מוצרי חלב - הנחיות והמלצות לצריכתם

מתוך ויקירפואה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


הנחיות והמלצות ישראליות, אירופיות ואמריקאיות לצריכת מוצרי חלב
'
יוצר הערך פרופ’ שמעון רייף
TopLogoR.jpg,
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםחלב

כבר התנ”ך ידע להעריך את חשיבותו התזונתית של חלב. אברהם אבינו כיבד את המלאכים שבאו לבקרו בחלב: “וייקח חמאה וחלב... וייתן לפניהם, והוא עומד עליהם על העץ ויאכלו”. (בראשית י”ח, ח’). יעקב מברך את בנו יהודה לפני מותו: “חכלילי עניים מיין ולבן שניים מחלב (בראשית מ”ט, י”ב).

התנ”ך גם היה מודע לתופעות לוואי של חלב, ומקרה של אלרגיה לחלב מתואר בספר שופטים: “מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה, בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה” (שירת דבורה, שופטים ה’, כ”ה). סיסרא, מפקד הצבא הכנעני, נמלט משדה הקרב לאוהלה של יעל וביקש מעט מים, אבל קיבל חלב ובשפע. הוא מיד נרדם ואז הרגה אותו יעל.

ואכן, צריכת חלב ומוצריו היא אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בקרב הקהילה הרפואית ואף בקרב מומחי תזונה. הדבר נובע מכך שלחלב יתרונות תזונתיים רבים אך גם חסרונות לא מבוטלים. החלב משמש כמקור חשוב לאספקת סידן וויטמין D, ועקב כך חשיבותו במינרליזציה ובבניית עצם. עיקר תרומתו היא בתקופת גדילת העצם, שנמשכת מהילדות עד לתחילת העשור השלישי בחיים. נמצא שלצריכת חלב, בעיקר בילדות, השפעה מגִנה מפני אוסטיאופורוזיס. יתרון מהותי נוסף לצריכת חלב הוא החלפתו במשקאות ממותקים שגורמים להשמנה ואכן, בבתי ספר רבים בארצות הברית הכניסו לתפריט חלב והוציאו משקאות ממותקים כמלחמה במגיפת ההשמנה. כמו כן יש עדויות בכמה מחקרים לכך שחלב תורם להורדת רמת שומנים בדם וכן בלחץ הדם.

לעומת זאת לחלב גם השפעות שליליות על בריאות האדם. ראשית, כ-1% מהתינוקות אלרגיים לחלבון חלב פרה. אמנם שיעור זה יורד משמעותית אחרי גיל שנה אך לא נעלם. לחלק לא מבוטל בקרב האוכלוסייה - ילדים ובוגרים - יש אי סבילות ללקטוז המונעת צריכת חלב עקב סימפטומים גסטרואינטסטינליים ואי נוחות בטנית. נמצא קשר בין צריכת חלב והתפתחות סוכרת נעורים, אם כי קשר זה הוא חלש. ולבסוף צריכה מרובה של חלב מעלה שכיחות של סרטן ערמונית, כנראה במנגנון של עלייה ב-IGF1 שהוא פקטור גדילה ומגביר סיכוי לכמה סוגי סרטן כמו ערמונית ושחלה. לעומת זאת צריכת חלב מורידה את שכיחותו של סרטן קולון ומגִנה מפני סרטן המעי הגס. בעובדות סותרות אלה מתגלמות הסתירות שיש בחלב, שכן הוא מגן מפני סרטן מסוים ומגביר שכיחות סרטן אחר.

עובדה זו כמו האחרות עומדות בפני כותבי הנחיות תזונה, ומכאן שההמלצות אינן אחידות ומשתנות מאיגוד לאיגוד וממדינה למדינה. ייתכן שבעתיד, עם התפתחות בדיקות גנטיות ואפיגנטיות חדשות, נדע לתת המלצות מדויקות לכל אדם באופן אינדיבידואלי, לפי פולימורפיזם ונטייה למחלות מסוימות.


טבלה 1 מפרטת המלצות לצריכת סידן יומית על פי גיל:


חלב-1.jpg


על עובדות אלו מבוססות ההמלצות לכמות צריכת החלב היומית.

Till 12 month
  • No raw milk consumption
12-24 month
  • At least 2 cups of milk
  • Whole milk and not low fat milk
  • Avoid over doze of milk
2-8 years
  • 2-3 cups of milk
  • - Preference to low fat milk (1-2%) or no fat milk (0%)
9-18 years
  • At least 3 cups of milk
  • Preferable low fat or no fat milk
  • 1 cup of milk = 240 mg Ca

המלצות אלו הן הבסיס להנחיות צריכת חלב. אך קיימת שונות קלה בין האיגודים ובין המדינות השונות (טבלה 2).


חלב-2.jpg


ההמלצות בישראל השתנו לאורך השנים ובוועדות השונות.

ההמלצות לגבי גיל החשיפה לחלב פרה משתנות בין הארצות השונות. ברוב הארצות ההמלצה היא לחכות עד גיל 12 חודשים, ובמיעוטן - 10-9 חודשים. הסיבה העיקרית לדחייה היא מניעת אנמיה. עקב שיעורי האנמיה הגבוהים בישראל, אנו ממליצים לדחות עד גיל שנה הוספת חלב פרה לתפריט, וודאי שחלב פרה כמקור שתייה עיקרי אינו מומלץ לפני גיל שנה, לכל היותר אפשר להוסיף כמות קטנה של חלב כחלק ממאכלים מורכבים (פשטידות, לביבות, מרקים, רטבים).

הוועדה האירופית לא סיפקה המלצות ספציפיות לגבי גיל הוספת מוצרי חלב כגון גבינה ויוגורט לתפריט. מאכלים אלה הם מקור דל לברזל. עקב השכיחות הגבוהה של אנמיה בישראל, חשוב תחילה להרגיל תינוקות לאכילת מזונות עשירים בברזל כגון בשר, עוף, הודו, פירות וירקות. על כן אנו ממליצים על דחיית הוספת מוצרי חלב לתפריט לגיל תשעה חודשים, לאחר ביסוס תפריט עשיר בברזל.

עיקרי ההמלצות התזונתיות למניעת מחלות קרדיו-וסקולריות

מסמך עמדה משותף מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל משנת 2011
  • מומלץ לשלב מוצרי חלב (רצוי דל שומן וללא סוכר מוסף) כחלק מתזונה מאוזנת.
  • צריכת מוצרי חלב דלי שומן מפחיתה את לחץ הדם. כמו כן קיים קשר אפידמיולוגי בין צריכת מוצרי חלב להפחתת אירועים קרדיו-וסקולריים, תסמונת מטבולית וסוכרת.
  • לא מומלץ לקחת תוספי סידן ו/או ויטמין D בכמוסות או במזון לצורך מניעת מחלות קרדיו-וסקולריות.
המלצות התזונה של משרד הבריאות הישראלי מיום 7.5.2013
  • “צריכת חלב ומוצריו מהווה חלק מהמלצות לתזונה נבונה של גופי הבריאות המובילים ברחבי העולם ובכלל זה משרד הבריאות הישראלי. חלב ומוצריו מהווים מקור לחלבון באיכות גבוהה, מקור חשוב לסידן וכן למינרלים נוספים בהם זרחן ואשלגן וכן לוויטמינים A D וחלק מהוויטמינים מקבוצת B. בהתאם לפירמידת המזון הישראלית מומלץ לצרוך 3-2 מנות מוצרי חלב ליום, רצוי דלי שומן בפעוטות - החל מגיל שנתיים וללא תוספת סוכר.
המלצות העדכניות בוועדה מטעם איגוד רופאי הילדים משנת 2014
  • הגדרת מנת חלב פרה או מוצריו
  • חלב ניגר - כ-240 מ”ל.
  • גבינה 5% - 125 גרם -
  • יוגורט - מנה של 240-200 מ”ל.
צריכה בגילים 24-12 חודשים
  • מומלץ לצרוך 2 מנות חלב ו/או מוצריו ביממה לפחות.
  • בגיל זה חלב “מלא” עדיף על פני חלב “רזה” (נטול/דל שומן), אלא במקרים מיוחדים.
  • מומלץ להימנע מצריכת יתר של חלב העלולה לבוא על חשבון רכיבים אחרים חשובים בתזונת הפעוט.
צריכה בגיל 2 עד 8 שנים
  • מומלץ לצרוך לפחות 3-2 מנות חלב ו/או או מוצרי.
  • יש עדיפות לחלב נטול שומן (0%) או דל שומן (2%-1%).
צריכה בגיל 18-9 שנים
  • מומלץ לצרוך לפחות 3 מנות חלב ו/או מוצריו.
  • יש עדיפות לחלב נטול שומן (0%) או לחלב דל שומן (2%-1%).
ההמלצות התזונתיות של משרד החקלאות האמריקאי

מוצרי חלב הם נכס תזונתי ומקור מצוין לחלבון איכותי, לסידן ולרכיבי תזונה נוספים החיוניים לבריאות, כגון ויטמינים מקבוצת B, ויטמין A, אשלגן ומגנזיום.

אלה המלצות לצריכת מוצרי חלב דלי שומן, כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה:

  • מגיל 9 שנים ואילך: 3 מנות ביום לפחות.
  • לגילאי 8-4 שנים: 2.5 מנות ביום לפחות.
  • לגילאי 3-2 שנים: 2 מנות ביום לפחות.
המלצות משרד החקלאות האמריקאי

http://www.choosemyplate.gov/food-groups/dairy-amount.html U.S. Department of Health and Human Services and U.S. Department of Agriculture. Dietary Guidelines for Americans, 7th Edition. Washington, DC: U.S Government Printing Office; 2010. http://www.cnpp.usda.gov/DGAs2010-DGACReport.htm

ההמלצות על פי my plate

“הצלחת שלי” נבחרה לייצג את ההמלצות התזונתיות החדשות בארה”ב במקום פירמידת המזון. “הצלחת שלי” מחולקת ל-4 חלקים: פירות וירקות המהווים יחד כמחצית מהארוחה, חלבונים ודגנים המהווים יחדיו את השאר. לצד הצלחת מופיע חלק כחול נפרד למוצרי חלב. http://www.cnpp.usda.gov/MyPlate.htm

ביבליוגרפיה

  • המדריך לאנשי המקצוע להזנת התינוק והפעוט, משרד הבריאות, 2012
  • AAP Policy Statement. Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics 2012.128:829-841.
  • Agostoni C, Goulet O, Desci T, Fewtrell M, Fleischer Michaelsen K, Kolacek S, Koletzko B, Moreno L, Puntis J, Rigo J, Shamir R, Szajewska H, Turck D, van Goudhoever J. Complementary feeding: A commentary by the ESPGHAN Committee on Nutrition. J Pediatr Gastroenterol Nutr 2008;46:99-110.
  • U.S. Department of Health and Human Services. Bone Health and Osteoporosis: A Report of the Surgeon General. Rockville, MD: U.S. Department of Health and Human Services, Office of the Surgeon General, 2004.
  • Heaney RP. Dairy and bone health. J Am Coll Nutr. 2009;28:82s-90s.
  • Greer FR. et al. Optimizing bone health and calcium intake of infants, children and adolescents. Pediatrics 2006;117:578-85.
  • Institute of medicine. Dietary reference intake for calcium and vitamin D. National Academy of Sciences. 2011.
  • Guéguen L, Pointillart A. The bioavailability of dietary calcium. J Am Coll Nutr. 2000;19:119s36s.
  • המחלקה לתזונה, שרותי בריאות הציבור, משרד הבריאות. http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/children/Pages/healthy_nutrition.aspx
  • Lanou AJ, Berkow SE, Barnard MB. Calcium, dairy products and bone health in children and young adults: A reevaluation of the evidence. Pediatrics 2005; 115:736-743.
  • Wüthrich B, Schmid A, Walther B, Sieber R. Milk consumption does not lead to mucus production or occurrence of asthma. J Am Coll Nutr. 2005;24:547s-55s.
  • Guarino A. et al. ESPGHAN/ESPID Evidence-Based Guidelines for the Management of Acute Gastroenteritis in Children in Europe Expert Working Group. European Society for Paediatric Gastroenterology, Hepatology, and Nutrition/European Society for Paediatric Infectious Diseases evidence-based guidelines for the management of acute gastroenteritis in children in Europe: executive summary. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2008;46:619-21.
  • Katz Y. et al. Early exposure to cow’s milk protein is protective against IgE- mediated cow’s milk protein allergy. J Allergy Clin Immunol. 2010;126:77-82.
  • Chafen JJ. et al. Diagnosing and managing common food allergies: a systematic review. JAMA. 2010;303:1848-56.
  • Heyman MB. Committee on Nutrition. Lactose intolerance in infants, children, and adolescents. Pediatrics. 2006;118:1279-86.

16. National Institutes of Health Consensus Development Conference: lactose intolerance and health. Suchy FJ. et al. Ann Intern Med. 2010;152:792-6. 17. World Cancer Research Fund. Food, Nutrition, Physical Activity and the Prevention of Cancer: A global perspective. London: World Research Cancer Fund, 2007. 18. Ralston RA, Truby H, Palermo CE, Walker KZ. Colorectal cancer and nonfermented milk, solid cheese, and fermented milk consumption: a systemic review and meta-analysis of prospective studies. Crit Rev Food Sci Nutr. 2014; 54 (9) : 1167-79. 19. Agostoni C, Turck D. Is cow’s milk harmful to a child health? JPGN 2011;53:594-600. 20. המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות. מסמך עמדה משותף מטעם האיגוד הקרדולוגי בישראל ועמותת עתיד - עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל. אפריל 1102, ההסתדרות הרפואית בישראל. 21. Weaver CM. How sound is the science behind recommendations for dairy? Am J Clin Nutr. 2014 May: 99 (5): 1217s-22s. 22. Milk and Dairy Products in Human Nutrition. Food and Agriculture Organization of the United Nation, Rome 2013. 23. Ludwig S, Willet WC Three daily servings of reduced fat milk – an evidence based recommendation? JAMA Pediatr. 2013 Sep;167(9):788-9 24. Dietary recommendations for toddlers, preschool, and school-age children. www.update.com.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ’ שמעון רייף - מנהל מחלקת ילדים, בית חולים הדסה עין כרם (יוצר\י הערך)



פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, נובמבר 2016, גיליון מס' 185, מדיקל מדיה