לא ניתן לגלות את הסיבה, מומלץ הבירור הבא:

יש להבדיל בין התכווצויות בשרירי הרגליים לבין תסמונת הרגליים חסרות המנוח (Restless legs syndrome) השונה במנגנון ובטיפול.[4]

טיפול

טיפול לא תרופתי

נהוג להמליץ להימנע מישיבה ממושכת, לבצע הליכות ותרגילי מתיחות לרגל הסובלת, מקלחת או אמבטיה חמה, עיסוי שרירי הרגל בקרח, להניח תחבושת קרה, להקפיד על שתייה רבה במשך יום, ועל תזונה עם כמות מספקת של אשלגן, בעיקר לאנשים מבוגרים.

בזמן השינה יש להשתמש בשמיכה נוחה וחופשית ללא לחץ על הרגליים. יש להשתמש בנעליים נוחות. מחקר אקראי שבוצע באנגליה לא מצא יעילות של תרגילי מתיחות לרגליים (Calf-stretching exercises), לא בהורדת תדירות ההתקפים ולא בהורדת חומרת ההתכווצויות.[5]

טיפול תרופתי

Quinine‏: 200-400 מ"ג, נחשב כתרופה היעילה ביותר לטיפול בהתכווצויות רגליים, ובמטא-אנליזה (Meta-analysis) של 6 מחקרים שבוצעו עד שנת 1994 וכללו 107 חולים לא מאושפזים, שסבלו מהתכווצויות ברגליים וטופלו ב-Quinine, ניתן היה לראות ירידה ניכרת בתדירות התכווצויות לעומת אינבו (ירידה ב-8.83% התכווצויות למשך 4 שבועות וירידה ב-27.4% בכמות הלילות עם התכווצויות). יש לציין שבמחקר דווח על תופעות לוואי רבות ובכלל זה אף על השפעה רעילה על מערכות הלב, כליות, דם, עצבים ועל המערכת האנדוקרינולוגית עם תגובות אלרגיות קשות. משנת 1969 קיבל ה-FDA‏ (US Food and Drug Administration) ‏665 דיווחים על תופעות לוואי קשות, כולל 93 מקרי מוות.[6][7][8][9]

בשל מאפייני בטיחות נמוכים של Quinine ודיווחים על תופעות לוואי רבות, המליץ ה-FDA על הטיפול ב-Quinine אך ורק בהתאם להתוויות הישירות (מלריה), והמליץ להימנע מלרשמו כתרופת בחירה במצבים כמו התכווצויות ברגליים. כמו כן, הנחה ה-FDA את חברות התרופות להפסיק לשווק בצורה בלתי מבוקרת תרופות המכילות Quinine.

במחקרים רבים דווח על יעילות של תרופות נוספות:

  1. Verapamil‏ 120 מ"ג: טיפול הניתן לפני השינה. דווח על ירידה בתדירות התכווצויות הרגליים אצל 8 חולים קשישים שלא הגיבו ל-Quinine‏.[10]
  2. Gabapentin: מומלץ להתחיל טיפול מ-300-100 מ“ג לפני השינה ולבצע טיטור לפי הצורך עד 400-300 מ“ג 3 פעמים ביום. הוכחה ליעילות בהורדת התדירות ובאופי ההתקפים תתקבל בדרך-כלל תוך מספר שבועות. המידע מבוסס על מחקר לא סמוי (Open-label trial) של 30 חולים שסבלו מהתכווצויות ברגליים לפחות 5 או יותר פעמים בשבוע. ללא קבוצת ביקורת.[11]
  3. Diphenhydramine‏ (12.5 מ"ג עד 50 מ"ג) לפני השינה.[1]
  4. ויטמינים מקבוצת B: המידע מבוסס על מחקר אקראי קטן. 28 חולים קשישים עם יתר לחץ דם והתכווצויות ברגליים חולקו לקבוצת אינבו וקבוצה שטופלה בקבוצת ויטמינים מקבוצת B‏ (Fursultiamine‏ 50 מ"ג, Hydroxocobalamin‏ 250 מק"ג, Pyridoxal phosphate‏ 30 מ"ג, Riboflavin‏ 5 מ"ג). בקרב 86% מהמטופלים דווח על ירידה בתדירות ההתקפים.[12]
  5. Shakuyaku-Kanzo: במחקר יפני נמצאה יעילות של טיפול בגרנולות Shakuyaku-Kanzo, תערובת של אדמונית עשבונית לבנה (Paeonia lactiflora)‏ ושורש ליקוריץ (Licorice root), במינון של 2.5 גר‘ לחולי דיאליזה. נבחרו 10 חולים שטופלו בדיאליזה, ונטלו תרופה בבית. הם דיווחו על הפסקת התכווצויות תוך 10 דקות (בממוצע ב-54 מקרים מ-61 דווח על הפסקת התכווצויות ב-5.3±3.9 דקות).
    לדווח מחקרי זה חשיבות רבה מאחר שהוא מטפל בתופעה שכיחה אצל חולי דיאליזה (התכווצויות ברגליים) לאחר שחרורם לביתם ולא במסגרת אשפוז.[13]
  6. זריקות 1% Lidocaine לתוך שריר הסובך: במחקר אקראי שכלל 24 חולים עם התכווצויות ברגליים שטופלו בקבוצות שונות בזריקות וב-Quinine‏ 300 מ“ג למשך 4 שבועות נמצאה יעילות שווה.[14]
  7. ויטמין E: יעילותו לא הוכחה במספר מחקרים. 30 גברים בגילאים 73-38 שנים שסבלו לפחות מ-6 התכווצויות ברגליים במשך חודש, חולקו ל-3 קבוצות: קבוצה ראשונה טופלה ב-Quinine‏} 200 מ“ג בבוקר ו-300 מ“ג לפני השינה, קבוצה שנייה טופלה בוויטמין E‏ 800 יחידות לפני השינה וקבוצה שלישית - באינבו. משך הטיפול היה 4 שבועות, ו-27 חולים (90%) סיימו את המחקר. Quinine הוריד את תדירות ההתקפים לעומת אינבו, וקשורות לזה הפרעות שינה, אך לא הוריד את אופי ההתכווצויות. 13 חולים (48%) שטופלו ב-Quinine דיווחו על ירידה של כ-50% בכמות ההתכווצויות בדרך כלל תוך 3 ימים. ויטמין E לא היה יעיל.[15]
טיפול אחר
  • עיסוי רגליים
  • טיפול תפעולי אוסטאופתי (Osteopathic manipulative therapy)

לסוגי ההתכווצויות הבאים קיימות המלצות טיפוליות ייחודיות:

  • התכווצויות ברגליים לאחר הירדמות:
    1. הרגעה
    2. להימנע משימוש בקפאין (שתיית קפה)
    3. Diazepam‏ 20 מ“ג לפני השינה נמצא יעיל
  • מיוקלונוס- בסקירה רטרוספקטיבית (Retrospective) נמצא כי אצל 448 חולים שטופלו ב-Xenazine‏ (Tetrabenazine)‏ במשך 5 שנים, חלה ירידה ניכרת בתדירות התקפי מיוקלונוס. כמו כן, דווח על ישנוניות אצל 25% מטופלים.

פרוגנוזה

אין נתונים ברורים בספרות, אף על פי שידוע על עלייה בתדירות ההתקפים עם הגיל, ולעתים פגיעה ניכרת באורח חיים אצל קשישים.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 1.2 Sheon RP. Nocturnal leg cramps,night starts, and nocturnal. myoclonus. UpToDate 2009
  2. Nocturnal leg cramps. DynaMed 2009
  3. Thompson PD, Clarkson P, Karas RH. Statin-Associated Myopathy. JAMA 2003;289(13):1681
  4. Tarsy D, Sheon RP. Restless legs syndrome. UpToDate 2009.
  5. Coppin RJ, Wicke DM, Little PS. Managing nocturnal leg cramps-calf-stretching exercises and cessation of quinine treatment: a factorial randomized controlled trial. Br J Gen Pract 2005;55(512):186-191
  6. Ebell MH. Quinine and leg cramps. J Fam Pract 1995;41(1):97
  7. Man-Son-Hing M, Wells G. Meta-analysis of efficacy of quinine for treatment of nocturnal leg cramps in elderly people. BMJ 1995;(6971):13-17
  8. Haldanarson TR, Sigfusson A, Haraldsdottir V, et al. Severe adverse effects of quinine: Report of seven cases. Laeknabladid 2002;88(10):717-722
  9. Guay DR. Are there alternatives to the use of quinine to treat nocturnal leg cramps? Consult Pharm 2008;23(2):141-56
  10. Baltodano N, Gallo BV, Weidler DJ. Verapamil vs quinine in Recumbent nocturnal leg cramps in the elderly. Arch Intern Med 1988;148:1969
  11. Serrao M, Rossi P, Cardinalli P, et al. Gabapentin treatment for Muscle cramps: an open-label trial. Clin Neuropharmacol 2000
  12. Chan P, Huang TY, Chen YJ, et al. Randomized,double Blind,placebo-controlled study of the safety and efficacy of vitamin B Complex in the treatment of nocturnal leg cramps in elderly patients with Hypertention.J Clin Pharmacol 1998;38(12):115-114
  13. Hyodo T, Taira T, Takemura T, et al. Immediate effect of Shakuyaku- kanzo on muscle cramp in hemodialysis patients. Nephron Clin Pract 2006;104(1):28-32
  14. Prateepavanich P, Kupniratsaikul V, Charoensak T. The relationship Between myofascial trigger points of gastrocnemius muscle and Nocturnal keg cramps. J Med Assoc Thai 1999;82(5):451
  15. Connoly PS, Shirley EA, Wasson JH, et al. Treatment of Nocturnal Leg Cramps Arch Intern Med 1992;152(9):1877

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אולג גרמן, פרופ' פסח שורצמן (יוצר\י הערך)


פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, אפריל 2009, גיליון מס' 20, מדיקל מדיה