מניעה ואיתור מוקדם של סרטן הראש והצוואר - Prevention and early detection of head and neck cancer

מתוך ויקירפואה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מניעה ואיתור מוקדם של סרטן הראש והצוואר
Prevention and early detection of head and neck cancer
יוצר הערך ד"ר אבי חפץ
TopLogoR.jpg
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסרטן ראש וצוואר

גידולי ראש צוואר הם קבוצה הטרוגנית של גידולים שחלקם אגרסיביים ביותר. מניעה וגילוי מוקדם של גידולים אלו עשויים להציל חיים.
המניעה מתבססת בעיקר על הימנעות מגורמים מסרטנים ובעיקר עישון (על כל סוגיו) ושתיית אלכוהול. שני אלו פועלים בסינרגיזם ומגבירים משמעותית (פי עשרות) את הסיכון לסרטן האפיתל הקשקשי של הגרון ובית הבליעה. הסבר ומודעות להימנעות מחשיפה לחומרים מסרטנים המצויים בעשן הסיגריות ובאלכוהול הוא קריטי להפחתת התחלואה בסרטן מסוג זה.

גילוי מוקדם של סרטן הראש והצוואר הוא קריטי להצלת חייהם של החולים במחלה. סיכויי ההבראה מגידול מוקדם של הלשון או הגרון הם כ- 90% לעומת כ- 40%-30%, כאשר הגילוי נעשה בשלב מאוחר של המחלה. גם התחלואה מהטיפולים שונה לחלוטין בשלבי המחלה השונים: בגידולים קטנים של הלשון ניתן לבצע כריתה כירורגית מוגבלת של הלשון וסגירה ראשונית עם הפרעה מזערית בדיבור ובבליעה. לעומת זאת גידול מתקדם יותר של הלשון מצריך כריתה נרחבת ושחזור עם מתלה חופשי מאיבר אחר והפרעה ניכרת בבליעה ובדיבור.

סרטן בלוטת המגן אינו אגרסיבי ברוב המקרים, אך מיעוט החולים מופיע עם גידולים אגרסיביים וגילוי מוקדם שלהם מציל חיים. גידול לשדי (Medullary) לדוגמה הוא אגרסיבי יותר וכריתתו בשלב מוקדם (לעתים כריתת בלוטת המגן לפני הופעת הגידול אלא בשלב המוטציה הגנטית בלבד) מונע התפשטות הגידול ומציל בוודאות את חיי החולה.

סרטן הראש והצוואר נחלק לגידולים בעלי התנהגות ביולוגית שונה לחלוטין זה מזה, שני מוקדי הגידול השכיחים ביותר - בלוטת המגן וגידולי הלוע ובית הבליעה.

תוכן עניינים

גידולי בלוטת המגן

גידולי בלוטת המגן שכיחים ביותר בנשים צעירות, והסוג השכיח ביותר הוא הגידול הפטמתי של בלוטת המגן (Papillary thyroid carcinoma). גידול זה שכיח בנשים צעירות ונחשב לאחד הגידולים הפחות אגרסיביים בגוף. הגורם העיקרי הקובע הישרדות מהמחלה הוא מין החולה וגילו, ואחוזי ההחלמה מתקרבים ל- 100% בנשים צעירות מגיל 45. הטיפול מבוסס על כריתה כירורגית של הבלוטה, דיסקציה צווארית סלקטיבית במקרי בלוטות לימפה גרורתיות (באחוז גבוה של החולים) וטיפול משלים ביוד רדיואקטיבי. התחלואה מהטיפול הנזכר לעיל מינימלית בדרך כלל.

לעומתו, ומאותה הבלוטה, נוצר גם אחד הגידולים האלימים בגוף מסוג אנפלסטי (Anaplastic thyroid carcinoma), גידול קטלני ביותר והתמותה מהגידול מתקרבת ל- 100% תוך פחות משנה. גידולים אלו נוצרים מבלוטת המגן וללא קשר לגורמים חושפים מוכרים. בניגוד לגידול הפפילרי, איחור באבחנה של גידול אנפלסטי (שמכפיל את עצמו כל מספר שעות), הוא קטלני והסיכוי (הקל) היחיד שיש לחולים הוא אבחנה מוקדמת כשהגידול עדיין נתיח, ואז מתן קרינה (וגם אז סיכויי ההחלמה נדירים).

נוסף על כך, יש גידולים המצויים בטווח שבין שני גידולים אלו (כגון: גידול לשדי של התירואיד) שהטיפול בהם מבוסס על כריתה כירורגית. בגידול לשדי אבחנה מוקדמת של המחלה מצילה חיים. מעבר לכך, בקבוצת חולים עם תסמונת נאופלסיה אנדוקרינית מרובה מסוג 2 ‏ (Multiple endocrine neoplasia II - MEN II) הגידול הלשדי עלול להיות אגרסיבי ביותר ומומלצת בדיקה גנטית של פרוטו-אונקוגן המזוהה עם המחלה (RET Proto-Oncogene). אם הבדיקה חיובית בילדים להורים עם גידול לשדי, ההמלצה היא לניתוח כריתת בלוטת המגן כבר בילדות (לפני התפתחות הגידול הלשדי בבלוטת המגן) כדי למנוע התפתחות הגידול הלשדי הקטלני (ב- 100% מילדים אלו), וכך להפחית את התמותה מהמחלה (אם בעת הכריתה עדיין אין התפתחות גידול לשדי בבלוטה, ההחלמה היא ב- 100% מהילדים) וההחלמה צונחת ל- 70%-50% כאשר גידול כזה כבר נוצר.

גילויו של ה-RET Proto-Oncogene בתחילת שנות ה-90[1] של המאה הקודמת היא אחד הביטויים הראשונים של עזרה בטיפול הקליני בחולים על ידי גילויים מתחום המחקר הבסיסי (Basic science research).

גידולי הגרון ובית הבליעה

האפיתל הקשקשי המצפה את כל בית הבליעה והגרון (Squamous epithealium) מייצר גידולים מסוג סרטן האפיתל הקשקשי ושכיח במיוחד במעשנים. גידולים אלה, מסוג קרצינומה קשקשית‏ (Squamous cell carcinoma - SCC) הם אגרסיביים והתמותה הממוצעת מגידולים אלו מתקרבת ל- 50%-40% תוך שנתיים עד חמש שנים מגילויים.

מניעה ראשונית

כמו בכל תחום, מניעה ראשונית היא היעילה ביותר במניעת תחלואה.

הגורמים להופעת קרצינומה קשקשית של הלוע והגרון הם מרובים, אך ללא ספק, שני גורמים הם שכיחים יותר וגורמים להופעת הגידולים הללו במרבית החולים: עישון (על כל סוגיו) ושתיית משקאות אלכוהוליים.

עישון דווח לראשונה כקשור למחלות הגרון כבר ב-1952[2] ואלכוהול מיד לאחר מכן [3].

עשן הסיגריות מכיל חומרים מסרטנים רבים, והעישון מגביר את הסיכוי לסרטן הגרון ובית הבליעה בממוצע פי 15-6 מאדם שאינו מעשן. החשיפה לעשן הסיגריות חושפת את כל האפיתל המצפה את בית הבליעה והגרון לחומרים המסרטנים (קרצינוגנים), וכך סרטן האפיתל עלול להתפתח בכל מקום במערכת הבליעה והדיבור, כגון: מיתרי הקול, לשון, רירית הלוע, בית הבליעה ועוד. הגידולים השכיחים יותר הם גידולי מיתרי הקול והלשון. יש סוגי עישון שחושפים רק אזורים מסוימים לחומרים המסרטנים: עישון סיגרים חושף את הלוע לסרטן בעוד שלעיסת טבק חושפת רק את הלשון והרירית הבוקלית (Buccal) וה-Gingivobuccal sulcus. יש בהודו מנהג של עישון הפוך (Reverse smoking) שחושף את החיך להשפעה מזיקה, ובמעשנים אלו שכיח סרטן החיך הקשה יותר מאשר באחרים.

צריכת אלכוהול קבועה היא גורם מסרטן משמעותי, והסיכון גובר עוד יותר בשילוב עם עישון מכיוון שהשפעתם של שני חומרים אלו אינה חיבורית (Additive) אלא סינרגיסטית, דהיינו: הסיכון לסרטן עולה משמעותית יותר מחיבור הסיכון של שני החומרים בנפרד (הכפלה שלהם).

הגברת המודעות להפסקת עישון וצריכת אלכוהול היא קריטית במניעת גידולים אלו.

האפיתל שנחשף לגורמים המסרטנים בעשן סיגריות ובאלכוהול גורם ל"סירטון שדה" (Field cancerization). מונח זה הוטבע על ידי Slaughter עוד ב-1956 [4] ומשמעותו היא שאזורים שונים של בית הבליעה והדיבור היו חשופים לעשן ולאלכוהול, ושכל אחד מהם יכול באופן עצמאי לפתח סרטן נפרד. לכן, הסיכוי למי שכבר יש לו סרטן הגרון או בית הבליעה לפתח סרטן נוסף הקשור לעישון או לשתיית אלכוהול, הוא כ- 20% במהלך השנים (כ- 4% כל שנה למספר שנים רב).

גילוי מוקדם של סרטן הגרון ובית הבליעה

גילוי מוקדם של גידולים אלו הוא קריטי להישרדות החולים, ובניגוד להחלמה של כ- 95%-90% מהחולים עם גידולים מוקדמים (T1) של הלשון והגרון, הסיכוי להחלמה בשלב מאוחר יותר צונח לכדי 30% (T4).

לצורך גילוי מוקדם של גידולים אלו יש צורך לשים לב למספר גורמים
  1. זיהוי אוכלוסיות בסיכון גבוה, כגון חולים שהחלימו מסרטן ראש צוואר אחד. אנשים אלה מצויים בסיכון גבוה להתפתחות גידול משני (Second primary tumor). גידולים משניים אלו מתפתחים בכ- 20% מהחולים עקב "סירטון שדה", ובדרך כלל הגידול השניוני יהיה אגרסיבי יותר מהראשון.
  2. מעשנים, ככלל, מצויים בסיכון גבוה לסרטן ראש צוואר וריאות, ויש לנקוט משנה זהירות בחולים אלו ולברר כל תלונה שלהם ביסודיות.
  3. סימנים שיכולים להעיד על גידול בלוע ובבית הבליעה מרובים וכוללים: צרידות, כאב בבליעה, גניחת דם (Hemoptysis), קושי בבליעה, ירידה במשקל, כיב רגיש בלוע, כאב מוקרן לאוזניים ועוד. תסמינים כגון אלו שעליהם מתלונן החולה משך פרק זמן ממושך משלושה שבועות, חייבים להדליק נורה אדומה (במיוחד במעשנים) ולשלוח החולה לבדיקת רופא אף אוזן גרון כולל בדיקה עם סיב אופטי של חללי האף, לוע האף (Nasopharynx), גרון (Larynx) והלוע התחתון (Hypopharynx).
  4. גוש בצוואר עלול להעיד על מחלה גרורתית מאפיתל הלוע לבלוטות לימפה צוואריות. בחלק מהגידולים ובעיקר אלו של בית הבליעה (אורופרינקס והלוע התחתון) שכיחות בלוטות גרורתיות עלולה להגיע ל- 90%-80% מהחולים.
    כל גוש בצוואר במבוגר שאינו חלק ממחלה זיהומית ברורה ונמשך יותר משלושה שבועות חייב לעבור בירור, כולל בדיקה יסודית של מערכת הבליעה והנשימה העליונים (Upper aerodigestive system) וניקור תוך הסתכלות באולטרה-סאונד (US) של הבלוטה הצווארית (US guided FNA) כולל סקירת הצוואר באותו אולטרא-סאונד. יש לזכור שחלק מהגידולים הם ממקור של בלוטת המגן ו- CT עם חומר ניגוד עלול לפגוע בחולה בהמשך דרכו (ולעכב הטיפול ביוד רדיואקטיבי), ולכן הבירור הראשוני לגוש בצוואר בדרך כלל אינו כולל CT.

סיכום

גוש בצוואר מרכזי תחתון אופייני לגידול בלוטת המגן ומומלץ להפנות החולה לניקור תוך הסתכלות באולטרה-סאונד ולבדיקת רופא אף אוזן גרון.

גידולי הראש והצוואר מסוג קרצינומה קשקשית ניתנים למניעה במרבית המקרים ובקלות יחסית על ידי הפסקת עישון וצריכת אלכוהול. גילוי מוקדם שלהם מתבסס קודם כל על מודעות הרופא לתסמינים הראשוניים של גידולי הראש והצוואר, וגילוי מוקדם כזה יכול להציל חיים בחלק ניכר מהחולים.

ביבליוגרפיה

  1. Miya A, Yamamoto M, Morimoto H, et al. Expression of the ret proto-oncogene in human medullary thyroid carcinomas and pheochromocytomas of MEN 2A. Henry Ford Hospital med J 1992;40 (3-4):215-219
  2. Valko P. Relation of smoking to malignant tumors of the larynx. Cesk Otolaryngol 1952;1(3):102-105
  3. Vincent RG, Mechetta F. The relationship of the use of tobacco and alcohol to cancer of the oral cavity, pharynx and larynx. Am J Surg 1963;106:501-505
  4. Slaughter DP, Southwick HW, Swejkal W. Field cancerization in Oral stratified squamous epithelium: clinical implications of multicentric origin. Cancer 1953;6(5):963-968

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אבי חפץ יו"ר החברה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר בישראל, היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר, א.ר.ם - המרכז לרפואת אא"ג וניתוחי ראש צוואר, המרכז הרפואי אסותא, רמת החייל (יוצר\י הערך)


פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, אפריל 2011, גיליון מס' 161, מדיקל מדיה