סרטן בלוטת התריס - מדריך למטופל - שלבי הבירור והטיפול במחלה - Thyroid cancer - a guide for patients

מתוך ויקירפואה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


סרטן בלוטת התריס – מדריך למטופל
Thyroid cancer- a guide for patients
Thyroid cancer.png
סמל המודעות לסרטן בלוטת התריס
יוצר הערך ד"ר איל רובינשטוק וצביקה רוזנשיין, עבור העמותה לחולי סרטן בלוטת התריס
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסרטן בלוטת התריס

על אף תוצאות הטיפול הטובות בסרטן בלוטת התריס, ההתמודדות עם המחלה יכולה להיות מאתגרת. לאחר האבחון מדווחים מטופלים רבים על בלבול וחוסר וודאות – למי עלי לפנות? מה שלבי הטיפול ? מה מצפה לי בחודשים הקרובים?

לאור זאת, יש מקום "לעשות סדר" בדברים, ולפרט את המסלול שעוברים מרבית המטופלים/ות עם סרטן בלוטת התריס. על מנת להקל על קריאת המאמר אשתמש במונח "מטופל" אשר יתייחס הן לגברים והן לנשים. המאמר מתייחס לסרטן פפילרי של בלוטת התריס, סרטן פוליקולרי, וסרטן מסוג Hurtle של בלוטת התריס, אשר יחדיו מהווים מעל ל-90% מסרטני הבלוטה. הסברים לגבי סוגי סרטן מדולרי ואנפלסטי של בלוטת התריס יופיעו במסמכים נפרדים.


תוכן עניינים

אבחנת סרטן בלוטת התריס

אבחנת סרטן בלוטת התריס יכולה להתבצע באחת משתי דרכים:

  1. לפי תשובת ניקור (FNA) של קשריות בבלוטת התריס : אם תשובת הניקור היא של סרטן או חשד לסרטן – יש להמשיך לפרק הבא: "לאחר קבלת תשובת הביופסיה (FNA)"
  2. לעיתים האבחנה של סרטן בלוטת התריס מתקבלת לאחר ניתוח של בלוטת התריס. במצבים אלו בוצע הניתוח עקב קשרית חשודה בבלוטה או עקב מחלות שפירות של הבלוטה כגון יתר פעילות. מאחר שהניתוח כבר מאחורינו, מומלץ להתחיל את הקריאה ב"השבועות הראשונים לאחר הניתוח".

לאחר קבלת תשובת הביופסיה (FNA)

תשובת הביופסיה של בלוטת התריס יכולה להיות: סרטנית, חשודה לסרטן, או שפירה.

כאשר התשובה היא סרטנית (בדר"כ סרטן פפילרי) או חשודה כסרטנית (סרטן פפילרי או פוליקולרי)- אתם יודעים שיש להמשיך בבירור וטיפול, אשר ירוכז ע"י אנדוקרינולוג וכירורג. בשלב זה מתחילה התמודדות נפשית עם ה"סטטוס" החדש, ובמקביל יש להתקדם בבירור ובטיפול הרפואי כפי שיפורט להלן.

ראשית, יש לדעת שסרטן בלוטת התריס אינו דומה למרבית הסרטנים – הוא הרבה פחות מסוכן, כמעט תמיד אינו מסכן חיים, ולאחר טיפול מתאים ניתן לחזור לחיים רגילים ותקינים (בתוספת כדור ביום של הורמון בלוטת התריס).

הצעדים שיש לבצע עם קבלת תשובת הניקור:

  • ניתן להיעזר בקבוצת פייסבוק "הקבוצה לתמיכה בחולים בסרטן בלוטת התריס". התמיכה שם טובה וניתן לשמוע סיפורים של חולים אחרים. עם זאת, מומלץ לא לקבל יותר מדי עצות רפואיות... בשביל זה כדאי לחכות לרופא.
  • קביעת תור לאנדוקרינלוג ו/או למנתח העוסקים בסרטן בלוטת התריס.
בפגישה עם אנדוקרינולוג לפני הניתוח נבדוק אם יש צורך בניתוח, ונוודא שכל הבדיקות הדרושות קיימות – בעיקר בדיקות דם ואולטרסאונד של הצוואר. כמו כן, האנדוקרינולוג יסביר על המחלה, וימליץ על היקף הניתוח המתוכנן. במידת ועדיין לא נוצר קשר עם מנתח, יפנה אותך האנדוקרינולוג לניתוח.
כאשר מדובר במנתחים אשר מירב עיסוקם הוא ניתוחי בלוטת התריס, פעמים רבות ניתן להגיע ישירות למנתח ורק אח"כ לאנדוקרינולוג, והמנתח ידאג לכך שיבוצע בירור הולם כולל אולטרסאונד צואר לפני הניתוח.
בעיה אפשרית בשלב זה – כאשר יש חוסר הסכמה בין הרופאים על היקף הניתוח המומלץ. במקרה זה מומלץ שהרופאים ידברו ביניהם ויגיעו להסכמה. במידה וזה לא אפשרי, ניתן לשקול ייעוץ רופא נוסף, או לנסות להבין את השיקולים של כל אחד ולהחליט האם אתם נוטים לכיוון ה"ללכת על בטוח" ולעשות ניתוח גדול יותר, או לכיוון "אם לא חייבים אז לא כדאי להסתכן" וללכת לכיוון ניתוח מוגבל.
  • החל משלב זה – יש להימנע מחשיפה לחומר ניגוד. חומר זה משמש לבדיקות רפואיות שונות כגון CT, ומכיל כמות גדולה של יוד. חשיפה לחומר זה עלולה לדחות את המשך הטיפול לאחר הניתוח. עם זאת, קיימים מקרים יוצאי דופן בהם הכירורג סבור שיש לבצע CT צוואר וחזה על מנת לתכנן טוב יותר את הניתוח, ואז כן ניתן לבצע את הבדיקה עם חומר ניגוד. המטרה העיקרית של הטיפול בשלב זה – לוודא שהניתוח יהיה הטוב וההולם ביותר.
  • התור לרופאים בדרך כלל אינו מיידי, ויש לחכות ימים עד שבועיים- שלושה לקבלת התור. חשוב לדעת שסרטן פפילרי ופוליקולרי של בלוטת התריס הם סרטנים המתפתחים באיטיות, והמתנה של מספר שבועות כמעט תמיד אינה מסוכנת.

הניתוח

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבסרטן בלוטת התריס - היבטים כירורגיים - Thyroid cancer - surgical aspects


בלוטת התריס נמצאת בבסיס הצוואר, היא יחסית קטנה בגודלה, וקל להגיע אליה.

מבחינת המטופל – מגיעים לחדר הניתוח, אומרים שלום למרדים, נרדמים, והשלב הבא... מתעוררים לאחר שהניתוח הסתיים. הניתוח עצמו לוקח בין שעה ל-3 שעות, תלוי בהיקף הניתוח, בגודל הגידול ובמבנה הצוואר. ניתוחי בלוטת התריס נחשבים לבטוחים, ונדיר שיש סיבוך משמעותי במהלך הניתוח.

מיד לאחר הניתוח

לאחר הניתוח עוקבים בעיקר אחר שני דברים:

  1. העצב השולט על מיתרי הקול – עצב זה עובר מאחורי בלוטת התריס, והניתוח מתרחש בצמוד אליו. המנתח ירצה לבדוק שהעצב לא נפגע בניתוח - יבדוק האם יש צרידות, ובמידת הצורך יבדוק את תנועת מיתרי הקול.
  2. בלוטות הפאראתירואיד – הבלוטות השולטות על רמת הסידן בגוף, הנמצאות בצידה האחורי של בלוטת התריס. בדר"כ לאחר הניתוח יינתן טיפול בסידן + ויטמין D פעיל, אשר יופחת בהדרגה במשך מספר ימים בהתאם לבדיקות סידן בדם.

לאחר הניתוח יש להתחיל טיפול בהורמוני בלוטת התריס: במרבית המקרים יש להתחיל טיפול במינון סביב 100-150 מק"ג ליום (החישוב הראשוני של המינון הוא לפי משקל הגוף כפול שניים ליום - למשל עבור מטופל השוקל 75 ק"ג ניתן 150 מק"ג ליום) . שם התרופה: Levothyroxine, או בשמות מסחריים: אלתרוקסין, יותירוקס או סינתרואיד. כדורי הורמון בלוטת התריס מחליפים את בלוטת התריס אשר הוצאה בניתוח, ומאפשרים איכות חיים מעולה גם בלי קיום בלוטת התריס בגוף.

תרופה זו לא תינתן לאחר הניתוח במקרים הבאים: כריתת מחצית הבלוטה, או במקרים בהם מתוכן טיפול ביוד רדיואקטיבי כ- 3 שבועות לאחר הניתוח והרופא חושב שעדיף לא להשתמש בתירוג'ן (פירוט בהמשך).

השחרור מבית החולים מתבצע בדר"כ כיומיים לאחר הניתוח, כאשר המטופל במצב כללי טוב למדי. עיקר המוגבלות לאחר הניתוח נובעת מהגבלה בסיבוב הצוואר לצדדים, ירידה בתחושה באזור הניתוח, ולעיתים צרידות שבדר"כ חולפת בהמשך. מטופלים רבים חוזרים לעבודה כשבועיים לאחר הניתוח.

טיפול בצלקת – כדאי להתייעץ בנושא זה עם המנתח. יש מספר אפשרויות לטיפול בצלקות לאחר ניתוח: דפי סיליקון (רצועות סיליקון שאפשר לקנות בבית מרקחת) יכולים לעזור כדי לשטח ולהקטין את הצלקות. ישנו גם ג'ל סיליקון מקומי ומשחות שמיועדות לשימוש על צלקות. מומלץ להימנע מחשיפה של הצלקת לשמש, אשר עלולה להפוך את הצלקת לכהה יותר. מנתחים פלסטיים ממליצים על מגן שמש עם מקדם הגנה (SPF) של 15 או יותר על אזור החתך.

השבועות הראשונים לאחר הניתוח

בשלב זה נתקדם באבחנה ונתכנן את המשך הטיפול:

  • לאחר הניתוח מומלץ לתאם תור לאנדוקרינולוג שבועיים או שלושה קדימה.
  • כשבוע –שבועיים לאחר הניתוח מתקבלת התשובה הפתולוגית בה האבחנה הסופית של הגידול שהוסר במהלך הניתוח.
  • המנתח יזמין אותך לביקורת בו יבדוק את הצלקת, יעבור על רמות הסידן בדם, ויסביר מה נמצא בניתוח.

הפגישה עם האנדוקרינולוג לאחר הניתוח

הפגישה עם האנדוקרינולוג לאחר הניתוח היא פגישה משמעותית מאוד, ובה מתייחסים לנושאים הבאים:

  • ביצוע הערכת מצב: בשלב זה יש בידנו את כל החומר, כולל התשובה הפתולוגית. אנו יודעים בדיוק באיזה גידול מדובר, מה גודלו והאם התפשט מעבר לבלוטה התריס. לפי נתונים אלו ניתן לבצע הערכת סיכון מדויקת, אשר תכתיב את המשך המעקב והטיפול.
  • התאמת מינון הכדורים של אלתרוקסין (או דומיו), סידן וויטמין D.
  • קביעת יעד TSH אליו נרצה להגיע. TSH הוא הורמון המעורר את תאי בלוטת התריס לגדילה ולפעילות, ולאחר כירתת סרטן בלוטת התריס נרצה שרמת ה-TSH תהיה נמוכה. ככל שנעלה במינון האלתרוקסין כך רמת ה-TSH תרד.
  • בשלב זה מתקבלת החלטה האם יש צורך בטיפול ביוד רדיואקטיבי, ובאיזה מינון (פירוט בהמשך).
  • זה הזמן לשאול שאלות – מה מצאנו, מה ההשלכות לעתיד, ועוד.

בחלק מבתי החולים בארץ עובדים אונקולוגים העוסקים בסרטן בלוטת התריס (מרבית האונקולוגים אינם עוסקים בתחום זה), ולעיתים הפגישה לאחר הניתוח תתבצע איתם ולא עם אנדוקרינולוג.

חשוב מאוד – לפגישה זו יש להביא את כל החומר שבידכם: אולטרסאונד מלפני הניתוח, תשובת ה-FNA מלפני הניתוח, מכתב השחרור מהניתוח, התשובה הפתולוגית, וכל חומר נוסף שיש בידיכם.

תכנון הטיפול ביוד רדיואקטיבי:

הטיפול ביוד רדיואקטיבי לאחר הניתוח נקרא בשפה הרפואית "אבלציה". טיפול זה מהווה השלמה לטיפול הניתוחי, במקרים בהם יש צורך בכך.

בעוד בעבר אבלציה עם יוד רדיואקטיבי נעשתה באופן אוטומטי לכל החולים לאחר הניתוח במינונים של 100-150 מיליקירי, כיום השימוש ביוד רדיואקטיבי הוא סלקטיבי יותר ומבוסס על הערכת סיכון אינדיבידואלית. גם טווחי המינונים בהם אנו משתמשים השתנו עם השנים, ובחולים בסיכון נמוך ניתן להשתמש כיום במינונים קטנים של 30-50 מילקירי.

לאחר שהרופא יעבור על כל החומר, תתקבל החלטה לגבי
  1. האם יש צורך ביוד רדיואקטיבי
  2. אם כן - מינון היוד הרדיואקטיבי
  3. צורת ההכנה למתן היוד הרדיואקטיבי – תירוג'ן לעומת תקופה של הפסקת אלתרוקסין. תירוג'ן היא תרופה המכילה TSH – חומר הגורם לגירוי של תאי בלוטת התריס ומשפר את קליטה היוד הרדיואקטיבי בתאים. לתרופה זו תופעות לוואי מינימליות. לעיתים יחליט הרופא שהטיפול יתבצע ללא הזריקה, אלא לאחר הפסקת אלתרוקסין ל-3 שבועות, אשר מביא לרמה נמוכה של הורמוני בלוטת התריס בגוף (היפותירוידיזם) ובתגובה לעליה של רמת TSH. במקרים בסיכון גבוה אנו לעיתים מעדיפים טיפול לאחר הפסקת אלתרוקסין ולא עם תירוג'ן.

יתכן שהאנדוקרינולוג ישלח אותך לאבלציה ללא קביעת פרטי הטיפול - בחלק מבתי החולים בארץ מתקבלות החלטות אלו ע"י רופאי המכון לרפואה גרעינית, אשר אחראים על מתן הטיפול ביוד רדיואקטיבי.

במידה והרופא ממליץ על אבלציה עם יוד רדיואקטיבי, תצאו מהמפגש עם הנחיות לגבי הנושאים הבאים
  1. הפניה לאבלציה במכון לרפואה גרעינית.
  2. במכתב סיכום הביקור – בקשה לאישור תירוג'ן, או לחילופין הנחיות להפסקת אלתרוקסין לפני מתן היוד הרדיואקטיבי.
  3. המלצה לדיאטה דלת יוד – בנושא זה קיימים הבדלים רבים בין הרופאים. יש רופאים שימליצו על כך ויש כאלו שלא, וגם במכונים לרפואה גרעינית יש ה"מאמינים" בכך יותר מאחרים. בהנחיות איגוד התירואיד האמריקאי ההמלצות היא לדיאטה דלת יוד שבוע-שבועיים טרם מתן היוד הרדיואקטיבי.

לאחר הפגישה עם האנדוקרינולוג

אם הומלץ על טיפול ביוד רדיואקטיבי, השלבים הבאים יהיו
  1. לתאם תור לטיפול במכון לרפואה גרעינית.
  2. אם הומלץ על טיפול תחת תירוג'ן – יש לפנות לרופא/ת המשפחה לקבלת אישור לתרופה (זו תרופה יקרה, אך היא כלולה בסל הבריאות), ולאחר מכן לקחת את התרופה מבית המרקחת. את התרופה יש לקחת מבית המרקחת בשקית תרמית השומרת על הקור, ולשמור במקרר עד לשימוש.

בשלב זה פעמים רבות עולות שאלות וחששות מהמשך הטיפול, וניתן להיעזר בפורומים או קבוצות תמיכה בנושא סרטן בלוטת התריס. בימים אלו מוקמת עמותה של חולי סרטן בלוטת התריס אשר תסייע בהתמודדות עם שלבי המחלה השונים.

אם הוחלט שאין צורך ביוד רדיואקטיבי – ניתן לקחת נשימה עמוקה, שלבי הטיפול מאחורינו, וכעת ממשיכים במעקב בלבד. בנוסף, בשלב זה יש להמשיך עם איזון תפקודי בלוטת התריס, ונרצה להגיע לערך TSH נמוך – תהליך הנקרא בשפה הרפואית "דיכוי TSH". ככל שלוקחים יותר אלתרוקסין, כך רמת ה-TSH יורדת. יעד ה-TSH אליו נרצה להגיע תלוי בדרגת הסיכון האינדיבידואלית, ומשתנה מחולה לחולה.

הטיפול ביוד רדיואקטיבי

הטיפול ביוד רדיואקטיבי הוא פשוט ביותר: בליעת כדור המכיל את החומר. למרות שהטיפול עצמו דומה לבליעת כדור אקמול, ההכנות לטיפול, העובדה שמדובר בחומר רדיואקטיבי, והבידוד לאחר הטיפול גורמות לכך שמטופלים רבים חווים אותו כאירוע לא נעים. עם זאת, יש לזכור שמדובר בטיפול עם תופעות לוואי מועטות מאוד, שכלל אינן דומות לטיפולים אחרים לסרטן שאולי שמעתם עליהם.

לפני הטיפול עצמו, יש לבחור היכן לעבור את הבידוד הנדרש לאחר בליעת יוד רדיואקטיבי. לאחר הטיפול יש הפרשה של חומר רדיואקטיבי מהגוף במשך מספר ימים, ולכן יש לשמור על בידוד במשך 3-7 ימים למניעת חשיפה של אנשים נוספים לקרינה. הבידוד מבוצע כמעט תמיד בבית, אך לעיתים ניתן לבצעו גם בבית החולים. התנאים הדרושים לבידוד בבית: חדר נפרד ושירותים נפרדים, אשר ישמשו את המטופל.

כאשר יש ילדים קטנים בבית קשה לשמור על הבידוד. הילדים לא יבינו מדוע אמא או אבא נמצאים מאחורי הדלת ולא מוכנים לפתוח. לכן, במקרים אלו עדיף למצוא מקום אחר – אצל הסבא והסבתא, דודים, דודות, או בבית החולים.

אבלציה עם יוד רדיואקטיבי - הכנה עם תירוג'ן

מרבית בתי המרקחת אינם מחזיקים בתרופה באופן קבוע, ולכן מומלץ לפנות לבית המרקחת שבועיים-שלושה לפני הטיפול, על מנת שיזמינו את תרופת התירוג'ן אותה תוכלו לאסוף לפני הטיפול.

  • שבוע עד שבועיים לפני הטיפול - דיאטת דלת יוד.
  • שבוע הטיפול:
    • יום 1 – זריקת ראשונה של תירוג'ן. את הזריקה ניתן לקבל בקופת חולים או בבית החולים. לשים לב – כאשר מכינים את החומר להזרקה יהיו 1.2 סמ"ק באמפולה, מהן יש להזריק רק 1 סמ"ק.
    • יום 2 – זריקה שניה של תירוג'ן בבית החולים, ובדר"כ ביום זה תבוצע בדיקה אבחנתית במכון לרפואה גרעינית – מיפוי בלוטת התריס או בליעת חומר להערכת שארית של בלוטת התריס בצואר.
    • יום 3 – קבלת הטיפול: בליעת כדור המכיל יוד רדיואקטיבי. למרות שנשמע מאוד פשוט, יש קצת "טקס" סביב בליעת הכדור: הכדור מגיע בכלי עופרת כבד, והרופאים ישמרו על מרחק זהירות מהכלי ולאחר מכן מהמטופל. נא לא להיבהל... רופאים אלה נותנים טיפול זה באופן יומיומי ובמשך שנים רבות, הם נחשפים ליוד רדיואקטיבי שוב ושוב, ולכן צריכים להיזהר במיוחד. לאחר בליעת הכדור נשארים קצת בבית החולים, ולאחר מכן עוברים לבידוד – בדר"כ בבית.
    • הנסיעה הביתה מבית החולים: פעמים רבות עולה השאלה האם יש סכנה למי שנוהג הביתה. התשובה היא לא. הקרינה מיוד רדיואקטיבי עוברת באוויר מרחק קצר בלבד. מרחק של 1 מטר מהמטופל (מרחק של יד מושטת) הוא מרחק בטוח, ולכן אם המטופל יושב במושב האחורי בצד ימין (הרחוק מהנהג) – אין בכך כל סכנה.
    • יום 5-7 – מגיעים לבית החולים לביצוע מיפוי כלל גופי הבודק היכן נקלט היוד הרדיואקטיבי בגוף, ועל מנת לעבור בדיקות שיוודאו שהיוד הרדיואקטיבי יצא מהגוף וניתח להשתחרר מהבידוד. כאשר משתחררים מהבידוד ניתן לחזור לחיים רגילים לגמרי. אין צורך באמצעי זהירות נוספים.

קבלת סיכום הטיפול – חשוב לקבל מבית החולים את סיכום הטיפול, בו תהיה תשובת המיפוי הכלל גופי שבוצע לאחר הבידוד. מיפוי זה יראה לנו היכן נקלט היוד הרדיואקטיבי בגוף.

אבלציה עם יוד רדיואקטיבי - הפסקת אלתרוקסין ל-3 שבועות

שלושה שבועות לפני הטיפול – מפסיקים את נטילת הורמוני בלוטת התריס (אלתרוקסין / יותירוקס / סינתרואיד). לעיתים הטיפול ביוד רדיואקטיבי ניתן 3 שבועות לאחר הניתוח, ואז כלל לא מתחילים טיפול באלתרוקסין עד האבלציה.

בדיקה אבחנתית - מיפוי או uptake – לאחר הפסקת אלתרוקסין של כ-3 שבועות מבוצעת בדר"כ בדיקה אבחנתית. נותנים כמות קטנה מאוד של יוד רדיואקטיבי, ולאחר מכן בודקים כמה נקלט בצואר, ולעיתים עושים גם מיפוי (צילום). בדיקות אלו עוזרות לקבוע את מינון הטיפול. כאשר נותנים טיפול במינון קטן (30-50 מיליקירי) ניתן לתת את הטיפול גם בלי בדיקה אבחנתית.

יום עד שבוע לאחר הבדיקה האבחנתית – מתן הטיפול ביוד רדיואקטיבי: בליעת כדור המכיל את החומר. למרות שנשמע מאוד פשוט, יש קצת "טקס" סביב בליעת הכדור: הכדור מגיע בכלי עופרת כבד, והרופאים ישמרו על מרחק זהירות מהכלי ולאחר מכן מהמטופל. נא לא להיבהל... רופאים אלה נותנים טיפול זה באופן יומיומי ובמשך שנים רבות, הם נחשפים ליוד רדיואקטיבי שוב ושוב, ולכן צריכים להיזהר במיוחד. לאחר בליעת הכדור נשארים קצת בבית החולים, ולאחר מכן עוברים לבידוד – בדר"כ בבית.

הנסיעה הביתה מבית החולים: פעמים רבות עולה השאלה האם יש סכנה למי שנוהג הביתה. התשובה היא לא. הקרינה מיוד רדיואקטיבי עוברת באוויר מרחק קצר בלבד. מרחק של 1 מטר מהמטופל (מרחק של יד מושטת) הוא מרחק בטוח, ולכן אם המטופל יושב במושב האחורי בצד ימין (הרחוק מהנהג) – אין בכך כל סכנה.

יום 5-7 – מגיעים לבית החולים לביצוע מיפוי כלל גופי הבודק היכן נקלט היוד הרדיואקטיבי בגוף, ועל מנת לעבור בדיקות שיוודאו שהיוד הרדיואקטיבי יצא מהגוף וניתח להשתחרר מהבידוד. כאשר משתחררים מהבידוד ניתן לחזור לחיים רגילים לגמרי. אין צורך באמצעי זהירות נוספים.

חידוש הטיפול בהורמוני בלוטת התריס – על פי ההנחיות שתקבלו בהמשך הטיפול. בדר"כ חידוש הטיפול נעשה יום עד שבוע לאחר קבלת היוד הרדיואקטיבי. יש לחזור למינון שניתן טרם הטיפול, ואם טרם הוחל טיפול יש לקחת כ-100 מק"ג ביום עד בדיקת רופא אנדדוקרינולוג.

קבלת סיכום הטיפול – חשוב לקבל מבית החולים את סיכום הטיפול, בו תהיה תשובת המיפוי הכלל גופי שבוצע לאחר הבידוד. מיפוי זה יראה לנו היכן נקלט היוד הרדיואקטיבי בגוף.

ביקורת אנדוקרינולוג לאחר הטיפול ביוד רדיואקטיבי

בביקור זה נסכם את פרק הטיפול הראשוני במחלה אשר כלל את הניתוח ובמידת הצורך גם יוד רדיואקטיבי.

הנושאים עליהם עוברים בביקור זה
  1. מעבר על תוצאות הטיפול ביוד רדיואקטיבי: האם היתה קליטה רק במיטת הבלוטה (תקין) או האם ראו קליטה גם בבלוטות לימפה בצוואר או במקומות אחרים בגוף.
  2. התאמת מינון הורמוני בלוטת התריס (אלתרוקסין / יותירוקס / סינתרואיד).
  3. סיכום והערכת מצב – מה אנו יודעים עד כה, מה דרגת הסיכון של הגידול, ומה צפוי בהמשך.
  4. קביעת תאריך לביקורת הבאה. לפני הביקורת הבאה יבקש האנדוקרינולוג בדר"כ לבצע אולטרסאונד צוואר ובדיקות דם ל- TSH ולסמן הסרטן בדם תירוגלובולין. חשוב לדעת שיחד עם בדיקת תירוגלובולין תמיד יש לבדוק גם נוגדנים לתירוגובולין.

בכך הסתיים הטיפול הראשוני במחלה, ומכאן ממשיכים במעקב ארוך טווח.

קישורים חיצוניים