כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק אבעבועות הקוף - Monkeypox
הופניתם מהדף אבעבועות הקוף לדף הנוכחי.
| אבעבועות הקוף | ||
|---|---|---|
| Monkeypox | ||
| ||
| ICD-10 | B04 | |
| ICD-9 | 059.01 | |
| יוצר הערך | משרד הבריאות | |
תיאור האירוע
ב-07.05.2022 דווח בבריטניה על מקרה של אבעבועות הקוף בקרב אדם ששב מניגריה. בהמשך דווח על 8 מקרים נוספים ללא אנמנזה של נסיעות או חשיפה לחולה הראשון. ממקרים אלו, שניים הם בני בית ולשניים אחרים נמצאו מגעים משותפים. לפי רשויות הבריאות של בריטניה, רוב המקרים הם גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (Men who have sex with men ,MSM).
נכון ל־19.05.2022 דווח על עשרות מקרים מאומתים ועוד עשרות מקרים חשודים במדינות שונות בעולם לרבות פורטוגל, ספרד, שוודיה, איטליה, קנדה וארצות הברית.
רקע
אבעבועות הקוף היא מחלה נגיפית נדירה המופיעה בעיקר ביערות הגשם במדינות מרכז ומערב אפריקה.
המחלה נגרמת על ידי נגיף אבעבועות הקוף (Monkeypox virus), השייך לקבוצת אורתופוקס (Orthopoxvirus). נגיפים נוספים בקבוצה זו הם אבעבועות שחורות (Smallpox) ו-Vaccinia (נגיפים הנמצאים בשימוש בתרכיב אתו מחסנים נגד אבעבועות שחורות). החיסון נגד אבעבועות שחורות הביא למיגור המחלה ונחשב כיעיל גם נגד אבעבועות הקוף. בשנות ה-70 של המאה ה-20 עד 1980 בעקבות מיגור המחלה בעולם הופסק מתן החיסון לכלל האוכלוסייה. לכן, אנשים הצעירים מגילאי 40 או 50 שנים עלולים להיות יותר פגיעים לאבעבועות הקוף. בישראל הפסיקו לחסן את האוכלוסייה נגד אבעבועות השחורות ב-1980 ובצה"ל הפסיקו לחסן מתגייסים ב-1996. ב-2002–2003 היה מבצע חיסונים למגיבים.
בישראל אובחן מקרה בשנת 2018 בקרב נוסע שחזר מניגריה.
העברת הנגיף
רוב ההדבקה באבעבועות הקוף היא באמצעות מגע עם בעלי חיים נגועים. הדבקה מאדם לאדם אינה שכיחה, ומתרחשת בעיקר במגע קרוב ובאמצעות טיפות נשימתיות (Droplet transmission). קיימת גם אפשרות להעברה באמצעות מגע עם הפריחה, עם קילופי הפריחה, ובאמצעות ביגוד או מצעים מזוהמים. אי לכך, עובדי בריאות ובני בית של חולה פעיל נמצאים בסיכון מוגבר להדבקה. אין הוכחה ברורה להעברה באמצעות האוויר.
תקופת הדגירה
לרוב 6 עד 13 ימים (טווח 5 עד 21 ימים).
הסתמנות קלינית
המחלה היא דמויה אבעבועות שחורות מבחינת ההסתמנות הקלינית, אך לא מבחינת חומרה.
תחילת המחלה מתאפיינת בפרודרום הכולל חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, כאבי גב, הגדלת בלוטות לימפה, הרגשה כללית רעה ותשישות. יום עד שלושה ימים לאחר הופעת החום, מופיעה פריחה אופיינית: נגעים מופיעים בתחילה על הפנים ובהמשך על חלקי גוף אחרים; הפריחה מתחילה כמקולו-פאפולרית (Maculopapular rash), ומתקדמת לשלפוחיות (Vesicles), מוגליות (Pustules) וגלדים (Scabs). הנגעים לרוב כואבים ו/או מגרדים. משך המחלה 2 עד 4 שבועות. בדרך כלל המחלה חולפת מעצמה ללא טיפול.
סיבוכים אפשריים של אבעבועות הקוף כוללים זיהום משני, ברונכופנאומוניה (Bronchopneumonia), ספסיס (Sepsis), דלקת המוח וזיהום הקרנית עד עיוורון.
טיפול
המחלה גורמת לתסמינים של מחלה ויראלית. במרבית המוחלטת של המקרים האדם מחלים ללא צורך בטיפול, מיעוט החולים עלולים להגיע לסיבוכים ואף צורך באשפוז וטיפול תרופתי.
הנחיות לצוותים רפואיים
- להגביר ערנות לאפשרות של הופעת מקרה בישראל
- הגדרת מקרה חשוד: חולה עם חום ופריחה ללא אבחנה חלופית ברורה, במיוחד אם היה במגע עם מקרה חשוד/מאובחן בישראל או מחוץ לה
- רופא בקהילה יפנה כל מטופל חשוד למלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה) לצורך בירור וכל הבדיקות תבוצענה במסגרת זו
- מניעת זיהומים:
- לבודד חולים חשודים, בחדר עם תת-לחץ תוך שימוש במיגון מגע, טיפתי ונשימתי
- על הצוות המטפל להתמגן במיגון אישי (PPE, Personal Protective Equipment), כולל כפפות וחלוק חד פעמיים, מסיכת 95N ומשקף. את כל המיגון יש לפשוט טרם יציאה מאזור הבידוד
- לאחר מגע עם חולה מאומת או חשוד, יש לרחוץ ידיים עם מים וסבון או חיטוי אלכוהולי
- במקרה של פינוי על ידי מד"א נדרש מהצוות להתמגן בערכת מיגון מפני נגיפים (חלוק, כפפות, מגן עיניים ומסכת N95)
- במעבדות הרפואיות יש להקפיד ולטפל בכל סוגי הדגימות של נבדק החשוד באבעבועות הקוף לפי כללי הבטיחות המקובלים לרבות פתיחת דגימות בתוך מנדף ביולוגי רמה 2 תוך שימוש בציוד מגן כמקובל
- להנחות את החולים הנמצאים בטיפול בבית לשהות בחדר נפרד ומאוורר (במידת האפשר גם שירותים נפרדים) עם בידוד מגע ובידוד טיפתי. אם יש צורך לבני בית להיות במגע עמם, יש לעטות מסכה וכפפות. בעת טיפול בכלים ובכביסה של החולה, יש לעטות כפפות ולאחר מכן לשטוף ידיים עם מים וסבון או חיטוי אלכוהולי. משך הבידוד הוא עד שכל הגלדים נופלים
אבחון מעבדתי
- ניתן לבצע אבחון וירולוגי ספציפי לאבעבועות הקוף לחולים אלו רק במכון למחקר ביולוגי (נס ציונה) באישור מומחה למחלות זיהומיות ובתיאום מראש באמצעות לשכת הבריאות
- הדגימות שיש לשלוח הן: מטוש אבעבועה (מטוש לבדיקות וירולוגיות בבופר UTM מתוצרת COPAN או בית העמק), נוזל אבעבועה, גלד וכן מטוש מהלוע (מטוש לבדיקות וירולוגיות), מבחנת דם מלא ומבחנת סרום. יש להקפיד להוסיף על הטופס המלווה את הדגימה את הפרטים הדמוגרפיים, מקור וסוג הדגימה.
כמו כן, יש לציין "חשד לאבעבועות הקוף" - יש להודיע למעבדה הרפואית הקולטת דגימות בתוך המוסד הרפואי או למעבדה רפואית מחוץ למוסד, שמדובר על נבדק החשוד לאבעבועות הקוף. הדגימות תועברנה לפי נוהל בטיחות לשינוע חומרים ביולוגיים זיהומיים ודגימות לאבחנה רפואית של המחלקה למעבדות
- בתוך המוסד הרפואי, אין להעביר דגימות של מטוש (סעיף 4ב) באמצעות המערכת הפנאומטית (Pneumatic) ויש לארוז באריזה משולשת עם סימון "ביוהזרד" (Biohazard) בולט. בדיקות דם ניתן לשלוח במערכת הפנאומטית כמקובל
אבחנה מבדלת
יש לשקול תחלואה במחלות אחרות כגון חצבת, עגבת, אבעבועות רוח, מחלה מנינגוקוקית, מחלת הפה והגפיים (hand foot and mouth disease), גרדת, זיהומי עור בקטריאליים (Bacterial) ותגובות אלרגיות לתרופות.
דיווח
יש לדווח על כל מקרה עם חשד קליני או אפידמיולוגי מידית בטלפון לרופא המחוז. רופא המחוז יעדכן מידית את ראש שירותי בריאות הציבור ומנהלת האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות.