מתן אדרנלין בהזרקה אוטומטית על ידי חובשים/נהגי אמבולנס לטיפול בתגובה אנאפילקטית - חוזר משרד הבריאות

מתוך ויקירפואה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
מתן אדרנלין בהזרקה אוטומטית על ידי חובשים/נהגי אמבולנס לטיפול בתגובה אנאפילקטית
תחום מנהל רפואי
מספר החוזר 3/2016
סימוכין 85234114
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 24 בינואר 2016
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאנפילקסיס

תוכן עניינים

רקע

אנפילקסיס היא תגובה אלרגית קיצונית המהווה מצב חירום רפואי - בשל מכלול התסמינים המופיעים בה. במקרים חמורים, וללא טיפול מיידי ומתאים - תגובה אנפילקטית עלולה להסתיים במוות.

תגובה אנפילקטית מתפתחת לרוב בתוך דקות מרגע החשיפה (תלוי באלרגן, הכמות הנחשפת, צורת החשיפה, וכדו'). בחלק קטן מהמקרים התסמינים יכולים לחלוף מעצמם. מוות עלול להיגרם כתוצאה מחסימת דרכי אוויר עליונות, ברונכוספאזם (״התקף אסטמה״) קשה, או collapse המודינמי.

מטרה

הסדרת הטיפול הרפואי הניתן על ידי חובשים ונהגי אמבולנס (להלן: צוותי רפואת חירום) בתגובה אלרגית חריפה באמצעות שימוש במזרק אדרנלין אוטומטי.

שימוש במזרק אוטומטי לאדרנלין

הוכח כי שימוש נכון, ומהיר במזרק אוטומטי לאדרנלין מפחית משמעותית את התחלואה והתמותה כתוצאה מאנפילקסיס, וכי לשימוש בתכשיר זה אין תופעות לוואי רבות. לאור זאת אחוז גבוה מהמטופלים שחוו תגובה אנפילקטית נוהגים לשאת עימם מזרקים אוטומטיים של אדרנלין.

הנחיות

  • בכל אמבולנס יימצא מזרק אדרנלין אוטומטי למבוגר וילד לטיפול באלרגיה חריפה, על פי המינון כמפורט להלן:
  • מבוגרים (וילדים אשר משקלם גבוה מ 20 ק״ג) -0.3 mg .
  • ילדים צעירים (עד משקל של 20 ק״ג) -0.15 mg .
  • בתיק הכונן של החובש הנותן שירותי עזרה ראשונה ושברשותו ערכה למתן אדרנלין אוטומטי למקרה אלרגיה קשה, ימצאו שני מזרקי אדרנלין אוטומטים לטיפול במבוגרים וילדים.
  • אחריות המנהל הרפואי:
על המנהל הרפואי לוודא כי צוותי רפואת החירום יכירו ההנחיות הטיפוליות ומינונים כמפורט בחוזר זה ויהיו מיומנים במתן אדרנלין אוטומטי על כל המשתמע ובכלל זה טיפול במקרה של מינון יתר.


הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם ולוודא כי יפעלו בהתאם להנחיות חוזר זה.


בברכה,

ד״ר ורד עזרא

ראש מינהל הרפואה (בפועל)

נספחים

נספח א': תגובה אנפילקטית - קויים מנחים לטיפול

  • הגדרה - מכלול תסמינים קליניים המבטאים תגובה אלרגית כללית המערבת מספר מערכות בגוף, ועלולה לגרום לקשיי נשימה חמורים, לאיבוד הכרה ואף למוות.
  • לרוב כתוצאה מחשיפה לאלרגן (חומר שהמטופל רגיש אליו) משתחררים לדם חומרים כימיים ספציפיים מתוך תאים של מערכת החיסון. חומרים אלו גורמים למגוון הסימנים והסימפטומים המאפיינים את התגובה האנפילקטית. אלרגנים שכיחים - מזון (חלב, ביצים, בוטנים אגוזים ועוד), תרופות (אנטיביוטיקה, NSAID ), גורמים סביבתיים (עקיצת חרק ועוד).
  • דגשים למטפל בעת לקיחת אנמנזה - נקודות שיש לברר בעת לקיחת אנמנזה מהמטופל/מהסובבים:
    1. האם היו אירועים של תגובה אלרגית/אנפילקסיס בעבר;
    2. האם ברשות המטופל מזרק אדרנלין אוטומטי;
    3. האם המטופל סובל מתופעות אלרגיות שונות;
    4. האם המטופל סובל מאסטמה האם מטופל בקביעות;
    5. האם הייתה לאחרונה (טווח של דקות עד שעות בודדות) חשיפה אפשרית לאלרגן ידוע;
    6. מהו מכלול התסמינים מהם סובל המטופל ואופן התפתחותם (דגש על תגובות נשימתיות, עוריות ותופעות שמקורן במערכת העיכול);
  • ממצאים המעלים חשש בעת ביצוע הבדיקה הגופנית-יש לבחון ע״פ סדר ה A-B-C-D-E תוך דגש לבחינת הממצאים הבאים:
    1. הפרעה/איום לנתיב האוויר (צרידות, נחירות, נשימה מחרחרת, צפצופים בשאיפת אוויר, נפיחות בלשון);
    2. הפרעה נשימתית (מאמץ נשימתי, נשימות מהירות, כיחלון בשפתיים)
    3. הפרעה המודינמית (דופק מהיר וחלש/לא נמוש, ל״ד נמוך, סחרחורת /עילפון);
    4. שינוי במצב ההכרה (בלבול, אי שקט, הכרה מעורפלת);
    5. פתולוגיה בעור ו/או בריריות (נפיחות בעפעפיים, נפיחות בשפתיים, תפרחת מגרדת);
  • אבחנה:
בהתקיים אחד משלושת המצבים הרפואיים הבאים :
  1. התפתחות אקוטית של תסמינים:
    תוך דקות עד שעות בודדות מהחשיפה המערבים עור ו/או ריריות ומלווה בסימפטום אחד נוסף לפחות מהמפורט להלן:
    • הפרעה נשימתית (כגון - קוצר נשימה, טכיפניאה, צפצופים, וכדו׳).
      או/ו
    • הפרעה המודינמית (כגון - ירידה בלחץ הדם, טכיקרדיה, וכדו׳).
  2. חשיפה לאלרגן ידוע:
    המלווה בירידה בלחץ הדם (עם או ללא תסמינים נלווים)
    • במבוגרים וילדים מעל גיל 11 - ל״ד סיסטולי נמוך מ 90 ממ״כ, או ירידה של יותר מ 30% בערכי לחץ הדם הבסיסיים של המטופל.
    • בילדים עד גיל שנה - פחות מ 70 ממ״כ.
    • בילדים מגיל שנה עד גיל עשר - פחות מ (70 ממ״כ + גיל*2).
  3. חשיפה אפשרית לאלרגן:
    שניים או יותר מהסימפטומים הבאים, אשר התפתחו במהירות יחסית:
    • עור וריריות (אורטיקריה, אנגיואדמה);
    • נשימה (כמצוין מעלה);
    • ירידה בלחץ הדם (סחרחורת, עילפון);
    • הפרעות במערכת העיכול (כאבי בטן עוויתיים, בחילות והקאות).
  • עקרונות הטיפול:
    1. הפסקת החשיפה לאלרגן.
    2. במקרה של דום לב ונשימה יש לבצע פעולות החייאה כנדרש.
    3. יעשה שימוש מוקדם ככל הניתן במזרק אוטומטי של אדרנלין.
    4. יש להשכיב את המטופל על גבו כשרגליו מורמות (במקרה של הקאות ==> להסיטו לשכיבה על הצד).
    5. יש לתת חמצן במסכה בקצב של 10□8 ליטר בדקה.
    6. יש להשיג גישה ורידית, ולתת עירוי נוזלים ״לשמירת וריד פתוח״.
      במקרה של לחצי דם נמוכים - יש לתת עירוי סליין בהזלפה מהירה כדלקמן:
      • ילדים = 20 cc/kg .
      • מבוגרים = 500-1000 cc.
        המשך מתן נוזלים יבוצע תוך ניטור לחץ הדם ומצב ההכרה של הנפגע (היעד - שמירה על לחצי דם מעל ערך הנורמה התחתון).
    7. יש לפנות את המטופל בדחיפות לביה״ח הקרוב ביותר/חבירה עם צוות ALS.

נספח ב׳ - אדרנלין במזרק אוטומטי

  • מנגנון פעולה-שפעול רצפטורים הגורמים ל: כיווץ כלי דם פריפריים, הפחתת בצקת בריריות, הגברת קצב ועוצמת התכווצות שריר הלב, הרחבת דרכי הנשימה ועוד.
  • צורת מתן- הזרקה בחלקו הצדדי של שריר הירך. ניתן להזריק גם דרך הבגדים.
  • מתן תרופה: בוגר קורס חובשי רפואת חירום/נהג אמבולנס.
  • מינון :
  • מבוגרים (וילדים אשר משקלם גבוה מ 20 ק״ג) -0.3 mg .
  • ילדים צעירים (עד משקל של 20 ק״ג) -0.15 mg.
ניתן לתת מנה נוספת כעבור 10-5 דקות במידה ואין תגובה או שהתגובה אינה מספקת.
  • תופעות לוואי (חולפות ספונטנית): רעד, אי שקט, דפיקות לב, סחרחורת, כאבי ראש. במקרים חריגים עלולות להופיע תופעות לוואי קשות יותר, כגון - כאבים אנגינוטיים, עליה חדה בלחץ הדם, וכדו׳.
  • לא קיימות התוויות נגד מוחלטות למתן אדרנלין IM למטופל עם תסמינים אופייניים לתגובה אנפילקטית.

נספח ג׳ - סכמת הטיפול בנפגע

  • הרחק הנפגע מאזור סכנה, והפסק (ככל הניתן) את החשיפה לאלרגן. במקרה של עקיצת בע״ח - הסר במידת האפשר את העוקץ.
  • בצע הערכת מצב הכרה, דופק ונשימה. במידה וזיהית דום לב ונשימה - החל בביצוע החייאת BLS ע״פ הפרוטוקול המקובל.
  • מטופל שאינו במצב של דום לב ונשימה - שקול השכבת המטופל על גבו + הרמת הרגליים (במידה והמטופל מקיא - הטה אותו על צדו).
  • בצע אנמנזה מהירה, מדידת סימנים חיוניים ובדיקה גופנית מוכוונת- תוך שימת דגש לנקודות העיקריות שצוינו מעלה.
  • במידה ואתה חושד בתגובה אנפילקטית (ע״פ הקריטריונים המופיעים מעלה) - פעל ע״פ ההוראות הבאות:
  1. צור קשר עם הרופא במוקד הרפואי, הצג את הממצאים בזירה, וקבל אישור לשימוש במזרק אוטומטי של אדרנלין (ראו נספח).
  2. תן למטופל חמצן במסכה, בריכוז מקסימלי, בקצב של 10 ליטר לדקה.
  3. השג גישה ורידית. והחל בהזלפת נוזלים (ל״שמירת וריד״ או כטיפול - בהתאם למדדים).
  4. בצע הערכה חוזרת לאחר 10 דק׳. שקול צורך במתן מנה נוספת של אדרנלין (היוועץ ברופא במוקד הרפואי).
  5. פנה את המטופל בנסיעה דחופה. שקול צורך בחבירה עם צוות ALS (הערך זמן חבירה משוער אל מול זמן פינוי לביה״ח הקרוב).
  6. המשך ניטור ומעקב מדדים במהלך הפינוי. העבר (באמצעות המוקד) דיווח מקדים לצוות המלר״ד בביה״ח הקולט.

נספח ד' - תרשים זרימה

אדרנלין4.jpg


נספח ה' - ממצאים קליניים אופייניים בתגובה אנאפילקטית

  • אורטיקריה - נגעים אדומים ובולטים מעל פני העור (לעיתים עם חיוורון מרכזי של הנגע), בעלי גבולות ברורים וחדים, חמים למגע, לרוב מלווים בתחושת גרד. ההופעה פתאומית ומהירה. הנגעים יכולים להופיע בכל מקום.
  • אנגיואדמה - בצקת ממוקמת וחולפת של השכבות העמוקות של העור ו/או הריריות. יכולה להופיע בכל מקום (לרבות דרכי הנשימה ומע' העיכול). מיקומים אופייניים - עפעפיים, שפתיים, לשון.