כאב ושימוש בקללות כתגובה - Swearing as a response to pain

מתוך ויקירפואה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כאב ושימוש בקללות כתגובה
Swearing as a response to pain
יוצר הערך ד"ר סיימון וולפסון
TopLogoR.jpg
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםכאב

שימוש בקללות או במילות קריאה (Expletives) יכול להופיע אצל אנשים בריאים בהקשרים חברתיים שונים. בהקשר של כאב וחבלה שכיח מאוד השימוש במילות קריאה, במבחר מילים גסות יותר או פחות. קיימים היבטים חברתיים ופסיכולוגיים לשימוש במילים המשתחררות בעת חוויית כאב.

על פי העדויות הקיימות כיום, השימוש בקללות, במילות קריאה ובניבולי פה מהווה מנגנון לא רצוני של שחרור לחץ אשר מספק דרך התמודדות יעילה, הן להפחתת חרדה והן להפחתת כאב.

תוכן עניינים

שימוש בקללות כתגובה לכאב

פציעות וחבלות פתאומיות תוך כדי פעילות יום-יומית נפוצות מאוד, בין אם מדובר בהיתקלות בחפץ או בחתך תוך כדי פעולה שגרתית. בעקבות זאת, התופעה השכיחה היא לשחרר מילת קריאה שלעתים קרובות יכולה להיות מילת גסה או קללה. מילת ה- "F" באנגלית היא מושרשת מאוד ואף מופיעה לא רק באנגלית אלא בשפות רבות אחרות, כולל בעברית, עד כדי הפיכתה למילה בשימוש כלל-עולמי, לא רק כקללה אלא גם כמילת קריאה. השימוש במילות קריאה או בקללות מעורר עניין רב. כך לדוגמה, מופץ מסר בדואר אלקטרוני עם תמונות של מצבים חריגים בהם רואים תאונות ואסונות. הכותרת למסר זה היא "אלו הם הזמנים שבהם מקובל להשתמש במילת ה- "F"‏ (When is it acceptable to use the "F" word).

אנשים מקללים על מנת לשחרר לחץ, לזעזע, להעליב או אף מתוך הרגל [1]. מילות קריאה יכולות לשמש להזדככות, שחרור מתח נפשי או היטהרות, כפי שקורה בעת חבלה חריפה.

כאבוקללות.jpg

הקשר בין קללות לתפקוד אונה המצחית (Frontal lobe)

היכולת לדכא את הדחף לקלל קשורה מאוד לאונה המצחית של קליפת המוח. החשיבות של אונה זו באה לידי ביטוי בצורה ציורית בתיאור מקרה משנת 1848 [2] אודות פניאס גייג', מנהל עבודה בחברת הרכבות בארצות הברית אשר נפגע בראשו ממוט ברזל שחדר למוחו דרך הלחי השמאלית ויצא מן הגולגולת באזור האונה המצחית. הוא לא איבד הכרה והתאושש גופנית כמעט לחלוטין. לעומת זאת התנהגותו הפכה לבלתי נסבלת, הוא הרבה להתקוטט ובעיקר לקלל ולגדף. מתיאור מקרה זה אנו למדים כי שליטה רצונית על תהליכים, כגון קללות, גידופים והתנהגות פרועה, קשורה לתפקוד תקין של האונה המצחית.

עדות נוספת לתפקוד זה ניתן לקבל מההיסטוריה של ניתוחים לניתוק האונה המצחית (Frontal lobotomy) שהיו נהוגים באמצע המאה הקודמת. ניתוחים אלו זכו לפרסום נרחב בספרו של קן קייזי "קן הקוקיה" [3].

הקשר בין קללות לכאב

בשנת 2009 פורסמה עבודה של קבוצת חוקרים מאנגליה שמטרתה הייתה לבדוק אם קללות וגידופים, ובמיוחד מילות קריאה הנאמרות כתגובה לאירוע מכאיב, מעלות או מורידות את הסבולת לכאב [4]. הם השתמשו כדגם לכאב בניסוי הידוע כמבחן קור (Cold pressor test) שבו הנבדק מתבקש להכניס את ידו לתוך מי קרח (0-5 מעלות צלזיוס) ולהשאיר את היד בתוך המים עד לגבול הסבולת [5]. בדגם זה ניתן לבדוק משתנים רבים, כגון סף כאב, סבילות לכאב ושינוי בקצב לב. במסגרת המחקר, נתבקשו הנבדקים להגות מילים סתמיות או מילות קללה על פי בחירתם. מטרת ביטוי המילים הסתמיות או הקללות הייתה לבדוק אם יש בביטוי מילות קללה אלו כדי לשפר יכולת התמודדות עם כאב או להפך. המשתנים לבדיקה היו כאב על פי מד אנלוגי חזותי (VAS ‏,Visual Analog Scale), זמן להחזקת היד בתוך המים וכן מדד למידת המעורבות הסימפתטית (Sympathetic), קרי קצב הלב. נוסף על הערכות של כאב, סבילות לקור וקצב לב, ענו הנבדקים על שאלונים מתוקננים של חרדה, פחד מכאב וקטסטרופיזציה (Catastrophization).

תוצאות המחקר העיקריות הראו כי השימוש בקללות ובמילות קריאה לא רק הפחית את הכאב הנחווה אלא אף הגדיל את הסבילות לכאב, בליווי העלאת קצב הלב. נראה כי ההשפעה העיקרית הייתה דרך המערכת הלימבית שלה השפעות גם על מסלולים יורדים וגם על המערכת הסימפתטית.

תוצאות נוספות מהמחקר אודות הקשר בין פחד מכאב לבין ה- VAS כפי שנחווה על ידי הנבדקים, העלו כי פחד מכאב אכן ניבא את ה- VAS בנבדקים אשר לא השתמשו במילות קריאה גסות, וככל שהיה פחד גדול יותר, כך גם ה- VAS היה גבוה יותר. במצב של שימוש במילות קריאה גסות, הפחד מכאב לא ניבא את ה- VAS. כלומר, כנראה מצב של "שחרור קללות" מדכא את הפחד על ידי דיכוי פעילות באונה המצחית.

אם קללות בצורה של מילות קריאה יכולות לדכא או לשנות את חוויית הכאב, מהם המנגנונים לכך? באנשים בריאים השימוש בקללות ובמילים גסות נחקר רבות ואף עבר סיווג [6], כפי שניתן לראות בעבודתו של מונטגיו (Montagu) [7].

הקשר בין קללות לפגיעות מוחיות

תיאורים רבים קיימים באשר לקללות ולדיבור לא רצוני בחולים שעוברים פגיעות מוחיות, בייחוד באונה השמאלית, הן אצל חולים לאחר אוטם מוחי והן אצל אלו שעברו ניתוחים. אצל חלק גדול מן החולים הפגיעה בדיבור מלווה בדיבור לא רצוני, לעתים קרובות של קללות ומילות קריאה [8].

אזורים אחרים במוח הנפגעים מאירועים מוחיים יכולים אף הם להביא לפגיעה חמורה בדיבור ולדיבור לא רצוני. לדוגמה, קיים דיווח על חולה מבוגר דובר עברית אשר נפגע בגרעיני הבסיס (Basal ganglia) מימין, שלאחר האירוע כבר לא יכול היה לקלל כלל [9].

חולים הסובלים מתסמונת ג'יל דה לה טורט (Gilles de la Tourette syndrome) מבטאים התנהגות לא רצונית עם תנועתיות יתר (Hyperkinesis). עד 25% מן החולים מנבלים את פיהם בקללות ובגידופים. תופעה זו ידועה כקופרולאליה (Coprolalia), אשר בתרגום מילולי מהלטינית משמעותה היא "דיבור עם צואה" [1]. יש עדויות הולכות וגוברות לכך שתסמונת ג'יל דה לה טורט נגרמת מפגיעה אנטומית או תפקודית בגרעיני הבסיס [10]. הפחתה בתסמינים אצל חולים אלו על ידי שימוש בתרופות נוגדות-פסיכוזה החוסמות דופמין (Dopamine) מעידה על קשר הדוק בין פגיעה בגרעיני הבסיס לבין קללות [11].

לגרעיני הבסיס תפקיד חשוב לא רק בהתנהגות תנועתית אלא גם בתפקודים הכרניים (Cognitive), חברתיים ורגשיים, והם קשורים בתפקודם באופן הדוק למערכת הלימבית (Limbic system). פגיעה באזור של קליפת הסינגולייט הקדמית (Anterior cingulate cortex) נחשדת כמקור לקופרולאליה בחולי ג'יל דה לה טורט [12].

הקשר בין קללות לרגשות

מספר עבודות של רודי ומיגר [13][14][15] עסקו בנושא השפעת הרגשות על חוויית הכאב, והשפעתן האפשרית של קללות ומילות קריאה על הרגשות. באופן כללי, ניתן לציין כי פחד, המעורר תגובת "הילחם או ברח" (Fight or flight), בדרך כלל משרה מצב של רגישות מופחתת לכאב (Hypoalgesia) ורמות נמוכות יותר של חוויית כאב לעומת חרדה. בהקשר זה ניתן להבין כיצד פחד מעורר תוקפנות ובכך משרה ירידה בתגובה לחבלה ולכאב.

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 van Lancker D, Cummings JL. Expletives: neurolinguistic and neurobehavioral perspectives on swearing. Brain Res Brain Res Rev 1999;31(1):83-104
  2. Neylan TC. Frontal lobe function: Mr. Phineas Gage's famous injury. J Neuropsychiatry Clin Neurosci 1999;11(2):280-281
  3. Kesey K. One flew over the cuckoo's nest, a novel. New York: Viking Press 1962
  4. Stephens R, Atkins J, Kingston A. Swearing as a response to pain. Neuroreport 2009;20(12):1056-1060
  5. Walsh NE, Schoenfeld L, Ramamurthy S, et al. Normative model for cold pressor test. Am J Phys Med Rehabil 1989;68(1):6-11
  6. Jay T. Sex roles and dirty word usage: A Review of the Literature and a Reply to Haas. Psychological Bulletin 1980;88(8):614-621
  7. Montagu A. The anatomy of swearing. Philadelphia, PA: University of Pennsylvania Press 2001
  8. Code C. Neurolinguistic analysis of recurrent utterance in aphasia. Cortex 1982;18(1):141-152
  9. Speedie LJ, Wertman E, Ta'ir J, et al. Disruption of automatic speech following a right basal ganglia lesion. Neurology 1993;43(9):1768-1774
  10. Peterson B, Riddle MA, Cohen DJ, et al. Reduced basal ganglia volumes in Tourette's syndrome using three-dimensional reconstruction techniques from magnetic resonance images. Neurology 1993;43(5):941-949
  11. Shapiro ASE. Tourette Syndrome: History and Present Status, in Gilles de la Tourette Syndrome. New York: Raven Press 1982
  12. ulous JL, Roch Lecours A. Coprolalic behavior in patients with Gilles de la Tourette syndrome. Form and functional aspects. Rev Neurol (Paris) 1987;143(3):220-224
  13. Rhudy JL, Grimes JS, Meagher MW. Fear-induced hypoalgesia in humans: effects on low intensity thermal stimulation and finger temperature. J Pain 2004;5(8):458-468
  14. Rhudy JL, Meagher MW. Fear and anxiety: divergent effects on human pain thresholds. Pain 2000;84(1):65-75
  15. Rhudy JL, Meagher MW. Negative affect: effects on an evaluative measure of human pain. Pain 2003;104(3):617-626

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר סיימון וולפסון, מומחה לרפואה פנימית, המכון לרפואת כאב, הקריה הרפואית לבריאות האדם, רמב"ם, חיפה (יוצר\י הערך)



פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, דצמבר 2011, גיליון מס' 23, מדיקל מדיה