טיפולים חדשים במיאלומה נפוצה - נכון ל-2016

מתוך ויקירפואה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


טיפולים חדשים במיאלומה נפוצה
 
ICD-10 Chapter C 90.0
ICD-9 203.0
MeSH D009101
יוצר הערך ד"ר מרב לייבה
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםמיאלומה נפוצה

סרטן מח העצם, מיאלומה נפוצה (Multiple Myeloma), שמקורה בתאי הפלזמה שבמח העצם, מהווה כ-10% מכלל הממאירויות של מערכת הדם והלימפה ומתאפיינת בכאבי עצמות, כשל כלייתי, נוירופטיה וירידה בייצור התקין של מרכיבי הדם (בעיקר אנמיה = ירידה בהמוגלובין). נכון ל-2016 מתמודדים עם המחלה בישראל 2,000 חולים, ובכל שנה מאובחנים יותר מ-300 חולים חדשים. יותר מ-70% מהחולים הם בגילאי 65 ומעלה, אולם המחלה מאובחנת גם בגילאים צעירים יותר.

חלה התקדמות אדירה במחקר ובגילוי תרופות חדשות למיאלומה נפוצה. ב-2015/16 אישר ה-FDA מספר תרופות חדשות למיאלומה: בנוסף לקיפרוליס ולפומלידומיד, התווספו גם הדרטומומב (נוגדן ל-CD38), אלוטוזומב (נוגדן ל-SLAMF7). כמו כן, איקסזומיב (מעכב פרוטאוזום פומי) נמצא בשלבי אישור מתקדמים וכן קיים מחקר מתקדם לגבי תרופות נוספות כגון ניבולומב וקיטרודה.

הטיפול המקובל במיאלומה נפוצה מבוסס על משלבים של מספר תרופות בהתבסס על אופייה של המחלה שבה מעורבים כבר משלביה הראשונים מספר אוכלוסיות (קלונים) שונות של תאי פלזמה ממאירים. מקובלים משלבים של שלוש ואפילו ארבע תרופות בו בעת, הפועלות במנגנונים שונים (תמונה מס' 1).

תרשים 1: Clonal tides in single t(4:14) high risk patient


דור חדש של מעכבי פרוטיאוזום

קיפרוליס (Carfilzomib) היא תרופה מדור חדש של מעכבי פרוטיאוזום, הגורמים לעיכוב מלא ובלתי הפיך של הפרוטיאוזום ובכך ליעילות אנטי סרטנית מוגברת עם מיעוט תופעת הלוואי של נוירופטיה, המאפיינת לעתים קרובות משפחת תרופות זו. התרופה רשומה בישראל לחולי מיאלומה נפוצה במספר התוויות: כתרופת יחיד בקו שלישי לחולים עם מחלה נשנית, שקיבלו לפחות שני קווי טיפול קודמים, או בקו שני במחלה נשנית בשילוב עם דקסמטאזון או שילוב עם לנלידומיד (רבלימיד) ודקסמטאזון (תמונה מס' 2).


מיאלומה2.png


המשלב שהביא להישרדות ללא התקדמות הארוכה ביותר מכל המשלבים בקו השני הוא מישלב של קיפרוליס, לנלידומיד ודקסמטאזון המבוסס על מחקר האספייר. מחקר האספייר (ASPIRE), שתוצאותיו פורסמו בכתב העת הרפואי New England Journal of Medicine, בשנת 2016, מצא כי מתן טיפול משולב של קיפרוליס, לנלידומיד וסטרואידים, בחולי מיאלומה נפוצה שמחלתם חזרה, הביא להארכת משך ההישרדות ללא התקדמות המחלה באופן משמעותי, לעומת הטיפול הסטנדרטי (לנלידמיד וסטרואידים). המחקר הוא מחקר שלב III שבוצע בעשרים מרכזים רפואיים בעולם, ביניהם שישה מרכזים רפואיים בישראל, בקרב כ-800 חולי מיאלומה נפוצה שמחלתם חזרה וטופלו בעבר בטיפול תרופתי אחד לפחות.

נמצא כי חציון ההישרדות ללא התקדמות המחלה עומד על 26.3 חודשים, לעומת 17.6 חודשים בזרוע בה קבלו החולים רבלימיד ודקסמטאזון בלבד. כמו כן, כ-32% מהחולים הגיעו לתגובה מלאה ו-14% הגיעו לתגובה מולקולארית מלאה. בחולים לאחר קו טיפולי אחד, חציון ההישרדות ללא התקדמות עמד אף על כ-30 חודשים ולחולים בעלי סיכון גבוה (המוגדרים ככאלה שנשנו פחות משנה לאחר השתלה, כאלה שנכשלו בטיפול השריה או כאלה שהמחלה שלהם נושאת מאפיינים גנטיים שליליים), המשלב עם קיפרוליס הביא להישרדות ללא התקדמות של 23.1 חודשים מול 13.9 עם לנלידומיד ודקסמטאזון. לא נמצאה תוספת רעלנות משמעותית או הפסקות טיפול מוגברות בזרוע של הטיפול המשולש לעומת הזרוע שבה טופלו החולים בשתי תרופות בלבד, אך בזרוע עם קרפילזומיב נצפו יותר דיספנאות, יתר לחץ דם ואי ספיקת לב (תמונה מס' 3).


מיאלומה3.png


מחקר נוסף, ENDEAVOR, מחקר רחב היקף בחולי מיאלומה נפוצה, נערך מזה כשלוש שנים ב-200 מרכזים רפואיים בעולם וביניהם גם בישראל, בקרב כ-929 חולי מיאלומה נפוצה שמחלתם חזרה ושטופלו בעבר בלפחות קו טיפולי אחד ועד שלושה טיפולים. המחקר בדק את יעילות הקיפרוליס בשילוב סטרואידים (דקסמטאזון) לעומת בורטזומיב-דקסמטאזון ומצא כי שילוב של קיפרוליס וסטרואידים היה יעיל יותר בהארכת הישרדות ללא התקדמות המחלה. תוצאות הביניים של המחקר העלו כי בחולים שטופלו בקיפרוליס, ההישרדות ללא התקדמות המחלה היתה ארוכה יותר באופן משמעותי (חציון של 18.7 חודשים) לעומת אלה שטופלו בוולקייד (9.4 חודשים). שיעורי אי ספיקת לב ואי ספיקת כליות שנצפו במסגרת המחקר היו גבוהים יותר בקבוצת החולים שטופלו בקיפרוליס, אך שיעורי הפסקת טיפול ותמותה במהלך המחקר היו זהים בשתי הקבוצות.

מחקרי ה-ENDEAVOR וה-ASPIRE מחזקים את העדויות על יעילותה של קיפרוליס בטיפול בחולים שמחלתם נשנתה הן בשילוב עם דקסמטאזון או/ו לנולידמיד והן כתרופת יחיד בקווים מתקדמים יותר.

ההתקדמות הניכרת במחקר במיאלומה נפוצה הביאה למצב בו המיאלומה הפכה למחלה כרונית שהטיפול בה הוא ממושך, והעתיד צופן בחובו שיפור משמעותי נוסף בתוחלת החיים ובאיכות החיים של החולים.

ביבליוגרפיה

  • NCCN guidelines for multiple myeloma, 2013
  • Siegel et al. A phase 2 study of single-agent carfilzomib (PX-171-003-A1) in patients with relapsed and refractory multiple myeloma. Blood 2012 Oct 4;120(14):2817-2825
  • Kumar SK et al. Leukemia. 2012;26(1):149-157
  • Vij R et al. An open-label, single-arm, phase 2 (PX-171-004) study of single-agent carfilzomib in bortezomib-naive patients with relapsed and/or refractory multiple myeloma. Blood. 2012;119(24):5661-5670
  • McCormack PL. Carfilzomib in relapsed, or relapsed and refractory, Multiple Myeloma. Drugs 2012:72:2023-2032.
  • Dimopoulos M. Lancet Oncology, Vol. 17, 2016 (27-38)
  • Stewart K. N Engl J Med 2015; 372:142-152.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מרב לייבה - מנהלת השירות למיאלומה נפוצה, המכון ההמטולוגי, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר (יוצר\י הערך)