טרומבוציטופניה בהיריון - Thrombocytopenia during pregnancy

מתוך ויקירפואה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טרומבוציטופניה בהיריון
Thrombocytopenia during pregnancy
יוצר הערך דר' מאור ממן
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםטרומבוציטופניה


טרומבוציטופניה בהיריון הנו מצב שכיח המופיע ב- 7-8% מההיריונות. הפרעות הקשורות בטסיות, כמו טרומבוציטופניה, מבוטאות לרוב בדימומים בריריות (Mucus membranes). ספירת הטסיות נמוכה בהיריון בהשוואה לאישה הלא הריונית.

טרומבוציטופניה (באישה לא הרה) מוגדרת:

טווח תקין: μL/‏400,000 - 150,000

טרומבוציטופניה קלה (Mild thrombocytopenia):‏ μL/‏100,000-150,000

טרומבוציטופניה בינונית (Moderate thrombocytopenia):‏ μL/‏ 50,000-100,000

טרומבוציטופניה חמורה (Severe thrombocytopenia):‏ μL/‏50,000>

דימומים בעלי משמעות קלינית מתרחשים לרוב בערכים נמוכים מ- μL/‏10,000. דימום הקשור בטראומה או בניתוח מופיעים בערכים נמוכים מ- μL/‏50,000.

תוכן עניינים

אפידמיולוגיה

טרומבוציטופניה בהיריון הנו מצב שכיח המופיע ב- 7-8% מההיריונות.

אטיולוגיה

הסיבה השכיחה לטרומבוציטופניה בהיריון (2/3 מהמקרים) הנה טרומבוציטופניה היריונית (Gestational thrombocytopenia). טרומבוציטופניה נגרמת מיצור מופחת של טסיות או מהרס מוגבר שלהן.

רוב הסיבות נעוצות בהרס מוגבר, בין אם על רקע אימוני, הפעלה (Activation) לא תקינה של הטסיות או צריכת יתר כתוצאה מדימום או כלי דם בלתי תקין. יצור מופחת קשור לרוב ללוקמיה, אנמיה אפלסטית, או חוסר בחומצה פולית.

גורמים לטרומבוציטופניה בהיריון:

טרומבוציטופניה מושרית הפרין ‏(HIT, ‏Heparin Induced Thrombocytopenia)

הטרומבוציטופניה שנגרמת בגלל ההפרין שונה מזו שנראית בתרופות האחרות משתי סיבות:

  • הטרומבוציטופניה בדרך כלל לא חמורה, כאשר הספירות הנמוכות ביותר הן רק לעיתים נדירות מתחת ל- μL/‏ 20,000
  • טרומבוציטופניה מושרית הפרין אינה גורמת לדימום, ולמעשה מגבירה את הסיכון לפקקת (Thrombosis)

טרומבוציטופניה מושרית הפרין, נגרמת כתוצאה מנוגדנים שמיוצרים כנגד תַּצְמִיד של Platelet-specific protein factor 4 ‏(PF4) יחד עם הפרין, כאשר הנוגדנים יכולים לשפעל את הטסיות. טרומבוציטופניה מושרית הפרין יכולה להתרחש אחרי חשיפה להפרין בעל משקל מולקולרי נמוך (LMWH, ‏Low Molecular Weight Heparin), אם כי היא נפוצה פי 10 לאחר חשיפה להפרין. רוב החולים מפתחים טרומבוציטופניה מושרית הפרין לאחר 5-10 ימי חשיפה להפרין.

קליניקה

הסימנים הקליניים השכיחים הנם: פטכיות, דֶּמֶם כִּתְמִי (Ecchymosis), דֶּמֶם הָאַף (Epistaxis), דימומים בחניכיים, ודֶּמֶם וִסְתִּי וּבֵין-וִסְתִּי (Menometrorrhagia). בניגוד להמופיליה, בטרומבוציטופניה אין דימומים לתוך מפרקים. דימומים מסכני חיים נדירים, אם כי אפשריים, ומתבטאים בדם בשתן (Hematuria), דימום במערכת העיכול, ונדיר אף יותר- דימום תוך מוחי.

אבחנה

בירור צריך לכלול:

  1. אנמנזה- כולל סיפור משפחתי, שימוש בתרופות, מחלות רקע כמו תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד, זאבת אדמנתית מערכתית או נגיף הכשל החיסוני
  2. בבדיקה גופנית יש לחפש סימני פטכיות וטחול מוגדל
  3. בדיקה מעבדתית צריכה לכלול:
    • ספירת דם
    • משטח דם - נחפש הדבקות טסיות
    • ביופסיית מוח עצם - לרוב אין צורך לבצע פעולה זו, מטרתה להבדיל בין הפחתה ביצור הטסיות לבין הרס מוגבר שלהן

אם ניתן לשלול טרומבוציטופניה כתוצאה מנטילת תרופה, האבחנה המבדלת העיקרית בשליש שני-שלישי להיריון תהיה טרומבוציטופניה היריונית או טרומבוציטופניה אימונית. אם ספירת הטסיות נמוכה מ- μL/‏50,000, קרוב לוודאי שמדובר בטרומבוציטופניה אימונית. הופעה פתאומית של מיעוט טסיות בשליש השלישי להיריון או לאחר הלידה מחייבת לשלול: ארגמנת של קרישה וחסר טסיות, כבד שומני (AFL, ‏Acute Fatty Liver), קרישה תוך כלית מפושטת, יתר לחץ דם בהיריון, תסמונת המוליטית-אורמית, וגם טרומבוציטופניה אימונית.

טרומבוציטופניה מדומה

בהערכה של כל חולה עם טרומבוציטופניה, שלב מרכזי הוא להסתכל על משטח דם היקפי (Peripheral), ולשלול דבר ראשון טרומבוציטופניה מדומה, בעיקר בחולים ללא סיבה נראית לעין לטרומבוציטופניה. זהו ממצא שווא (Artifact), שנגרם במבחנה (In vitro), כתוצאה מהצמתה של טסיות באמצעות נוגדנים, [בדרך כלל אימונוגלובולין G‏ (IgG), אבל יכול להיות גם אימונוגלובולין M‏ (IgM) ואימונוגלובולין A ‏(IgA)], וזאת בגלל שהתוכן של הסידן הנו מופחת כאשר אוספים את הדם בתוך מבחנה שמכילה את הנוזל האנטי-קרישתי EDTA‏ (Ethylenediamine Tetraacetic). ניתן לבצע משטח דם היקפי, או לקחת דגימה במבחנה המכילה סודיום ציטרט או Heparin.

טרומבוציטופניה היריונית

נקראת גם טרומבוציטופניה עִקָּרִית (Essential thrombocytopenia).

אפידמיולוגיה

זוהי הסיבה השכיחה ביותר למיעוט טסיות קל בהיריון, ומופיעה בעד 8% מההריונות.

אטיולוגיה

האטיולוגיה אינה ברורה, אך מאמינים כי יש קשר לצריכת טסיות מוגברת. לעיתים ניתן למצוא נוגדנים כנגד טסיות (Antiplatelet antibodies) אך אין בנוכחותם לאשר את האבחנה או להבדיל בינה ובין טרומבוציטופניה אימונית. יש הטוענים כי הסיבה היא דילול דם (Hemodilution).

קליניקה

מאפייניה של טרומבוציטופניה היריונית הם:

  1. מיעוט טסיות קל, לרוב מעל μL/‏70,000, אם כי לא נקבע סף תחתון
  2. הנשים הן א-תסמיניות, ללא סיפור של דמם. מיעוט הטסיות מתגלה בבדיקות שגרתיות
  3. אין לנשים היסטוריה של מיעוט טסיות לפני ההיריון (למעט בהריונות קודמים), ולא ברור שיעור החזרה בהריונות הבאים
  4. ספירת הטסיות חוזרת לנורמה 2-12 שבועות לאחר הלידה
  5. סיכון קטן מאוד למיעוט טסיות בעובר או בילוד

טרומבוציטופניה אימונית

טרומבוציטופניה אימונית מתרחשת לרוב בילדות, בדרך כלל לאחר זיהום. ב-90% המחלה חולפת וב-10% נשארת כרונית.

אפידמיולוגיה

טרומבוציטופניה אימונית כרונית מופיעה בעשור השני והשלישי לחיים, עם יחס בין נשים לגברים של 1:3. שכיחות טרומבוציטופניה אימונית בהיריון עומדת על 1 ל- 1,000-10,000 היריונות.

אטיולוגיה

החולה מייצרת נוגדני אימונוגלובולין G כנגד גליקופרוטאינים (Glycoprotein) על גבי הטסיות, מה שמביא להרס מוגבר במערכת הרטיקולואנדותליאלית (Reticuloendothelial system). רוב ההרס מתרחש בטחול ואין סימנים פתוגנומוניים (Pathognomonic).

קליניקה

רוב הנשים עם טרומבוציטופניה אימונית יספרו על היפצעות בקלות רבה, פטכיות, דמם מהאף ודימום מהחניכיים לפני ההיריון. חלק מהנשים הן א-תסמיניות ולרוב מהלך המחלה אינו מושפע מההיריון. אם הטרומבוציטופניה קשה, יכול להיגרם דימום סביב הלידה.

הנוגדנים יכולים לחצות את השליה ולפגוע בטסיות העובר, כאשר 12-15% מהעוברים יפתחו טרומבוציטופניה עם טסיות נמוכות מ- μL/‏ 50,000. שיעור הסיבוכים החמורים (דימומים), בילודים של אימהות עם טרומבוציטופניה אימונית, הוא 3%, עם שיעור דימום תוך מוחי קטן מ- 1%.

אבחנה

לרוב האבחנה מתבצעת על דרך השלילה, עם זאת, יש 4 מאפיינים:

  1. טרומבוציטופניה מתחת ל- μL/‏100,000
  2. מספר המגקריוציטים (Megacaryocyte) תקין או מוגבר במוח העצם
  3. נשללה סיבה אחרת למיעוט טסיות
  4. אין טחול מוגדל
טיפול

מטרת הטיפול בטרומבוציטופניה אימונית בהיריון היא להפחית את הסיכון לדימומים.

נשים א-תסמיניות עם טסיות מעל μL/‏50,000 אינן זקוקות לטיפול.

  • הקו הטיפולי הראשון הוא Prednisone‏ במינון של 1-2 מ״ג (מיליגרם) לק״ג (קילוגרם) ליום. תגובה לטיפול תיראה תוך 3-7 ימים, כשהשיא יהיה תוך 2-3 שבועות. לאחר שהטסיות מגיעות לרמה הרצויה, ניתן להפחית את המינון ב- 10-20% בשבוע, עד למינון הנמוך ביותר שישמור על רמה גבוהה של μL/‏50,000. ב-75% מהחולות נראה עליה בטסיות ו- 25% ישיגו הפוגה.
  • טיפול באימונוגלובולינים תוך-ורידי (IVIG, ‏Intravenous Immunoglobulin)‏, במינון של 2 גרם לק״ג למשך 2-5 ימים. זהו טיפול מומלץ במקרה של עמידות ל-Prednisone, וכאשר הטסיות נמוכות מ-μL/‏10,000, או נמוכות מ-μL/‏ 30,000 ביחד עם דימום. תגובה לטיפול באימונוגלובולינים תוך-ורידי נראה תוך 6-72 שעות. רמת הטסיות תחזור לנורמה תוך 30 יום.
  • כריתת טחול - משיגה הפוגה ב-66% מהמקרים. לרוב אינה מועילה בנשים שלא הגיבו לטיפול באימונוגלובולינים תוך-ורידי. ניתן לבצע בהיריון, בעיקר בשליש השני להיריון. יש לבצע כריתת טחול כאשר רמת הטסיות נמוכה מ-μL/‏ 10,000, ואשר לא הגיבה ל- Prednisone ולטיפול באימונוגלובולינים תוך-ורידי.
התוויות לכריתת טחול:
  • אין תגובה לסטרואידים במשך 2-3 שבועות
  • דרוש מינון גבוה של סטרואידים כדי למנוע חזרות
  • ישנם התקפים חוזרים
  • עירוי טסיות - יש לתת רק בדימומים מסכני חיים או בהכנת החולה לניתוח. בדרך כלל, כל מנה מעלה בכ-10,000 את רמת הטסיות. אבל, העלייה קטנה יותר בחולות עם טרומבוציטופניה אימונית. לכן ניתן 6-10 מנות טסיות.
  • תרופות נוספות: Colchicine‏, Azathioprine‏, Vinca alkaloids, ‏Endoxan ‏(Cyclophosphamide), ו-Danol.
  • תואר טיפול באנטי D אימונוגלובולינים תוך-ורידי במינון של 50-75 מ״ג לק״ג, בנשים עם טרומבוציטופניה אימונית עמידה וסוג דם +D עם טחול. נצפה שיפור תוך 1-3 ימים.

המשך מעקב:

למעט ספירת טסיות (פעם בכל שליש היריון בנשים בהפוגה, ובתכיפות גבוהה יותר כשהמחלה פעילה) אין צורך במעקב מיוחד. יש להנחות את הנשים להימנע מ- Acetylsalicylic acid, ‏NSAID's וטראומה.

חולות לאחר כריתת טחול יש לחסן כנגד פנאומוקוק, מנינגוקוק והמופילוס אינפלואנזה. אין הוכחה שניתוח קיסרי מונע דימום תוך מוחי (ICH, ‏Intracerebral Hemorrhage) בילוד. שיעור הדימום התוך מוחי נמצא דומה בהשוואה בין לידה נרתיקית ובין ניתוח קיסרי (3-4%). רוב המיילדים בוחרים בניתוח קיסרי בהתוויה מיילדותית.

ניהול הלידה:

  • בעת ביצוע ניתוח קיסרי, יש לבצע הרדמה כללית
  • יש להימנע מהליכים כגון ניטור פנימי, שימוש בוואקום ובמלקחיים
  • יש ליידע רופא ילדים לצורך שלילת מיעוט טסיות עוברי

יתר לחץ דם בהיריון

אפידמיולוגיה

מדווח כי יתר לחץ דם בהיריון אחראי על 21% ממקרי הטרומבוציטופניה בהיריון.

קליניקה

הטרומבוציטופניה לרוב בדרגת חומרה בינונית ורמת הטסיות אינה נמוכה מ-μL/‏20,000. דימום אינו שכיח למעט אם התפתחה קרישה תוך כלית מפושטת. לעתים מתלווה כל תסמונת ה- HELLP במלואה. לא ברורה הסיבה לטרומבוציטופניה במקרי יתר לחץ דם בהיריון. יש עליה בהרס הטסיות, בשפעול שלהן, עליה בנפח הטסיות ועליה במגקריוציטים. העוברים נמצאים בסיכון למיעוט טסיות, בעיקר אם מדובר בלידה מוקדמת ועיכוב בגדילה התוך רחמית (IUGR, ‏Intrauterine Growth Restriction).

ביבליוגרפיה

  • Williams 23rd, ACOG 6 - September 1999

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון (יוצר\י הערך)