ויקירפואה - תרומות המשתמש [he]

חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג Hepatitis A vaccine - A

2011-11-30T22:21:09Z

דיאנה טשר: /* אוכלוסיות בסיכון לחלות בצהבת B */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון להפטיטיס A
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

זיהום בנגיף הפטיטיס A מהווה את הסיבה השכיחה ביותר להפטיטיס חריפה. הנגיף מועבר באמצעות מים או מזון שזוהמו בהפרשות של אדם נגוע. המחלה אינה מתפתחת למחלה כרונית. בכחצי אחוז מהנדבקים תתפתח מחלה סוערת שתביא לאי ספיקת כבד, עם צורך דחוף בהשתלה.

==התרכיבים הקיימים בישראל==

בישראל רשומים מספר תרכיבים נגד צהבת נגיפית A (קישור לתדריך החיסונים של משרד הבריאות).

התרכיב שנמצא בשימוש בשגרת החיסונים בגיל בילדות הינו Havrix 720 Junior (חברת GSK).

התרכיב מכיל נגיף צהבת A (HAV) שעבר אינאקטיבציה באמצעות פורמאלדהיד ותוספת של אלומיניום הידרוקסיד כאדג'ובנט.

יעילות החיסון מוערכת בכ- 94%-100% במניעת מחלה. עדיין לא ידוע לכמה שנים החיסון מקנה הגנה ואם יהיה צורך במתן מנת דחף בעתיד. על פי מודלים קינטיים תיאורטיים, רמת נוגדנים מגינה תישאר לפחות 20 שנה לאחר השלמת הסדרה.

==אופן ומועדי המתן==

(קישור לטבלת החיסונים)

קיימים שני מינונים של התרכיב.

התרכיב הפדיאטרי מכיל 720 יחידות והוא מיועד למחוסנים עד גיל 18 שנה, והמינון למבוגרים מגיל 19 ומעלה המכיל 1440 יחידות.

התרכיב ניתן באופן שגרתי בטיפות החלב במסגרת תכנית החיסונים החל מגיל 18 חודש. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של 6-12 חודש ביניהן.
יש להזריק את התרכיב לתוך השריר בלבד.

ניתן לתת את החיסון בו זמנית או בכל רווח זמן ביחס לתרכיבי חיסון אחרים.

==תופעות לוואי==

התופעות קלות וכוללות כאב מקומי, אודם, נפיחות והתקשות במקום ההזרקה. לעיתים יתכנו תגובות כלליות כגון עלית חום, עייפות, בחילה, הקאה ושלשול.

==הוראות נגד==

אין הוראות נגד מלבד הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים – קישור)

==הוראות חיסון במצבים הבאים==

====מתן התרכיב לחולים עם חסר חיסוני====

אין מניעה למתן החיסון לאוכלוסיית חולים זו אם כי התגובה החיסונית עלולה להיות ירודה.

====מתן בו זמני עם אימונוגלובולין====

מתן שכזה (כמו בהגנה שלאחר חשיפה) מביא גם כן להיפוך סרולוגי ויצירת נוגדנים לנגיף. אמנם רמת הנוגדנים שנוצרת היא נמוכה יותר מאשר במתן החיסון הפעיל בלבד, אולם קרוב לודאי שאין לכך השפעה על יעילותו הקלינית של החיסון.

====הריון====

באופן כללי מומלץ להימנע מחיסונים בהריון, אולם כיון שהתרכיבים מומתים לא צפוח סיכון לפגיעה בעובר. ניתן לחסן אישה הרה אם קיימת התוויה לכך.

פרט לחיסון השגרתי, מומלץ לתת את החיסון הפעיל לפני חשיפה לאוכלוסיות בסיכון לחלות בצהבת A כולל:
* מטיילים לארצות עם שכיחות גבוהה של המחלה.
* חולים במחלות כבד כרוניות שהם בסיכון לפתח דלקת כבד דוהרת מזיהום בצהבת A.
* גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
* משתמשים בסמים.
* מטופלים בפקטורי קרישה הניתנים בזריקה.
* אנשים עם חסר G6PD (Glucose-6-phosphate dehydrogenase deficiency)
* אנשים עם חשיפה תעסוקתית לנגיף: עובדים במוסדות לילדים ובישיבות, עובדים בשרות בתי הסוהר, עובדי גן חיות ואחרים שבאים במגע עם פרימטים (non human primates) כגון קופים.
* אנשים העוסקים במגע ישיר עם מזון.

;מתן חיסון סביל לפני חשיפה
באנשים שנוסעים לארצות עם שכיחות גבוהה של צהבת A המניעה נעשית לרוב על ידי חיסון פעיל, אך בנסיבות מיוחדות (קישור להנחיות משרד הבריאות ליוצאים לחו"ל) מומלץ על מתן חיסון סביל.

====מניעת צהבת A לאחר חשיפה====

מומלצת לאנשים לא מחוסנים שנחשפו לחולה צהבת A (בשבועיים שקדמו להופעת המחלה) במגע קרוב כמו בני בית או מגעים מיניים של החולה, כמו גם מגעים במוסדות סגורים כולל בסיסי צבא, מוסדות לחוסים ובבתי סוהר.

המניעה אפשרית על ידי מתן חיסון פעיל או סביל.

מומלץ לתת את הטיפול המונע '''תוך שבועיים''' (אך עדיף בהקדם ורצוי תוך שבוע) ממועד החשיפה.

אין צורך בבדיקה סרולוגית של המגעים לפני מתן החיסון הפעיל.

# '''בבני 1-40 שנים ללא ליקוי במערכת החיסון, ללא מחלת כבד ממושכת וללא הורית נגד למתן חיסון פעיל''': מתן חיסון פעיל עדיף כיון שמקנה חסינות ארוכת טווח (מומלץ להשלים מנה שניה של חיסון כעבור 6-12 חודשים מהראשונה).
# '''תינוקות צעירים מגיל שנה, בני 41 ומעלה בריאים, נשים הרות, אנשים עם ליקוי במערכת החיסון, אנשים עם מחלת כבד ממושכת ואנשים עם הוריות נגד למתן חיסון פעיל בכל גיל''': מומלץ מתן חיסון סביל הכולל זריקה תוך שרירית של אימונוגלובולין במינון של 0.02 מ"ל/ק"ג.

בבני 41 ןמעלה ובנשים הרות חיסון סביל עדיף, אולם ניתן לתת חיסון פעיל כאשר החיסון הסביל אינו זמין.

במטופלים שאצלם קיימת התוויה לחיסון ארוך טווח ניתן ורצוי לשלב זאת עם המנה הראשונה של החיסון הפעיל.

אין מידע על יעילותם של תרכיבים משולבים כגון Twinrix לאחר חשיפה.

;התפרצות צהבת A בגני ילדים
קיימת הוריה למתן טיפול מניעתי לכל המגעים הלא מחוסנים ולמטפלים בהם כאשר מאובחן זיהום חריף בצהבת A בעובד הגן או בין הילדים.

בגנים שבהם מבקרים ילדים צעירים מגיל שנתיים שעדיין לא עברו גמילה מטיטולים גם זיהום בבני משפחה של לפחות שניים מילדי הגן, הינו הוריה למתן טיפול מניעתי.

;התפרצות צהבת A בבתי ספר
חשיפה לחולה בודד עם זיהום חריף בצהבת A במסגרת ביה"ס איננה מהווה בד"כ הוריה למניעה. יש לשקול מתן החיסון למגעים ההדוקים בכיתה רק אם יש עדות ליותר ממקרה אחד בתקופה וחשד להתפרצות בקבוצה/ כיתת בית ספר.

;צוות רפואי
אין בד"כ התוויה למתן טיפול מונע לצוות רפואי שטיפל בחולה צהבת A, אלא במקרים שבהם היה מגע ישיר עם חומר מזוהם כגון צואה בשלב המדבק של המחלה.

==ביבליוגרפיה==

# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;329-337.
# Pink Book's chapter on Hepatitis A [PDF-473KB, 14 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
# Bell BP, Negus S, Fiore AE, et al. Immunogenicity of an inactivated hepatitis A vaccine in infants and young children. Pediatr Infect Dis J 2007; 26:116.
# Shouval D, Ashur Y, Adler R, et al. Safety, tolerability, and immunogenicity of an inactivated hepatitis A vaccine: effects of single and booster injections, and comparison to administration of immune globulin. J Hepatol 1993; 18 Suppl 2:S32.
# Van Herck K, Van Damme P, Lievens M, Stoffel M. Hepatitis A vaccine: indirect evidence of immune memory 12 years after the primary course. J Med Virol 2004; 72:194.
# Van Damme P, Banatvala J, Fay O, et al. Hepatitis A booster vaccination: is there a need? Lancet 2003; 362:1065.
# Nolan T, Bernstein H, Blatter MM, et al. Immunogenicity and safety of an inactivated hepatitis A vaccine administered concomitantly with diphtheria-tetanus-acellular pertussis and haemophilus influenzae type B vaccines to children less than 2 years of age. Pediatrics 2006; 118:e602.
# Guerra FA, Gress J, Werzberger A, et al. Safety, tolerability and immunogenicity of VAQTA given concomitantly versus nonconcomitantly with other pediatric vaccines in healthy 12-month-old children. Pediatr Infect Dis J 2006; 25:912.
# Centers for Disease Control and Prevention (CDC), Advisory Committee on Immunization Practices. Updated recommendations from the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP) for use of hepatitis A vaccine in close contacts of newly arriving international adoptees. MMWR Morb Mortal Wkly Rep 2009; 58:1006.
# Myers RP, Gregor JC, Marotta PJ. The cost-effectiveness of hepatitis A vaccination in patients with chronic hepatitis C. Hepatology 2000; 31:834.
# Jacobs RJ, Koff RS, Meyerhoff AS. The cost-effectiveness of vaccinating chronic hepatitis C patients against hepatitis A. Am J Gastroenterol 2002; 97:427.
# Rosenthal P. Cost-effectiveness of hepatitis A vaccination in children, adolescents, and adults. Hepatology 2003; 37:44.
# Victor JC, Monto AS, Surdina TY, et al. Hepatitis A vaccine versus immune globulin for postexposure prophylaxis. N Engl J Med 2007; 357:1685.

קישורים
תדריך החיסונים של משרד הבריאות
לקוח מתוך האתר: חיסונים של מה שחשוב לדעת

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת - Vaccine against measles, mumps and rubella

2011-08-12T16:06:04Z

דיאנה טשר: /* סיבוכים נוירולוגיים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת
|שם לועזי=Veccine against measles, mumps and rubella
|שמות נוספים=MMR
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

==[[חצבת - Measles]]==

המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-Measles.

המחלה מדבקת ביותר, שיעור התחלואה בלא מחוסנים מגיע ל 100%. המחלה מתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה. עלולה להסתבך בדלקת ראות, דלקת אוזניים, אנצפליטיס ושלשול.

סיבוך נוסף אפשרי המופיע מספר שנים מאוחר יותר הוא SSPE – מחלה ניוונית של המח, המתבטאת בהרס תאי המח, עד למוות.

שיעור סיבוכי החצבת: הסיכון לדלקת ראות הוא 6 ל-100, לאנצפליטיס 1 ל- 1000, ולמוות – 2 מקרים לכל 1000 חולים. SSPE – מופיע באחד ל-1000 חולים.

==[[חזרת - Mumps]]==

נגרמת על ידי נגיף ה-Mumps.

הנגיף גורם לדלקת בבלוטת הרוק.

סיבוכים אפשריים – אנצפליטיס, אובדן שמיעה (בדרך כלל חד צדדי), דלקת באשך העלולה לגרום לעקרות, דלקת של הלבלב (פנקראטיטיס). שיעור האנצפליטיס – 5 לאלף מקרים. דלקת באשכים – 10-20% מהחולים.

==[[אדמת - Rubella]]==

נגיף האדמת (Rubella) גורם למחלת חום המלווה פריחה, והגדלת בלוטות לימפה.

לעיתים מלווה בכאבי פרקים וירידה בספירת טסיות הדם. המחלה קלה לרוב, וחולפת מעצמה, אך כאשר עובר נחשף לנגיף ברחם, עלולה להיגרם תסמונת האדמת המולדת המתבטאת בהפרעה בגדילה ובהתפתחות, הסתידויות מוחיות, היקף ראש קטן (מיקרוצפליה), איחור בהתפתחות, קטרקט, מומי לב, צהבת והגדלת כבד וטחול.

אחד מארבעה תינוקות שנחשפו ברחם, יפתחו את תסמונת האדמת המולדת.

==התרכיבים הקיימים==

בישראל רשומים שני תרכיבים:
# תרכיב Priorix{{כ}} (MMR) - התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים מוחלשים: חצבת, חזרת ואדמת אשר הוכנו כל אחד בנפרד. הכנתם של נגיף החצבת והחזרת כוללת בין היתר גידולם בתרבית של תאי עובר תרנגולת. נגיף האדמת המוחלש עבר שינוי על ידי גידולו בתרבית תאים אנושיים דיפלואידיים.{{ש}}התרכיב מכיל סורביטול כחומר מייצב, עקבות נאומיצין, חומצות אמיניות, לקטוז ומניטול.
# תרכיב משולב - Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) המכיל בתוכו את התרכיב MMR בצרוף עם התרכיב נגד אבעבועות רוח.

==אופן ומועדי המתן==

ראו [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים].

התרכיבים Priorix{{כ}} (MMR) ו-Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) ניתנים בהזרקה תת-עורית.

במסגרת חיסוני השגרה של גיל הילדות ניתנה בעבר מנה אחת בלבד של התרכיב MMR (בגיל 12 חודשים). מנה אחת מקנה הגנה ארוכת טווח לרוב המחוסנים. אחוז קטן מהם יאבדו במשך השנים את ההגנה ועל כן כיום מומלץ כשגרה על מנה נוספת הניתנת באופן שגרתי בגיל 6-7 שנים/כיתה א' אך יכולה גם להינתן 4 שבועות ויותר לאחר המנה הקודמת.

במסגרת חיסוני השגרה החל מ1.9.08 החיסון MMR ניתן בצרוף עם החיסון נגד אבעבועות רוח (MMRV) על ידי תרכיב משולב - Priorix – Tetra.

אם המנה הראשונה של החיסון ניתנה לפני גיל שנה, אין לספור מנה זו כתקפה ומומלץ לתת שתי מנות נוספות החל מגיל 12-15 חודש.

==תופעות לוואי==

הסיכון לתופעות לוואי אינו עולה כאשר התרכיב ניתן למחוסנים למשל לאחר חיסון קודם או מחלה טבעית.

תופעות לוואי מקומיות כגון אודם, כאבים ונפיחות מקומית באיזור ההזרקה נדירות.

5-15% מהמחוסנים יפתחו ביום ה-5-12 לאחר החיסון חום שעלול להיות גבוה. החום עלול להימשך ימים אחדים ובד"כ איננו מלווה בסימפטומים אחרים. תיתכן פריחה חולפת אצל 5% ממקבלי החיסון ולעיתים שיעול, דלקת גרון ודלקת עיניים.

תרומבוציטופניה חולפת המופיעה עד חודשיים לאחר החיסון – נדיר.

===סיבוכים נוירולוגיים===

הסיכון לאנצפליטיס לאחר החיסון כולל SSPE הוא פחות מ-1 למיליון. (לעומת מקרה אחד ל1000 מקרי מחלת החצבת).

=== MMR ואוטיזם ===

לא נמצאה הוכחה לקשר סיבתי בין החיסון MMR לבין תופעות מצד מערכת העצבים המרכזית.
'''מחקרים עדכניים הפריכו את הטענה כי החיסון גורם לאוטיזם''' - [http://www.chisunim.co.il/Claim.aspx?id=9 להרחבה ופרוט בנושא זה].

===תופעות הקשורות למרכיב האדמת===

הגדלה קלה של בלוטות הלימפה הינה שכיחה למדי לאחר החיסון.

כאבי מפרקים מדווחים אצל 0.5% מהילדים המחוסנים ומערבים בעיקר מפרקים פריפריים קטנים. ארתרלגיה וארתריטיס הן תופעות חולפות הנוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בנשים (בשכיחות של 25% ו10% בהתאמה), כ 1-3 שבועות לאחר קבלת החיסון.

בכל גיל תופעות פרקיות שכיחות יותר לאחר מחלת האדמת מאשר לאחר החיסון. כמו כן, צפוי שלאחר מנה שניה של החיסון התופעות הללו יהיו בשכיחות נמוכה יותר.

תופעות נדירות: נויריטיס פריפרית חולפת.

===תופעות לוואי ספציפיות למרכיב החזרת===

כוללות אורכיטיס ופרוטיטיס המופיעים לעיתים נדירות.

==אמצעי זהירות והוראות נגד==

מלבד [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים].

# יש להימע ממתו החיסון אם ידוע על רגישות יתר אנפילקטית לאחד ממרכיבי החיסון כגון ג'לטין או נאומיצין.
# [[תרומבוציטופניה]]{{ש}}סיבוך כזה עלול להתפתח בשיעור של 1 ל- 25,000-40,000 מחוסנים תוך חודשיים מהחיסון כאשר רוב המקרים מתרחשים 2-3 שבועות מהחיסון.{{ש}}לילדים עם עבר של תרומבוציטופניה מכל סיבה שהיא יש סיכון מוגבר להופעת הסיבוך הזה. לא ידוע על מקרי תמותה בעקבות תרומבוציטופניה מ- MMR, מה גם שהסיכון לתרומבוציטופניה גדול פי 10 אחרי מחלת חצבת או אדמת. יתרון החיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי ולכן אין מניעה לחסן ילדים כאלו.
המלצת משרד הבריאות בארץ הינה להימנע ממתן מנה נוספת של חיסון MMR במקרים שבהם הטרומבוציטופניה הופיעה בטווח של חודשיים לאחר החיסון.
במקרים שבהם נמנעים ממתן מנה נוספת של תרכיב MMR מומלץ לבדוק רמת חסינות ספציפית לחצבת, אדמת וחזרת.
# הריון{{ש}}אין לתת חיסון MMR לנשים הרות. אין צורך להזהיר אישה להימנע מהריון לאחר קבלת התרכיב MMR. אין מניעה לחסן בני משפחה של אישה הרה. אם במקרה התרכיב ניתן לאישה בהריון אין הצדקה לשקול הפסקת הריון.

==הוראות לחיסון במצבים מיוחדים==

# רגישות יתר לביצים:{{ש}}התרכיב החי כנגד חצבת וחזרת הוכן מנגיף שגדל בתרביות פיברובלסטים של עוברי עוף. למרות זאת התרכיב איננו מכיל כמות משמעותית של אנטיגנים של ביצים. ילדים רגישים לביצים כולל כאלו עם רגישות יתר אנפילקטית הם בסיכון נמוך לפתח תגובה אנפילקטית מחיסון ה- MMR. לאור זאת, ההמלצה במקרים של תגובה אלרגית מסוג אנפליקטי לחלבון ביצה היא להפנות את המועמד לחיסון למסגרת המאפשרת השגחה רפואית וטיפול בהלם אנפליקטי כגון חדר מיון או מרפאה לאלרגיה.
# שחפת:{{ש}}חיסון MMR איננו גורם להתלקחות שחפת. אין צורך בביצוע שגרתי של תבחין טוברקולין לפני מתן חיסון MMR. אם יש צורך לבצע תבחין טוברקולין מומלץ לעשותו ביום החיסון או רק 6 שבועות לאחריו, מכיוון שהחיסון מעכב זמנית את התגובה העורית לתבחין טוברקולין.{{ש}}לסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את התרכיב MMR לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת.
# לסובלים ממחלה פרכוסית או מפגיעה סטטית במערכת העצבים:{{ש}}לילדים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פרכוסים יש סיכון מוגבר לפרכוסים בעקבות מתן החיסון MMR. ברוב המקרים מדובר בפרכוסי חום שאינם מותירים נזק קבוע, אינם גורמים לאפילפסיה ואינם גורמים להרעה במצב הנוירולוגי הבסיסי. לכן בד"כ אין היסטוריה שכזו מהווה הוראת נגד למתן החיסון MMR.
# חסר אימוני
# חולים עם זיהום ב-HIV
# חולים המטופלים על ידי סטרואידים{{ש}}[http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=14&cat=26 קישור להנחיות כלליות לחיסון במצבים מיוחדים]
# מתן MMR ותרכיבים אחרים: [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=65&cat=5 קישור להנחיות כלליות למתן חיסונים]
# מתן אימונוגלובולינין (סטנדרטי או ספציפי)/תוצרי דם לאחרונה:{{ש}}מתן תרכיב MMR בסמוך לאחר מתן אימונוגלובולין או תוצרי דם עלול לפגוע באימונוגניות התרכיב. הזמן ממתן האימונוגלובולין בו תיתכן דיכוי התגובה החיסונית הינו ביחס ישיר למינון החיסון הסביל. [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=66&cat=26 טבלה המפרטת את הזמן ממתן אימונוגלובולין ועד למתן חיסון MMR/MMRV]. {{ש}}אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב הפעיל ללא דיחוי, למשל בעקבות חשיפה, יש לחזור על מתן התרכיב במועד המומלץ לאחר מתן אימונוגלובולין, מלבד במקרים שבהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית.{{ש}}אם ניתנת מנת גמה גלובולין תוך 14 יום לאחר מתן חיסון MMR יש לחזור על המנה אלא אם בדיקות סרולוגיות הראו תגובה הומורלית נאותה.
# מתן תרכיב MMR לאחר חשיפה:{{ש}}עד 72 שעות לאחר המגע עם חולה חצבת מתן תרכיב MMR יכול למנוע התפתחות מחלת קלינית של חצבת , ותאורטית גם לאחר מגע עם חולה אדמת (אם כי אין לכך הוכחה מדעית).{{ש}}מתן אימונוגלובולין לאחר מגע עם חולה חצבת מומלץ למגעים עם הוראות נגד לחיסון הפעיל (במינון של 0.25 מ"ל /ק"ג עד 6 ימים ממועד המגע).{{ש}}חיסון לאחר חשיפה לחזרת לא תמיד ימנע את המחלה.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
* American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;444-455.
* [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/mumps.pdf Pink Book's chapter on Mumps] [PDF-369KB, 10 pages] Updated April 2011
Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
* Klein NP, Fireman B, Yih WK, et al, “Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures,” Pediatrics, 2010, 126(1):e1-8.
* Nolan T, Bernstein DI, Block SL, et al, “Safety and Immunogenicity of Concurrent Administration of Live Attenuated Influenza Vaccine With Measles-Mumps-Rubella and Varicella Vaccines to Infants 12 to 15 Months of Age,” Pediatrics, 2008, 121(3):508-16.
* Mrozek-Budzyn D, Kiełtyka A, Majewska R. [http://www.uptodate.com/contents/autism-and-chronic-disease-little-evidence-for-vaccines-as-a-contributing-factor/abstract/62 Lack of association between measles-mumps-rubella vaccination and autism in children: a case-control study]. Pediatr Infect Dis J 2010; 29:397.
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת - Vaccine against measles, mumps and rubella

2011-08-12T16:05:28Z

דיאנה טשר: /* סיבוכים אחרים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת
|שם לועזי=Veccine against measles, mumps and rubella
|שמות נוספים=MMR
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

==[[חצבת - Measles]]==

המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-Measles.

המחלה מדבקת ביותר, שיעור התחלואה בלא מחוסנים מגיע ל 100%. המחלה מתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה. עלולה להסתבך בדלקת ראות, דלקת אוזניים, אנצפליטיס ושלשול.

סיבוך נוסף אפשרי המופיע מספר שנים מאוחר יותר הוא SSPE – מחלה ניוונית של המח, המתבטאת בהרס תאי המח, עד למוות.

שיעור סיבוכי החצבת: הסיכון לדלקת ראות הוא 6 ל-100, לאנצפליטיס 1 ל- 1000, ולמוות – 2 מקרים לכל 1000 חולים. SSPE – מופיע באחד ל-1000 חולים.

==[[חזרת - Mumps]]==

נגרמת על ידי נגיף ה-Mumps.

הנגיף גורם לדלקת בבלוטת הרוק.

סיבוכים אפשריים – אנצפליטיס, אובדן שמיעה (בדרך כלל חד צדדי), דלקת באשך העלולה לגרום לעקרות, דלקת של הלבלב (פנקראטיטיס). שיעור האנצפליטיס – 5 לאלף מקרים. דלקת באשכים – 10-20% מהחולים.

==[[אדמת - Rubella]]==

נגיף האדמת (Rubella) גורם למחלת חום המלווה פריחה, והגדלת בלוטות לימפה.

לעיתים מלווה בכאבי פרקים וירידה בספירת טסיות הדם. המחלה קלה לרוב, וחולפת מעצמה, אך כאשר עובר נחשף לנגיף ברחם, עלולה להיגרם תסמונת האדמת המולדת המתבטאת בהפרעה בגדילה ובהתפתחות, הסתידויות מוחיות, היקף ראש קטן (מיקרוצפליה), איחור בהתפתחות, קטרקט, מומי לב, צהבת והגדלת כבד וטחול.

אחד מארבעה תינוקות שנחשפו ברחם, יפתחו את תסמונת האדמת המולדת.

==התרכיבים הקיימים==

בישראל רשומים שני תרכיבים:
# תרכיב Priorix{{כ}} (MMR) - התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים מוחלשים: חצבת, חזרת ואדמת אשר הוכנו כל אחד בנפרד. הכנתם של נגיף החצבת והחזרת כוללת בין היתר גידולם בתרבית של תאי עובר תרנגולת. נגיף האדמת המוחלש עבר שינוי על ידי גידולו בתרבית תאים אנושיים דיפלואידיים.{{ש}}התרכיב מכיל סורביטול כחומר מייצב, עקבות נאומיצין, חומצות אמיניות, לקטוז ומניטול.
# תרכיב משולב - Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) המכיל בתוכו את התרכיב MMR בצרוף עם התרכיב נגד אבעבועות רוח.

==אופן ומועדי המתן==

ראו [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים].

התרכיבים Priorix{{כ}} (MMR) ו-Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) ניתנים בהזרקה תת-עורית.

במסגרת חיסוני השגרה של גיל הילדות ניתנה בעבר מנה אחת בלבד של התרכיב MMR (בגיל 12 חודשים). מנה אחת מקנה הגנה ארוכת טווח לרוב המחוסנים. אחוז קטן מהם יאבדו במשך השנים את ההגנה ועל כן כיום מומלץ כשגרה על מנה נוספת הניתנת באופן שגרתי בגיל 6-7 שנים/כיתה א' אך יכולה גם להינתן 4 שבועות ויותר לאחר המנה הקודמת.

במסגרת חיסוני השגרה החל מ1.9.08 החיסון MMR ניתן בצרוף עם החיסון נגד אבעבועות רוח (MMRV) על ידי תרכיב משולב - Priorix – Tetra.

אם המנה הראשונה של החיסון ניתנה לפני גיל שנה, אין לספור מנה זו כתקפה ומומלץ לתת שתי מנות נוספות החל מגיל 12-15 חודש.

==תופעות לוואי==

הסיכון לתופעות לוואי אינו עולה כאשר התרכיב ניתן למחוסנים למשל לאחר חיסון קודם או מחלה טבעית.

תופעות לוואי מקומיות כגון אודם, כאבים ונפיחות מקומית באיזור ההזרקה נדירות.

5-15% מהמחוסנים יפתחו ביום ה-5-12 לאחר החיסון חום שעלול להיות גבוה. החום עלול להימשך ימים אחדים ובד"כ איננו מלווה בסימפטומים אחרים. תיתכן פריחה חולפת אצל 5% ממקבלי החיסון ולעיתים שיעול, דלקת גרון ודלקת עיניים.

תרומבוציטופניה חולפת המופיעה עד חודשיים לאחר החיסון – נדיר.

===סיבוכים נוירולוגיים===

הסיכון לאנצפליטיס לאחר החיסון כולל SSPE הוא פחות מ-1 למיליון. (לעומת מקרה אחד ל1000 מקרי מחלת החצבת).

----
=== MMR ואוטיזם ===

לא נמצאה הוכחה לקשר סיבתי בין החיסון MMR לבין תופעות מצד מערכת העצבים המרכזית.
'''מחקרים עדכניים הפריכו את הטענה כי החיסון גורם לאוטיזם''' - [http://www.chisunim.co.il/Claim.aspx?id=9 להרחבה ופרוט בנושא זה].

===תופעות הקשורות למרכיב האדמת===

הגדלה קלה של בלוטות הלימפה הינה שכיחה למדי לאחר החיסון.

כאבי מפרקים מדווחים אצל 0.5% מהילדים המחוסנים ומערבים בעיקר מפרקים פריפריים קטנים. ארתרלגיה וארתריטיס הן תופעות חולפות הנוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בנשים (בשכיחות של 25% ו10% בהתאמה), כ 1-3 שבועות לאחר קבלת החיסון.

בכל גיל תופעות פרקיות שכיחות יותר לאחר מחלת האדמת מאשר לאחר החיסון. כמו כן, צפוי שלאחר מנה שניה של החיסון התופעות הללו יהיו בשכיחות נמוכה יותר.

תופעות נדירות: נויריטיס פריפרית חולפת.

===תופעות לוואי ספציפיות למרכיב החזרת===

כוללות אורכיטיס ופרוטיטיס המופיעים לעיתים נדירות.

==אמצעי זהירות והוראות נגד==

מלבד [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים].

# יש להימע ממתו החיסון אם ידוע על רגישות יתר אנפילקטית לאחד ממרכיבי החיסון כגון ג'לטין או נאומיצין.
# [[תרומבוציטופניה]]{{ש}}סיבוך כזה עלול להתפתח בשיעור של 1 ל- 25,000-40,000 מחוסנים תוך חודשיים מהחיסון כאשר רוב המקרים מתרחשים 2-3 שבועות מהחיסון.{{ש}}לילדים עם עבר של תרומבוציטופניה מכל סיבה שהיא יש סיכון מוגבר להופעת הסיבוך הזה. לא ידוע על מקרי תמותה בעקבות תרומבוציטופניה מ- MMR, מה גם שהסיכון לתרומבוציטופניה גדול פי 10 אחרי מחלת חצבת או אדמת. יתרון החיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי ולכן אין מניעה לחסן ילדים כאלו.
המלצת משרד הבריאות בארץ הינה להימנע ממתן מנה נוספת של חיסון MMR במקרים שבהם הטרומבוציטופניה הופיעה בטווח של חודשיים לאחר החיסון.
במקרים שבהם נמנעים ממתן מנה נוספת של תרכיב MMR מומלץ לבדוק רמת חסינות ספציפית לחצבת, אדמת וחזרת.
# הריון{{ש}}אין לתת חיסון MMR לנשים הרות. אין צורך להזהיר אישה להימנע מהריון לאחר קבלת התרכיב MMR. אין מניעה לחסן בני משפחה של אישה הרה. אם במקרה התרכיב ניתן לאישה בהריון אין הצדקה לשקול הפסקת הריון.

==הוראות לחיסון במצבים מיוחדים==

# רגישות יתר לביצים:{{ש}}התרכיב החי כנגד חצבת וחזרת הוכן מנגיף שגדל בתרביות פיברובלסטים של עוברי עוף. למרות זאת התרכיב איננו מכיל כמות משמעותית של אנטיגנים של ביצים. ילדים רגישים לביצים כולל כאלו עם רגישות יתר אנפילקטית הם בסיכון נמוך לפתח תגובה אנפילקטית מחיסון ה- MMR. לאור זאת, ההמלצה במקרים של תגובה אלרגית מסוג אנפליקטי לחלבון ביצה היא להפנות את המועמד לחיסון למסגרת המאפשרת השגחה רפואית וטיפול בהלם אנפליקטי כגון חדר מיון או מרפאה לאלרגיה.
# שחפת:{{ש}}חיסון MMR איננו גורם להתלקחות שחפת. אין צורך בביצוע שגרתי של תבחין טוברקולין לפני מתן חיסון MMR. אם יש צורך לבצע תבחין טוברקולין מומלץ לעשותו ביום החיסון או רק 6 שבועות לאחריו, מכיוון שהחיסון מעכב זמנית את התגובה העורית לתבחין טוברקולין.{{ש}}לסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את התרכיב MMR לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת.
# לסובלים ממחלה פרכוסית או מפגיעה סטטית במערכת העצבים:{{ש}}לילדים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פרכוסים יש סיכון מוגבר לפרכוסים בעקבות מתן החיסון MMR. ברוב המקרים מדובר בפרכוסי חום שאינם מותירים נזק קבוע, אינם גורמים לאפילפסיה ואינם גורמים להרעה במצב הנוירולוגי הבסיסי. לכן בד"כ אין היסטוריה שכזו מהווה הוראת נגד למתן החיסון MMR.
# חסר אימוני
# חולים עם זיהום ב-HIV
# חולים המטופלים על ידי סטרואידים{{ש}}[http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=14&cat=26 קישור להנחיות כלליות לחיסון במצבים מיוחדים]
# מתן MMR ותרכיבים אחרים: [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=65&cat=5 קישור להנחיות כלליות למתן חיסונים]
# מתן אימונוגלובולינין (סטנדרטי או ספציפי)/תוצרי דם לאחרונה:{{ש}}מתן תרכיב MMR בסמוך לאחר מתן אימונוגלובולין או תוצרי דם עלול לפגוע באימונוגניות התרכיב. הזמן ממתן האימונוגלובולין בו תיתכן דיכוי התגובה החיסונית הינו ביחס ישיר למינון החיסון הסביל. [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=66&cat=26 טבלה המפרטת את הזמן ממתן אימונוגלובולין ועד למתן חיסון MMR/MMRV]. {{ש}}אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב הפעיל ללא דיחוי, למשל בעקבות חשיפה, יש לחזור על מתן התרכיב במועד המומלץ לאחר מתן אימונוגלובולין, מלבד במקרים שבהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית.{{ש}}אם ניתנת מנת גמה גלובולין תוך 14 יום לאחר מתן חיסון MMR יש לחזור על המנה אלא אם בדיקות סרולוגיות הראו תגובה הומורלית נאותה.
# מתן תרכיב MMR לאחר חשיפה:{{ש}}עד 72 שעות לאחר המגע עם חולה חצבת מתן תרכיב MMR יכול למנוע התפתחות מחלת קלינית של חצבת , ותאורטית גם לאחר מגע עם חולה אדמת (אם כי אין לכך הוכחה מדעית).{{ש}}מתן אימונוגלובולין לאחר מגע עם חולה חצבת מומלץ למגעים עם הוראות נגד לחיסון הפעיל (במינון של 0.25 מ"ל /ק"ג עד 6 ימים ממועד המגע).{{ש}}חיסון לאחר חשיפה לחזרת לא תמיד ימנע את המחלה.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
* American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;444-455.
* [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/mumps.pdf Pink Book's chapter on Mumps] [PDF-369KB, 10 pages] Updated April 2011
Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
* Klein NP, Fireman B, Yih WK, et al, “Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures,” Pediatrics, 2010, 126(1):e1-8.
* Nolan T, Bernstein DI, Block SL, et al, “Safety and Immunogenicity of Concurrent Administration of Live Attenuated Influenza Vaccine With Measles-Mumps-Rubella and Varicella Vaccines to Infants 12 to 15 Months of Age,” Pediatrics, 2008, 121(3):508-16.
* Mrozek-Budzyn D, Kiełtyka A, Majewska R. [http://www.uptodate.com/contents/autism-and-chronic-disease-little-evidence-for-vaccines-as-a-contributing-factor/abstract/62 Lack of association between measles-mumps-rubella vaccination and autism in children: a case-control study]. Pediatr Infect Dis J 2010; 29:397.
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת - Vaccine against measles, mumps and rubella

2011-08-11T20:07:10Z

דיאנה טשר: /* הוראות לחיסון במצבים מיוחדים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת
|שם לועזי=Veccine against measles, mumps and rubella
|שמות נוספים=MMR
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

==[[חצבת - Measles]]==

המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-Measles.

המחלה מדבקת ביותר, שיעור התחלואה בלא מחוסנים מגיע ל 100%. המחלה מתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה. עלולה להסתבך בדלקת ראות, דלקת אוזניים, אנצפליטיס ושלשול.

סיבוך נוסף אפשרי המופיע מספר שנים מאוחר יותר הוא SSPE – מחלה ניוונית של המח, המתבטאת בהרס תאי המח, עד למוות.

שיעור סיבוכי החצבת: הסיכון לדלקת ראות הוא 6 ל-100, לאנצפליטיס 1 ל- 1000, ולמוות – 2 מקרים לכל 1000 חולים. SSPE – מופיע באחד ל-1000 חולים.

==[[חזרת - Mumps]]==

נגרמת על ידי נגיף ה-Mumps.

הנגיף גורם לדלקת בבלוטת הרוק.

סיבוכים אפשריים – אנצפליטיס, אובדן שמיעה (בדרך כלל חד צדדי), דלקת באשך העלולה לגרום לעקרות, דלקת של הלבלב (פנקראטיטיס). שיעור האנצפליטיס – 5 לאלף מקרים. דלקת באשכים – 10-20% מהחולים.

==[[אדמת - Rubella]]==

נגיף האדמת (Rubella) גורם למחלת חום המלווה פריחה, והגדלת בלוטות לימפה.

לעיתים מלווה בכאבי פרקים וירידה בספירת טסיות הדם. המחלה קלה לרוב, וחולפת מעצמה, אך כאשר עובר נחשף לנגיף ברחם, עלולה להיגרם תסמונת האדמת המולדת המתבטאת בהפרעה בגדילה ובהתפתחות, הסתידויות מוחיות, היקף ראש קטן (מיקרוצפליה), איחור בהתפתחות, קטרקט, מומי לב, צהבת והגדלת כבד וטחול.

אחד מארבעה תינוקות שנחשפו ברחם, יפתחו את תסמונת האדמת המולדת.

==התרכיבים הקיימים==

בישראל רשומים שני תרכיבים:
# תרכיב Priorix{{כ}} (MMR) - התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים מוחלשים: חצבת, חזרת ואדמת אשר הוכנו כל אחד בנפרד. הכנתם של נגיף החצבת והחזרת כוללת בין היתר גידולם בתרבית של תאי עובר תרנגולת. נגיף האדמת המוחלש עבר שינוי על ידי גידולו בתרבית תאים אנושיים דיפלואידיים.{{ש}}התרכיב מכיל סורביטול כחומר מייצב, עקבות נאומיצין, חומצות אמיניות, לקטוז ומניטול.
# תרכיב משולב - Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) המכיל בתוכו את התרכיב MMR בצרוף עם התרכיב נגד אבעבועות רוח.

==אופן ומועדי המתן==

ראו [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים].

התרכיבים Priorix{{כ}} (MMR) ו-Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) ניתנים בהזרקה תת-עורית.

במסגרת חיסוני השגרה של גיל הילדות ניתנה בעבר מנה אחת בלבד של התרכיב MMR (בגיל 12 חודשים). מנה אחת מקנה הגנה ארוכת טווח לרוב המחוסנים. אחוז קטן מהם יאבדו במשך השנים את ההגנה ועל כן כיום מומלץ כשגרה על מנה נוספת הניתנת באופן שגרתי בגיל 6-7 שנים/כיתה א' אך יכולה גם להינתן 4 שבועות ויותר לאחר המנה הקודמת.

במסגרת חיסוני השגרה החל מ1.9.08 החיסון MMR ניתן בצרוף עם החיסון נגד אבעבועות רוח (MMRV) על ידי תרכיב משולב - Priorix – Tetra.

אם המנה הראשונה של החיסון ניתנה לפני גיל שנה, אין לספור מנה זו כתקפה ומומלץ לתת שתי מנות נוספות החל מגיל 12-15 חודש.

==תופעות לוואי==

הסיכון לתופעות לוואי אינו עולה כאשר התרכיב ניתן למחוסנים למשל לאחר חיסון קודם או מחלה טבעית.

תופעות לוואי מקומיות כגון אודם, כאבים ונפיחות מקומית באיזור ההזרקה נדירות.

5-15% מהמחוסנים יפתחו ביום ה-5-12 לאחר החיסון חום שעלול להיות גבוה. החום עלול להימשך ימים אחדים ובד"כ איננו מלווה בסימפטומים אחרים. תיתכן פריחה חולפת אצל 5% ממקבלי החיסון ולעיתים שיעול, דלקת גרון ודלקת עיניים.

תרומבוציטופניה חולפת המופיעה עד חודשיים לאחר החיסון – נדיר.

===סיבוכים נוירולוגיים===

הסיכון לאנצפליטיס לאחר החיסון כולל SSPE הוא פחות מ-1 למיליון. (לעומת מקרה אחד ל1000 מקרי מחלת החצבת).

===סיבוכים אחרים===

לא נמצאה הוכחה לקשר סיבתי בין החיסון MMR לבין תופעות מצד מערכת העצבים המרכזית או למחלות מעי דלקתיות.

'''מחקרים עדכניים הפריכו את הטענה כי החיסון גורם לאוטיזם''' - [http://www.chisunim.co.il/Claim.aspx?id=9 להרחבה ופרוט בנושא זה].

===תופעות הקשורות למרכיב האדמת===

הגדלה קלה של בלוטות הלימפה הינה שכיחה למדי לאחר החיסון.

כאבי מפרקים מדווחים אצל 0.5% מהילדים המחוסנים ומערבים בעיקר מפרקים פריפריים קטנים. ארתרלגיה וארתריטיס הן תופעות חולפות הנוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בנשים (בשכיחות של 25% ו10% בהתאמה), כ 1-3 שבועות לאחר קבלת החיסון.

בכל גיל תופעות פרקיות שכיחות יותר לאחר מחלת האדמת מאשר לאחר החיסון. כמו כן, צפוי שלאחר מנה שניה של החיסון התופעות הללו יהיו בשכיחות נמוכה יותר.

תופעות נדירות: נויריטיס פריפרית חולפת.

===תופעות לוואי ספציפיות למרכיב החזרת===

כוללות אורכיטיס ופרוטיטיס המופיעים לעיתים נדירות.

==אמצעי זהירות והוראות נגד==

מלבד [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים].

1. יש להימע ממתו החיסון אם ידוע על רגישות יתר אנפילקטית לאחד ממרכיבי החיסון כגון ג'לטין או נאומיצין.

2. [[תרומבוציטופניה]] - סיבוך כזה עלול להתפתח בשיעור של 1 ל- 25,000-40,000 מחוסנים תוך חודשיים מהחיסון כאשר רוב המקרים מתרחשים 2-3 שבועות מהחיסון.{{ש}}לילדים עם עבר של תרומבוציטופניה מכל סיבה שהיא יש סיכון מוגבר להופעת הסיבוך הזה. לא ידוע על מקרי תמותה בעקבות תרומבוציטופניה מ- MMR, מה גם שהסיכון לתרומבוציטופניה גדול פי 10 אחרי מחלת חצבת או אדמת. יתרון החיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי ולכן אין מניעה לחסן ילדים כאלו.המלצת משרד הבריאות בארץ הינה להימנע ממתן מנה נוספת של חיסון MMR במקרים שבהם הטרומבוציטופניה הופיעה בטווח של חודשיים לאחר החיסון.
במקרים שבהם נמנעים ממתן מנה נוספת של תרכיב MMR מומלץ לבדוק רמת חסינות ספציפית לחצבת, אדמת וחזרת.

3. הריון: אין לתת חיסון MMR לנשים הרות. אין צורך להזהיר אישה להימנע מהריון לאחר קבלת התרכיב MMR. אין מניעה לחסן בני משפחה של אישה הרה. אם במקרה התרכיב ניתן לאישה בהריון אין הצדקה לשקול הפסקת הריון.

==הוראות לחיסון במצבים מיוחדים==

# רגישות יתר לביצים:{{ש}}התרכיב החי כנגד חצבת וחזרת הוכן מנגיף שגדל בתרביות פיברובלסטים של עוברי עוף. למרות זאת התרכיב איננו מכיל כמות משמעותית של אנטיגנים של ביצים. ילדים רגישים לביצים כולל כאלו עם רגישות יתר אנפילקטית הם בסיכון נמוך לפתח תגובה אנפילקטית מחיסון ה- MMR. לאור זאת, ההמלצה במקרים של תגובה אלרגית מסוג אנפליקטי לחלבון ביצה היא להפנות את המועמד לחיסון למסגרת המאפשרת השגחה רפואית וטיפול בהלם אנפליקטי כגון חדר מיון או מרפאה לאלרגיה.
# שחפת:{{ש}}חיסון MMR איננו גורם להתלקחות שחפת. אין צורך בביצוע שגרתי של תבחין טוברקולין לפני מתן חיסון MMR. אם יש צורך לבצע תבחין טוברקולין מומלץ לעשותו ביום החיסון או רק 6 שבועות לאחריו, מכיוון שהחיסון מעכב זמנית את התגובה העורית לתבחין טוברקולין.{{ש}}לסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את התרכיב MMR לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת.
# לסובלים ממחלה פרכוסית או מפגיעה סטטית במערכת העצבים:{{ש}}לילדים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פרכוסים יש סיכון מוגבר לפרכוסים בעקבות מתן החיסון MMR. ברוב המקרים מדובר בפרכוסי חום שאינם מותירים נזק קבוע, אינם גורמים לאפילפסיה ואינם גורמים להרעה במצב הנוירולוגי הבסיסי. לכן בד"כ אין היסטוריה שכזו מהווה הוראת נגד למתן החיסון MMR.
# חסר אימוני
# חולים עם זיהום ב-HIV
# חולים המטופלים על ידי סטרואידים{{ש}}[http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=14&cat=26 קישור להנחיות כלליות לחיסון במצבים מיוחדים]
# מתן MMR ותרכיבים אחרים: [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=65&cat=5 קישור להנחיות כלליות למתן חיסונים]
# מתן אימונוגלובולינין (סטנדרטי או ספציפי)/תוצרי דם לאחרונה:{{ש}}מתן תרכיב MMR בסמוך לאחר מתן אימונוגלובולין או תוצרי דם עלול לפגוע באימונוגניות התרכיב. הזמן ממתן האימונוגלובולין בו תיתכן דיכוי התגובה החיסונית הינו ביחס ישיר למינון החיסון הסביל. [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=66&cat=26 טבלה המפרטת את הזמן ממתן אימונוגלובולין ועד למתן חיסון MMR/MMRV]. {{ש}}אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב הפעיל ללא דיחוי, למשל בעקבות חשיפה, יש לחזור על מתן התרכיב במועד המומלץ לאחר מתן אימונוגלובולין, מלבד במקרים שבהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית.{{ש}}אם ניתנת מנת גמה גלובולין תוך 14 יום לאחר מתן חיסון MMR יש לחזור על המנה אלא אם בדיקות סרולוגיות הראו תגובה הומורלית נאותה.
# מתן תרכיב MMR לאחר חשיפה:{{ש}}עד 72 שעות לאחר המגע עם חולה חצבת מתן תרכיב MMR יכול למנוע התפתחות מחלת קלינית של חצבת , ותאורטית גם לאחר מגע עם חולה אדמת (אם כי אין לכך הוכחה מדעית).{{ש}}מתן אימונוגלובולין לאחר מגע עם חולה חצבת מומלץ למגעים עם הוראות נגד לחיסון הפעיל (במינון של 0.25 מ"ל /ק"ג עד 6 ימים ממועד המגע).{{ש}}חיסון לאחר חשיפה לחזרת לא תמיד ימנע את המחלה.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
* American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;444-455.
* [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/mumps.pdf Pink Book's chapter on Mumps] [PDF-369KB, 10 pages] Updated April 2011
Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
* Klein NP, Fireman B, Yih WK, et al, “Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures,” Pediatrics, 2010, 126(1):e1-8.
* Nolan T, Bernstein DI, Block SL, et al, “Safety and Immunogenicity of Concurrent Administration of Live Attenuated Influenza Vaccine With Measles-Mumps-Rubella and Varicella Vaccines to Infants 12 to 15 Months of Age,” Pediatrics, 2008, 121(3):508-16.
* Mrozek-Budzyn D, Kiełtyka A, Majewska R. [http://www.uptodate.com/contents/autism-and-chronic-disease-little-evidence-for-vaccines-as-a-contributing-factor/abstract/62 Lack of association between measles-mumps-rubella vaccination and autism in children: a case-control study]. Pediatr Infect Dis J 2010; 29:397.
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת - Vaccine against measles, mumps and rubella

2011-08-11T20:05:10Z

דיאנה טשר: /* אמצעי זהירות והוראות נגד */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת
|שם לועזי=Veccine against measles, mumps and rubella
|שמות נוספים=MMR
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

==[[חצבת - Measles]]==

המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-Measles.

המחלה מדבקת ביותר, שיעור התחלואה בלא מחוסנים מגיע ל 100%. המחלה מתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה. עלולה להסתבך בדלקת ראות, דלקת אוזניים, אנצפליטיס ושלשול.

סיבוך נוסף אפשרי המופיע מספר שנים מאוחר יותר הוא SSPE – מחלה ניוונית של המח, המתבטאת בהרס תאי המח, עד למוות.

שיעור סיבוכי החצבת: הסיכון לדלקת ראות הוא 6 ל-100, לאנצפליטיס 1 ל- 1000, ולמוות – 2 מקרים לכל 1000 חולים. SSPE – מופיע באחד ל-1000 חולים.

==[[חזרת - Mumps]]==

נגרמת על ידי נגיף ה-Mumps.

הנגיף גורם לדלקת בבלוטת הרוק.

סיבוכים אפשריים – אנצפליטיס, אובדן שמיעה (בדרך כלל חד צדדי), דלקת באשך העלולה לגרום לעקרות, דלקת של הלבלב (פנקראטיטיס). שיעור האנצפליטיס – 5 לאלף מקרים. דלקת באשכים – 10-20% מהחולים.

==[[אדמת - Rubella]]==

נגיף האדמת (Rubella) גורם למחלת חום המלווה פריחה, והגדלת בלוטות לימפה.

לעיתים מלווה בכאבי פרקים וירידה בספירת טסיות הדם. המחלה קלה לרוב, וחולפת מעצמה, אך כאשר עובר נחשף לנגיף ברחם, עלולה להיגרם תסמונת האדמת המולדת המתבטאת בהפרעה בגדילה ובהתפתחות, הסתידויות מוחיות, היקף ראש קטן (מיקרוצפליה), איחור בהתפתחות, קטרקט, מומי לב, צהבת והגדלת כבד וטחול.

אחד מארבעה תינוקות שנחשפו ברחם, יפתחו את תסמונת האדמת המולדת.

==התרכיבים הקיימים==

בישראל רשומים שני תרכיבים:
# תרכיב Priorix{{כ}} (MMR) - התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים מוחלשים: חצבת, חזרת ואדמת אשר הוכנו כל אחד בנפרד. הכנתם של נגיף החצבת והחזרת כוללת בין היתר גידולם בתרבית של תאי עובר תרנגולת. נגיף האדמת המוחלש עבר שינוי על ידי גידולו בתרבית תאים אנושיים דיפלואידיים.{{ש}}התרכיב מכיל סורביטול כחומר מייצב, עקבות נאומיצין, חומצות אמיניות, לקטוז ומניטול.
# תרכיב משולב - Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) המכיל בתוכו את התרכיב MMR בצרוף עם התרכיב נגד אבעבועות רוח.

==אופן ומועדי המתן==

ראו [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים].

התרכיבים Priorix{{כ}} (MMR) ו-Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) ניתנים בהזרקה תת-עורית.

במסגרת חיסוני השגרה של גיל הילדות ניתנה בעבר מנה אחת בלבד של התרכיב MMR (בגיל 12 חודשים). מנה אחת מקנה הגנה ארוכת טווח לרוב המחוסנים. אחוז קטן מהם יאבדו במשך השנים את ההגנה ועל כן כיום מומלץ כשגרה על מנה נוספת הניתנת באופן שגרתי בגיל 6-7 שנים/כיתה א' אך יכולה גם להינתן 4 שבועות ויותר לאחר המנה הקודמת.

במסגרת חיסוני השגרה החל מ1.9.08 החיסון MMR ניתן בצרוף עם החיסון נגד אבעבועות רוח (MMRV) על ידי תרכיב משולב - Priorix – Tetra.

אם המנה הראשונה של החיסון ניתנה לפני גיל שנה, אין לספור מנה זו כתקפה ומומלץ לתת שתי מנות נוספות החל מגיל 12-15 חודש.

==תופעות לוואי==

הסיכון לתופעות לוואי אינו עולה כאשר התרכיב ניתן למחוסנים למשל לאחר חיסון קודם או מחלה טבעית.

תופעות לוואי מקומיות כגון אודם, כאבים ונפיחות מקומית באיזור ההזרקה נדירות.

5-15% מהמחוסנים יפתחו ביום ה-5-12 לאחר החיסון חום שעלול להיות גבוה. החום עלול להימשך ימים אחדים ובד"כ איננו מלווה בסימפטומים אחרים. תיתכן פריחה חולפת אצל 5% ממקבלי החיסון ולעיתים שיעול, דלקת גרון ודלקת עיניים.

תרומבוציטופניה חולפת המופיעה עד חודשיים לאחר החיסון – נדיר.

===סיבוכים נוירולוגיים===

הסיכון לאנצפליטיס לאחר החיסון כולל SSPE הוא פחות מ-1 למיליון. (לעומת מקרה אחד ל1000 מקרי מחלת החצבת).

===סיבוכים אחרים===

לא נמצאה הוכחה לקשר סיבתי בין החיסון MMR לבין תופעות מצד מערכת העצבים המרכזית או למחלות מעי דלקתיות.

'''מחקרים עדכניים הפריכו את הטענה כי החיסון גורם לאוטיזם''' - [http://www.chisunim.co.il/Claim.aspx?id=9 להרחבה ופרוט בנושא זה].

===תופעות הקשורות למרכיב האדמת===

הגדלה קלה של בלוטות הלימפה הינה שכיחה למדי לאחר החיסון.

כאבי מפרקים מדווחים אצל 0.5% מהילדים המחוסנים ומערבים בעיקר מפרקים פריפריים קטנים. ארתרלגיה וארתריטיס הן תופעות חולפות הנוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בנשים (בשכיחות של 25% ו10% בהתאמה), כ 1-3 שבועות לאחר קבלת החיסון.

בכל גיל תופעות פרקיות שכיחות יותר לאחר מחלת האדמת מאשר לאחר החיסון. כמו כן, צפוי שלאחר מנה שניה של החיסון התופעות הללו יהיו בשכיחות נמוכה יותר.

תופעות נדירות: נויריטיס פריפרית חולפת.

===תופעות לוואי ספציפיות למרכיב החזרת===

כוללות אורכיטיס ופרוטיטיס המופיעים לעיתים נדירות.

==אמצעי זהירות והוראות נגד==

מלבד [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים].

1. יש להימע ממתו החיסון אם ידוע על רגישות יתר אנפילקטית לאחד ממרכיבי החיסון כגון ג'לטין או נאומיצין.

2. [[תרומבוציטופניה]] - סיבוך כזה עלול להתפתח בשיעור של 1 ל- 25,000-40,000 מחוסנים תוך חודשיים מהחיסון כאשר רוב המקרים מתרחשים 2-3 שבועות מהחיסון.{{ש}}לילדים עם עבר של תרומבוציטופניה מכל סיבה שהיא יש סיכון מוגבר להופעת הסיבוך הזה. לא ידוע על מקרי תמותה בעקבות תרומבוציטופניה מ- MMR, מה גם שהסיכון לתרומבוציטופניה גדול פי 10 אחרי מחלת חצבת או אדמת. יתרון החיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי ולכן אין מניעה לחסן ילדים כאלו.המלצת משרד הבריאות בארץ הינה להימנע ממתן מנה נוספת של חיסון MMR במקרים שבהם הטרומבוציטופניה הופיעה בטווח של חודשיים לאחר החיסון.
במקרים שבהם נמנעים ממתן מנה נוספת של תרכיב MMR מומלץ לבדוק רמת חסינות ספציפית לחצבת, אדמת וחזרת.

3. הריון: אין לתת חיסון MMR לנשים הרות. אין צורך להזהיר אישה להימנע מהריון לאחר קבלת התרכיב MMR. אין מניעה לחסן בני משפחה של אישה הרה. אם במקרה התרכיב ניתן לאישה בהריון אין הצדקה לשקול הפסקת הריון.

==הוראות לחיסון במצבים מיוחדים==

# רגישות יתר לביצים:{{ש}}התרכיב החי כנגד חצבת וחזרת הוכן מנגיף שגדל בתרביות פיברובלסטים של עוברי עוף. למרות זאת התרכיב איננו מכיל כמות משמעותית של אנטיגנים של ביצים. ילדים רגישים לביצים כולל כאלו עם רגישות יתר אנפילקטית הם בסיכון נמוך לפתח תגובה אנפילקטית מחיסון ה- MMR. לאור זאת, ההמלצה במקרים של תגובה אלרגית מסוג אנפליקטי לחלבון ביצה היא להפנות את המועמד לחיסון למסגרת המאפשרת השגחה רפואית וטיפול בהלם אנפליקטי כגון חדר מיון או מרפאה לאלרגיה.
# שחפת:{{ש}}חיסון MMR איננו גורם להתלקחות שחפת. אין צורך בביצוע שגרתי של תבחין טוברקולין לפני מתן חיסון MMR. אם יש צורך לבצע תבחין טוברקולין מומלץ לעשותו ביום החיסון או רק 6 שבועות לאחריו, מכיוון שהחיסון מעכב זמנית את התגובה העורית לתבחין טוברקולין.{{ש}}לסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את התרכיב MMR לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת.
# לסובלים ממחלה פרכוסית או מפגיעה סטטית במערכת העצבים:{{ש}}לילדים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פרכוסים יש סיכון מוגבר לפרכוסים בעקבות מתן החיסון MMR. ברוב המקרים מדובר בפרכוסי חום שאינם מותירים נזק קבוע, אינם גורמים לאפילפסיה ואינם גורמים להרעה במצב הנוירולוגי הבסיסי. לכן בד"כ אין היסטוריה שכזו מהווה הוראת נגד למתן החיסון MMR.
# חסר אימוני
# חולים עם זיהום ב-HIV
# חולים המטופלים על ידי סטרואידים{{ש}}[http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=14&cat=26 קישור להנחיות כלליות לחיסון במצבים מיוחדים]
# מתן MMR ותרכיבים אחרים: [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=65&cat=5 קישור להנחיות כלליות למתן חיסונים]
# מתן אימונוגלובולינין (סטנדרטי או ספציפי)/תוצרי דם לאחרונה:{{ש}}מתן תרכיב MMR בסמוך לאחר מתן אימונוגלובולין או תוצרי דם עלול לפגוע באימונוגניות התרכיב. הזמן ממתן האימונוגלובולין בו תיתכן דיכוי התגובה החיסונית הינו ביחס ישיר למינון החיסון הסביל. [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=66&cat=26 טבלה 1] מפרטת את הזמן ממתן אימונוגלובולין ועד למתן חיסון MMR/MMRV.{{ש}}אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב הפעיל ללא דיחוי, למשל בעקבות חשיפה, יש לחזור על מתן התרכיב במועד המומלץ לאחר מתן אימונוגלובולין, מלבד במקרים שבהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית.{{ש}}אם ניתנת מנת גמה גלובולין תוך 14 יום לאחר מתן חיסון MMR יש לחזור על המנה אלא אם בדיקות סרולוגיות הראו תגובה הומורלית נאותה.
# מתן תרכיב MMR לאחר חשיפה:{{ש}}עד 72 שעות לאחר המגע עם חולה חצבת מתן תרכיב MMR יכול למנוע התפתחות מחלת קלינית של חצבת , ותאורטית גם לאחר מגע עם חולה אדמת (אם כי אין לכך הוכחה מדעית).{{ש}}מתן אימונוגלובולין לאחר מגע עם חולה חצבת מומלץ למגעים עם הוראות נגד לחיסון הפעיל (במינון של 0.25 מ"ל /ק"ג עד 6 ימים ממועד המגע).{{ש}}חיסון לאחר חשיפה לחזרת לא תמיד ימנע את המחלה.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
* American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;444-455.
* [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/mumps.pdf Pink Book's chapter on Mumps] [PDF-369KB, 10 pages] Updated April 2011
Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
* Klein NP, Fireman B, Yih WK, et al, “Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures,” Pediatrics, 2010, 126(1):e1-8.
* Nolan T, Bernstein DI, Block SL, et al, “Safety and Immunogenicity of Concurrent Administration of Live Attenuated Influenza Vaccine With Measles-Mumps-Rubella and Varicella Vaccines to Infants 12 to 15 Months of Age,” Pediatrics, 2008, 121(3):508-16.
* Mrozek-Budzyn D, Kiełtyka A, Majewska R. [http://www.uptodate.com/contents/autism-and-chronic-disease-little-evidence-for-vaccines-as-a-contributing-factor/abstract/62 Lack of association between measles-mumps-rubella vaccination and autism in children: a case-control study]. Pediatr Infect Dis J 2010; 29:397.
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת - Vaccine against measles, mumps and rubella

2011-08-11T20:03:13Z

דיאנה טשר: /* אמצעי זהירות והוראות נגד */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת
|שם לועזי=Veccine against measles, mumps and rubella
|שמות נוספים=MMR
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

==[[חצבת - Measles]]==

המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-Measles.

המחלה מדבקת ביותר, שיעור התחלואה בלא מחוסנים מגיע ל 100%. המחלה מתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה. עלולה להסתבך בדלקת ראות, דלקת אוזניים, אנצפליטיס ושלשול.

סיבוך נוסף אפשרי המופיע מספר שנים מאוחר יותר הוא SSPE – מחלה ניוונית של המח, המתבטאת בהרס תאי המח, עד למוות.

שיעור סיבוכי החצבת: הסיכון לדלקת ראות הוא 6 ל-100, לאנצפליטיס 1 ל- 1000, ולמוות – 2 מקרים לכל 1000 חולים. SSPE – מופיע באחד ל-1000 חולים.

==[[חזרת - Mumps]]==

נגרמת על ידי נגיף ה-Mumps.

הנגיף גורם לדלקת בבלוטת הרוק.

סיבוכים אפשריים – אנצפליטיס, אובדן שמיעה (בדרך כלל חד צדדי), דלקת באשך העלולה לגרום לעקרות, דלקת של הלבלב (פנקראטיטיס). שיעור האנצפליטיס – 5 לאלף מקרים. דלקת באשכים – 10-20% מהחולים.

==[[אדמת - Rubella]]==

נגיף האדמת (Rubella) גורם למחלת חום המלווה פריחה, והגדלת בלוטות לימפה.

לעיתים מלווה בכאבי פרקים וירידה בספירת טסיות הדם. המחלה קלה לרוב, וחולפת מעצמה, אך כאשר עובר נחשף לנגיף ברחם, עלולה להיגרם תסמונת האדמת המולדת המתבטאת בהפרעה בגדילה ובהתפתחות, הסתידויות מוחיות, היקף ראש קטן (מיקרוצפליה), איחור בהתפתחות, קטרקט, מומי לב, צהבת והגדלת כבד וטחול.

אחד מארבעה תינוקות שנחשפו ברחם, יפתחו את תסמונת האדמת המולדת.

==התרכיבים הקיימים==

בישראל רשומים שני תרכיבים:
# תרכיב Priorix{{כ}} (MMR) - התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים מוחלשים: חצבת, חזרת ואדמת אשר הוכנו כל אחד בנפרד. הכנתם של נגיף החצבת והחזרת כוללת בין היתר גידולם בתרבית של תאי עובר תרנגולת. נגיף האדמת המוחלש עבר שינוי על ידי גידולו בתרבית תאים אנושיים דיפלואידיים.{{ש}}התרכיב מכיל סורביטול כחומר מייצב, עקבות נאומיצין, חומצות אמיניות, לקטוז ומניטול.
# תרכיב משולב - Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) המכיל בתוכו את התרכיב MMR בצרוף עם התרכיב נגד אבעבועות רוח.

==אופן ומועדי המתן==

ראו [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים].

התרכיבים Priorix{{כ}} (MMR) ו-Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) ניתנים בהזרקה תת-עורית.

במסגרת חיסוני השגרה של גיל הילדות ניתנה בעבר מנה אחת בלבד של התרכיב MMR (בגיל 12 חודשים). מנה אחת מקנה הגנה ארוכת טווח לרוב המחוסנים. אחוז קטן מהם יאבדו במשך השנים את ההגנה ועל כן כיום מומלץ כשגרה על מנה נוספת הניתנת באופן שגרתי בגיל 6-7 שנים/כיתה א' אך יכולה גם להינתן 4 שבועות ויותר לאחר המנה הקודמת.

במסגרת חיסוני השגרה החל מ1.9.08 החיסון MMR ניתן בצרוף עם החיסון נגד אבעבועות רוח (MMRV) על ידי תרכיב משולב - Priorix – Tetra.

אם המנה הראשונה של החיסון ניתנה לפני גיל שנה, אין לספור מנה זו כתקפה ומומלץ לתת שתי מנות נוספות החל מגיל 12-15 חודש.

==תופעות לוואי==

הסיכון לתופעות לוואי אינו עולה כאשר התרכיב ניתן למחוסנים למשל לאחר חיסון קודם או מחלה טבעית.

תופעות לוואי מקומיות כגון אודם, כאבים ונפיחות מקומית באיזור ההזרקה נדירות.

5-15% מהמחוסנים יפתחו ביום ה-5-12 לאחר החיסון חום שעלול להיות גבוה. החום עלול להימשך ימים אחדים ובד"כ איננו מלווה בסימפטומים אחרים. תיתכן פריחה חולפת אצל 5% ממקבלי החיסון ולעיתים שיעול, דלקת גרון ודלקת עיניים.

תרומבוציטופניה חולפת המופיעה עד חודשיים לאחר החיסון – נדיר.

===סיבוכים נוירולוגיים===

הסיכון לאנצפליטיס לאחר החיסון כולל SSPE הוא פחות מ-1 למיליון. (לעומת מקרה אחד ל1000 מקרי מחלת החצבת).

===סיבוכים אחרים===

לא נמצאה הוכחה לקשר סיבתי בין החיסון MMR לבין תופעות מצד מערכת העצבים המרכזית או למחלות מעי דלקתיות.

'''מחקרים עדכניים הפריכו את הטענה כי החיסון גורם לאוטיזם''' - [http://www.chisunim.co.il/Claim.aspx?id=9 להרחבה ופרוט בנושא זה].

===תופעות הקשורות למרכיב האדמת===

הגדלה קלה של בלוטות הלימפה הינה שכיחה למדי לאחר החיסון.

כאבי מפרקים מדווחים אצל 0.5% מהילדים המחוסנים ומערבים בעיקר מפרקים פריפריים קטנים. ארתרלגיה וארתריטיס הן תופעות חולפות הנוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בנשים (בשכיחות של 25% ו10% בהתאמה), כ 1-3 שבועות לאחר קבלת החיסון.

בכל גיל תופעות פרקיות שכיחות יותר לאחר מחלת האדמת מאשר לאחר החיסון. כמו כן, צפוי שלאחר מנה שניה של החיסון התופעות הללו יהיו בשכיחות נמוכה יותר.

תופעות נדירות: נויריטיס פריפרית חולפת.

===תופעות לוואי ספציפיות למרכיב החזרת===

כוללות אורכיטיס ופרוטיטיס המופיעים לעיתים נדירות.

==אמצעי זהירות והוראות נגד==

מלבד [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים].

1. יש להימע ממתו החיסון אם ידוע על רגישות יתר אנפילקטית לאחד ממרכיבי החיסון כגון ג'לטין או נאומיצין.

2. [[תרומבוציטופניה]]{{ש}}סיבוך כזה עלול להתפתח בשיעור של 1 ל- 25,000-40,000 מחוסנים תוך חודשיים מהחיסון כאשר רוב המקרים מתרחשים 2-3 שבועות מהחיסון.{{ש}}לילדים עם עבר של תרומבוציטופניה מכל סיבה שהיא יש סיכון מוגבר להופעת הסיבוך הזה. לא ידוע על מקרי תמותה בעקבות תרומבוציטופניה מ- MMR, מה גם שהסיכון לתרומבוציטופניה גדול פי 10 אחרי מחלת חצבת או אדמת. יתרון החיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי ולכן אין מניעה לחסן ילדים כאלו.המלצת משרד הבריאות בארץ הינה להימנע ממתן מנה נוספת של חיסון MMR במקרים שבהם הטרומבוציטופניה הופיעה בטווח של חודשיים לאחר החיסון.
במקרים שבהם נמנעים ממתן מנה נוספת של תרכיב MMR מומלץ לבדוק רמת חסינות ספציפית לחצבת, אדמת וחזרת.

3. הריון{{ש}}אין לתת חיסון MMR לנשים הרות. אין צורך להזהיר אישה להימנע מהריון לאחר קבלת התרכיב MMR. אין מניעה לחסן בני משפחה של אישה הרה. אם במקרה התרכיב ניתן לאישה בהריון אין הצדקה לשקול הפסקת הריון.

==הוראות לחיסון במצבים מיוחדים==

# רגישות יתר לביצים:{{ש}}התרכיב החי כנגד חצבת וחזרת הוכן מנגיף שגדל בתרביות פיברובלסטים של עוברי עוף. למרות זאת התרכיב איננו מכיל כמות משמעותית של אנטיגנים של ביצים. ילדים רגישים לביצים כולל כאלו עם רגישות יתר אנפילקטית הם בסיכון נמוך לפתח תגובה אנפילקטית מחיסון ה- MMR. לאור זאת, ההמלצה במקרים של תגובה אלרגית מסוג אנפליקטי לחלבון ביצה היא להפנות את המועמד לחיסון למסגרת המאפשרת השגחה רפואית וטיפול בהלם אנפליקטי כגון חדר מיון או מרפאה לאלרגיה.
# שחפת:{{ש}}חיסון MMR איננו גורם להתלקחות שחפת. אין צורך בביצוע שגרתי של תבחין טוברקולין לפני מתן חיסון MMR. אם יש צורך לבצע תבחין טוברקולין מומלץ לעשותו ביום החיסון או רק 6 שבועות לאחריו, מכיוון שהחיסון מעכב זמנית את התגובה העורית לתבחין טוברקולין.{{ש}}לסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את התרכיב MMR לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת.
# לסובלים ממחלה פרכוסית או מפגיעה סטטית במערכת העצבים:{{ש}}לילדים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פרכוסים יש סיכון מוגבר לפרכוסים בעקבות מתן החיסון MMR. ברוב המקרים מדובר בפרכוסי חום שאינם מותירים נזק קבוע, אינם גורמים לאפילפסיה ואינם גורמים להרעה במצב הנוירולוגי הבסיסי. לכן בד"כ אין היסטוריה שכזו מהווה הוראת נגד למתן החיסון MMR.
# חסר אימוני
# חולים עם זיהום ב-HIV
# חולים המטופלים על ידי סטרואידים{{ש}}[http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=14&cat=26 קישור להנחיות כלליות לחיסון במצבים מיוחדים]
# מתן MMR ותרכיבים אחרים: [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=65&cat=5 קישור להנחיות כלליות למתן חיסונים]
# מתן אימונוגלובולינין (סטנדרטי או ספציפי)/תוצרי דם לאחרונה:{{ש}}מתן תרכיב MMR בסמוך לאחר מתן אימונוגלובולין או תוצרי דם עלול לפגוע באימונוגניות התרכיב. הזמן ממתן האימונוגלובולין בו תיתכן דיכוי התגובה החיסונית הינו ביחס ישיר למינון החיסון הסביל. [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=66&cat=26 טבלה 1] מפרטת את הזמן ממתן אימונוגלובולין ועד למתן חיסון MMR/MMRV.{{ש}}אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב הפעיל ללא דיחוי, למשל בעקבות חשיפה, יש לחזור על מתן התרכיב במועד המומלץ לאחר מתן אימונוגלובולין, מלבד במקרים שבהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית.{{ש}}אם ניתנת מנת גמה גלובולין תוך 14 יום לאחר מתן חיסון MMR יש לחזור על המנה אלא אם בדיקות סרולוגיות הראו תגובה הומורלית נאותה.
# מתן תרכיב MMR לאחר חשיפה:{{ש}}עד 72 שעות לאחר המגע עם חולה חצבת מתן תרכיב MMR יכול למנוע התפתחות מחלת קלינית של חצבת , ותאורטית גם לאחר מגע עם חולה אדמת (אם כי אין לכך הוכחה מדעית).{{ש}}מתן אימונוגלובולין לאחר מגע עם חולה חצבת מומלץ למגעים עם הוראות נגד לחיסון הפעיל (במינון של 0.25 מ"ל /ק"ג עד 6 ימים ממועד המגע).{{ש}}חיסון לאחר חשיפה לחזרת לא תמיד ימנע את המחלה.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
* American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;444-455.
* [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/mumps.pdf Pink Book's chapter on Mumps] [PDF-369KB, 10 pages] Updated April 2011
Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
* Klein NP, Fireman B, Yih WK, et al, “Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures,” Pediatrics, 2010, 126(1):e1-8.
* Nolan T, Bernstein DI, Block SL, et al, “Safety and Immunogenicity of Concurrent Administration of Live Attenuated Influenza Vaccine With Measles-Mumps-Rubella and Varicella Vaccines to Infants 12 to 15 Months of Age,” Pediatrics, 2008, 121(3):508-16.
* Mrozek-Budzyn D, Kiełtyka A, Majewska R. [http://www.uptodate.com/contents/autism-and-chronic-disease-little-evidence-for-vaccines-as-a-contributing-factor/abstract/62 Lack of association between measles-mumps-rubella vaccination and autism in children: a case-control study]. Pediatr Infect Dis J 2010; 29:397.
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת - Vaccine against measles, mumps and rubella

2011-08-11T20:00:20Z

דיאנה טשר: /* סיבוכים נוירולוגיים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת
|שם לועזי=Veccine against measles, mumps and rubella
|שמות נוספים=MMR
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

==[[חצבת - Measles]]==

המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-Measles.

המחלה מדבקת ביותר, שיעור התחלואה בלא מחוסנים מגיע ל 100%. המחלה מתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה. עלולה להסתבך בדלקת ראות, דלקת אוזניים, אנצפליטיס ושלשול.

סיבוך נוסף אפשרי המופיע מספר שנים מאוחר יותר הוא SSPE – מחלה ניוונית של המח, המתבטאת בהרס תאי המח, עד למוות.

שיעור סיבוכי החצבת: הסיכון לדלקת ראות הוא 6 ל-100, לאנצפליטיס 1 ל- 1000, ולמוות – 2 מקרים לכל 1000 חולים. SSPE – מופיע באחד ל-1000 חולים.

==[[חזרת - Mumps]]==

נגרמת על ידי נגיף ה-Mumps.

הנגיף גורם לדלקת בבלוטת הרוק.

סיבוכים אפשריים – אנצפליטיס, אובדן שמיעה (בדרך כלל חד צדדי), דלקת באשך העלולה לגרום לעקרות, דלקת של הלבלב (פנקראטיטיס). שיעור האנצפליטיס – 5 לאלף מקרים. דלקת באשכים – 10-20% מהחולים.

==[[אדמת - Rubella]]==

נגיף האדמת (Rubella) גורם למחלת חום המלווה פריחה, והגדלת בלוטות לימפה.

לעיתים מלווה בכאבי פרקים וירידה בספירת טסיות הדם. המחלה קלה לרוב, וחולפת מעצמה, אך כאשר עובר נחשף לנגיף ברחם, עלולה להיגרם תסמונת האדמת המולדת המתבטאת בהפרעה בגדילה ובהתפתחות, הסתידויות מוחיות, היקף ראש קטן (מיקרוצפליה), איחור בהתפתחות, קטרקט, מומי לב, צהבת והגדלת כבד וטחול.

אחד מארבעה תינוקות שנחשפו ברחם, יפתחו את תסמונת האדמת המולדת.

==התרכיבים הקיימים==

בישראל רשומים שני תרכיבים:
# תרכיב Priorix{{כ}} (MMR) - התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים מוחלשים: חצבת, חזרת ואדמת אשר הוכנו כל אחד בנפרד. הכנתם של נגיף החצבת והחזרת כוללת בין היתר גידולם בתרבית של תאי עובר תרנגולת. נגיף האדמת המוחלש עבר שינוי על ידי גידולו בתרבית תאים אנושיים דיפלואידיים.{{ש}}התרכיב מכיל סורביטול כחומר מייצב, עקבות נאומיצין, חומצות אמיניות, לקטוז ומניטול.
# תרכיב משולב - Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) המכיל בתוכו את התרכיב MMR בצרוף עם התרכיב נגד אבעבועות רוח.

==אופן ומועדי המתן==

ראו [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים].

התרכיבים Priorix{{כ}} (MMR) ו-Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) ניתנים בהזרקה תת-עורית.

במסגרת חיסוני השגרה של גיל הילדות ניתנה בעבר מנה אחת בלבד של התרכיב MMR (בגיל 12 חודשים). מנה אחת מקנה הגנה ארוכת טווח לרוב המחוסנים. אחוז קטן מהם יאבדו במשך השנים את ההגנה ועל כן כיום מומלץ כשגרה על מנה נוספת הניתנת באופן שגרתי בגיל 6-7 שנים/כיתה א' אך יכולה גם להינתן 4 שבועות ויותר לאחר המנה הקודמת.

במסגרת חיסוני השגרה החל מ1.9.08 החיסון MMR ניתן בצרוף עם החיסון נגד אבעבועות רוח (MMRV) על ידי תרכיב משולב - Priorix – Tetra.

אם המנה הראשונה של החיסון ניתנה לפני גיל שנה, אין לספור מנה זו כתקפה ומומלץ לתת שתי מנות נוספות החל מגיל 12-15 חודש.

==תופעות לוואי==

הסיכון לתופעות לוואי אינו עולה כאשר התרכיב ניתן למחוסנים למשל לאחר חיסון קודם או מחלה טבעית.

תופעות לוואי מקומיות כגון אודם, כאבים ונפיחות מקומית באיזור ההזרקה נדירות.

5-15% מהמחוסנים יפתחו ביום ה-5-12 לאחר החיסון חום שעלול להיות גבוה. החום עלול להימשך ימים אחדים ובד"כ איננו מלווה בסימפטומים אחרים. תיתכן פריחה חולפת אצל 5% ממקבלי החיסון ולעיתים שיעול, דלקת גרון ודלקת עיניים.

תרומבוציטופניה חולפת המופיעה עד חודשיים לאחר החיסון – נדיר.

===סיבוכים נוירולוגיים===

הסיכון לאנצפליטיס לאחר החיסון כולל SSPE הוא פחות מ-1 למיליון. (לעומת מקרה אחד ל1000 מקרי מחלת החצבת).

===סיבוכים אחרים===

לא נמצאה הוכחה לקשר סיבתי בין החיסון MMR לבין תופעות מצד מערכת העצבים המרכזית או למחלות מעי דלקתיות.

'''מחקרים עדכניים הפריכו את הטענה כי החיסון גורם לאוטיזם''' - [http://www.chisunim.co.il/Claim.aspx?id=9 להרחבה ופרוט בנושא זה].

===תופעות הקשורות למרכיב האדמת===

הגדלה קלה של בלוטות הלימפה הינה שכיחה למדי לאחר החיסון.

כאבי מפרקים מדווחים אצל 0.5% מהילדים המחוסנים ומערבים בעיקר מפרקים פריפריים קטנים. ארתרלגיה וארתריטיס הן תופעות חולפות הנוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בנשים (בשכיחות של 25% ו10% בהתאמה), כ 1-3 שבועות לאחר קבלת החיסון.

בכל גיל תופעות פרקיות שכיחות יותר לאחר מחלת האדמת מאשר לאחר החיסון. כמו כן, צפוי שלאחר מנה שניה של החיסון התופעות הללו יהיו בשכיחות נמוכה יותר.

תופעות נדירות: נויריטיס פריפרית חולפת.

===תופעות לוואי ספציפיות למרכיב החזרת===

כוללות אורכיטיס ופרוטיטיס המופיעים לעיתים נדירות.

==אמצעי זהירות והוראות נגד==

מלבד [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים].

# יש להימע ממתו החיסון אם ידוע על רגישות יתר אנפילקטית לאחד ממרכיבי החיסון כגון ג'לטין או נאומיצין.
# [[תרומבוציטופניה]]{{ש}}סיבוך כזה עלול להתפתח בשיעור של 1 ל- 25,000-40,000 מחוסנים תוך חודשיים מהחיסון כאשר רוב המקרים מתרחשים 2-3 שבועות מהחיסון.{{ש}}לילדים עם עבר של תרומבוציטופניה מכל סיבה שהיא יש סיכון מוגבר להופעת הסיבוך הזה. לא ידוע על מקרי תמותה בעקבות תרומבוציטופניה מ- MMR, מה גם שהסיכון לתרומבוציטופניה גדול פי 10 אחרי מחלת חצבת או אדמת. יתרון החיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי ולכן אין מניעה לחסן ילדים כאלו.
המלצת משרד הבריאות בארץ הינה להימנע ממתן מנה נוספת של חיסון MMR במקרים שבהם הטרומבוציטופניה הופיעה בטווח של חודשיים לאחר החיסון.
במקרים שבהם נמנעים ממתן מנה נוספת של תרכיב MMR מומלץ לבדוק רמת חסינות ספציפית לחצבת, אדמת וחזרת.
# הריון{{ש}}אין לתת חיסון MMR לנשים הרות. אין צורך להזהיר אישה להימנע מהריון לאחר קבלת התרכיב MMR. אין מניעה לחסן בני משפחה של אישה הרה. אם במקרה התרכיב ניתן לאישה בהריון אין הצדקה לשקול הפסקת הריון.

==הוראות לחיסון במצבים מיוחדים==

# רגישות יתר לביצים:{{ש}}התרכיב החי כנגד חצבת וחזרת הוכן מנגיף שגדל בתרביות פיברובלסטים של עוברי עוף. למרות זאת התרכיב איננו מכיל כמות משמעותית של אנטיגנים של ביצים. ילדים רגישים לביצים כולל כאלו עם רגישות יתר אנפילקטית הם בסיכון נמוך לפתח תגובה אנפילקטית מחיסון ה- MMR. לאור זאת, ההמלצה במקרים של תגובה אלרגית מסוג אנפליקטי לחלבון ביצה היא להפנות את המועמד לחיסון למסגרת המאפשרת השגחה רפואית וטיפול בהלם אנפליקטי כגון חדר מיון או מרפאה לאלרגיה.
# שחפת:{{ש}}חיסון MMR איננו גורם להתלקחות שחפת. אין צורך בביצוע שגרתי של תבחין טוברקולין לפני מתן חיסון MMR. אם יש צורך לבצע תבחין טוברקולין מומלץ לעשותו ביום החיסון או רק 6 שבועות לאחריו, מכיוון שהחיסון מעכב זמנית את התגובה העורית לתבחין טוברקולין.{{ש}}לסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את התרכיב MMR לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת.
# לסובלים ממחלה פרכוסית או מפגיעה סטטית במערכת העצבים:{{ש}}לילדים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פרכוסים יש סיכון מוגבר לפרכוסים בעקבות מתן החיסון MMR. ברוב המקרים מדובר בפרכוסי חום שאינם מותירים נזק קבוע, אינם גורמים לאפילפסיה ואינם גורמים להרעה במצב הנוירולוגי הבסיסי. לכן בד"כ אין היסטוריה שכזו מהווה הוראת נגד למתן החיסון MMR.
# חסר אימוני
# חולים עם זיהום ב-HIV
# חולים המטופלים על ידי סטרואידים{{ש}}[http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=14&cat=26 קישור להנחיות כלליות לחיסון במצבים מיוחדים]
# מתן MMR ותרכיבים אחרים: [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=65&cat=5 קישור להנחיות כלליות למתן חיסונים]
# מתן אימונוגלובולינין (סטנדרטי או ספציפי)/תוצרי דם לאחרונה:{{ש}}מתן תרכיב MMR בסמוך לאחר מתן אימונוגלובולין או תוצרי דם עלול לפגוע באימונוגניות התרכיב. הזמן ממתן האימונוגלובולין בו תיתכן דיכוי התגובה החיסונית הינו ביחס ישיר למינון החיסון הסביל. [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=66&cat=26 טבלה 1] מפרטת את הזמן ממתן אימונוגלובולין ועד למתן חיסון MMR/MMRV.{{ש}}אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב הפעיל ללא דיחוי, למשל בעקבות חשיפה, יש לחזור על מתן התרכיב במועד המומלץ לאחר מתן אימונוגלובולין, מלבד במקרים שבהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית.{{ש}}אם ניתנת מנת גמה גלובולין תוך 14 יום לאחר מתן חיסון MMR יש לחזור על המנה אלא אם בדיקות סרולוגיות הראו תגובה הומורלית נאותה.
# מתן תרכיב MMR לאחר חשיפה:{{ש}}עד 72 שעות לאחר המגע עם חולה חצבת מתן תרכיב MMR יכול למנוע התפתחות מחלת קלינית של חצבת , ותאורטית גם לאחר מגע עם חולה אדמת (אם כי אין לכך הוכחה מדעית).{{ש}}מתן אימונוגלובולין לאחר מגע עם חולה חצבת מומלץ למגעים עם הוראות נגד לחיסון הפעיל (במינון של 0.25 מ"ל /ק"ג עד 6 ימים ממועד המגע).{{ש}}חיסון לאחר חשיפה לחזרת לא תמיד ימנע את המחלה.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
* American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;444-455.
* [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/mumps.pdf Pink Book's chapter on Mumps] [PDF-369KB, 10 pages] Updated April 2011
Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
* Klein NP, Fireman B, Yih WK, et al, “Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures,” Pediatrics, 2010, 126(1):e1-8.
* Nolan T, Bernstein DI, Block SL, et al, “Safety and Immunogenicity of Concurrent Administration of Live Attenuated Influenza Vaccine With Measles-Mumps-Rubella and Varicella Vaccines to Infants 12 to 15 Months of Age,” Pediatrics, 2008, 121(3):508-16.
* Mrozek-Budzyn D, Kiełtyka A, Majewska R. [http://www.uptodate.com/contents/autism-and-chronic-disease-little-evidence-for-vaccines-as-a-contributing-factor/abstract/62 Lack of association between measles-mumps-rubella vaccination and autism in children: a case-control study]. Pediatr Infect Dis J 2010; 29:397.
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון נגד נגיף הרוטה - Rotavirus vaccine

2011-08-11T19:56:09Z

דיאנה טשר: /* קישורים חיצוניים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון לנגיף הרוטה
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

'''נגיף הרוטה''' הינו הגורם הראשי לשלשולים בתינוקות הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות ומעריכים שכמעט כל ילד ידבק בנגיף במהלך חמש השנים הראשונות לחיים. הנגיף גורם לכ-500,000 מקרי תמותה בתינוקות רובם הגדול במדינות המתפתחות ואילו במדינות המפותחות הנטל של הזיהום בנגיף מתבטא בעיקר באשפוזים רבים עקב סיבוכי המחלה. מעריכים כי בישראל כ- 4000 ילדים מתאשפזים כל השנה עקב סיבוכי הזיהום בנגיף הרוטה.

==התרכיבים הקיימים בישראל==

קיימים בישראל שני חיסונים כנגד נגיף הרוטה, שניהם חיסונים חיים מוחלשים, הניתנים בטיפות דרך הפה.

שני החיסונים בעלי יעילות מצוינת (>95%) במניעת מחלה קשה וצורך באשפוז.

1. '''רוטטק''' (Rotateq) – מכיל חמישה זנים של זני נגיף הרוטה הגורמים להדבקה בבקר ואינם פתוגניים באדם. הזנים הללו עברו שיבוץ (Reassortment) בו הוכנסו גנים המקודדים להופעת החלבונים הגורמים לתגובה חיסונית כלפי נגיפי הרוטה ה"פראיים".
החיסון ניתו בשלוש מנות בגיל 2, 4 ו-6 חודשים.

2. '''רוטריקס''' (Rotarix) - מקורו בזן של נגיף רוטה הומני שעבר תהליכים של החלשה ומיתון הוירולנטיות תוך שמירה על היכולת האימונוגנית שלו. החיסון ניתן ב-2 מנות בגיל 2 ו-4 חודשים.

החל מ-1.1.2011 החיסון נגד זיהום הנגרם על ידי נגיף הרוטה נכלל בתוכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות. החיסון שנתן ממועד זה במסגרת תחנות טיפת חלב הינו חיסון הרוטטק.

==מתי מחסנים?==

המנה הראשונה של כל אחד מהחיסונים הללו יכולה להינתן מגיל 6 שבועות עד גיל 14 שבועות ו-6 ימים. כל מנה תינתן 4 שבועות לפחות לאחר המנה הקודמת. יש להשלים את כל מנות החיסון עד גיל 8 חודשים, 0 ימים.

ילדים שקיבלו מנה אחת של תרכיב הרוטריקס ישלימו את הסדרה בשתי מנות נוספות של תרכיב הרוטטק ברווח מינימלי של 4 שבועות.

ילדים שקיבלו בעבר 2 מנות של חיסון רוטריקס נחשבים מחוסנים.

==תופעות לוואי==

במקרים מעטים יכולות להופיע תופעות לוואי קלות כגון [[שלשול קל]] ורגישות בטנית.

==החיסונים לרוטה והתפשלות המעי==

החיסון הראשון לרוטה שניתן בסוף שנות ה-90 (תרכיב RotaShield של חברת Wyeth), הורד מהמדף מאחר ונמצאה עלייה בשכיחות של הופעת התפשלות המעי (Intussusception). ההערכה היתה אז שאצל אחד מכל 10,000 ילדים שחוסנו ב-RotaShield הופיע הסיבוך הנ"ל. המחקרים הקליניים שעסקו בחיסוני הרוטה הקיימים וגם המעקב הראשוני שלאחר הרישוי של החיסון לא הראו עלייה בשיעור הופעת התפשלות המעי. אולם, עבודות מאוחרות יותר מדרום אמריקה (לגבי ROTARIX) ומאוסטרליה (לגבי ROTATEQ) הצביעו על עלייה בשכיחות התפשלות המעי גם במקבלי החיסונים החדשים לרוטה. ההערכה היא שהסיבוך הזה מופיע אצל אחד מכל 50,000-60,000 ילדים שמחוסנים לרוטה בעיקר בשבוע הראשון שלאחר מתו המנה הראשונה של החיסון. אין ספק כי תופעת הלוואי הזו מטרידה אולם בדיקת היחס סיכון מול תועלת מצביעה על כך שתועלת החיסון במניעת תחלואה, אשפוזים ואף תמותה עולה במידה רבה מאוד על הסיכון להתפשלות. יתכן והזיהום בנגיף הרוטה עצמו גם הוא תורם במידה מסוימת להתפשלות ובמקרה זה המספר הכולל של מקרי ההתפשלות אמור בסופו של דבר לקטון במעבר מזיהום טבעי בנגיף הרוטה לחיסון שגרתי בתינוקות.
קונטמינציה של תרכיבי החיסון עם חלקיקי DNA של הנגיף PCV1: ראו [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=81&cat=8 סיפור הפסקת שיווק חיסון רוטריקס וחידושו בשנת 2010].

==התוויות נגד==

בנוסף על [http://www.chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 האזהרות הכלליות לגבי מתן חיסונים], אין לתת את חיסוני הרוטה במצבים הבאים:
* אלרגיה ללטקס- במקרה של אלרגיה חמורה ללטקס לא ניתן לקבל את החיסון רוטריקס כיון שהמתקן למתן רוטריקס דרך הפה מכיל לטקס.
* אירוע של התפשלות מעי בעבר
* מום במעי, העלול לגרום לחסימת מעי
* ניתוח במעי בעבר
* דיכוי של מערכת החיסון
* תוך כדי מחלת [[שלשול]]

==מצבים מיוחדים==

ניתן לחסן ילד שנמצא במגע עם אישה הרה או עם אדם הסובל מדיכוי חיסוני.

נגיף החיסון הוא חי מוחלש ועל כן עשוי להיות מופרש בצואה לאחר מתן החיסון. חשוב מאוד להקפיד על שטיפת ידיים במים ובסבון לאחר החלפת חיתולים במחוסן. כיון שאין הוכחה ברורה להעברת הנגיף ממחוסן למגעים אין מניעה לחסן ילד שבא במגע קרוב עם אישה הרה או חולה הסובל מדיכוי חיסוני.

==ביבליוגרפיה==

# Staat MA, Azimi PH, Berke T, et al. Clinical presentations of rotavirus infection among hospitalized children. Pediatr Infect Dis J. 2002;21 :221–227
# Carlson JA, Middleton PJ, Szymanski MT, Huber J, Petric M. Fatal rotavirus gastroenteritis: an analysis of 21 cases. Am J Dis Child. 1978;132 :477 –479.
# Gurwith M, Wenman W, Hinde D, Feltham S, Greenberg H. A prospective study of rotavirus infection in infants and young children. J Infect Dis. 1981;144 :218 –224.
# Iturriza-Gomara M, Auchterlonie IA, Zaw W, Molyneaux P, Desselberger U, Gray J. Rotavirus gastroenteritis and central nervous system (CNS) infection: characterization of the VP7 and VP4 genes of rotavirus strains isolated from paired fecal and cerebrospinal fluid samples from a child with CNS disease. J Clin Microbiol. 2002;40 :4797 –4979.
# Ramig RF. Pathogenesis of intestinal and systemic rotavirus infection. J Virol. 2004;78 :10213 –10220.
# Glass RI, Kilgore PE, Holman RC, et al. The epidemiology of rotavirus diarrhea In the United States: surveillance and estimates of disease burden. J Infect Dis. 1996;174 (suppl 1): S5 –S11.
# Soen G, Engelhard D, Berkowitz M, Shlezinger Y, Stein M, Ashkenazi S. Hospitalizations associated with rotavirus gastroenteritis in Israel--a retrospective study. Harefuah. 2008;147:8-11.
# Stein M, Roisin H, Morag B, Ringel S, Tasher D, Vohl M, Mizrahi A, Raz M, Somekh E. The burden and cost of ambulatory cases of rotavirus gastroenteritis in central Israel. Isr Med Assoc J. 2010;12:168-71.
# Bernstein DI, Smith VE, Sherwood JR, et al: Safety and immunogenicity of a live, attenuated human rotavirus vaccine 89-12. Vaccine. 1998; 16:381-387.
# De Vos B, Vesikari T, Linhares AC, et al: A rotavirus vaccine for prophylaxis of infants against rotavirus gastroenteritis. Pediatr Infect Dis J 2004; 23 (suppl 10): S179-S182.
# Ruiz-Palacios GM, Pérez-Schael I, Velázquez FR et al. Safety and efficacy of an attenuated vaccine against severe rotavirus gastroenteritis. N Engl J Med. 2006; 354:11-22.
# Weekly epidemiological record. 2007; 82, 245–260.
# Ruiz-Palacios GM, Guerrero ML, Bautista-Márquez A. Dose response and efficacy of a live, attenuated human rotavirus vaccine in Mexican infants. Pediatrics. 2007;120:e253-61.
# Bernstein DI, Live Attenuated Human Rotavirus Vaccine, Rotarix™. Semin Pediatr Infect Dis 2006;17:188-194.
# Patel MM, Haber P, Baggs J, Zuber P, Bines JE, Parashar UD. Intussusception and rotavirus vaccination: a review of the available evidence. Expert Rev Vaccines 2009;8:1555-1564
# Patel MM, Richardson Lopez-Collada V, Mattos Bulhoes M, et al. Intussusception risk and health benefits of rotavirus vaccination in Mexico and Brazil. N Engl J Med 2011;364:2283-2292.
# Buttery JP, Danchin MH, Lee KJ, et al. Intussusception following rotavirus vaccine administration: post-marketing surveillance in the National Immunization Program in Australia. Vaccine 2011;29:3061-3066.

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.cdc.gov/vaccines/vpd-vac/rotavirus/default.htm דף הרוטה באתר ה-CDC]
* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]
* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון נגד נגיף הרוטה - Rotavirus vaccine

2011-08-11T19:53:55Z

דיאנה טשר: /* התרכיבים הקיימים בישראל */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון לנגיף הרוטה
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

'''נגיף הרוטה''' הינו הגורם הראשי לשלשולים בתינוקות הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות ומעריכים שכמעט כל ילד ידבק בנגיף במהלך חמש השנים הראשונות לחיים. הנגיף גורם לכ-500,000 מקרי תמותה בתינוקות רובם הגדול במדינות המתפתחות ואילו במדינות המפותחות הנטל של הזיהום בנגיף מתבטא בעיקר באשפוזים רבים עקב סיבוכי המחלה. מעריכים כי בישראל כ- 4000 ילדים מתאשפזים כל השנה עקב סיבוכי הזיהום בנגיף הרוטה.

==התרכיבים הקיימים בישראל==

קיימים בישראל שני חיסונים כנגד נגיף הרוטה, שניהם חיסונים חיים מוחלשים, הניתנים בטיפות דרך הפה.

שני החיסונים בעלי יעילות מצוינת (>95%) במניעת מחלה קשה וצורך באשפוז.

1. '''רוטטק''' (Rotateq) – מכיל חמישה זנים של זני נגיף הרוטה הגורמים להדבקה בבקר ואינם פתוגניים באדם. הזנים הללו עברו שיבוץ (Reassortment) בו הוכנסו גנים המקודדים להופעת החלבונים הגורמים לתגובה חיסונית כלפי נגיפי הרוטה ה"פראיים".
החיסון ניתו בשלוש מנות בגיל 2, 4 ו-6 חודשים.

2. '''רוטריקס''' (Rotarix) - מקורו בזן של נגיף רוטה הומני שעבר תהליכים של החלשה ומיתון הוירולנטיות תוך שמירה על היכולת האימונוגנית שלו. החיסון ניתן ב-2 מנות בגיל 2 ו-4 חודשים.

החל מ-1.1.2011 החיסון נגד זיהום הנגרם על ידי נגיף הרוטה נכלל בתוכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות. החיסון שנתן ממועד זה במסגרת תחנות טיפת חלב הינו חיסון הרוטטק.

==מתי מחסנים?==

המנה הראשונה של כל אחד מהחיסונים הללו יכולה להינתן מגיל 6 שבועות עד גיל 14 שבועות ו-6 ימים. כל מנה תינתן 4 שבועות לפחות לאחר המנה הקודמת. יש להשלים את כל מנות החיסון עד גיל 8 חודשים, 0 ימים.

ילדים שקיבלו מנה אחת של תרכיב הרוטריקס ישלימו את הסדרה בשתי מנות נוספות של תרכיב הרוטטק ברווח מינימלי של 4 שבועות.

ילדים שקיבלו בעבר 2 מנות של חיסון רוטריקס נחשבים מחוסנים.

==תופעות לוואי==

במקרים מעטים יכולות להופיע תופעות לוואי קלות כגון [[שלשול קל]] ורגישות בטנית.

==החיסונים לרוטה והתפשלות המעי==

החיסון הראשון לרוטה שניתן בסוף שנות ה-90 (תרכיב RotaShield של חברת Wyeth), הורד מהמדף מאחר ונמצאה עלייה בשכיחות של הופעת התפשלות המעי (Intussusception). ההערכה היתה אז שאצל אחד מכל 10,000 ילדים שחוסנו ב-RotaShield הופיע הסיבוך הנ"ל. המחקרים הקליניים שעסקו בחיסוני הרוטה הקיימים וגם המעקב הראשוני שלאחר הרישוי של החיסון לא הראו עלייה בשיעור הופעת התפשלות המעי. אולם, עבודות מאוחרות יותר מדרום אמריקה (לגבי ROTARIX) ומאוסטרליה (לגבי ROTATEQ) הצביעו על עלייה בשכיחות התפשלות המעי גם במקבלי החיסונים החדשים לרוטה. ההערכה היא שהסיבוך הזה מופיע אצל אחד מכל 50,000-60,000 ילדים שמחוסנים לרוטה בעיקר בשבוע הראשון שלאחר מתו המנה הראשונה של החיסון. אין ספק כי תופעת הלוואי הזו מטרידה אולם בדיקת היחס סיכון מול תועלת מצביעה על כך שתועלת החיסון במניעת תחלואה, אשפוזים ואף תמותה עולה במידה רבה מאוד על הסיכון להתפשלות. יתכן והזיהום בנגיף הרוטה עצמו גם הוא תורם במידה מסוימת להתפשלות ובמקרה זה המספר הכולל של מקרי ההתפשלות אמור בסופו של דבר לקטון במעבר מזיהום טבעי בנגיף הרוטה לחיסון שגרתי בתינוקות.
קונטמינציה של תרכיבי החיסון עם חלקיקי DNA של הנגיף PCV1: ראו [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=81&cat=8 סיפור הפסקת שיווק חיסון רוטריקס וחידושו בשנת 2010].

==התוויות נגד==

בנוסף על [http://www.chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 האזהרות הכלליות לגבי מתן חיסונים], אין לתת את חיסוני הרוטה במצבים הבאים:
* אלרגיה ללטקס- במקרה של אלרגיה חמורה ללטקס לא ניתן לקבל את החיסון רוטריקס כיון שהמתקן למתן רוטריקס דרך הפה מכיל לטקס.
* אירוע של התפשלות מעי בעבר
* מום במעי, העלול לגרום לחסימת מעי
* ניתוח במעי בעבר
* דיכוי של מערכת החיסון
* תוך כדי מחלת [[שלשול]]

==מצבים מיוחדים==

ניתן לחסן ילד שנמצא במגע עם אישה הרה או עם אדם הסובל מדיכוי חיסוני.

נגיף החיסון הוא חי מוחלש ועל כן עשוי להיות מופרש בצואה לאחר מתן החיסון. חשוב מאוד להקפיד על שטיפת ידיים במים ובסבון לאחר החלפת חיתולים במחוסן. כיון שאין הוכחה ברורה להעברת הנגיף ממחוסן למגעים אין מניעה לחסן ילד שבא במגע קרוב עם אישה הרה או חולה הסובל מדיכוי חיסוני.

==ביבליוגרפיה==

# Staat MA, Azimi PH, Berke T, et al. Clinical presentations of rotavirus infection among hospitalized children. Pediatr Infect Dis J. 2002;21 :221–227
# Carlson JA, Middleton PJ, Szymanski MT, Huber J, Petric M. Fatal rotavirus gastroenteritis: an analysis of 21 cases. Am J Dis Child. 1978;132 :477 –479.
# Gurwith M, Wenman W, Hinde D, Feltham S, Greenberg H. A prospective study of rotavirus infection in infants and young children. J Infect Dis. 1981;144 :218 –224.
# Iturriza-Gomara M, Auchterlonie IA, Zaw W, Molyneaux P, Desselberger U, Gray J. Rotavirus gastroenteritis and central nervous system (CNS) infection: characterization of the VP7 and VP4 genes of rotavirus strains isolated from paired fecal and cerebrospinal fluid samples from a child with CNS disease. J Clin Microbiol. 2002;40 :4797 –4979.
# Ramig RF. Pathogenesis of intestinal and systemic rotavirus infection. J Virol. 2004;78 :10213 –10220.
# Glass RI, Kilgore PE, Holman RC, et al. The epidemiology of rotavirus diarrhea In the United States: surveillance and estimates of disease burden. J Infect Dis. 1996;174 (suppl 1): S5 –S11.
# Soen G, Engelhard D, Berkowitz M, Shlezinger Y, Stein M, Ashkenazi S. Hospitalizations associated with rotavirus gastroenteritis in Israel--a retrospective study. Harefuah. 2008;147:8-11.
# Stein M, Roisin H, Morag B, Ringel S, Tasher D, Vohl M, Mizrahi A, Raz M, Somekh E. The burden and cost of ambulatory cases of rotavirus gastroenteritis in central Israel. Isr Med Assoc J. 2010;12:168-71.
# Bernstein DI, Smith VE, Sherwood JR, et al: Safety and immunogenicity of a live, attenuated human rotavirus vaccine 89-12. Vaccine. 1998; 16:381-387.
# De Vos B, Vesikari T, Linhares AC, et al: A rotavirus vaccine for prophylaxis of infants against rotavirus gastroenteritis. Pediatr Infect Dis J 2004; 23 (suppl 10): S179-S182.
# Ruiz-Palacios GM, Pérez-Schael I, Velázquez FR et al. Safety and efficacy of an attenuated vaccine against severe rotavirus gastroenteritis. N Engl J Med. 2006; 354:11-22.
# Weekly epidemiological record. 2007; 82, 245–260.
# Ruiz-Palacios GM, Guerrero ML, Bautista-Márquez A. Dose response and efficacy of a live, attenuated human rotavirus vaccine in Mexican infants. Pediatrics. 2007;120:e253-61.
# Bernstein DI, Live Attenuated Human Rotavirus Vaccine, Rotarix™. Semin Pediatr Infect Dis 2006;17:188-194.
# Patel MM, Haber P, Baggs J, Zuber P, Bines JE, Parashar UD. Intussusception and rotavirus vaccination: a review of the available evidence. Expert Rev Vaccines 2009;8:1555-1564
# Patel MM, Richardson Lopez-Collada V, Mattos Bulhoes M, et al. Intussusception risk and health benefits of rotavirus vaccination in Mexico and Brazil. N Engl J Med 2011;364:2283-2292.
# Buttery JP, Danchin MH, Lee KJ, et al. Intussusception following rotavirus vaccine administration: post-marketing surveillance in the National Immunization Program in Australia. Vaccine 2011;29:3061-3066.

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.cdc.gov/vaccines/vpd-vac/rotavirus/default.htm דף הרוטה באתר ה-CDC]
* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון נגד נגיף הרוטה - Rotavirus vaccine

2011-08-11T19:53:38Z

דיאנה טשר: /* התרכיבים הקיימים בישראל */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון לנגיף הרוטה
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

'''נגיף הרוטה''' הינו הגורם הראשי לשלשולים בתינוקות הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות ומעריכים שכמעט כל ילד ידבק בנגיף במהלך חמש השנים הראשונות לחיים. הנגיף גורם לכ-500,000 מקרי תמותה בתינוקות רובם הגדול במדינות המתפתחות ואילו במדינות המפותחות הנטל של הזיהום בנגיף מתבטא בעיקר באשפוזים רבים עקב סיבוכי המחלה. מעריכים כי בישראל כ- 4000 ילדים מתאשפזים כל השנה עקב סיבוכי הזיהום בנגיף הרוטה.

==התרכיבים הקיימים בישראל==

קיימים בישראל שני חיסונים כנגד נגיף הרוטה, שניהם חיסונים חיים מוחלשים, הניתנים בטיפות דרך הפה.

שני החיסונים בעלי יעילות מצוינת (>95%) במניעת מחלה קשה וצורך באשפוז.
1. '''רוטטק''' (Rotateq) – מכיל חמישה זנים של זני נגיף הרוטה הגורמים להדבקה בבקר ואינם פתוגניים באדם. הזנים הללו עברו שיבוץ (Reassortment) בו הוכנסו גנים המקודדים להופעת החלבונים הגורמים לתגובה חיסונית כלפי נגיפי הרוטה ה"פראיים".
החיסון ניתו בשלוש מנות בגיל 2, 4 ו-6 חודשים.

2. '''רוטריקס''' (Rotarix) - מקורו בזן של נגיף רוטה הומני שעבר תהליכים של החלשה ומיתון הוירולנטיות תוך שמירה על היכולת האימונוגנית שלו. החיסון ניתן ב-2 מנות בגיל 2 ו-4 חודשים.

החל מ-1.1.2011 החיסון נגד זיהום הנגרם על ידי נגיף הרוטה נכלל בתוכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות. החיסון שנתן ממועד זה במסגרת תחנות טיפת חלב הינו חיסון הרוטטק.

==מתי מחסנים?==

המנה הראשונה של כל אחד מהחיסונים הללו יכולה להינתן מגיל 6 שבועות עד גיל 14 שבועות ו-6 ימים. כל מנה תינתן 4 שבועות לפחות לאחר המנה הקודמת. יש להשלים את כל מנות החיסון עד גיל 8 חודשים, 0 ימים.

ילדים שקיבלו מנה אחת של תרכיב הרוטריקס ישלימו את הסדרה בשתי מנות נוספות של תרכיב הרוטטק ברווח מינימלי של 4 שבועות.

ילדים שקיבלו בעבר 2 מנות של חיסון רוטריקס נחשבים מחוסנים.

==תופעות לוואי==

במקרים מעטים יכולות להופיע תופעות לוואי קלות כגון [[שלשול קל]] ורגישות בטנית.

==החיסונים לרוטה והתפשלות המעי==

החיסון הראשון לרוטה שניתן בסוף שנות ה-90 (תרכיב RotaShield של חברת Wyeth), הורד מהמדף מאחר ונמצאה עלייה בשכיחות של הופעת התפשלות המעי (Intussusception). ההערכה היתה אז שאצל אחד מכל 10,000 ילדים שחוסנו ב-RotaShield הופיע הסיבוך הנ"ל. המחקרים הקליניים שעסקו בחיסוני הרוטה הקיימים וגם המעקב הראשוני שלאחר הרישוי של החיסון לא הראו עלייה בשיעור הופעת התפשלות המעי. אולם, עבודות מאוחרות יותר מדרום אמריקה (לגבי ROTARIX) ומאוסטרליה (לגבי ROTATEQ) הצביעו על עלייה בשכיחות התפשלות המעי גם במקבלי החיסונים החדשים לרוטה. ההערכה היא שהסיבוך הזה מופיע אצל אחד מכל 50,000-60,000 ילדים שמחוסנים לרוטה בעיקר בשבוע הראשון שלאחר מתו המנה הראשונה של החיסון. אין ספק כי תופעת הלוואי הזו מטרידה אולם בדיקת היחס סיכון מול תועלת מצביעה על כך שתועלת החיסון במניעת תחלואה, אשפוזים ואף תמותה עולה במידה רבה מאוד על הסיכון להתפשלות. יתכן והזיהום בנגיף הרוטה עצמו גם הוא תורם במידה מסוימת להתפשלות ובמקרה זה המספר הכולל של מקרי ההתפשלות אמור בסופו של דבר לקטון במעבר מזיהום טבעי בנגיף הרוטה לחיסון שגרתי בתינוקות.
קונטמינציה של תרכיבי החיסון עם חלקיקי DNA של הנגיף PCV1: ראו [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=81&cat=8 סיפור הפסקת שיווק חיסון רוטריקס וחידושו בשנת 2010].

==התוויות נגד==

בנוסף על [http://www.chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 האזהרות הכלליות לגבי מתן חיסונים], אין לתת את חיסוני הרוטה במצבים הבאים:
* אלרגיה ללטקס- במקרה של אלרגיה חמורה ללטקס לא ניתן לקבל את החיסון רוטריקס כיון שהמתקן למתן רוטריקס דרך הפה מכיל לטקס.
* אירוע של התפשלות מעי בעבר
* מום במעי, העלול לגרום לחסימת מעי
* ניתוח במעי בעבר
* דיכוי של מערכת החיסון
* תוך כדי מחלת [[שלשול]]

==מצבים מיוחדים==

ניתן לחסן ילד שנמצא במגע עם אישה הרה או עם אדם הסובל מדיכוי חיסוני.

נגיף החיסון הוא חי מוחלש ועל כן עשוי להיות מופרש בצואה לאחר מתן החיסון. חשוב מאוד להקפיד על שטיפת ידיים במים ובסבון לאחר החלפת חיתולים במחוסן. כיון שאין הוכחה ברורה להעברת הנגיף ממחוסן למגעים אין מניעה לחסן ילד שבא במגע קרוב עם אישה הרה או חולה הסובל מדיכוי חיסוני.

==ביבליוגרפיה==

# Staat MA, Azimi PH, Berke T, et al. Clinical presentations of rotavirus infection among hospitalized children. Pediatr Infect Dis J. 2002;21 :221–227
# Carlson JA, Middleton PJ, Szymanski MT, Huber J, Petric M. Fatal rotavirus gastroenteritis: an analysis of 21 cases. Am J Dis Child. 1978;132 :477 –479.
# Gurwith M, Wenman W, Hinde D, Feltham S, Greenberg H. A prospective study of rotavirus infection in infants and young children. J Infect Dis. 1981;144 :218 –224.
# Iturriza-Gomara M, Auchterlonie IA, Zaw W, Molyneaux P, Desselberger U, Gray J. Rotavirus gastroenteritis and central nervous system (CNS) infection: characterization of the VP7 and VP4 genes of rotavirus strains isolated from paired fecal and cerebrospinal fluid samples from a child with CNS disease. J Clin Microbiol. 2002;40 :4797 –4979.
# Ramig RF. Pathogenesis of intestinal and systemic rotavirus infection. J Virol. 2004;78 :10213 –10220.
# Glass RI, Kilgore PE, Holman RC, et al. The epidemiology of rotavirus diarrhea In the United States: surveillance and estimates of disease burden. J Infect Dis. 1996;174 (suppl 1): S5 –S11.
# Soen G, Engelhard D, Berkowitz M, Shlezinger Y, Stein M, Ashkenazi S. Hospitalizations associated with rotavirus gastroenteritis in Israel--a retrospective study. Harefuah. 2008;147:8-11.
# Stein M, Roisin H, Morag B, Ringel S, Tasher D, Vohl M, Mizrahi A, Raz M, Somekh E. The burden and cost of ambulatory cases of rotavirus gastroenteritis in central Israel. Isr Med Assoc J. 2010;12:168-71.
# Bernstein DI, Smith VE, Sherwood JR, et al: Safety and immunogenicity of a live, attenuated human rotavirus vaccine 89-12. Vaccine. 1998; 16:381-387.
# De Vos B, Vesikari T, Linhares AC, et al: A rotavirus vaccine for prophylaxis of infants against rotavirus gastroenteritis. Pediatr Infect Dis J 2004; 23 (suppl 10): S179-S182.
# Ruiz-Palacios GM, Pérez-Schael I, Velázquez FR et al. Safety and efficacy of an attenuated vaccine against severe rotavirus gastroenteritis. N Engl J Med. 2006; 354:11-22.
# Weekly epidemiological record. 2007; 82, 245–260.
# Ruiz-Palacios GM, Guerrero ML, Bautista-Márquez A. Dose response and efficacy of a live, attenuated human rotavirus vaccine in Mexican infants. Pediatrics. 2007;120:e253-61.
# Bernstein DI, Live Attenuated Human Rotavirus Vaccine, Rotarix™. Semin Pediatr Infect Dis 2006;17:188-194.
# Patel MM, Haber P, Baggs J, Zuber P, Bines JE, Parashar UD. Intussusception and rotavirus vaccination: a review of the available evidence. Expert Rev Vaccines 2009;8:1555-1564
# Patel MM, Richardson Lopez-Collada V, Mattos Bulhoes M, et al. Intussusception risk and health benefits of rotavirus vaccination in Mexico and Brazil. N Engl J Med 2011;364:2283-2292.
# Buttery JP, Danchin MH, Lee KJ, et al. Intussusception following rotavirus vaccine administration: post-marketing surveillance in the National Immunization Program in Australia. Vaccine 2011;29:3061-3066.

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.cdc.gov/vaccines/vpd-vac/rotavirus/default.htm דף הרוטה באתר ה-CDC]
* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון נגד נגיף הרוטה - Rotavirus vaccine

2011-08-11T19:53:00Z

דיאנה טשר: /* התרכיבים הקיימים בישראל */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון לנגיף הרוטה
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

'''נגיף הרוטה''' הינו הגורם הראשי לשלשולים בתינוקות הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות ומעריכים שכמעט כל ילד ידבק בנגיף במהלך חמש השנים הראשונות לחיים. הנגיף גורם לכ-500,000 מקרי תמותה בתינוקות רובם הגדול במדינות המתפתחות ואילו במדינות המפותחות הנטל של הזיהום בנגיף מתבטא בעיקר באשפוזים רבים עקב סיבוכי המחלה. מעריכים כי בישראל כ- 4000 ילדים מתאשפזים כל השנה עקב סיבוכי הזיהום בנגיף הרוטה.

==התרכיבים הקיימים בישראל==

קיימים בישראל שני חיסונים כנגד נגיף הרוטה, שניהם חיסונים חיים מוחלשים, הניתנים בטיפות דרך הפה.

שני החיסונים בעלי יעילות מצוינת (>95%) במניעת מחלה קשה וצורך באשפוז.
1. '''רוטטק''' (Rotateq) – מכיל חמישה זנים של זני נגיף הרוטה הגורמים להדבקה בבקר ואינם פתוגניים באדם. הזנים הללו עברו שיבוץ (Reassortment) בו הוכנסו גנים המקודדים להופעת החלבונים הגורמים לתגובה חיסונית כלפי נגיפי הרוטה ה"פראיים".
החיסון ניתו בשלוש מנות בגיל 2, 4 ו-6 חודשים.
2. '''רוטריקס''' (Rotarix) - מקורו בזן של נגיף רוטה הומני שעבר תהליכים של החלשה ומיתון הוירולנטיות תוך שמירה על היכולת האימונוגנית שלו. החיסון ניתן ב-2 מנות בגיל 2 ו-4 חודשים.

החל מ-1.1.2011 החיסון נגד זיהום הנגרם על ידי נגיף הרוטה נכלל בתוכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות. החיסון שנתן ממועד זה במסגרת תחנות טיפת חלב הינו חיסון הרוטטק.

==מתי מחסנים?==

המנה הראשונה של כל אחד מהחיסונים הללו יכולה להינתן מגיל 6 שבועות עד גיל 14 שבועות ו-6 ימים. כל מנה תינתן 4 שבועות לפחות לאחר המנה הקודמת. יש להשלים את כל מנות החיסון עד גיל 8 חודשים, 0 ימים.

ילדים שקיבלו מנה אחת של תרכיב הרוטריקס ישלימו את הסדרה בשתי מנות נוספות של תרכיב הרוטטק ברווח מינימלי של 4 שבועות.

ילדים שקיבלו בעבר 2 מנות של חיסון רוטריקס נחשבים מחוסנים.

==תופעות לוואי==

במקרים מעטים יכולות להופיע תופעות לוואי קלות כגון [[שלשול קל]] ורגישות בטנית.

==החיסונים לרוטה והתפשלות המעי==

החיסון הראשון לרוטה שניתן בסוף שנות ה-90 (תרכיב RotaShield של חברת Wyeth), הורד מהמדף מאחר ונמצאה עלייה בשכיחות של הופעת התפשלות המעי (Intussusception). ההערכה היתה אז שאצל אחד מכל 10,000 ילדים שחוסנו ב-RotaShield הופיע הסיבוך הנ"ל. המחקרים הקליניים שעסקו בחיסוני הרוטה הקיימים וגם המעקב הראשוני שלאחר הרישוי של החיסון לא הראו עלייה בשיעור הופעת התפשלות המעי. אולם, עבודות מאוחרות יותר מדרום אמריקה (לגבי ROTARIX) ומאוסטרליה (לגבי ROTATEQ) הצביעו על עלייה בשכיחות התפשלות המעי גם במקבלי החיסונים החדשים לרוטה. ההערכה היא שהסיבוך הזה מופיע אצל אחד מכל 50,000-60,000 ילדים שמחוסנים לרוטה בעיקר בשבוע הראשון שלאחר מתו המנה הראשונה של החיסון. אין ספק כי תופעת הלוואי הזו מטרידה אולם בדיקת היחס סיכון מול תועלת מצביעה על כך שתועלת החיסון במניעת תחלואה, אשפוזים ואף תמותה עולה במידה רבה מאוד על הסיכון להתפשלות. יתכן והזיהום בנגיף הרוטה עצמו גם הוא תורם במידה מסוימת להתפשלות ובמקרה זה המספר הכולל של מקרי ההתפשלות אמור בסופו של דבר לקטון במעבר מזיהום טבעי בנגיף הרוטה לחיסון שגרתי בתינוקות.
קונטמינציה של תרכיבי החיסון עם חלקיקי DNA של הנגיף PCV1: ראו [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=81&cat=8 סיפור הפסקת שיווק חיסון רוטריקס וחידושו בשנת 2010].

==התוויות נגד==

בנוסף על [http://www.chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 האזהרות הכלליות לגבי מתן חיסונים], אין לתת את חיסוני הרוטה במצבים הבאים:
* אלרגיה ללטקס- במקרה של אלרגיה חמורה ללטקס לא ניתן לקבל את החיסון רוטריקס כיון שהמתקן למתן רוטריקס דרך הפה מכיל לטקס.
* אירוע של התפשלות מעי בעבר
* מום במעי, העלול לגרום לחסימת מעי
* ניתוח במעי בעבר
* דיכוי של מערכת החיסון
* תוך כדי מחלת [[שלשול]]

==מצבים מיוחדים==

ניתן לחסן ילד שנמצא במגע עם אישה הרה או עם אדם הסובל מדיכוי חיסוני.

נגיף החיסון הוא חי מוחלש ועל כן עשוי להיות מופרש בצואה לאחר מתן החיסון. חשוב מאוד להקפיד על שטיפת ידיים במים ובסבון לאחר החלפת חיתולים במחוסן. כיון שאין הוכחה ברורה להעברת הנגיף ממחוסן למגעים אין מניעה לחסן ילד שבא במגע קרוב עם אישה הרה או חולה הסובל מדיכוי חיסוני.

==ביבליוגרפיה==

# Staat MA, Azimi PH, Berke T, et al. Clinical presentations of rotavirus infection among hospitalized children. Pediatr Infect Dis J. 2002;21 :221–227
# Carlson JA, Middleton PJ, Szymanski MT, Huber J, Petric M. Fatal rotavirus gastroenteritis: an analysis of 21 cases. Am J Dis Child. 1978;132 :477 –479.
# Gurwith M, Wenman W, Hinde D, Feltham S, Greenberg H. A prospective study of rotavirus infection in infants and young children. J Infect Dis. 1981;144 :218 –224.
# Iturriza-Gomara M, Auchterlonie IA, Zaw W, Molyneaux P, Desselberger U, Gray J. Rotavirus gastroenteritis and central nervous system (CNS) infection: characterization of the VP7 and VP4 genes of rotavirus strains isolated from paired fecal and cerebrospinal fluid samples from a child with CNS disease. J Clin Microbiol. 2002;40 :4797 –4979.
# Ramig RF. Pathogenesis of intestinal and systemic rotavirus infection. J Virol. 2004;78 :10213 –10220.
# Glass RI, Kilgore PE, Holman RC, et al. The epidemiology of rotavirus diarrhea In the United States: surveillance and estimates of disease burden. J Infect Dis. 1996;174 (suppl 1): S5 –S11.
# Soen G, Engelhard D, Berkowitz M, Shlezinger Y, Stein M, Ashkenazi S. Hospitalizations associated with rotavirus gastroenteritis in Israel--a retrospective study. Harefuah. 2008;147:8-11.
# Stein M, Roisin H, Morag B, Ringel S, Tasher D, Vohl M, Mizrahi A, Raz M, Somekh E. The burden and cost of ambulatory cases of rotavirus gastroenteritis in central Israel. Isr Med Assoc J. 2010;12:168-71.
# Bernstein DI, Smith VE, Sherwood JR, et al: Safety and immunogenicity of a live, attenuated human rotavirus vaccine 89-12. Vaccine. 1998; 16:381-387.
# De Vos B, Vesikari T, Linhares AC, et al: A rotavirus vaccine for prophylaxis of infants against rotavirus gastroenteritis. Pediatr Infect Dis J 2004; 23 (suppl 10): S179-S182.
# Ruiz-Palacios GM, Pérez-Schael I, Velázquez FR et al. Safety and efficacy of an attenuated vaccine against severe rotavirus gastroenteritis. N Engl J Med. 2006; 354:11-22.
# Weekly epidemiological record. 2007; 82, 245–260.
# Ruiz-Palacios GM, Guerrero ML, Bautista-Márquez A. Dose response and efficacy of a live, attenuated human rotavirus vaccine in Mexican infants. Pediatrics. 2007;120:e253-61.
# Bernstein DI, Live Attenuated Human Rotavirus Vaccine, Rotarix™. Semin Pediatr Infect Dis 2006;17:188-194.
# Patel MM, Haber P, Baggs J, Zuber P, Bines JE, Parashar UD. Intussusception and rotavirus vaccination: a review of the available evidence. Expert Rev Vaccines 2009;8:1555-1564
# Patel MM, Richardson Lopez-Collada V, Mattos Bulhoes M, et al. Intussusception risk and health benefits of rotavirus vaccination in Mexico and Brazil. N Engl J Med 2011;364:2283-2292.
# Buttery JP, Danchin MH, Lee KJ, et al. Intussusception following rotavirus vaccine administration: post-marketing surveillance in the National Immunization Program in Australia. Vaccine 2011;29:3061-3066.

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.cdc.gov/vaccines/vpd-vac/rotavirus/default.htm דף הרוטה באתר ה-CDC]
* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון לטטנוס ודיפתריה - Tetanus and Diphtheria vaccine

2011-08-11T19:51:07Z

דיאנה טשר: /* קישורים חיצוניים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון לטטנוס (צפדת או פלצת) ודיפטריה (אסכרה, קרמת)
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

'''[[דיפטריה]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה-Corynobacterium diphtheriae. החיידק יוצר קרום עבה הנצמד ללוע ולדרכי הנשימה העליונות וגורם לחסימתן ולכן לחנק ולמוות. בנוסף, משחרר החיידק רעלן לזרם הדם, הגורם לדלקת בשריר הלב, ולנזק עצבי קשה. גם סיבוכים אלו עלולים לגרום למוות. שיעור התמותה מדיפטריה – 1 מתוך 20.

'''[[טטנוס]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה Clostridium tetani. נבגיו של חיידק זה מצויים בכל מקום בסביבה – באדמה, באבק, על פני העור ואפילו במעי. על מנת להתרבות הוא זקוק לתנאים אנאירוביים. התנאים האידיאליים לשגשוגו הם בפצעים. כאשר החיידק מתרבה הוא מפריש רעלנים, הנקשרים לתאי עצב וגורמים לגירוי מתמיד המביא להתכווצות מתמדת של השרירים, תחילה מקומית בלסת ובצוואר, ובהמשך כללית. המחלה מלווה בכאב וסבל עז. בהמשך מופיע גם נזק למערכת העצבית האוטונומית, האחראית לתפקוד הלב, ולחץ הדם. המחלה עלולה להופיע גם בילודים כאשר האם לא מחוסנת והלידה התקיימה בתנאים לא סטריליים. שיעור התמותה מטטנוס – 1 מתוך 5 חולים.

==התרכיבים הקיימים==

'''התרכיב הכפול לדיפטריה (אסכרה) ולטטנוס (פלצת)''' מורכב מטוקסואיד של שני המזהמים הללו. קיימים שני סוגים של תרכיבים נגד טטנוס-דיפטריה בהתאם לריכוז הטוקסואיד נגד דיפטריה.

התרכיב לילד הינו DT, ולמבוגר Td- המכיל מנה מופחתת של טוקסואיד נגד דיפטריה. במסגרת תוכנית חיסוני השגרה ניתן החיסון הראשוני לדיפטריה ולטטנוס בצרוף עם החיסון לשעלת, המופילוס אינפלואנזה B ושיתוק ילדים (IPV).

==אופן מתן החיסון==

החיסון הכפול לדיפטריה-טטנוס ניתן במנה של 0.5 מ"ל לתוך השריר.

מועדי המתן (קישור ראה [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים באתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת"]).

'''סדרת החיסון הראשוני''' (DTaP-IPV-Hib) כוללת 4 מנות החל מגיל חודשיים המורכבות מחיסון בסיסי הכולל 3 מנות ברווח של 6-8 שבועות ביניהן ומנת דחף הניתנת 6-12 חודשים לאחר המנה השלישית אך לא לפני גיל 12 חודשים.

במקרים בהם הומלץ שלא לחסן לשעלת מומלץ לחסן או להשלים את סדרת החיסונים ב-DT בלבד. אם הוחלט בשלב כלשהו לחדש את מתן החיסון לשעלת, ניתן לתת מנות נוספות של DTP ובתנאי שמספר המנות המכילות DT לא יעלה על 6 לפני יום ההולדת השמיני (כולל מנת דחף של כיתה ב').

'''חיסון בגיל בית ספר''': מנות דחף ניתנות בכיתה ב' (גיל 7-8 שנים)- Tdap-IPV ובכיתה ח' (גיל 13-14 שנים) – Tdap.

מנת הדחף של כיתה ב' (Tdap-IPV) תינתן לפחות 6 חודשים לאחר מנה אחרונה בסדרת החיסון הראשוני. אין צורך ברווח זמן בין מנת Tdap הניתנת בכיתה ב' או ח' לבין מנה קודמת של חיסון נגד Td שניתן לאחר חיסון ראשוני מסיבה כלשהי (כגון לאחר פציעה).

לאחר השלמת סדרת החיסונים של גיל הינקות והילדות מעבר לגיל 18 שנים מומלץ לתת כמנת דחף של טטנוס בצרוף עם מנה מוקטנת של חיסון לדיפטריה (dT) אחת ל-10 שנים.

תופעות הלוואי העיקריות של החיסון מופיעות ביממה שלאחר המתן, ועיקרן תגובות מקומיות באתר ההזרקה ועליית חום מתונה קצרה וחולפת.

==הוראות נגד==

# תגובה אנפילקטית למתן החיסון.
# רגישות יתר מיידית אנפילקטית למרכיבי החיסון,
# תגובה נוירולוגית חמורה לאחר מנת חיסון קודמת.
# [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות נגד כלליות למתן חיסונים]

כאשר יש הכרח בטיפול למניעת טטנוס לאחר פציעה וקיימת הוראת נגד מוחלטת למתן חיסון פעיל כנגד טטנוס יש לתת את החיסון הסביל בלבד.

==אזהרות==

# הופעת תסמונת Guillain Barre במבוגר תוך 6 שבועות לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
# במקרה של תגובה קשה מקומית Arthus type לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד במבוגרים אין לתת מנה נוספת של טטנוס טוקסואיד יותר מפעם ב10 שנים, גם לא במקרה של פציעה.
# אין לתת תרכיב המכיל לטקס למועמדים עם אלרגיה אנפליקטית ללטקס.

==חיסון במצבים מיוחדים==

===הריון===

החיסון אינו טרטוגני אולם ההמלצה הינה לדחות את מתן החיסון עד לאחר גמר השליש הראשון של ההיריון. מומלץ לתת את החיסון בהיריון רק במקרים שבהם האישה אינה מחוסנת והלידה צפויה להתרחש בתנאים שבהם קיים סיכון לזיהום בטטנוס.

===חיסון נגד טטנוס לאחר פציעה===

האפשרויות למתן טיפול המונע לאחר פציעה כוללות:
# טיפול מקומי בפצע.
# מתן Tetanus Immune Globulin{{כ}}(TIG)
# מתן תרכיב המכיל טוקסואיד של טטנוס .

לצורך ההחלטה על מתן הטיפול יש לקחת בחשבון את המצב החיסוני של הנפגע וכן את אופי הפציעה.

פציעה מסווגת לפציעה קלה ופציעה אחרת.

פציעה קלה: אם הפצע שטחי (בעומק של פחות מ- 1 ס"מ), "נקי" (ללא סימני זיהום) ללא הרס רקמות ושקבל טיפול מקומי ב- 6 השעות האחרונות.

פציעה אחרת: כאשר קיים אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:
# פצע בעומק של יותר מ-1 ס"מ
# פצע מלווה בהרס רקמות
# פצע מלווה בנמק של רקמות
# פצע מזוהם (בלכלוך, אדמה,צואה,רוק וכד')
# פצע שניתן לו טיפול מקומי לאחר יותר מ-6 שעות לאחר הפציעה
# [[כוויה]]
# פצע כתוצאה מנשיכת בעלי חיים
# פצע כתוצאה מ[[הכשת נחש]]
# הפלה מזוהמת
# לידה מזוהמת ללא השגחה מילדותית מתאימה (ראה פרוט בהמשך).

טיפול מקומי יינתן ללא קשר למצב החיסוני על מנת למנוע הווצרות תנאים אנארוביים הדרושים להתפתחות זיהום הפצע. הטיפול כולל ניקוי והסרת רקמות נמקיות. יש לתת את הטיפול מוקדם ככל האפשר לאחר הפציעה.

בטבלה הבאה מסוכמים עקרונות מתן החיסון המונע לפלצת לאחר פציעה:

[[קובץ:חיסוןדיפטריהוטטנוס.jpg|מרכז]]

# חיסון פעיל בתכשירים המכילים טטנוס טוקסואיד כגון TT, Td, DT, dTap, DTaP, DTP. יש להעדיף תרכיב נגד טטנוס ודיפטריה במקום טטנוס בלבד.
# יש לתת בהקדם את החיסון הפעיל ובהמשך להשלים את סדרת החיסון
# מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מעשר שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
# מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מחמש שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
לחולים עם זיהום ב-HIV יש לתת חיסון סביל TIG בכל מקרה של פציעה "אחרת" ללא קשר למצב החיסון הקודם לטטנוס.

====(Tetanus Immune Globulin (TIG====

כולל נוגדנים ממקור אנושי כנגד טטנוס. החומר ניתןבזריקה תוך שרירית בלבד במינון של IU 250. במקרים מיוחדים מומלץ לתת מינון כפול (IU 500) וזאת כאשר מדובר בפציעה עם הרס רקמות נרחב, או כאשר הטיפול ניתן לאחר יותר מ- 24 שעות ממועד הפציעה או בחולה עם משקל יתר.

אם התכשיר ניתן בו זמנית עם חיסון פעיל כנגד טטנוס יש להזריק את התכשירים במקומות נפרדים בגוף.

===טיפול למניעת טטנוס בילוד וביולדת לאחר חשיפה===

טיפול למניעת טטנוס מומלץ במקרים של חשיפת הילוד והיולדת ללידה ללא השגחה מילדותית מתאימה כגון לידת בית, לידת שדה, לידה בשירותים וכיו"ב. הטיפול המונע יינתן בהתאם למצב החיסוני של היולדת ולנסיבות בהן התרחשה הלידה כדלקמן:

[[קובץ:חיסוןדיפטריה2.jpg|מרכז]]

# חיסון מלא בעבר פרושו לפחות 3 מנות של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
# החל מגיל המינימום המומלץ.
# הצורך במתן חיסון סביל TIG יקבע בהתאם לסבירות ההדבקה בטטנוס. למשל, נסיבות כמו חשיפה ישירה של חבל הטבור לבוץ מהווה הוריה למתן חיסון סביל TIG לתינוק אף אם האם מחוסנת מלא וחלפו פחות מחמש שנים ממועד מתן מנת החיסון האחרונה
# השלמת החיסון עד 3 מנות בהמשך.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;655-660
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/tetanus.pdf Pink Book's chapter on Tetanus] [PDF-460KB, 10 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;280-283.
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/dip.pdf Pink Book's chapter on diphtheria] [PDF-375KB, 12 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?PageId=4309&catId=812&maincat=9 תדריך החיסונים של משרד הבריאות]

* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון לנגיף הפפילומה - Human papillomavirus vaccine

2011-08-11T19:49:04Z

דיאנה טשר: /* התוויות נגד */

{{מחלה
|תמונה=[[קובץ:Gardasil vaccine and box new.jpg|290px]]
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון לנגיף הפפילומה
|שם לועזי=Human papillomavirus vaccine
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

[[נגיף הפפילומה האנושי]] ((Human papillomavirus (HPV) הוא הזיהום השכיח ביותר המועבר במגע מיני בעולם המערבי והמחולל הבלעדי ל[[סרטן צוואר הרחם]] וליבלות באיברי המין. הזנים מסוג 16 ו-18 אחראים לכ-70% ממספר החולות ב[[סרטן צוואר הרחם]] מסוג תאי קשקש ול-80% מהחולות באדנוקרצינומה של צוואר הרחם. הזנים 6 ו-11 גורמים ל 90% מהיבלות החרוטיות (Condyloma acuminata), לכמעט כל המקרים של יבלות חוזרות בדרכי הנשימה בילדות וכן לנגעים טרום ממאירים בדרגה נמוכה באברי המין.

הנגיף שכיח מאוד באוכלוסיה, כך שהסיכוי המצטבר של אישה להדבק בנגיף במשך החיים הינו כ-80%.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-300 מיליון איש בעולם נדבקים כל שנה ב-HPV, כ-490,000 נשים חולות ב[[סרטן צוואר הרחם]] וכ-230,000 מתות בעטיו כל שנה. בנוסף עוד כ-40,000 נשים מפתחות [[סרטן העריה]] מדי שנה. בישראל 350-400 נשים מאובחנות כל שנה כסובלות מממאירות תוך אפיתליאלית בדרגה גבוהה (Cervical intraepithelial neoplasia (CIN)III),{{כ}} 160 מאובחנות כחולות ב[[סרטן צוואר הרחם]] עם היארעות נמוכה יחסית של 5-6 ל-100,000, ו-70 נשים מתות כל שנה מסרטן צוואר הרחם, כלומר שיעור תמותה של 2.3 ל 100,000 הדומה לשיעור התמותה בארצות הברית ויוון, וגבוה מזה של אוסטרליה בה שיעור התמותה הינו 1.7 ל 100,000. כמו כן נרשמות כ-20,000 פניות בשנה בשל יבלות חרוטיות.

החיסונים ל-HPV מיוצרים באמצעות הנדסה גנטית והם "חלקיקים דמויי נגיף" המורכבים מהחלבון העיקרי של קופסית הנגיף, ללא החומר הגנטי שלו. בצורה זו החיסון גורם ליצירת נוגדנים המונעים את היצמדות הנגיף לתאים, אך אינו יכול לגרום להתמרה ממארת.

==התרכיבים הקיימים בישראל==

שני החיסונים הקיימים כיום הינם:
* ה'''חיסון הדו ערכי GSK) Cervarix)''': מכיל את האנטיגנים של הזנים 16 ו- 18 ואינו כולל את הזנים הגורמים ליבלות החרוטיות. בתרכיב ישנה תוספת מערכת אדג'ובנט חדשה הכוללת מלחי אלומיניום בתוספת (Monophosphoryl lipid A){{כ}} MPL. האדג'ובנט הזה אמור להשרות רמה גבוהה של נוגדנים לפרקי זמן ממושכים יותר. החיסון הדו ערכי נרשם לשימוש בארץ לבנות ולנשים בגילאים 10-45 למניעת [[סרטן צוואר הרחם]] מהזנים הכלולים בחיסון.
* '''החיסון הארבע ערכי, MSD) Gardasil)''': מכיל את האנטיגנים של הזנים 6, 11, 16 ו-18 יחד עם מלח אלומיניום המשמש כאדג'ובנט. החיסון רשום לבנות ונשים בגילאים 9-45 שנים וגם לבנים בגיל 9-26 שנים למניעת [[סרטן צוואר הרחם]] ויבלות חרוטיות מהזנים הכלולים בחיסון.

המחקרים הקליניים הוכיחו ששני החיסונים משרים תגובה חיסונית מצוינת, ויעילים ביותר במחוסנות. בשני החיסונים הודגמה הגנה טובה מאוד כנגד שינויים ממאירים בצוואר הרחם לאורך תקופת מעקב של שש שנים לפחות.
שני החיסונים הראו הגנה, אם כי נמוכה יותר, כנגד זנים עם פוטנציאל סרטני אשר לא כלולים בחיסון, בעיקר זנים 45 ו-31. לחיסון הדו-ערכי יכולת גבוהה יותר ליצירת נוגדנים נגד הזנים הללו עם הגנה טובה יותר כנגד הזן 45, ואילו החיסון הארבע ערכי הדגים הגנה חלקית במניעת זיהום ונגעים טרום ממאירים, בעיקר כאלו הנגרמים עקב HPV מזן 31.
על אף שהחיסונים יעילים במניעת זיהום כנגד הזנים של HPV שכלולים בהם, הם אינם משנים את התוצאות לגבי זיהום בזנים אלה אם התרחש לפני מתן החיסון.

==אופן ומועד מתן החיסון==

ניתן להשתמש באחד משני החיסונים הקיימים בכפוף להתוויות שאושרו בעת רישום התכשירים:
* החיסון הארבע ערכי MSD) Gardasil) ניתן בזריקות לתוך השריר ב-3 מנות בזמן 0, 2 ו-6 חודשים.
* החיסון הדו ערכי GSK) Cervarix) ניתן בזריקות לתוך השריר ב-3 מנות לתוך השריר בזמן 0, 1 ו-6 חודשים.

איגוד רופאי הילדים בישראל המליץ על מתן חיסון שגרתי ל-HPV. הומלץ לחסן באחד משני החיסונים לקראת התחלת הפעילות המינית. בשלב זה אין נסיון בשילוב שני החיסונים הללו. החיסון כנגד נגיף HPV צפוי להכנס לתכנית החיסונים השגרתית וניתן לחסן כנגד הנגיף במקביל לחיסונים המומלצים האחרים. כיום ניתן לרכוש את החיסון באופן פרטי בקופות החולים במחיר מסובסד.

מכיוון שהחיסון ל-HPV אינו כולל את כל הזנים שעלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם, יש להמשיך בביצוע ההמלצות האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה לבדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם כגון משטח PAP בקרב נערות ונשים צעירות שחוסנו.
מתן החיסון ל-HPV אינו מעודד התחלת פעילות מינית מוקדמת וכן אינו משנה את ההמלצות לגבי דרכי ההתגוננות כנגד מחלות המועברות במגע מיני.

==מינונים מומלצים==

==תופעות לוואי==

על פי נתוני המחקרים הקליניים, שני החיסונים נמצאו בטוחים ולא נצפה קשר לתופעות לוואי רציניות. לא נמצא קשר בין מתן החיסון הארבע ערכי לתגובות חמורות מהחיסון כגון [[תסמונת גיליאן ברה]] (Gullian Barre), היווצרות קרישים בכלי הדם ומוות מהחיסון.

==התוויות נגד==

אין הוראות נגד מיוחדות מלבד [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות נגד כלליות למתן חיסונים]

==מצבים מיוחדים==

ניתן לחסן ל-HPV גם בנסיבות המיוחדות הבאות:
# כאשר יש תשובה לא תקינה או לא חד משמעית של משטח PAP.
# נשים מיניקות.
# במקרים של דיכוי מערכת החיסון עקב מחלה או משנית לתרופה, אך אז לא ניתן להבטיח יעילות מלאה של החיסון מאחר ועדיין אין מידע בספרות על כך.

==אמצעי זהירות==

מומלץ לא לחסן בזמן מחלת חום חדה. מכיוון שלמתבגרות יש נטייה להתעלף בזמן מתן חיסונים, רצוי להושיב או להשכיב את המתחסנת במשך 15 דקות לאחר מתן החיסון.
החיסון ל-HPV אינו מומלץ לשימוש במהלך הריון , אך אין צורך בביצוע בדיקת הריון לפני התחלת סדרת החיסונים. אם במהלך קבלת החיסונים הנערה הרתה, יש לדחות את המשך מתן המנות הבאות עד לאחר ההיריון.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
# Bosch F.X (ed). HPV vaccine and screening in the prevention of cervical cancer. Vaccine 2006; 24:sppl-262.
# Menczer J, Liphshiz I, Barchana M. Incidence trends of gynecological malignancies in Israel. Bull Isr Soc Obstet Gynecology 2003;1:5-7.
# Parkin DM. The global health burden of infection-associated cancers in the year 2002. Int J Cancer 2006;118:3030--44.
# Koutsky LA,Ault KA, Wheeler CM & al. A controlled trail of a HPV type 16 vaccine. N Engle J Med 2002;347:1645-51.
# Mao C, Koutsky LA, Ault KA & al. Efficacy of HPV-16 Vaccine to prevent CIN, a randomized Controlled trial. Obstet Gynecol 2006:6-27-8.
# Harper DM, Franco EL, Wheeler CM& al. Sustained efficacy up to 4-5 years of a bivalent L1 virus-like particle vaccine against HPV types 16 and 18:follow-up from a randomized control trail. The Lancet 2006;367(9518):1247-55.
# Quadrivalent vaccine against human papillomavirus to prevent high-grade cervical lesions. FUTURE II Study Group. N Engl J Med. 2007 ;356(19):1915-27.
# Quadrivalent Human Papillomavirus Vaccine. Recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP) MMWR. 2007; 56:1-2.
# World Health Organization. HPV IARC monograph summary. Lancet Oncology 2005;6:204.
# Giuliano AR, Palefsky JM, Goldstone S, et al. Efficacy of quadrivalent HPV vaccine against HPV Infection and disease in males. N Engl J Med. 2011;364:401-11.
# McKeage K, Romanowski B. AS04-adjuvanted human papillomavirus (HPV) types 16 and 18 vaccine (Cervarix®): a review of its use in the prevention of premalignant cervical lesions and cervical cancer causally related to certain oncogenic HPV types. Drugs. 2011;71:465-88.
# Labadie J. Postlicensure safety evaluation of human papilloma virus vaccines. Int J Risk Saf Med. 2011;23:103-12.
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:זיהומיות]]
[[קטגוריה:חיסונים]]
[[קטגוריה:נשים]]

חיסון לנגיף הפפילומה - Human papillomavirus vaccine

2011-08-11T19:47:58Z

דיאנה טשר: /* קישורים חיצוניים */

{{מחלה
|תמונה=[[קובץ:Gardasil vaccine and box new.jpg|290px]]
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון לנגיף הפפילומה
|שם לועזי=Human papillomavirus vaccine
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

[[נגיף הפפילומה האנושי]] ((Human papillomavirus (HPV) הוא הזיהום השכיח ביותר המועבר במגע מיני בעולם המערבי והמחולל הבלעדי ל[[סרטן צוואר הרחם]] וליבלות באיברי המין. הזנים מסוג 16 ו-18 אחראים לכ-70% ממספר החולות ב[[סרטן צוואר הרחם]] מסוג תאי קשקש ול-80% מהחולות באדנוקרצינומה של צוואר הרחם. הזנים 6 ו-11 גורמים ל 90% מהיבלות החרוטיות (Condyloma acuminata), לכמעט כל המקרים של יבלות חוזרות בדרכי הנשימה בילדות וכן לנגעים טרום ממאירים בדרגה נמוכה באברי המין.

הנגיף שכיח מאוד באוכלוסיה, כך שהסיכוי המצטבר של אישה להדבק בנגיף במשך החיים הינו כ-80%.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-300 מיליון איש בעולם נדבקים כל שנה ב-HPV, כ-490,000 נשים חולות ב[[סרטן צוואר הרחם]] וכ-230,000 מתות בעטיו כל שנה. בנוסף עוד כ-40,000 נשים מפתחות [[סרטן העריה]] מדי שנה. בישראל 350-400 נשים מאובחנות כל שנה כסובלות מממאירות תוך אפיתליאלית בדרגה גבוהה (Cervical intraepithelial neoplasia (CIN)III),{{כ}} 160 מאובחנות כחולות ב[[סרטן צוואר הרחם]] עם היארעות נמוכה יחסית של 5-6 ל-100,000, ו-70 נשים מתות כל שנה מסרטן צוואר הרחם, כלומר שיעור תמותה של 2.3 ל 100,000 הדומה לשיעור התמותה בארצות הברית ויוון, וגבוה מזה של אוסטרליה בה שיעור התמותה הינו 1.7 ל 100,000. כמו כן נרשמות כ-20,000 פניות בשנה בשל יבלות חרוטיות.

החיסונים ל-HPV מיוצרים באמצעות הנדסה גנטית והם "חלקיקים דמויי נגיף" המורכבים מהחלבון העיקרי של קופסית הנגיף, ללא החומר הגנטי שלו. בצורה זו החיסון גורם ליצירת נוגדנים המונעים את היצמדות הנגיף לתאים, אך אינו יכול לגרום להתמרה ממארת.

==התרכיבים הקיימים בישראל==

שני החיסונים הקיימים כיום הינם:
* ה'''חיסון הדו ערכי GSK) Cervarix)''': מכיל את האנטיגנים של הזנים 16 ו- 18 ואינו כולל את הזנים הגורמים ליבלות החרוטיות. בתרכיב ישנה תוספת מערכת אדג'ובנט חדשה הכוללת מלחי אלומיניום בתוספת (Monophosphoryl lipid A){{כ}} MPL. האדג'ובנט הזה אמור להשרות רמה גבוהה של נוגדנים לפרקי זמן ממושכים יותר. החיסון הדו ערכי נרשם לשימוש בארץ לבנות ולנשים בגילאים 10-45 למניעת [[סרטן צוואר הרחם]] מהזנים הכלולים בחיסון.
* '''החיסון הארבע ערכי, MSD) Gardasil)''': מכיל את האנטיגנים של הזנים 6, 11, 16 ו-18 יחד עם מלח אלומיניום המשמש כאדג'ובנט. החיסון רשום לבנות ונשים בגילאים 9-45 שנים וגם לבנים בגיל 9-26 שנים למניעת [[סרטן צוואר הרחם]] ויבלות חרוטיות מהזנים הכלולים בחיסון.

המחקרים הקליניים הוכיחו ששני החיסונים משרים תגובה חיסונית מצוינת, ויעילים ביותר במחוסנות. בשני החיסונים הודגמה הגנה טובה מאוד כנגד שינויים ממאירים בצוואר הרחם לאורך תקופת מעקב של שש שנים לפחות.
שני החיסונים הראו הגנה, אם כי נמוכה יותר, כנגד זנים עם פוטנציאל סרטני אשר לא כלולים בחיסון, בעיקר זנים 45 ו-31. לחיסון הדו-ערכי יכולת גבוהה יותר ליצירת נוגדנים נגד הזנים הללו עם הגנה טובה יותר כנגד הזן 45, ואילו החיסון הארבע ערכי הדגים הגנה חלקית במניעת זיהום ונגעים טרום ממאירים, בעיקר כאלו הנגרמים עקב HPV מזן 31.
על אף שהחיסונים יעילים במניעת זיהום כנגד הזנים של HPV שכלולים בהם, הם אינם משנים את התוצאות לגבי זיהום בזנים אלה אם התרחש לפני מתן החיסון.

==אופן ומועד מתן החיסון==

ניתן להשתמש באחד משני החיסונים הקיימים בכפוף להתוויות שאושרו בעת רישום התכשירים:
* החיסון הארבע ערכי MSD) Gardasil) ניתן בזריקות לתוך השריר ב-3 מנות בזמן 0, 2 ו-6 חודשים.
* החיסון הדו ערכי GSK) Cervarix) ניתן בזריקות לתוך השריר ב-3 מנות לתוך השריר בזמן 0, 1 ו-6 חודשים.

איגוד רופאי הילדים בישראל המליץ על מתן חיסון שגרתי ל-HPV. הומלץ לחסן באחד משני החיסונים לקראת התחלת הפעילות המינית. בשלב זה אין נסיון בשילוב שני החיסונים הללו. החיסון כנגד נגיף HPV צפוי להכנס לתכנית החיסונים השגרתית וניתן לחסן כנגד הנגיף במקביל לחיסונים המומלצים האחרים. כיום ניתן לרכוש את החיסון באופן פרטי בקופות החולים במחיר מסובסד.

מכיוון שהחיסון ל-HPV אינו כולל את כל הזנים שעלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם, יש להמשיך בביצוע ההמלצות האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה לבדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם כגון משטח PAP בקרב נערות ונשים צעירות שחוסנו.
מתן החיסון ל-HPV אינו מעודד התחלת פעילות מינית מוקדמת וכן אינו משנה את ההמלצות לגבי דרכי ההתגוננות כנגד מחלות המועברות במגע מיני.

==מינונים מומלצים==

==תופעות לוואי==

על פי נתוני המחקרים הקליניים, שני החיסונים נמצאו בטוחים ולא נצפה קשר לתופעות לוואי רציניות. לא נמצא קשר בין מתן החיסון הארבע ערכי לתגובות חמורות מהחיסון כגון [[תסמונת גיליאן ברה]] (Gullian Barre), היווצרות קרישים בכלי הדם ומוות מהחיסון.

==התוויות נגד==

אין הוראות נגד מיוחדות מלבד הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים.

==מצבים מיוחדים==

ניתן לחסן ל-HPV גם בנסיבות המיוחדות הבאות:
# כאשר יש תשובה לא תקינה או לא חד משמעית של משטח PAP.
# נשים מיניקות.
# במקרים של דיכוי מערכת החיסון עקב מחלה או משנית לתרופה, אך אז לא ניתן להבטיח יעילות מלאה של החיסון מאחר ועדיין אין מידע בספרות על כך.

==אמצעי זהירות==

מומלץ לא לחסן בזמן מחלת חום חדה. מכיוון שלמתבגרות יש נטייה להתעלף בזמן מתן חיסונים, רצוי להושיב או להשכיב את המתחסנת במשך 15 דקות לאחר מתן החיסון.
החיסון ל-HPV אינו מומלץ לשימוש במהלך הריון , אך אין צורך בביצוע בדיקת הריון לפני התחלת סדרת החיסונים. אם במהלך קבלת החיסונים הנערה הרתה, יש לדחות את המשך מתן המנות הבאות עד לאחר ההיריון.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
# Bosch F.X (ed). HPV vaccine and screening in the prevention of cervical cancer. Vaccine 2006; 24:sppl-262.
# Menczer J, Liphshiz I, Barchana M. Incidence trends of gynecological malignancies in Israel. Bull Isr Soc Obstet Gynecology 2003;1:5-7.
# Parkin DM. The global health burden of infection-associated cancers in the year 2002. Int J Cancer 2006;118:3030--44.
# Koutsky LA,Ault KA, Wheeler CM & al. A controlled trail of a HPV type 16 vaccine. N Engle J Med 2002;347:1645-51.
# Mao C, Koutsky LA, Ault KA & al. Efficacy of HPV-16 Vaccine to prevent CIN, a randomized Controlled trial. Obstet Gynecol 2006:6-27-8.
# Harper DM, Franco EL, Wheeler CM& al. Sustained efficacy up to 4-5 years of a bivalent L1 virus-like particle vaccine against HPV types 16 and 18:follow-up from a randomized control trail. The Lancet 2006;367(9518):1247-55.
# Quadrivalent vaccine against human papillomavirus to prevent high-grade cervical lesions. FUTURE II Study Group. N Engl J Med. 2007 ;356(19):1915-27.
# Quadrivalent Human Papillomavirus Vaccine. Recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP) MMWR. 2007; 56:1-2.
# World Health Organization. HPV IARC monograph summary. Lancet Oncology 2005;6:204.
# Giuliano AR, Palefsky JM, Goldstone S, et al. Efficacy of quadrivalent HPV vaccine against HPV Infection and disease in males. N Engl J Med. 2011;364:401-11.
# McKeage K, Romanowski B. AS04-adjuvanted human papillomavirus (HPV) types 16 and 18 vaccine (Cervarix®): a review of its use in the prevention of premalignant cervical lesions and cervical cancer causally related to certain oncogenic HPV types. Drugs. 2011;71:465-88.
# Labadie J. Postlicensure safety evaluation of human papilloma virus vaccines. Int J Risk Saf Med. 2011;23:103-12.
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:זיהומיות]]
[[קטגוריה:חיסונים]]
[[קטגוריה:נשים]]

חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת - Vaccine against measles, mumps and rubella

2011-08-11T19:45:47Z

דיאנה טשר: /* סיבוכים אחרים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת
|שם לועזי=Veccine against measles, mumps and rubella
|שמות נוספים=MMR
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

==[[חצבת - Measles]]==

המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-Measles.

המחלה מדבקת ביותר, שיעור התחלואה בלא מחוסנים מגיע ל 100%. המחלה מתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה. עלולה להסתבך בדלקת ראות, דלקת אוזניים, אנצפליטיס ושלשול.

סיבוך נוסף אפשרי המופיע מספר שנים מאוחר יותר הוא SSPE – מחלה ניוונית של המח, המתבטאת בהרס תאי המח, עד למוות.

שיעור סיבוכי החצבת: הסיכון לדלקת ראות הוא 6 ל-100, לאנצפליטיס 1 ל- 1000, ולמוות – 2 מקרים לכל 1000 חולים. SSPE – מופיע באחד ל-1000 חולים.

==[[חזרת - Mumps]]==

נגרמת על ידי נגיף ה-Mumps.

הנגיף גורם לדלקת בבלוטת הרוק.

סיבוכים אפשריים – אנצפליטיס, אובדן שמיעה (בדרך כלל חד צדדי), דלקת באשך העלולה לגרום לעקרות, דלקת של הלבלב (פנקראטיטיס). שיעור האנצפליטיס – 5 לאלף מקרים. דלקת באשכים – 10-20% מהחולים.

==[[אדמת - Rubella]]==

נגיף האדמת (Rubella) גורם למחלת חום המלווה פריחה, והגדלת בלוטות לימפה.

לעיתים מלווה בכאבי פרקים וירידה בספירת טסיות הדם. המחלה קלה לרוב, וחולפת מעצמה, אך כאשר עובר נחשף לנגיף ברחם, עלולה להיגרם תסמונת האדמת המולדת המתבטאת בהפרעה בגדילה ובהתפתחות, הסתידויות מוחיות, היקף ראש קטן (מיקרוצפליה), איחור בהתפתחות, קטרקט, מומי לב, צהבת והגדלת כבד וטחול.

אחד מארבעה תינוקות שנחשפו ברחם, יפתחו את תסמונת האדמת המולדת.

==התרכיבים הקיימים==

בישראל רשומים שני תרכיבים:
# תרכיב Priorix{{כ}} (MMR) - התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים מוחלשים: חצבת, חזרת ואדמת אשר הוכנו כל אחד בנפרד. הכנתם של נגיף החצבת והחזרת כוללת בין היתר גידולם בתרבית של תאי עובר תרנגולת. נגיף האדמת המוחלש עבר שינוי על ידי גידולו בתרבית תאים אנושיים דיפלואידיים.{{ש}}התרכיב מכיל סורביטול כחומר מייצב, עקבות נאומיצין, חומצות אמיניות, לקטוז ומניטול.
# תרכיב משולב - Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) המכיל בתוכו את התרכיב MMR בצרוף עם התרכיב נגד אבעבועות רוח.

==אופן ומועדי המתן==

ראו [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים].

התרכיבים Priorix{{כ}} (MMR) ו-Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) ניתנים בהזרקה תת-עורית.

במסגרת חיסוני השגרה של גיל הילדות ניתנה בעבר מנה אחת בלבד של התרכיב MMR (בגיל 12 חודשים). מנה אחת מקנה הגנה ארוכת טווח לרוב המחוסנים. אחוז קטן מהם יאבדו במשך השנים את ההגנה ועל כן כיום מומלץ כשגרה על מנה נוספת הניתנת באופן שגרתי בגיל 6-7 שנים/כיתה א' אך יכולה גם להינתן 4 שבועות ויותר לאחר המנה הקודמת.

במסגרת חיסוני השגרה החל מ1.9.08 החיסון MMR ניתן בצרוף עם החיסון נגד אבעבועות רוח (MMRV) על ידי תרכיב משולב - Priorix – Tetra.

אם המנה הראשונה של החיסון ניתנה לפני גיל שנה, אין לספור מנה זו כתקפה ומומלץ לתת שתי מנות נוספות החל מגיל 12-15 חודש.

==תופעות לוואי==

הסיכון לתופעות לוואי אינו עולה כאשר התרכיב ניתן למחוסנים למשל לאחר חיסון קודם או מחלה טבעית.

תופעות לוואי מקומיות כגון אודם, כאבים ונפיחות מקומית באיזור ההזרקה נדירות.

5-15% מהמחוסנים יפתחו ביום ה-5-12 לאחר החיסון חום שעלול להיות גבוה. החום עלול להימשך ימים אחדים ובד"כ איננו מלווה בסימפטומים אחרים. תיתכן פריחה חולפת אצל 5% ממקבלי החיסון ולעיתים שיעול, דלקת גרון ודלקת עיניים.

תרומבוציטופניה חולפת המופיעה עד חודשיים לאחר החיסון – נדיר.

===סיבוכים נוירולוגיים===

הסיכון לאנצפליטיס לאחר החיסון כולל SSPE הוא פחות מ-1 למיליון. (לעומת מקרה אחד ל1000 מקרי מחלת החצבת).

----
===סיבוכים אחרים===

לא נמצאה הוכחה לקשר סיבתי בין החיסון MMR לבין תופעות מצד מערכת העצבים המרכזית או למחלות מעי דלקתיות.

'''מחקרים עדכניים הפריכו את הטענה כי החיסון גורם לאוטיזם''' - [http://www.chisunim.co.il/Claim.aspx?id=9 להרחבה ופרוט בנושא זה].

===תופעות הקשורות למרכיב האדמת===

הגדלה קלה של בלוטות הלימפה הינה שכיחה למדי לאחר החיסון.

כאבי מפרקים מדווחים אצל 0.5% מהילדים המחוסנים ומערבים בעיקר מפרקים פריפריים קטנים. ארתרלגיה וארתריטיס הן תופעות חולפות הנוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בנשים (בשכיחות של 25% ו10% בהתאמה), כ 1-3 שבועות לאחר קבלת החיסון.

בכל גיל תופעות פרקיות שכיחות יותר לאחר מחלת האדמת מאשר לאחר החיסון. כמו כן, צפוי שלאחר מנה שניה של החיסון התופעות הללו יהיו בשכיחות נמוכה יותר.

תופעות נדירות: נויריטיס פריפרית חולפת.

===תופעות לוואי ספציפיות למרכיב החזרת===

כוללות אורכיטיס ופרוטיטיס המופיעים לעיתים נדירות.

==אמצעי זהירות והוראות נגד==

מלבד [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים].

# יש להימע ממתו החיסון אם ידוע על רגישות יתר אנפילקטית לאחד ממרכיבי החיסון כגון ג'לטין או נאומיצין.
# [[תרומבוציטופניה]]{{ש}}סיבוך כזה עלול להתפתח בשיעור של 1 ל- 25,000-40,000 מחוסנים תוך חודשיים מהחיסון כאשר רוב המקרים מתרחשים 2-3 שבועות מהחיסון.{{ש}}לילדים עם עבר של תרומבוציטופניה מכל סיבה שהיא יש סיכון מוגבר להופעת הסיבוך הזה. לא ידוע על מקרי תמותה בעקבות תרומבוציטופניה מ- MMR, מה גם שהסיכון לתרומבוציטופניה גדול פי 10 אחרי מחלת חצבת או אדמת. יתרון החיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי ולכן אין מניעה לחסן ילדים כאלו.
המלצת משרד הבריאות בארץ הינה להימנע ממתן מנה נוספת של חיסון MMR במקרים שבהם הטרומבוציטופניה הופיעה בטווח של חודשיים לאחר החיסון.
במקרים שבהם נמנעים ממתן מנה נוספת של תרכיב MMR מומלץ לבדוק רמת חסינות ספציפית לחצבת, אדמת וחזרת.
# הריון{{ש}}אין לתת חיסון MMR לנשים הרות. אין צורך להזהיר אישה להימנע מהריון לאחר קבלת התרכיב MMR. אין מניעה לחסן בני משפחה של אישה הרה. אם במקרה התרכיב ניתן לאישה בהריון אין הצדקה לשקול הפסקת הריון.

==הוראות לחיסון במצבים מיוחדים==

# רגישות יתר לביצים:{{ש}}התרכיב החי כנגד חצבת וחזרת הוכן מנגיף שגדל בתרביות פיברובלסטים של עוברי עוף. למרות זאת התרכיב איננו מכיל כמות משמעותית של אנטיגנים של ביצים. ילדים רגישים לביצים כולל כאלו עם רגישות יתר אנפילקטית הם בסיכון נמוך לפתח תגובה אנפילקטית מחיסון ה- MMR. לאור זאת, ההמלצה במקרים של תגובה אלרגית מסוג אנפליקטי לחלבון ביצה היא להפנות את המועמד לחיסון למסגרת המאפשרת השגחה רפואית וטיפול בהלם אנפליקטי כגון חדר מיון או מרפאה לאלרגיה.
# שחפת:{{ש}}חיסון MMR איננו גורם להתלקחות שחפת. אין צורך בביצוע שגרתי של תבחין טוברקולין לפני מתן חיסון MMR. אם יש צורך לבצע תבחין טוברקולין מומלץ לעשותו ביום החיסון או רק 6 שבועות לאחריו, מכיוון שהחיסון מעכב זמנית את התגובה העורית לתבחין טוברקולין.{{ש}}לסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את התרכיב MMR לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת.
# לסובלים ממחלה פרכוסית או מפגיעה סטטית במערכת העצבים:{{ש}}לילדים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פרכוסים יש סיכון מוגבר לפרכוסים בעקבות מתן החיסון MMR. ברוב המקרים מדובר בפרכוסי חום שאינם מותירים נזק קבוע, אינם גורמים לאפילפסיה ואינם גורמים להרעה במצב הנוירולוגי הבסיסי. לכן בד"כ אין היסטוריה שכזו מהווה הוראת נגד למתן החיסון MMR.
# חסר אימוני
# חולים עם זיהום ב-HIV
# חולים המטופלים על ידי סטרואידים{{ש}}[http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=14&cat=26 קישור להנחיות כלליות לחיסון במצבים מיוחדים]
# מתן MMR ותרכיבים אחרים: [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=65&cat=5 קישור להנחיות כלליות למתן חיסונים]
# מתן אימונוגלובולינין (סטנדרטי או ספציפי)/תוצרי דם לאחרונה:{{ש}}מתן תרכיב MMR בסמוך לאחר מתן אימונוגלובולין או תוצרי דם עלול לפגוע באימונוגניות התרכיב. הזמן ממתן האימונוגלובולין בו תיתכן דיכוי התגובה החיסונית הינו ביחס ישיר למינון החיסון הסביל. [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=66&cat=26 טבלה 1] מפרטת את הזמן ממתן אימונוגלובולין ועד למתן חיסון MMR/MMRV.{{ש}}אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב הפעיל ללא דיחוי, למשל בעקבות חשיפה, יש לחזור על מתן התרכיב במועד המומלץ לאחר מתן אימונוגלובולין, מלבד במקרים שבהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית.{{ש}}אם ניתנת מנת גמה גלובולין תוך 14 יום לאחר מתן חיסון MMR יש לחזור על המנה אלא אם בדיקות סרולוגיות הראו תגובה הומורלית נאותה.
# מתן תרכיב MMR לאחר חשיפה:{{ש}}עד 72 שעות לאחר המגע עם חולה חצבת מתן תרכיב MMR יכול למנוע התפתחות מחלת קלינית של חצבת , ותאורטית גם לאחר מגע עם חולה אדמת (אם כי אין לכך הוכחה מדעית).{{ש}}מתן אימונוגלובולין לאחר מגע עם חולה חצבת מומלץ למגעים עם הוראות נגד לחיסון הפעיל (במינון של 0.25 מ"ל /ק"ג עד 6 ימים ממועד המגע).{{ש}}חיסון לאחר חשיפה לחזרת לא תמיד ימנע את המחלה.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
* American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;444-455.
* [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/mumps.pdf Pink Book's chapter on Mumps] [PDF-369KB, 10 pages] Updated April 2011
Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
* Klein NP, Fireman B, Yih WK, et al, “Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures,” Pediatrics, 2010, 126(1):e1-8.
* Nolan T, Bernstein DI, Block SL, et al, “Safety and Immunogenicity of Concurrent Administration of Live Attenuated Influenza Vaccine With Measles-Mumps-Rubella and Varicella Vaccines to Infants 12 to 15 Months of Age,” Pediatrics, 2008, 121(3):508-16.
* Mrozek-Budzyn D, Kiełtyka A, Majewska R. [http://www.uptodate.com/contents/autism-and-chronic-disease-little-evidence-for-vaccines-as-a-contributing-factor/abstract/62 Lack of association between measles-mumps-rubella vaccination and autism in children: a case-control study]. Pediatr Infect Dis J 2010; 29:397.
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת - Vaccine against measles, mumps and rubella

2011-08-11T19:44:43Z

דיאנה טשר: /* סיבוכים אחרים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת
|שם לועזי=Veccine against measles, mumps and rubella
|שמות נוספים=MMR
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

==[[חצבת - Measles]]==

המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-Measles.

המחלה מדבקת ביותר, שיעור התחלואה בלא מחוסנים מגיע ל 100%. המחלה מתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה. עלולה להסתבך בדלקת ראות, דלקת אוזניים, אנצפליטיס ושלשול.

סיבוך נוסף אפשרי המופיע מספר שנים מאוחר יותר הוא SSPE – מחלה ניוונית של המח, המתבטאת בהרס תאי המח, עד למוות.

שיעור סיבוכי החצבת: הסיכון לדלקת ראות הוא 6 ל-100, לאנצפליטיס 1 ל- 1000, ולמוות – 2 מקרים לכל 1000 חולים. SSPE – מופיע באחד ל-1000 חולים.

==[[חזרת - Mumps]]==

נגרמת על ידי נגיף ה-Mumps.

הנגיף גורם לדלקת בבלוטת הרוק.

סיבוכים אפשריים – אנצפליטיס, אובדן שמיעה (בדרך כלל חד צדדי), דלקת באשך העלולה לגרום לעקרות, דלקת של הלבלב (פנקראטיטיס). שיעור האנצפליטיס – 5 לאלף מקרים. דלקת באשכים – 10-20% מהחולים.

==[[אדמת - Rubella]]==

נגיף האדמת (Rubella) גורם למחלת חום המלווה פריחה, והגדלת בלוטות לימפה.

לעיתים מלווה בכאבי פרקים וירידה בספירת טסיות הדם. המחלה קלה לרוב, וחולפת מעצמה, אך כאשר עובר נחשף לנגיף ברחם, עלולה להיגרם תסמונת האדמת המולדת המתבטאת בהפרעה בגדילה ובהתפתחות, הסתידויות מוחיות, היקף ראש קטן (מיקרוצפליה), איחור בהתפתחות, קטרקט, מומי לב, צהבת והגדלת כבד וטחול.

אחד מארבעה תינוקות שנחשפו ברחם, יפתחו את תסמונת האדמת המולדת.

==התרכיבים הקיימים==

בישראל רשומים שני תרכיבים:
# תרכיב Priorix{{כ}} (MMR) - התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים מוחלשים: חצבת, חזרת ואדמת אשר הוכנו כל אחד בנפרד. הכנתם של נגיף החצבת והחזרת כוללת בין היתר גידולם בתרבית של תאי עובר תרנגולת. נגיף האדמת המוחלש עבר שינוי על ידי גידולו בתרבית תאים אנושיים דיפלואידיים.{{ש}}התרכיב מכיל סורביטול כחומר מייצב, עקבות נאומיצין, חומצות אמיניות, לקטוז ומניטול.
# תרכיב משולב - Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) המכיל בתוכו את התרכיב MMR בצרוף עם התרכיב נגד אבעבועות רוח.

==אופן ומועדי המתן==

ראו [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים].

התרכיבים Priorix{{כ}} (MMR) ו-Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) ניתנים בהזרקה תת-עורית.

במסגרת חיסוני השגרה של גיל הילדות ניתנה בעבר מנה אחת בלבד של התרכיב MMR (בגיל 12 חודשים). מנה אחת מקנה הגנה ארוכת טווח לרוב המחוסנים. אחוז קטן מהם יאבדו במשך השנים את ההגנה ועל כן כיום מומלץ כשגרה על מנה נוספת הניתנת באופן שגרתי בגיל 6-7 שנים/כיתה א' אך יכולה גם להינתן 4 שבועות ויותר לאחר המנה הקודמת.

במסגרת חיסוני השגרה החל מ1.9.08 החיסון MMR ניתן בצרוף עם החיסון נגד אבעבועות רוח (MMRV) על ידי תרכיב משולב - Priorix – Tetra.

אם המנה הראשונה של החיסון ניתנה לפני גיל שנה, אין לספור מנה זו כתקפה ומומלץ לתת שתי מנות נוספות החל מגיל 12-15 חודש.

==תופעות לוואי==

הסיכון לתופעות לוואי אינו עולה כאשר התרכיב ניתן למחוסנים למשל לאחר חיסון קודם או מחלה טבעית.

תופעות לוואי מקומיות כגון אודם, כאבים ונפיחות מקומית באיזור ההזרקה נדירות.

5-15% מהמחוסנים יפתחו ביום ה-5-12 לאחר החיסון חום שעלול להיות גבוה. החום עלול להימשך ימים אחדים ובד"כ איננו מלווה בסימפטומים אחרים. תיתכן פריחה חולפת אצל 5% ממקבלי החיסון ולעיתים שיעול, דלקת גרון ודלקת עיניים.

תרומבוציטופניה חולפת המופיעה עד חודשיים לאחר החיסון – נדיר.

===סיבוכים נוירולוגיים===

הסיכון לאנצפליטיס לאחר החיסון כולל SSPE הוא פחות מ-1 למיליון. (לעומת מקרה אחד ל1000 מקרי מחלת החצבת).

===סיבוכים אחרים===

לא נמצאה הוכחה לקשר סיבתי בין החיסון MMR לבין תופעות מצד מערכת העצבים המרכזית או למחלות מעי דלקתיות.

----
'''מחקרים עדכניים הפריכו את הטענה כי החיסון גורם לאוטיזם''' - [http://www.chisunim.co.il/Claim.aspx?id=9 להרחבה ופרוט בנושא זה].

===תופעות הקשורות למרכיב האדמת===

הגדלה קלה של בלוטות הלימפה הינה שכיחה למדי לאחר החיסון.

כאבי מפרקים מדווחים אצל 0.5% מהילדים המחוסנים ומערבים בעיקר מפרקים פריפריים קטנים. ארתרלגיה וארתריטיס הן תופעות חולפות הנוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בנשים (בשכיחות של 25% ו10% בהתאמה), כ 1-3 שבועות לאחר קבלת החיסון.

בכל גיל תופעות פרקיות שכיחות יותר לאחר מחלת האדמת מאשר לאחר החיסון. כמו כן, צפוי שלאחר מנה שניה של החיסון התופעות הללו יהיו בשכיחות נמוכה יותר.

תופעות נדירות: נויריטיס פריפרית חולפת.

===תופעות לוואי ספציפיות למרכיב החזרת===

כוללות אורכיטיס ופרוטיטיס המופיעים לעיתים נדירות.

==אמצעי זהירות והוראות נגד==

מלבד [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים].

# יש להימע ממתו החיסון אם ידוע על רגישות יתר אנפילקטית לאחד ממרכיבי החיסון כגון ג'לטין או נאומיצין.
# [[תרומבוציטופניה]]{{ש}}סיבוך כזה עלול להתפתח בשיעור של 1 ל- 25,000-40,000 מחוסנים תוך חודשיים מהחיסון כאשר רוב המקרים מתרחשים 2-3 שבועות מהחיסון.{{ש}}לילדים עם עבר של תרומבוציטופניה מכל סיבה שהיא יש סיכון מוגבר להופעת הסיבוך הזה. לא ידוע על מקרי תמותה בעקבות תרומבוציטופניה מ- MMR, מה גם שהסיכון לתרומבוציטופניה גדול פי 10 אחרי מחלת חצבת או אדמת. יתרון החיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי ולכן אין מניעה לחסן ילדים כאלו.
המלצת משרד הבריאות בארץ הינה להימנע ממתן מנה נוספת של חיסון MMR במקרים שבהם הטרומבוציטופניה הופיעה בטווח של חודשיים לאחר החיסון.
במקרים שבהם נמנעים ממתן מנה נוספת של תרכיב MMR מומלץ לבדוק רמת חסינות ספציפית לחצבת, אדמת וחזרת.
# הריון{{ש}}אין לתת חיסון MMR לנשים הרות. אין צורך להזהיר אישה להימנע מהריון לאחר קבלת התרכיב MMR. אין מניעה לחסן בני משפחה של אישה הרה. אם במקרה התרכיב ניתן לאישה בהריון אין הצדקה לשקול הפסקת הריון.

==הוראות לחיסון במצבים מיוחדים==

# רגישות יתר לביצים:{{ש}}התרכיב החי כנגד חצבת וחזרת הוכן מנגיף שגדל בתרביות פיברובלסטים של עוברי עוף. למרות זאת התרכיב איננו מכיל כמות משמעותית של אנטיגנים של ביצים. ילדים רגישים לביצים כולל כאלו עם רגישות יתר אנפילקטית הם בסיכון נמוך לפתח תגובה אנפילקטית מחיסון ה- MMR. לאור זאת, ההמלצה במקרים של תגובה אלרגית מסוג אנפליקטי לחלבון ביצה היא להפנות את המועמד לחיסון למסגרת המאפשרת השגחה רפואית וטיפול בהלם אנפליקטי כגון חדר מיון או מרפאה לאלרגיה.
# שחפת:{{ש}}חיסון MMR איננו גורם להתלקחות שחפת. אין צורך בביצוע שגרתי של תבחין טוברקולין לפני מתן חיסון MMR. אם יש צורך לבצע תבחין טוברקולין מומלץ לעשותו ביום החיסון או רק 6 שבועות לאחריו, מכיוון שהחיסון מעכב זמנית את התגובה העורית לתבחין טוברקולין.{{ש}}לסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את התרכיב MMR לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת.
# לסובלים ממחלה פרכוסית או מפגיעה סטטית במערכת העצבים:{{ש}}לילדים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פרכוסים יש סיכון מוגבר לפרכוסים בעקבות מתן החיסון MMR. ברוב המקרים מדובר בפרכוסי חום שאינם מותירים נזק קבוע, אינם גורמים לאפילפסיה ואינם גורמים להרעה במצב הנוירולוגי הבסיסי. לכן בד"כ אין היסטוריה שכזו מהווה הוראת נגד למתן החיסון MMR.
# חסר אימוני
# חולים עם זיהום ב-HIV
# חולים המטופלים על ידי סטרואידים{{ש}}[http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=14&cat=26 קישור להנחיות כלליות לחיסון במצבים מיוחדים]
# מתן MMR ותרכיבים אחרים: [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=65&cat=5 קישור להנחיות כלליות למתן חיסונים]
# מתן אימונוגלובולינין (סטנדרטי או ספציפי)/תוצרי דם לאחרונה:{{ש}}מתן תרכיב MMR בסמוך לאחר מתן אימונוגלובולין או תוצרי דם עלול לפגוע באימונוגניות התרכיב. הזמן ממתן האימונוגלובולין בו תיתכן דיכוי התגובה החיסונית הינו ביחס ישיר למינון החיסון הסביל. [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=66&cat=26 טבלה 1] מפרטת את הזמן ממתן אימונוגלובולין ועד למתן חיסון MMR/MMRV.{{ש}}אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב הפעיל ללא דיחוי, למשל בעקבות חשיפה, יש לחזור על מתן התרכיב במועד המומלץ לאחר מתן אימונוגלובולין, מלבד במקרים שבהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית.{{ש}}אם ניתנת מנת גמה גלובולין תוך 14 יום לאחר מתן חיסון MMR יש לחזור על המנה אלא אם בדיקות סרולוגיות הראו תגובה הומורלית נאותה.
# מתן תרכיב MMR לאחר חשיפה:{{ש}}עד 72 שעות לאחר המגע עם חולה חצבת מתן תרכיב MMR יכול למנוע התפתחות מחלת קלינית של חצבת , ותאורטית גם לאחר מגע עם חולה אדמת (אם כי אין לכך הוכחה מדעית).{{ש}}מתן אימונוגלובולין לאחר מגע עם חולה חצבת מומלץ למגעים עם הוראות נגד לחיסון הפעיל (במינון של 0.25 מ"ל /ק"ג עד 6 ימים ממועד המגע).{{ש}}חיסון לאחר חשיפה לחזרת לא תמיד ימנע את המחלה.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
* American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;444-455.
* [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/mumps.pdf Pink Book's chapter on Mumps] [PDF-369KB, 10 pages] Updated April 2011
Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
* Klein NP, Fireman B, Yih WK, et al, “Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures,” Pediatrics, 2010, 126(1):e1-8.
* Nolan T, Bernstein DI, Block SL, et al, “Safety and Immunogenicity of Concurrent Administration of Live Attenuated Influenza Vaccine With Measles-Mumps-Rubella and Varicella Vaccines to Infants 12 to 15 Months of Age,” Pediatrics, 2008, 121(3):508-16.
* Mrozek-Budzyn D, Kiełtyka A, Majewska R. [http://www.uptodate.com/contents/autism-and-chronic-disease-little-evidence-for-vaccines-as-a-contributing-factor/abstract/62 Lack of association between measles-mumps-rubella vaccination and autism in children: a case-control study]. Pediatr Infect Dis J 2010; 29:397.
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת - Vaccine against measles, mumps and rubella

2011-08-11T19:43:40Z

דיאנה טשר: /* סיבוכים אחרים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת
|שם לועזי=Veccine against measles, mumps and rubella
|שמות נוספים=MMR
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

==[[חצבת - Measles]]==

המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-Measles.

המחלה מדבקת ביותר, שיעור התחלואה בלא מחוסנים מגיע ל 100%. המחלה מתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה. עלולה להסתבך בדלקת ראות, דלקת אוזניים, אנצפליטיס ושלשול.

סיבוך נוסף אפשרי המופיע מספר שנים מאוחר יותר הוא SSPE – מחלה ניוונית של המח, המתבטאת בהרס תאי המח, עד למוות.

שיעור סיבוכי החצבת: הסיכון לדלקת ראות הוא 6 ל-100, לאנצפליטיס 1 ל- 1000, ולמוות – 2 מקרים לכל 1000 חולים. SSPE – מופיע באחד ל-1000 חולים.

==[[חזרת - Mumps]]==

נגרמת על ידי נגיף ה-Mumps.

הנגיף גורם לדלקת בבלוטת הרוק.

סיבוכים אפשריים – אנצפליטיס, אובדן שמיעה (בדרך כלל חד צדדי), דלקת באשך העלולה לגרום לעקרות, דלקת של הלבלב (פנקראטיטיס). שיעור האנצפליטיס – 5 לאלף מקרים. דלקת באשכים – 10-20% מהחולים.

==[[אדמת - Rubella]]==

נגיף האדמת (Rubella) גורם למחלת חום המלווה פריחה, והגדלת בלוטות לימפה.

לעיתים מלווה בכאבי פרקים וירידה בספירת טסיות הדם. המחלה קלה לרוב, וחולפת מעצמה, אך כאשר עובר נחשף לנגיף ברחם, עלולה להיגרם תסמונת האדמת המולדת המתבטאת בהפרעה בגדילה ובהתפתחות, הסתידויות מוחיות, היקף ראש קטן (מיקרוצפליה), איחור בהתפתחות, קטרקט, מומי לב, צהבת והגדלת כבד וטחול.

אחד מארבעה תינוקות שנחשפו ברחם, יפתחו את תסמונת האדמת המולדת.

==התרכיבים הקיימים==

בישראל רשומים שני תרכיבים:
# תרכיב Priorix{{כ}} (MMR) - התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים מוחלשים: חצבת, חזרת ואדמת אשר הוכנו כל אחד בנפרד. הכנתם של נגיף החצבת והחזרת כוללת בין היתר גידולם בתרבית של תאי עובר תרנגולת. נגיף האדמת המוחלש עבר שינוי על ידי גידולו בתרבית תאים אנושיים דיפלואידיים.{{ש}}התרכיב מכיל סורביטול כחומר מייצב, עקבות נאומיצין, חומצות אמיניות, לקטוז ומניטול.
# תרכיב משולב - Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) המכיל בתוכו את התרכיב MMR בצרוף עם התרכיב נגד אבעבועות רוח.

==אופן ומועדי המתן==

ראו [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים].

התרכיבים Priorix{{כ}} (MMR) ו-Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) ניתנים בהזרקה תת-עורית.

במסגרת חיסוני השגרה של גיל הילדות ניתנה בעבר מנה אחת בלבד של התרכיב MMR (בגיל 12 חודשים). מנה אחת מקנה הגנה ארוכת טווח לרוב המחוסנים. אחוז קטן מהם יאבדו במשך השנים את ההגנה ועל כן כיום מומלץ כשגרה על מנה נוספת הניתנת באופן שגרתי בגיל 6-7 שנים/כיתה א' אך יכולה גם להינתן 4 שבועות ויותר לאחר המנה הקודמת.

במסגרת חיסוני השגרה החל מ1.9.08 החיסון MMR ניתן בצרוף עם החיסון נגד אבעבועות רוח (MMRV) על ידי תרכיב משולב - Priorix – Tetra.

אם המנה הראשונה של החיסון ניתנה לפני גיל שנה, אין לספור מנה זו כתקפה ומומלץ לתת שתי מנות נוספות החל מגיל 12-15 חודש.

==תופעות לוואי==

הסיכון לתופעות לוואי אינו עולה כאשר התרכיב ניתן למחוסנים למשל לאחר חיסון קודם או מחלה טבעית.

תופעות לוואי מקומיות כגון אודם, כאבים ונפיחות מקומית באיזור ההזרקה נדירות.

5-15% מהמחוסנים יפתחו ביום ה-5-12 לאחר החיסון חום שעלול להיות גבוה. החום עלול להימשך ימים אחדים ובד"כ איננו מלווה בסימפטומים אחרים. תיתכן פריחה חולפת אצל 5% ממקבלי החיסון ולעיתים שיעול, דלקת גרון ודלקת עיניים.

תרומבוציטופניה חולפת המופיעה עד חודשיים לאחר החיסון – נדיר.

===סיבוכים נוירולוגיים===

הסיכון לאנצפליטיס לאחר החיסון כולל SSPE הוא פחות מ-1 למיליון. (לעומת מקרה אחד ל1000 מקרי מחלת החצבת).

===סיבוכים אחרים===

לא נמצאה הוכחה לקשר סיבתי בין החיסון MMR לבין תופעות מצד מערכת העצבים המרכזית או למחלות מעי דלקתיות.

'''מחקרים עדכניים הפריכו את הטענה כי החיסון גורם לאוטיזם''' - [http://www.chisunim.co.il/Claim.aspx?id=9 להרחבה ופרוט בנושא זה].

===תופעות הקשורות למרכיב האדמת===

הגדלה קלה של בלוטות הלימפה הינה שכיחה למדי לאחר החיסון.

כאבי מפרקים מדווחים אצל 0.5% מהילדים המחוסנים ומערבים בעיקר מפרקים פריפריים קטנים. ארתרלגיה וארתריטיס הן תופעות חולפות הנוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בנשים (בשכיחות של 25% ו10% בהתאמה), כ 1-3 שבועות לאחר קבלת החיסון.

בכל גיל תופעות פרקיות שכיחות יותר לאחר מחלת האדמת מאשר לאחר החיסון. כמו כן, צפוי שלאחר מנה שניה של החיסון התופעות הללו יהיו בשכיחות נמוכה יותר.

תופעות נדירות: נויריטיס פריפרית חולפת.

===תופעות לוואי ספציפיות למרכיב החזרת===

כוללות אורכיטיס ופרוטיטיס המופיעים לעיתים נדירות.

==אמצעי זהירות והוראות נגד==

מלבד [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים].

# יש להימע ממתו החיסון אם ידוע על רגישות יתר אנפילקטית לאחד ממרכיבי החיסון כגון ג'לטין או נאומיצין.
# [[תרומבוציטופניה]]{{ש}}סיבוך כזה עלול להתפתח בשיעור של 1 ל- 25,000-40,000 מחוסנים תוך חודשיים מהחיסון כאשר רוב המקרים מתרחשים 2-3 שבועות מהחיסון.{{ש}}לילדים עם עבר של תרומבוציטופניה מכל סיבה שהיא יש סיכון מוגבר להופעת הסיבוך הזה. לא ידוע על מקרי תמותה בעקבות תרומבוציטופניה מ- MMR, מה גם שהסיכון לתרומבוציטופניה גדול פי 10 אחרי מחלת חצבת או אדמת. יתרון החיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי ולכן אין מניעה לחסן ילדים כאלו.
המלצת משרד הבריאות בארץ הינה להימנע ממתן מנה נוספת של חיסון MMR במקרים שבהם הטרומבוציטופניה הופיעה בטווח של חודשיים לאחר החיסון.
במקרים שבהם נמנעים ממתן מנה נוספת של תרכיב MMR מומלץ לבדוק רמת חסינות ספציפית לחצבת, אדמת וחזרת.
# הריון{{ש}}אין לתת חיסון MMR לנשים הרות. אין צורך להזהיר אישה להימנע מהריון לאחר קבלת התרכיב MMR. אין מניעה לחסן בני משפחה של אישה הרה. אם במקרה התרכיב ניתן לאישה בהריון אין הצדקה לשקול הפסקת הריון.

==הוראות לחיסון במצבים מיוחדים==

# רגישות יתר לביצים:{{ש}}התרכיב החי כנגד חצבת וחזרת הוכן מנגיף שגדל בתרביות פיברובלסטים של עוברי עוף. למרות זאת התרכיב איננו מכיל כמות משמעותית של אנטיגנים של ביצים. ילדים רגישים לביצים כולל כאלו עם רגישות יתר אנפילקטית הם בסיכון נמוך לפתח תגובה אנפילקטית מחיסון ה- MMR. לאור זאת, ההמלצה במקרים של תגובה אלרגית מסוג אנפליקטי לחלבון ביצה היא להפנות את המועמד לחיסון למסגרת המאפשרת השגחה רפואית וטיפול בהלם אנפליקטי כגון חדר מיון או מרפאה לאלרגיה.
# שחפת:{{ש}}חיסון MMR איננו גורם להתלקחות שחפת. אין צורך בביצוע שגרתי של תבחין טוברקולין לפני מתן חיסון MMR. אם יש צורך לבצע תבחין טוברקולין מומלץ לעשותו ביום החיסון או רק 6 שבועות לאחריו, מכיוון שהחיסון מעכב זמנית את התגובה העורית לתבחין טוברקולין.{{ש}}לסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את התרכיב MMR לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת.
# לסובלים ממחלה פרכוסית או מפגיעה סטטית במערכת העצבים:{{ש}}לילדים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פרכוסים יש סיכון מוגבר לפרכוסים בעקבות מתן החיסון MMR. ברוב המקרים מדובר בפרכוסי חום שאינם מותירים נזק קבוע, אינם גורמים לאפילפסיה ואינם גורמים להרעה במצב הנוירולוגי הבסיסי. לכן בד"כ אין היסטוריה שכזו מהווה הוראת נגד למתן החיסון MMR.
# חסר אימוני
# חולים עם זיהום ב-HIV
# חולים המטופלים על ידי סטרואידים{{ש}}[http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=14&cat=26 קישור להנחיות כלליות לחיסון במצבים מיוחדים]
# מתן MMR ותרכיבים אחרים: [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=65&cat=5 קישור להנחיות כלליות למתן חיסונים]
# מתן אימונוגלובולינין (סטנדרטי או ספציפי)/תוצרי דם לאחרונה:{{ש}}מתן תרכיב MMR בסמוך לאחר מתן אימונוגלובולין או תוצרי דם עלול לפגוע באימונוגניות התרכיב. הזמן ממתן האימונוגלובולין בו תיתכן דיכוי התגובה החיסונית הינו ביחס ישיר למינון החיסון הסביל. [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=66&cat=26 טבלה 1] מפרטת את הזמן ממתן אימונוגלובולין ועד למתן חיסון MMR/MMRV.{{ש}}אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב הפעיל ללא דיחוי, למשל בעקבות חשיפה, יש לחזור על מתן התרכיב במועד המומלץ לאחר מתן אימונוגלובולין, מלבד במקרים שבהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית.{{ש}}אם ניתנת מנת גמה גלובולין תוך 14 יום לאחר מתן חיסון MMR יש לחזור על המנה אלא אם בדיקות סרולוגיות הראו תגובה הומורלית נאותה.
# מתן תרכיב MMR לאחר חשיפה:{{ש}}עד 72 שעות לאחר המגע עם חולה חצבת מתן תרכיב MMR יכול למנוע התפתחות מחלת קלינית של חצבת , ותאורטית גם לאחר מגע עם חולה אדמת (אם כי אין לכך הוכחה מדעית).{{ש}}מתן אימונוגלובולין לאחר מגע עם חולה חצבת מומלץ למגעים עם הוראות נגד לחיסון הפעיל (במינון של 0.25 מ"ל /ק"ג עד 6 ימים ממועד המגע).{{ש}}חיסון לאחר חשיפה לחזרת לא תמיד ימנע את המחלה.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
* American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;444-455.
* [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/mumps.pdf Pink Book's chapter on Mumps] [PDF-369KB, 10 pages] Updated April 2011
Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
* Klein NP, Fireman B, Yih WK, et al, “Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures,” Pediatrics, 2010, 126(1):e1-8.
* Nolan T, Bernstein DI, Block SL, et al, “Safety and Immunogenicity of Concurrent Administration of Live Attenuated Influenza Vaccine With Measles-Mumps-Rubella and Varicella Vaccines to Infants 12 to 15 Months of Age,” Pediatrics, 2008, 121(3):508-16.
* Mrozek-Budzyn D, Kiełtyka A, Majewska R. [http://www.uptodate.com/contents/autism-and-chronic-disease-little-evidence-for-vaccines-as-a-contributing-factor/abstract/62 Lack of association between measles-mumps-rubella vaccination and autism in children: a case-control study]. Pediatr Infect Dis J 2010; 29:397.
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת - Vaccine against measles, mumps and rubella

2011-08-11T19:25:45Z

דיאנה טשר: /* סבוכים נוירולוגיים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת
|שם לועזי=Veccine against measles, mumps and rubella
|שמות נוספים=MMR
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

==[[חצבת - Measles]]==

המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-Measles.

המחלה מדבקת ביותר, שיעור התחלואה בלא מחוסנים מגיע ל 100%. המחלה מתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה. עלולה להסתבך בדלקת ראות, דלקת אוזניים, אנצפליטיס ושלשול.

סיבוך נוסף אפשרי המופיע מספר שנים מאוחר יותר הוא SSPE – מחלה ניוונית של המח, המתבטאת בהרס תאי המח, עד למוות.

שיעור סיבוכי החצבת: הסיכון לדלקת ראות הוא 6 ל-100, לאנצפליטיס 1 ל- 1000, ולמוות – 2 מקרים לכל 1000 חולים. SSPE – מופיע באחד ל-1000 חולים.

==[[חזרת - Mumps]]==

נגרמת על ידי נגיף ה-Mumps.

הנגיף גורם לדלקת בבלוטת הרוק.

סיבוכים אפשריים – אנצפליטיס, אובדן שמיעה (בדרך כלל חד צדדי), דלקת באשך העלולה לגרום לעקרות, דלקת של הלבלב (פנקראטיטיס). שיעור האנצפליטיס – 5 לאלף מקרים. דלקת באשכים – 10-20% מהחולים.

==[[אדמת - Rubella]]==

נגיף האדמת (Rubella) גורם למחלת חום המלווה פריחה, והגדלת בלוטות לימפה.

לעיתים מלווה בכאבי פרקים וירידה בספירת טסיות הדם. המחלה קלה לרוב, וחולפת מעצמה, אך כאשר עובר נחשף לנגיף ברחם, עלולה להיגרם תסמונת האדמת המולדת המתבטאת בהפרעה בגדילה ובהתפתחות, הסתידויות מוחיות, היקף ראש קטן (מיקרוצפליה), איחור בהתפתחות, קטרקט, מומי לב, צהבת והגדלת כבד וטחול.

אחד מארבעה תינוקות שנחשפו ברחם, יפתחו את תסמונת האדמת המולדת.

==התרכיבים הקיימים==

בישראל רשומים שני תרכיבים:
# תרכיב Priorix{{כ}} (MMR) - התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים מוחלשים: חצבת, חזרת ואדמת אשר הוכנו כל אחד בנפרד. הכנתם של נגיף החצבת והחזרת כוללת בין היתר גידולם בתרבית של תאי עובר תרנגולת. נגיף האדמת המוחלש עבר שינוי על ידי גידולו בתרבית תאים אנושיים דיפלואידיים.{{ש}}התרכיב מכיל סורביטול כחומר מייצב, עקבות נאומיצין, חומצות אמיניות, לקטוז ומניטול.
# תרכיב משולב - Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) המכיל בתוכו את התרכיב MMR בצרוף עם התרכיב נגד אבעבועות רוח.

==אופן ומועדי המתן==

ראו [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים].

התרכיבים Priorix{{כ}} (MMR) ו-Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) ניתנים בהזרקה תת-עורית.

במסגרת חיסוני השגרה של גיל הילדות ניתנה בעבר מנה אחת בלבד של התרכיב MMR (בגיל 12 חודשים). מנה אחת מקנה הגנה ארוכת טווח לרוב המחוסנים. אחוז קטן מהם יאבדו במשך השנים את ההגנה ועל כן כיום מומלץ כשגרה על מנה נוספת הניתנת באופן שגרתי בגיל 6-7 שנים/כיתה א' אך יכולה גם להינתן 4 שבועות ויותר לאחר המנה הקודמת.

במסגרת חיסוני השגרה החל מ1.9.08 החיסון MMR ניתן בצרוף עם החיסון נגד אבעבועות רוח (MMRV) על ידי תרכיב משולב - Priorix – Tetra.

אם המנה הראשונה של החיסון ניתנה לפני גיל שנה, אין לספור מנה זו כתקפה ומומלץ לתת שתי מנות נוספות החל מגיל 12-15 חודש.

==תופעות לוואי==

הסיכון לתופעות לוואי אינו עולה כאשר התרכיב ניתן למחוסנים למשל לאחר חיסון קודם או מחלה טבעית.

תופעות לוואי מקומיות כגון אודם, כאבים ונפיחות מקומית באיזור ההזרקה נדירות.

5-15% מהמחוסנים יפתחו ביום ה-5-12 לאחר החיסון חום שעלול להיות גבוה. החום עלול להימשך ימים אחדים ובד"כ איננו מלווה בסימפטומים אחרים. תיתכן פריחה חולפת אצל 5% ממקבלי החיסון ולעיתים שיעול, דלקת גרון ודלקת עיניים.

תרומבוציטופניה חולפת המופיעה עד חודשיים לאחר החיסון – נדיר.

===סיבוכים נוירולוגיים===

הסיכון לאנצפליטיס לאחר החיסון כולל SSPE הוא פחות מ-1 למיליון. (לעומת מקרה אחד ל1000 מקרי מחלת החצבת).

===סיבוכים אחרים===

מחקרים עדכניים הפריכו את הטענה כי החיסון גורם לאוטיזם או מחלת מעי דלקתית. לא נמצאה הוכחה לקשר סיבתי בין החיסון MMR לבין תופעות מצד מערכת העצבים המרכזית.

===תופעות הקשורות למרכיב האדמת===

הגדלה קלה של בלוטות הלימפה הינה שכיחה למדי לאחר החיסון.

כאבי מפרקים מדווחים אצל 0.5% מהילדים המחוסנים ומערבים בעיקר מפרקים פריפריים קטנים. ארתרלגיה וארתריטיס הן תופעות חולפות הנוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בנשים (בשכיחות של 25% ו10% בהתאמה), כ 1-3 שבועות לאחר קבלת החיסון.

בכל גיל תופעות פרקיות שכיחות יותר לאחר מחלת האדמת מאשר לאחר החיסון. כמו כן, צפוי שלאחר מנה שניה של החיסון התופעות הללו יהיו בשכיחות נמוכה יותר.

תופעות נדירות: נויריטיס פריפרית חולפת.

===תופעות לוואי ספציפיות למרכיב החזרת===

כוללות אורכיטיס ופרוטיטיס המופיעים לעיתים נדירות.

==אמצעי זהירות והוראות נגד==

מלבד [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים].

# יש להימע ממתו החיסון אם ידוע על רגישות יתר אנפילקטית לאחד ממרכיבי החיסון כגון ג'לטין או נאומיצין.
# [[תרומבוציטופניה]]{{ש}}סיבוך כזה עלול להתפתח בשיעור של 1 ל- 25,000-40,000 מחוסנים תוך חודשיים מהחיסון כאשר רוב המקרים מתרחשים 2-3 שבועות מהחיסון.{{ש}}לילדים עם עבר של תרומבוציטופניה מכל סיבה שהיא יש סיכון מוגבר להופעת הסיבוך הזה. לא ידוע על מקרי תמותה בעקבות תרומבוציטופניה מ- MMR, מה גם שהסיכון לתרומבוציטופניה גדול פי 10 אחרי מחלת חצבת או אדמת. יתרון החיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי ולכן אין מניעה לחסן ילדים כאלו.
המלצת משרד הבריאות בארץ הינה להימנע ממתן מנה נוספת של חיסון MMR במקרים שבהם הטרומבוציטופניה הופיעה בטווח של חודשיים לאחר החיסון.
במקרים שבהם נמנעים ממתן מנה נוספת של תרכיב MMR מומלץ לבדוק רמת חסינות ספציפית לחצבת, אדמת וחזרת.
# הריון{{ש}}אין לתת חיסון MMR לנשים הרות. אין צורך להזהיר אישה להימנע מהריון לאחר קבלת התרכיב MMR. אין מניעה לחסן בני משפחה של אישה הרה. אם במקרה התרכיב ניתן לאישה בהריון אין הצדקה לשקול הפסקת הריון.

==הוראות לחיסון במצבים מיוחדים==

# רגישות יתר לביצים:{{ש}}התרכיב החי כנגד חצבת וחזרת הוכן מנגיף שגדל בתרביות פיברובלסטים של עוברי עוף. למרות זאת התרכיב איננו מכיל כמות משמעותית של אנטיגנים של ביצים. ילדים רגישים לביצים כולל כאלו עם רגישות יתר אנפילקטית הם בסיכון נמוך לפתח תגובה אנפילקטית מחיסון ה- MMR. לאור זאת, ההמלצה במקרים של תגובה אלרגית מסוג אנפליקטי לחלבון ביצה היא להפנות את המועמד לחיסון למסגרת המאפשרת השגחה רפואית וטיפול בהלם אנפליקטי כגון חדר מיון או מרפאה לאלרגיה.
# שחפת:{{ש}}חיסון MMR איננו גורם להתלקחות שחפת. אין צורך בביצוע שגרתי של תבחין טוברקולין לפני מתן חיסון MMR. אם יש צורך לבצע תבחין טוברקולין מומלץ לעשותו ביום החיסון או רק 6 שבועות לאחריו, מכיוון שהחיסון מעכב זמנית את התגובה העורית לתבחין טוברקולין.{{ש}}לסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את התרכיב MMR לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת.
# לסובלים ממחלה פרכוסית או מפגיעה סטטית במערכת העצבים:{{ש}}לילדים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פרכוסים יש סיכון מוגבר לפרכוסים בעקבות מתן החיסון MMR. ברוב המקרים מדובר בפרכוסי חום שאינם מותירים נזק קבוע, אינם גורמים לאפילפסיה ואינם גורמים להרעה במצב הנוירולוגי הבסיסי. לכן בד"כ אין היסטוריה שכזו מהווה הוראת נגד למתן החיסון MMR.
# חסר אימוני
# חולים עם זיהום ב-HIV
# חולים המטופלים על ידי סטרואידים{{ש}}[http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=14&cat=26 קישור להנחיות כלליות לחיסון במצבים מיוחדים]
# מתן MMR ותרכיבים אחרים: [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=65&cat=5 קישור להנחיות כלליות למתן חיסונים]
# מתן אימונוגלובולינין (סטנדרטי או ספציפי)/תוצרי דם לאחרונה:{{ש}}מתן תרכיב MMR בסמוך לאחר מתן אימונוגלובולין או תוצרי דם עלול לפגוע באימונוגניות התרכיב. הזמן ממתן האימונוגלובולין בו תיתכן דיכוי התגובה החיסונית הינו ביחס ישיר למינון החיסון הסביל. [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=66&cat=26 טבלה 1] מפרטת את הזמן ממתן אימונוגלובולין ועד למתן חיסון MMR/MMRV.{{ש}}אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב הפעיל ללא דיחוי, למשל בעקבות חשיפה, יש לחזור על מתן התרכיב במועד המומלץ לאחר מתן אימונוגלובולין, מלבד במקרים שבהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית.{{ש}}אם ניתנת מנת גמה גלובולין תוך 14 יום לאחר מתן חיסון MMR יש לחזור על המנה אלא אם בדיקות סרולוגיות הראו תגובה הומורלית נאותה.
# מתן תרכיב MMR לאחר חשיפה:{{ש}}עד 72 שעות לאחר המגע עם חולה חצבת מתן תרכיב MMR יכול למנוע התפתחות מחלת קלינית של חצבת , ותאורטית גם לאחר מגע עם חולה אדמת (אם כי אין לכך הוכחה מדעית).{{ש}}מתן אימונוגלובולין לאחר מגע עם חולה חצבת מומלץ למגעים עם הוראות נגד לחיסון הפעיל (במינון של 0.25 מ"ל /ק"ג עד 6 ימים ממועד המגע).{{ש}}חיסון לאחר חשיפה לחזרת לא תמיד ימנע את המחלה.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
* American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;444-455.
* [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/mumps.pdf Pink Book's chapter on Mumps] [PDF-369KB, 10 pages] Updated April 2011
Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
* Klein NP, Fireman B, Yih WK, et al, “Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures,” Pediatrics, 2010, 126(1):e1-8.
* Nolan T, Bernstein DI, Block SL, et al, “Safety and Immunogenicity of Concurrent Administration of Live Attenuated Influenza Vaccine With Measles-Mumps-Rubella and Varicella Vaccines to Infants 12 to 15 Months of Age,” Pediatrics, 2008, 121(3):508-16.
* Mrozek-Budzyn D, Kiełtyka A, Majewska R. [http://www.uptodate.com/contents/autism-and-chronic-disease-little-evidence-for-vaccines-as-a-contributing-factor/abstract/62 Lack of association between measles-mumps-rubella vaccination and autism in children: a case-control study]. Pediatr Infect Dis J 2010; 29:397.
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת - Vaccine against measles, mumps and rubella

2011-08-11T19:24:34Z

דיאנה טשר: /* קישורים חיצוניים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת
|שם לועזי=Veccine against measles, mumps and rubella
|שמות נוספים=MMR
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

==[[חצבת - Measles]]==

המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-Measles.

המחלה מדבקת ביותר, שיעור התחלואה בלא מחוסנים מגיע ל 100%. המחלה מתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה. עלולה להסתבך בדלקת ראות, דלקת אוזניים, אנצפליטיס ושלשול.

סיבוך נוסף אפשרי המופיע מספר שנים מאוחר יותר הוא SSPE – מחלה ניוונית של המח, המתבטאת בהרס תאי המח, עד למוות.

שיעור סיבוכי החצבת: הסיכון לדלקת ראות הוא 6 ל-100, לאנצפליטיס 1 ל- 1000, ולמוות – 2 מקרים לכל 1000 חולים. SSPE – מופיע באחד ל-1000 חולים.

==[[חזרת - Mumps]]==

נגרמת על ידי נגיף ה-Mumps.

הנגיף גורם לדלקת בבלוטת הרוק.

סיבוכים אפשריים – אנצפליטיס, אובדן שמיעה (בדרך כלל חד צדדי), דלקת באשך העלולה לגרום לעקרות, דלקת של הלבלב (פנקראטיטיס). שיעור האנצפליטיס – 5 לאלף מקרים. דלקת באשכים – 10-20% מהחולים.

==[[אדמת - Rubella]]==

נגיף האדמת (Rubella) גורם למחלת חום המלווה פריחה, והגדלת בלוטות לימפה.

לעיתים מלווה בכאבי פרקים וירידה בספירת טסיות הדם. המחלה קלה לרוב, וחולפת מעצמה, אך כאשר עובר נחשף לנגיף ברחם, עלולה להיגרם תסמונת האדמת המולדת המתבטאת בהפרעה בגדילה ובהתפתחות, הסתידויות מוחיות, היקף ראש קטן (מיקרוצפליה), איחור בהתפתחות, קטרקט, מומי לב, צהבת והגדלת כבד וטחול.

אחד מארבעה תינוקות שנחשפו ברחם, יפתחו את תסמונת האדמת המולדת.

==התרכיבים הקיימים==

בישראל רשומים שני תרכיבים:
# תרכיב Priorix{{כ}} (MMR) - התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים מוחלשים: חצבת, חזרת ואדמת אשר הוכנו כל אחד בנפרד. הכנתם של נגיף החצבת והחזרת כוללת בין היתר גידולם בתרבית של תאי עובר תרנגולת. נגיף האדמת המוחלש עבר שינוי על ידי גידולו בתרבית תאים אנושיים דיפלואידיים.{{ש}}התרכיב מכיל סורביטול כחומר מייצב, עקבות נאומיצין, חומצות אמיניות, לקטוז ומניטול.
# תרכיב משולב - Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) המכיל בתוכו את התרכיב MMR בצרוף עם התרכיב נגד אבעבועות רוח.

==אופן ומועדי המתן==

ראו [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים].

התרכיבים Priorix{{כ}} (MMR) ו-Priorix – Tetra{{כ}} (MMRV) ניתנים בהזרקה תת-עורית.

במסגרת חיסוני השגרה של גיל הילדות ניתנה בעבר מנה אחת בלבד של התרכיב MMR (בגיל 12 חודשים). מנה אחת מקנה הגנה ארוכת טווח לרוב המחוסנים. אחוז קטן מהם יאבדו במשך השנים את ההגנה ועל כן כיום מומלץ כשגרה על מנה נוספת הניתנת באופן שגרתי בגיל 6-7 שנים/כיתה א' אך יכולה גם להינתן 4 שבועות ויותר לאחר המנה הקודמת.

במסגרת חיסוני השגרה החל מ1.9.08 החיסון MMR ניתן בצרוף עם החיסון נגד אבעבועות רוח (MMRV) על ידי תרכיב משולב - Priorix – Tetra.

אם המנה הראשונה של החיסון ניתנה לפני גיל שנה, אין לספור מנה זו כתקפה ומומלץ לתת שתי מנות נוספות החל מגיל 12-15 חודש.

==תופעות לוואי==

הסיכון לתופעות לוואי אינו עולה כאשר התרכיב ניתן למחוסנים למשל לאחר חיסון קודם או מחלה טבעית.

תופעות לוואי מקומיות כגון אודם, כאבים ונפיחות מקומית באיזור ההזרקה נדירות.

5-15% מהמחוסנים יפתחו ביום ה-5-12 לאחר החיסון חום שעלול להיות גבוה. החום עלול להימשך ימים אחדים ובד"כ איננו מלווה בסימפטומים אחרים. תיתכן פריחה חולפת אצל 5% ממקבלי החיסון ולעיתים שיעול, דלקת גרון ודלקת עיניים.

תרומבוציטופניה חולפת המופיעה עד חודשיים לאחר החיסון – נדיר.

===סבוכים נוירולוגיים===

הסיכון לאנצפליטיס לאחר החיסון כולל SSPE הוא פחות מ-1 למיליון. (לעומת מקרה אחד ל1000 מקרי מחלת החצבת).

===סיבוכים אחרים===

מחקרים עדכניים הפריכו את הטענה כי החיסון גורם לאוטיזם או מחלת מעי דלקתית. לא נמצאה הוכחה לקשר סיבתי בין החיסון MMR לבין תופעות מצד מערכת העצבים המרכזית.

===תופעות הקשורות למרכיב האדמת===

הגדלה קלה של בלוטות הלימפה הינה שכיחה למדי לאחר החיסון.

כאבי מפרקים מדווחים אצל 0.5% מהילדים המחוסנים ומערבים בעיקר מפרקים פריפריים קטנים. ארתרלגיה וארתריטיס הן תופעות חולפות הנוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בנשים (בשכיחות של 25% ו10% בהתאמה), כ 1-3 שבועות לאחר קבלת החיסון.

בכל גיל תופעות פרקיות שכיחות יותר לאחר מחלת האדמת מאשר לאחר החיסון. כמו כן, צפוי שלאחר מנה שניה של החיסון התופעות הללו יהיו בשכיחות נמוכה יותר.

תופעות נדירות: נויריטיס פריפרית חולפת.

===תופעות לוואי ספציפיות למרכיב החזרת===

כוללות אורכיטיס ופרוטיטיס המופיעים לעיתים נדירות.

==אמצעי זהירות והוראות נגד==

מלבד [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים].

# יש להימע ממתו החיסון אם ידוע על רגישות יתר אנפילקטית לאחד ממרכיבי החיסון כגון ג'לטין או נאומיצין.
# [[תרומבוציטופניה]]{{ש}}סיבוך כזה עלול להתפתח בשיעור של 1 ל- 25,000-40,000 מחוסנים תוך חודשיים מהחיסון כאשר רוב המקרים מתרחשים 2-3 שבועות מהחיסון.{{ש}}לילדים עם עבר של תרומבוציטופניה מכל סיבה שהיא יש סיכון מוגבר להופעת הסיבוך הזה. לא ידוע על מקרי תמותה בעקבות תרומבוציטופניה מ- MMR, מה גם שהסיכון לתרומבוציטופניה גדול פי 10 אחרי מחלת חצבת או אדמת. יתרון החיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי ולכן אין מניעה לחסן ילדים כאלו.
המלצת משרד הבריאות בארץ הינה להימנע ממתן מנה נוספת של חיסון MMR במקרים שבהם הטרומבוציטופניה הופיעה בטווח של חודשיים לאחר החיסון.
במקרים שבהם נמנעים ממתן מנה נוספת של תרכיב MMR מומלץ לבדוק רמת חסינות ספציפית לחצבת, אדמת וחזרת.
# הריון{{ש}}אין לתת חיסון MMR לנשים הרות. אין צורך להזהיר אישה להימנע מהריון לאחר קבלת התרכיב MMR. אין מניעה לחסן בני משפחה של אישה הרה. אם במקרה התרכיב ניתן לאישה בהריון אין הצדקה לשקול הפסקת הריון.

==הוראות לחיסון במצבים מיוחדים==

# רגישות יתר לביצים:{{ש}}התרכיב החי כנגד חצבת וחזרת הוכן מנגיף שגדל בתרביות פיברובלסטים של עוברי עוף. למרות זאת התרכיב איננו מכיל כמות משמעותית של אנטיגנים של ביצים. ילדים רגישים לביצים כולל כאלו עם רגישות יתר אנפילקטית הם בסיכון נמוך לפתח תגובה אנפילקטית מחיסון ה- MMR. לאור זאת, ההמלצה במקרים של תגובה אלרגית מסוג אנפליקטי לחלבון ביצה היא להפנות את המועמד לחיסון למסגרת המאפשרת השגחה רפואית וטיפול בהלם אנפליקטי כגון חדר מיון או מרפאה לאלרגיה.
# שחפת:{{ש}}חיסון MMR איננו גורם להתלקחות שחפת. אין צורך בביצוע שגרתי של תבחין טוברקולין לפני מתן חיסון MMR. אם יש צורך לבצע תבחין טוברקולין מומלץ לעשותו ביום החיסון או רק 6 שבועות לאחריו, מכיוון שהחיסון מעכב זמנית את התגובה העורית לתבחין טוברקולין.{{ש}}לסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את התרכיב MMR לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת.
# לסובלים ממחלה פרכוסית או מפגיעה סטטית במערכת העצבים:{{ש}}לילדים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פרכוסים יש סיכון מוגבר לפרכוסים בעקבות מתן החיסון MMR. ברוב המקרים מדובר בפרכוסי חום שאינם מותירים נזק קבוע, אינם גורמים לאפילפסיה ואינם גורמים להרעה במצב הנוירולוגי הבסיסי. לכן בד"כ אין היסטוריה שכזו מהווה הוראת נגד למתן החיסון MMR.
# חסר אימוני
# חולים עם זיהום ב-HIV
# חולים המטופלים על ידי סטרואידים{{ש}}[http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=14&cat=26 קישור להנחיות כלליות לחיסון במצבים מיוחדים]
# מתן MMR ותרכיבים אחרים: [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=65&cat=5 קישור להנחיות כלליות למתן חיסונים]
# מתן אימונוגלובולינין (סטנדרטי או ספציפי)/תוצרי דם לאחרונה:{{ש}}מתן תרכיב MMR בסמוך לאחר מתן אימונוגלובולין או תוצרי דם עלול לפגוע באימונוגניות התרכיב. הזמן ממתן האימונוגלובולין בו תיתכן דיכוי התגובה החיסונית הינו ביחס ישיר למינון החיסון הסביל. [http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=66&cat=26 טבלה 1] מפרטת את הזמן ממתן אימונוגלובולין ועד למתן חיסון MMR/MMRV.{{ש}}אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב הפעיל ללא דיחוי, למשל בעקבות חשיפה, יש לחזור על מתן התרכיב במועד המומלץ לאחר מתן אימונוגלובולין, מלבד במקרים שבהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית.{{ש}}אם ניתנת מנת גמה גלובולין תוך 14 יום לאחר מתן חיסון MMR יש לחזור על המנה אלא אם בדיקות סרולוגיות הראו תגובה הומורלית נאותה.
# מתן תרכיב MMR לאחר חשיפה:{{ש}}עד 72 שעות לאחר המגע עם חולה חצבת מתן תרכיב MMR יכול למנוע התפתחות מחלת קלינית של חצבת , ותאורטית גם לאחר מגע עם חולה אדמת (אם כי אין לכך הוכחה מדעית).{{ש}}מתן אימונוגלובולין לאחר מגע עם חולה חצבת מומלץ למגעים עם הוראות נגד לחיסון הפעיל (במינון של 0.25 מ"ל /ק"ג עד 6 ימים ממועד המגע).{{ש}}חיסון לאחר חשיפה לחזרת לא תמיד ימנע את המחלה.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
* American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;444-455.
* [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/mumps.pdf Pink Book's chapter on Mumps] [PDF-369KB, 10 pages] Updated April 2011
Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
* Klein NP, Fireman B, Yih WK, et al, “Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures,” Pediatrics, 2010, 126(1):e1-8.
* Nolan T, Bernstein DI, Block SL, et al, “Safety and Immunogenicity of Concurrent Administration of Live Attenuated Influenza Vaccine With Measles-Mumps-Rubella and Varicella Vaccines to Infants 12 to 15 Months of Age,” Pediatrics, 2008, 121(3):508-16.
* Mrozek-Budzyn D, Kiełtyka A, Majewska R. [http://www.uptodate.com/contents/autism-and-chronic-disease-little-evidence-for-vaccines-as-a-contributing-factor/abstract/62 Lack of association between measles-mumps-rubella vaccination and autism in children: a case-control study]. Pediatr Infect Dis J 2010; 29:397.
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* '''לקוח מתוך האתר''': [http://chisunim.co.il חיסונים - כל מה שחשוב לדעת]

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון לטטנוס ודיפתריה - Tetanus and Diphtheria vaccine

2011-08-11T19:21:44Z

דיאנה טשר: /* קישורים חיצוניים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון לטטנוס (צפדת או פלצת) ודיפטריה (אסכרה, קרמת)
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

'''[[דיפטריה]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה-Corynobacterium diphtheriae. החיידק יוצר קרום עבה הנצמד ללוע ולדרכי הנשימה העליונות וגורם לחסימתן ולכן לחנק ולמוות. בנוסף, משחרר החיידק רעלן לזרם הדם, הגורם לדלקת בשריר הלב, ולנזק עצבי קשה. גם סיבוכים אלו עלולים לגרום למוות. שיעור התמותה מדיפטריה – 1 מתוך 20.

'''[[טטנוס]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה Clostridium tetani. נבגיו של חיידק זה מצויים בכל מקום בסביבה – באדמה, באבק, על פני העור ואפילו במעי. על מנת להתרבות הוא זקוק לתנאים אנאירוביים. התנאים האידיאליים לשגשוגו הם בפצעים. כאשר החיידק מתרבה הוא מפריש רעלנים, הנקשרים לתאי עצב וגורמים לגירוי מתמיד המביא להתכווצות מתמדת של השרירים, תחילה מקומית בלסת ובצוואר, ובהמשך כללית. המחלה מלווה בכאב וסבל עז. בהמשך מופיע גם נזק למערכת העצבית האוטונומית, האחראית לתפקוד הלב, ולחץ הדם. המחלה עלולה להופיע גם בילודים כאשר האם לא מחוסנת והלידה התקיימה בתנאים לא סטריליים. שיעור התמותה מטטנוס – 1 מתוך 5 חולים.

==התרכיבים הקיימים==

'''התרכיב הכפול לדיפטריה (אסכרה) ולטטנוס (פלצת)''' מורכב מטוקסואיד של שני המזהמים הללו. קיימים שני סוגים של תרכיבים נגד טטנוס-דיפטריה בהתאם לריכוז הטוקסואיד נגד דיפטריה.

התרכיב לילד הינו DT, ולמבוגר Td- המכיל מנה מופחתת של טוקסואיד נגד דיפטריה. במסגרת תוכנית חיסוני השגרה ניתן החיסון הראשוני לדיפטריה ולטטנוס בצרוף עם החיסון לשעלת, המופילוס אינפלואנזה B ושיתוק ילדים (IPV).

==אופן מתן החיסון==

החיסון הכפול לדיפטריה-טטנוס ניתן במנה של 0.5 מ"ל לתוך השריר.

מועדי המתן (קישור ראה [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים באתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת"]).

'''סדרת החיסון הראשוני''' (DTaP-IPV-Hib) כוללת 4 מנות החל מגיל חודשיים המורכבות מחיסון בסיסי הכולל 3 מנות ברווח של 6-8 שבועות ביניהן ומנת דחף הניתנת 6-12 חודשים לאחר המנה השלישית אך לא לפני גיל 12 חודשים.

במקרים בהם הומלץ שלא לחסן לשעלת מומלץ לחסן או להשלים את סדרת החיסונים ב-DT בלבד. אם הוחלט בשלב כלשהו לחדש את מתן החיסון לשעלת, ניתן לתת מנות נוספות של DTP ובתנאי שמספר המנות המכילות DT לא יעלה על 6 לפני יום ההולדת השמיני (כולל מנת דחף של כיתה ב').

'''חיסון בגיל בית ספר''': מנות דחף ניתנות בכיתה ב' (גיל 7-8 שנים)- Tdap-IPV ובכיתה ח' (גיל 13-14 שנים) – Tdap.

מנת הדחף של כיתה ב' (Tdap-IPV) תינתן לפחות 6 חודשים לאחר מנה אחרונה בסדרת החיסון הראשוני. אין צורך ברווח זמן בין מנת Tdap הניתנת בכיתה ב' או ח' לבין מנה קודמת של חיסון נגד Td שניתן לאחר חיסון ראשוני מסיבה כלשהי (כגון לאחר פציעה).

לאחר השלמת סדרת החיסונים של גיל הינקות והילדות מעבר לגיל 18 שנים מומלץ לתת כמנת דחף של טטנוס בצרוף עם מנה מוקטנת של חיסון לדיפטריה (dT) אחת ל-10 שנים.

תופעות הלוואי העיקריות של החיסון מופיעות ביממה שלאחר המתן, ועיקרן תגובות מקומיות באתר ההזרקה ועליית חום מתונה קצרה וחולפת.

==הוראות נגד==

# תגובה אנפילקטית למתן החיסון.
# רגישות יתר מיידית אנפילקטית למרכיבי החיסון,
# תגובה נוירולוגית חמורה לאחר מנת חיסון קודמת.
# [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות נגד כלליות למתן חיסונים]

כאשר יש הכרח בטיפול למניעת טטנוס לאחר פציעה וקיימת הוראת נגד מוחלטת למתן חיסון פעיל כנגד טטנוס יש לתת את החיסון הסביל בלבד.

==אזהרות==

# הופעת תסמונת Guillain Barre במבוגר תוך 6 שבועות לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
# במקרה של תגובה קשה מקומית Arthus type לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד במבוגרים אין לתת מנה נוספת של טטנוס טוקסואיד יותר מפעם ב10 שנים, גם לא במקרה של פציעה.
# אין לתת תרכיב המכיל לטקס למועמדים עם אלרגיה אנפליקטית ללטקס.

==חיסון במצבים מיוחדים==

===הריון===

החיסון אינו טרטוגני אולם ההמלצה הינה לדחות את מתן החיסון עד לאחר גמר השליש הראשון של ההיריון. מומלץ לתת את החיסון בהיריון רק במקרים שבהם האישה אינה מחוסנת והלידה צפויה להתרחש בתנאים שבהם קיים סיכון לזיהום בטטנוס.

===חיסון נגד טטנוס לאחר פציעה===

האפשרויות למתן טיפול המונע לאחר פציעה כוללות:
# טיפול מקומי בפצע.
# מתן Tetanus Immune Globulin{{כ}}(TIG)
# מתן תרכיב המכיל טוקסואיד של טטנוס .

לצורך ההחלטה על מתן הטיפול יש לקחת בחשבון את המצב החיסוני של הנפגע וכן את אופי הפציעה.

פציעה מסווגת לפציעה קלה ופציעה אחרת.

פציעה קלה: אם הפצע שטחי (בעומק של פחות מ- 1 ס"מ), "נקי" (ללא סימני זיהום) ללא הרס רקמות ושקבל טיפול מקומי ב- 6 השעות האחרונות.

פציעה אחרת: כאשר קיים אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:
# פצע בעומק של יותר מ-1 ס"מ
# פצע מלווה בהרס רקמות
# פצע מלווה בנמק של רקמות
# פצע מזוהם (בלכלוך, אדמה,צואה,רוק וכד')
# פצע שניתן לו טיפול מקומי לאחר יותר מ-6 שעות לאחר הפציעה
# [[כוויה]]
# פצע כתוצאה מנשיכת בעלי חיים
# פצע כתוצאה מ[[הכשת נחש]]
# הפלה מזוהמת
# לידה מזוהמת ללא השגחה מילדותית מתאימה (ראה פרוט בהמשך).

טיפול מקומי יינתן ללא קשר למצב החיסוני על מנת למנוע הווצרות תנאים אנארוביים הדרושים להתפתחות זיהום הפצע. הטיפול כולל ניקוי והסרת רקמות נמקיות. יש לתת את הטיפול מוקדם ככל האפשר לאחר הפציעה.

בטבלה הבאה מסוכמים עקרונות מתן החיסון המונע לפלצת לאחר פציעה:

[[קובץ:חיסוןדיפטריהוטטנוס.jpg|מרכז]]

# חיסון פעיל בתכשירים המכילים טטנוס טוקסואיד כגון TT, Td, DT, dTap, DTaP, DTP. יש להעדיף תרכיב נגד טטנוס ודיפטריה במקום טטנוס בלבד.
# יש לתת בהקדם את החיסון הפעיל ובהמשך להשלים את סדרת החיסון
# מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מעשר שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
# מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מחמש שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
לחולים עם זיהום ב-HIV יש לתת חיסון סביל TIG בכל מקרה של פציעה "אחרת" ללא קשר למצב החיסון הקודם לטטנוס.

====(Tetanus Immune Globulin (TIG====

כולל נוגדנים ממקור אנושי כנגד טטנוס. החומר ניתןבזריקה תוך שרירית בלבד במינון של IU 250. במקרים מיוחדים מומלץ לתת מינון כפול (IU 500) וזאת כאשר מדובר בפציעה עם הרס רקמות נרחב, או כאשר הטיפול ניתן לאחר יותר מ- 24 שעות ממועד הפציעה או בחולה עם משקל יתר.

אם התכשיר ניתן בו זמנית עם חיסון פעיל כנגד טטנוס יש להזריק את התכשירים במקומות נפרדים בגוף.

===טיפול למניעת טטנוס בילוד וביולדת לאחר חשיפה===

טיפול למניעת טטנוס מומלץ במקרים של חשיפת הילוד והיולדת ללידה ללא השגחה מילדותית מתאימה כגון לידת בית, לידת שדה, לידה בשירותים וכיו"ב. הטיפול המונע יינתן בהתאם למצב החיסוני של היולדת ולנסיבות בהן התרחשה הלידה כדלקמן:

[[קובץ:חיסוןדיפטריה2.jpg|מרכז]]

# חיסון מלא בעבר פרושו לפחות 3 מנות של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
# החל מגיל המינימום המומלץ.
# הצורך במתן חיסון סביל TIG יקבע בהתאם לסבירות ההדבקה בטטנוס. למשל, נסיבות כמו חשיפה ישירה של חבל הטבור לבוץ מהווה הוריה למתן חיסון סביל TIG לתינוק אף אם האם מחוסנת מלא וחלפו פחות מחמש שנים ממועד מתן מנת החיסון האחרונה
# השלמת החיסון עד 3 מנות בהמשך.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;655-660
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/tetanus.pdf Pink Book's chapter on Tetanus] [PDF-460KB, 10 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;280-283.
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/dip.pdf Pink Book's chapter on diphtheria] [PDF-375KB, 12 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?PageId=4309&catId=812&maincat=9 תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* לקוח מתוך האתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת" (http://chisunim.co.il)

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון לטטנוס ודיפתריה - Tetanus and Diphtheria vaccine

2011-08-11T19:21:11Z

דיאנה טשר: /* קישורים חיצוניים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון לטטנוס (צפדת או פלצת) ודיפטריה (אסכרה, קרמת)
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

'''[[דיפטריה]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה-Corynobacterium diphtheriae. החיידק יוצר קרום עבה הנצמד ללוע ולדרכי הנשימה העליונות וגורם לחסימתן ולכן לחנק ולמוות. בנוסף, משחרר החיידק רעלן לזרם הדם, הגורם לדלקת בשריר הלב, ולנזק עצבי קשה. גם סיבוכים אלו עלולים לגרום למוות. שיעור התמותה מדיפטריה – 1 מתוך 20.

'''[[טטנוס]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה Clostridium tetani. נבגיו של חיידק זה מצויים בכל מקום בסביבה – באדמה, באבק, על פני העור ואפילו במעי. על מנת להתרבות הוא זקוק לתנאים אנאירוביים. התנאים האידיאליים לשגשוגו הם בפצעים. כאשר החיידק מתרבה הוא מפריש רעלנים, הנקשרים לתאי עצב וגורמים לגירוי מתמיד המביא להתכווצות מתמדת של השרירים, תחילה מקומית בלסת ובצוואר, ובהמשך כללית. המחלה מלווה בכאב וסבל עז. בהמשך מופיע גם נזק למערכת העצבית האוטונומית, האחראית לתפקוד הלב, ולחץ הדם. המחלה עלולה להופיע גם בילודים כאשר האם לא מחוסנת והלידה התקיימה בתנאים לא סטריליים. שיעור התמותה מטטנוס – 1 מתוך 5 חולים.

==התרכיבים הקיימים==

'''התרכיב הכפול לדיפטריה (אסכרה) ולטטנוס (פלצת)''' מורכב מטוקסואיד של שני המזהמים הללו. קיימים שני סוגים של תרכיבים נגד טטנוס-דיפטריה בהתאם לריכוז הטוקסואיד נגד דיפטריה.

התרכיב לילד הינו DT, ולמבוגר Td- המכיל מנה מופחתת של טוקסואיד נגד דיפטריה. במסגרת תוכנית חיסוני השגרה ניתן החיסון הראשוני לדיפטריה ולטטנוס בצרוף עם החיסון לשעלת, המופילוס אינפלואנזה B ושיתוק ילדים (IPV).

==אופן מתן החיסון==

החיסון הכפול לדיפטריה-טטנוס ניתן במנה של 0.5 מ"ל לתוך השריר.

מועדי המתן (קישור ראה [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים באתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת"]).

'''סדרת החיסון הראשוני''' (DTaP-IPV-Hib) כוללת 4 מנות החל מגיל חודשיים המורכבות מחיסון בסיסי הכולל 3 מנות ברווח של 6-8 שבועות ביניהן ומנת דחף הניתנת 6-12 חודשים לאחר המנה השלישית אך לא לפני גיל 12 חודשים.

במקרים בהם הומלץ שלא לחסן לשעלת מומלץ לחסן או להשלים את סדרת החיסונים ב-DT בלבד. אם הוחלט בשלב כלשהו לחדש את מתן החיסון לשעלת, ניתן לתת מנות נוספות של DTP ובתנאי שמספר המנות המכילות DT לא יעלה על 6 לפני יום ההולדת השמיני (כולל מנת דחף של כיתה ב').

'''חיסון בגיל בית ספר''': מנות דחף ניתנות בכיתה ב' (גיל 7-8 שנים)- Tdap-IPV ובכיתה ח' (גיל 13-14 שנים) – Tdap.

מנת הדחף של כיתה ב' (Tdap-IPV) תינתן לפחות 6 חודשים לאחר מנה אחרונה בסדרת החיסון הראשוני. אין צורך ברווח זמן בין מנת Tdap הניתנת בכיתה ב' או ח' לבין מנה קודמת של חיסון נגד Td שניתן לאחר חיסון ראשוני מסיבה כלשהי (כגון לאחר פציעה).

לאחר השלמת סדרת החיסונים של גיל הינקות והילדות מעבר לגיל 18 שנים מומלץ לתת כמנת דחף של טטנוס בצרוף עם מנה מוקטנת של חיסון לדיפטריה (dT) אחת ל-10 שנים.

תופעות הלוואי העיקריות של החיסון מופיעות ביממה שלאחר המתן, ועיקרן תגובות מקומיות באתר ההזרקה ועליית חום מתונה קצרה וחולפת.

==הוראות נגד==

# תגובה אנפילקטית למתן החיסון.
# רגישות יתר מיידית אנפילקטית למרכיבי החיסון,
# תגובה נוירולוגית חמורה לאחר מנת חיסון קודמת.
# [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות נגד כלליות למתן חיסונים]

כאשר יש הכרח בטיפול למניעת טטנוס לאחר פציעה וקיימת הוראת נגד מוחלטת למתן חיסון פעיל כנגד טטנוס יש לתת את החיסון הסביל בלבד.

==אזהרות==

# הופעת תסמונת Guillain Barre במבוגר תוך 6 שבועות לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
# במקרה של תגובה קשה מקומית Arthus type לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד במבוגרים אין לתת מנה נוספת של טטנוס טוקסואיד יותר מפעם ב10 שנים, גם לא במקרה של פציעה.
# אין לתת תרכיב המכיל לטקס למועמדים עם אלרגיה אנפליקטית ללטקס.

==חיסון במצבים מיוחדים==

===הריון===

החיסון אינו טרטוגני אולם ההמלצה הינה לדחות את מתן החיסון עד לאחר גמר השליש הראשון של ההיריון. מומלץ לתת את החיסון בהיריון רק במקרים שבהם האישה אינה מחוסנת והלידה צפויה להתרחש בתנאים שבהם קיים סיכון לזיהום בטטנוס.

===חיסון נגד טטנוס לאחר פציעה===

האפשרויות למתן טיפול המונע לאחר פציעה כוללות:
# טיפול מקומי בפצע.
# מתן Tetanus Immune Globulin{{כ}}(TIG)
# מתן תרכיב המכיל טוקסואיד של טטנוס .

לצורך ההחלטה על מתן הטיפול יש לקחת בחשבון את המצב החיסוני של הנפגע וכן את אופי הפציעה.

פציעה מסווגת לפציעה קלה ופציעה אחרת.

פציעה קלה: אם הפצע שטחי (בעומק של פחות מ- 1 ס"מ), "נקי" (ללא סימני זיהום) ללא הרס רקמות ושקבל טיפול מקומי ב- 6 השעות האחרונות.

פציעה אחרת: כאשר קיים אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:
# פצע בעומק של יותר מ-1 ס"מ
# פצע מלווה בהרס רקמות
# פצע מלווה בנמק של רקמות
# פצע מזוהם (בלכלוך, אדמה,צואה,רוק וכד')
# פצע שניתן לו טיפול מקומי לאחר יותר מ-6 שעות לאחר הפציעה
# [[כוויה]]
# פצע כתוצאה מנשיכת בעלי חיים
# פצע כתוצאה מ[[הכשת נחש]]
# הפלה מזוהמת
# לידה מזוהמת ללא השגחה מילדותית מתאימה (ראה פרוט בהמשך).

טיפול מקומי יינתן ללא קשר למצב החיסוני על מנת למנוע הווצרות תנאים אנארוביים הדרושים להתפתחות זיהום הפצע. הטיפול כולל ניקוי והסרת רקמות נמקיות. יש לתת את הטיפול מוקדם ככל האפשר לאחר הפציעה.

בטבלה הבאה מסוכמים עקרונות מתן החיסון המונע לפלצת לאחר פציעה:

[[קובץ:חיסוןדיפטריהוטטנוס.jpg|מרכז]]

# חיסון פעיל בתכשירים המכילים טטנוס טוקסואיד כגון TT, Td, DT, dTap, DTaP, DTP. יש להעדיף תרכיב נגד טטנוס ודיפטריה במקום טטנוס בלבד.
# יש לתת בהקדם את החיסון הפעיל ובהמשך להשלים את סדרת החיסון
# מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מעשר שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
# מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מחמש שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
לחולים עם זיהום ב-HIV יש לתת חיסון סביל TIG בכל מקרה של פציעה "אחרת" ללא קשר למצב החיסון הקודם לטטנוס.

====(Tetanus Immune Globulin (TIG====

כולל נוגדנים ממקור אנושי כנגד טטנוס. החומר ניתןבזריקה תוך שרירית בלבד במינון של IU 250. במקרים מיוחדים מומלץ לתת מינון כפול (IU 500) וזאת כאשר מדובר בפציעה עם הרס רקמות נרחב, או כאשר הטיפול ניתן לאחר יותר מ- 24 שעות ממועד הפציעה או בחולה עם משקל יתר.

אם התכשיר ניתן בו זמנית עם חיסון פעיל כנגד טטנוס יש להזריק את התכשירים במקומות נפרדים בגוף.

===טיפול למניעת טטנוס בילוד וביולדת לאחר חשיפה===

טיפול למניעת טטנוס מומלץ במקרים של חשיפת הילוד והיולדת ללידה ללא השגחה מילדותית מתאימה כגון לידת בית, לידת שדה, לידה בשירותים וכיו"ב. הטיפול המונע יינתן בהתאם למצב החיסוני של היולדת ולנסיבות בהן התרחשה הלידה כדלקמן:

[[קובץ:חיסוןדיפטריה2.jpg|מרכז]]

# חיסון מלא בעבר פרושו לפחות 3 מנות של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
# החל מגיל המינימום המומלץ.
# הצורך במתן חיסון סביל TIG יקבע בהתאם לסבירות ההדבקה בטטנוס. למשל, נסיבות כמו חשיפה ישירה של חבל הטבור לבוץ מהווה הוריה למתן חיסון סביל TIG לתינוק אף אם האם מחוסנת מלא וחלפו פחות מחמש שנים ממועד מתן מנת החיסון האחרונה
# השלמת החיסון עד 3 מנות בהמשך.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;655-660
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/tetanus.pdf Pink Book's chapter on Tetanus] [PDF-460KB, 10 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;280-283.
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/dip.pdf Pink Book's chapter on diphtheria] [PDF-375KB, 12 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?PageId=4309&catId=812&maincat=9 תדריך החיסונים של משרד הבריאות]
* מתוך האתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת" (http://chisunim.co.il)

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון לטטנוס ודיפתריה - Tetanus and Diphtheria vaccine

2011-08-11T19:18:37Z

דיאנה טשר: /* קישורים חיצוניים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון לטטנוס (צפדת או פלצת) ודיפטריה (אסכרה, קרמת)
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

'''[[דיפטריה]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה-Corynobacterium diphtheriae. החיידק יוצר קרום עבה הנצמד ללוע ולדרכי הנשימה העליונות וגורם לחסימתן ולכן לחנק ולמוות. בנוסף, משחרר החיידק רעלן לזרם הדם, הגורם לדלקת בשריר הלב, ולנזק עצבי קשה. גם סיבוכים אלו עלולים לגרום למוות. שיעור התמותה מדיפטריה – 1 מתוך 20.

'''[[טטנוס]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה Clostridium tetani. נבגיו של חיידק זה מצויים בכל מקום בסביבה – באדמה, באבק, על פני העור ואפילו במעי. על מנת להתרבות הוא זקוק לתנאים אנאירוביים. התנאים האידיאליים לשגשוגו הם בפצעים. כאשר החיידק מתרבה הוא מפריש רעלנים, הנקשרים לתאי עצב וגורמים לגירוי מתמיד המביא להתכווצות מתמדת של השרירים, תחילה מקומית בלסת ובצוואר, ובהמשך כללית. המחלה מלווה בכאב וסבל עז. בהמשך מופיע גם נזק למערכת העצבית האוטונומית, האחראית לתפקוד הלב, ולחץ הדם. המחלה עלולה להופיע גם בילודים כאשר האם לא מחוסנת והלידה התקיימה בתנאים לא סטריליים. שיעור התמותה מטטנוס – 1 מתוך 5 חולים.

==התרכיבים הקיימים==

'''התרכיב הכפול לדיפטריה (אסכרה) ולטטנוס (פלצת)''' מורכב מטוקסואיד של שני המזהמים הללו. קיימים שני סוגים של תרכיבים נגד טטנוס-דיפטריה בהתאם לריכוז הטוקסואיד נגד דיפטריה.

התרכיב לילד הינו DT, ולמבוגר Td- המכיל מנה מופחתת של טוקסואיד נגד דיפטריה. במסגרת תוכנית חיסוני השגרה ניתן החיסון הראשוני לדיפטריה ולטטנוס בצרוף עם החיסון לשעלת, המופילוס אינפלואנזה B ושיתוק ילדים (IPV).

==אופן מתן החיסון==

החיסון הכפול לדיפטריה-טטנוס ניתן במנה של 0.5 מ"ל לתוך השריר.

מועדי המתן (קישור ראה [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים באתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת"]).

'''סדרת החיסון הראשוני''' (DTaP-IPV-Hib) כוללת 4 מנות החל מגיל חודשיים המורכבות מחיסון בסיסי הכולל 3 מנות ברווח של 6-8 שבועות ביניהן ומנת דחף הניתנת 6-12 חודשים לאחר המנה השלישית אך לא לפני גיל 12 חודשים.

במקרים בהם הומלץ שלא לחסן לשעלת מומלץ לחסן או להשלים את סדרת החיסונים ב-DT בלבד. אם הוחלט בשלב כלשהו לחדש את מתן החיסון לשעלת, ניתן לתת מנות נוספות של DTP ובתנאי שמספר המנות המכילות DT לא יעלה על 6 לפני יום ההולדת השמיני (כולל מנת דחף של כיתה ב').

'''חיסון בגיל בית ספר''': מנות דחף ניתנות בכיתה ב' (גיל 7-8 שנים)- Tdap-IPV ובכיתה ח' (גיל 13-14 שנים) – Tdap.

מנת הדחף של כיתה ב' (Tdap-IPV) תינתן לפחות 6 חודשים לאחר מנה אחרונה בסדרת החיסון הראשוני. אין צורך ברווח זמן בין מנת Tdap הניתנת בכיתה ב' או ח' לבין מנה קודמת של חיסון נגד Td שניתן לאחר חיסון ראשוני מסיבה כלשהי (כגון לאחר פציעה).

לאחר השלמת סדרת החיסונים של גיל הינקות והילדות מעבר לגיל 18 שנים מומלץ לתת כמנת דחף של טטנוס בצרוף עם מנה מוקטנת של חיסון לדיפטריה (dT) אחת ל-10 שנים.

תופעות הלוואי העיקריות של החיסון מופיעות ביממה שלאחר המתן, ועיקרן תגובות מקומיות באתר ההזרקה ועליית חום מתונה קצרה וחולפת.

==הוראות נגד==

# תגובה אנפילקטית למתן החיסון.
# רגישות יתר מיידית אנפילקטית למרכיבי החיסון,
# תגובה נוירולוגית חמורה לאחר מנת חיסון קודמת.
# [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות נגד כלליות למתן חיסונים]

כאשר יש הכרח בטיפול למניעת טטנוס לאחר פציעה וקיימת הוראת נגד מוחלטת למתן חיסון פעיל כנגד טטנוס יש לתת את החיסון הסביל בלבד.

==אזהרות==

# הופעת תסמונת Guillain Barre במבוגר תוך 6 שבועות לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
# במקרה של תגובה קשה מקומית Arthus type לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד במבוגרים אין לתת מנה נוספת של טטנוס טוקסואיד יותר מפעם ב10 שנים, גם לא במקרה של פציעה.
# אין לתת תרכיב המכיל לטקס למועמדים עם אלרגיה אנפליקטית ללטקס.

==חיסון במצבים מיוחדים==

===הריון===

החיסון אינו טרטוגני אולם ההמלצה הינה לדחות את מתן החיסון עד לאחר גמר השליש הראשון של ההיריון. מומלץ לתת את החיסון בהיריון רק במקרים שבהם האישה אינה מחוסנת והלידה צפויה להתרחש בתנאים שבהם קיים סיכון לזיהום בטטנוס.

===חיסון נגד טטנוס לאחר פציעה===

האפשרויות למתן טיפול המונע לאחר פציעה כוללות:
# טיפול מקומי בפצע.
# מתן Tetanus Immune Globulin{{כ}}(TIG)
# מתן תרכיב המכיל טוקסואיד של טטנוס .

לצורך ההחלטה על מתן הטיפול יש לקחת בחשבון את המצב החיסוני של הנפגע וכן את אופי הפציעה.

פציעה מסווגת לפציעה קלה ופציעה אחרת.

פציעה קלה: אם הפצע שטחי (בעומק של פחות מ- 1 ס"מ), "נקי" (ללא סימני זיהום) ללא הרס רקמות ושקבל טיפול מקומי ב- 6 השעות האחרונות.

פציעה אחרת: כאשר קיים אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:
# פצע בעומק של יותר מ-1 ס"מ
# פצע מלווה בהרס רקמות
# פצע מלווה בנמק של רקמות
# פצע מזוהם (בלכלוך, אדמה,צואה,רוק וכד')
# פצע שניתן לו טיפול מקומי לאחר יותר מ-6 שעות לאחר הפציעה
# [[כוויה]]
# פצע כתוצאה מנשיכת בעלי חיים
# פצע כתוצאה מ[[הכשת נחש]]
# הפלה מזוהמת
# לידה מזוהמת ללא השגחה מילדותית מתאימה (ראה פרוט בהמשך).

טיפול מקומי יינתן ללא קשר למצב החיסוני על מנת למנוע הווצרות תנאים אנארוביים הדרושים להתפתחות זיהום הפצע. הטיפול כולל ניקוי והסרת רקמות נמקיות. יש לתת את הטיפול מוקדם ככל האפשר לאחר הפציעה.

בטבלה הבאה מסוכמים עקרונות מתן החיסון המונע לפלצת לאחר פציעה:

[[קובץ:חיסוןדיפטריהוטטנוס.jpg|מרכז]]

# חיסון פעיל בתכשירים המכילים טטנוס טוקסואיד כגון TT, Td, DT, dTap, DTaP, DTP. יש להעדיף תרכיב נגד טטנוס ודיפטריה במקום טטנוס בלבד.
# יש לתת בהקדם את החיסון הפעיל ובהמשך להשלים את סדרת החיסון
# מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מעשר שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
# מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מחמש שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
לחולים עם זיהום ב-HIV יש לתת חיסון סביל TIG בכל מקרה של פציעה "אחרת" ללא קשר למצב החיסון הקודם לטטנוס.

====(Tetanus Immune Globulin (TIG====

כולל נוגדנים ממקור אנושי כנגד טטנוס. החומר ניתןבזריקה תוך שרירית בלבד במינון של IU 250. במקרים מיוחדים מומלץ לתת מינון כפול (IU 500) וזאת כאשר מדובר בפציעה עם הרס רקמות נרחב, או כאשר הטיפול ניתן לאחר יותר מ- 24 שעות ממועד הפציעה או בחולה עם משקל יתר.

אם התכשיר ניתן בו זמנית עם חיסון פעיל כנגד טטנוס יש להזריק את התכשירים במקומות נפרדים בגוף.

===טיפול למניעת טטנוס בילוד וביולדת לאחר חשיפה===

טיפול למניעת טטנוס מומלץ במקרים של חשיפת הילוד והיולדת ללידה ללא השגחה מילדותית מתאימה כגון לידת בית, לידת שדה, לידה בשירותים וכיו"ב. הטיפול המונע יינתן בהתאם למצב החיסוני של היולדת ולנסיבות בהן התרחשה הלידה כדלקמן:

[[קובץ:חיסוןדיפטריה2.jpg|מרכז]]

# חיסון מלא בעבר פרושו לפחות 3 מנות של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
# החל מגיל המינימום המומלץ.
# הצורך במתן חיסון סביל TIG יקבע בהתאם לסבירות ההדבקה בטטנוס. למשל, נסיבות כמו חשיפה ישירה של חבל הטבור לבוץ מהווה הוריה למתן חיסון סביל TIG לתינוק אף אם האם מחוסנת מלא וחלפו פחות מחמש שנים ממועד מתן מנת החיסון האחרונה
# השלמת החיסון עד 3 מנות בהמשך.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;655-660
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/tetanus.pdf Pink Book's chapter on Tetanus] [PDF-460KB, 10 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;280-283.
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/dip.pdf Pink Book's chapter on diphtheria] [PDF-375KB, 12 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
</div>

==קישורים חיצוניים==

* תדריך החיסונים של משרד הבריאות
* מתוך האתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת" (http://chisunim.co.il)

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון לטטנוס ודיפתריה - Tetanus and Diphtheria vaccine

2011-08-11T19:17:33Z

דיאנה טשר: /* קישורים חיצוניים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון לטטנוס (צפדת או פלצת) ודיפטריה (אסכרה, קרמת)
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

'''[[דיפטריה]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה-Corynobacterium diphtheriae. החיידק יוצר קרום עבה הנצמד ללוע ולדרכי הנשימה העליונות וגורם לחסימתן ולכן לחנק ולמוות. בנוסף, משחרר החיידק רעלן לזרם הדם, הגורם לדלקת בשריר הלב, ולנזק עצבי קשה. גם סיבוכים אלו עלולים לגרום למוות. שיעור התמותה מדיפטריה – 1 מתוך 20.

'''[[טטנוס]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה Clostridium tetani. נבגיו של חיידק זה מצויים בכל מקום בסביבה – באדמה, באבק, על פני העור ואפילו במעי. על מנת להתרבות הוא זקוק לתנאים אנאירוביים. התנאים האידיאליים לשגשוגו הם בפצעים. כאשר החיידק מתרבה הוא מפריש רעלנים, הנקשרים לתאי עצב וגורמים לגירוי מתמיד המביא להתכווצות מתמדת של השרירים, תחילה מקומית בלסת ובצוואר, ובהמשך כללית. המחלה מלווה בכאב וסבל עז. בהמשך מופיע גם נזק למערכת העצבית האוטונומית, האחראית לתפקוד הלב, ולחץ הדם. המחלה עלולה להופיע גם בילודים כאשר האם לא מחוסנת והלידה התקיימה בתנאים לא סטריליים. שיעור התמותה מטטנוס – 1 מתוך 5 חולים.

==התרכיבים הקיימים==

'''התרכיב הכפול לדיפטריה (אסכרה) ולטטנוס (פלצת)''' מורכב מטוקסואיד של שני המזהמים הללו. קיימים שני סוגים של תרכיבים נגד טטנוס-דיפטריה בהתאם לריכוז הטוקסואיד נגד דיפטריה.

התרכיב לילד הינו DT, ולמבוגר Td- המכיל מנה מופחתת של טוקסואיד נגד דיפטריה. במסגרת תוכנית חיסוני השגרה ניתן החיסון הראשוני לדיפטריה ולטטנוס בצרוף עם החיסון לשעלת, המופילוס אינפלואנזה B ושיתוק ילדים (IPV).

==אופן מתן החיסון==

החיסון הכפול לדיפטריה-טטנוס ניתן במנה של 0.5 מ"ל לתוך השריר.

מועדי המתן (קישור ראה [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים באתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת"]).

'''סדרת החיסון הראשוני''' (DTaP-IPV-Hib) כוללת 4 מנות החל מגיל חודשיים המורכבות מחיסון בסיסי הכולל 3 מנות ברווח של 6-8 שבועות ביניהן ומנת דחף הניתנת 6-12 חודשים לאחר המנה השלישית אך לא לפני גיל 12 חודשים.

במקרים בהם הומלץ שלא לחסן לשעלת מומלץ לחסן או להשלים את סדרת החיסונים ב-DT בלבד. אם הוחלט בשלב כלשהו לחדש את מתן החיסון לשעלת, ניתן לתת מנות נוספות של DTP ובתנאי שמספר המנות המכילות DT לא יעלה על 6 לפני יום ההולדת השמיני (כולל מנת דחף של כיתה ב').

'''חיסון בגיל בית ספר''': מנות דחף ניתנות בכיתה ב' (גיל 7-8 שנים)- Tdap-IPV ובכיתה ח' (גיל 13-14 שנים) – Tdap.

מנת הדחף של כיתה ב' (Tdap-IPV) תינתן לפחות 6 חודשים לאחר מנה אחרונה בסדרת החיסון הראשוני. אין צורך ברווח זמן בין מנת Tdap הניתנת בכיתה ב' או ח' לבין מנה קודמת של חיסון נגד Td שניתן לאחר חיסון ראשוני מסיבה כלשהי (כגון לאחר פציעה).

לאחר השלמת סדרת החיסונים של גיל הינקות והילדות מעבר לגיל 18 שנים מומלץ לתת כמנת דחף של טטנוס בצרוף עם מנה מוקטנת של חיסון לדיפטריה (dT) אחת ל-10 שנים.

תופעות הלוואי העיקריות של החיסון מופיעות ביממה שלאחר המתן, ועיקרן תגובות מקומיות באתר ההזרקה ועליית חום מתונה קצרה וחולפת.

==הוראות נגד==

# תגובה אנפילקטית למתן החיסון.
# רגישות יתר מיידית אנפילקטית למרכיבי החיסון,
# תגובה נוירולוגית חמורה לאחר מנת חיסון קודמת.
# [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות נגד כלליות למתן חיסונים]

כאשר יש הכרח בטיפול למניעת טטנוס לאחר פציעה וקיימת הוראת נגד מוחלטת למתן חיסון פעיל כנגד טטנוס יש לתת את החיסון הסביל בלבד.

==אזהרות==

# הופעת תסמונת Guillain Barre במבוגר תוך 6 שבועות לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
# במקרה של תגובה קשה מקומית Arthus type לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד במבוגרים אין לתת מנה נוספת של טטנוס טוקסואיד יותר מפעם ב10 שנים, גם לא במקרה של פציעה.
# אין לתת תרכיב המכיל לטקס למועמדים עם אלרגיה אנפליקטית ללטקס.

==חיסון במצבים מיוחדים==

===הריון===

החיסון אינו טרטוגני אולם ההמלצה הינה לדחות את מתן החיסון עד לאחר גמר השליש הראשון של ההיריון. מומלץ לתת את החיסון בהיריון רק במקרים שבהם האישה אינה מחוסנת והלידה צפויה להתרחש בתנאים שבהם קיים סיכון לזיהום בטטנוס.

===חיסון נגד טטנוס לאחר פציעה===

האפשרויות למתן טיפול המונע לאחר פציעה כוללות:
# טיפול מקומי בפצע.
# מתן Tetanus Immune Globulin{{כ}}(TIG)
# מתן תרכיב המכיל טוקסואיד של טטנוס .

לצורך ההחלטה על מתן הטיפול יש לקחת בחשבון את המצב החיסוני של הנפגע וכן את אופי הפציעה.

פציעה מסווגת לפציעה קלה ופציעה אחרת.

פציעה קלה: אם הפצע שטחי (בעומק של פחות מ- 1 ס"מ), "נקי" (ללא סימני זיהום) ללא הרס רקמות ושקבל טיפול מקומי ב- 6 השעות האחרונות.

פציעה אחרת: כאשר קיים אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:
# פצע בעומק של יותר מ-1 ס"מ
# פצע מלווה בהרס רקמות
# פצע מלווה בנמק של רקמות
# פצע מזוהם (בלכלוך, אדמה,צואה,רוק וכד')
# פצע שניתן לו טיפול מקומי לאחר יותר מ-6 שעות לאחר הפציעה
# [[כוויה]]
# פצע כתוצאה מנשיכת בעלי חיים
# פצע כתוצאה מ[[הכשת נחש]]
# הפלה מזוהמת
# לידה מזוהמת ללא השגחה מילדותית מתאימה (ראה פרוט בהמשך).

טיפול מקומי יינתן ללא קשר למצב החיסוני על מנת למנוע הווצרות תנאים אנארוביים הדרושים להתפתחות זיהום הפצע. הטיפול כולל ניקוי והסרת רקמות נמקיות. יש לתת את הטיפול מוקדם ככל האפשר לאחר הפציעה.

בטבלה הבאה מסוכמים עקרונות מתן החיסון המונע לפלצת לאחר פציעה:

[[קובץ:חיסוןדיפטריהוטטנוס.jpg|מרכז]]

# חיסון פעיל בתכשירים המכילים טטנוס טוקסואיד כגון TT, Td, DT, dTap, DTaP, DTP. יש להעדיף תרכיב נגד טטנוס ודיפטריה במקום טטנוס בלבד.
# יש לתת בהקדם את החיסון הפעיל ובהמשך להשלים את סדרת החיסון
# מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מעשר שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
# מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מחמש שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
לחולים עם זיהום ב-HIV יש לתת חיסון סביל TIG בכל מקרה של פציעה "אחרת" ללא קשר למצב החיסון הקודם לטטנוס.

====(Tetanus Immune Globulin (TIG====

כולל נוגדנים ממקור אנושי כנגד טטנוס. החומר ניתןבזריקה תוך שרירית בלבד במינון של IU 250. במקרים מיוחדים מומלץ לתת מינון כפול (IU 500) וזאת כאשר מדובר בפציעה עם הרס רקמות נרחב, או כאשר הטיפול ניתן לאחר יותר מ- 24 שעות ממועד הפציעה או בחולה עם משקל יתר.

אם התכשיר ניתן בו זמנית עם חיסון פעיל כנגד טטנוס יש להזריק את התכשירים במקומות נפרדים בגוף.

===טיפול למניעת טטנוס בילוד וביולדת לאחר חשיפה===

טיפול למניעת טטנוס מומלץ במקרים של חשיפת הילוד והיולדת ללידה ללא השגחה מילדותית מתאימה כגון לידת בית, לידת שדה, לידה בשירותים וכיו"ב. הטיפול המונע יינתן בהתאם למצב החיסוני של היולדת ולנסיבות בהן התרחשה הלידה כדלקמן:

[[קובץ:חיסוןדיפטריה2.jpg|מרכז]]

# חיסון מלא בעבר פרושו לפחות 3 מנות של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
# החל מגיל המינימום המומלץ.
# הצורך במתן חיסון סביל TIG יקבע בהתאם לסבירות ההדבקה בטטנוס. למשל, נסיבות כמו חשיפה ישירה של חבל הטבור לבוץ מהווה הוריה למתן חיסון סביל TIG לתינוק אף אם האם מחוסנת מלא וחלפו פחות מחמש שנים ממועד מתן מנת החיסון האחרונה
# השלמת החיסון עד 3 מנות בהמשך.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;655-660
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/tetanus.pdf Pink Book's chapter on Tetanus] [PDF-460KB, 10 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;280-283.
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/dip.pdf Pink Book's chapter on diphtheria] [PDF-375KB, 12 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
</div>

==קישורים חיצוניים==

* [תדריך החיסונים של משרד הבריאות http://www.health.gov.il/pages/default.asp?PageId=4309&catId=812&maincat=9]
* מתוך האתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת" (http://chisunim.co.il)

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

[[קטגוריה:חיסונים]]

חיסון לטטנוס ודיפתריה - Tetanus and Diphtheria vaccine

2011-08-04T19:53:17Z

דיאנה טשר: /* הערות שוליים */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון לטטנוס (צפדת או פלצת) ודיפטריה (אסכרה, קרמת)
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

'''[[דיפטריה]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה-Corynobacterium diphtheriae. החיידק יוצר קרום עבה הנצמד ללוע ולדרכי הנשימה העליונות וגורם לחסימתן ולכן לחנק ולמוות. בנוסף, משחרר החיידק רעלן לזרם הדם, הגורם לדלקת בשריר הלב, ולנזק עצבי קשה. גם סיבוכים אלו עלולים לגרום למוות. שיעור התמותה מדיפטריה – 1 מתוך 20.

'''[[טטנוס]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה Clostridium tetani. נבגיו של חיידק זה מצויים בכל מקום בסביבה – באדמה, באבק, על פני העור ואפילו במעי. על מנת להתרבות הוא זקוק לתנאים אנאירוביים. התנאים האידיאליים לשגשוגו הם בפצעים. כאשר החיידק מתרבה הוא מפריש רעלנים, הנקשרים לתאי עצב וגורמים לגירוי מתמיד המביא להתכווצות מתמדת של השרירים, תחילה מקומית בלסת ובצוואר, ובהמשך כללית. המחלה מלווה בכאב וסבל עז. בהמשך מופיע גם נזק למערכת העצבית האוטונומית, האחראית לתפקוד הלב, ולחץ הדם. המחלה עלולה להופיע גם בילודים כאשר האם לא מחוסנת והלידה התקיימה בתנאים לא סטריליים. שיעור התמותה מטטנוס – 1 מתוך 5 חולים.

==התרכיבים הקיימים==

'''התרכיב הכפול לדיפטריה (אסכרה) ולטטנוס (פלצת)''' מורכב מטוקסואיד של שני המזהמים הללו. קיימים שני סוגים של תרכיבים נגד טטנוס-דיפטריה בהתאם לריכוז הטוקסואיד נגד דיפטריה.

התרכיב לילד הינו DT, ולמבוגר Td- המכיל מנה מופחתת של טוקסואיד נגד דיפטריה. במסגרת תוכנית חיסוני השגרה ניתן החיסון הראשוני לדיפטריה ולטטנוס בצרוף עם החיסון לשעלת, המופילוס אינפלואנזה B ושיתוק ילדים (IPV).

==אופן מתן החיסון==

החיסון הכפול לדיפטריה-טטנוס ניתן במנה של 0.5 מ"ל לתוך השריר.

מועדי המתן (קישור ראה [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים באתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת"]).

'''סדרת החיסון הראשוני''' (DTaP-IPV-Hib) כוללת 4 מנות החל מגיל חודשיים המורכבות מחיסון בסיסי הכולל 3 מנות ברווח של 6-8 שבועות ביניהן ומנת דחף הניתנת 6-12 חודשים לאחר המנה השלישית אך לא לפני גיל 12 חודשים.

במקרים בהם הומלץ שלא לחסן לשעלת מומלץ לחסן או להשלים את סדרת החיסונים ב-DT בלבד. אם הוחלט בשלב כלשהו לחדש את מתן החיסון לשעלת, ניתן לתת מנות נוספות של DTP ובתנאי שמספר המנות המכילות DT לא יעלה על 6 לפני יום ההולדת השמיני (כולל מנת דחף של כיתה ב').

'''חיסון בגיל בית ספר''': מנות דחף ניתנות בכיתה ב' (גיל 7-8 שנים)- Tdap-IPV ובכיתה ח' (גיל 13-14 שנים) – Tdap.

מנת הדחף של כיתה ב' (Tdap-IPV) תינתן לפחות 6 חודשים לאחר מנה אחרונה בסדרת החיסון הראשוני. אין צורך ברווח זמן בין מנת Tdap הניתנת בכיתה ב' או ח' לבין מנה קודמת של חיסון נגד Td שניתן לאחר חיסון ראשוני מסיבה כלשהי (כגון לאחר פציעה).

לאחר השלמת סדרת החיסונים של גיל הינקות והילדות מעבר לגיל 18 שנים מומלץ לתת כמנת דחף של טטנוס בצרוף עם מנה מוקטנת של חיסון לדיפטריה (dT) אחת ל-10 שנים.

תופעות הלוואי העיקריות של החיסון מופיעות ביממה שלאחר המתן, ועיקרן תגובות מקומיות באתר ההזרקה ועליית חום מתונה קצרה וחולפת.

==הוראות נגד==

# תגובה אנפילקטית למתן החיסון.
# רגישות יתר מיידית אנפילקטית למרכיבי החיסון,
# תגובה נוירולוגית חמורה לאחר מנת חיסון קודמת.
# [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות נגד כלליות למתן חיסונים]

כאשר יש הכרח בטיפול למניעת טטנוס לאחר פציעה וקיימת הוראת נגד מוחלטת למתן חיסון פעיל כנגד טטנוס יש לתת את החיסון הסביל בלבד.

==אזהרות==

# הופעת תסמונת Guillain Barre במבוגר תוך 6 שבועות לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
# במקרה של תגובה קשה מקומית Arthus type לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד במבוגרים אין לתת מנה נוספת של טטנוס טוקסואיד יותר מפעם ב10 שנים, גם לא במקרה של פציעה.
# אין לתת תרכיב המכיל לטקס למועמדים עם אלרגיה אנפליקטית ללטקס.

==חיסון במצבים מיוחדים==

===הריון===

החיסון אינו טרטוגני אולם ההמלצה הינה לדחות את מתן החיסון עד לאחר גמר השליש הראשון של ההיריון. מומלץ לתת את החיסון בהיריון רק במקרים שבהם האישה אינה מחוסנת והלידה צפויה להתרחש בתנאים שבהם קיים סיכון לזיהום בטטנוס.

===חיסון נגד טטנוס לאחר פציעה===

האפשרויות למתן טיפול המונע לאחר פציעה כוללות:
# טיפול מקומי בפצע.
# מתן Tetanus Immune Globulin{{כ}}(TIG)
# מתן תרכיב המכיל טוקסואיד של טטנוס .

לצורך ההחלטה על מתן הטיפול יש לקחת בחשבון את המצב החיסוני של הנפגע וכן את אופי הפציעה.

פציעה מסווגת לפציעה קלה ופציעה אחרת.

פציעה קלה: אם הפצע שטחי (בעומק של פחות מ- 1 ס"מ), "נקי" (ללא סימני זיהום) ללא הרס רקמות ושקבל טיפול מקומי ב- 6 השעות האחרונות.

פציעה אחרת: כאשר קיים אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:
# פצע בעומק של יותר מ-1 ס"מ
# פצע מלווה בהרס רקמות
# פצע מלווה בנמק של רקמות
# פצע מזוהם (בלכלוך, אדמה,צואה,רוק וכד')
# פצע שניתן לו טיפול מקומי לאחר יותר מ-6 שעות לאחר הפציעה
# [[כוויה]]
# פצע כתוצאה מנשיכת בעלי חיים
# פצע כתוצאה מ[[הכשת נחש]]
# הפלה מזוהמת
# לידה מזוהמת ללא השגחה מילדותית מתאימה (ראה פרוט בהמשך).

טיפול מקומי יינתן ללא קשר למצב החיסוני על מנת למנוע הווצרות תנאים אנארוביים הדרושים להתפתחות זיהום הפצע. הטיפול כולל ניקוי והסרת רקמות נמקיות. יש לתת את הטיפול מוקדם ככל האפשר לאחר הפציעה.

בטבלה הבאה מסוכמים עקרונות מתן החיסון המונע לפלצת לאחר פציעה:

[[קובץ:חיסוןדיפטריהוטטנוס.jpg|מרכז]]

1.חיסון פעיל בתכשירים המכילים טטנוס טוקסואיד כגון TT, Td, DT, dTap, DTaP, DTP. יש להעדיף תרכיב נגד טטנוס ודיפטריה במקום טטנוס בלבד.
2.יש לתת בהקדם את החיסון הפעיל ובהמשך להשלים את סדרת החיסון
3.מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מעשר שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
4.מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מחמש שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
לחולים עם זיהום ב HIV יש לתת חיסון סביל TIG בכל מקרה של פציעה "אחרת" ללא קשר למצב החיסון הקודם לטטנוס.

====(Tetanus Immune Globulin (TIG====
כולל נוגדנים ממקור אנושי כנגד טטנוס. החומר ניתןבזריקה תוך שרירית בלבד במינון של IU 250. במקרים מיוחדים מומלץ לתת מינון כפול (IU 500) וזאת כאשר מדובר בפציעה עם הרס רקמות נרחב, או כאשר הטיפול ניתן לאחר יותר מ- 24 שעות ממועד הפציעה או בחולה עם משקל יתר.
אם התכשיר ניתן בו זמנית עם חיסון פעיל כנגד טטנוס יש להזריק את התכשירים במקומות נפרדים בגוף.

===טיפול למניעת טטנוס בילוד וביולדת לאחר חשיפה===

טיפול למניעת טטנוס מומלץ במקרים של חשיפת הילוד והיולדת ללידה ללא השגחה מילדותית מתאימה כגון לידת בית, לידת שדה, לידה בשירותים וכיו"ב. הטיפול המונע יינתן בהתאם למצב החיסוני של היולדת ולנסיבות בהן התרחשה הלידה כדלקמן:
[[קובץ:חיסוןדיפטריה2.jpg|מרכז]]

1.חיסון מלא בעבר פרושו לפחות 3 מנות של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
2.החל מגיל המינימום המומלץ.
3.הצורך במתן חיסון סביל TIG יקבע בהתאם לסבירות ההדבקה בטטנוס. למשל, נסיבות כמו חשיפה ישירה של חבל הטבור לבוץ מהווה הוריה למתן חיסון סביל TIG לתינוק אף אם האם מחוסנת מלא וחלפו פחות מחמש שנים ממועד מתן מנת החיסון האחרונה
4.השלמת החיסון עד 3 מנות בהמשך.

==ביבליוגרפיה==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;655-660
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/tetanus.pdf Pink Book's chapter on Tetanus] [PDF-460KB, 10 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;280-283.
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/dip.pdf Pink Book's chapter on diphtheria] [PDF-375KB, 12 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
</div>

==קישורים חיצוניים==

* תדריך החיסונים של משרד הבריאות
* מתוך האתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת" (http://chisunim.co.il)

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

חיסון לטטנוס ודיפתריה - Tetanus and Diphtheria vaccine

2011-08-04T19:51:20Z

דיאנה טשר: /* טיפול למניעת טטנוס בילוד וביולדת לאחר חשיפה */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון לטטנוס (צפדת או פלצת) ודיפטריה (אסכרה, קרמת)
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

'''[[דיפטריה]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה-Corynobacterium diphtheriae. החיידק יוצר קרום עבה הנצמד ללוע ולדרכי הנשימה העליונות וגורם לחסימתן ולכן לחנק ולמוות. בנוסף, משחרר החיידק רעלן לזרם הדם, הגורם לדלקת בשריר הלב, ולנזק עצבי קשה. גם סיבוכים אלו עלולים לגרום למוות. שיעור התמותה מדיפטריה – 1 מתוך 20.

'''[[טטנוס]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה Clostridium tetani. נבגיו של חיידק זה מצויים בכל מקום בסביבה – באדמה, באבק, על פני העור ואפילו במעי. על מנת להתרבות הוא זקוק לתנאים אנאירוביים. התנאים האידיאליים לשגשוגו הם בפצעים. כאשר החיידק מתרבה הוא מפריש רעלנים, הנקשרים לתאי עצב וגורמים לגירוי מתמיד המביא להתכווצות מתמדת של השרירים, תחילה מקומית בלסת ובצוואר, ובהמשך כללית. המחלה מלווה בכאב וסבל עז. בהמשך מופיע גם נזק למערכת העצבית האוטונומית, האחראית לתפקוד הלב, ולחץ הדם. המחלה עלולה להופיע גם בילודים כאשר האם לא מחוסנת והלידה התקיימה בתנאים לא סטריליים. שיעור התמותה מטטנוס – 1 מתוך 5 חולים.

==התרכיבים הקיימים==

'''התרכיב הכפול לדיפטריה (אסכרה) ולטטנוס (פלצת)''' מורכב מטוקסואיד של שני המזהמים הללו. קיימים שני סוגים של תרכיבים נגד טטנוס-דיפטריה בהתאם לריכוז הטוקסואיד נגד דיפטריה.

התרכיב לילד הינו DT, ולמבוגר Td- המכיל מנה מופחתת של טוקסואיד נגד דיפטריה. במסגרת תוכנית חיסוני השגרה ניתן החיסון הראשוני לדיפטריה ולטטנוס בצרוף עם החיסון לשעלת, המופילוס אינפלואנזה B ושיתוק ילדים (IPV).

==אופן מתן החיסון==

החיסון הכפול לדיפטריה-טטנוס ניתן במנה של 0.5 מ"ל לתוך השריר.

מועדי המתן (קישור ראה [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים באתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת"]).

'''סדרת החיסון הראשוני''' (DTaP-IPV-Hib) כוללת 4 מנות החל מגיל חודשיים המורכבות מחיסון בסיסי הכולל 3 מנות ברווח של 6-8 שבועות ביניהן ומנת דחף הניתנת 6-12 חודשים לאחר המנה השלישית אך לא לפני גיל 12 חודשים.

במקרים בהם הומלץ שלא לחסן לשעלת מומלץ לחסן או להשלים את סדרת החיסונים ב-DT בלבד. אם הוחלט בשלב כלשהו לחדש את מתן החיסון לשעלת, ניתן לתת מנות נוספות של DTP ובתנאי שמספר המנות המכילות DT לא יעלה על 6 לפני יום ההולדת השמיני (כולל מנת דחף של כיתה ב').

'''חיסון בגיל בית ספר''': מנות דחף ניתנות בכיתה ב' (גיל 7-8 שנים)- Tdap-IPV ובכיתה ח' (גיל 13-14 שנים) – Tdap.

מנת הדחף של כיתה ב' (Tdap-IPV) תינתן לפחות 6 חודשים לאחר מנה אחרונה בסדרת החיסון הראשוני. אין צורך ברווח זמן בין מנת Tdap הניתנת בכיתה ב' או ח' לבין מנה קודמת של חיסון נגד Td שניתן לאחר חיסון ראשוני מסיבה כלשהי (כגון לאחר פציעה).

לאחר השלמת סדרת החיסונים של גיל הינקות והילדות מעבר לגיל 18 שנים מומלץ לתת כמנת דחף של טטנוס בצרוף עם מנה מוקטנת של חיסון לדיפטריה (dT) אחת ל-10 שנים.

תופעות הלוואי העיקריות של החיסון מופיעות ביממה שלאחר המתן, ועיקרן תגובות מקומיות באתר ההזרקה ועליית חום מתונה קצרה וחולפת.

==הוראות נגד==

# תגובה אנפילקטית למתן החיסון.
# רגישות יתר מיידית אנפילקטית למרכיבי החיסון,
# תגובה נוירולוגית חמורה לאחר מנת חיסון קודמת.
# [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות נגד כלליות למתן חיסונים]

כאשר יש הכרח בטיפול למניעת טטנוס לאחר פציעה וקיימת הוראת נגד מוחלטת למתן חיסון פעיל כנגד טטנוס יש לתת את החיסון הסביל בלבד.

==אזהרות==

# הופעת תסמונת Guillain Barre במבוגר תוך 6 שבועות לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
# במקרה של תגובה קשה מקומית Arthus type לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד במבוגרים אין לתת מנה נוספת של טטנוס טוקסואיד יותר מפעם ב10 שנים, גם לא במקרה של פציעה.
# אין לתת תרכיב המכיל לטקס למועמדים עם אלרגיה אנפליקטית ללטקס.

==חיסון במצבים מיוחדים==

===הריון===

החיסון אינו טרטוגני אולם ההמלצה הינה לדחות את מתן החיסון עד לאחר גמר השליש הראשון של ההיריון. מומלץ לתת את החיסון בהיריון רק במקרים שבהם האישה אינה מחוסנת והלידה צפויה להתרחש בתנאים שבהם קיים סיכון לזיהום בטטנוס.

===חיסון נגד טטנוס לאחר פציעה===

האפשרויות למתן טיפול המונע לאחר פציעה כוללות:
# טיפול מקומי בפצע.
# מתן Tetanus Immune Globulin{{כ}}(TIG)
# מתן תרכיב המכיל טוקסואיד של טטנוס .

לצורך ההחלטה על מתן הטיפול יש לקחת בחשבון את המצב החיסוני של הנפגע וכן את אופי הפציעה.

פציעה מסווגת לפציעה קלה ופציעה אחרת.

פציעה קלה: אם הפצע שטחי (בעומק של פחות מ- 1 ס"מ), "נקי" (ללא סימני זיהום) ללא הרס רקמות ושקבל טיפול מקומי ב- 6 השעות האחרונות.

פציעה אחרת: כאשר קיים אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:
# פצע בעומק של יותר מ-1 ס"מ
# פצע מלווה בהרס רקמות
# פצע מלווה בנמק של רקמות
# פצע מזוהם (בלכלוך, אדמה,צואה,רוק וכד')
# פצע שניתן לו טיפול מקומי לאחר יותר מ-6 שעות לאחר הפציעה
# [[כוויה]]
# פצע כתוצאה מנשיכת בעלי חיים
# פצע כתוצאה מ[[הכשת נחש]]
# הפלה מזוהמת
# לידה מזוהמת ללא השגחה מילדותית מתאימה (ראה פרוט בהמשך).

טיפול מקומי יינתן ללא קשר למצב החיסוני על מנת למנוע הווצרות תנאים אנארוביים הדרושים להתפתחות זיהום הפצע. הטיפול כולל ניקוי והסרת רקמות נמקיות. יש לתת את הטיפול מוקדם ככל האפשר לאחר הפציעה.

בטבלה הבאה מסוכמים עקרונות מתן החיסון המונע לפלצת לאחר פציעה:

[[קובץ:חיסוןדיפטריהוטטנוס.jpg|מרכז]]

1.חיסון פעיל בתכשירים המכילים טטנוס טוקסואיד כגון TT, Td, DT, dTap, DTaP, DTP. יש להעדיף תרכיב נגד טטנוס ודיפטריה במקום טטנוס בלבד.
2.יש לתת בהקדם את החיסון הפעיל ובהמשך להשלים את סדרת החיסון
3.מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מעשר שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
4.מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מחמש שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
לחולים עם זיהום ב HIV יש לתת חיסון סביל TIG בכל מקרה של פציעה "אחרת" ללא קשר למצב החיסון הקודם לטטנוס.

====(Tetanus Immune Globulin (TIG====
כולל נוגדנים ממקור אנושי כנגד טטנוס. החומר ניתןבזריקה תוך שרירית בלבד במינון של IU 250. במקרים מיוחדים מומלץ לתת מינון כפול (IU 500) וזאת כאשר מדובר בפציעה עם הרס רקמות נרחב, או כאשר הטיפול ניתן לאחר יותר מ- 24 שעות ממועד הפציעה או בחולה עם משקל יתר.
אם התכשיר ניתן בו זמנית עם חיסון פעיל כנגד טטנוס יש להזריק את התכשירים במקומות נפרדים בגוף.

===טיפול למניעת טטנוס בילוד וביולדת לאחר חשיפה===

טיפול למניעת טטנוס מומלץ במקרים של חשיפת הילוד והיולדת ללידה ללא השגחה מילדותית מתאימה כגון לידת בית, לידת שדה, לידה בשירותים וכיו"ב. הטיפול המונע יינתן בהתאם למצב החיסוני של היולדת ולנסיבות בהן התרחשה הלידה כדלקמן:
[[קובץ:חיסוןדיפטריה2.jpg|מרכז]]

1.חיסון מלא בעבר פרושו לפחות 3 מנות של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
2.החל מגיל המינימום המומלץ.
3.הצורך במתן חיסון סביל TIG יקבע בהתאם לסבירות ההדבקה בטטנוס. למשל, נסיבות כמו חשיפה ישירה של חבל הטבור לבוץ מהווה הוריה למתן חיסון סביל TIG לתינוק אף אם האם מחוסנת מלא וחלפו פחות מחמש שנים ממועד מתן מנת החיסון האחרונה
4.השלמת החיסון עד 3 מנות בהמשך.

==הערות שוליים==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;655-660
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/tetanus.pdf Pink Book's chapter on Tetanus] [PDF-460KB, 10 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;280-283.
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/dip.pdf Pink Book's chapter on diphtheria] [PDF-375KB, 12 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
</div>

==קישורים חיצוניים==

* תדריך החיסונים של משרד הבריאות
* מתוך האתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת" (http://chisunim.co.il)

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}

חיסון לטטנוס ודיפתריה - Tetanus and Diphtheria vaccine

2011-08-04T19:49:48Z

דיאנה טשר: /* חיסון נגד טטנוס לאחר פציעה */

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=חיסון לטטנוס (צפדת או פלצת) ודיפטריה (אסכרה, קרמת)
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]]
|אחראי הערך=
}}

'''[[דיפטריה]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה-Corynobacterium diphtheriae. החיידק יוצר קרום עבה הנצמד ללוע ולדרכי הנשימה העליונות וגורם לחסימתן ולכן לחנק ולמוות. בנוסף, משחרר החיידק רעלן לזרם הדם, הגורם לדלקת בשריר הלב, ולנזק עצבי קשה. גם סיבוכים אלו עלולים לגרום למוות. שיעור התמותה מדיפטריה – 1 מתוך 20.

'''[[טטנוס]]''' היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה Clostridium tetani. נבגיו של חיידק זה מצויים בכל מקום בסביבה – באדמה, באבק, על פני העור ואפילו במעי. על מנת להתרבות הוא זקוק לתנאים אנאירוביים. התנאים האידיאליים לשגשוגו הם בפצעים. כאשר החיידק מתרבה הוא מפריש רעלנים, הנקשרים לתאי עצב וגורמים לגירוי מתמיד המביא להתכווצות מתמדת של השרירים, תחילה מקומית בלסת ובצוואר, ובהמשך כללית. המחלה מלווה בכאב וסבל עז. בהמשך מופיע גם נזק למערכת העצבית האוטונומית, האחראית לתפקוד הלב, ולחץ הדם. המחלה עלולה להופיע גם בילודים כאשר האם לא מחוסנת והלידה התקיימה בתנאים לא סטריליים. שיעור התמותה מטטנוס – 1 מתוך 5 חולים.

==התרכיבים הקיימים==

'''התרכיב הכפול לדיפטריה (אסכרה) ולטטנוס (פלצת)''' מורכב מטוקסואיד של שני המזהמים הללו. קיימים שני סוגים של תרכיבים נגד טטנוס-דיפטריה בהתאם לריכוז הטוקסואיד נגד דיפטריה.

התרכיב לילד הינו DT, ולמבוגר Td- המכיל מנה מופחתת של טוקסואיד נגד דיפטריה. במסגרת תוכנית חיסוני השגרה ניתן החיסון הראשוני לדיפטריה ולטטנוס בצרוף עם החיסון לשעלת, המופילוס אינפלואנזה B ושיתוק ילדים (IPV).

==אופן מתן החיסון==

החיסון הכפול לדיפטריה-טטנוס ניתן במנה של 0.5 מ"ל לתוך השריר.

מועדי המתן (קישור ראה [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=3 טבלת חיסונים באתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת"]).

'''סדרת החיסון הראשוני''' (DTaP-IPV-Hib) כוללת 4 מנות החל מגיל חודשיים המורכבות מחיסון בסיסי הכולל 3 מנות ברווח של 6-8 שבועות ביניהן ומנת דחף הניתנת 6-12 חודשים לאחר המנה השלישית אך לא לפני גיל 12 חודשים.

במקרים בהם הומלץ שלא לחסן לשעלת מומלץ לחסן או להשלים את סדרת החיסונים ב-DT בלבד. אם הוחלט בשלב כלשהו לחדש את מתן החיסון לשעלת, ניתן לתת מנות נוספות של DTP ובתנאי שמספר המנות המכילות DT לא יעלה על 6 לפני יום ההולדת השמיני (כולל מנת דחף של כיתה ב').

'''חיסון בגיל בית ספר''': מנות דחף ניתנות בכיתה ב' (גיל 7-8 שנים)- Tdap-IPV ובכיתה ח' (גיל 13-14 שנים) – Tdap.

מנת הדחף של כיתה ב' (Tdap-IPV) תינתן לפחות 6 חודשים לאחר מנה אחרונה בסדרת החיסון הראשוני. אין צורך ברווח זמן בין מנת Tdap הניתנת בכיתה ב' או ח' לבין מנה קודמת של חיסון נגד Td שניתן לאחר חיסון ראשוני מסיבה כלשהי (כגון לאחר פציעה).

לאחר השלמת סדרת החיסונים של גיל הינקות והילדות מעבר לגיל 18 שנים מומלץ לתת כמנת דחף של טטנוס בצרוף עם מנה מוקטנת של חיסון לדיפטריה (dT) אחת ל-10 שנים.

תופעות הלוואי העיקריות של החיסון מופיעות ביממה שלאחר המתן, ועיקרן תגובות מקומיות באתר ההזרקה ועליית חום מתונה קצרה וחולפת.

==הוראות נגד==

# תגובה אנפילקטית למתן החיסון.
# רגישות יתר מיידית אנפילקטית למרכיבי החיסון,
# תגובה נוירולוגית חמורה לאחר מנת חיסון קודמת.
# [http://chisunim.co.il/Article.aspx?id=23 הוראות נגד כלליות למתן חיסונים]

כאשר יש הכרח בטיפול למניעת טטנוס לאחר פציעה וקיימת הוראת נגד מוחלטת למתן חיסון פעיל כנגד טטנוס יש לתת את החיסון הסביל בלבד.

==אזהרות==

# הופעת תסמונת Guillain Barre במבוגר תוך 6 שבועות לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
# במקרה של תגובה קשה מקומית Arthus type לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד במבוגרים אין לתת מנה נוספת של טטנוס טוקסואיד יותר מפעם ב10 שנים, גם לא במקרה של פציעה.
# אין לתת תרכיב המכיל לטקס למועמדים עם אלרגיה אנפליקטית ללטקס.

==חיסון במצבים מיוחדים==

===הריון===

החיסון אינו טרטוגני אולם ההמלצה הינה לדחות את מתן החיסון עד לאחר גמר השליש הראשון של ההיריון. מומלץ לתת את החיסון בהיריון רק במקרים שבהם האישה אינה מחוסנת והלידה צפויה להתרחש בתנאים שבהם קיים סיכון לזיהום בטטנוס.

===חיסון נגד טטנוס לאחר פציעה===

האפשרויות למתן טיפול המונע לאחר פציעה כוללות:
# טיפול מקומי בפצע.
# מתן Tetanus Immune Globulin{{כ}}(TIG)
# מתן תרכיב המכיל טוקסואיד של טטנוס .

לצורך ההחלטה על מתן הטיפול יש לקחת בחשבון את המצב החיסוני של הנפגע וכן את אופי הפציעה.

פציעה מסווגת לפציעה קלה ופציעה אחרת.

פציעה קלה: אם הפצע שטחי (בעומק של פחות מ- 1 ס"מ), "נקי" (ללא סימני זיהום) ללא הרס רקמות ושקבל טיפול מקומי ב- 6 השעות האחרונות.

פציעה אחרת: כאשר קיים אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:
# פצע בעומק של יותר מ-1 ס"מ
# פצע מלווה בהרס רקמות
# פצע מלווה בנמק של רקמות
# פצע מזוהם (בלכלוך, אדמה,צואה,רוק וכד')
# פצע שניתן לו טיפול מקומי לאחר יותר מ-6 שעות לאחר הפציעה
# [[כוויה]]
# פצע כתוצאה מנשיכת בעלי חיים
# פצע כתוצאה מ[[הכשת נחש]]
# הפלה מזוהמת
# לידה מזוהמת ללא השגחה מילדותית מתאימה (ראה פרוט בהמשך).

טיפול מקומי יינתן ללא קשר למצב החיסוני על מנת למנוע הווצרות תנאים אנארוביים הדרושים להתפתחות זיהום הפצע. הטיפול כולל ניקוי והסרת רקמות נמקיות. יש לתת את הטיפול מוקדם ככל האפשר לאחר הפציעה.

בטבלה הבאה מסוכמים עקרונות מתן החיסון המונע לפלצת לאחר פציעה:

[[קובץ:חיסוןדיפטריהוטטנוס.jpg|מרכז]]

1.חיסון פעיל בתכשירים המכילים טטנוס טוקסואיד כגון TT, Td, DT, dTap, DTaP, DTP. יש להעדיף תרכיב נגד טטנוס ודיפטריה במקום טטנוס בלבד.
2.יש לתת בהקדם את החיסון הפעיל ובהמשך להשלים את סדרת החיסון
3.מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מעשר שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
4.מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מחמש שנים ממתן מנת הטטנוס טוקסואיד האחרונה.
לחולים עם זיהום ב HIV יש לתת חיסון סביל TIG בכל מקרה של פציעה "אחרת" ללא קשר למצב החיסון הקודם לטטנוס.

====(Tetanus Immune Globulin (TIG====
כולל נוגדנים ממקור אנושי כנגד טטנוס. החומר ניתןבזריקה תוך שרירית בלבד במינון של IU 250. במקרים מיוחדים מומלץ לתת מינון כפול (IU 500) וזאת כאשר מדובר בפציעה עם הרס רקמות נרחב, או כאשר הטיפול ניתן לאחר יותר מ- 24 שעות ממועד הפציעה או בחולה עם משקל יתר.
אם התכשיר ניתן בו זמנית עם חיסון פעיל כנגד טטנוס יש להזריק את התכשירים במקומות נפרדים בגוף.

===טיפול למניעת טטנוס בילוד וביולדת לאחר חשיפה===

טיפול למניעת טטנוס מומלץ במקרים של חשיפת הילוד והיולדת ללידה ללא השגחה מילדותית מתאימה כגון לידת בית, לידת שדה, לידה בשירותים וכיו"ב. הטיפול המונע יינתן בהתאם למצב החיסוני של היולדת ולנסיבות בהן התרחשה הלידה כדלקמן:
[[קובץ:חיסוןדיפטריה2.jpg|מרכז]]

==הערות שוליים==

<div align=left style="margin-right: 50px;">
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;655-660
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/tetanus.pdf Pink Book's chapter on Tetanus] [PDF-460KB, 10 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
# American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;280-283.
# [http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/dip.pdf Pink Book's chapter on diphtheria] [PDF-375KB, 12 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
</div>

==קישורים חיצוניים==

* תדריך החיסונים של משרד הבריאות
* מתוך האתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת" (http://chisunim.co.il)

{{ייחוס|פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, [[תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}}