https://www.wikirefua.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98 2026-04-09T14:33:24Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.35.2 https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA_-_Genetic_disorders_and_hereditary_transmission&diff=1683 2010-11-02T15:02:23Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>{{מחלה<br /> |תמונה=<br /> |כיתוב תמונה=<br /> |שם עברי=מחלות גנטיות וצורות העברה תורשתית<br /> |שם לועזי=<br /> |שמות נוספים=<br /> |ICD-10=<br /> |ICD-9=<br /> |MeSH=<br /> |יוצר הערך=[[משתמש:מוטי שוחט|פרופ' מוטי שוחט]]<br /> |אחראי הערך=<br /> }}<br /> <br /> '''מחלה גנטית קלאסית''' הינה מחלה שנובעת משינוי מולד בחומר הגנטי (השינוי מכונה &quot;מוטציה גרמינטיבית&quot;) שגורם להופעתה. המוטציה האחראית למחלה יכולה להיות נרכשת מההורים (מוטציה גרמינטיבית מורשת), או שנוצרה בביצית או הזרע שיצרו את העובר (מוטציה גרמינטיבית טרייה).<br /> <br /> קיימים שינויים בחומר הגנטי שאינם מולדים, ושמופיעים ברקמה מסויימת (השינוי מכונה: מוטציה סומטית) – והביטוי לרוב יהיה ברקמה עצמה, לדוגמא שינוי הגורם לסרטן ברקמה מסויימת. במקרה זה לא מדובר במחלה גנטית קלאסית.<br /> <br /> ==שכיחות המחלות הגנטיות בקרב הנולדים==<br /> למעשה, ליקויים גנטיים שכיחים יותר מכפי שניתן לשער. ב-50% מההפלות הטבעיות מוצאים ליקויים כרומוזומליים. המסננת של הטבע גורמת לכך שרק ב-2%-1% מהיילודים ניתן למצוא מומים מולדים תורשתיים. ב-0.5% נוספים קיימות הפרעות מטבוליות מולדות או ליקויים בכרומוזומי המין, אשר אינם באים לידי ביטוי במראה החיצוני (פנוטיפי) וניתנים לגילוי רק בבדיקות מעבדה ספציפיות.<br /> <br /> למרות כל הבדיקות הנערכות כיום בהיריון, עדיין מחלות גנטיות קשות לא ניתנות למניעה. לדוגמא, אפילו המחלות הגנטיות הנדירות והקשות הנובעות מפגיעה בגן בודד, כמו ניוון שרירים, פיגור שכלי, אוטיזם, מחלות מטבוליות וכד', אינן ניתנות עד היום לאיתור בבדיקות המתבצעות בהיריון. עליהם נסוב רוב המחקר בתחום הגנטיקה בהתחלת הדרך, והן מהוות מרכיב חשוב בעיסוקו של רופא הילדים. אנו יודעים כיום שלפחות 1/4 מהאשפוזים מעבודתו של רופא הילדים בבית-החולים הינה מול ילד עם מחלה גנטית נדירה וקשה (single gene disorder) שלא יכלה להתגלות בהיריון. כ-35% מהתמותה של ילדים מאושפזים קשורים בהפרעה גנטית מהסוג הנידון. לעתים קרובות אנו נתקלים בשאלה: &quot;איך דווקא בי היכה הגורל ונולד לי ילד עם מחלה ששכיחותה 1:10,000. איך מוסבר הפרדוקס של נדירות המחלה ושכיחותן בקליניקה? התשובה פשוטה אבל אנו כהורים מדחיקים אותה: אמנם כל מחלה נדירה (אחת למספר אלפים של ילדים) אבל כיוון שיש מעל 10,000 תסמונות נדירות הסיכוי שלמשפחה יהיה ילד עם מחלה גנטית נדירה וקשה היא 2%-3% בכל היריון. אם למשפחה יש בממוצע 3 ילדים הסיכוי הוא שלכל משפחה עשירית יש ילד עם מחלה גנטית קשה ונדירה. ומי מאיתנו כזוג שמתחתן והולך לקראת היריון ולידה חושב שהסיכון כה גדול?<br /> <br /> ברור כי במחלות הילדים השכיחות, המרכיב הגנטי הינו די מרכזי, וזה כמובן מוסיף לחשיבות של התפתחות המידע הגנטי על התפקוד של רופא הילדים.<br /> <br /> ==המנגנונים והליקויים הגנטיים הגורמים למחלות גנטיות==<br /> על פי מנגנון הפגם הגנטי האחראי להופעתן המחלות הגנטיות נחלקות ל-4 קבוצות עיקריות: <br /> ; '''א.''' מחלות הנובעות ממוטציה בודדת בגן ספציפי (gene) והמועברת בצורה מנדליאנית<br /> # תורשה אוטוזומלית-דומיננטית.<br /> # תורשה אוטוזומלית-רצסיבית<br /> # תורשה X-linked רצסיבי<br /> # תורשה X-linked דומיננטי<br /> # תורשה המועברת בכרומוזום Y<br /> ; '''ב.''' מחלות הנובעות מליקויים תורשתיים המושפעים מגורמים רבים Multifactorial Inheritance:<br /> ; '''ג.''' מחלות גנטיות הנובעות מליקויים גנטיים המועברים בצורות תורשתיות מיוחדות<br /> # תורשה ציטופלזמטית - תורשה אימהית.<br /> # המוטציה ה&quot;דינמית&quot; - שבה חלה החמרה במוטציה מדור לדור.<br /> # הטבעה גנטית - imprinting ו-disomy.<br /> ; '''ד.''' מחלות גנטיות הנובעות מאבנורמליות כרומוזומלית (שינויים במספר או במבנה הכרומוזומים).'''<br /> <br /> ===א. מחלות גנטיות הנובעות ממוטציה בודדת בגן ספציפי והמועברת בצורה מנדלית===<br /> הזיגוטה באדם מכילה 23 זוגות של כרומוזומים. על גבי הכרומוזומים מצויים גנים שונים האחראים ליצירת התכונות השונות של התא. לכל גן יש אנלוג על גבי הכרומוזום ההומולוגי ויחד הם נקראים: אלל (allel). שני הגנים האנלוגיים מצויים באותו המקום (locus) על גבי הכרומוזומים, אולם אינם זהים לחלוטין - גן אחד מקורו באב של הפרט והגן השני מקורו באם. כאשר אחד משניהם לקוי (עובר מוטציה) - הפרט הוא הטרוזיגוט למוטציה זו. כאשר יש פגם בשני הגנים (הן האימהי והן האבהי), הפרט הוא הומוזיגוט לאותה מחלה (אם לשני הגנים יש אותו פגם/מוטציה) או compound heterozygote (אם בכל גן יש מוטציה אחרת). בשני המקרים התוצאה דומה כיוון ששני הגנים אינם פועלים.<br /> <br /> בעקבות פיתוח שיטות מעבדה חדשות, ובמיוחד תודות להתקדמות בתחום הגנטיקה המולקולרית, אנו עדים בתחום של המחלות הנובעות מפגם בגן בודד, לשיפור מהפכני ביכולת לאבחן מחלות גנטיות ברמת הגן ולהבנה הגוברת של הבסיס להפרעות אלו, במחלות מסוימות זיהוי הפגם הגנטי הוכיח, שעל אף השונות הקלינית - מחלות אשר נחשבו בעבר לנפרדות נובעות למעשה מפגם באותו גן, המקודד לאותו חלבון אך באתר אחר שלו. לדוגמה: אכונדרופלזיה, היפוכונדרופלזיה ו- thanatophoric dysplasia נובעים מפגם בגן FGFR3 וממספר תסמונות של קרניוסינאוסטוזיס מפגם ב- FGFR2. ב- spondydoepiphyseal dysplasia, achondrogenesis II ו- stickler הפגם בגן לקולגן מסוג II. לעומת זאת, במחלות אחרות שנחשבו לדומות, הבסיס הגנטי בהן נמצא שונה לחלוטין בעקבות גילוי הפגם המדויק בגן; כך, למשל, פגיעות בגנים שונים על כרומוזומים שונים יכולות להתבטא בפנוטיפ זהה, לדוגמה בטוברוס פקלרוסיס (גן אחד בכרומוזום 16 וגן אחר בכרומוזום 9), במחלה פוליציסטית של הכליות (הסוג המבוגר), בנפרונופטיס, במקרים של חסר בהורמון גדילה, סכיזופרניה והפרעות אימונולוגיות שונות ועוד.<br /> <br /> ====תורשה אוטוזומלית-רצסיבית====<br /> במחלות המועברות בצורת תורשה זו יחלו הפרטים ההומוזיגוטים בלבד (או כמו שנאמר קודם, אלו הנחשבים כ- compound heterozygotes), ואילו ההטרוזיגוטים יהיו הנשאים (carrier) למחלה. אין הבדל בין המינים בשכיחות המחלה, והרבה פעמים ההורים הם קרובי משפחה. כשיש ילד אחד חולה, הסיכוי שההורים ילדו ילד נוסף חולה הוא 25% בכל היריון.<br /> <br /> אם שכיחות מחלה אוטוזומלית-רצסיבית היא P2, כי אז ניתן לחשב את שכיחות הנשאים באוכלוסייה (2PQ) ואת שכיחות האנשים הבריאים שאינם נשאים למחלה (Q2). החישוב נעשה לפי נוסחת Hardy-Weinberg: P2+2PQ+Q2=1. לדוגמה: אם שכיחות החולים בציסטיק-פיברוזיס (CF) היא 1:2,500 (כלומר 1/2,500=P2), אזי שכיחות הגן החולה היא 1:50=P ושכיחות הגן הבריא באוכלוסייה 49:50=Q. שכיחות הגן החולה אינו שכיחות הנשאים - שכיחות הנשאים באוכלוסייה היא: 1:25=2PQ.<br /> <br /> לכל אדם יש מספר גנים רצסיביים נדירים שאינם גורמים לנזק, והסיכוי לביטוי של אחד מהם הוא רק אם גם לבן הזוג יש פגם באותו גן, והסבירות הסטטיסטית לכך באוכלוסייה הכללית היא כ-3%-2%. אולם בנישואי קרובים מוכפל הסיכוי לביטוי של גן אוטוזומלי-רצסיבי והוא מגיע ל-6%-5%.<br /> <br /> מחלות שכיחות המועברות בצורה אוטוזומלית-רצסיבית הן בדרך-כלל מחלות קשות (תוצר הגן חסר לגמרי), כגון הפרעות מולדות בחילוף חומרים, ציסטיק-פיברוזיס, אטקסיה-טלאנגיאקטזיה, פנקוני-אנמיה, מחלה על-שם Bloom, מחלות אגירת גליקוגן (פרט ל- IXB), גלקטוזמיה, ליקויים בהמוגלובין (SS, SC ו- beta-thalasemia), מטה-כרומטיק לאוקודיסטרופיה, מוקו-פוליסכרידוזות (פרט ל- Hunter), פניל-קטונוריה (PKU), תסמונת אדרנוגניטלי, אלביניזם ו- Tay-Sachs.<br /> <br /> ====תורשה אוטוזומלית-דומיננטית====<br /> בצורת תורשה זו יחלו גם ההטרוזיגוטים, ועל אחת כמה וכמה ההומוזיגוטים. גם כאן אין הבדל בין המינים בשכיחות המחלה. המחלה מועברת מדור לדור, ולחולה יש 50% סיכוי בכל היריון ללדת ילד חולה.<br /> <br /> מחלות המועברות בצורת תורשה זו הן קלות יחסית מבחינה זאת שאינן ממיתות. הגן המעורב הוא בדרך-כלל גן סטרוקטורלי (מבנה רקמת השלד/רקמת חיבור) והשכיחות בין מחלות אלו הן: אכונדרופלזיה, התסמונת על-שם Apert, חוסר אישון (aniridia), מרפן, היפרליפידמיה מסוג II, כוריאה על-שם Huntington, נאורופיברומטוזיס, כליות פוליציסטיות (סוג adult), רטינובלסטומה, tuberous sclerosis, תסמונת על-שם Wardenburg, dentinogenesis imperfecta, וכו'.<br /> <br /> לחלק מהמחלות המועברות בתורשה דומיננטית יש חדירות לא מלאה (incomplete penetrance) או גיל הופעה מאוחר (מחלת Huntington, אלצהיימר וכד'), וריאביליות בביטוי (מידת חומרת מחלה משתנה מבן משפחה אחת למשנהו) ו- pleotropism (אותה מחלה בבן משפחה תתבטא בסמנים מצד מערכת אחת של הגוף, ובבן משפחה אחר - באחרת. למשל: במרפן, באחד מבני המשפחה יהיה הלב מעורב, ובקרוב שלו יהיו מעורבות העיניים). את כל אלו צריכים להביא בחשבון בעת האבחנה והייעוץ הגנטי של מחלות המועברות בצורה דומיננטית.<br /> <br /> ====תורשה X-linked רצסיבי====<br /> בצורת תורשה זו המחלה באה לידי ביטוי רק בבנים. בנקבות אחד מכרומוזומי ה- X עובר אינאקטיבציה (רוב הכרומוזום, למעט אזור קטן בזרוע הקצרה המכונה pseudo-autosomal region). כרומוזום ה- X, שעבר אינאקטיבציה, ניתן לזיהוי בגרעין בסמוך לדופן הגרעין כמסה שחורה כהה הנקראת: barr body. האינאקטיבציה אקראית, לכן בדרך-כלל כמחצית מהתאים יבטאו את ה- X האבהי ובמחצית התאים הנותרת יתבטא דווקא ה- X האימהי. לכן בנקבות עם פגם באחד מכרומוזומי ה- X והמחלה לא תבוא לידי ביטוי קליני. אבל, הבנות עם הגן הפגום הן הנשאיות ומעבירות המחלה. מלכתחילה, בכל היריון יש לנשאיות סיכון של 25% ללדת ילד חולה (מחצית הזכרים שייוולדו לאם נשאית יהיו חולים).<br /> מחלות המועברות בדרך זו: א-גמא-גלובולינמיה על-שם Bruton, אלביניזם של גלגל העין, עיוורון צבעים, nephrogenic diabetes insipidus, חוסר של G6PD, דיסטרופיית שרירים על-שם Duchenne, chronic granulomatous disorder, המופיליה מסוג A ו- B, תסמונת על-שם Hunter, מחלת אגירת גליקוגן מסוג IXB, ichthyosis, רטיניטיס פיגמנטוזה.<br /> <br /> ====תורשה X-linked דומיננטי====<br /> בהעברה כזו נפגעים גם הבנים וגם הבנות הנשאיות, אבל הבנים, בדרך-כלל, בצורה קשה יותר. במשפחה שבה האב הוא החולה יהיו כל הבנות חולות - ואף לא אחד מהבנים. לכן העברת המחלה מאב לבן באחד מסעיפי המשפחה שולל העברה תורשתית מסוג X-linked דומיננטי ומכוון להעברה אוטוזומלית-דומיננטית.<br /> <br /> המחלות המועברות בדרך זו הן בודדות. הדוגמאות העיקריות הן: תסמונת X-שביר, oto-palato-digital syndrome, vit D resistant rickets, ו- telecanthus hypospadias syndrome.<br /> <br /> ====תורשה המועברת בכרומוזום Y====<br /> בהעברה כזו מועברות בעיקר בעיות ביצירת זרע. כיום כשגברים עם חוסר זרע יכולים להוליד ילדים על-ידי ביופסיה של האשך, הוצאת תא זרע מרקמת האשך והזרקתו לביצית בתהליך הפריה חוץ גופי, הפגם יכול לעבור לילדים. ילדים אלו לכשיתבגרו יולידו את ילדיהם בצורה דומה.<br /> <br /> ====תורשה דו-גנית====<br /> בהעברה כזו המחלה מועברת רק כשיש שילוב של מוטציות ב-2 גנים שונים. תורשה כזו תוארה ב- retinitis-pigmentosa, ובתסמונות של isomerism (תסמנות של ליקוי במיקום הלב ואיברי הבטן).<br /> <br /> ====מצבים מיוחדים====<br /> יש מספר קטן של מחלות המועברות על כרומוזום Y. בעיקר מועברת עקרות הגבר, אם מטפלים בהפריה מסייעת (ICSI). העברה תהיה מזכר לזכר בלבד. ישנן מחלות המועברות בצורה אוטוזומלית-דומיננטית, אך הן מוגבלות למין אחד. למשל: סרטן השד וסרטן השחלות, עקב פגם גנטי בגן BRCA1 ו- BRCA2, יתבטאו בנשים בלבד. לעומת זאת, היפוספדיאס משפחתי יופיע רק בזכרים. יש להתחשב באפשרות זאת בכל ניסיון לאפיין את צורת ההורשה לפי עצי משפחה.<br /> <br /> ===ב. מחלות גנטיות הנובעות מליקויים תורשתיים המושפעים מגורמים שונים (תורשה מולטיפקטוריאלית)===<br /> <br /> הפרעות אלו הן תוצאה של ליקויים מצטברים, בדרך-כלל במספר גנים, בשילוב עם גורמים סביבתיים.<br /> <br /> מספר הגנים המעורבים בכל מחלה אינו ידוע. בסוכרת הדורשת אינסולין מניחים, שקיימים לפחות שלושה גנים הפועלים יחדיו כדי לגרום להופעת המחלה. במחלות אחרות ייתכנו פחות.<br /> <br /> הגורמים הסביבתיים המשפיעים על דרך העברה זו כוללים: תזונה, אקלים, תנאים סוציואקונומיים (תנאים ירודים מגבירים את שכיחותם) וגורמים רחמיים. ההפרעות המועברות בצורה זו הינן שכיחות יותר מכל שאר דרכי ההעברה התורשתיות והן כוללות: סוכרת, דלקות מעי (מחלת קרוהן וקוליטיס), פסוריאזיס, סכיזופרניה ומחלות נפש אחרות, ankylosing spondilytis, מומי לב (ASD, VSD, PDA, טטרולוגיה על-שם פלוט), שפה וחיך שסועים (או רק חיך),, דיסלוקציה מולדת של הירך, הירשפרונג, היפוספדיאס, מנינגומיאלוצלה, היצרות מולדת של הפילורוס (pyloric stenosis).<br /> <br /> ;להלן המאפיינים המבדילים דרך תורשה זו מהתורשה המנדליאנית<br /> # הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2% (בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה).<br /> # בחלק מהמקרים קיימת שכיחות שונה בין המינים (pyloric stenosis שכיח יותר בבנים, דיסלוקציה מולדת של הירך שכיחה יותר בבנות).<br /> # מומים ששכיחותם פחותה באחד המינים, נוטים לעבור בשכיחות יתר לילדים, כשהפרט הראשון שחולה הוא מהמין שאצלו המחלה נדירה יותר (לדוגמה: ב- pyloric stenosis, אם האם חולה, הסיכוי לפגיעה בילדים 25%, ואם האב חולה - הסיכוי הוא רק 4%).<br /> # הסיכוי להישנות המחלה בתאום זהה הינה 60%-20%. בתאומים לא זהים - פחות (10%-2%).<br /> # הסיכוי להישנות גובר ככל שיש יותר חולים במשפחה.<br /> # הסיכוי להישנות גובר ככל שהמחלה/מום בפרטים החולים במשפחה חמורים יותר.<br /> <br /> ===ג. מחלות גנטיות הנובעות מתורשה מיטוכונדראלית (ציטופלזמטית)===<br /> פרט לדנ&quot;א שבגרעין, יש במיטוכונדריות התא שרשרות דנ&quot;א טבעתיות באורך כ-16,500 חומצות גרעין כל אחת. שרשרות אלו מקודדות, כפי שתואר בחלק 'גנטיקה מולקולרית', לחלבונים הפועלים במיטוכונדריה עצמה. בתא ייתכנו כמה מאות מיטוכונדריות, ובכל אחת מהן יש מספר מולקולות דנ&quot;א. חלק מהחלבונים/האנזימים במיטוכונדריה מקודדים על-ידי הדנ&quot;א הגרעיני, וכך ישנה סימביוזה בין שני סוגי הדנ&quot;א (מיטוכונדראלי וגרעיני) בתוך התא. משערים שמקור המיטוכונדריות הוא בדו-קיום קדמוני בין תא אב קדמון ובין חיידקים שהתקיימו בתוכו.<br /> <br /> בעוד שפגם בדנ&quot;א הגרעיני מועבר בהתאם לחוקי מנדל בתורשות הקלסיות, הרי שפגם בדנ&quot;א המיטוכונדראלי מועבר בצורה מיוחדת מאוד: תורשה אימהית. כל המיטוכונדריות בביצית המופרית מקורן בביצית ולא בזרע, ולכן פגם בזכר לא יועבר לאף אחד מצאצאיו, ולעומת זאת פגם במיטוכונדריות הנקבה יעבור לכל צאצאיה. אם לא כל המיטוכונדריות מכילות דנ&quot;א פגום - מצב שנקרא הטרופלזמי, כי אז תלוי הפנוטיפ הסופי והתבטאות המחלה ביחס שבין מספר המיטוכונדריות &quot;התקינות&quot; ל&quot;פגומות&quot;. הציטופלזמה בביצית המופרית נחלקת באקראי בחלוקות הראשונות, ולפי מספר המיטוכונדריות עם המוטציה בתא שיתפתח לעובר - כך תיקבע חומרת המחלה.<br /> <br /> לאחרונה הוכחו מספר מחלות שנגרמות על-ידי פגם בדנ&quot;א המיטוכונדראלי והמועברות בתורשה אימהית. הדוגמה הראשונה והקלסית הינה מחלת נוירופתיה תורשתית של עצב הראייה על-שם (LHON) Leber. מחלה זו, שמתבטאת בדרך-כלל בגיל 10-4 בניוון מתקדם ודי פתאומי של עצב הראייה ובסימנים נוירולוגיים אחרים, נגרמת על-ידי פגם בדנ&quot;א המיטוכונדראלי. הפגם מצוי בכל המיטוכונדריות, אולם לא כל אדם עם מוטציה זו יחלה. הסיבה היא שדרוש שילוב של מוטציה זו עם עוד חלבון שמקודד על-ידי הגרעין כדי שהמחלה תתבטא. הגן הגרעיני הפועל בשילוב עם המיטוכונדריה ב- LHON מצוי על כרומוזום X. לכן, המחלה שכיחה הרבה יותר בזכרים. הקשר הזה בין פגם מיטוכונדראלי לבין פגם בגרעין הדרוש להופעת מחלה קיים גם במספר מחלות מיטוכונדראליות אחרות, כנראה בשל התכונה המיוחדת של אנזימי הנשימה הפועלים כ- complex של אנזימים ולא לחוד.<br /> <br /> באותה צורה נמצא, שגם מחלות אחרות נובעות מפגם ספציפי מאוד בדנ&quot;א המיטוכונדראלי: מחלת MELAS, (myoclonic epilepsy, reged red fiber) MERF (myopathy, encephalopathy, lactic acidosis and strock like episodes), תסמונת על-שם Kearn-Sayer (ophthalmoplegia, pigmentary retinopathy, and cardiomyopathy), מיופתיות מיטוכונדראליות (בדרך-כלל חסר deletion בגן המיטוכונדראלי), וחירשות שתוארה במשפחה ערבית בישראל. ייתכן אף שבחלק מהחולים במחלות שכיחות, כמו סוכרת, ואף בתהליך ההזדקנות יש לדנ&quot;א המיטוכונדראלי תפקיד בפתוגנזה.<br /> <br /> ===ד. מחלות גנטיות הנובעות ממנגנון המכונה: המוטציה הדינמית===<br /> שלא כפי שחשבנו תחילה על סמך חוקי מנדל, חלק מהמחלות הגנטיות נובעות ממוטציות המשתנות במעבר מדור לדור. לעתים הן מוחמרות ולעתים אף מתוקנות.<br /> <br /> מציאת הגן והפגם בתסמונת X-שביר לפני מספר שנים (ר' בפרק זה ב'הפרעות בכרומוזום X'), הייתה אבן הפינה בגילוי מנגנון מוטציה חדש. בעקבותיו, התגלו עוד גנים למחלות אחרות שבהן קיים אותו מנגנון: דיסטרופיית שרירים מיוטונית (myotonic dystrophy), אטרופיה שרירית ספינלית ובולברית (מחלת קנדי), מחלות הנטינגטון, אטקסיה על-שם פרידריך, סוגים שונים של אטקסיה צרבלרית וייתכן שאף מחלות נוספות, כמו מניה דפרסיה ועוד. המשותף לכל המחלות הללו הוא פגם גנטי המתרחש במקטע גן בעל רצף תלת בסיסי (טרינוקלאוטיד), שחוזר על עצמו מספר משתנה של פעמים באוכלוסייה הנורמלית, אולם עד גבול מסוים. המחלה נגרמת עקב הכפלה של הרצף, כך שמספר החזרות גדל מעבר לגבול מסוים וגורם לשיבוש במבנה הגן או בביטויו. ההכפלה של הרצף מתרחשת בעקבות מעבר שלב המיוזיס בגונדות של אחד ההורים (בדרך-כלל אם) ולכן המחלה מוחמרת מדור אחד למשנהו באותה משפחה.<br /> <br /> הגדלה קלה של המקטע בכל אחת מהמחלות הללו יכולה להיות חסרת כל ביטוי קליני (מצב של premutation), ומתחום מסוים יכולים להופיע סימני מחלה בחומרות הנמצאות בקורלציה למידת התארכות המקטע (מוטציה מלאה). במידת החומרה הקשה ההתבטאות תבוא לידי ביטוי בגיל הופעה צעיר מאוד (במיוטוניק דיסטרופי) ובפיגור קשה (בתסמונת X-שביר).<br /> <br /> מנגנון חדש זה יכול להסביר מספר תופעות גנטיות ייחודיות, שקיימות במחלות המוזכרות לעיל ולא הובנו עד היום. תופעות אלה כוללות anticipation (עקב החמרה של מחלה מדור לדור), חדירות חלקית, התבטאות וריאבילית של גיל הופעת המחלה וחומרתה, ולבסוף - הטבעה גנטית (imprinting), התבטאות שונה של המחלה במקרים של תורשה אבהית או אימהית (ר' להלן). ברוב המחלות (X-שביר, דיסטרופיית שרירים מיוטונית) ההחמרה (הכפלה של מקטע החזרות) חלה במעבר של האלל עם הפרה-מוטציה בגונדות האימהיות בלבד, ולא דרך האשך. בחלק מהמקרים (דיסטרופיית שרירים מיוטונית) תיתכן אף הקטנה של המקטע הפתולוגי במעבר דרך גונדה אבהית, ובכך &quot;תיקון&quot; מולקולרי של הפגם במעבר מדור לדור. מאידך, במחלת אטקסיה על-שם הנטינגטון ההחמרה היא דווקא במעבר מאב חולה לצאצאיו.<br /> <br /> גילוי המוטציות מהסוג הזה היווה פריצת דרך בהבנת דרכי ההיווצרות של המחלות האלה. בזכות תגליות אלה ניתן היום לאבחן לא רק חולים כי אם גם נשאים של המוטציות האלה, שלהם סיכון ללדת ילד חולה במידה חמורה. לאלו ניתן אחר-כך להציע אבחון טרום-לידתי וקביעה מדויקת של קיום/אי קיום המחלה, כך שניתן למנוע הולדת ילדים שיסבלו ממחלות קשות. ניתן בקלות יחסית לקבוע את אורך המקטע המוכפל, ולפי זה לקבוע לא רק את קיומו כי אם גם את חומרת המחלה העלולה להופיע.<br /> <br /> [[קובץ:shohat1.docx]]<br /> <br /> ===ה. &quot;הטבעה גנטית&quot; (Genetic Imprinting) ו-Uniparental Disomy===<br /> גם כאן מדובר בתופעה גנטית שלא הייתה ידועה עד לפני זמן רב, ושבהחלט אינה תואמת את חוקי מנדל הקלסיים.<br /> <br /> במושג &quot;הטבעה גנטית&quot; מתכוונים לשינויים שחלים בקוד הגנטי הרגיל, שאינם נובעים משינוי בסדר/ברצף חומצות הגרעין, והם שונים בגונדות של זכר ושל נקבה. כלומר, אותו גן (תקין) יעבור בגונדות של הנקבה &quot;הטבעה&quot; שונה מזו שבגונדות הזכר, ולכן גנים שונים יתבטאו אחרת.<br /> <br /> הדוגמה הקלסית הראשונה לקיום הטבעה גנטית באדם הייתה התגלית, שאותו חסר בכרומוזום 15 יכול להתבטא בשתי מחלות שונות לגמרי - תסמונת על-שם פראדר-ווילי ותסמונת על-שם אנגלמן. אם החסר חל בכרומוזום האבהי, תפרוץ מחלת פראדר-ווילי. אם בכרומוזום האימהי - תהיה זו תסמונת אנגלמן. מכיוון שאין הבדל במידת ובמיקום החסר הכרומוזומלי בחולים וכל ההבדל נובע ממקור הגונדלי - הרי שברור שמתקיימת כאן הטבעה גנטית.<br /> <br /> לאחרונה הוכח בעזרת הגנטיקה המולקולרית, שה&quot;הטבעה הגנטית&quot; היא בעצם אנאקטיבציה או אקטיבציה של גנים מסוימים (על-ידי מטילציה כפי הנראה), שהיא שונה בגונדות של הזכר מאלה של הנקבה. כדוגמה מוכרת ניתן להחשיב את האנאקטיבציה של אחד מכרומוזומי ה- X בנקבה כסוג של &quot;הטבעה גנטית&quot;. באזור הקריטי של פראדר-ווילי ותסמונת אנגלמן נמצאו מספר גנים ש&quot;מופעלים&quot; בגונדה הזכרית, וגן אחד שמופעל רק דרך הגונדה הנקבית.<br /> <br /> לאחרונה תואר מנגנון אחר של הופעת מחלה, הקשור למושג ה&quot;הטבעה הגנטית&quot; והוא: disomy. הכוונה ב- disomy היא שלאדם מסוים יש זוג כרומוזומים מסוים מהורה אחד וללא כל כרומוזום מהורה שני. מצב כזה יכול להיווצר אם הביצית המופרית הכילה טריזומיה של הכרומוזום המסוים הזה, ואחר-כך במרוצת חלוקות התא הראשוני אבד אחד הכרומוזומים - דווקא מההורה שתרם כרומוזום יחיד. נותר תא דיפלואידי שיכול להתקיים, אולם עם זוג כרומוזומים מסוים שמקורו בהורה אחד. קיום מצב זה באדם הוכח תחילה בחולה ציסטיק-פיברוזיס, שרק אחד ההורים שלו היה &quot;נשא&quot;, והחוקרים הראו בשיטות גנטיקה מולקולרית ששני כרומוזומי 7 (שעליהם מצוי הגן לציסטיק-פיברוזיס) מקורם בהורה הנשא.<br /> <br /> נמצא, שכשיש disomy אימהי בכרומוזום 15 תופיע מחלת פראדר-ווילי, בלי שיש חסר כרומוזומלי - פשוט מפני שאין לילד פעילות גנים שמופעלים במעבר דרך הגונדה האבהית. לעומת זאת, disomy של כרומוזום 15 אבהי יתבטא בתסמונת אנגלמן. מתקבל רושם שתופעות ה&quot;הטבעה הגנטית&quot; וה- disomy משחקות תפקיד גם במחלות אחרות, כמו ב- Beckwith-Wiedeman. UPD של כרומוזום 7 נמצא גורם לתסמונת Russel Silver..<br /> <br /> לא כל הכרומוזומים הם עם הטבעה גנטית. הכרומוזומים בהם קיימת הטבעה/הפעלה אימהית הם: כרומוזומים 6, 11, 15, 20, ואילו הטבעה אבהית מוכרת בכרומוזומים 2, 7, 14, 15.<br /> <br /> ==עקרונות קליניים כלליים באבחון מחלות גנטיות==<br /> ההיסטוריה המשפחתית חשובה בזיהוי המחלה הגנטית ודרך העברתה. סיפור משפחתי קודם פחות שכיח בליקויים הכרומוזומליים (בתסמונת דאון (Down syndrome) - 1%), ובתורשה המולטיפקטוריאלית (10%-2%). לעומת זאת, בדרך העברה מנדליאנית סיכון הישנות הבעיה במשפחה שבה יש כבר ילד חולה הוא גבוה (25% ברצסיביות ו-50% בדומיננטיות). אולם חשוב לזכור, שבחלק מהמחלות המועברות בדרך דומיננטית קיימת לעתים מוטציה ספונטנית.<br /> <br /> ;במחלות גנטיות יש לזכור ולהביא בחשבון מספר עקרונות נוספים חשובים<br /> # הטרוגניות גנטית. אותה תמונה קלינית עלולה להיגרם על-ידי ליקויים גנטיים שונים דהיינו פגמים אנזימטיים שונים, המתבטאים באותו פנוטיפ. למשל, טוברוס-סקלרוזיס יכול לנבוע מפגם בגן בכרומוזום p16, ובמחצית מהמקרים בגן אחר בכרומוזום q9. חירשות מכל אחת משלוש צורות התורשה יכולה להיגרם על-ידי יותר מ-40 גנים שונים, וכו'.<br /> # pleiotropism - אותו ליקוי גנטי עלול לפגוע במערכות גוף שונות באנשים שונים, ואפילו באנשים שונים באותה משפחה.<br /> # variable expression - לליקוי הגנטי יכול להיות ביטוי קליני מלא (מחלה קשה) או חלקי (מחלה קלה).<br /> # לא כל מחלה משפחתית היא גנטית, וחשוב לשלול גורמים אחרים כמו זיהומים, תרופות והשפעות סביבתיות אחרות. לשם הוכחת תורשתיות גנטית במחלה חדשה יש לקבל אינפורמציה על מספר משפחות בעלות אותו פגם. ההשוואה בין concordance של המחלה בתאומים זהים לעומת זו שבתאומים לא זהים יכולה בדרך-כלל לתת אינדיקציה <br /> <br /> ==ביבליוגרפיה==<br /> &lt;div style=&quot;direction: ltr;&quot;&gt;<br /> * Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> * Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> * Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> * Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> &lt;/div&gt;<br /> <br /> ;מקורות נוספים<br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: [http://www.genopedia.co.il].<br /> <br /> {{ייחוס|[[משתמש:מוטי שוחט|פרופ' מוטי שוחט]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גנטיקה]]</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94_-_Chorionic_villus_sampling&diff=1762 2010-11-02T14:31:25Z

<p>מוטי שוחט: דף חדש: == מהי הבדיקה? == בדומה לבדיקת נוזל מי השפיר גם בדיקה זו מבוצעת לשם אבחון מחלות גנטיות בעובר בהבדל שהדג...</p> <hr /> <div>== מהי הבדיקה? ==<br /> <br /> בדומה לבדיקת נוזל מי השפיר גם בדיקה זו מבוצעת לשם אבחון מחלות גנטיות בעובר בהבדל שהדגימה כאן היא של תאים מהעובר המצויים בסיסי השליה.<br /> <br /> '''''כיצד מתבצעת הבדיקה'''''<br /> <br /> בתחילת הפעולה הרופא צופה בעובר ובשליה בעזרת מכשיר האולטרה-סאונד. על פי מיקום השליה ושבוע ההריון הרופא קובע באיזו דרך תבוצע הפעולה וקיימות 2 אפשרויות:<br /> <br /> • האפשרות הראשונה (השכיחה יותר), בה מוחדרת צינורית פלסטיק דקה דרך הנרתיק עד לשליה. הפעולה כולה מבוצעת תוך הסתכלות מתמדת באמצעות אולטרה-סאונד על מנת להנחות את הצינורית למקום המתאים.<br /> <br /> • האפשרות השניה (בד&quot;כ בשבועות מתקדמים של ההריון וכשהשליה קדמית) בה נדקרת השליה דרך דופן הבטן.<br /> <br /> בכל מקרה, מוצאים בד&quot;כ סיסי שליה שבהם יש תאי עובר (וחומר גנטי של העובר), לעתים עם מס' תאים אימהיים הסובבים את השליה. אם כמות הסיסים אינה מספקת, לעתים חוזרים על הפעולה פעם נוספת.<br /> בהריונות מרובי עוברים יש לקחת דגימה נפרדת מכל עובר.<br /> <br /> == מה נעשה בבדיקה השיגרתית של סיסי השליה? ==<br /> <br /> • בדיקת הכרומוזומים: כמו בבדיקת מי שפיר בהבדל שבסיסי השליה יש יתרון אחד בולט: כיוון שבסיסי השליה ישנם תאים רבים המצויים בשלב חלוקה (שלב בו ניתן לראות ולבדוק את הכרומוזומים), ניתן לבצע בדיקה ישירה של התאים (לפני התרבית) לכרומוזומים. כך ניתן לתת תשובה על המבנה הכרומוזומלי של העובר כבר אחרי יומיים.<br /> בהמשך בודקים גם את הכרומוזומים לאחר שהתאים מהסיסים גדלו בתרבית (בדומה למה שנעשה במי שפיר), על מנת לוודא סופית האבחנה.<br /> העבודה המעבדתית לכן מורכבת יותר בבדיקת סיסי שליה. היא דורשת הפרדת התאים האימהיים מהסיסים העובריים, עיבוד ישיר וגם תרביות ועיבוד מתרבית.<br /> <br /> • בסיסי שליה לא ניתן לבדוק את החלבון העוברי ולכן כל אישה המבצעת בדיקה זו חייבת גם לבדוק את רמת החלבון העוברי בדמה בשבועות 18-16.<br /> <br /> == מהן מגבלות בדיקת סיסי השליה? ==<br /> <br /> כל המגבלות של בדיקת הכרומוזומים במי השפיר חלות גם כאן:<br /> <br /> • הבדיקה לא יכולה לאתר שינויים קטנים בתוך הכרומוזומים (חסרים או הכפלות) הגורמים לפיגור שכלי – אלו יכולים היום להיבדק בבדיקת הצ'יפ הגנטי.<br /> <br /> • הבדיקה לא מאתרת מצבים של מוזאיקה קטנה, דהיינו , שלוב תאים תקינים ביחד עם תאים לא תקינים בעובר. והבעיה תתבטא בפיגור שכלי רק אחרי הלידה.<br /> <br /> • הבדיקה לא מזהה מוטציות נקודתיות בגן בודד.<br /> <br /> • כמובן שישנן גם סיבות לא גנטיות לפיגור שכלי או מומים וגם אלו לא נבדקים בנוזל מי השפיר. הסיכוי למומים או פיגור שכלי גם אם תוצאת הכרומוזומים תקינה הינו 2% - 3%.<br /> <br /> • אם האישה מבקשת לא לדעת את מין העובר: יש מקרים נדירים שהכרומוזומים מעידים על מין מסוים ובאולטרה-סאונד (מבחינה חיצונית) המין הפוך. מצב זה, שהוא נדיר, לא יכול להתגלות במקרה כזה.<br /> <br /> <br /> ''בבדיקת תאי סיסי השליה תתכנה מגבלות נוספות:''<br /> <br /> • '''&quot;זיהום אמהי&quot;:''' כיוון שבדגימה יש גם תאים אימהיים ישנה אפשרות שהן ישתלטו על התרבית ובעצם הבדיקה הכרומוזומלית נעשית לאם ולא לעובר. הסיכוי לבעיה כזו פוחת כאשר דגימת סיסי השליה מכילה כמות מספקת של תאי עובר, וכאשר בדיקת הכרומוזומים נעשית גם בצורה הישירה וגם בתרבית (ראה לעיל תחת &quot;מה נעשה בבדיקה השגרתית של סיסי שליה&quot;).<br /> <br /> • '''&quot;מוזאיקה&quot;:''' התצפית היא שהשליה מכילה הרבה תאים בלתי תקינים מבחינה כרומוזומלית (זהו מנגנון הגנה של העובר ש&quot;זורק&quot; תאים לא תקינים לשליה). לכן לעתים מקבלים תשובה שישנם תאים תקינים ולא תקינים בסיסי השליה. במקרים אלו יש לבצע גם בדיקת מי שפיר בהמשך או/ו בדיקות נוספות לפי הנחיות היועץ הגנטי.<br /> <br /> == מועד ביצוע בדיקת סיסי שליה ==<br /> <br /> בדיקת סיסי שליה מבוצעת בד&quot;כ בשבועות 12-10 להריון. ובכך מאפשרת תשובה על התקינות הכרומוזומלית כבר בשבועות 13-10. זהו יתרונה העיקרי של הבדיקה. במקרים של אי תקינות העובר ניתן אז להפסיק את ההריון בשלב כה מוקדם ע&quot;י פעולת &quot;גרידה&quot; שהיא יחסית פשוטה יותר מהפסקת הריון ע&quot;י לידה מוקדמת (במועד שמתקבלת תשובת מי שפיר).<br /> ניתן לבצע בדיקת סיסי שליה גם בשלבים מאוחרים יותר של ההריון – בעיקר במידה ודרושה תשובה דחופה. זאת כמובן במידה והשליה נגישה (קדמית).<br /> <br /> <br /> '''''זמן עד קבלת תשובה בבדיקת סיסי שליה לכרומוזומים'''''<br /> <br /> כאמור תשובה ראשונית תתכן תוך יומיים. תשובה סופית לאחר תרבית מתקבלת כעבור 21-14 ימים.<br /> <br /> <br /> == בדיקות נוספות שלעיתים יש צורך לבצע בסיסי השליה ==<br /> <br /> פרט לבדיקת תאי סיסי שליה לכרומוזומים ניתן לבצע בדיקות נוספות למצבים מוגדרים רבים אחרים. בדיקות אלו מתבצעות בד&quot;כ כשישנה סיבה מיוחדת ולאחר ייעוץ גנטי. מדובר במקרים בהם יש סיכון גבוה למחלה גנטית מסוימת אותה רוצים לבדוק וקיימת בדיקה אמינה במי השפיר שתאפשר לאשר או לשלול את המחלה.<br /> <br /> עם התקדמות הידע בנושא בגנום של האדם מספר הבדיקות הגנטיות המיוחדות יגדל בעקבות זיהוי יותר זוגות עם &quot;נטייה&quot; גנטית למחלות קשות ושניתן בהמשך לבדוק אותן במי שפיר. כיום רוב הנבדקים למחלות מיוחדות הינם זוגות להם היה כבר ילד עם מחלה גנטית, או שבבדיקות הסקר נמצא ממצא המכוון למחלה גנטית או זיהומית הניתנת לבדיקה במי שפיר. דוגמאות לבדיקות כאלו:<br /> <br /> • בדיקות אנזימתיות/ביוכימיות:<br /> בתרבית של תאי שליה ניתן למדוד את רמת הפעילות של אנזימים כמו שניתן לבצע זאת בבדיקת עור של המבוגר. במקרים בהם על פי החשד הקליני/מעבדתי יש לעובר סיכון גבוה לסבול מחסר אנזימטי מסוים (למשל טיי זקס, מחלת גושה, חסר בסולפטאז הקשור במחלת עור מסוג איכטיוזיס (ראה &quot;אסטריול נמוך&quot; בסקר ביוכימי לתסמונת דאון), והפרעות אחרות בחילוף החומרים), אזי ניתן לשלוח את התאים הגדלים בתרבית למעבדה אחרת שמבצעת את הבדיקה האנזימתית הספציפית.<br /> <br /> • בדיקות DNA בשיטות גנטיקה מולקולרית<br /> בהריונות בהם נמצא שלזוג יש נטייה גנטית ללדת ילד עם מום גנטי הנבדק בשיטות גנטיות מולקולריות ניתן לשלוח נוזל או תאי תרבית למעבדה המבצעת בדיקת הגן לאותה מחלה. בד&quot;כ מדובר במשפחות עם מחלה גנטית מסוימת ושנעשו בה כבר בדיקות מקדימות שהדגימו את המוטציה האחראית למחלה ושניתן לעקוב אחריה במי שפיר. לאחרונה בדיקה כזו מבוצעת לעיתים קרובות יותר במשפחות שבצעו בדיקות סקר גנטיות (CF, X שביר וכו') ושנמצא שהן בסיכון ללדת ילד עם מחלות אלו.<br /> <br /> '''בהבדל מ[[בדיקת מי שפיר]], בתאי סיסי שליה:''' <br /> <br /> • לא ניתן לבצע בדיקות לאיבחון זהום תוך רחמי מתאי סיסי שליה.<br /> <br /> • אפשר לבדוק ביעילות רבה יותר בדיקות אנזימטיות וגנטיות. כמות החומר שמתקבלת בדגימת סיסי שליה גדולה יותר מזו שמתקבלת במי שפיר, ולכן בד&quot;כ אפשר לקבל תשובה מהירה יותר (בהשוואה למי שפיר), גם לבדיקות שנעשו לאיתור בעיות לא כרומוזומיות (בדיקות אנזימטיות או מולקולריות). נחסך הזמן הדרוש לגדל תאי מי שפיר בתרבית לפני שהם נשלחים לבדיקה הספציפית.<br /> <br /> • בהבדל ממי שפיר, יש להיזהר מ&quot;זהום אמהי&quot; (בדיקת תאים אמהיים הנדגמים עם סיסי העובר שבשליה) העלולים להטעות בפרוש התוצאות. סיכון זה ניתן למנוע ע&quot;י דגימת כמות מספקת של סיסי שליה, ניקוי טוב של הסיסים וזהירות של המעבדה הבודקת את הדגימות. במקרים שיש חשש ל&quot;זיהום אמהי&quot; ניתן לבדוק ולודא שמקור הסיסים בעובר ולא באמא ע&quot;י &quot;טביעת אצבעות גנטית&quot;. <br /> <br /> • כאמור לעיל, בסיסי שליה לא ניתן לבדוק את החלבון העוברי ולכן כל אישה המבצעת בדיקה זו חייבת גם לבדוק את רמת החלבון העוברי בדמה בשבועות 18-16.<br /> <br /> == סיכונים הקשורים בבדיקת סיסי שליה ==<br /> <br /> הסיכון להפלה בבדיקת סיסי שליה בערך כפול מזה שבדיקור מי שפיר (1 מתוך 100 עד 1 מתוך 300 פעולות). הסיכון מוגבר רק ביומיים שאחרי הפעולה. בעבר דווח על שכיחות מעט מוגברת של נזק לאצבעות ולגפיים של העובר – הסתבר בהמשך שהדבר אינו נכון אם הפעולה מבוצעת לאחר שבוע 10 להריון.<br /> <br /> == למי מומלץ לבצע בדיקת סיסי שליה ==<br /> <br /> להלן רשימה חלקית של התוויות לבדיקה:<br /> <br /> • כעיקרון, בכל מקרה שדרושה תשובה דחופה.<br /> <br /> • זוגות הנמצאים בסיכון גבוה ללידת ילד עם מחלה גנטית בגלל נשאות ידועה של גן אצל אחד מבני הזוג או שניהם (תלוי בדרך ההורשה של המחלה). במקרים אלו הסיכון להמצאות בעיה בעובר גדולה ולכן חשובה אבחנה מוקדמת ככל שניתן.<br /> <br /> • כאשר לאחד ההורים יש שינוי כרומוזומלי מאוזן (טרנסלוקציה) וקיים סיכון גבוה יחסית לבעיה כרומוזומלית לא מאוזנת בעובר.<br /> <br /> • כל אותן סיבות שפורטו לבדיקת מי שפיר אצל נשים שאינן מעונינות לחכות עד למי שפיר.<br /> <br /> • לאחרונה נוספו בדיקות המאתרות כבר בשלב מוקדם של ההריון נשים הנמצאות בסיכון מוגבר ללידת ילד עם תסמונת דאון על פי שקיפות עורפית ובדיקות ביוכימיות בטרימסטר הראשון. במקרים שהסיכון לתסמונת דאון מחושב ונמצא גבוה מאד בשלב מוקדם של ההריון יש מקום לשקול בדיקה זו (לעומת דיקור מי שפיר).<br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: על הבדיקה: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%94], ועל ממצאיה החריגים: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8].<br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 16:31, 2 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8_-_Amniocentesis&diff=1746 2010-11-02T14:25:24Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== רקע: ==<br /> <br /> אבחון טרום-לידתי נעשה בדרך-כלל בבדיקת נוזל מי השפיר (אמניוצנטזיס). פעולה זו מבוצעת בשבוע 20-16 בדיקה זו מבוצעת לשם אבחון מחלות גנטיות (בעיקר הפרעות כרומוזומליות או מולקולריות) בעובר. <br /> <br /> ברוב המקרים .הבדיקה נעשית לגילוי בעיות כרומוזומליות, אך קיימות גם מחלות אחרות הניתנות לזיהוי במי השפיר בשיטות גנטיקה מולקולרית או בשיטות אנזימטיות/ביוכימיות וכד'.<br /> <br /> הבדיקות האחרות שניתן לבצע היום במספר הולך וגובר של מצבים אינן נעשות בשגרה אלא רק במקרים שהזוג נושא גנים פגועים שכבר זוהו בדמם ושעלולים לעבור לעובר ולגרום אצלו למחלה. כלומר בזוג שנמצא בסכון גבוה ללדת ילד עם מחלה גנטית ספציפית שניתנת לבדיקה בשיטה מיוחדת במי השפיר, גם אם היא לא כלולה בבדיקות השגרה, היא מוספת. <br /> <br /> == אינדיקציות רפואיות לדיקור מי שפיר ==<br /> <br /> אמניוצנטזיס (בדיקת מי השפיר) מומלצת במקרים הבאים: <br /> <br /> (1) כשידוע שלהורים יש הפרעות כרומוזומליות; <br /> <br /> (2) כאשר גיל האם יותר מ-35 שנה; <br /> <br /> (3) כאשר יש ילד קודם עם טריזומיה במשפחה;<br /> <br /> (4) כאשר כבר יש במשפחה ילד חולה במנינגומאלוצלה או באנאצפלוצלה; במקרה זה הדבר נעשה לצורך בדיקת alpha-fetoprotein (ולא לצורך בדיקה כרומוזומלית); <br /> <br /> (5) בחשד למחלה מטבולית; <br /> <br /> (6) נמצא קשר בין רמות נמוכות של חלבון עוברי, רמות מוגברות של HCG ורמות נמוכות של אסתריול בדם האם - לבין סיכוי מוגבר למומים כרומוזומליים בעובר; בעזרת טבלאות המתחשבות ברמת החלבון וגיל האם ניתן לחשב את הסיכון. כיום מומלץ לבצע דיקור מי שפיר כשהסיכון הוא מעל 1:386. <br /> <br /> (7) לפי ממצאים מיוחדים באולטרה סאונד ולאחר ייעוץ גנטי מקצועי.<br /> <br /> == כיצד מבוצע דיקור השק לקבלת דגימת מי שפיר? ==<br /> <br /> בתחילת הפעולה הרופא צופה בעובר, בשליה ובמי השפיר בעזרת מכשיר האולטראסאונד. לאחר מכן הוא מחטא את הבטן ביסודיות (למנוע זהום). בזמן הדיקור מוחדרת דרך דופן הבטן מחט דקה אל המים העוטפים וסביב העובר. החדרת המחט מונחית באמצעות האולטראסאונד, ומכוונת למקום בו יש ריבוי מים באזור רגלי העובר. לכן לא ניתן בצורה זו לגרום לנזק לעובר. דרך המחט נשאבת ל-2 בקבוקונים כמות נוזל (בד&quot;כ כ-20 סמ&quot;ק) שאינה מסכנת את העובר והיא מתחדשת תוך מס' שעות.<br /> <br /> == מה נעשה בבדיקה השגרתית של נוזל מי השפיר במעבדה ? ==<br /> <br /> בנוזל מצויים תאים שנשרו מעור העובר ואותם מגדלים במעבדה במספר צלוחיות בתנאים מיוחדים באינקובטורים. מכל תא צומחת מושבה ובה התאים מתחלקים. בד&quot;כ יש מספיק מושבות כעבור כ-10 ימים. אז נעשה עיבוד של המשטחים שמטרתו &quot;לנפח&quot; את התאים הנמצאים בשלב &quot;חלוקת תא&quot; ובהמשך &quot;לפוצץ&quot; אותם בכדי שהכרומוזומים יחשפו וניתן יהיה לראותם. בשלב חלוקת התא (ורק בשלב זה) החומר הגנטי שמצוי במבנים המכונים כרומוזומים, ניתן לצפייה תחת המיקרוסקופ. עובדי המעבדה מסתכלים במיקרוסקופ על הכרומוזומים של תא מסויים מוודאים שמספר ומבנה הגופים הגנטיים האלה תקין. ניתן גם לצלם אותם ולבדוק את הצילומים. כמובן שיש צורך להסתכל על מספר רב של תאים ממספר צלוחיות (מס' &quot;מקורות&quot;) בטרם נמסרת תשובה. ההפרעה הכרומוזומלית השכיחה ביותר הינה תסמונת דאון, אך כמוכן שכל שינוי, במספר או במבנה הכרומוזומים האחרים גם כן, עלול לגרום לבעיות קשות.<br /> <br /> • בנוזל נמדדת רמת החלבון העוברי. רמה מוגברת עלולה להעיד על מום בעובר. המומים הקשורים בחלבון עוברי גבוה בבדיקת סקר ביוכימי בשליש שני וחלבון עוברי גבוה הינם בעיקר ליקוי בסגירות עמוד השדרה (NTD), מומים במח, בכליות, בסגירת דופן הבטן, ונדיר יותר גם ליקויים בשלמות העור (מחלות עור וכד'). במקרים בהם רמת החלבון העוברי במי השפיר גבוהה, נשלח הנוזל לבדיקות נוספות (אצטיל כולין אסטרז) וגם נערך יעוץ גנטי לשקול צורך בבדיקות נוספות (אולטראסאונד וכד').<br /> <br /> == מהן מגבלות בדיקת הכרומוזומים בנוזל מי שפיר? ==<br /> <br /> • הבדיקה לא יכולה לאתר שינויים קטנים בתוך הכרומוזומים (חסרים או הכפלות) הגורמים לפיגור שכלי – אלו יכולים היום להיבדק בבדיקת הצ'יפ הגנטי.<br /> <br /> • הבדיקה לא מאתרת מצבים של מוזאיקה קטנה, דהיינו , שלוב תאים תקינים ביחד עם תאים לא תקינים בעובר. והבעיה תתבטא בפיגור שכלי רק אחרי הלידה.<br /> <br /> • הבדיקה לא מזהה מוטציות נקודתיות בגן בודד.<br /> <br /> • כמובן שישנן גם סיבות לא גנטיות לפיגור שכלי או מומים וגם אלו לא נבדקים בנוזל מי השפיר. הסיכוי למומים או פיגור שכלי גם אם תוצאת הכרומוזומים תקינה הינו 2% - 3%.<br /> <br /> • אם האישה מבקשת לא לדעת את מין העובר: יש מקרים נדירים שהכרומוזומים מעידים על מין מסוים ובאולטרה-סאונד (מבחינה חיצונית) המין הפוך. מצב זה, שהוא נדיר, לא יכול להתגלות במקרה כזה.<br /> <br /> == מועד דיקור מי השפיר. ==<br /> <br /> דיקור מי השפיר מתבצע בד&quot;כ בשבועות 20-16 להריון, ובכך מתאפשרת קבלת תשובה עד שבוע 23. לעתים מופיעות התוויות לדיקור מי שפיר בשלב מאוחר יותר של ההיריון – ניתן לבצע את הדיקור גם בשבועות מתקדמים של ההיריון ואפילו בשליש השלישי, זאת במידה וקיימת סיבה רפואית מוצדקת. <br /> <br /> ''לדיקור בשלבים מאוחרים של ההיריון (אחרי שבוע 25) יש מספר מגבלות:''<br /> <br /> '''1.''' כשנדרשת בדיקת מי שפיר בין השבועות 25-30 מעדיפים לדחות את הדיקור לאחרי שבוע 30 - זאת בכדי לעבור את הגיל שבו בעקבות הדיקור יולד פג מאד קטן שעלול לפתח סיבוכים קשים עם סיכון גבוה לנכות קשה.<br /> <br /> '''2.''' העובר יכול להיולד בעקבות הדיקור עוד לפני קבלת התשובה המלאה (הסיכון לרוב הינו סביב 1:100). בשבועות מתקדמים יש לשקול בדיקה מהירה של הכרומוזומים הבעייתיים יותר - באמצעות טכניקת FISH או QFPCR המאפשרים לשלול שינויים מספריים של הכרומוזומים העיקריים (תסמונת דאון, ושינויים בכרומוזומים 18,13,X,ו-Y). בדיקה זו היא בתשלום.<br /> <br /> '''3.''' בדיקת מי שפיר בשלבים מתקדמים של ההיריון נועדה לבדוק בעיות כרומוזומליות רציניות שמשמעותן פיגור שכלי בודאות גדולה. לעיתים, הבדיקה עלולה לאתר שינויים כרומוזומלים שמשמעותן מבחינת הביטוי הקליני קל יחסית (שינויים בכרומוזומי X או Y, מרקר כרומוזום, טרנסלוקציה מאוזנת ועוד) או סטטיסטית בלבד (הממצא מעיד על תוספת סיכון של כ-5% אחוזים נוספים לפיגור שכלי). מצבים אלו אינם מאפשרים בדרך כלל אישור הפסקת הריון על ידי ועדות הפסקות הריון בשלב מתקדם של ההיריון.<br /> <br /> <br /> '''''זמן עד קבלת תשובה בבדיקת מי שפיר סטנדרטית'''''<br /> <br /> בד&quot;כ תשובה ראשונית ניתן לקבל תוך 21-14 יום. תשובה סופית תוך 28-14 ימים. תשובה של רמת החלבון העוברי במי השפיר ניתן לקבל תוך כשבוע.<br /> <br /> == מה עושים במקרים בהם נדרשת תשובה דחופה? ==<br /> <br /> ישנם מספר אמצעים לאפשר קבלת תשובה בזמן קצר ויש לדון עם היועץ הגנטי במידה וזה נדרש.<br /> <br /> • ניתן להעזר בבדיקת FISH הבדיקה מאפשרת לאתר ליקוי במספר כרומוסומים אותם מדגימים ע&quot;י &quot;סמן&quot; פלורסצנטי סגולי לכרומוזום אותו בודקים. לכן הבדיקה מוגבלת במידה מסוימת מבחינת היקף המידע. מאידך אם קיים חשד לבעיה ספציפית (למשל לתסמונת דאון שבה יש כרומוזום מס' 21 נוסף), ניתן לתת תשובה אמינה ומהירה.<br /> <br /> כיוון שרוב הבעיות הכרומוזומליות כוללות בעיה בכרומוזומים 21, 13, 18, X ו-Y אזי שימוש ב-5 סמנים פלורסצנטים לכרומוזומים אלה ובצבעים שונים (לכל כרומוזום צבע שונה) יאפשר מתן תשובה אמינה לגבי ליקויים מספריים בכרומוזומים אלו. <br /> <br /> בדיקה זו הינה יקרה ובד&quot;כ לא ממומנת ע&quot;י קופות החולים. כאמור, בכל מקרה יש להמתין לתשובת בדיקת הכרומוזומים הסטנדרטית (שבועיים) בכדי לוודא סופית שאין שינויים במספר או במבנה הכרומוזומים האחרים. <br /> <br /> • ניתן לבצע בדיקת סיסי שלייה גם בשבועות מתקדמים, בעיקר במידה והשליה קדמית.<br /> <br /> • ניתן לבצע בדיקת דם מהעובר (דיקור חבל טבור] - קורדוצנטזיס).<br /> <br /> == בדיקות נוספות שאפשר לבצע בנוזל מי השפיר ==<br /> <br /> פרט לבדיקת מי השפיר לכרומוזומים ולחלבון עוברי ניתן לבצע במי השפיר בדיקות נוספות למצבים מוגדרים רבים אחרים. בדיקות אלו מתבצעות בד&quot;כ כשישנה סיבה מיוחדת ולאחר ייעוץ גנטי. מדובר במקרים בהם יש סיכון גבוה למחלה גנטית מסוימת אותה רוצים לבדוק וקיימת בדיקה אמינה במי השפיר שתאפשר לאשר או לשלול את המחלה.<br /> <br /> עם התקדמות הידע בנושא בגנום של האדם מספר הבדיקות הגנטיות המיוחדות יגדל בעקבות זיהוי יותר זוגות עם &quot;נטייה&quot; גנטית למחלות קשות ושניתן בהמשך לבדוק אותן במי שפיר. כיום רוב הנבדקים למחלות מיוחדות הינם זוגות להם היה כבר ילד עם מחלה גנטית, או שבבדיקות הסקר נמצא ממצא המכוון למחלה גנטית או זיהומית הניתנת לבדיקה במי שפיר. דוגמאות לבדיקות כאלו:<br /> <br /> == סיכונים הקשורים בדיקור מי שפיר. ==<br /> <br /> כאמור קודם הסיכון לפגיעה בעובר במהלך הדיקור הוא אפסי. אולם דיקור מי שפיר מלווה בסיכון של כ 1 מתוך 300 עד 1 מתוך 1000 מקרים להפלה. ההפלה נגרמת לרוב עקב צירים מוקדמים, ירידת מים, דימום, או זהום מי השפיר. הסיכון להפלה שקשור במי שפיר הוא רק בתקופה של יומיים אחרי הפעולה. הסיכונים לחיי האשה הינם מאוד קטנים (1 מתוך 30,000 בדיקות) וקשורים בעיקר בזהום של שק מי השפיר.<br /> <br /> '''חשיבות קבלת יעוץ גנטי לפני הדיקור'''<br /> <br /> חשוב לפנות לייעוץ גנטי לפני הדיקור בכל מקרה של החלטה לבצע דיקור מי שפיר המבוססת על סיבה רפואית. יעוץ זה נועד לודא שכל הסיכונים הובנו (הסיכונים בדיקור לעומת הסיכוי למצוא ליקויים גנטיים בבדיקה), ושאין בדיקות מיוחדות (בנוזל מי השפיר או בדיקות דם, אולטראסאונד וכד') שיש להוסיף לבדיקה השגרתית. בדיקות מיוחדות יוספו במידה ויש סיבה רפואית לפי הנתונים הקליניים או ההיסטוריה המשפחתית או הבדיקות שבוצעו לאשה (או לבן זוגה). לפי היעוץ גם ייקבע באם הבדיקה ממומנת ע&quot;י קופת החולים או משרד הבריאות.<br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: על הבדיקה: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8]<br /> מדוע היא לא מומלצת בכל מקרה: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%94_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94] ועל הממצאים בה: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8]<br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 16:21, 2 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8_-_Amniocentesis&diff=1745 2010-11-02T14:21:56Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>אבחון טרום-לידתי נעשה בדרך-כלל בבדיקת נוזל מי השפיר (אמניוצנטזיס). פעולה זו מבוצעת בשבוע 20-16 בדיקה זו מבוצעת לשם אבחון מחלות גנטיות (בעיקר הפרעות כרומוזומליות או מולקולריות) בעובר. <br /> ברוב המקרים .הבדיקה נעשית לגילוי בעיות כרומוזומליות, אך קיימות גם מחלות אחרות הניתנות לזיהוי במי השפיר בשיטות גנטיקה מולקולרית או בשיטות אנזימטיות/ביוכימיות וכד'.<br /> הבדיקות האחרות שניתן לבצע היום במספר הולך וגובר של מצבים אינן נעשות בשגרה אלא רק במקרים שהזוג נושא גנים פגועים שכבר זוהו בדמם ושעלולים לעבור לעובר ולגרום אצלו למחלה. כלומר בזוג שנמצא בסכון גבוה ללדת ילד עם מחלה גנטית ספציפית שניתנת לבדיקה בשיטה מיוחדת במי השפיר, גם אם היא לא כלולה בבדיקות השגרה, היא מוספת. <br /> <br /> אינדיקציות רפואיות לדיקור מי שפיר<br /> <br /> אמניוצנטזיס (בדיקת מי השפיר) מומלצת במקרים הבאים: <br /> <br /> (1) כשידוע שלהורים יש הפרעות כרומוזומליות; <br /> <br /> (2) כאשר גיל האם יותר מ-35 שנה; <br /> <br /> (3) כאשר יש ילד קודם עם טריזומיה במשפחה;<br /> <br /> (4) כאשר כבר יש במשפחה ילד חולה במנינגומאלוצלה או באנאצפלוצלה; במקרה זה הדבר נעשה לצורך בדיקת alpha-fetoprotein (ולא לצורך בדיקה כרומוזומלית); <br /> <br /> (5) בחשד למחלה מטבולית; <br /> <br /> (6) נמצא קשר בין רמות נמוכות של חלבון עוברי, רמות מוגברות של HCG ורמות נמוכות של אסתריול בדם האם - לבין סיכוי מוגבר למומים כרומוזומליים בעובר; בעזרת טבלאות המתחשבות ברמת החלבון וגיל האם ניתן לחשב את הסיכון. כיום מומלץ לבצע דיקור מי שפיר כשהסיכון הוא מעל 1:386. <br /> <br /> (7) לפי ממצאים מיוחדים באולטרה סאונד ולאחר ייעוץ גנטי מקצועי.<br /> <br /> <br /> <br /> '''''כיצד מבוצע דיקור השק לקבלת דגימת מי שפיר?'''''<br /> <br /> בתחילת הפעולה הרופא צופה בעובר, בשליה ובמי השפיר בעזרת מכשיר האולטראסאונד. לאחר מכן הוא מחטא את הבטן ביסודיות (למנוע זהום). בזמן הדיקור מוחדרת דרך דופן הבטן מחט דקה אל המים העוטפים וסביב העובר. החדרת המחט מונחית באמצעות האולטראסאונד, ומכוונת למקום בו יש ריבוי מים באזור רגלי העובר. לכן לא ניתן בצורה זו לגרום לנזק לעובר. דרך המחט נשאבת ל-2 בקבוקונים כמות נוזל (בד&quot;כ כ-20 סמ&quot;ק) שאינה מסכנת את העובר והיא מתחדשת תוך מס' שעות.<br /> <br /> '''''מה נעשה בבדיקה השגרתית של נוזל מי השפיר במעבדה ?'''''<br /> <br /> בנוזל מצויים תאים שנשרו מעור העובר ואותם מגדלים במעבדה במספר צלוחיות בתנאים מיוחדים באינקובטורים. מכל תא צומחת מושבה ובה התאים מתחלקים. בד&quot;כ יש מספיק מושבות כעבור כ-10 ימים. אז נעשה עיבוד של המשטחים שמטרתו &quot;לנפח&quot; את התאים הנמצאים בשלב &quot;חלוקת תא&quot; ובהמשך &quot;לפוצץ&quot; אותם בכדי שהכרומוזומים יחשפו וניתן יהיה לראותם. בשלב חלוקת התא (ורק בשלב זה) החומר הגנטי שמצוי במבנים המכונים כרומוזומים, ניתן לצפייה תחת המיקרוסקופ. עובדי המעבדה מסתכלים במיקרוסקופ על הכרומוזומים של תא מסויים מוודאים שמספר ומבנה הגופים הגנטיים האלה תקין. ניתן גם לצלם אותם ולבדוק את הצילומים. כמובן שיש צורך להסתכל על מספר רב של תאים ממספר צלוחיות (מס' &quot;מקורות&quot;) בטרם נמסרת תשובה. ההפרעה הכרומוזומלית השכיחה ביותר הינה תסמונת דאון, אך כמוכן שכל שינוי, במספר או במבנה הכרומוזומים האחרים גם כן, עלול לגרום לבעיות קשות.<br /> <br /> • בנוזל נמדדת רמת החלבון העוברי. רמה מוגברת עלולה להעיד על מום בעובר. המומים הקשורים בחלבון עוברי גבוה בבדיקת סקר ביוכימי בשליש שני וחלבון עוברי גבוה הינם בעיקר ליקוי בסגירות עמוד השדרה (NTD), מומים במח, בכליות, בסגירת דופן הבטן, ונדיר יותר גם ליקויים בשלמות העור (מחלות עור וכד'). במקרים בהם רמת החלבון העוברי במי השפיר גבוהה, נשלח הנוזל לבדיקות נוספות (אצטיל כולין אסטרז) וגם נערך יעוץ גנטי לשקול צורך בבדיקות נוספות (אולטראסאונד וכד').<br /> <br /> <br /> '''''מהן מגבלות בדיקת הכרומוזומים בנוזל מי שפיר?'''''• <br /> <br /> • הבדיקה לא יכולה לאתר שינויים קטנים בתוך הכרומוזומים (חסרים או הכפלות) הגורמים לפיגור שכלי – אלו יכולים היום להיבדק בבדיקת הצ'יפ הגנטי.<br /> <br /> • הבדיקה לא מאתרת מצבים של מוזאיקה קטנה, דהיינו , שלוב תאים תקינים ביחד עם תאים לא תקינים בעובר. והבעיה תתבטא בפיגור שכלי רק אחרי הלידה.<br /> <br /> • הבדיקה לא מזהה מוטציות נקודתיות בגן בודד.<br /> <br /> • כמובן שישנן גם סיבות לא גנטיות לפיגור שכלי או מומים וגם אלו לא נבדקים בנוזל מי השפיר. הסיכוי למומים או פיגור שכלי גם אם תוצאת הכרומוזומים תקינה הינו 2% - 3%.<br /> <br /> • אם האישה מבקשת לא לדעת את מין העובר: יש מקרים נדירים שהכרומוזומים מעידים על מין מסוים ובאולטרה-סאונד (מבחינה חיצונית) המין הפוך. מצב זה, שהוא נדיר, לא יכול להתגלות במקרה כזה.<br /> <br /> <br /> '''''מועד דיקור מי השפיר'''''.<br /> <br /> דיקור מי השפיר מתבצע בד&quot;כ בשבועות 20-16 להריון, ובכך מתאפשרת קבלת תשובה עד שבוע 23. לעתים מופיעות התוויות לדיקור מי שפיר בשלב מאוחר יותר של ההיריון – ניתן לבצע את הדיקור גם בשבועות מתקדמים של ההיריון ואפילו בשליש השלישי, זאת במידה וקיימת סיבה רפואית מוצדקת. <br /> <br /> ''לדיקור בשלבים מאוחרים של ההיריון (אחרי שבוע 25) יש מספר מגבלות:''<br /> <br /> '''1.''' כשנדרשת בדיקת מי שפיר בין השבועות 25-30 מעדיפים לדחות את הדיקור לאחרי שבוע 30 - זאת בכדי לעבור את הגיל שבו בעקבות הדיקור יולד פג מאד קטן שעלול לפתח סיבוכים קשים עם סיכון גבוה לנכות קשה.<br /> <br /> '''2.''' העובר יכול להיולד בעקבות הדיקור עוד לפני קבלת התשובה המלאה (הסיכון לרוב הינו סביב 1:100). בשבועות מתקדמים יש לשקול בדיקה מהירה של הכרומוזומים הבעייתיים יותר - באמצעות טכניקת FISH או QFPCR המאפשרים לשלול שינויים מספריים של הכרומוזומים העיקריים (תסמונת דאון, ושינויים בכרומוזומים 18,13,X,ו-Y). בדיקה זו היא בתשלום.<br /> <br /> '''3.''' בדיקת מי שפיר בשלבים מתקדמים של ההיריון נועדה לבדוק בעיות כרומוזומליות רציניות שמשמעותן פיגור שכלי בודאות גדולה. לעיתים, הבדיקה עלולה לאתר שינויים כרומוזומלים שמשמעותן מבחינת הביטוי הקליני קל יחסית (שינויים בכרומוזומי X או Y, מרקר כרומוזום, טרנסלוקציה מאוזנת ועוד) או סטטיסטית בלבד (הממצא מעיד על תוספת סיכון של כ-5% אחוזים נוספים לפיגור שכלי). מצבים אלו אינם מאפשרים בדרך כלל אישור הפסקת הריון על ידי ועדות הפסקות הריון בשלב מתקדם של ההיריון.<br /> <br /> <br /> '''''זמן עד קבלת תשובה בבדיקת מי שפיר סטנדרטית'''''<br /> <br /> בד&quot;כ תשובה ראשונית ניתן לקבל תוך 21-14 יום. תשובה סופית תוך 28-14 ימים. תשובה של רמת החלבון העוברי במי השפיר ניתן לקבל תוך כשבוע.<br /> <br /> == מה עושים במקרים בהם נדרשת תשובה דחופה? ==<br /> <br /> ישנם מספר אמצעים לאפשר קבלת תשובה בזמן קצר ויש לדון עם היועץ הגנטי במידה וזה נדרש.<br /> <br /> • ניתן להעזר בבדיקת FISH הבדיקה מאפשרת לאתר ליקוי במספר כרומוסומים אותם מדגימים ע&quot;י &quot;סמן&quot; פלורסצנטי סגולי לכרומוזום אותו בודקים. לכן הבדיקה מוגבלת במידה מסוימת מבחינת היקף המידע. מאידך אם קיים חשד לבעיה ספציפית (למשל לתסמונת דאון שבה יש כרומוזום מס' 21 נוסף), ניתן לתת תשובה אמינה ומהירה.<br /> <br /> כיוון שרוב הבעיות הכרומוזומליות כוללות בעיה בכרומוזומים 21, 13, 18, X ו-Y אזי שימוש ב-5 סמנים פלורסצנטים לכרומוזומים אלה ובצבעים שונים (לכל כרומוזום צבע שונה) יאפשר מתן תשובה אמינה לגבי ליקויים מספריים בכרומוזומים אלו. <br /> <br /> בדיקה זו הינה יקרה ובד&quot;כ לא ממומנת ע&quot;י קופות החולים. כאמור, בכל מקרה יש להמתין לתשובת בדיקת הכרומוזומים הסטנדרטית (שבועיים) בכדי לוודא סופית שאין שינויים במספר או במבנה הכרומוזומים האחרים. <br /> <br /> • ניתן לבצע בדיקת סיסי שלייה גם בשבועות מתקדמים, בעיקר במידה והשליה קדמית.<br /> <br /> • ניתן לבצע בדיקת דם מהעובר (דיקור חבל טבור] - קורדוצנטזיס).<br /> <br /> <br /> == בדיקות נוספות שאפשר לבצע בנוזל מי השפיר ==<br /> <br /> פרט לבדיקת מי השפיר לכרומוזומים ולחלבון עוברי ניתן לבצע במי השפיר בדיקות נוספות למצבים מוגדרים רבים אחרים. בדיקות אלו מתבצעות בד&quot;כ כשישנה סיבה מיוחדת ולאחר ייעוץ גנטי. מדובר במקרים בהם יש סיכון גבוה למחלה גנטית מסוימת אותה רוצים לבדוק וקיימת בדיקה אמינה במי השפיר שתאפשר לאשר או לשלול את המחלה.<br /> <br /> עם התקדמות הידע בנושא בגנום של האדם מספר הבדיקות הגנטיות המיוחדות יגדל בעקבות זיהוי יותר זוגות עם &quot;נטייה&quot; גנטית למחלות קשות ושניתן בהמשך לבדוק אותן במי שפיר. כיום רוב הנבדקים למחלות מיוחדות הינם זוגות להם היה כבר ילד עם מחלה גנטית, או שבבדיקות הסקר נמצא ממצא המכוון למחלה גנטית או זיהומית הניתנת לבדיקה במי שפיר. דוגמאות לבדיקות כאלו:<br /> <br /> <br /> == סיכונים הקשורים בדיקור מי שפיר. ==<br /> <br /> כאמור קודם הסיכון לפגיעה בעובר במהלך הדיקור הוא אפסי. אולם דיקור מי שפיר מלווה בסיכון של כ 1 מתוך 300 עד 1 מתוך 1000 מקרים להפלה. ההפלה נגרמת לרוב עקב צירים מוקדמים, ירידת מים, דימום, או זהום מי השפיר. הסיכון להפלה שקשור במי שפיר הוא רק בתקופה של יומיים אחרי הפעולה. הסיכונים לחיי האשה הינם מאוד קטנים (1 מתוך 30,000 בדיקות) וקשורים בעיקר בזהום של שק מי השפיר.<br /> <br /> <br /> '''חשיבות קבלת יעוץ גנטי לפני הדיקור'''<br /> <br /> חשוב לפנות לייעוץ גנטי לפני הדיקור בכל מקרה של החלטה לבצע דיקור מי שפיר המבוססת על סיבה רפואית. יעוץ זה נועד לודא שכל הסיכונים הובנו (הסיכונים בדיקור לעומת הסיכוי למצוא ליקויים גנטיים בבדיקה), ושאין בדיקות מיוחדות (בנוזל מי השפיר או בדיקות דם, אולטראסאונד וכד') שיש להוסיף לבדיקה השגרתית. בדיקות מיוחדות יוספו במידה ויש סיבה רפואית לפי הנתונים הקליניים או ההיסטוריה המשפחתית או הבדיקות שבוצעו לאשה (או לבן זוגה). לפי היעוץ גם ייקבע באם הבדיקה ממומנת ע&quot;י קופת החולים או משרד הבריאות.<br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: על הבדיקה: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8]<br /> מדוע היא לא מומלצת בכל מקרה: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%94_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94] ועל הממצאים בה: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8]<br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 16:21, 2 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8_-_Amniocentesis&diff=1744 2010-11-02T14:20:37Z

<p>מוטי שוחט: דף חדש: אבחון טרום-לידתי נעשה בדרך-כלל בבדיקת נוזל מי השפיר (אמניוצנטזיס). פעולה זו מבוצעת בשבוע 20-16 בדיקה זו מ...</p> <hr /> <div>אבחון טרום-לידתי נעשה בדרך-כלל בבדיקת נוזל מי השפיר (אמניוצנטזיס). פעולה זו מבוצעת בשבוע 20-16 בדיקה זו מבוצעת לשם אבחון מחלות גנטיות (בעיקר הפרעות כרומוזומליות או מולקולריות) בעובר. <br /> ברוב המקרים .הבדיקה נעשית לגילוי בעיות כרומוזומליות, אך קיימות גם מחלות אחרות הניתנות לזיהוי במי השפיר בשיטות גנטיקה מולקולרית או בשיטות אנזימטיות/ביוכימיות וכד'.<br /> הבדיקות האחרות שניתן לבצע היום במספר הולך וגובר של מצבים אינן נעשות בשגרה אלא רק במקרים שהזוג נושא גנים פגועים שכבר זוהו בדמם ושעלולים לעבור לעובר ולגרום אצלו למחלה. כלומר בזוג שנמצא בסכון גבוה ללדת ילד עם מחלה גנטית ספציפית שניתנת לבדיקה בשיטה מיוחדת במי השפיר, גם אם היא לא כלולה בבדיקות השגרה, היא מוספת. <br /> <br /> אינדיקציות רפואיות לדיקור מי שפיר<br /> <br /> אמניוצנטזיס (בדיקת מי השפיר) מומלצת במקרים הבאים: <br /> <br /> (1) כשידוע שלהורים יש הפרעות כרומוזומליות; <br /> <br /> (2) כאשר גיל האם יותר מ-35 שנה; <br /> <br /> (3) כאשר יש ילד קודם עם טריזומיה במשפחה;<br /> <br /> (4) כאשר כבר יש במשפחה ילד חולה במנינגומאלוצלה או באנאצפלוצלה; במקרה זה הדבר נעשה לצורך בדיקת alpha-fetoprotein (ולא לצורך בדיקה כרומוזומלית); <br /> <br /> (5) בחשד למחלה מטבולית; <br /> <br /> (6) נמצא קשר בין רמות נמוכות של חלבון עוברי, רמות מוגברות של HCG ורמות נמוכות של אסתריול בדם האם - לבין סיכוי מוגבר למומים כרומוזומליים בעובר; בעזרת טבלאות המתחשבות ברמת החלבון וגיל האם ניתן לחשב את הסיכון. כיום מומלץ לבצע דיקור מי שפיר כשהסיכון הוא מעל 1:386. <br /> <br /> (7) לפי ממצאים מיוחדים באולטרה סאונד ולאחר ייעוץ גנטי מקצועי.<br /> <br /> <br /> <br /> '''''כיצד מבוצע דיקור השק לקבלת דגימת מי שפיר?'''''<br /> <br /> בתחילת הפעולה הרופא צופה בעובר, בשליה ובמי השפיר בעזרת מכשיר האולטראסאונד. לאחר מכן הוא מחטא את הבטן ביסודיות (למנוע זהום). בזמן הדיקור מוחדרת דרך דופן הבטן מחט דקה אל המים העוטפים וסביב העובר. החדרת המחט מונחית באמצעות האולטראסאונד, ומכוונת למקום בו יש ריבוי מים באזור רגלי העובר. לכן לא ניתן בצורה זו לגרום לנזק לעובר. דרך המחט נשאבת ל-2 בקבוקונים כמות נוזל (בד&quot;כ כ-20 סמ&quot;ק) שאינה מסכנת את העובר והיא מתחדשת תוך מס' שעות.<br /> <br /> '''''מה נעשה בבדיקה השגרתית של נוזל מי השפיר במעבדה ?'''''<br /> <br /> בנוזל מצויים תאים שנשרו מעור העובר ואותם מגדלים במעבדה במספר צלוחיות בתנאים מיוחדים באינקובטורים. מכל תא צומחת מושבה ובה התאים מתחלקים. בד&quot;כ יש מספיק מושבות כעבור כ-10 ימים. אז נעשה עיבוד של המשטחים שמטרתו &quot;לנפח&quot; את התאים הנמצאים בשלב &quot;חלוקת תא&quot; ובהמשך &quot;לפוצץ&quot; אותם בכדי שהכרומוזומים יחשפו וניתן יהיה לראותם. בשלב חלוקת התא (ורק בשלב זה) החומר הגנטי שמצוי במבנים המכונים כרומוזומים, ניתן לצפייה תחת המיקרוסקופ. עובדי המעבדה מסתכלים במיקרוסקופ על הכרומוזומים של תא מסויים מוודאים שמספר ומבנה הגופים הגנטיים האלה תקין. ניתן גם לצלם אותם ולבדוק את הצילומים. כמובן שיש צורך להסתכל על מספר רב של תאים ממספר צלוחיות (מס' &quot;מקורות&quot;) בטרם נמסרת תשובה. ההפרעה הכרומוזומלית השכיחה ביותר הינה תסמונת דאון, אך כמוכן שכל שינוי, במספר או במבנה הכרומוזומים האחרים גם כן, עלול לגרום לבעיות קשות.<br /> <br /> • בנוזל נמדדת רמת החלבון העוברי. רמה מוגברת עלולה להעיד על מום בעובר. המומים הקשורים בחלבון עוברי גבוה בבדיקת סקר ביוכימי בשליש שני וחלבון עוברי גבוה הינם בעיקר ליקוי בסגירות עמוד השדרה (NTD), מומים במח, בכליות, בסגירת דופן הבטן, ונדיר יותר גם ליקויים בשלמות העור (מחלות עור וכד'). במקרים בהם רמת החלבון העוברי במי השפיר גבוהה, נשלח הנוזל לבדיקות נוספות (אצטיל כולין אסטרז) וגם נערך יעוץ גנטי לשקול צורך בבדיקות נוספות (אולטראסאונד וכד').<br /> <br /> <br /> '''''מהן מגבלות בדיקת הכרומוזומים בנוזל מי שפיר?'''''• <br /> <br /> • הבדיקה לא יכולה לאתר שינויים קטנים בתוך הכרומוזומים (חסרים או הכפלות) הגורמים לפיגור שכלי – אלו יכולים היום להיבדק בבדיקת הצ'יפ הגנטי.<br /> <br /> • הבדיקה לא מאתרת מצבים של מוזאיקה קטנה, דהיינו , שלוב תאים תקינים ביחד עם תאים לא תקינים בעובר. והבעיה תתבטא בפיגור שכלי רק אחרי הלידה.<br /> <br /> • הבדיקה לא מזהה מוטציות נקודתיות בגן בודד.<br /> <br /> • כמובן שישנן גם סיבות לא גנטיות לפיגור שכלי או מומים וגם אלו לא נבדקים בנוזל מי השפיר. הסיכוי למומים או פיגור שכלי גם אם תוצאת הכרומוזומים תקינה הינו 2% - 3%.<br /> <br /> • אם האישה מבקשת לא לדעת את מין העובר: יש מקרים נדירים שהכרומוזומים מעידים על מין מסוים ובאולטרה-סאונד (מבחינה חיצונית) המין הפוך. מצב זה, שהוא נדיר, לא יכול להתגלות במקרה כזה.<br /> <br /> <br /> '''''מועד דיקור מי השפיר'''''.<br /> <br /> דיקור מי השפיר מתבצע בד&quot;כ בשבועות 20-16 להריון, ובכך מתאפשרת קבלת תשובה עד שבוע 23. לעתים מופיעות התוויות לדיקור מי שפיר בשלב מאוחר יותר של ההיריון – ניתן לבצע את הדיקור גם בשבועות מתקדמים של ההיריון ואפילו בשליש השלישי, זאת במידה וקיימת סיבה רפואית מוצדקת. <br /> <br /> ''לדיקור בשלבים מאוחרים של ההיריון (אחרי שבוע 25) יש מספר מגבלות:''<br /> <br /> '''1.''' כשנדרשת בדיקת מי שפיר בין השבועות 25-30 מעדיפים לדחות את הדיקור לאחרי שבוע 30 - זאת בכדי לעבור את הגיל שבו בעקבות הדיקור יולד פג מאד קטן שעלול לפתח סיבוכים קשים עם סיכון גבוה לנכות קשה.<br /> <br /> '''2.''' העובר יכול להיולד בעקבות הדיקור עוד לפני קבלת התשובה המלאה (הסיכון לרוב הינו סביב 1:100). בשבועות מתקדמים יש לשקול בדיקה מהירה של הכרומוזומים הבעייתיים יותר - באמצעות טכניקת FISH או QFPCR המאפשרים לשלול שינויים מספריים של הכרומוזומים העיקריים (תסמונת דאון, ושינויים בכרומוזומים 18,13,X,ו-Y). בדיקה זו היא בתשלום.<br /> <br /> '''3.''' בדיקת מי שפיר בשלבים מתקדמים של ההיריון נועדה לבדוק בעיות כרומוזומליות רציניות שמשמעותן פיגור שכלי בודאות גדולה. לעיתים, הבדיקה עלולה לאתר שינויים כרומוזומלים שמשמעותן מבחינת הביטוי הקליני קל יחסית (שינויים בכרומוזומי X או Y, מרקר כרומוזום, טרנסלוקציה מאוזנת ועוד) או סטטיסטית בלבד (הממצא מעיד על תוספת סיכון של כ-5% אחוזים נוספים לפיגור שכלי). מצבים אלו אינם מאפשרים בדרך כלל אישור הפסקת הריון על ידי ועדות הפסקות הריון בשלב מתקדם של ההיריון.<br /> <br /> <br /> '''''זמן עד קבלת תשובה בבדיקת מי שפיר סטנדרטית'''''<br /> <br /> בד&quot;כ תשובה ראשונית ניתן לקבל תוך 21-14 יום. תשובה סופית תוך 28-14 ימים. תשובה של רמת החלבון העוברי במי השפיר ניתן לקבל תוך כשבוע.<br /> <br /> == מה עושים במקרים בהם נדרשת תשובה דחופה? ==<br /> <br /> ישנם מספר אמצעים לאפשר קבלת תשובה בזמן קצר ויש לדון עם היועץ הגנטי במידה וזה נדרש.<br /> <br /> • ניתן להעזר בבדיקת FISH הבדיקה מאפשרת לאתר ליקוי במספר כרומוסומים אותם מדגימים ע&quot;י &quot;סמן&quot; פלורסצנטי סגולי לכרומוזום אותו בודקים. לכן הבדיקה מוגבלת במידה מסוימת מבחינת היקף המידע. מאידך אם קיים חשד לבעיה ספציפית (למשל לתסמונת דאון שבה יש כרומוזום מס' 21 נוסף), ניתן לתת תשובה אמינה ומהירה.<br /> <br /> כיוון שרוב הבעיות הכרומוזומליות כוללות בעיה בכרומוזומים 21, 13, 18, X ו-Y אזי שימוש ב-5 סמנים פלורסצנטים לכרומוזומים אלה ובצבעים שונים (לכל כרומוזום צבע שונה) יאפשר מתן תשובה אמינה לגבי ליקויים מספריים בכרומוזומים אלו. <br /> <br /> בדיקה זו הינה יקרה ובד&quot;כ לא ממומנת ע&quot;י קופות החולים. כאמור, בכל מקרה יש להמתין לתשובת בדיקת הכרומוזומים הסטנדרטית (שבועיים) בכדי לוודא סופית שאין שינויים במספר או במבנה הכרומוזומים האחרים. <br /> <br /> • ניתן לבצע בדיקת סיסי שלייה גם בשבועות מתקדמים, בעיקר במידה והשליה קדמית.<br /> <br /> • ניתן לבצע בדיקת דם מהעובר (דיקור חבל טבור] - קורדוצנטזיס).<br /> <br /> <br /> == בדיקות נוספות שאפשר לבצע בנוזל מי השפיר ==<br /> <br /> פרט לבדיקת מי השפיר לכרומוזומים ולחלבון עוברי ניתן לבצע במי השפיר בדיקות נוספות למצבים מוגדרים רבים אחרים. בדיקות אלו מתבצעות בד&quot;כ כשישנה סיבה מיוחדת ולאחר ייעוץ גנטי. מדובר במקרים בהם יש סיכון גבוה למחלה גנטית מסוימת אותה רוצים לבדוק וקיימת בדיקה אמינה במי השפיר שתאפשר לאשר או לשלול את המחלה.<br /> <br /> עם התקדמות הידע בנושא בגנום של האדם מספר הבדיקות הגנטיות המיוחדות יגדל בעקבות זיהוי יותר זוגות עם &quot;נטייה&quot; גנטית למחלות קשות ושניתן בהמשך לבדוק אותן במי שפיר. כיום רוב הנבדקים למחלות מיוחדות הינם זוגות להם היה כבר ילד עם מחלה גנטית, או שבבדיקות הסקר נמצא ממצא המכוון למחלה גנטית או זיהומית הניתנת לבדיקה במי שפיר. דוגמאות לבדיקות כאלו:<br /> <br /> <br /> == סיכונים הקשורים בדיקור מי שפיר. ==<br /> <br /> כאמור קודם הסיכון לפגיעה בעובר במהלך הדיקור הוא אפסי. אולם דיקור מי שפיר מלווה בסיכון של כ 1 מתוך 300 עד 1 מתוך 1000 מקרים להפלה. ההפלה נגרמת לרוב עקב צירים מוקדמים, ירידת מים, דימום, או זהום מי השפיר. הסיכון להפלה שקשור במי שפיר הוא רק בתקופה של יומיים אחרי הפעולה. הסיכונים לחיי האשה הינם מאוד קטנים (1 מתוך 30,000 בדיקות) וקשורים בעיקר בזהום של שק מי השפיר.<br /> <br /> <br /> '''חשיבות קבלת יעוץ גנטי לפני הדיקור'''<br /> <br /> חשוב לפנות לייעוץ גנטי לפני הדיקור בכל מקרה של החלטה לבצע דיקור מי שפיר המבוססת על סיבה רפואית. יעוץ זה נועד לודא שכל הסיכונים הובנו (הסיכונים בדיקור לעומת הסיכוי למצוא ליקויים גנטיים בבדיקה), ושאין בדיקות מיוחדות (בנוזל מי השפיר או בדיקות דם, אולטראסאונד וכד') שיש להוסיף לבדיקה השגרתית. בדיקות מיוחדות יוספו במידה ויש סיבה רפואית לפי הנתונים הקליניים או ההיסטוריה המשפחתית או הבדיקות שבוצעו לאשה (או לבן זוגה). לפי היעוץ גם ייקבע באם הבדיקה ממומנת ע&quot;י קופת החולים או משרד הבריאות.<br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: על הבדיקה: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8]<br /> מדוע היא לא מומלצת בכל מקרה: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%94_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94] ועל הממצאים בה: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8]<br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9F_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%A9%D7%94_-_Pre_implantation_diagnosis&diff=1765 2010-11-02T14:14:53Z

<p>מוטי שוחט: דף חדש: מדובר באבחון תקינותו של העובר המופרה בהפריה חוץ גופית בשלב של טרם החזרתו לרחם. לאבחון זה קוראים: אבחון...</p> <hr /> <div>מדובר באבחון תקינותו של העובר המופרה בהפריה חוץ גופית בשלב של טרם החזרתו לרחם. לאבחון זה קוראים: אבחון גנטי טרם החזרה לרחם של הביציות המופרות (PGD = Pre-Gestational-Diagnosis or Pre-implantation-Genetic-Diagnosis). <br /> <br /> == רקע: ==<br /> <br /> כידוע, בהפריה חוץ גופית נשאבים מספר ביציות מהאישה – מספרן יכל להגיע אף לעשרות, בהתאם לתגובתה של המטופלת לתרופות ההורמונליות שהיא מקבלת להשראת ביוץ. הביציות הנשאבות מופרות בהמשך במבחנה על ידי תאי הזרע. כל ביצית מופרת נקראת מעתה עובר. רוב הביציות בד&quot;כ מופרות והופכות לעובר. העוברים המופרים עוברים חלוקה ומתא אחד מתקבלים מספר תאים בכל עובר. העוברים ממוספרים. לצורך הבדיקה הגנטית נלקח תא אחד מכל עובר בשלב שבעובר 4-8 תאים (בד&quot;כ ביום 2-3 לשאיבת הביציות). התא הנדגם מכל עובר נבדק לאותה מחלה גנטית שדרושה לאותו זוג. הבדיקה מתבצעת תוך פחות מ-24 שעות. כך ניתן לדעת אילו עוברים תקינים – אותם ניתן להחזיר לרחם האישה ביום 3-5. כך ניתן לתכנן מראש הריון עם סיכויי תקינות גבוהים ולחסוך בסבירות גבוהה עובר עם מחלה גנטית. <br /> <br /> == האם קיים סיכון לגרימת פגמים בעוברים הנבדקים בצורה כזו? ==<br /> <br /> הדגימה של תא אחד מעובר מופרה בשלב של מספר תאים לא תגרום למומים. מסתבר שהעובר מתפתח מתא אחד בשלב שהעובר מרכב מ-16 תאים – כל שאר התאים יתפתחו להיות שלייה, מעטפות וכד'. לכן הוצאת תא אחד לא תפגע כלל בתקינות עובר שיתפתח בהמשך ההריון. אין מספיק נתונים לומר שאחוז ההצלחה של ההפריה החוץ גופית (Take home baby) לא יורד מעט בקרב אלו שיעברו קודם PGD בהשוואה לאלו ללא הבדיקה – אבל ברור מהניסיון עד כה שהילודים שעברו בדיקת PGD אינם מראים כל סיכון מוגבר למומים הנובעים מהבדיקה. <br /> ישנם מקומות ומצבים בהם במקום לדגום תא מהעובר המופרה נלקחת דגימה של תא סמוך לביצית לפני הפרייתה – תא זה נקרא Polar body. תא זה מכיל את החצי השני של הביצית המופרת ולכן אנליזה של תא זה ילמד מה הועבר מבחינה גנטית לביצית שהופרתה. בצורה זו נמנעים כלל ממניפולציה בעובר המופרה. בדיקה כזו מתאפשרת אם מחפשים מחלות התלויות באישה.<br /> <br /> == מתי הבדיקה נחוצה ומהן יתרונותיה? ==<br /> <br /> 1. כשלאחד מבני הזוג ישנה בעיה כרומוזומלית מאוזנת, כמו טרנסלוקציה, שאחראית להפלות מרובות או לעוברים עם מבנה כרומוזומלי לא מאוזן –. במקרים אלו הסיכון לבעיה כרומוזומלית בעובר מגיעה ל-50%. לכן בדיקת העוברים בטרם החזרתם מגבירה את הסיכויים לעובר בריא ולכן להקטנת הסיכון להפלה בהמשך ההייריון (הן הפלה טבעית והן הפלה עקב גילוי &quot;בעיה&quot; בשלב מאוחר של ההיריון).<br /> <br /> 2. כששני ההורים נשאים של גנים למחלה מסוימת והסיכון לילד חולה הינו 25%. לדוגמא אם שני בני הזוג נשאים למחלת טיי זקס או סיסטיק פיברוזיס (CF). ניתן להחזיר לרחם רק עוברים תקינים וכך להימנע מהצורך להפסיק את ההיריון בשלב מתקדם יותר שלו אם יתגלה כחולה (בהריון, הפעם הראשונה שניתן לבדוק את המחלות הגנטיות הללו בצורה אמינה היא בשבוע 10 ב[[בדיקת סיסי שליה]] (CVS)).<br /> <br /> 3. באותה מידה כמו בסעיף קודם ניתן לבצע בדיקה למחלות המועברות בצורת תורשה אחוזה במין – אז האימא נשאית ובכל עובר ממין זכר קיים סיכון של עד 50% להיות חולה. כאן ניתן בחלק מהמקרים לבדוק גם את מין העובר וגם את תקינותו. בחלק מהמקרים לא ניתן לבדוק את תקינות העובר אך לפחות ניתן לתכנן שיוחזרו רק נקבות וכך להימנע מעובר חולה.<br /> <br /> 4. ישנם מקרים בהן אחד ההורים חולה במחלה אוטוזומלית דומיננטית – הסיכון לילד חולה הינו עד 50% בכל הריון. לדוגמא מחלות כמו נאורופיברומטוזיס, תסמונת מרפן וכד'. מחלות אלו קלות יותר והפסקת ההיריון בשלב מתקדם שלו אינה אתית ואינה מתבצעת. במקרים אלו כמובן שלבדיקת PGD יש יתרון גדול מאד.<br /> <br /> 5. ישנם מצבים רבים אחרים הנחשבים למיוחדים ודנים בהם בייעוץ גנטי. לדוגמא, יש לזוג ילד חולה במחלה גנטית המטפלת בהצלחה ע&quot;י השתלת מח עצם מאח בריא עם מבנה רקמות זהה לזה של החולה. כבר תוארו מקרים בהם הזוג עבר הפריה חוץ גופית בה נבדקה המחלה עצמה וגם התאמת הרקמות עם הילד הקודם/החולה.<br /> <br /> 6. בדיקת screening לבעיות הכרומוזומליות השכיחות בעוברים המופרים - בדיקה זו מכונה '''PGS''' (preimplantation genetic screening):<br /> ישנם מקומות בעולם שבודקים אפשרות להציע בדיקה כרומוזומלית לכל העוברים המוחזרים בהפריה חוץ גופית. הבדיקה כוללת בעיקר בדיקה של מספר הכרומוזומים מספר 21 (תסמונת דאון נובעת מ-3 כרומוזומים מס' 21 במקום 2 באופן רגיל), 18 (לשלול טריזומיה 18), 13 (לשלול טריזומיה 13), 16, X ו-Y (לשלול הפרעות מספריות בכרומוזומי המין שהן הפרעות שכיחות). בצורה כזו חשבו באותם מרכזים להקטין את שכיחות הפריות עוברים לא תקינים, ובכך להגדיל את הסיכוי ל-Take home baby. בזוגות בריאים עדיין לא הוכח שאכן הבדיקה הזו מוסיפה סיכויים ל-Take home babies - '''''ההיפך, נמצא כי אלו שעברו בדיקת PGS כזו סיכוי מופחת בכ-25% להצליח בהפריה מאשר אלו שלא עברו את הבדיקה'''''. יתכן ובעתיד, כשניתן יהיה לשפר את היקף הבדיקה של העוברים, יהיה לבדיקה הזו יתרון, ולוא רק מהסיבה שבכך ניתן יהיה להימנע מבדיקות פולשניות לבדיקת תקינות העובר (בדיקות מי שפיר או סיסי שלייה שנושאים סיכון לאיבוד ההיריון). זה במיוחד חשוב לאור העובדה שברוב המקרים של IVF מדובר בנשים מבוגרות מחד (סיכון גדול לבעיות כרומוזומליות בעובר) והריונות יקרים מאד לזוג מאידך.<br /> <br /> ברור לכן שבדיקת ה-PGD מגבירה את הסיכויים לעובר בריא בזוגות עם סיכון גבוה ללדת ילד עם מחלה גנטית ולכן להקטנת הסיכון להפלה בהמשך ההיריון (עקב גילוי &quot;בעיה&quot; בשלב מאוחר של ההריון). אבל בכל זאת היא דורשת הפריה חוץ גופית אשר בזוג ללא בעיות פוריות לא נדרשת. כמו כן לא בכל מחלה הבדיקות ניתנות לביצוע.<br /> <br /> הבדיקה חשובה במיוחד למספר מגזרים. לדוגמא, לזוגות יהודים חרדים עם סיכון גבוה ללידת ילד נוסף חולה, ושלא יכולים מסיבות הלכתיות להפסיק הריונות אחרי 50 יום להריון.<br /> <br /> '''הצפי לעתיד:'''<br /> <br /> בעתיד יש צפי שמספר ההריונות שיעברו בדיקה כזו יעלה עם עליה צפויה של הפריות חוץ גופיות. כמו כן צפויה עליה ניכרת עם הזמן, ככל שבני זוג ייבדקו ליותר מצבים, וילמדו יותר ויותר על היותם בסיכון ללדת ילד עם מחלות שלא אתי להפסיק הריון בגינם ולכן יבקשו וישאפו לאבחון מסוג זה בעתיד.<br /> <br /> == היכן מתבצעות הבדיקות? ==<br /> <br /> הבדיקות מבוצעות לאחר [[יעוץ גנטי]] במכונים הגנטיים. ישנם מספר מרכזים גדולים באירופה וארה&quot;ב המרכזים את המקרים וצברו ניסיון מוצלח במספר מחלות רב ומגוון. אמינות האבחנה במרכזים כאלו מגיע לכדי 98%. אבחון ציטוגנטי (של הפרעות כרומוזומליות) קל יותר לביצוע ולכן נגיש ומדויק יותר. ולכן גם בארץ החלו מספר מרכזים להציע בדיקות PGD במקרים הדורשים אבחון כרומוזומלי (כולל מין עובר במחלות המופיעות רק בזכרים). בדיקות מולקולריות לאבחון גנטי ב-PGD של מחלות כמו סיסטיק פיברוזיס, מחלות ניוון שרירים וכד' נמצאות כבר בשימוש בארץ ובהדרגה ישולבו לפי הניסיון שיצטבר בכל מרכז ומרכז. ניתן לקבל מידע במכונים הגנטיים.<br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: http://genopedia.co.il/index.php/PGD.<br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 16:14, 2 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=1757 2010-11-02T13:41:32Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== היבטים הסטוריים ==<br /> <br /> &lt;big&gt;מפתיע שבעבר לא הבינו כלל את חשיבות הגנטיקה ברפואת האדם. את התורשה גילה גרגורי מנדל בשנת 1865 אך הוא קיבל הכרה בחשיבות מחקריו רק בתחילת המאה ה- 20. בשנת 1902 תאר Garod את המחלה הראשונה, שמועברת לפי חוקי מנדל ונחשב לאבי הגנטיקה הרפואית. לימים החלו מדענים להבין מהו הקשר הקיים בין הגנים, החלבונים והמחלות. בשנת 1953 גילו Watson ו-Crick את מבנה הדנ&quot;א ותארוהו כחומר התורשתי. מאז ואילך חלה הפריצה האמיתית. בסוף שנות החמישים התפתחו השיטות הראשונות לצפייה בכרומוזומים ומשנות ה- 70 ואילך החלו להתפתח השיטות המולקולריות, שאפשרו גילוי ממשי של הבסיס הגנטי של המחלות.&lt;/big&gt;<br /> <br /> == מה מקומה של הגנטיקה ברפואה? ==<br /> <br /> &lt;big&gt;בעבר, הבעיות הרפואיות העיקריות היו מחלות זיהומיות. עם התפתחות האנטיביוטיקות שריפאו את הזיהומים, הפכו המחלות הגנטיות לבעיה המרכזית של מדע הרפואה. שיטות המחקר החדשות הוכיחו שכמעט כל המחלות הן במקורן גנטיות או שלפחות מרכיב גנטי מסוים קיים בהתהוותן.<br /> <br /> מדע הגנטיקה עוסק בשונות שבין אנשים, בתכונותיהם השונות ובהבדלים בין אוכלוסיות שונות. הגנטיקה הרפואית עוסקת בישום הידע שנאגר ע&quot;מ למנוע ולטפל במחלות השונות.<br /> <br /> כיום ידוע שגם את הנטייה לזיהומים והנטייה לתופעות לוואי בשימוש בתרופות קובע המבנה הגנטי שלנו. ילדים, המקבלים טיפול אנטיביוטי מסוים, עלולים לפתח חירשות בתקופת הינקות ואילו אחרים, עם מבנה גנטי אחר, אינם לוקים. למבוגרים מסוימים יש נטייה תורשתית למחלות שכיחות של גיל מבוגר כמו סכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב. אחרים יוולדו עם נטיית יתר לסרטן. כלומר – כיום ברור, שלגנטיקה יש קשר הדוק לכל ענף מענפי הרפואה. חלק מהמחלות מורשות באופן ישיר בעוד שבאחרות מורשת הנטייה לחלות&lt;/big&gt;.<br /> <br /> == להלן הנושאים העיקריים המייחדים את תחום הגנטיקה הרפואית: ==<br /> <br /> * [[ייעוץ גנטי]] <br /> ** [[ייעוץ גנטי|ייעוץ אונקוגנטי]]<br /> * [[מחלות גנטיות וצורות העברה תורשתית]]<br /> * מחלות גנטיות מיוחדות בישראל -<br /> ** [[קדחת ים תיכונית – FMF]]<br /> * [[מומים מולדים – סוגים וגורמים]] -<br /> **[[השפעת תרופות ומחלות האם על העובר]]<br /> * [[גנטיקה מולקולרית - כללי]]<br /> * [[בדיקות גנטיות – שיטות בדיקה של מחלות גנטיות]]:<br /> ** בדיקות גנטיות מולקולאריות לאבחון מחלות גנטיות:<br /> *# [[היברידיזציה של דנ&quot;א ושימוש באנזימי רסטריקציה לבדיקות גנטיות]]<br /> *# [[ריאקציית שרשרת של פולימרז (PCR) לבדיקות גנטיות]]<br /> *# [[בדיקות גנטיות ישירות ועקיפות לאבחון מחלות גנטיות]]<br /> ** [[בדיקת קריוטיפ סטנדרטית: בדיקה גנטית כרומוזומלית בשיטה ציטוגנטית]]<br /> ** [[בדיקת FISH]] - בדיקת Fluorescent in-situ Hybridization<br /> ** [[בדיקות גנטיות כרומוזומליות בשיטת CGH]] - בדיקת High resolution comparative genomic hybridization.<br /> ** [[הצ'יפ הגנטי – סוגים]] - רקע כללי על סוגי שבבים לבדיקות גנטיות:<br /> ** [[בדיקת צ'יפ גנטי]] - בדיקה גנטית כרומוזומלית מתקדמת:<br /> * אבחון טרום לידתי - כללי:<br /> *# [[אבחון טרום לידתי ובדיקות גנטיות בהיריון]]<br /> *# [[בדיקת מי שפיר]]<br /> *# [[בדיקת סיסי שילייה]]<br /> *# [[אבחון טרום השרשה]] - אבחון טרם החזרת העובר לרחם<br /> * [[נטייה גנטית למחלות שכיחות - כללי]]:<br /> *# [[סרטן שד - בדיקה גנטית]] - בדיקת הנטייה הגנטית לסרטן שד ושחלה על רקע פגם בגן BRCA1 ו- BRCA2.<br /> *# [[סרטן מעי גס - בדיקה גנטית]] - בדיקת הנטייה לסרטן מעי גס עם פוליפים (APC) ובלי פוליפים (HNPCC).<br /> * [[טכנולוגיות חדשות בגנטיקה]] - הידושים בידע ובטכנולוגיה שיאפשרו שיטות חדשות לאבחון וטיפול:<br /> * [[פרויקט הגנום]] הראשון, השני והשלישי:<br /> * [[טיפול גנטי]]:<br /> * [[מאגרי מידע גנטיים באינטרנט]]:<br /> }}<br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: הקדמה: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94] ועל מיקומה של הגנטיקה ברפואה: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%94%D7%99_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94]<br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> {{ייחוס|[[משתמש:מוטי שוחט|פרופ' מוטי שוחט]]}}<br /> [[קטגוריה:גנטיקה|*]]</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=1754 2010-11-02T02:49:00Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>1. [[ייעוץ גנטי]]: <br /> <br /> א. [[ייעוץ גנטי|ייעוץ אונקוגנטי]]<br /> <br /> 2. [[מחלות גנטיות וצורות העברה תורשתית]]:<br /> <br /> <br /> 3. מחלות גנטיות מיוחדות בישראל:<br /> <br /> א. [[קדחת ים תיכונית – FMF]]<br /> <br /> <br /> 4. [[מומים מולדים – סוגים וגורמים]]:<br /> <br /> א. [[השפעת תרופות ומחלות האם על העובר]]:<br /> <br /> <br /> 5. [[גנטיקה מולקולרית - כללי]]:<br /> <br /> <br /> 6. [[בדיקות גנטיות – שיטות בדיקה של מחלות גנטיות]]:<br /> <br /> א. בדיקות גנטיות מולקולאריות לאבחון מחלות גנטיות:<br /> <br /> i. [[היברידיזציה של דנ&quot;א ושימוש באנזימי רסטריקציה לבדיקות גנטיות]].<br /> <br /> ii. [[ריאקציית שרשרת של פולימרז (PCR) לבדיקות גנטיות]].<br /> <br /> iii. [[בדיקות גנטיות ישירות ועקיפות לאבחון מחלות גנטיות]].<br /> <br /> ב. [[בדיקת קריוטיפ סטנדרטית: בדיקה גנטית כרומוזומלית בשיטה ציטוגנטית]]:<br /> <br /> ג. [[בדיקת FISH]] = בדיקת Fluorescent in-situ Hybridization<br /> <br /> ד. [[בדיקות גנטיות כרומוזומליות בשיטת CGH]] = בדיקת High resolution comparative genomic hybridization.<br /> <br /> ה. [[הצ'יפ הגנטי – סוגים]] - רקע כללי על סוגי שבבים לבדיקות גנטיות:<br /> <br /> ו. [[בדיקת צ'יפ גנטי]] - בדיקה גנטית כרומוזומלית מתקדמת:<br /> <br /> <br /> 7. אבחון טרום לידתי - כללי:<br /> <br /> א. [[אבחון טרום לידתי ובדיקות גנטיות בהיריון]]:<br /> <br /> ב. [[בדיקת מי שפיר]]:<br /> <br /> ג. [[בדיקת סיסי שילייה]]:<br /> <br /> ד. [[אבחון טרום השרשה]] - אבחון טרם החזרת העובר לרחם.<br /> <br /> <br /> 8. [[טכנולוגיות חדשות בגנטיקה]] - הידושים בידע ובטכנולוגיה שיאפשרו שיטות חדשות לאבחון וטיפול:<br /> <br /> <br /> 9. [[פרויקט הגנום]] הראשון, השני והשלישי:<br /> <br /> <br /> 10. [[טיפול גנטי]]:<br /> <br /> <br /> 11. [[מאגרי מידע גנטיים באינטרנט]]:</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=1753 2010-11-02T02:48:25Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>1. [[ייעוץ גנטי]]: <br /> <br /> א. [[ייעוץ אונקוגנטי|ייעוץ גנטי]]<br /> <br /> 2. [[מחלות גנטיות וצורות העברה תורשתית]]:<br /> <br /> <br /> 3. מחלות גנטיות מיוחדות בישראל:<br /> <br /> א. [[קדחת ים תיכונית – FMF]]<br /> <br /> <br /> 4. [[מומים מולדים – סוגים וגורמים]]:<br /> <br /> א. [[השפעת תרופות ומחלות האם על העובר]]:<br /> <br /> <br /> 5. [[גנטיקה מולקולרית - כללי]]:<br /> <br /> <br /> 6. [[בדיקות גנטיות – שיטות בדיקה של מחלות גנטיות]]:<br /> <br /> א. בדיקות גנטיות מולקולאריות לאבחון מחלות גנטיות:<br /> <br /> i. [[היברידיזציה של דנ&quot;א ושימוש באנזימי רסטריקציה לבדיקות גנטיות]].<br /> <br /> ii. [[ריאקציית שרשרת של פולימרז (PCR) לבדיקות גנטיות]].<br /> <br /> iii. [[בדיקות גנטיות ישירות ועקיפות לאבחון מחלות גנטיות]].<br /> <br /> ב. [[בדיקת קריוטיפ סטנדרטית: בדיקה גנטית כרומוזומלית בשיטה ציטוגנטית]]:<br /> <br /> ג. [[בדיקת FISH]] = בדיקת Fluorescent in-situ Hybridization<br /> <br /> ד. [[בדיקות גנטיות כרומוזומליות בשיטת CGH]] = בדיקת High resolution comparative genomic hybridization.<br /> <br /> ה. [[הצ'יפ הגנטי – סוגים]] - רקע כללי על סוגי שבבים לבדיקות גנטיות:<br /> <br /> ו. [[בדיקת צ'יפ גנטי]] - בדיקה גנטית כרומוזומלית מתקדמת:<br /> <br /> <br /> 7. אבחון טרום לידתי - כללי:<br /> <br /> א. [[אבחון טרום לידתי ובדיקות גנטיות בהיריון]]:<br /> <br /> ב. [[בדיקת מי שפיר]]:<br /> <br /> ג. [[בדיקת סיסי שילייה]]:<br /> <br /> ד. [[אבחון טרום השרשה]] - אבחון טרם החזרת העובר לרחם.<br /> <br /> <br /> 8. [[טכנולוגיות חדשות בגנטיקה]] - הידושים בידע ובטכנולוגיה שיאפשרו שיטות חדשות לאבחון וטיפול:<br /> <br /> <br /> 9. [[פרויקט הגנום]] הראשון, השני והשלישי:<br /> <br /> <br /> 10. [[טיפול גנטי]]:<br /> <br /> <br /> 11. [[מאגרי מידע גנטיים באינטרנט]]:</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_-_%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_-_Congenital_malformations&diff=1732 2010-11-02T02:10:59Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== שכיחות של מומים מולדים: ==<br /> <br /> ל-2% מהנולדים יש מומים מולדים קשים (major) שמתגלים בלידה. 9% מהתמותה הפרינטלית נובעת ממומים אלה.<br /> <br /> == הגדרות: ==<br /> <br /> '''major anomaly''' - מום בעל השלכות קשות - קוסמטית, כירורגית ורפואית.<br /> <br /> '''minor anomaly''' - מום בעל השלכות קלות - קוסמטית, כירורגית ורפואית. שכיחותו כ-4% מהאוכלוסייה.<br /> <br /> '''normal variation''' - שכיח מאוד. דוגמאות: semian crease, קלינודקטיליה של אצבע 5, פטמות נוספות, sacral dimple, סינדקטיליה של אצבעות 3-2, הרניה אומביליקלית, מרפס שלישי ועוד. וריאציות אלו משתנות בשכיחותן גם בהתאם לגזע ומוצא.<br /> החלוקה המודרנית של מומים מולדים היא כלהלן:<br /> <br /> == 1. מומים מבודדים ==<br /> <br /> '''מומים המתבטאים בשינויים במבנה האיבר:'''<br /> <br /> '''א. malformation''': הפרעה במורפוגנזיס של איבר הנובעת מליקוי מוקדם בביצה המופרית עוד לפני שעברה הפריה. הפגם כאן אנטרינסי, והסיבה לא תמיד ידועה. הפגם המורפולוגי מתבטא תמיד כבר בלידה, ופרט לאיבר הפגוע התינוק בריא. בממוצע, הסיכוי לחזרה (הישנות) הוא כ-5%.<br /> <br /> '''ב. disruption''': הפגם המורפולוגי מופיע גם הפעם בשלבים הראשונים של התפתחות האיבר, אולם לאחר הפריית הביצית. ההפרעה היא אקסטרינסית, שכן הפוטנציאל ההתפתחותי של הביצית המופרית הוא תקין. הפרעות וסקולריות, מחלות דלקתיות, השפעות טרטוגניות (תרופות, קרינה) או בנד אמניוטי - הם הגורמים השכיחים בגרימת ה- disruption. בניגוד למלפורמציה, אין ה- disruption מועבר בתורשה, ולכן אין סיכוי רב יותר להישנות במשפחה נפגעת. כדוגמה נזכיר את התסמונת על-שם Poland: עקב חסימה של עורק הסובקלביה השמאלי בשלבים מוקדמים של ההיריון מופיע disruption שכולל: חוסר התפתחות שריר הפקטורליס ואצבעות מספר 2, 3 ו-4 של יד שמאל. באותה מידה, הפסקת זרימת הדם למעי בחיים התוך רחמיים עלולה לגרום לאטרזיה של המעי (אם האיסכמיה חלה בשלבי ההיריון המוקדמים) או לנמק מעי (אם התרחשה בשלבים המאוחרים של ההיריון). bands תוך רחמיים עלולים לגרום לכריתת איברים (בדרך-כלל אצבעות).<br /> <br /> '''ג. deformation''': שינוי בצורת איבר שהתפתח תחילה בצורה תקינה לחלוטין. הדוגמאות השכיחות: דיסלוקציה מולדת של ראש הירך (CDH), אסימטריה של הפנים, ודפורמציות בכף הרגל הנובעות מלחץ תוך רחמי חיצוני או מחולשה/ניוון שרירים בתקופת החיים העובריים. שכיחות הדפורמציות רבה (כ-2% מהלידות), וברוב המקרים הסיכוי להישנותם בהריונות הבאים אינו גדול. הפרוגנוזה שלהם טובה, ובמיוחד אם הסיבה הינה השפעות חיצוניות מצד הרחם או השליה. לרוב הן מסתדרות ללא צורך בטיפול.<br /> <br /> '''ד. dysplasia''': פגם מורפולוגי הנובע מהפרעה בארגון התאים ברקמה (למשל עצם). הפגם בדרך-כלל כללי ומפושט לאותו סוג רקמה. הסיבה לעתים מטבולית. לקבוצת מומים אלו משתייכים: אכונדרופלזיה וכל האוסטאודיספלזיות (הפרעות מולדות בהתפתחות העצם).<br /> ה. dysostosis - הפרעות בארגון התאים באיבר מסוים; מוגבל לאזור מסוים ולא כללי. למשל, פגם במבנה חוליות וצלעות בית החזה (costochondral dysostosis).<br /> <br /> '''מומים הנובעים משינויים כמותיים:''' בקבוצת הפרעות אלו נכללים כל המצבים של היפרפלזיה (ריבוי תאים מסוימים באיבר), היפופלזיה (מיעוט תאים באיבר), היפרטרופיה (הגדלת נפח התאים באיבר), היפוטרופיה (הקטנת נפח התאים באיבר), אפלזיה (חוסר יצירת תאים מסוימים), אטרופיה (ניוון והיעלמות של תאים שהיו קיימים).<br /> <br /> == 2. צירופים של מומים ==<br /> <br /> '''syndrome''': צירוף של מומים (מלפורמציות) מרובים הנובעים ממקור פתוגנטי אחד. כל הרכיבים של התסמונת קשורים ביניהם באותה סיבה פתוגנטית. כיום כוללים בקבוצת התסמונות בעיקר את אותן הפרעות הנובעות משינוי במבנה או במספר הכרומוזומים.<br /> polytropic field defect- נבדל מתסמונת בכך שהסיבה אינה גנטית, חיצונית או פנימית. כאן ייתכנו צירופים של מלפורמציות או של disruption.<br /> <br /> '''sequence''': הפרעה ראשונית בודדת (מלפורמציה או דפורמציה או disruption), אשר גורמת לשרשרת של הפרעות נוספות. דוגמה: (1) Pierre Robin sequence. עקב חוסר התפתחות הלסת התחתונה מופיעה צניחת לשון לאחור ולכן הפרעה באיחוי החיך; (2) breach deformation sequence. עקב מצג עכוז (בתוך הרחם) מתפתחים טורטיקוליס, אסימטריה של הפנים ודיסלוקציה של ראש הירך; (3) Potter sequence. שינויים הנובעים ממיעוט מי שפיר, בדרך-כלל בשל כליות לא תקינות (פנים טיפוסיות וחוסר התפתחות ריאות), ועוד.<br /> <br /> '''association''': הפרעות שונות הנוטות להופיע ביחד. זוהי קומבינציה בעלת חשיבות סטטיסטית בלבד ולא אטיולוגית. חשוב להכיר את הקשר הזה כדי לדעת אלו מומים נוספים יש לאתר. לדוגמה: VATER association - כולל מומים בחוליות (V), באנוס (A), בטרכיאה (T), באזופגוס (E), בעצם הרדיוס (R) ובכליות (R). לרוב, הגורמים אינם גנטיים אלא סביבתיים, והסיכוי להישנות בהריונות הבאים דומה לסיכוי הרגיל באוכלוסייה.<br /> <br /> == אטיולוגיה של מומים מולדים ==<br /> <br /> בכ-57% מהמקרים המום נובע מליקויים גנטיים. רק ב-16% הוא נובע מהשפעות סביבתיות וטרטוגניות (כמו תרופות, סוכרת הריונית, bands בשק השפיר, חוסר מי שפיר ועוד). ב-40%-27% מהמקרים הסיבה אינה חד משמעית ויכולה לנבוע משילוב של סיבות סביבתיות וגנטיות (הרניה דיאפרגמטית, אטרזיה של המעי, אומפלוצלה, חוסר של פקטורליס מג'ור ועוד).<br /> <br /> '''מכניזם'''<br /> <br /> קיימות מספר אפשרויות להתפתחות המומים:<br /> <br /> (1) צורת התאים עלולה להיות לקויה; <br /> <br /> (2) הפרעה בנדידת התאים ברקמה. לדוגמה, ליקוי בתאי גליה (glial cell) על-שם Bergmann, אשר בדרך-כלל אחראים לנדידת הנוירונים במוח, עלול לגרום לנדידה בלתי תקינה של נוירונים ועקב כך להיעדר קפלים במוח (ליזאנצפליה); <br /> <br /> (3) ליקויים ברקמת הקולגן, כמו שרואים ב-Ehlers-Danlos<br /> <br /> (4) הפרעות בזרימת הדם בחיים עובריים עלולות לגרום לאסימטריה בולטת של הפנים (hemifacial microsomia), לחסימה או לנמק של המעי; <br /> <br /> (5) חוסר היעלמות של תאים שאמורים היו לגרות. אם מצב כזה מתרחש בעצמות בתקופה העוברית הוא עלול לגרום ל- synostosis כמו בסגירה מוקדמת של תפרים בגולגולת.<br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D]<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 04:09, 2 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_-_%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_-_Congenital_malformations&diff=1731 2010-11-02T02:09:19Z

<p>מוטי שוחט: דף חדש: == שכיחות של מומים מולדים: == ל-2% מהנולדים יש מומים מולדים קשים (major) שמתגלים בלידה. 9% מהתמותה הפרינטלית נ...</p> <hr /> <div>== שכיחות של מומים מולדים: ==<br /> <br /> ל-2% מהנולדים יש מומים מולדים קשים (major) שמתגלים בלידה. 9% מהתמותה הפרינטלית נובעת ממומים אלה.<br /> <br /> == הגדרות: ==<br /> <br /> '''major anomaly''' - מום בעל השלכות קשות - קוסמטית, כירורגית ורפואית.<br /> <br /> '''minor anomaly''' - מום בעל השלכות קלות - קוסמטית, כירורגית ורפואית. שכיחותו כ-4% מהאוכלוסייה.<br /> <br /> '''normal variation''' - שכיח מאוד. דוגמאות: semian crease, קלינודקטיליה של אצבע 5, פטמות נוספות, sacral dimple, סינדקטיליה של אצבעות 3-2, הרניה אומביליקלית, מרפס שלישי ועוד. וריאציות אלו משתנות בשכיחותן גם בהתאם לגזע ומוצא.<br /> החלוקה המודרנית של מומים מולדים היא כלהלן:<br /> <br /> == 1. מומים מבודדים ==<br /> <br /> '''מומים המתבטאים בשינויים במבנה האיבר:'''<br /> <br /> '''א. malformation''': הפרעה במורפוגנזיס של איבר הנובעת מליקוי מוקדם בביצה המופרית עוד לפני שעברה הפריה. הפגם כאן אנטרינסי, והסיבה לא תמיד ידועה. הפגם המורפולוגי מתבטא תמיד כבר בלידה, ופרט לאיבר הפגוע התינוק בריא. בממוצע, הסיכוי לחזרה (הישנות) הוא כ-5%.<br /> <br /> '''ב. disruption''': הפגם המורפולוגי מופיע גם הפעם בשלבים הראשונים של התפתחות האיבר, אולם לאחר הפריית הביצית. ההפרעה היא אקסטרינסית, שכן הפוטנציאל ההתפתחותי של הביצית המופרית הוא תקין. הפרעות וסקולריות, מחלות דלקתיות, השפעות טרטוגניות (תרופות, קרינה) או בנד אמניוטי - הם הגורמים השכיחים בגרימת ה- disruption. בניגוד למלפורמציה, אין ה- disruption מועבר בתורשה, ולכן אין סיכוי רב יותר להישנות במשפחה נפגעת. כדוגמה נזכיר את התסמונת על-שם Poland: עקב חסימה של עורק הסובקלביה השמאלי בשלבים מוקדמים של ההיריון מופיע disruption שכולל: חוסר התפתחות שריר הפקטורליס ואצבעות מספר 2, 3 ו-4 של יד שמאל. באותה מידה, הפסקת זרימת הדם למעי בחיים התוך רחמיים עלולה לגרום לאטרזיה של המעי (אם האיסכמיה חלה בשלבי ההיריון המוקדמים) או לנמק מעי (אם התרחשה בשלבים המאוחרים של ההיריון). bands תוך רחמיים עלולים לגרום לכריתת איברים (בדרך-כלל אצבעות).<br /> <br /> '''ג. deformation''': שינוי בצורת איבר שהתפתח תחילה בצורה תקינה לחלוטין. הדוגמאות השכיחות: דיסלוקציה מולדת של ראש הירך (CDH), אסימטריה של הפנים, ודפורמציות בכף הרגל הנובעות מלחץ תוך רחמי חיצוני או מחולשה/ניוון שרירים בתקופת החיים העובריים. שכיחות הדפורמציות רבה (כ-2% מהלידות), וברוב המקרים הסיכוי להישנותם בהריונות הבאים אינו גדול. הפרוגנוזה שלהם טובה, ובמיוחד אם הסיבה הינה השפעות חיצוניות מצד הרחם או השליה. לרוב הן מסתדרות ללא צורך בטיפול.<br /> <br /> '''ד. dysplasia''': פגם מורפולוגי הנובע מהפרעה בארגון התאים ברקמה (למשל עצם). הפגם בדרך-כלל כללי ומפושט לאותו סוג רקמה. הסיבה לעתים מטבולית. לקבוצת מומים אלו משתייכים: אכונדרופלזיה וכל האוסטאודיספלזיות (הפרעות מולדות בהתפתחות העצם).<br /> ה. dysostosis - הפרעות בארגון התאים באיבר מסוים; מוגבל לאזור מסוים ולא כללי. למשל, פגם במבנה חוליות וצלעות בית החזה (costochondral dysostosis).<br /> <br /> '''מומים הנובעים משינויים כמותיים:''' בקבוצת הפרעות אלו נכללים כל המצבים של היפרפלזיה (ריבוי תאים מסוימים באיבר), היפופלזיה (מיעוט תאים באיבר), היפרטרופיה (הגדלת נפח התאים באיבר), היפוטרופיה (הקטנת נפח התאים באיבר), אפלזיה (חוסר יצירת תאים מסוימים), אטרופיה (ניוון והיעלמות של תאים שהיו קיימים).<br /> <br /> == 2. צירופים של מומים ==<br /> <br /> '''syndrome''': צירוף של מומים (מלפורמציות) מרובים הנובעים ממקור פתוגנטי אחד. כל הרכיבים של התסמונת קשורים ביניהם באותה סיבה פתוגנטית. כיום כוללים בקבוצת התסמונות בעיקר את אותן הפרעות הנובעות משינוי במבנה או במספר הכרומוזומים.<br /> polytropic field defect- נבדל מתסמונת בכך שהסיבה אינה גנטית, חיצונית או פנימית. כאן ייתכנו צירופים של מלפורמציות או של disruption.<br /> <br /> '''sequence''': הפרעה ראשונית בודדת (מלפורמציה או דפורמציה או disruption), אשר גורמת לשרשרת של הפרעות נוספות. דוגמה: (1) Pierre Robin sequence. עקב חוסר התפתחות הלסת התחתונה מופיעה צניחת לשון לאחור ולכן הפרעה באיחוי החיך; (2) breach deformation sequence. עקב מצג עכוז (בתוך הרחם) מתפתחים טורטיקוליס, אסימטריה של הפנים ודיסלוקציה של ראש הירך; (3) Potter sequence. שינויים הנובעים ממיעוט מי שפיר, בדרך-כלל בשל כליות לא תקינות (פנים טיפוסיות וחוסר התפתחות ריאות), ועוד.<br /> <br /> '''association''': הפרעות שונות הנוטות להופיע ביחד. זוהי קומבינציה בעלת חשיבות סטטיסטית בלבד ולא אטיולוגית. חשוב להכיר את הקשר הזה כדי לדעת אלו מומים נוספים יש לאתר. לדוגמה: VATER association - כולל מומים בחוליות (V), באנוס (A), בטרכיאה (T), באזופגוס (E), בעצם הרדיוס (R) ובכליות (R). לרוב, הגורמים אינם גנטיים אלא סביבתיים, והסיכוי להישנות בהריונות הבאים דומה לסיכוי הרגיל באוכלוסייה.<br /> <br /> == אטיולוגיה של מומים מולדים ==<br /> <br /> בכ-57% מהמקרים המום נובע מליקויים גנטיים. רק ב-16% הוא נובע מהשפעות סביבתיות וטרטוגניות (כמו תרופות, סוכרת הריונית, bands בשק השפיר, חוסר מי שפיר ועוד). ב-40%-27% מהמקרים הסיבה אינה חד משמעית ויכולה לנבוע משילוב של סיבות סביבתיות וגנטיות (הרניה דיאפרגמטית, אטרזיה של המעי, אומפלוצלה, חוסר של פקטורליס מג'ור ועוד).<br /> <br /> '''מכניזם'''<br /> <br /> קיימות מספר אפשרויות להתפתחות המומים:<br /> <br /> (1) צורת התאים עלולה להיות לקויה; <br /> <br /> (2) הפרעה בנדידת התאים ברקמה. לדוגמה, ליקוי בתאי גליה (glial cell) על-שם Bergmann, אשר בדרך-כלל אחראים לנדידת הנוירונים במוח, עלול לגרום לנדידה בלתי תקינה של נוירונים ועקב כך להיעדר קפלים במוח (ליזאנצפליה); <br /> <br /> (3) ליקויים ברקמת הקולגן, כמו שרואים ב-Ehlers-Danlos<br /> <br /> (4) הפרעות בזרימת הדם בחיים עובריים עלולות לגרום לאסימטריה בולטת של הפנים (hemifacial microsomia), לחסימה או לנמק של המעי; <br /> <br /> (5) חוסר היעלמות של תאים שאמורים היו לגרות. אם מצב כזה מתרחש בעצמות בתקופה העוברית הוא עלול לגרום ל- synostosis כמו בסגירה מוקדמת של תפרים בגולגולת.<br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: http://www.genopedia.co.il.<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 04:09, 2 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%AA_-_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99_-_Molecular_genetics_-_general&diff=1709 2010-11-02T01:58:47Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== חשיבות הגנטיקה המולקולרית: ==<br /> <br /> המטרה העיקרית של הגנטיקה המולקולרית היא לזהות את המחלות ברמה של הגן הפגוע ולאתר באופן כימי את המוטציה המדויקת. ברגע שמוטציה זו הוגדרה, מופנה המאמץ להבין את ההשלכות של המוטציה על תפקוד התא, הרקמה וכלל האדם.<br /> <br /> בשנים האחרונות חל שינוי מהפכני באבחון ובזיהוי של מחלות תורשתיות רבות ברמת הגן. במאות ואף באלפי הפרעות שונות, כמו cystic fibrosis, דיסאוטונומיה משפחתית, דיסטרופיית שרירים על-שם דושן, אנמיה חרמשית, המופיליה, פנילקטונוריה ועוד, זוהה מקומו ומבנהו של הגן המעורב, ובאופן עקרוני ניתן כיום להשתמש בשיטות הגנטיקה המולקולרית לאבחון ישיר של המחלות ברמת הגן. בהפרעות גנטיות חשובות אלו ואחרות (אפילו במקרים שהפגם הביוכימי והגן טרם זוהו) ניתן להציע היום אבחון טרום-לידתי מוקדם, אם מצוי דנ&quot;א מחולה קודם במשפחה. כתוצאה מכך ניתן היום לשפר את יכולת האבחון והמניעה של מחלות רבות אחרות. <br /> <br /> פרט ליכולת האבחון והמניעה של מחלות גנטיות הנובעות מפגיעה בגן בודד, ישנה התפתחות גדולה גם בהבנה של הגנים המשחקים תפקיד במחלות מולטיפקטוריאליות שכיחות כמו סוכרת, מחלות נפש, סרטן וכד'. אין ספק שהמאמץ המושקע בגילוי הפגם והמכניזם למחלות אלו יתרום בעתיד הלא רחוק רבות להתפתחות המניעה והטיפול גם בהן.<br /> <br /> אבחון וזיהוי של הפרעות תורשתיות שונות ברמת הדנ&quot;א עדיפים מאבחון ברמות אחרות. פרט למקרים יוצאי דופן (כמו הגנים לאמונוגלובולין בלימפוציטים מסוג B) ידוע היום, שהדנ&quot;א בכל התאים זהה, ולכן זיהוי הפגם בגן הסגולי אפשרי גם ברקמות שבהן הגן אינו מתבטא קלינית. דבר זה מאפשר אבחון טרום-לידתי של כל מחלה, תוך שימוש בפיברובלאסטים ממי השפיר או אף בתאי הסיסים הכוריוניים של השליה בשבועות הראשונים להיריון. משך הבדיקה קצר, ואין צורך להמתין לגדילת התאים בתרבית. זיהוי מחלות בשיטות דנ&quot;א אפשרי היום אפילו מתא בודד, ולכן ניתן היום להציע למשפחות שבסיכון אבחון של המחלה בשלבי העובר הראשונים בתהליך הפריה חוץ-גופית ועוד בטרם החזרה לרחם. אבחון הפרעות ברמת הגן תורם גם להבנת הבסיס להיווצרות המחלות, להכרת הצורות השונות של הפגמים המתבטאים באותה הפרעה, ובעתיד יוכל אולי לסייע גם במניעה, בנטרול ובתיקון הפגמים. ואמנם הוחל לאחרונה בניסיון טיפולי, ובהצלחה, במספר מחלות גנטיות קשות, באמצעות &quot;השתלת&quot; גנים תקינים לתאים בעלי גן פגום.<br /> <br /> == גנום האדם ==<br /> <br /> כל תא מכיל שני עותקים של הגנום, הכוללים כ-6 ביליון חומצות גרעין של דנ&quot;א. הדנ&quot;א מסודר בשרשרת דו-גדילית, ומחולק ב-23 כרומוזומים (22 אוטוזומלים וכרומוזום המין x, y). באדם, כמו ביונקים אחרים, בסך הכול כ-25,000 גנים מקודדים לתוצר (חלבון). חלק קטן מאוד מהגנים הפועלים בתא אחראים לתפקידו הספציפי של התא (גלובין בתאי דם אדומים ומיוזין בתאי שריר), והרוב אחראים לתפקוד הרגיל והשוטף של כל תא שהוא בגופנו (housekeeping). תאים &quot;מתמחים&quot; ביצירת תוצרים ספציפיים להם, באמצעות הפעלה וביטוי של גנים מיוחדים הדרושים לתא הספציפי ברקמה המסוימת, במנגנון שטיבו המדויק עדיין לא ברור.<br /> <br /> גנים מפוזרים בגנום באקראי, אם כי הם נוטים להופיע בקבוצות. לדוגמה: בגן לביתא-גלובין על כרומוזום 11 יש cluster של 6 גנים לגלובין, שכל אחד מתבטא בשלב שונה בהתפתחות העובר והינקות. עם זאת, רכיבים שונים של אותו חלבון יכולים להימצא בכרומוזומים שונים (שרשרת אלפא-גלובין על כרומוזום 16 וביתא-גלובין על 11).<br /> <br /> מעניין, שכ-95% מגנום האדם מכיל דנ&quot;א שאינו מקודד לתוצר כלשהו, ולמעשה הוא נותר בלא תפקיד ידוע. חלק זה מורכב בעיקר מרצפים החוזרים פעמים רבות; המוכר מכולם הינו הרצף ALU, שמופיע 500,000 פעם בגנום.<br /> <br /> פרט לדנ&quot;א העיקרי בגרעין, קיים במיטוכונדריות גם דנ&quot;א המסודר בצורת טבעת (כמו בחיידקים), גם הוא דו-גדילי ובאורך של כ-16,500 חומצות גרעין בלבד. ישנן מספר מולקולות כאלו בכל מיטוכונדריה, ובתאים שונים יש מספר שונה של מיטוכונדריות (מאות או עשרות). כל התוצרים של הדנ&quot;א המיטוכונדראלי הם חלבונים הבונים או מתפקדים במיטוכונדריה עצמה. אולם לא כל האנזימים/חלבונים במיטוכונדריה מסופקים מהדנ&quot;א שבתוכה; חלק נכבד מקודד בדנ&quot;א שבגרעין. כך יש דו-קיום הרמוני בין הדנ&quot;א המיטוכונדראלי ובין הגרעיני. פגמים בדנ&quot;א המיטוכונדראלי מורשים בצורה אימהית, שכן כל המיטוכונדריות בעובר מקורן בביצית ולא בזרע. צורת תורשה זו מיוחדת מאוד וקיומה הוכח במספר מחלות גדל והולך: נוירופתיה עינית מולדת על-שם Leber, מחלות שרירים מיטוכונדראליות (MELAS, קרדיומיופתיות, וכד'), חירשות מולדת במשפחה ערבית ישראלית, ויש אף הטוענים שצורת תורשה זו בעלת ביטוי מסוים גם במחלות שכיחות, כמו חלק ממקרי סוכרת וכו'.<br /> <br /> == מבנה הגנים באדם ==<br /> <br /> יחידת הגן מהווה מערכת פונקציונלית המועתקת (transcription) לרנ&quot;א שליח (m-RNA), ואחר-כך מתורגמת (translation) לחלבון. אורך הגן נע בין כמה מאות חומצות גרעין והוא אף יכול להגיע לכדי מיליון. האורך הממוצע של גן כ-10,000 חומצות גרעין (בסיסים). המערכת האנזימטית המעתיקה את הדנ&quot;א לרנ&quot;א היא הרנ&quot;א פולימרז. זו מזהה רצף המסמן תחילת גן להעתקה ויודעת להפסיק את התהליך ברצף המסמן את סוף ההעתקה. בתוך הרנ&quot;א הראשוני ישנם מקטעים &quot;מיותרים&quot; הנקראים intron; מקטעים אלה מוצאים (spliced out) על-ידי מערכת אנזים הנקראת splicing. הרנ&quot;א הסופי שנוצר מכיל אפוא רק את אותם חלקים המתאימים בדיוק לרצף החלבון הסופי. לקטעי הדנ&quot;א שאינם מוצאים קוראים exons. מערכת ה- splicing enzyme יודעת להכיר את האתרים של סוף exon אחד ותחילתו של הבא בתור.<br /> <br /> מכיוון שה- exons הוא החלק ההופך בסופו של התהליך לחלבון/אנזים, יש שימור של הרצף שלו ובדרך-כלל שינויים בו יגרמו לשינוי בתפקוד התוצר. לעומת זאת, ה- introns וכל הקטעים שבין גן אחד למשנהו יכולים &quot;לספוג&quot; שינויים רבים, בלי שהדבר יתבטא בשינוי בתפקוד של תוצר הגן. לכן אפשר לראות את ה- exons או את הגנים כרצפים שמורים וקבועים השוחים באמבט של רצפים וריאביליים.<br /> <br /> לא ברור מדוע נוצרה מערכת כה מורכבת, אולם נראה שמערכת ה- splicing מאפשרת לתא לייצר רנ&quot;א סופי (ולכן חלבון) שונה מהדנ&quot;א והרנ&quot;א הראשוניים. למשל, תאי שריר הרנ&quot;א הראשוני של טרופומיאוזין נחתך ליותר מ-10 תבניות שונות; כל אחת מהן מייצרת כמובן חלבון שונה. גם הגן לדיסטרופין (מחלת דושן) נחתך אחרת בשריר ובמוח. כך המערכת מאפשרת יצירת מספר שונה של חלבונים מאותו גן, בהתאם לצורכי הרקמה שבה נמצא התא. בצורה זו ה- splicing מקנה רמת בקרה נוספת ו&quot;דחיסה&quot; של כמות הדנ&quot;א שצריכה להיכלל בגנום. פיצוח מערכת זו זיכתה את המגלים שלה בפרס נובל ב-1993.<br /> <br /> הפיקוח על ביטוי של גן מסוים נעשה בעזרת מספר רמות בקרה:<br /> <br /> '''(1)''' רִצְפי RNA קצרים המכונים micro RNA, הממלאים תפקיד בפיקוח ובקרת הגנים, יכולים להפעיל ישירות העתקת גנים מסוימים על-ידי הפעלה ברצף של מספר חלבונים בתא; <br /> <br /> '''(2)''' כמעט בכל גן יש בצד ה-'5 (אזור תחילת העתקה) אתר באורך של 20-10 חומצות גרעין הנקרא promotor, שאליו נקשרים חלבונים ספציפיים, או RNA קצרים, ההופכים את הגן ל&quot;פתוח&quot; ולזמין להעתקה; <br /> <br /> '''(3)''' חלק מהגנים על גבי כרומוזום מסוים עוברים תהליך של &quot;כיבוי&quot; על-ידי מטילציה אפיגנטית של הנוקלאוטיס ציטוזין כשהוא מופיע בצמד עם גואנין <br /> <br /> '''(4)''' רצפים מסוג (CpG) - ישנם גם אלמנטים נוספים, מרוחקים יותר מהגן, המפקחים על הפעלת הגן ספציפית ברקמה מסוימת הנקראים: enhancers. נוכחות אלמנט כזה באזור הגן או אפילו רחוק מאוד ממנו די בה כדי להפעיל את הגן ברקמה הנדונה.<br /> <br /> שרשרת הדנ&quot;א מקופלת בתוך הגרעין, ולו נמתחה הייתה מגיעה לאורך של 1 מטר. אחסון הדנ&quot;א בגרעין סביב חלבונים (היסטונים ואחרים) לייצור כרומטין וכרומוזומים הוא מרשים ודורש פעולות של כיווץ מחד ולפרימה מהירה מאידך, לפי הצורך. כך הן המאפשרות &quot;לפתוח&quot; אזורים שצריכים לעבור העתקה.<br /> <br /> שרשרת הרנ&quot;א הבוגרת מועברת לתרגום לחלבון בריבוזומים (חלבונים הנשארים ופועלים בתא) וברטיקולום האנדופלזמטי. גופיף על-שם גולג'י אחראי להוספת שיירים קרבוהידרטים לחלק מהחלבונים. וסיקולות בתוך הציטופלזמה נושאות חלבונים מסוימים עד להפרשתם אל מחוץ לתא או עד להשתלבותם בממברנות השונות - בהתאם לתכונות החלבון.<br /> <br /> == מוטציות ווריאציות ברצף הגנטי והקשר למחלות גנטיות ==<br /> <br /> שרשרת הדנ&quot;א רצופה בווריאציות בין בני אדם שונים. וריאציות שפוגמות בתפקוד הגן נקראות מוטציות. לעומתן, וריאציות שאינן משפיעות על הבריאות ועל תפקוד האורגניזם נקראות פולימורפיזם.<br /> <br /> '''סוגי המוטציות המוכרים הם:'''<br /> <br /> '''1. missense:''' שינוי חומצת גרעין בודדת באקסון הגורם לשינוי בחומצת אמינו באותו אזור. השפעתה של חומצת הגרעין על תפקוד החלבון תלויה כמובן בחשיבות של אותו אתר (האם זהו אזור קריטי לתפקוד החלבון?) ובחומרת השינוי הנגרם (האם חומצת האמינו &quot;החדשה&quot; משנה באופן מהותי את המבנה המרחבי או את התפקוד של האתר?).<br /> <br /> '''2. nonssence:''' שינוי בחומצת גרעין אחת היוצר סיגנל של סוף העתקה - החלבון מסתיים שם, ולפעמים אף אינו נוצר.<br /> <br /> '''3. insertion/deletion:''' חוסר או תוספת של חומצת גרעין אחת עלולים לשנות באופן משמעותי את הסדר של כל חומצות האמינו בחלבון מנקודה זו והלאה, ובכך לגרום להפרעה ניכרת. כך גם כל תוספת של חומצות גרעין במספר שאינו כפולה שלמה של 3.<br /> <br /> '''4. translocation:''' במקרים של החלפת מקום (עקב ניתוק וחיבור מחדש בכרומוזום אחר). קיימת בדרך-כלל פגיעה קשה בהרכב ולכן גם בתפקוד החלבון.<br /> <br /> '''5. שינויים באזור החיבור intron ל- exon''' יכולים לשנות את המבנה והאורך הסופי של החלבון בשל הפרעה למערכת ה- splicing.<br /> <br /> '''6. שינוי ברגולציה של הגן''' - למשל הפעלת אונקוגנים עקב הבאתו של הגן בסמיכות לגן אחר. לדוגמה: האונקוגן myc מופעל כשהוא מובא בסמיכות לגן לשרשרת כבדה של האימונוגלובולינים בגידולים לימפואידים.<br /> <br /> == המוטציות יכולות להביא לביטוי קליני במספר אופנים: ==<br /> <br /> '''1. gain of function:''' זוהי צורת הנזק התפקודי שרואים במחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית-דומיננטית. התוצר של הגן הפגום מתערב בבניית הרקמה ומקנה לה תכונות חדשות שאינן בריאות. לדוגמה באכונדרופלזיה, ב-CMT, במרפן ועוד.<br /> <br /> '''2. loss of function:''' זוהי צורת הנזק התפקודי שרואים במחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית-רצסיבית – יש חסר של אנזים חשוב לחילוף חומרים. בצורה המכונה haploinsufficiency אנו מתארים ירידת כמות יצירת התוצר של הגן הפגום לכמות הבאה לידי ביטוי קליני, וזה אמנם לא הכלל אבל יכול להיות גם במחלות דומיננטיות. <br /> <br /> '''3. מוטציות הבאות לידי ביטוי רק בתנאים סביבתיים או מטבוליים מסוימים:''' בעיקר רואים אותן במחלות אוטוזומליות-רצסיביות כמו anemia-sickle-cell, קדחת ים-תיכונית (FMF), סרטן וכד'. <br /> <br /> == הקשר בין הגנוטיפ לפנוטיפ: ==<br /> <br /> הכוונה היא לקשר בין סוג השינוי הגנטי לפנוטיפ הקליני. הרבה מידע נִצבר בנושא זה, כעת כמוצאים בחולים את המוטציה האחראית למחלה. המידע גם נמצא באתרים ייעודיים שהוזכרו בתחילת הפרק. להלן מספר דוגמאות:<br /> <br /> '''1.''' מוטציות באזורים שונים של אותו הגן: במחלת ציסטיק-פיברוזיס ישנן מוטציות הגורמות לביטוי קלסי של CF, ומאידך אחרות שמתבטאות רק בחסימה מולדת של צינור הזרע, או רק של ברונכיטיס כרונית של הריאות בגיל מבוגר או רק של דלקות חוזרות של בלבלב. במחלת מרפן הביטוי יכל להיות קשה אם המוטציות תהיינה באקסונים 32-31 ו-27-24, ומאידך בצורה מאוד קלה אם הן באסונים: 60-59 או 41-37.<br /> <br /> '''2.''' מוטציות בגנים שונים המעורבים באותו מסלול המביא לאותה מחלה: לדוגמה long QT syndromes. ידועים לפחות ארבעה גנים שונים (מ-LQT1 ועד LQT4) האחראים לבעיית הולכה זו בלב – כולם מקודדים לתעלות להעברת יונים בתאי שריר הלב. הסיכון לאיבודי הכרה גבוה יותר ב-LQT1 (65% מהחולים עם פגם בגן זה עוברים אירוע כזה), פחות ב-LQT2 (45%), ועוד פחות ב-LQT3 (20%). גם במצב המגרה את איבודי ההכרה שונה, חולים עם פגם ב-LQT1 עושים זאת במאמץ ואילו בשאר הגנים זה דווקא במנוחה ושינה.<br /> <br /> '''3.''' גנים אחרים המשפיעים על הביטוי: במחלת ציסטיק-פיברוזיס, פרט לסוג המוטציה בגן ל-CF, ידועים גם modifier genes שיכולים להשפיע על החומרה של חולים עם אותן מוטציות. <br /> <br /> '''4.''' שילוב של מספר אפשרויות: בחירשות המולדת (הלא תסמונתית) ידועים גנים שונים האחראים לדרגת ביטוי שונה, ומאידך מוטציות שונות באותו גן גורמות לחומרת ביטוי שונה.<br /> <br /> == מקום ומועד היווצרות המוטציות או השינויים ברצף הגנטי: ==<br /> <br /> רוב המוטציות מתרחשות בתאים הגרמינטיביים בשלב המיוזיס, בתהליך ה- crossing over. אולם תיתכנה מוטציות גם בתאים הסומטיים (תאי הגוף הבשלים ברקמות האדם). אלו הן מוטציות סומטיות, שיכולות להיות אחראיות לקשת רחבה של מחלות גנטיות ובמיוחד סרטניות.<br /> כיוון שרוב המוטציות מתרחשות בשלב מיוזיס, ותאי הזרע הם תוצר של stem cell שעבר שלבים רבים של מיוזיס, רוב המוטציות הספונטניות מקורן בזרע, ושכיחותן עולה עם גיל האב.<br /> <br /> == פולימורפיזם ==<br /> <br /> כאמור, הגנים, ובמיוחד exons, אינם מכילים שינויים ברצף חומצות הגרעין שלהם. אולם האזורים בין הגנים, המהווים כ-95% מהגנום, מכילים רצפים משתנים בין אדם למשנהו, ובעצם באותו אדם בין כרומוזום אחד (אימהי) לשני (אבהי). אזורים וריאבילים אלו מנוצלים היום, כפי שיפורט בהמשך, למטרות רבות:<br /> <br /> '''1.''' לאבחנה בין גדיל אחד למשנהו בשני הכרומוזומים של האדם על-ידי קביעת ההפלוטיפ סביב הגן למחלה הנבדקת. בצורה זו ניתן, במשפחה שיש בה חולים, לזהות את ההפלוטיפ החולה בלי לבדוק את הגן או המוטציה עצמה. לדוגמה, בנוירופיברומטוזיס במשפחות שיש בהן מספר חולים.<br /> <br /> '''2.''' הכרת ההפלוטיפ באזורים שונים של הגנום מאפשרת לקבוע לכל אדם את &quot;טביעת האצבעות הגנטית&quot; שלו. בכך ניתן להפליל אנסים על-ידי השוואת דנ&quot;א הנלקח במקום האונס לדנ&quot;א בדם החשוד, להבדיל בין תאומים זהים לבין תאומים לא זהים, ועוד.<br /> <br /> '''3.''' עריכת תבחיני תאחיזה (linkage) כצעד ראשון למיפוי גן (קביעת מקומו במפת הכרומוזומים) כשלב חשוב במיצוי ובזיהוי הגן האחראי למחלה גנטית.<br /> <br /> '''4.''' כלי טוב למחקר אבולוציה, מקור גנטי של קבוצה אתנית מסוימת או של סדר התפתחות בבעלי חיים.<br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: ראה בכתובות הבאות: <br /> [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%92%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%28%D7%93%D7%A0%22%D7%90%29]<br /> , [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94]<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 03:52, 2 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%AA_-_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99_-_Molecular_genetics_-_general&diff=1708 2010-11-02T01:56:12Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== חשיבות הגנטיקה המולקולרית: ==<br /> <br /> המטרה העיקרית של הגנטיקה המולקולרית היא לזהות את המחלות ברמה של הגן הפגוע ולאתר באופן כימי את המוטציה המדויקת. ברגע שמוטציה זו הוגדרה, מופנה המאמץ להבין את ההשלכות של המוטציה על תפקוד התא, הרקמה וכלל האדם.<br /> <br /> בשנים האחרונות חל שינוי מהפכני באבחון ובזיהוי של מחלות תורשתיות רבות ברמת הגן. במאות ואף באלפי הפרעות שונות, כמו cystic fibrosis, דיסאוטונומיה משפחתית, דיסטרופיית שרירים על-שם דושן, אנמיה חרמשית, המופיליה, פנילקטונוריה ועוד, זוהה מקומו ומבנהו של הגן המעורב, ובאופן עקרוני ניתן כיום להשתמש בשיטות הגנטיקה המולקולרית לאבחון ישיר של המחלות ברמת הגן. בהפרעות גנטיות חשובות אלו ואחרות (אפילו במקרים שהפגם הביוכימי והגן טרם זוהו) ניתן להציע היום אבחון טרום-לידתי מוקדם, אם מצוי דנ&quot;א מחולה קודם במשפחה. כתוצאה מכך ניתן היום לשפר את יכולת האבחון והמניעה של מחלות רבות אחרות. <br /> <br /> פרט ליכולת האבחון והמניעה של מחלות גנטיות הנובעות מפגיעה בגן בודד, ישנה התפתחות גדולה גם בהבנה של הגנים המשחקים תפקיד במחלות מולטיפקטוריאליות שכיחות כמו סוכרת, מחלות נפש, סרטן וכד'. אין ספק שהמאמץ המושקע בגילוי הפגם והמכניזם למחלות אלו יתרום בעתיד הלא רחוק רבות להתפתחות המניעה והטיפול גם בהן.<br /> <br /> אבחון וזיהוי של הפרעות תורשתיות שונות ברמת הדנ&quot;א עדיפים מאבחון ברמות אחרות. פרט למקרים יוצאי דופן (כמו הגנים לאמונוגלובולין בלימפוציטים מסוג B) ידוע היום, שהדנ&quot;א בכל התאים זהה, ולכן זיהוי הפגם בגן הסגולי אפשרי גם ברקמות שבהן הגן אינו מתבטא קלינית. דבר זה מאפשר אבחון טרום-לידתי של כל מחלה, תוך שימוש בפיברובלאסטים ממי השפיר או אף בתאי הסיסים הכוריוניים של השליה בשבועות הראשונים להיריון. משך הבדיקה קצר, ואין צורך להמתין לגדילת התאים בתרבית. זיהוי מחלות בשיטות דנ&quot;א אפשרי היום אפילו מתא בודד, ולכן ניתן היום להציע למשפחות שבסיכון אבחון של המחלה בשלבי העובר הראשונים בתהליך הפריה חוץ-גופית ועוד בטרם החזרה לרחם. אבחון הפרעות ברמת הגן תורם גם להבנת הבסיס להיווצרות המחלות, להכרת הצורות השונות של הפגמים המתבטאים באותה הפרעה, ובעתיד יוכל אולי לסייע גם במניעה, בנטרול ובתיקון הפגמים. ואמנם הוחל לאחרונה בניסיון טיפולי, ובהצלחה, במספר מחלות גנטיות קשות, באמצעות &quot;השתלת&quot; גנים תקינים לתאים בעלי גן פגום.<br /> <br /> == גנום האדם ==<br /> <br /> כל תא מכיל שני עותקים של הגנום, הכוללים כ-6 ביליון חומצות גרעין של דנ&quot;א. הדנ&quot;א מסודר בשרשרת דו-גדילית, ומחולק ב-23 כרומוזומים (22 אוטוזומלים וכרומוזום המין x, y). באדם, כמו ביונקים אחרים, בסך הכול כ-25,000 גנים מקודדים לתוצר (חלבון). חלק קטן מאוד מהגנים הפועלים בתא אחראים לתפקידו הספציפי של התא (גלובין בתאי דם אדומים ומיוזין בתאי שריר), והרוב אחראים לתפקוד הרגיל והשוטף של כל תא שהוא בגופנו (housekeeping). תאים &quot;מתמחים&quot; ביצירת תוצרים ספציפיים להם, באמצעות הפעלה וביטוי של גנים מיוחדים הדרושים לתא הספציפי ברקמה המסוימת, במנגנון שטיבו המדויק עדיין לא ברור.<br /> <br /> גנים מפוזרים בגנום באקראי, אם כי הם נוטים להופיע בקבוצות. לדוגמה: בגן לביתא-גלובין על כרומוזום 11 יש cluster של 6 גנים לגלובין, שכל אחד מתבטא בשלב שונה בהתפתחות העובר והינקות. עם זאת, רכיבים שונים של אותו חלבון יכולים להימצא בכרומוזומים שונים (שרשרת אלפא-גלובין על כרומוזום 16 וביתא-גלובין על 11).<br /> <br /> מעניין, שכ-95% מגנום האדם מכיל דנ&quot;א שאינו מקודד לתוצר כלשהו, ולמעשה הוא נותר בלא תפקיד ידוע. חלק זה מורכב בעיקר מרצפים החוזרים פעמים רבות; המוכר מכולם הינו הרצף ALU, שמופיע 500,000 פעם בגנום.<br /> <br /> פרט לדנ&quot;א העיקרי בגרעין, קיים במיטוכונדריות גם דנ&quot;א המסודר בצורת טבעת (כמו בחיידקים), גם הוא דו-גדילי ובאורך של כ-16,500 חומצות גרעין בלבד. ישנן מספר מולקולות כאלו בכל מיטוכונדריה, ובתאים שונים יש מספר שונה של מיטוכונדריות (מאות או עשרות). כל התוצרים של הדנ&quot;א המיטוכונדראלי הם חלבונים הבונים או מתפקדים במיטוכונדריה עצמה. אולם לא כל האנזימים/חלבונים במיטוכונדריה מסופקים מהדנ&quot;א שבתוכה; חלק נכבד מקודד בדנ&quot;א שבגרעין. כך יש דו-קיום הרמוני בין הדנ&quot;א המיטוכונדראלי ובין הגרעיני. פגמים בדנ&quot;א המיטוכונדראלי מורשים בצורה אימהית, שכן כל המיטוכונדריות בעובר מקורן בביצית ולא בזרע. צורת תורשה זו מיוחדת מאוד וקיומה הוכח במספר מחלות גדל והולך: נוירופתיה עינית מולדת על-שם Leber, מחלות שרירים מיטוכונדראליות (MELAS, קרדיומיופתיות, וכד'), חירשות מולדת במשפחה ערבית ישראלית, ויש אף הטוענים שצורת תורשה זו בעלת ביטוי מסוים גם במחלות שכיחות, כמו חלק ממקרי סוכרת וכו'.<br /> <br /> == מבנה הגנים באדם ==<br /> <br /> יחידת הגן מהווה מערכת פונקציונלית המועתקת (transcription) לרנ&quot;א שליח (m-RNA), ואחר-כך מתורגמת (translation) לחלבון. אורך הגן נע בין כמה מאות חומצות גרעין והוא אף יכול להגיע לכדי מיליון. האורך הממוצע של גן כ-10,000 חומצות גרעין (בסיסים). המערכת האנזימטית המעתיקה את הדנ&quot;א לרנ&quot;א היא הרנ&quot;א פולימרז. זו מזהה רצף המסמן תחילת גן להעתקה ויודעת להפסיק את התהליך ברצף המסמן את סוף ההעתקה. בתוך הרנ&quot;א הראשוני ישנם מקטעים &quot;מיותרים&quot; הנקראים intron; מקטעים אלה מוצאים (spliced out) על-ידי מערכת אנזים הנקראת splicing. הרנ&quot;א הסופי שנוצר מכיל אפוא רק את אותם חלקים המתאימים בדיוק לרצף החלבון הסופי. לקטעי הדנ&quot;א שאינם מוצאים קוראים exons. מערכת ה- splicing enzyme יודעת להכיר את האתרים של סוף exon אחד ותחילתו של הבא בתור.<br /> <br /> מכיוון שה- exons הוא החלק ההופך בסופו של התהליך לחלבון/אנזים, יש שימור של הרצף שלו ובדרך-כלל שינויים בו יגרמו לשינוי בתפקוד התוצר. לעומת זאת, ה- introns וכל הקטעים שבין גן אחד למשנהו יכולים &quot;לספוג&quot; שינויים רבים, בלי שהדבר יתבטא בשינוי בתפקוד של תוצר הגן. לכן אפשר לראות את ה- exons או את הגנים כרצפים שמורים וקבועים השוחים באמבט של רצפים וריאביליים.<br /> <br /> לא ברור מדוע נוצרה מערכת כה מורכבת, אולם נראה שמערכת ה- splicing מאפשרת לתא לייצר רנ&quot;א סופי (ולכן חלבון) שונה מהדנ&quot;א והרנ&quot;א הראשוניים. למשל, תאי שריר הרנ&quot;א הראשוני של טרופומיאוזין נחתך ליותר מ-10 תבניות שונות; כל אחת מהן מייצרת כמובן חלבון שונה. גם הגן לדיסטרופין (מחלת דושן) נחתך אחרת בשריר ובמוח. כך המערכת מאפשרת יצירת מספר שונה של חלבונים מאותו גן, בהתאם לצורכי הרקמה שבה נמצא התא. בצורה זו ה- splicing מקנה רמת בקרה נוספת ו&quot;דחיסה&quot; של כמות הדנ&quot;א שצריכה להיכלל בגנום. פיצוח מערכת זו זיכתה את המגלים שלה בפרס נובל ב-1993.<br /> <br /> הפיקוח על ביטוי של גן מסוים נעשה בעזרת מספר רמות בקרה:<br /> <br /> '''(1)''' רִצְפי RNA קצרים המכונים micro RNA, הממלאים תפקיד בפיקוח ובקרת הגנים, יכולים להפעיל ישירות העתקת גנים מסוימים על-ידי הפעלה ברצף של מספר חלבונים בתא; <br /> <br /> '''(2)''' כמעט בכל גן יש בצד ה-'5 (אזור תחילת העתקה) אתר באורך של 20-10 חומצות גרעין הנקרא promotor, שאליו נקשרים חלבונים ספציפיים, או RNA קצרים, ההופכים את הגן ל&quot;פתוח&quot; ולזמין להעתקה; <br /> <br /> '''(3)''' חלק מהגנים על גבי כרומוזום מסוים עוברים תהליך של &quot;כיבוי&quot; על-ידי מטילציה אפיגנטית של הנוקלאוטיס ציטוזין כשהוא מופיע בצמד עם גואנין <br /> <br /> '''(CpG) '''(4) ישנם גם אלמנטים נוספים, מרוחקים יותר מהגן, המפקחים על הפעלת הגן ספציפית ברקמה מסוימת הנקראים: enhancers. נוכחות אלמנט כזה באזור הגן או אפילו רחוק מאוד ממנו די בה כדי להפעיל את הגן ברקמה הנדונה.<br /> <br /> שרשרת הדנ&quot;א מקופלת בתוך הגרעין, ולו נמתחה הייתה מגיעה לאורך של 1 מטר. אחסון הדנ&quot;א בגרעין סביב חלבונים (היסטונים ואחרים) לייצור כרומטין וכרומוזומים הוא מרשים ודורש פעולות של כיווץ מחד ולפרימה מהירה מאידך, לפי הצורך. כך הן המאפשרות &quot;לפתוח&quot; אזורים שצריכים לעבור העתקה.<br /> <br /> שרשרת הרנ&quot;א הבוגרת מועברת לתרגום לחלבון בריבוזומים (חלבונים הנשארים ופועלים בתא) וברטיקולום האנדופלזמטי. גופיף על-שם גולג'י אחראי להוספת שיירים קרבוהידרטים לחלק מהחלבונים. וסיקולות בתוך הציטופלזמה נושאות חלבונים מסוימים עד להפרשתם אל מחוץ לתא או עד להשתלבותם בממברנות השונות - בהתאם לתכונות החלבון.<br /> <br /> == מוטציות ווריאציות ברצף הגנטי והקשר למחלות גנטיות ==<br /> <br /> שרשרת הדנ&quot;א רצופה בווריאציות בין בני אדם שונים. וריאציות שפוגמות בתפקוד הגן נקראות מוטציות. לעומתן, וריאציות שאינן משפיעות על הבריאות ועל תפקוד האורגניזם נקראות פולימורפיזם.<br /> <br /> '''סוגי המוטציות המוכרים הם:'''<br /> <br /> '''1. missense:''' שינוי חומצת גרעין בודדת באקסון הגורם לשינוי בחומצת אמינו באותו אזור. השפעתה של חומצת הגרעין על תפקוד החלבון תלויה כמובן בחשיבות של אותו אתר (האם זהו אזור קריטי לתפקוד החלבון?) ובחומרת השינוי הנגרם (האם חומצת האמינו &quot;החדשה&quot; משנה באופן מהותי את המבנה המרחבי או את התפקוד של האתר?).<br /> <br /> '''2. nonssence:''' שינוי בחומצת גרעין אחת היוצר סיגנל של סוף העתקה - החלבון מסתיים שם, ולפעמים אף אינו נוצר.<br /> <br /> '''3. insertion/deletion:''' חוסר או תוספת של חומצת גרעין אחת עלולים לשנות באופן משמעותי את הסדר של כל חומצות האמינו בחלבון מנקודה זו והלאה, ובכך לגרום להפרעה ניכרת. כך גם כל תוספת של חומצות גרעין במספר שאינו כפולה שלמה של 3.<br /> <br /> '''4. translocation:''' במקרים של החלפת מקום (עקב ניתוק וחיבור מחדש בכרומוזום אחר). קיימת בדרך-כלל פגיעה קשה בהרכב ולכן גם בתפקוד החלבון.<br /> <br /> '''5. שינויים באזור החיבור intron ל- exon''' יכולים לשנות את המבנה והאורך הסופי של החלבון בשל הפרעה למערכת ה- splicing.<br /> <br /> '''6. שינוי ברגולציה של הגן''' - למשל הפעלת אונקוגנים עקב הבאתו של הגן בסמיכות לגן אחר. לדוגמה: האונקוגן myc מופעל כשהוא מובא בסמיכות לגן לשרשרת כבדה של האימונוגלובולינים בגידולים לימפואידים.<br /> <br /> == המוטציות יכולות להביא לביטוי קליני במספר אופנים: ==<br /> <br /> '''1. gain of function:''' זוהי צורת הנזק התפקודי שרואים במחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית-דומיננטית. התוצר של הגן הפגום מתערב בבניית הרקמה ומקנה לה תכונות חדשות שאינן בריאות. לדוגמה באכונדרופלזיה, ב-CMT, במרפן ועוד.<br /> <br /> '''2. loss of function:''' זוהי צורת הנזק התפקודי שרואים במחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית-רצסיבית – יש חסר של אנזים חשוב לחילוף חומרים. בצורה המכונה haploinsufficiency אנו מתארים ירידת כמות יצירת התוצר של הגן הפגום לכמות הבאה לידי ביטוי קליני, וזה אמנם לא הכלל אבל יכול להיות גם במחלות דומיננטיות. <br /> <br /> '''3. מוטציות הבאות לידי ביטוי רק בתנאים סביבתיים או מטבוליים מסוימים:''' בעיקר רואים אותן במחלות אוטוזומליות-רצסיביות כמו anemia-sickle-cell, קדחת ים-תיכונית (FMF), סרטן וכד'. <br /> <br /> == הקשר בין הגנוטיפ לפנוטיפ: ==<br /> <br /> הכוונה היא לקשר בין סוג השינוי הגנטי לפנוטיפ הקליני. הרבה מידע נִצבר בנושא זה, כעת כמוצאים בחולים את המוטציה האחראית למחלה. המידע גם נמצא באתרים ייעודיים שהוזכרו בתחילת הפרק. להלן מספר דוגמאות:<br /> <br /> '''1.''' מוטציות באזורים שונים של אותו הגן: במחלת ציסטיק-פיברוזיס ישנן מוטציות הגורמות לביטוי קלסי של CF, ומאידך אחרות שמתבטאות רק בחסימה מולדת של צינור הזרע, או רק של ברונכיטיס כרונית של הריאות בגיל מבוגר או רק של דלקות חוזרות של בלבלב. במחלת מרפן הביטוי יכל להיות קשה אם המוטציות תהיינה באקסונים 32-31 ו-27-24, ומאידך בצורה מאוד קלה אם הן באסונים: 60-59 או 41-37.<br /> <br /> '''2.''' מוטציות בגנים שונים המעורבים באותו מסלול המביא לאותה מחלה: לדוגמה long QT syndromes. ידועים לפחות ארבעה גנים שונים (מ-LQT1 ועד LQT4) האחראים לבעיית הולכה זו בלב – כולם מקודדים לתעלות להעברת יונים בתאי שריר הלב. הסיכון לאיבודי הכרה גבוה יותר ב-LQT1 (65% מהחולים עם פגם בגן זה עוברים אירוע כזה), פחות ב-LQT2 (45%), ועוד פחות ב-LQT3 (20%). גם במצב המגרה את איבודי ההכרה שונה, חולים עם פגם ב-LQT1 עושים זאת במאמץ ואילו בשאר הגנים זה דווקא במנוחה ושינה.<br /> <br /> '''3.''' גנים אחרים המשפיעים על הביטוי: במחלת ציסטיק-פיברוזיס, פרט לסוג המוטציה בגן ל-CF, ידועים גם modifier genes שיכולים להשפיע על החומרה של חולים עם אותן מוטציות. <br /> <br /> '''4.''' שילוב של מספר אפשרויות: בחירשות המולדת (הלא תסמונתית) ידועים גנים שונים האחראים לדרגת ביטוי שונה, ומאידך מוטציות שונות באותו גן גורמות לחומרת ביטוי שונה.<br /> <br /> == מקום ומועד היווצרות המוטציות או השינויים ברצף הגנטי: ==<br /> <br /> רוב המוטציות מתרחשות בתאים הגרמינטיביים בשלב המיוזיס, בתהליך ה- crossing over. אולם תיתכנה מוטציות גם בתאים הסומטיים (תאי הגוף הבשלים ברקמות האדם). אלו הן מוטציות סומטיות, שיכולות להיות אחראיות לקשת רחבה של מחלות גנטיות ובמיוחד סרטניות.<br /> כיוון שרוב המוטציות מתרחשות בשלב מיוזיס, ותאי הזרע הם תוצר של stem cell שעבר שלבים רבים של מיוזיס, רוב המוטציות הספונטניות מקורן בזרע, ושכיחותן עולה עם גיל האב.<br /> <br /> == פולימורפיזם ==<br /> <br /> כאמור, הגנים, ובמיוחד exons, אינם מכילים שינויים ברצף חומצות הגרעין שלהם. אולם האזורים בין הגנים, המהווים כ-95% מהגנום, מכילים רצפים משתנים בין אדם למשנהו, ובעצם באותו אדם בין כרומוזום אחד (אימהי) לשני (אבהי). אזורים וריאבילים אלו מנוצלים היום, כפי שיפורט בהמשך, למטרות רבות:<br /> <br /> '''1.''' לאבחנה בין גדיל אחד למשנהו בשני הכרומוזומים של האדם על-ידי קביעת ההפלוטיפ סביב הגן למחלה הנבדקת. בצורה זו ניתן, במשפחה שיש בה חולים, לזהות את ההפלוטיפ החולה בלי לבדוק את הגן או המוטציה עצמה. לדוגמה, בנוירופיברומטוזיס במשפחות שיש בהן מספר חולים.<br /> <br /> '''2.''' הכרת ההפלוטיפ באזורים שונים של הגנום מאפשרת לקבוע לכל אדם את &quot;טביעת האצבעות הגנטית&quot; שלו. בכך ניתן להפליל אנסים על-ידי השוואת דנ&quot;א הנלקח במקום האונס לדנ&quot;א בדם החשוד, להבדיל בין תאומים זהים לבין תאומים לא זהים, ועוד.<br /> <br /> '''3.''' עריכת תבחיני תאחיזה (linkage) כצעד ראשון למיפוי גן (קביעת מקומו במפת הכרומוזומים) כשלב חשוב במיצוי ובזיהוי הגן האחראי למחלה גנטית.<br /> <br /> '''4.''' כלי טוב למחקר אבולוציה, מקור גנטי של קבוצה אתנית מסוימת או של סדר התפתחות בבעלי חיים.<br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: <br /> <br /> [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%92%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%28%D7%93%D7%A0%22%D7%90%29]<br /> , [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94]<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 03:52, 2 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%AA_-_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99_-_Molecular_genetics_-_general&diff=1707 2010-11-02T01:54:49Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== חשיבות הגנטיקה המולקולרית: ==<br /> <br /> המטרה העיקרית של הגנטיקה המולקולרית היא לזהות את המחלות ברמה של הגן הפגוע ולאתר באופן כימי את המוטציה המדויקת. ברגע שמוטציה זו הוגדרה, מופנה המאמץ להבין את ההשלכות של המוטציה על תפקוד התא, הרקמה וכלל האדם.<br /> <br /> בשנים האחרונות חל שינוי מהפכני באבחון ובזיהוי של מחלות תורשתיות רבות ברמת הגן. במאות ואף באלפי הפרעות שונות, כמו cystic fibrosis, דיסאוטונומיה משפחתית, דיסטרופיית שרירים על-שם דושן, אנמיה חרמשית, המופיליה, פנילקטונוריה ועוד, זוהה מקומו ומבנהו של הגן המעורב, ובאופן עקרוני ניתן כיום להשתמש בשיטות הגנטיקה המולקולרית לאבחון ישיר של המחלות ברמת הגן. בהפרעות גנטיות חשובות אלו ואחרות (אפילו במקרים שהפגם הביוכימי והגן טרם זוהו) ניתן להציע היום אבחון טרום-לידתי מוקדם, אם מצוי דנ&quot;א מחולה קודם במשפחה. כתוצאה מכך ניתן היום לשפר את יכולת האבחון והמניעה של מחלות רבות אחרות. <br /> <br /> פרט ליכולת האבחון והמניעה של מחלות גנטיות הנובעות מפגיעה בגן בודד, ישנה התפתחות גדולה גם בהבנה של הגנים המשחקים תפקיד במחלות מולטיפקטוריאליות שכיחות כמו סוכרת, מחלות נפש, סרטן וכד'. אין ספק שהמאמץ המושקע בגילוי הפגם והמכניזם למחלות אלו יתרום בעתיד הלא רחוק רבות להתפתחות המניעה והטיפול גם בהן.<br /> <br /> אבחון וזיהוי של הפרעות תורשתיות שונות ברמת הדנ&quot;א עדיפים מאבחון ברמות אחרות. פרט למקרים יוצאי דופן (כמו הגנים לאמונוגלובולין בלימפוציטים מסוג B) ידוע היום, שהדנ&quot;א בכל התאים זהה, ולכן זיהוי הפגם בגן הסגולי אפשרי גם ברקמות שבהן הגן אינו מתבטא קלינית. דבר זה מאפשר אבחון טרום-לידתי של כל מחלה, תוך שימוש בפיברובלאסטים ממי השפיר או אף בתאי הסיסים הכוריוניים של השליה בשבועות הראשונים להיריון. משך הבדיקה קצר, ואין צורך להמתין לגדילת התאים בתרבית. זיהוי מחלות בשיטות דנ&quot;א אפשרי היום אפילו מתא בודד, ולכן ניתן היום להציע למשפחות שבסיכון אבחון של המחלה בשלבי העובר הראשונים בתהליך הפריה חוץ-גופית ועוד בטרם החזרה לרחם. אבחון הפרעות ברמת הגן תורם גם להבנת הבסיס להיווצרות המחלות, להכרת הצורות השונות של הפגמים המתבטאים באותה הפרעה, ובעתיד יוכל אולי לסייע גם במניעה, בנטרול ובתיקון הפגמים. ואמנם הוחל לאחרונה בניסיון טיפולי, ובהצלחה, במספר מחלות גנטיות קשות, באמצעות &quot;השתלת&quot; גנים תקינים לתאים בעלי גן פגום.<br /> <br /> == גנום האדם ==<br /> <br /> כל תא מכיל שני עותקים של הגנום, הכוללים כ-6 ביליון חומצות גרעין של דנ&quot;א. הדנ&quot;א מסודר בשרשרת דו-גדילית, ומחולק ב-23 כרומוזומים (22 אוטוזומלים וכרומוזום המין x, y). באדם, כמו ביונקים אחרים, בסך הכול כ-25,000 גנים מקודדים לתוצר (חלבון). חלק קטן מאוד מהגנים הפועלים בתא אחראים לתפקידו הספציפי של התא (גלובין בתאי דם אדומים ומיוזין בתאי שריר), והרוב אחראים לתפקוד הרגיל והשוטף של כל תא שהוא בגופנו (housekeeping). תאים &quot;מתמחים&quot; ביצירת תוצרים ספציפיים להם, באמצעות הפעלה וביטוי של גנים מיוחדים הדרושים לתא הספציפי ברקמה המסוימת, במנגנון שטיבו המדויק עדיין לא ברור.<br /> <br /> גנים מפוזרים בגנום באקראי, אם כי הם נוטים להופיע בקבוצות. לדוגמה: בגן לביתא-גלובין על כרומוזום 11 יש cluster של 6 גנים לגלובין, שכל אחד מתבטא בשלב שונה בהתפתחות העובר והינקות. עם זאת, רכיבים שונים של אותו חלבון יכולים להימצא בכרומוזומים שונים (שרשרת אלפא-גלובין על כרומוזום 16 וביתא-גלובין על 11).<br /> <br /> מעניין, שכ-95% מגנום האדם מכיל דנ&quot;א שאינו מקודד לתוצר כלשהו, ולמעשה הוא נותר בלא תפקיד ידוע. חלק זה מורכב בעיקר מרצפים החוזרים פעמים רבות; המוכר מכולם הינו הרצף ALU, שמופיע 500,000 פעם בגנום.<br /> <br /> פרט לדנ&quot;א העיקרי בגרעין, קיים במיטוכונדריות גם דנ&quot;א המסודר בצורת טבעת (כמו בחיידקים), גם הוא דו-גדילי ובאורך של כ-16,500 חומצות גרעין בלבד. ישנן מספר מולקולות כאלו בכל מיטוכונדריה, ובתאים שונים יש מספר שונה של מיטוכונדריות (מאות או עשרות). כל התוצרים של הדנ&quot;א המיטוכונדראלי הם חלבונים הבונים או מתפקדים במיטוכונדריה עצמה. אולם לא כל האנזימים/חלבונים במיטוכונדריה מסופקים מהדנ&quot;א שבתוכה; חלק נכבד מקודד בדנ&quot;א שבגרעין. כך יש דו-קיום הרמוני בין הדנ&quot;א המיטוכונדראלי ובין הגרעיני. פגמים בדנ&quot;א המיטוכונדראלי מורשים בצורה אימהית, שכן כל המיטוכונדריות בעובר מקורן בביצית ולא בזרע. צורת תורשה זו מיוחדת מאוד וקיומה הוכח במספר מחלות גדל והולך: נוירופתיה עינית מולדת על-שם Leber, מחלות שרירים מיטוכונדראליות (MELAS, קרדיומיופתיות, וכד'), חירשות מולדת במשפחה ערבית ישראלית, ויש אף הטוענים שצורת תורשה זו בעלת ביטוי מסוים גם במחלות שכיחות, כמו חלק ממקרי סוכרת וכו'.<br /> <br /> == מבנה הגנים באדם ==<br /> <br /> יחידת הגן מהווה מערכת פונקציונלית המועתקת (transcription) לרנ&quot;א שליח (m-RNA), ואחר-כך מתורגמת (translation) לחלבון. אורך הגן נע בין כמה מאות חומצות גרעין והוא אף יכול להגיע לכדי מיליון. האורך הממוצע של גן כ-10,000 חומצות גרעין (בסיסים). המערכת האנזימטית המעתיקה את הדנ&quot;א לרנ&quot;א היא הרנ&quot;א פולימרז. זו מזהה רצף המסמן תחילת גן להעתקה ויודעת להפסיק את התהליך ברצף המסמן את סוף ההעתקה. בתוך הרנ&quot;א הראשוני ישנם מקטעים &quot;מיותרים&quot; הנקראים intron; מקטעים אלה מוצאים (spliced out) על-ידי מערכת אנזים הנקראת splicing. הרנ&quot;א הסופי שנוצר מכיל אפוא רק את אותם חלקים המתאימים בדיוק לרצף החלבון הסופי. לקטעי הדנ&quot;א שאינם מוצאים קוראים exons. מערכת ה- splicing enzyme יודעת להכיר את האתרים של סוף exon אחד ותחילתו של הבא בתור.<br /> <br /> מכיוון שה- exons הוא החלק ההופך בסופו של התהליך לחלבון/אנזים, יש שימור של הרצף שלו ובדרך-כלל שינויים בו יגרמו לשינוי בתפקוד התוצר. לעומת זאת, ה- introns וכל הקטעים שבין גן אחד למשנהו יכולים &quot;לספוג&quot; שינויים רבים, בלי שהדבר יתבטא בשינוי בתפקוד של תוצר הגן. לכן אפשר לראות את ה- exons או את הגנים כרצפים שמורים וקבועים השוחים באמבט של רצפים וריאביליים.<br /> <br /> לא ברור מדוע נוצרה מערכת כה מורכבת, אולם נראה שמערכת ה- splicing מאפשרת לתא לייצר רנ&quot;א סופי (ולכן חלבון) שונה מהדנ&quot;א והרנ&quot;א הראשוניים. למשל, תאי שריר הרנ&quot;א הראשוני של טרופומיאוזין נחתך ליותר מ-10 תבניות שונות; כל אחת מהן מייצרת כמובן חלבון שונה. גם הגן לדיסטרופין (מחלת דושן) נחתך אחרת בשריר ובמוח. כך המערכת מאפשרת יצירת מספר שונה של חלבונים מאותו גן, בהתאם לצורכי הרקמה שבה נמצא התא. בצורה זו ה- splicing מקנה רמת בקרה נוספת ו&quot;דחיסה&quot; של כמות הדנ&quot;א שצריכה להיכלל בגנום. פיצוח מערכת זו זיכתה את המגלים שלה בפרס נובל ב-1993.<br /> <br /> הפיקוח על ביטוי של גן מסוים נעשה בעזרת מספר רמות בקרה:<br /> <br /> '''(1)''' רִצְפי RNA קצרים המכונים micro RNA, הממלאים תפקיד בפיקוח ובקרת הגנים, יכולים להפעיל ישירות העתקת גנים מסוימים על-ידי הפעלה ברצף של מספר חלבונים בתא; <br /> <br /> '''(2)''' כמעט בכל גן יש בצד ה-'5 (אזור תחילת העתקה) אתר באורך של 20-10 חומצות גרעין הנקרא promotor, שאליו נקשרים חלבונים ספציפיים, או RNA קצרים, ההופכים את הגן ל&quot;פתוח&quot; ולזמין להעתקה; <br /> <br /> '''(3)''' חלק מהגנים על גבי כרומוזום מסוים עוברים תהליך של &quot;כיבוי&quot; על-ידי מטילציה אפיגנטית של הנוקלאוטיס ציטוזין כשהוא מופיע בצמד עם גואנין <br /> <br /> '''(CpG) '''(4) ישנם גם אלמנטים נוספים, מרוחקים יותר מהגן, המפקחים על הפעלת הגן ספציפית ברקמה מסוימת הנקראים: enhancers. נוכחות אלמנט כזה באזור הגן או אפילו רחוק מאוד ממנו די בה כדי להפעיל את הגן ברקמה הנדונה.<br /> <br /> שרשרת הדנ&quot;א מקופלת בתוך הגרעין, ולו נמתחה הייתה מגיעה לאורך של 1 מטר. אחסון הדנ&quot;א בגרעין סביב חלבונים (היסטונים ואחרים) לייצור כרומטין וכרומוזומים הוא מרשים ודורש פעולות של כיווץ מחד ולפרימה מהירה מאידך, לפי הצורך. כך הן המאפשרות &quot;לפתוח&quot; אזורים שצריכים לעבור העתקה.<br /> <br /> שרשרת הרנ&quot;א הבוגרת מועברת לתרגום לחלבון בריבוזומים (חלבונים הנשארים ופועלים בתא) וברטיקולום האנדופלזמטי. גופיף על-שם גולג'י אחראי להוספת שיירים קרבוהידרטים לחלק מהחלבונים. וסיקולות בתוך הציטופלזמה נושאות חלבונים מסוימים עד להפרשתם אל מחוץ לתא או עד להשתלבותם בממברנות השונות - בהתאם לתכונות החלבון.<br /> <br /> == מוטציות ווריאציות ברצף הגנטי והקשר למחלות גנטיות ==<br /> <br /> שרשרת הדנ&quot;א רצופה בווריאציות בין בני אדם שונים. וריאציות שפוגמות בתפקוד הגן נקראות מוטציות. לעומתן, וריאציות שאינן משפיעות על הבריאות ועל תפקוד האורגניזם נקראות פולימורפיזם.<br /> <br /> '''סוגי המוטציות המוכרים הם:'''<br /> <br /> '''1. missense:''' שינוי חומצת גרעין בודדת באקסון הגורם לשינוי בחומצת אמינו באותו אזור. השפעתה של חומצת הגרעין על תפקוד החלבון תלויה כמובן בחשיבות של אותו אתר (האם זהו אזור קריטי לתפקוד החלבון?) ובחומרת השינוי הנגרם (האם חומצת האמינו &quot;החדשה&quot; משנה באופן מהותי את המבנה המרחבי או את התפקוד של האתר?).<br /> <br /> '''2. nonssence:''' שינוי בחומצת גרעין אחת היוצר סיגנל של סוף העתקה - החלבון מסתיים שם, ולפעמים אף אינו נוצר.<br /> <br /> '''3. insertion/deletion:''' חוסר או תוספת של חומצת גרעין אחת עלולים לשנות באופן משמעותי את הסדר של כל חומצות האמינו בחלבון מנקודה זו והלאה, ובכך לגרום להפרעה ניכרת. כך גם כל תוספת של חומצות גרעין במספר שאינו כפולה שלמה של 3.<br /> <br /> '''4. translocation:''' במקרים של החלפת מקום (עקב ניתוק וחיבור מחדש בכרומוזום אחר). קיימת בדרך-כלל פגיעה קשה בהרכב ולכן גם בתפקוד החלבון.<br /> <br /> '''5. שינויים באזור החיבור intron ל- exon''' יכולים לשנות את המבנה והאורך הסופי של החלבון בשל הפרעה למערכת ה- splicing.<br /> <br /> '''6. שינוי ברגולציה של הגן''' - למשל הפעלת אונקוגנים עקב הבאתו של הגן בסמיכות לגן אחר. לדוגמה: האונקוגן myc מופעל כשהוא מובא בסמיכות לגן לשרשרת כבדה של האימונוגלובולינים בגידולים לימפואידים.<br /> <br /> == המוטציות יכולות להביא לביטוי קליני במספר אופנים: ==<br /> <br /> '''1. gain of function:''' זוהי צורת הנזק התפקודי שרואים במחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית-דומיננטית. התוצר של הגן הפגום מתערב בבניית הרקמה ומקנה לה תכונות חדשות שאינן בריאות. לדוגמה באכונדרופלזיה, ב-CMT, במרפן ועוד.<br /> <br /> '''2. loss of function:''' זוהי צורת הנזק התפקודי שרואים במחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית-רצסיבית – יש חסר של אנזים חשוב לחילוף חומרים. בצורה המכונה haploinsufficiency אנו מתארים ירידת כמות יצירת התוצר של הגן הפגום לכמות הבאה לידי ביטוי קליני, וזה אמנם לא הכלל אבל יכול להיות גם במחלות דומיננטיות. <br /> <br /> '''3. מוטציות הבאות לידי ביטוי רק בתנאים סביבתיים או מטבוליים מסוימים:''' בעיקר רואים אותן במחלות אוטוזומליות-רצסיביות כמו anemia-sickle-cell, קדחת ים-תיכונית (FMF), סרטן וכד'. <br /> <br /> == הקשר בין הגנוטיפ לפנוטיפ: ==<br /> <br /> הכוונה היא לקשר בין סוג השינוי הגנטי לפנוטיפ הקליני. הרבה מידע נִצבר בנושא זה, כעת כמוצאים בחולים את המוטציה האחראית למחלה. המידע גם נמצא באתרים ייעודיים שהוזכרו בתחילת הפרק. להלן מספר דוגמאות:<br /> <br /> '''1.''' מוטציות באזורים שונים של אותו הגן: במחלת ציסטיק-פיברוזיס ישנן מוטציות הגורמות לביטוי קלסי של CF, ומאידך אחרות שמתבטאות רק בחסימה מולדת של צינור הזרע, או רק של ברונכיטיס כרונית של הריאות בגיל מבוגר או רק של דלקות חוזרות של בלבלב. במחלת מרפן הביטוי יכל להיות קשה אם המוטציות תהיינה באקסונים 32-31 ו-27-24, ומאידך בצורה מאוד קלה אם הן באסונים: 60-59 או 41-37.<br /> <br /> '''2.''' מוטציות בגנים שונים המעורבים באותו מסלול המביא לאותה מחלה: לדוגמה long QT syndromes. ידועים לפחות ארבעה גנים שונים (מ-LQT1 ועד LQT4) האחראים לבעיית הולכה זו בלב – כולם מקודדים לתעלות להעברת יונים בתאי שריר הלב. הסיכון לאיבודי הכרה גבוה יותר ב-LQT1 (65% מהחולים עם פגם בגן זה עוברים אירוע כזה), פחות ב-LQT2 (45%), ועוד פחות ב-LQT3 (20%). גם במצב המגרה את איבודי ההכרה שונה, חולים עם פגם ב-LQT1 עושים זאת במאמץ ואילו בשאר הגנים זה דווקא במנוחה ושינה.<br /> <br /> '''3.''' גנים אחרים המשפיעים על הביטוי: במחלת ציסטיק-פיברוזיס, פרט לסוג המוטציה בגן ל-CF, ידועים גם modifier genes שיכולים להשפיע על החומרה של חולים עם אותן מוטציות. <br /> <br /> '''4.''' שילוב של מספר אפשרויות: בחירשות המולדת (הלא תסמונתית) ידועים גנים שונים האחראים לדרגת ביטוי שונה, ומאידך מוטציות שונות באותו גן גורמות לחומרת ביטוי שונה.<br /> <br /> == מקום ומועד היווצרות המוטציות או השינויים ברצף הגנטי: ==<br /> <br /> רוב המוטציות מתרחשות בתאים הגרמינטיביים בשלב המיוזיס, בתהליך ה- crossing over. אולם תיתכנה מוטציות גם בתאים הסומטיים (תאי הגוף הבשלים ברקמות האדם). אלו הן מוטציות סומטיות, שיכולות להיות אחראיות לקשת רחבה של מחלות גנטיות ובמיוחד סרטניות.<br /> כיוון שרוב המוטציות מתרחשות בשלב מיוזיס, ותאי הזרע הם תוצר של stem cell שעבר שלבים רבים של מיוזיס, רוב המוטציות הספונטניות מקורן בזרע, ושכיחותן עולה עם גיל האב.<br /> <br /> == פולימורפיזם ==<br /> <br /> כאמור, הגנים, ובמיוחד exons, אינם מכילים שינויים ברצף חומצות הגרעין שלהם. אולם האזורים בין הגנים, המהווים כ-95% מהגנום, מכילים רצפים משתנים בין אדם למשנהו, ובעצם באותו אדם בין כרומוזום אחד (אימהי) לשני (אבהי). אזורים וריאבילים אלו מנוצלים היום, כפי שיפורט בהמשך, למטרות רבות:<br /> <br /> '''1.''' לאבחנה בין גדיל אחד למשנהו בשני הכרומוזומים של האדם על-ידי קביעת ההפלוטיפ סביב הגן למחלה הנבדקת. בצורה זו ניתן, במשפחה שיש בה חולים, לזהות את ההפלוטיפ החולה בלי לבדוק את הגן או המוטציה עצמה. לדוגמה, בנוירופיברומטוזיס במשפחות שיש בהן מספר חולים.<br /> <br /> '''2.''' הכרת ההפלוטיפ באזורים שונים של הגנום מאפשרת לקבוע לכל אדם את &quot;טביעת האצבעות הגנטית&quot; שלו. בכך ניתן להפליל אנסים על-ידי השוואת דנ&quot;א הנלקח במקום האונס לדנ&quot;א בדם החשוד, להבדיל בין תאומים זהים לבין תאומים לא זהים, ועוד.<br /> <br /> '''3.''' עריכת תבחיני תאחיזה (linkage) כצעד ראשון למיפוי גן (קביעת מקומו במפת הכרומוזומים) כשלב חשוב במיצוי ובזיהוי הגן האחראי למחלה גנטית.<br /> <br /> '''4.''' כלי טוב למחקר אבולוציה, מקור גנטי של קבוצה אתנית מסוימת או של סדר התפתחות בבעלי חיים.<br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: <br /> <br /> [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%92%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%28%D7%93%D7%A0%22%D7%90%29]<br /> <br /> [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94]<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 03:52, 2 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%AA_-_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99_-_Molecular_genetics_-_general&diff=1706 2010-11-02T01:52:34Z

<p>מוטי שוחט: דף חדש: == חשיבות הגנטיקה המולקולרית: == המטרה העיקרית של הגנטיקה המולקולרית היא לזהות את המחלות ברמה של הגן הפ...</p> <hr /> <div>== חשיבות הגנטיקה המולקולרית: ==<br /> <br /> המטרה העיקרית של הגנטיקה המולקולרית היא לזהות את המחלות ברמה של הגן הפגוע ולאתר באופן כימי את המוטציה המדויקת. ברגע שמוטציה זו הוגדרה, מופנה המאמץ להבין את ההשלכות של המוטציה על תפקוד התא, הרקמה וכלל האדם.<br /> <br /> בשנים האחרונות חל שינוי מהפכני באבחון ובזיהוי של מחלות תורשתיות רבות ברמת הגן. במאות ואף באלפי הפרעות שונות, כמו cystic fibrosis, דיסאוטונומיה משפחתית, דיסטרופיית שרירים על-שם דושן, אנמיה חרמשית, המופיליה, פנילקטונוריה ועוד, זוהה מקומו ומבנהו של הגן המעורב, ובאופן עקרוני ניתן כיום להשתמש בשיטות הגנטיקה המולקולרית לאבחון ישיר של המחלות ברמת הגן. בהפרעות גנטיות חשובות אלו ואחרות (אפילו במקרים שהפגם הביוכימי והגן טרם זוהו) ניתן להציע היום אבחון טרום-לידתי מוקדם, אם מצוי דנ&quot;א מחולה קודם במשפחה. כתוצאה מכך ניתן היום לשפר את יכולת האבחון והמניעה של מחלות רבות אחרות. <br /> <br /> פרט ליכולת האבחון והמניעה של מחלות גנטיות הנובעות מפגיעה בגן בודד, ישנה התפתחות גדולה גם בהבנה של הגנים המשחקים תפקיד במחלות מולטיפקטוריאליות שכיחות כמו סוכרת, מחלות נפש, סרטן וכד'. אין ספק שהמאמץ המושקע בגילוי הפגם והמכניזם למחלות אלו יתרום בעתיד הלא רחוק רבות להתפתחות המניעה והטיפול גם בהן.<br /> <br /> אבחון וזיהוי של הפרעות תורשתיות שונות ברמת הדנ&quot;א עדיפים מאבחון ברמות אחרות. פרט למקרים יוצאי דופן (כמו הגנים לאמונוגלובולין בלימפוציטים מסוג B) ידוע היום, שהדנ&quot;א בכל התאים זהה, ולכן זיהוי הפגם בגן הסגולי אפשרי גם ברקמות שבהן הגן אינו מתבטא קלינית. דבר זה מאפשר אבחון טרום-לידתי של כל מחלה, תוך שימוש בפיברובלאסטים ממי השפיר או אף בתאי הסיסים הכוריוניים של השליה בשבועות הראשונים להיריון. משך הבדיקה קצר, ואין צורך להמתין לגדילת התאים בתרבית. זיהוי מחלות בשיטות דנ&quot;א אפשרי היום אפילו מתא בודד, ולכן ניתן היום להציע למשפחות שבסיכון אבחון של המחלה בשלבי העובר הראשונים בתהליך הפריה חוץ-גופית ועוד בטרם החזרה לרחם. אבחון הפרעות ברמת הגן תורם גם להבנת הבסיס להיווצרות המחלות, להכרת הצורות השונות של הפגמים המתבטאים באותה הפרעה, ובעתיד יוכל אולי לסייע גם במניעה, בנטרול ובתיקון הפגמים. ואמנם הוחל לאחרונה בניסיון טיפולי, ובהצלחה, במספר מחלות גנטיות קשות, באמצעות &quot;השתלת&quot; גנים תקינים לתאים בעלי גן פגום.<br /> <br /> == גנום האדם ==<br /> <br /> כל תא מכיל שני עותקים של הגנום, הכוללים כ-6 ביליון חומצות גרעין של דנ&quot;א. הדנ&quot;א מסודר בשרשרת דו-גדילית, ומחולק ב-23 כרומוזומים (22 אוטוזומלים וכרומוזום המין x, y). באדם, כמו ביונקים אחרים, בסך הכול כ-25,000 גנים מקודדים לתוצר (חלבון). חלק קטן מאוד מהגנים הפועלים בתא אחראים לתפקידו הספציפי של התא (גלובין בתאי דם אדומים ומיוזין בתאי שריר), והרוב אחראים לתפקוד הרגיל והשוטף של כל תא שהוא בגופנו (housekeeping). תאים &quot;מתמחים&quot; ביצירת תוצרים ספציפיים להם, באמצעות הפעלה וביטוי של גנים מיוחדים הדרושים לתא הספציפי ברקמה המסוימת, במנגנון שטיבו המדויק עדיין לא ברור.<br /> <br /> גנים מפוזרים בגנום באקראי, אם כי הם נוטים להופיע בקבוצות. לדוגמה: בגן לביתא-גלובין על כרומוזום 11 יש cluster של 6 גנים לגלובין, שכל אחד מתבטא בשלב שונה בהתפתחות העובר והינקות. עם זאת, רכיבים שונים של אותו חלבון יכולים להימצא בכרומוזומים שונים (שרשרת אלפא-גלובין על כרומוזום 16 וביתא-גלובין על 11).<br /> <br /> מעניין, שכ-95% מגנום האדם מכיל דנ&quot;א שאינו מקודד לתוצר כלשהו, ולמעשה הוא נותר בלא תפקיד ידוע. חלק זה מורכב בעיקר מרצפים החוזרים פעמים רבות; המוכר מכולם הינו הרצף ALU, שמופיע 500,000 פעם בגנום.<br /> <br /> פרט לדנ&quot;א העיקרי בגרעין, קיים במיטוכונדריות גם דנ&quot;א המסודר בצורת טבעת (כמו בחיידקים), גם הוא דו-גדילי ובאורך של כ-16,500 חומצות גרעין בלבד. ישנן מספר מולקולות כאלו בכל מיטוכונדריה, ובתאים שונים יש מספר שונה של מיטוכונדריות (מאות או עשרות). כל התוצרים של הדנ&quot;א המיטוכונדראלי הם חלבונים הבונים או מתפקדים במיטוכונדריה עצמה. אולם לא כל האנזימים/חלבונים במיטוכונדריה מסופקים מהדנ&quot;א שבתוכה; חלק נכבד מקודד בדנ&quot;א שבגרעין. כך יש דו-קיום הרמוני בין הדנ&quot;א המיטוכונדראלי ובין הגרעיני. פגמים בדנ&quot;א המיטוכונדראלי מורשים בצורה אימהית, שכן כל המיטוכונדריות בעובר מקורן בביצית ולא בזרע. צורת תורשה זו מיוחדת מאוד וקיומה הוכח במספר מחלות גדל והולך: נוירופתיה עינית מולדת על-שם Leber, מחלות שרירים מיטוכונדראליות (MELAS, קרדיומיופתיות, וכד'), חירשות מולדת במשפחה ערבית ישראלית, ויש אף הטוענים שצורת תורשה זו בעלת ביטוי מסוים גם במחלות שכיחות, כמו חלק ממקרי סוכרת וכו'.<br /> <br /> == מבנה הגנים באדם ==<br /> <br /> יחידת הגן מהווה מערכת פונקציונלית המועתקת (transcription) לרנ&quot;א שליח (m-RNA), ואחר-כך מתורגמת (translation) לחלבון. אורך הגן נע בין כמה מאות חומצות גרעין והוא אף יכול להגיע לכדי מיליון. האורך הממוצע של גן כ-10,000 חומצות גרעין (בסיסים). המערכת האנזימטית המעתיקה את הדנ&quot;א לרנ&quot;א היא הרנ&quot;א פולימרז. זו מזהה רצף המסמן תחילת גן להעתקה ויודעת להפסיק את התהליך ברצף המסמן את סוף ההעתקה. בתוך הרנ&quot;א הראשוני ישנם מקטעים &quot;מיותרים&quot; הנקראים intron; מקטעים אלה מוצאים (spliced out) על-ידי מערכת אנזים הנקראת splicing. הרנ&quot;א הסופי שנוצר מכיל אפוא רק את אותם חלקים המתאימים בדיוק לרצף החלבון הסופי. לקטעי הדנ&quot;א שאינם מוצאים קוראים exons. מערכת ה- splicing enzyme יודעת להכיר את האתרים של סוף exon אחד ותחילתו של הבא בתור.<br /> <br /> מכיוון שה- exons הוא החלק ההופך בסופו של התהליך לחלבון/אנזים, יש שימור של הרצף שלו ובדרך-כלל שינויים בו יגרמו לשינוי בתפקוד התוצר. לעומת זאת, ה- introns וכל הקטעים שבין גן אחד למשנהו יכולים &quot;לספוג&quot; שינויים רבים, בלי שהדבר יתבטא בשינוי בתפקוד של תוצר הגן. לכן אפשר לראות את ה- exons או את הגנים כרצפים שמורים וקבועים השוחים באמבט של רצפים וריאביליים.<br /> <br /> לא ברור מדוע נוצרה מערכת כה מורכבת, אולם נראה שמערכת ה- splicing מאפשרת לתא לייצר רנ&quot;א סופי (ולכן חלבון) שונה מהדנ&quot;א והרנ&quot;א הראשוניים. למשל, תאי שריר הרנ&quot;א הראשוני של טרופומיאוזין נחתך ליותר מ-10 תבניות שונות; כל אחת מהן מייצרת כמובן חלבון שונה. גם הגן לדיסטרופין (מחלת דושן) נחתך אחרת בשריר ובמוח. כך המערכת מאפשרת יצירת מספר שונה של חלבונים מאותו גן, בהתאם לצורכי הרקמה שבה נמצא התא. בצורה זו ה- splicing מקנה רמת בקרה נוספת ו&quot;דחיסה&quot; של כמות הדנ&quot;א שצריכה להיכלל בגנום. פיצוח מערכת זו זיכתה את המגלים שלה בפרס נובל ב-1993.<br /> <br /> הפיקוח על ביטוי של גן מסוים נעשה בעזרת מספר רמות בקרה:<br /> <br /> '''(1)''' רִצְפי RNA קצרים המכונים micro RNA, הממלאים תפקיד בפיקוח ובקרת הגנים, יכולים להפעיל ישירות העתקת גנים מסוימים על-ידי הפעלה ברצף של מספר חלבונים בתא; <br /> <br /> '''(2)''' כמעט בכל גן יש בצד ה-'5 (אזור תחילת העתקה) אתר באורך של 20-10 חומצות גרעין הנקרא promotor, שאליו נקשרים חלבונים ספציפיים, או RNA קצרים, ההופכים את הגן ל&quot;פתוח&quot; ולזמין להעתקה; <br /> <br /> '''(3)''' חלק מהגנים על גבי כרומוזום מסוים עוברים תהליך של &quot;כיבוי&quot; על-ידי מטילציה אפיגנטית של הנוקלאוטיס ציטוזין כשהוא מופיע בצמד עם גואנין <br /> <br /> '''(CpG) '''(4) ישנם גם אלמנטים נוספים, מרוחקים יותר מהגן, המפקחים על הפעלת הגן ספציפית ברקמה מסוימת הנקראים: enhancers. נוכחות אלמנט כזה באזור הגן או אפילו רחוק מאוד ממנו די בה כדי להפעיל את הגן ברקמה הנדונה.<br /> <br /> שרשרת הדנ&quot;א מקופלת בתוך הגרעין, ולו נמתחה הייתה מגיעה לאורך של 1 מטר. אחסון הדנ&quot;א בגרעין סביב חלבונים (היסטונים ואחרים) לייצור כרומטין וכרומוזומים הוא מרשים ודורש פעולות של כיווץ מחד ולפרימה מהירה מאידך, לפי הצורך. כך הן המאפשרות &quot;לפתוח&quot; אזורים שצריכים לעבור העתקה.<br /> <br /> שרשרת הרנ&quot;א הבוגרת מועברת לתרגום לחלבון בריבוזומים (חלבונים הנשארים ופועלים בתא) וברטיקולום האנדופלזמטי. גופיף על-שם גולג'י אחראי להוספת שיירים קרבוהידרטים לחלק מהחלבונים. וסיקולות בתוך הציטופלזמה נושאות חלבונים מסוימים עד להפרשתם אל מחוץ לתא או עד להשתלבותם בממברנות השונות - בהתאם לתכונות החלבון.<br /> <br /> == מוטציות ווריאציות ברצף הגנטי והקשר למחלות גנטיות ==<br /> <br /> שרשרת הדנ&quot;א רצופה בווריאציות בין בני אדם שונים. וריאציות שפוגמות בתפקוד הגן נקראות מוטציות. לעומתן, וריאציות שאינן משפיעות על הבריאות ועל תפקוד האורגניזם נקראות פולימורפיזם.<br /> <br /> '''סוגי המוטציות המוכרים הם:'''<br /> <br /> '''1. missense:''' שינוי חומצת גרעין בודדת באקסון הגורם לשינוי בחומצת אמינו באותו אזור. השפעתה של חומצת הגרעין על תפקוד החלבון תלויה כמובן בחשיבות של אותו אתר (האם זהו אזור קריטי לתפקוד החלבון?) ובחומרת השינוי הנגרם (האם חומצת האמינו &quot;החדשה&quot; משנה באופן מהותי את המבנה המרחבי או את התפקוד של האתר?).<br /> <br /> '''2. nonssence:''' שינוי בחומצת גרעין אחת היוצר סיגנל של סוף העתקה - החלבון מסתיים שם, ולפעמים אף אינו נוצר.<br /> <br /> '''3. insertion/deletion:''' חוסר או תוספת של חומצת גרעין אחת עלולים לשנות באופן משמעותי את הסדר של כל חומצות האמינו בחלבון מנקודה זו והלאה, ובכך לגרום להפרעה ניכרת. כך גם כל תוספת של חומצות גרעין במספר שאינו כפולה שלמה של 3.<br /> <br /> '''4. translocation:''' במקרים של החלפת מקום (עקב ניתוק וחיבור מחדש בכרומוזום אחר). קיימת בדרך-כלל פגיעה קשה בהרכב ולכן גם בתפקוד החלבון.<br /> <br /> '''5. שינויים באזור החיבור intron ל- exon''' יכולים לשנות את המבנה והאורך הסופי של החלבון בשל הפרעה למערכת ה- splicing.<br /> <br /> '''6. שינוי ברגולציה של הגן''' - למשל הפעלת אונקוגנים עקב הבאתו של הגן בסמיכות לגן אחר. לדוגמה: האונקוגן myc מופעל כשהוא מובא בסמיכות לגן לשרשרת כבדה של האימונוגלובולינים בגידולים לימפואידים.<br /> <br /> == המוטציות יכולות להביא לביטוי קליני במספר אופנים: ==<br /> <br /> '''1. gain of function:''' זוהי צורת הנזק התפקודי שרואים במחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית-דומיננטית. התוצר של הגן הפגום מתערב בבניית הרקמה ומקנה לה תכונות חדשות שאינן בריאות. לדוגמה באכונדרופלזיה, ב-CMT, במרפן ועוד.<br /> <br /> '''2. loss of function:''' זוהי צורת הנזק התפקודי שרואים במחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית-רצסיבית – יש חסר של אנזים חשוב לחילוף חומרים. בצורה המכונה haploinsufficiency אנו מתארים ירידת כמות יצירת התוצר של הגן הפגום לכמות הבאה לידי ביטוי קליני, וזה אמנם לא הכלל אבל יכול להיות גם במחלות דומיננטיות. <br /> <br /> '''3. מוטציות הבאות לידי ביטוי רק בתנאים סביבתיים או מטבוליים מסוימים:''' בעיקר רואים אותן במחלות אוטוזומליות-רצסיביות כמו anemia-sickle-cell, קדחת ים-תיכונית (FMF), סרטן וכד'. <br /> <br /> == הקשר בין הגנוטיפ לפנוטיפ: ==<br /> <br /> הכוונה היא לקשר בין סוג השינוי הגנטי לפנוטיפ הקליני. הרבה מידע נִצבר בנושא זה, כעת כמוצאים בחולים את המוטציה האחראית למחלה. המידע גם נמצא באתרים ייעודיים שהוזכרו בתחילת הפרק. להלן מספר דוגמאות:<br /> <br /> '''1.''' מוטציות באזורים שונים של אותו הגן: במחלת ציסטיק-פיברוזיס ישנן מוטציות הגורמות לביטוי קלסי של CF, ומאידך אחרות שמתבטאות רק בחסימה מולדת של צינור הזרע, או רק של ברונכיטיס כרונית של הריאות בגיל מבוגר או רק של דלקות חוזרות של בלבלב. במחלת מרפן הביטוי יכל להיות קשה אם המוטציות תהיינה באקסונים 32-31 ו-27-24, ומאידך בצורה מאוד קלה אם הן באסונים: 60-59 או 41-37.<br /> <br /> '''2.''' מוטציות בגנים שונים המעורבים באותו מסלול המביא לאותה מחלה: לדוגמה long QT syndromes. ידועים לפחות ארבעה גנים שונים (מ-LQT1 ועד LQT4) האחראים לבעיית הולכה זו בלב – כולם מקודדים לתעלות להעברת יונים בתאי שריר הלב. הסיכון לאיבודי הכרה גבוה יותר ב-LQT1 (65% מהחולים עם פגם בגן זה עוברים אירוע כזה), פחות ב-LQT2 (45%), ועוד פחות ב-LQT3 (20%). גם במצב המגרה את איבודי ההכרה שונה, חולים עם פגם ב-LQT1 עושים זאת במאמץ ואילו בשאר הגנים זה דווקא במנוחה ושינה.<br /> <br /> '''3.''' גנים אחרים המשפיעים על הביטוי: במחלת ציסטיק-פיברוזיס, פרט לסוג המוטציה בגן ל-CF, ידועים גם modifier genes שיכולים להשפיע על החומרה של חולים עם אותן מוטציות. <br /> <br /> '''4.''' שילוב של מספר אפשרויות: בחירשות המולדת (הלא תסמונתית) ידועים גנים שונים האחראים לדרגת ביטוי שונה, ומאידך מוטציות שונות באותו גן גורמות לחומרת ביטוי שונה.<br /> <br /> == מקום ומועד היווצרות המוטציות או השינויים ברצף הגנטי: ==<br /> <br /> רוב המוטציות מתרחשות בתאים הגרמינטיביים בשלב המיוזיס, בתהליך ה- crossing over. אולם תיתכנה מוטציות גם בתאים הסומטיים (תאי הגוף הבשלים ברקמות האדם). אלו הן מוטציות סומטיות, שיכולות להיות אחראיות לקשת רחבה של מחלות גנטיות ובמיוחד סרטניות.<br /> כיוון שרוב המוטציות מתרחשות בשלב מיוזיס, ותאי הזרע הם תוצר של stem cell שעבר שלבים רבים של מיוזיס, רוב המוטציות הספונטניות מקורן בזרע, ושכיחותן עולה עם גיל האב.<br /> <br /> == פולימורפיזם ==<br /> <br /> כאמור, הגנים, ובמיוחד exons, אינם מכילים שינויים ברצף חומצות הגרעין שלהם. אולם האזורים בין הגנים, המהווים כ-95% מהגנום, מכילים רצפים משתנים בין אדם למשנהו, ובעצם באותו אדם בין כרומוזום אחד (אימהי) לשני (אבהי). אזורים וריאבילים אלו מנוצלים היום, כפי שיפורט בהמשך, למטרות רבות:<br /> <br /> '''1.''' לאבחנה בין גדיל אחד למשנהו בשני הכרומוזומים של האדם על-ידי קביעת ההפלוטיפ סביב הגן למחלה הנבדקת. בצורה זו ניתן, במשפחה שיש בה חולים, לזהות את ההפלוטיפ החולה בלי לבדוק את הגן או המוטציה עצמה. לדוגמה, בנוירופיברומטוזיס במשפחות שיש בהן מספר חולים.<br /> <br /> '''2.''' הכרת ההפלוטיפ באזורים שונים של הגנום מאפשרת לקבוע לכל אדם את &quot;טביעת האצבעות הגנטית&quot; שלו. בכך ניתן להפליל אנסים על-ידי השוואת דנ&quot;א הנלקח במקום האונס לדנ&quot;א בדם החשוד, להבדיל בין תאומים זהים לבין תאומים לא זהים, ועוד.<br /> <br /> '''3.''' עריכת תבחיני תאחיזה (linkage) כצעד ראשון למיפוי גן (קביעת מקומו במפת הכרומוזומים) כשלב חשוב במיצוי ובזיהוי הגן האחראי למחלה גנטית.<br /> <br /> '''4.''' כלי טוב למחקר אבולוציה, מקור גנטי של קבוצה אתנית מסוימת או של סדר התפתחות בבעלי חיים.<br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: <br /> [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%92%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%28%D7%93%D7%A0%22%D7%90%29]<br /> [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94]<br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 03:52, 2 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=1752 2010-11-02T01:39:32Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>1. [[ייעוץ גנטי]]: <br /> <br /> א. ייעוץ אונקוגנטי<br /> <br /> <br /> 2. [[מחלות גנטיות וצורות העברה תורשתית]]:<br /> <br /> <br /> 3. מחלות גנטיות מיוחדות בישראל:<br /> <br /> א. [[קדחת ים תיכונית – FMF]]<br /> <br /> <br /> 4. [[מומים מולדים – סוגים וגורמים]]:<br /> <br /> א. [[השפעת תרופות ומחלות האם על העובר]]:<br /> <br /> <br /> 5. [[גנטיקה מולקולרית - כללי]]:<br /> <br /> <br /> 6. [[בדיקות גנטיות – שיטות בדיקה של מחלות גנטיות]]:<br /> <br /> א. בדיקות גנטיות מולקולאריות לאבחון מחלות גנטיות:<br /> <br /> i. [[היברידיזציה של דנ&quot;א ושימוש באנזימי רסטריקציה לבדיקות גנטיות]].<br /> <br /> ii. [[ריאקציית שרשרת של פולימרז (PCR) לבדיקות גנטיות]].<br /> <br /> iii. [[בדיקות גנטיות ישירות ועקיפות לאבחון מחלות גנטיות]].<br /> <br /> ב. [[בדיקת קריוטיפ סטנדרטית: בדיקה גנטית כרומוזומלית בשיטה ציטוגנטית]]:<br /> <br /> ג. [[בדיקת FISH]] = בדיקת Fluorescent in-situ Hybridization<br /> <br /> ד. [[בדיקות גנטיות כרומוזומליות בשיטת CGH]] = בדיקת High resolution comparative genomic hybridization.<br /> <br /> ה. [[הצ'יפ הגנטי – סוגים]] - רקע כללי על סוגי שבבים לבדיקות גנטיות:<br /> <br /> ו. [[בדיקת צ'יפ גנטי]] - בדיקה גנטית כרומוזומלית מתקדמת:<br /> <br /> <br /> 7. אבחון טרום לידתי - כללי:<br /> <br /> א. [[אבחון טרום לידתי ובדיקות גנטיות בהיריון]]:<br /> <br /> ב. [[בדיקת מי שפיר]]:<br /> <br /> ג. [[בדיקת סיסי שילייה]]:<br /> <br /> ד. [[אבחון טרום השרשה]] - אבחון טרם החזרת העובר לרחם.<br /> <br /> <br /> 8. [[טכנולוגיות חדשות בגנטיקה]] - הידושים בידע ובטכנולוגיה שיאפשרו שיטות חדשות לאבחון וטיפול:<br /> <br /> <br /> 9. [[פרויקט הגנום]] הראשון, השני והשלישי:<br /> <br /> <br /> 10. [[טיפול גנטי]]:<br /> <br /> <br /> 11. [[מאגרי מידע גנטיים באינטרנט]]:</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=1751 2010-11-02T01:38:16Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>1. [[ייעוץ גנטי]]: <br /> <br /> א. ייעוץ אונקוגנטי<br /> <br /> <br /> 2. [[מחלות גנטיות וצורות העברה תורשתית]]:<br /> <br /> <br /> 3. מחלות גנטיות מיוחדות בישראל:<br /> <br /> א. [[קדחת ים תיכונית – FMF]]<br /> <br /> <br /> 4. [[מומים מולדים – סוגים וגורמים]]:<br /> <br /> א. [[השפעת תרופות ומחלות האם על העובר]]:<br /> <br /> <br /> 5. [[גנטיקה מולקולרית - כללי]]:<br /> <br /> <br /> 6. בדיקות גנטיות – שיטות בדיקה של מחלות גנטיות:<br /> <br /> א. [[בדיקות גנטיות מולקולאריות לאבחון מחלות גנטיות]]:<br /> <br /> i. [[היברידיזציה של דנ&quot;א ושימוש באנזימי רסטריקציה לבדיקות גנטיות]].<br /> <br /> ii. [[ריאקציית שרשרת של פולימרז (PCR) לבדיקות גנטיות]].<br /> <br /> iii. [[בדיקות גנטיות ישירות ועקיפות לאבחון מחלות גנטיות]].<br /> <br /> ב. [[בדיקת קריוטיפ סטנדרטית: בדיקה גנטית כרומוזומלית בשיטה ציטוגנטית]]:<br /> <br /> ג. [[בדיקת FISH]] = בדיקת Fluorescent in-situ Hybridization<br /> <br /> ד. [[בדיקות גנטיות כרומוזומליות בשיטת CGH]] = בדיקת High resolution comparative genomic hybridization.<br /> <br /> ה. [[הצ'יפ הגנטי – סוגים]] - רקע כללי על סוגי שבבים לבדיקות גנטיות:<br /> <br /> ו. [[בדיקת צ'יפ גנטי]] - בדיקה גנטית כרומוזומלית מתקדמת:<br /> <br /> <br /> 7. אבחון טרום לידתי - כללי:<br /> <br /> א. [[אבחון טרום לידתי ובדיקות גנטיות בהיריון]]:<br /> <br /> ב. [[בדיקת מי שפיר]]:<br /> <br /> ג. [[בדיקת סיסי שילייה]]:<br /> <br /> ד. [[אבחון טרום השרשה]] - אבחון טרם החזרת העובר לרחם.<br /> <br /> <br /> 8. [[טכנולוגיות חדשות בגנטיקה]] - הידושים בידע ובטכנולוגיה שיאפשרו שיטות חדשות לאבחון וטיפול:<br /> <br /> <br /> 9. [[פרויקט הגנום]] הראשון, השני והשלישי:<br /> <br /> <br /> 10. [[טיפול גנטי]]:<br /> <br /> <br /> 11. [[מאגרי מידע גנטיים באינטרנט]]:</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_Fluorescence_In_situ_hybridization_-_FISH&diff=1715 2010-11-02T01:25:48Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== על השיטה ==<br /> <br /> מדובר בשיטה המשלבת בדיקה ציטוגנטית (בדיקת הכרומוזומים שבגרעין התא) עם בדיקות ביוכימיות מולקולריות. הבדיקה מבוצעת על משטח זכוכית שעל גביו מונחים תאים של הנבדק. תאי הנבדק מכילים גרעינים שבהם יש 46 כרומוזומים (23 זוגות - ראה בפרק 1: 'כרומוזומים ובעיות כרומוזומליות').<br /> <br /> בבדיקה הרגילה, ניתן לראות את הכרומוזומים בצורה ברורה כשהם מכווצים, וזה קורה רק בשלב חלוקת התא. בבדיקת FISH מניחים על המשטח הציטוגנטי (משטח הזכוכית) סמן סגולי לאתר ספציפי או לכרומוזום מסוים. סמן סגולי זה מסומן בחומר פלורוסצנטי והוא מתחבר רק לאתר שאליו הוא מכוון. כשהוא מתחבר לאותו אתר מתקבלת זריחה אופיינית. ניתן לצבוע את הסמן בצבעים פלורוסצנטים שונים. כלומר, אם מעוניינים לספור את מספר העותקים של כרומוזום 21 בתא משתמשים בסמן סגולי לכרומוזום 21. ניתן להשתמש בסמן סגולי רק לגן/אתר אחד ואז מתקבלת זריחה נקודתית רק מאותו גן/אתר. <br /> <br /> == יתרונות הבדיקה ושימושיה במצבים שונים ==<br /> <br /> '''לבדיקה מספר יתרונות על פני בדיקת הכרומוזומים הרגילה:'''<br /> <br /> <br /> '''1. הבדיקה מאפשרת תשובה מתא בודד גם אם אינו שלב החלוקה:''' כיוון שהסיגנל זורח באופן פלורוסצנטי, הסיגנל נראה מגרעין של כל תא - גם אם הוא לא בחלוקה. לכך מספר יתרונות: <br /> <br /> '''א.''' אין צורך להמתין לגדילת התאים בתרבית: שלב התרבית הנחוץ לבדיקה הכרומוזומלית הסטנדרטית מעכב את בחינת הכרומוזומים זמן רב - בבדיקת מי שפיר נדרש לשלב זה 14 ימים, בדם 4-3 ימים, בתאי עור 30 יום וכו'. באמצעות שיטת ה- FISH ניתן לקבוע במדויק תוך 6 שעות את מספר העותקים של כרומוזום מסוים בדגימה מדם או ממי שפיר. כך ניתן לראות את מספר העותקים של הכרומוזום הנבדק או הגן הנבחן בתא בודד. לשם כך דרוש חשד קליני לתסמונת כרומוזומלית מסוימת וזו נבחנת על-ידי הסמן הסגולי לאותה בעיה קלינית חשודה. לדוגמה, כשנולד יילוד עם חשד לתסמונת טריזומיה 18 (3 עותקים של כרומוזום מספר 18 במקום 2 עותקים באופן רגיל) ניתן לקבוע את האבחנה תוך 6 שעות בעזרת סמן סגולי לכרומוזום 18 בשיטת FISH. בדיקה זו ארכה כ-5-4 ימים בשיטה הרגילה ועיכבה החלטות חשובות לגבי הטיפול או אי טיפול ביילוד.<br /> <br /> '''ב.''' ניתן להיעזר בו-זמנית במספר סמנים לבחינת מספר כרומוזומים או אתרים גנטיים שונים, כל סמן מסומן בצבע פלורוסצנטי שונה. וכך על-ידי בדיקה אחת לקבל בו-זמנית מידע על מספר שאלות קליניות. הדבר בא לידי ביטוי בבדיקת מספר הכרומוזומים הנוטים להיות מעורבים בבעיות כרומוזומליות: 21, 13, 18, X ו- Y. ישנו קיט מסחרי מכוון לכרומוזומים אלו ובבדיקה אחת ניתן לקבוע את מספר העותקים של כרומוזומים אלו ובכך לשלול את רוב (98%) הבעיות הכרומוזומליות השכיחות. בדיקה זו מוצעת היום לנשים המבצעות דיקורי מי שפיר בשלבי היריון מתקדמים ולא יכולות להמתין שלושה שבועות עד לתשובה. אמנם הבדיקה לא שוללת את הבעיות הכרומוזומליות הנדירות (אלו ישללו רק לכשתושלם הבדיקה של תאי מי השפיר) אך היא מספקת ביטחון הולם שלפחות הבעיות השכיחות (תסמונת דאון וכד') נשללו.<br /> <br /> '''ג.''' האפשרות לקבלת המידע גם מתא שאינו בחלוקה מאפשר לקבוע אבחנה מגרעין תא כל שהוא ומספיק תא אחד. רק תודות לשיטת ה- FISH התאפשר פיתוח האבחון הגנטי הטרום השרשתי (PGD) שנערך במסגרת הפריה חוץ גופית (ראה בהמשך). באותו אופן מקווים לבדוק את הכרומוזומים של העובר בדגימת דם של האשה ההרה בשבוע 7-6 להיריון - בשלב זה עוברים תאי העובר דרך השליה לדם האם. אז ניתן לזהותם ולדגום אותם לבדיקת הבעיות הכרומוזומליות השכיחות באופן שתואר לעיל. <br /> <br /> <br /> '''2. הבדיקה מהירה והאנליזה פשוטה.''' יחסית די בקלות ניתן לבחון את הסיגנלים ממספר רב של תאים. מבחינה זו האנליזה הרבה יותר קלה ולכן זולה מאשר האנליזה של הכרומוזומים בצורה הסטנדרטית. לדוגמה, במקרים של מוזאיקה כרומוזומלית, שם נחוצה אנליזה של הרבה תאים בדגימה.<br /> <br /> <br /> '''3. בדיקת תסמונות הנובעות מחסר כרומוזומלי מזערי (microdeletion syndrome):''' כיוון שהסיגנל בולט מאוד, ניתן לבחון גם חסר של גן אחד שבעבר לא ניתן היה להיבדק. כך נמצאו מספר תסמונות גנטיות, הנובעות מחסר של מקטע כרומוזומלי קטן מאוד, שלא ניתן כלל לזיהוי תחת המיקרוסקופ בשיטה הציטוגנטית הסטנדרטית. תסמונות כמו די-ג'ורג' ו- Velocardiofacial (נובעת מחסר כרומוזומלי מזערי בכרומוזום 22), תסמונת וויליאמס (חסר בכרומוזום 7) תסמונת פראדר-ווילי ואנגלמן (כרומוזום 15), תסמונת מילר דיקר (כרומוזום 17) ואחרות נבדקות היום בשיטה זו. כיום, בכל מקרה שמתגלה מום לב בעובר מוצעת בדיקת מי שפיר - לבדיקה מוצעת תוספת של בדיקת FISH לשלילת תסמונת די-ג'ורג' (חסר כרומוזומלי מזערי בכרומוזום 22).<br /> <br /> <br /> '''4. מאפשר לשלול ליקויים כרומוזומליים מיזעריים בעלי השלכות תורשתיות:''' על-ידי שימוש בסמנים לקצוות הכרומוזומים (המכונים &quot;טלומרים&quot;) ניתן לזהות במקרים שבהם יש החלפת מקום של מקטע כרומוזומלי קטן בין 2 כרומוזומים שונים (טרנסלוקציה מזערית). מצב זה יכול להוות סיבה להפלות חוזרות לא מוסברות או להישנות של ילדים עם תסמונות דומות או שונות באותה משפחה. לכן במשפחות בהן יש תמונה קלינית כזו מומלצת בדיקת FISH לטלומרים. אם נמצא פגם כזה ניתן למנוע הישנות הבעיה בהריונות נוספים בעזרת אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD) או בעזרת בדיקת סיסי השליה/מי שפיר.<br /> <br /> <br /> '''5. זיהוי טרנסלוקציות אופיניות לסרטנים ספציפיים:''' בילדים או במבוגרים עם סרטן הדם ניתן בעזרת בדיקת ה- FISH להגדיר באופן אמין ומדויק יותר את השינויים הגנטיים בתאי מח העצם של החולה, ובכך לאפשר הכוונה משכלת של הטיפול התרופתי. ישנם קיטים מסחריים לשינויים האופייניים לכל סוג של גידול, כמו לדוגמה קיט לטרנסלוקציה בין כרומוזום 9 ל-22, הנקרא Philadelphia chromosome, שלעתים איתורו קשה בשיטות הסטנדרטיות. הבדיקה גם מאפשרת לעקוב בצורה קלה ואמינה אחר החולה וההיענות לטיפול.<br /> <br /> <br /> '''6. במקרה שיש מרקר כרומוזום''': ניתן להגדירו בעזרת בדיקת FISH אם כי הגישה נודדת לבדיקת הצ'יפ גנטי.<br /> <br /> <br /> '''7. במחקר''': שיטה זו יכולה לסייע למיפוי מדויק של סדר גנים על גבי הכרומוזום.<br /> <br /> <br /> == מגבלות הבדיקה: ==<br /> <br /> '''1.''' יש צורך להגדיר את הבעיה הקלינית החשודה ורק אחר כך ניתן לבחון אותה. כלומר, אם יש חשד לתסמונת לא מוגדרת לא ניתן לכוון את הסמן הסגולי. <br /> <br /> '''2.''' לא בכל המצבים הבדיקה שוללת את התסמונת לחלוטין ויש לקבל מידע ספציפי לפי הסמן הנבדק וסוג המחלה הנבדקת. לדוגמה, בתסמונת פראדר-ווילי היעדר מציאת חסר מזערי עם הסמנים הקיימים לא שוללים כלל את התסמונת, שכן רק אחוז קטן מאוד מהמקרים יתגלו בשיטת FISH.<br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: [http://genopedia.co.il/index.php/FISH]<br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 03:25, 2 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_Comparative_genomic_hybridization_-_CGH&diff=1720 2010-11-02T01:23:54Z

<p>מוטי שוחט: דף חדש: == על השיטה: == מדובר בשיטה המשלבת בדיקה ציטוגנטית (בדיקת הכרומוזומים) עם בדיקות דנ&quot;א של הנבדק. הבדיקה מ...</p> <hr /> <div>== על השיטה: ==<br /> <br /> מדובר בשיטה המשלבת בדיקה ציטוגנטית (בדיקת הכרומוזומים) עם בדיקות דנ&quot;א של הנבדק. <br /> <br /> הבדיקה מבוצעת על משטח זכוכית שעל גביו מונחים תאים של אדם בריא. לכן, במשטח יש תאים תקינים המכילים גרעינים שבהם יש 46 כרומוזומים. מהנבדק נלקח דם וממנו מופק הדנ&quot;א (כפי שהוא מופק לבדיקות הגנטיות מולקולריות). את הדנ&quot;א של הנבדק מסמנים בצבע פלורוסצנטי אדום ומערבבים עם כמויות שוות של דנ&quot;א מאדם נורמלי, הצבוע הפעם בצבע פלורוסצנטי ירוק. את תערובת הדנ&quot;א המסומנים (אדום וירוק) מניחים על גבי המשטח הציטוגנטי (משטח הזכוכית) של האדם הבריא. אם אין לנבדק תוספת או חוסר של חומר גנטי, כי אז תהיה זריחה צהובה אחידה לאורך כל אחד מהכרומוזומים שעל גבי המשטח (פלורסצנציה אדומה וירוקה מתחרה על האתרים המתאימים במשטח ויחד נותנת צבע צהוב). מאידך, אם יש לנבדק תוספת כרומוזומלית, ולו מזערית, תימצא זריחה פלורוסצנטית אדומה מוגברת באותו אתר (כי לנבדק יש עודף - 3 עותקים במקום 2 של אותו מקטע דנ&quot;א ואשר מסומן באופן פלורוסצנטי). ההפך אם יש לנבדק חסר של מקטע כרומוזומלי מסוים אשר ידגים זריחה ירוקה מוגברת במקטע הכרומוזומלי הנידון (כי שם יש לנבדק רק עותק אחד במקום 2). <br /> <br /> בעיקרון, בבדיקה זו משווים בין כמות החומר של הנבדק לזו של האדם הנחשב לתקין. אזורים שבהם לנבדק עודף, ידגימו סיגנל מוגבר וההפך אם לנבדק יש חוסר כרומוזומלי.<br /> <br /> == יתרונות הבדיקה ושימושיה במצבים שונים ==<br /> <br /> '''לבדיקה מספר יתרונות על פני בדיקת הכרומוזומים הרגילה:'''<br /> <br /> '''1.''' זיהוי חסרים כרומוזומליים מזעריים: הבדיקה יכולה לאתר שינויים קטנים יותר שלא יתגלו תחת המיקרוסקופ בבדיקה הסטנדרטית. <br /> <br /> '''2.''' בניגוד ל[[בדיקת FISH]], שם לא ניתן לזהות חסר כרומוזומלי מזערי אם לא חושדים בתסמונת ספציפית (הנובעת מחסר מאוד מסוים), כאן הבדיקה סוקרת את הגנום לכל אורכו במטרה לגלות חסר מזערי ייחודי לנבדק. לפי מספר עבודות מחקר, בכ-5% מהילדים עם תסמונות לא מאובחנות ניתן לזהות חסר מזערי בשיטת HR-CGH. מרגע שהאבחנה נקבעת, בשיטה זו, ניתן בהמשך לתת ייעוץ גנטי ולעזור למשפחות אלו להימנע מלידת ילדים נוספים עם אותה בעיה.<br /> <br /> == Bac-CGH chip ==<br /> <br /> לאחרונה התפתחה השיטה אף לרזולוציה גדולה יותר והיא נערכת על גבי צ'יפ גנטי. בצ'יפ מניחים מקטעי דנ&quot;א Bac-DNA)) מייצגים מקטעים קטנים מאד של כרומוזום ובסך הכול בצ'יפ מצויים עשרות אלפי מקטעי דנ&quot;א. הדנ&quot;א המסומן באדום של הנבדק מתחרה עם הדנ&quot;א של אדם נורמלי צבוע בפלורסצנציה ירוקה על התקשרות למקטעי הדנ&quot;א בצ'יפ - במקום בו כמות הדנ&quot;א של הנבדק תקינה תתקבל נקודה צהובה, במקום שיש דופליקציה כרומוזומלית בנבדק תתקבל נקודה אדומה, ואילו בחסר כרומוזומלי מזערי אצל הנבדק מתקבלת נקודה ירוקה. כך ניתן לזהות חסרים קטנים עד כדי עשרות אלפי בסיסים, רזולוציה שהיא מעל פי 50 גבוהה מזו של הקריוטיפ הרגיל.<br /> <br /> בילדים עם פיגור שִכלי או אוטיזם, שאצלם הקריוטיפ נמצא תקין, נמצא שעד כ-10% מהם יימצאו עם בעיה כרומוזומלית, אם ייבדקו בצ'יפ הגנטי הזה (מכונה Bac-CGH chip). אם בנוסף לפיגור השכלי או לאוטיזם יש גם דיסמורפיזם או בעיות אחרות הסיכוי למצוא חסרים מזעריים בצ'יפ הגנטי הזה אף עולה ל-20%-15%.<br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: [http://genopedia.co.il/index.php/CGH]<br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 03:23, 2 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_Fluorescence_In_situ_hybridization_-_FISH&diff=1714 2010-11-02T01:19:07Z

<p>מוטי שוחט: דף חדש: == על השיטה == מדובר בשיטה המשלבת בדיקה ציטוגנטית (בדיקת הכרומוזומים שבגרעין התא) עם בדיקות ביוכימיות ...</p> <hr /> <div><br /> == על השיטה ==<br /> <br /> מדובר בשיטה המשלבת בדיקה ציטוגנטית (בדיקת הכרומוזומים שבגרעין התא) עם בדיקות ביוכימיות מולקולריות. הבדיקה מבוצעת על משטח זכוכית שעל גביו מונחים תאים של הנבדק. תאי הנבדק מכילים גרעינים שבהם יש 46 כרומוזומים (23 זוגות - ראה בפרק 1: 'כרומוזומים ובעיות כרומוזומליות').<br /> <br /> בבדיקה הרגילה, ניתן לראות את הכרומוזומים בצורה ברורה כשהם מכווצים, וזה קורה רק בשלב חלוקת התא. בבדיקת FISH מניחים על המשטח הציטוגנטי (משטח הזכוכית) סמן סגולי לאתר ספציפי או לכרומוזום מסוים. סמן סגולי זה מסומן בחומר פלורוסצנטי והוא מתחבר רק לאתר שאליו הוא מכוון. כשהוא מתחבר לאותו אתר מתקבלת זריחה אופיינית. ניתן לצבוע את הסמן בצבעים פלורוסצנטים שונים. כלומר, אם מעוניינים לספור את מספר העותקים של כרומוזום 21 בתא משתמשים בסמן סגולי לכרומוזום 21. ניתן להשתמש בסמן סגולי רק לגן/אתר אחד ואז מתקבלת זריחה נקודתית רק מאותו גן/אתר. <br /> <br /> == יתרונות הבדיקה ושימושיה במצבים שונים ==<br /> <br /> '''לבדיקה מספר יתרונות על פני בדיקת הכרומוזומים הרגילה:'''<br /> <br /> <br /> '''1. הבדיקה מאפשרת תשובה מתא בודד גם אם אינו שלב החלוקה:''' כיוון שהסיגנל זורח באופן פלורוסצנטי, הסיגנל נראה מגרעין של כל תא - גם אם הוא לא בחלוקה. לכך מספר יתרונות: <br /> <br /> '''א.''' אין צורך להמתין לגדילת התאים בתרבית: שלב התרבית הנחוץ לבדיקה הכרומוזומלית הסטנדרטית מעכב את בחינת הכרומוזומים זמן רב - בבדיקת מי שפיר נדרש לשלב זה 14 ימים, בדם 4-3 ימים, בתאי עור 30 יום וכו'. באמצעות שיטת ה- FISH ניתן לקבוע במדויק תוך 6 שעות את מספר העותקים של כרומוזום מסוים בדגימה מדם או ממי שפיר. כך ניתן לראות את מספר העותקים של הכרומוזום הנבדק או הגן הנבחן בתא בודד. לשם כך דרוש חשד קליני לתסמונת כרומוזומלית מסוימת וזו נבחנת על-ידי הסמן הסגולי לאותה בעיה קלינית חשודה. לדוגמה, כשנולד יילוד עם חשד לתסמונת טריזומיה 18 (3 עותקים של כרומוזום מספר 18 במקום 2 עותקים באופן רגיל) ניתן לקבוע את האבחנה תוך 6 שעות בעזרת סמן סגולי לכרומוזום 18 בשיטת FISH. בדיקה זו ארכה כ-5-4 ימים בשיטה הרגילה ועיכבה החלטות חשובות לגבי הטיפול או אי טיפול ביילוד.<br /> <br /> '''ב.''' ניתן להיעזר בו-זמנית במספר סמנים לבחינת מספר כרומוזומים או אתרים גנטיים שונים, כל סמן מסומן בצבע פלורוסצנטי שונה. וכך על-ידי בדיקה אחת לקבל בו-זמנית מידע על מספר שאלות קליניות. הדבר בא לידי ביטוי בבדיקת מספר הכרומוזומים הנוטים להיות מעורבים בבעיות כרומוזומליות: 21, 13, 18, X ו- Y. ישנו קיט מסחרי מכוון לכרומוזומים אלו ובבדיקה אחת ניתן לקבוע את מספר העותקים של כרומוזומים אלו ובכך לשלול את רוב (98%) הבעיות הכרומוזומליות השכיחות. בדיקה זו מוצעת היום לנשים המבצעות דיקורי מי שפיר בשלבי היריון מתקדמים ולא יכולות להמתין שלושה שבועות עד לתשובה. אמנם הבדיקה לא שוללת את הבעיות הכרומוזומליות הנדירות (אלו ישללו רק לכשתושלם הבדיקה של תאי מי השפיר) אך היא מספקת ביטחון הולם שלפחות הבעיות השכיחות (תסמונת דאון וכד') נשללו.<br /> <br /> '''ג.''' האפשרות לקבלת המידע גם מתא שאינו בחלוקה מאפשר לקבוע אבחנה מגרעין תא כל שהוא ומספיק תא אחד. רק תודות לשיטת ה- FISH התאפשר פיתוח האבחון הגנטי הטרום השרשתי (PGD) שנערך במסגרת הפריה חוץ גופית (ראה בהמשך). באותו אופן מקווים לבדוק את הכרומוזומים של העובר בדגימת דם של האשה ההרה בשבוע 7-6 להיריון - בשלב זה עוברים תאי העובר דרך השליה לדם האם. אז ניתן לזהותם ולדגום אותם לבדיקת הבעיות הכרומוזומליות השכיחות באופן שתואר לעיל. <br /> <br /> <br /> '''2. הבדיקה מהירה והאנליזה פשוטה.''' יחסית די בקלות ניתן לבחון את הסיגנלים ממספר רב של תאים. מבחינה זו האנליזה הרבה יותר קלה ולכן זולה מאשר האנליזה של הכרומוזומים בצורה הסטנדרטית. לדוגמה, במקרים של מוזאיקה כרומוזומלית, שם נחוצה אנליזה של הרבה תאים בדגימה.<br /> <br /> <br /> '''3. בדיקת תסמונות הנובעות מחסר כרומוזומלי מזערי (microdeletion syndrome):''' כיוון שהסיגנל בולט מאוד, ניתן לבחון גם חסר של גן אחד שבעבר לא ניתן היה להיבדק. כך נמצאו מספר תסמונות גנטיות, הנובעות מחסר של מקטע כרומוזומלי קטן מאוד, שלא ניתן כלל לזיהוי תחת המיקרוסקופ בשיטה הציטוגנטית הסטנדרטית. תסמונות כמו די-ג'ורג' ו- Velocardiofacial (נובעת מחסר כרומוזומלי מזערי בכרומוזום 22), תסמונת וויליאמס (חסר בכרומוזום 7) תסמונת פראדר-ווילי ואנגלמן (כרומוזום 15), תסמונת מילר דיקר (כרומוזום 17) ואחרות נבדקות היום בשיטה זו. כיום, בכל מקרה שמתגלה מום לב בעובר מוצעת בדיקת מי שפיר - לבדיקה מוצעת תוספת של בדיקת FISH לשלילת תסמונת די-ג'ורג' (חסר כרומוזומלי מזערי בכרומוזום 22).<br /> <br /> <br /> '''4. מאפשר לשלול ליקויים כרומוזומליים מיזעריים בעלי השלכות תורשתיות:''' על-ידי שימוש בסמנים לקצוות הכרומוזומים (המכונים &quot;טלומרים&quot;) ניתן לזהות במקרים שבהם יש החלפת מקום של מקטע כרומוזומלי קטן בין 2 כרומוזומים שונים (טרנסלוקציה מזערית). מצב זה יכול להוות סיבה להפלות חוזרות לא מוסברות או להישנות של ילדים עם תסמונות דומות או שונות באותה משפחה. לכן במשפחות בהן יש תמונה קלינית כזו מומלצת בדיקת FISH לטלומרים. אם נמצא פגם כזה ניתן למנוע הישנות הבעיה בהריונות נוספים בעזרת אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD) או בעזרת בדיקת סיסי השליה/מי שפיר.<br /> <br /> <br /> '''5. זיהוי טרנסלוקציות אופיניות לסרטנים ספציפיים:''' בילדים או במבוגרים עם סרטן הדם ניתן בעזרת בדיקת ה- FISH להגדיר באופן אמין ומדויק יותר את השינויים הגנטיים בתאי מח העצם של החולה, ובכך לאפשר הכוונה משכלת של הטיפול התרופתי. ישנם קיטים מסחריים לשינויים האופייניים לכל סוג של גידול, כמו לדוגמה קיט לטרנסלוקציה בין כרומוזום 9 ל-22, הנקרא Philadelphia chromosome, שלעתים איתורו קשה בשיטות הסטנדרטיות. הבדיקה גם מאפשרת לעקוב בצורה קלה ואמינה אחר החולה וההיענות לטיפול.<br /> <br /> <br /> '''6. במקרה שיש מרקר כרומוזום''': ניתן להגדירו בעזרת בדיקת FISH אם כי הגישה נודדת לבדיקת הצ'יפ גנטי.<br /> <br /> <br /> '''7. במחקר''': שיטה זו יכולה לסייע למיפוי מדויק של סדר גנים על גבי הכרומוזום.<br /> <br /> <br /> == מגבלות הבדיקה: ==<br /> <br /> '''1.''' יש צורך להגדיר את הבעיה הקלינית החשודה ורק אחר כך ניתן לבחון אותה. כלומר, אם יש חשד לתסמונת לא מוגדרת לא ניתן לכוון את הסמן הסגולי. <br /> <br /> '''2.''' לא בכל המצבים הבדיקה שוללת את התסמונת לחלוטין ויש לקבל מידע ספציפי לפי הסמן הנבדק וסוג המחלה הנבדקת. לדוגמה, בתסמונת פראדר-ווילי היעדר מציאת חסר מזערי עם הסמנים הקיימים לא שוללים כלל את התסמונת, שכן רק אחוז קטן מאוד מהמקרים יתגלו בשיטת FISH.<br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: http://www.genopedia.co.il.<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 03:19, 2 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%A6%27%D7%99%D7%A4_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_-_Chromosomal_micro-array_analysis&diff=1701 2010-11-02T00:50:00Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>{{מחלה<br /> |תמונה=<br /> |כיתוב תמונה=<br /> |שם עברי=בדיקת צ'יפ גנטי<br /> |שם לועזי=Chromosomal micro-array analysis<br /> |שמות נוספים=<br /> |ICD-10=<br /> |ICD-9=<br /> |MeSH=<br /> |יוצר הערך=[[משתמש:מוטי שוחט|פרופ' מוטי שוחט]]<br /> |אחראי הערך=<br /> }}<br /> <br /> '''בדיקת הצי'פ הגנטי לאנליזה מפורטת של כרומוזומים, ובלעז: Chromosomal micro-array analysis.''' צ'יפים גנטיים מהווים טכנולוגיה חדישה, המאפשרת לבדוק בבת אחת אזורים רבים (מאות אלפי אתרים) בחומר הגנטי של הנבדק. <br /> <br /> כאן מדובר בצ'יפ גנטי הבוחן האם יש בחומר הגנטי (כרומוזומים) של הנבדק עודף או חוסר של מקטע העלול לגרום לו פיגור שכלי או אוטיזם או תסמונת גנטית קשה אחרת.<br /> <br /> זוהי בעצם הבדיקה הכרומוזומלית המודרנית והיא מאפשרת איתור של מאות תסמונות של פיגור שכלי שלא ניתנות לאבחון בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים. עד היום, במשך למעלה מ-50 שנה, הבדיקה של הכרומוזומים (בדגימת דם או מי שפיר או כל רקמה אחרת) נעשתה בבחינה תחת המיקרוסקופ ואפשרה לאתר רק מצבים בהם יש עודף או חוסר של חומר כרומוזומלי גדול שניתן לאתרם במיקרוסקופ.<br /> <br /> קפיצת המדרגה באבחון מתאפשרת בשיטה זו בעקבות היכולת שלה לבחון מספר עצום של מקטעים גנטיים על גבי הצ'יפ בשיטות מולקולאריות – ובכך הרזולוציה של בדיקת הכרומוזומים עולה פי 100 מזו שנעשתה עד היום.<br /> <br /> השיטה כבר נבחנה בעשרות ואולי מאות אלפי נבדקים והצטבר מידע רב שמאפשר לרופאים ליישמו לשימוש קליני.<br /> <br /> כעיקרון, בבדיקה זו משווים בכל מקטע ומקטע לאורך החומר הגנטי בין כמות החומר המצויה בנבדק (עובר במי שפיר או דם מילד) לעומת זו המצויה באדם הנחשב לתקין - האזור שבו לנבדק עודף כרומוזומלי יתגלו בבדיקה כצבע פלורוסנטי מוגבר, ובאופן דומה יתגלה כצבע פלורוצנטי מופחת אם לנבדק יש חוסר כרומוזומלי. התוצאה מיד מתורגמת למידע מפורט של אילו גנים ספציפיים נמצאים במקטע העודף או החסר. מידע זה מפורש אחר כך על ידי הרופאים, ובזכות הידע שהצטבר למשמעות קלינית.<br /> <br /> ==אלו צ'יפים קיימים לאיתור שינויים בכרומוזומים ומי מהם עדיף יותר?==<br /> מידת הרזולוציה בבדיקה זו יכולה להיות גדולה יותר אם מקטעי הדנ&quot;א על גבי הזכוכית יהיו קטנים ורבים יותר. <br /> <br /> משתמשים בכאלה עם רזולוציה גבוהה לדגימות דם של ילדים עם חשד לתסמונות גנטיות. מאידך במי שפיר נוטים לבדוק ברזולוציה פחות מפורטת בכדי להקטין התמודדות עם מצבים שמשמעותם בשלב זה אינה ידועה. יש להניח שככל שהמידע על המשמעות של שינויים קטנים (שהם שכיחים) על הבריאות של הנבדק תגבר ניתן יהיה לבדוק גם את מי השפיר בצ'יפ המפורט.<br /> <br /> ==אלו תוצאות תיתכנה?==<br /> קיימות 3 אפשרויות עיקריות: תוצאה תקינה, לא תקינה, ותוצאה שמשמעותה לא לגמרי ברורה.<br /> ;* תוצאה לא תקינה<br /> נמצא עודף או חוסר כרומוזומלי שיש לו משמעות רפואית ברורה התסמונת כבר מוכרת וידועה..וגם כאן מספר אפשרויות: <br /> # נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא תסמונת גנטית קשה ו/או פיגור שכלי או אוטיזם קשה בוודאות די מלאה (מעל 98%). לרוב מדובר בילד הסובל מתסמונת גנטית או פיגור שכלי שנבדק לשם איתור השינוי הזה. הימצאות הפגם יכולה כעת לאפשר ייעוץ גנטי לבני המשפחה, ידיעת הסיכון להישנותה, ומניעת ההישנות בהריונות הבאים במשפחה. במידה והממצא נמצא במי שפיר הוא מעיד על בעיה רצינית, וניתן אז להחליט על המשך או הפסקת ההיריון. במקרה כזה יש להשלים בדיקת ההורים הבריאים על מנת לראות אם הם נושאים שינוי כרומוזומלי המאפשר פוטנציאל להישנות התסמונת בהריונות הבאים.<br /> # נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא ככל הנראה תסמונת גנטית קשה, והוודאות לגביה היא גדולה מאד (מעל 30%) אבל לא מוחלטת. <br /> #* במקרים אלו מדובר בחסר או עודף של מקטע כרומוזומלי המכיל גנים.<br /> #* הגנים העודפים או החסרים בעלי פוטנציאל ידוע לגרום לפיגור שכלי או הפרעות התפתחותיות שונות. <br /> #* לא נמצא עד כה עודף או חוסר כזה באנשים בריאים.<br /> #* העודף או החסר לא קיים בהורים (צריך לבדוק ולהראות זאת).<br /> # נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא תסמונת גנטית מוכרת שמשמעותה היא שינויים בריאותיים מוכרים הניתנים לטיפול, לדוגמא נטייה לסוכרת בגיל המבוגר - הוודאות שלא תהיה תסמונת קשה המסכנת את תקינות העובר היא די מלאה (מעל 98%). לרוב.ממצא כזה יכול להיות כבר קיים במספר בני משפחה, והממצא פשוט מסביר את קיום התופעות אצלם. במידה והוא נמצא בעובר לא נדרש להפסיק ההיריון בגין בעיה כזו.<br /> <br /> ;* תוצאה תקינה<br /> נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמוכר כ&quot;ווריאציה נורמלית&quot; בבריאים – לא צפויה בעיה רפואית בגינה. בוודאות די מלאה (מעל 99%).<br /> <br /> ;* תוצאה שמשמעותה לא לגמרי ברורה<br /> נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא ככל הנראה תקינה, אבל יכול להיות ספק קטן שלא ניתן להוכחה בשלב זה (ספק של 1%-2%). בילד עם אוטיזם או פיגור שכלי ממצאים כאלו צריכים עדיין להיבדק במסגרת מחקרית, על מנת לראות אם זה מסביר את הבעיות של הילד. מאידך, ממצאים אלו אינם צריכים לשמש כהמלצה להפסקת היריון באם מתגלים בהיריון.<br /> * במקרים אלו מדובר בחסר או עודף של מקטע כרומוזומלי המכיל גנים.<br /> * הגנים העודפים או החסרים לא נראים כבעלי פוטנציאל ידוע לגרום לפיגור שכלי או הפרעות התפתחותיות שונות. <br /> * לא נמצא עד כה עודף או חוסר כזה באנשים בריאים או בחולים.<br /> * העודף או החסר יכול אך לא חייב להיות קיים בהורים (לא נדרשת תמיד בדיקת הורים).<br /> <br /> ==יתרונות הבדיקה==<br /> # '''זיהוי שינויים מזעריים בכרומוזומים שלא מתגלים בבדיקה הסטנדרטית,''' והמעידים על פיגור שכלי, אוטיזם, תסמונת גנטית קשה. הבדיקה מאתרת מעל 280 תסמונות גנטיות קשות הקשורות בפיגור שכלי.{{ש}}מה הסיכוי שתמצא תוצאה המעידה על אחת התסמונות הגנטיות הנבדקות בצ'יפ (עם משמעות ברורה של פיגור שכלי ובעיות חמורות שבאות לידי ביטוי רק אחרי הלידה או אחר כך)?<br /> #* בבדיקת דם של:{{ש}}ילד או מבוגר עם פיגור שכלי או אוטיזם:כ- 1:6 כלומר לכל ילד כזה יש סיכוי של כ-15% שהסיבה האחראית לבעיותיו תתגלה (סוף סוף). מרגע זה ניתן לתת להורים ולכל בני המשפחה האחרים (קרובים ורחוקים) ייעוץ גנטי אמין לגבי הסיכון שלהם ללדת ילד עם בעיה כזו – ואם יש סיכון מוגבר לאפשר מניעת ההישנות של המקרה בוודאות.<br /> #* בבדיקת תאי מי שפיר:{{ש}}A. שנעשתה בשיטה הרגילה ונמצאה ממצא שמשמעותו לא ברורה לחלוטין - למשל, כשמתגלה [[מרקר]] כרומוזום, או [[טרנסלוקציה]] חדשה: בכ-1:10 מהמקרים נמצא כי מדובר בתסמונת של פיגור שכלי. מאידך אם בדיקת הצ'יפ הגנטי נמצאת תקינה היא מגדילה משמעותית את הביטחון שהמטען הגנטי מאוזן ושהסיכוי שלממצא הכרומוזומלי לא תהיה השפעה.{{ש}}B. שנעשתה בעובר שנתגלו אצלו מומים באולטרה סאונד:כ-1:40.{{ש}}C. שנעשתה לאישה מבוגרת מעל 35:כ-1:40.{{ש}}D. שנעשתה לאישה שאצלה נמצא סיכון גבוה לתסמונת דאון: כ-1:40.{{ש}}E. שנעשתה לאישה שבהיריון קודם ילדה ילד עם פיגור שכלי או אוטיזם: כ-1:50 עד 1:100.{{ש}}<br /> # זיהוי של מוזאיקה''' בילדים עם תסמונת גנטית הבדיקה הוכחה כיעילה גם בזיהוי מוזאיקה, כאשר המקטע החסר הוא רק בחלק של תאי הרקמה הנבדקת (בד&quot;כ דם או מי שפיר). נמצא כי מוזאיקות (של אפילו 7%), שלא התגלו בבדיקה הסטנדרטית של [[כרומוזומים]] התגלו בצ'יפים הללו.<br /> # הבדיקה מהירה''' אורכת עד כ-10 ימי עבודה מרגע שמגיעה למעבדה.<br /> <br /> ==מגבלות וחסרונות של הבדיקה==<br /> * '''טרם נקבעו קריטריונים ברורים לבדיקת הציפ במי שפיר.'''{{ש}}<br /> בעוד שבדם ברורים הקריטריונים (הבדיקה מומלצת לכל מקרה עם תסמונת גנטית או פיגור שכלי) עדיין לא קיימים קריטריונים ברורים למי נדרש לעשות את הבדיקה במי שפיר. יש קונצנזוס /שהבדיקה צריכה להעשות במקרים של מום – לא מין הנמנע שיהיו אינדיקציות נוספות. עד שיוגדר למי עוד הבדיקה חשובה, כל אישה העוברת בדיקת מי שפיר יכולה לשקול להוסיף את הבדיקה של הציפ הגנטי הזה.<br /> <br /> * '''עד שיצטבר ניסיון רב טעויות עלולות להתגלות בפענוח.''' זה יכול להיות ב-2 אופנים:<br /> # במקרים שהתוצאה תקינה עדיין יכול להיות שברזולוציה גדולה יותר, או באנליזה מדוקדקת יותר (כמו קריאת הרצף הגנטי המלא),, או בהתקדמות המידע המצטבר, או בבדיקה השוואתית עם בני משפחה נוספים (הורים ואחים בריאים או חולים במשפחה) ניתן לאתר פגם שיש לו משמעות רפואית מזיקה. <br /> # באותה מידה, גם כשמוצאים שינוי המפורש כתוצאה לא ושעלול להיות הגורם לתסמונת ופיגור שכלי. עדיין ייתכנו מצבים בהם הסקה זו הינה מוטעית והילד בעצם יצא תקין.{{ש}<br /> הצורות השונות של תקלות בבדיקה כמו גם מצבים יוצאי דופן מפורטים בדף מידע נפרד על בדיקת ה-CGH.<br /> <br /> * '''המחיר.''' האנליזה לא פשוטה והחומרים יקרים. עלות הבדיקות של הצ'יפים הגנטיים נעה בין 1,200 ל- 1,700 דולר.<br /> <br /> למרות הסתייגויות אלו ובסופו של דבר: מדובר בבדיקה חשובה, שכבר ניסיון רב בצידה, ואשר משדרגת במידה ניכרת ביותר את בדיקת הכרומוזומים הסטנדרטית (תחת המיקרוסקופ) שהייתה ועדיין מהווה את השגרה.<br /> <br /> == מה למדנו מהניסיון שצברנו בארץ? ==<br /> <br /> בילדים הניסיון שלנו דומה לזה של אחרים ומראה שהבדיקה מאד יעילה. היא עוזרת מאד לאתר את הפגם בילדים עם פיגור שכלי, אוטיזים ותסמונות נדירות אחרות. הבדיקה אצלם יכולה להיעשות בצ'יפ עם צפיפות גדולה של סמנים. אמנם ימצאו שינויים פולימורפים רבים, אך עם הידע הקיים היום, והשוואה להורים (רק בחלק מהמקרים זה יעשה) ניתן להפיק ממנה תועלת בלי להגיע למצב של אי-בהירות.<br /> <br /> במי שפיר – מניסיוננו בבדיקת מעל 400 דגימות נראה כי הבדיקה מאד חשובה במקרים בהם יש ממצאי אולטרה-סאונד לא תקינים (כולל מומים, עיכוב בגדילה, ריבוי מי שפיר וכד'), ו-1 מתוך 40 מקרים היא מאתרת עדות לפיגור שכלי שאחרת לא היה מתגלה. <br /> <br /> כמו כן, להפתעתנו, הניסיון מראה שגם בבדיקות מי שפיר שנערכו למקרים ללא ממצאי אולטרה-סאונד חריגים הבדיקה עשויה לאתר פגם כרומוזומלי מזערי בסיכוי גדול מ-1:200. דרוש עוד לבסס את הניסיון בקבוצה זו.<br /> <br /> בכל מקרה בבדיקת מי שפיר יש להשתמש בצ'יפ עם רזולוציה לא מאד צפופה בכדי להימנע מנזק הנובע ממצאים שמשמעותם לא ברורה. בעתיד כשהמידע יהיה יותר ברור ניתן יהיה גם במי שפיר להשתמש בצ'יפ מפורט מאד.<br /> <br /> בכל מקרה, התשובה צריכה להינתן ברזולוציה מתאימה למקרה ומפורטת בדף התשובה. אם רופא או מטופל יבקש להשתמש ברזולוציה גבוהה יותר ניתן יהיה לבצע פרוט רב יותר בבדיקה נוספת.<br /> <br /> '''פרטים טכניים:'''<br /> <br /> מה הסטטוס של השימוש בבדיקות אלו בארצות אחרות? בעולם המערבי מבוצעות רוב מכריע של הבדיקות לילדים עם פיגור שכלי עם או בלי בעיות אחרות. הבדיקות הללו לאחר בדיקת רופא גנטיקאי רפואי ולאחר ייעוץ גנטי ודרך המכונים הגנטיים. מעטים אם בכלל נעשות כאלו, הבדיקות המבוצעות במי שפיר כשיש ממצאים חריגים בהריון.<br /> <br /> היכן מתבצעות הבדיקות? - הבדיקות מבוצעות בארץ ובחלק מהמכונים הדגימה נשלחת למקום מבצע בארץ או בחו&quot;ל.- הן נערכות לאחר ייעוץ גנטי ודרך המכונים הגנטיים.<br /> <br /> ==ביבליוגרפיה==<br /> &lt;div style=&quot;direction: ltr;&quot;&gt;<br /> * Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> * Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> * Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> * Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> &lt;/div&gt;<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות:[ http://genopedia.co.il/index.php/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%A6%27%D7%99%D7%A4_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%91%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%93%D7%9D]<br /> <br /> {{ייחוס|[[משתמש:מוטי שוחט|פרופ' מוטי שוחט]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גנטיקה]]</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%97%D7%AA_%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%AA_-_Familial_mediterranean_fever&diff=1691 2010-11-01T21:19:02Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>{{מחלה<br /> |תמונה=<br /> |כיתוב תמונה=<br /> |שם עברי=קדחת ים תיכונית<br /> |שם לועזי=FMF<br /> |שמות נוספים=<br /> |ICD-10=<br /> |ICD-9=<br /> |MeSH=<br /> |יוצר הערך=[[משתמש:מוטי שוחט|פרופ' מוטי שוחט]]<br /> |אחראי הערך=<br /> }}<br /> <br /> ==סוגים וסימנים קליניים==<br /> הצורה הקלסית של קדחת ים תיכונית מתאפינת בעיקר בהתקפים חוזרים של חום המלווה בדלקת של קרומי הבטן (מתבטא בכאבי בטן חזקים המאלצים שומר שלא יגעו לו בבטן וכל תזוזה לא נסבלת), או בדלקת של קרומי הריאה (מתבטא בכאבים בחזה בעת שאיפה עמוקה של האוויר לבית החזה), או קרומי הפרק (מתבטא בנפיחות, אודם וכאב של הפרק המעורב – בד&quot;כ הקרסול או הברך). ההתקפים הללו נמשכים 24-48 שעות באופן רצוף!וחולפים מעצמם. ברוב המקרים, החולים סובלים כה קשה מכאבי הבטן עד כי הם נאלצים לשכב למשך יומיים במיטה, הבטן תפוחה וקשה, וכל נגיעה קלה בבטן מאד כואבת. יש גם עייפות וצמרמורות. תדירות ההתקפים משתנה מאחת לשבוע עד אחת למספר חודשים ואף אחת למספר שנים. <br /> <br /> עם טיפול תרופתי יום יומי הנקרא כולכיצין התקפי ה-FMF פוחתים או אף חולפים ברוב הגדול של החולים. רק ב-5% מהמקרים אין תגובה לטיפול – גם אז מומלץ להמשיך בו שכן הטיפול מגן מהסיבוך הכיליתי (ראה להלן).<br /> <br /> יש לציין כי הנפיחות בקרסול המופיעה בסוף היום בחלק גדול מחולי FMF מושפעת בעיקר על ידי המאמץ (זמן ומשך העמידה על הרגליים), ואלו לא תמיד משתפרים על ידי הטיפול בכולכיצין.<br /> <br /> ===מה משפיע על הופעת התקף?===<br /> זה משתנה מחולה לחולה. לרוב מתח נפשי (לפני טיול, לפני בחינה וכד'). לעיתים מאמץ גופני (מסע ארוך), וחלק מהחולים מרגישים שיש קשר לשינויים במזג אויר, מחזור חודשי. האוכל לא ממש משפיע. בהיריון יש לעיתים הטבה ולעיתים החמרה של חומרת המחלה. <br /> <br /> ===הסיבוך העיקרי של המחלה===<br /> הסיבוך העיקרי הינו שקיעה של חומר הנקרא עמילואיד בכילייה המתבטא בשלב ראשון בהפרשה מוגברת של חלבון בשתן (בשלב זה עדיין ניתן לתקן את הפגם הכיליתי אם מתחילים בטיפול בכולכיצין). בהמשך עלולה להופיע אי ספיקת כליות כרונית. סיבוך זה שכיח אצל החולים עם מוטציות קשות (פגם בגן במקום חשוב). ניתן למנוע סיבוך זה ע&quot;י טיפול קבוע בכולכיצין גם אם הטיפול לא עוזר להקלה על עוצמת ו/או תדירות ההתקפים עצמם.<br /> <br /> ישנם מקרים יחסית לא שכיחים של הופעת הסיבוך הכיליתי מבלי שהחולה ביטא את סימני המחלה הקלסיים – צורה זו שכיחה ביהודים מצפון אפריקה, ערבים, טורקים וארמנים (ושוב באותם מקרים בהם הפגם הגנטי הינו מהסוג הקשה – כלומר מוטציה קשה (בעיקר זו שבעמדה 694 לאורך החלבון הנוצר מהגן). <br /> <br /> לאחרונה, עם גילוי הגן ל-FMF התברר שפגיעות (מוטציות) בגן זה יכולות להתבטא בתמונה קלינית קלה יותר שבעבר לא אובחנו כ- FMF. צורות קלות אלו שכיחות בארץ בעיקר ביהודים אשכנזים, באיטלקים ובלבנים לא יהודים. החולים הללו לרוב (אך לא תמיד – לכן דרוש מעקב אחר השתן) לא מפתחים את הסיבוך הכיליתי גם אם לא יטופלו בכולכיצין.<br /> <br /> פרט לבדיקה הגנטית, אין בדיקה אחרת אבחנתית ל-FMF, אם כי ידוע כי בזמן התקף ניתן למצוא בדם אצל החולים רמה גבוהה של תאי דם לבנים, שקיעת דם מוחשת, ורמה גבוהה של פיברינוגן. אלו הם סימנים לא ספציפים המופיעים במצבים בהם יש דלקת מכל סיבה שהיא, ולכן לא ניתן להתייחס רק להם בכדי לאבחן את החולים באופן חד משמעי.<br /> <br /> ==אבחנה==<br /> האבחנה של FMF מתבססת על שילוב של קליניקה אופינית, תמיכה מבדיקת הדם (שקיעת דם, ספירת דם ופיברינוגן), ותגובה לטיפול ניסיוני בכולכיצין (בד&quot;כ הטיפול ניתן ל-6 חודשים ומופסק ועל פי רישום ההתקפים באותה תקופה ניתן להעריך באם הייתה תגובה טובה בעת הטיפול והרעה בעת הפסקתו). לאחרונה האבחנה מתבססת על הבדיקה הגנטית – ראה מטה.<br /> <br /> ==תרופה== <br /> הטיפול בכולכיצין הינו אחד הטיפולים המוצלחים ביותר המוכרים ברפואה - כמעט ואין דוגמא לטיפול במחלה גנטית שיש לה טיפול חסר תופעות לוואי ארוכות טווח. יש ניסיון ארוך שנים עם התרופה ופרט להשפעה על ריבוי יציאות במשך היום אין לתרופה תופעות אחרות. יש צורך לקחת את הטיפול באופן קבוע שכן הפסקה בלקיחה גורמת להופעת התקף. נדרש מעקב רופא מטפל אחר תפקודי כבד ואחר חלבון בשתן - אחת לשנה עד חצי שנה.<br /> <br /> ===בהריון והנקה===<br /> גם בהיריון (וכמובן גם לקראת הריון) מומלץ לחולים לקחת את הטיפול - התקפי החום וכאבי הבטן ב-FMF (שעלולים לחזור עם הפסקת הטיפול) מגדילים את הסיכון לאי-פוריות (בעיקר בגברים), לאי כניסה להיריון או להפלה - בעיקר בחולים הקשים. מאידך הטיפול לא מגביר את הסיכון למומים. בעבר הועלה חשש שהתרופה עלולה להגדיל סיכון לבעיות כרומוזומליות, אך מנסיון על מאות מקרים בארץ לא הוכח שזה כך - בכל זאת נהוג להציע/לבצע לכל אישה הנוטלת כולכיצין בדיקת מי שפיר על חשבון משרד הבריאות.<br /> <br /> ==טיפולים תחליפיים באלו שאינם מגיבים לטיפול הרגיל==<br /> # לחולים שלא מגיבים מעלים את המינון בהדרגה. ישנם חולים המגיעים למינוים של 5-6 כדורים ביום (2.5-3 מ&quot;ג ביום). כל זאת בהשגחת רופא. <br /> # טיפול בתרופה הנקראת Anakinra (מעכב רצפטור של IL-1 - חומר שרמתו עולה ב-FMF) - במינון של 100מ&quot;ג ליום או אחת ליומיים בזריקות). התרופה נמצאה מאד יעילה בעצירת ההתקפים, אך גורמת לגירוי לעיתים לא נסבל באיזור ההזרקה וגם לנטייה לדלקת ראות. אין עדיין ניסיון ארוך טווח ולכן יעילותה לטווח ארוך, או השפעתה המזיקה לאורך טווח ארוך אינם ידועים.<br /> # כתוספת לתרופה כולכיצין דרך הפה - הוצע להוסיף גם טיפול בכולכיצין בעירוי לוריד אחת לשבוע - 1 מ&quot;ג כל פעם. אף שדווח שישנה הטבה בחלק מהמקרים הללו הטיפול אינו כל כך ישים ולא בשימוש.<br /> <br /> ==צורת העברה תורשתית==<br /> [[הורשה אוטוזומלית רצסיבית]]. FMF יופיע מחלה רק אם שני הגנים (האבהי והאימהי) יהיו עם פגיעה (מוטציה):<br /> <br /> חומרת המחלה הקלסית משתנה במידה לא גדולה בסוגי המוטציות – אז מדובר בשילוב של 2 מוטציות די קשות עד קשות (למשל מוטציות בעמדה 694 ו-680 של החלבון הנוצר מהגן).<br /> <br /> בצורות הלא קלסיות והקלות יותר מוצאים שלפחות באחד משני הגנים אצל החולה קיימת מוטציה קלה (לדוגמא: מוטציה בעמדה 148 של החלבון).<br /> <br /> תוארו מספר משפחות בהן היה לחוקרים רושם שהעברת המחלה אוטוזומלית דומיננטית - אולם לא מן הנמנע כי גם שם קיימת מוטציה נוספת שלא תוארה ושגם משפחות אלו מייצגות את אותה העברה תורשתית - אוטוזומלית רצסיבית.<br /> <br /> '''מידת ביטוי המחלה:''' - בצורה הקלסית מלאה. התבטאות המחלה חלקית בצורות הלא קלסיות.<br /> <br /> ==בעיות נלוות==<br /> לחלק מהחולים יש מחלות נילוות אחרות: דלקות פרקים ומחלות ראומטיות אחרות, הנוך-שונליין, דלקת של האשך, לופוס. <br /> <br /> בהיריון אין אפשרות לראות סימנים וגם אין צורך.<br /> <br /> ==מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?==<br /> לזוג שנולד לו ילד חולה : 25%. המחלה ניתנת לאיבחון בהריון אך מסיבות איתיות לא מומלץ לבצען אלא בתקופת הילדות. לאחים של חולי FMF מומלץ לעבור בדיקה גנטית ולוודא שאינם חולים ושאינם זקוקים לטיפול. במיוחד הדבר נכון אם האח החולה הינו עם המוטציות ה&quot;קשות&quot;.<br /> <br /> הסיכון לבני משפחה רחוקים יותר תלוי בקרבה של הנועצים מהסובלים מהבעיה, במוצא בני הזוג שלהם, בקיום קרובים חולים ב-FMF לבן הזוג וכד' ויקבע בייעוץ גנטי. <br /> <br /> ==מידע גנטי-מולקולרי==<br /> '''הגן למחלה:''' פירין. '''מיקומו:''' כרומוזום 16.<br /> <br /> ==אמצעים לברור גנטי==<br /> * '''בדיקה אבחנתית:''' ניתן לבצע בדיקה ישירה ולאתר את הפגם בגן ע&quot;י חיפוש המוטציות השכיחות.{{ש}}<br /> הפגם הגנטי הגורם FMF מצוי בכל העדות. שיעור הנשאים נע בין אחד לחמישה באוכלוסייה הבריאה ביהודים מעיראק וצפון אפריקה, בערבים, בארמנים ובטורקים. בעידות אלו המוטציות הינן כאמור קשות ומובילות לביטוי קלסי כמתואר לעיל. הבדיקה הגנטית מאבחנת רק כ-80%-90% מהחולים (או הנשאים).{{ש}}<br /> גם באשכנזים שכיחות הנשאים גבוהה (עד 1 ל-5 אנשים בריאים) אך המוטציות קלות ולכן שכיחות החולים הסובלים מהתקפי הדלקת החוזרים של FMF הינה נמוכה מאד מהצפוי.{{ש}}<br /> בעדות אחרות. לא זו בלבד שהשכיחות נמוכה יחסית אלא גם הפגם בגן הוא שונה (מוטציה שונה) ואצלם אפשר לאתר אחוז יחסית קטן מהחולים.{{ש}}<br /> לנוכח מידע זה יש חשיבות רבה להגדיר את מוצא ההורים של הנבדק. היום אי אפשר לבדוק בצורה מוחלטת את מצב המחלה (או הנשאות) של יוצאי הודו, תימן, אפגניסטן, וכורדיסטן (כששני ההורים ממוצא זה). חשוב להדגיש כי המחלה נדירה בעדות אלה, אם כי הפגמים בגן לא אותרו עדיין.{{ש}}<br /> לגבי הבטריה של המוטציות הנבדקות – ישנן מקומות בארץ שאצלם (באותה עלות) בדיקת המוטציות כוללת ריצוף של אקסון 10 (שם נמצאות רוב מכריע של המוטציות הקשות). בסיכום בדיקות שנעשו למעל 100 נבדקים בצורה כזו, מצאו בבית החולים בלינסון/שניידר כי תוספת זו לבדיקה מאפשרת להעלות את אחוז הגילוי של הפגמים בגן ולשנות את האבחנה המולקולרית למעל 10% מהנבדקים.<br /> <br /> * '''בדיקת נשאות:''' אין צורך.<br /> <br /> * '''בדיקת העובר:''' אין צורך.<br /> <br /> ==ביבליוגרפיה==<br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%93%D7%97%D7%AA_%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_-_FMF]<br /> <br /> מידע נוסף ומפורט לפי מוטציות שנכתב על ידי המחבר:<br /> http://www.ncbi.nlm.nih.gov/bookshelf/br.fcgi?book=gene&amp;part=fmf<br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 23:19, 1 בנובמבר 2010 (IST){{ייחוס|[[משתמש:מוטי שוחט|פרופ' מוטי שוחט]]}}</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%A6%27%D7%99%D7%A4_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_-_Chromosomal_micro-array_analysis&diff=1697 2010-11-01T21:15:31Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== רקע: ==<br /> <br /> '''מהי בדיקת הצי'פ הגנטי לאנליזה מפורטת של כרומוזומים, ובלעז: Chromosomal micro-array analysis.'''<br /> <br /> צ'יפים גנטיים מהווים טכנולוגיה חדישה, המאפשרת לבדוק בבת אחת אזורים רבים (מאות אלפי אתרים) בחומר הגנטי של הנבדק. <br /> <br /> כאן מדובר בצ'יפ גנטי הבוחן האם יש בחומר הגנטי (כרומוזומים) של הנבדק עודף או חוסר של מקטע העלול לגרום לו פיגור שכלי או אוטיזם או תסמונת גנטית קשה אחרת.<br /> <br /> זוהי בעצם הבדיקה הכרומוזומלית המודרנית והיא מאפשרת איתור של מאות תסמונות של פיגור שכלי שלא ניתנות לאבחון בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים. עד היום, במשך למעלה מ-50 שנה, הבדיקה של הכרומוזומים (בדגימת דם או מי שפיר או כל רקמה אחרת) נעשתה בבחינה תחת המיקרוסקופ ואפשרה לאתר רק מצבים בהם יש עודף או חוסר של חומר כרומוזומלי גדול שניתן לאתרם במיקרוסקופ.<br /> <br /> קפיצת המדרגה באבחון מתאפשרת בשיטה זו בעקבות היכולת שלה לבחון מספר עצום של מקטעים גנטיים על גבי הצ'יפ בשיטות מולקולאריות – ובכך הרזולוציה של בדיקת הכרומוזומים עולה פי 100 מזו שנעשתה עד היום.<br /> <br /> השיטה כבר נבחנה בעשרות ואולי מאות אלפי נבדקים והצטבר מידע רב שמאפשר לרופאים ליישמו לשימוש קליני.<br /> <br /> כעיקרון, בבדיקה זו משווים בכל מקטע ומקטע לאורך החומר הגנטי בין כמות החומר המצויה בנבדק (עובר במי שפיר או דם מילד) לעומת זו המצויה באדם הנחשב לתקין - האזור שבו לנבדק עודף כרומוזומלי יתגלו בבדיקה כצבע פלורוסנטי מוגבר, ובאופן דומה יתגלה כצבע פלורוצנטי מופחת אם לנבדק יש חוסר כרומוזומלי. התוצאה מיד מתורגמת למידע מפורט של אילו גנים ספציפיים נמצאים במקטע העודף או החסר. מידע זה מפורש אחר כך על ידי הרופאים, ובזכות הידע שהצטבר למשמעות קלינית.<br /> <br /> == אלו צ'יפים קיימים לאיתור שינויים בכרומוזומים ומי מהם עדיף יותר? ==<br /> <br /> מידת הרזולוציה בבדיקה זו יכולה להיות גדולה יותר אם מקטעי הדנ&quot;א על גבי הזכוכית יהיו קטנים ורבים יותר. <br /> <br /> משתמשים בכאלה עם רזולוציה גבוהה לדגימות דם של ילדים עם חשד לתסמונות גנטיות. מאידך במי שפיר נוטים לבדוק ברזולוציה פחות מפורטת בכדי להקטין התמודדות עם מצבים שמשמעותם בשלב זה אינה ידועה. יש להניח שככל שהמידע על המשמעות של שינויים קטנים (שהם שכיחים) על הבריאות של הנבדק תגבר ניתן יהיה לבדוק גם את מי השפיר בצ'יפ המפורט.<br /> <br /> == אלו תוצאות תיתכנה? קיימות 3 אפשרויות עיקריות: ==<br /> <br /> ''' 1. תוצאה לא תקינה:'''<br /> <br /> נמצא עודף או חוסר כרומוזומלי שיש לו משמעות רפואית ברורה התסמונת כבר מוכרת וידועה..וגם כאן מספר אפשרויות: <br /> <br /> '''א.''' נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא תסמונת גנטית קשה ו/או פיגור שכלי או אוטיזם קשה בוודאות די מלאה (מעל 98%). לרוב מדובר בילד הסובל מתסמונת גנטית או פיגור שכלי שנבדק לשם איתור השינוי הזה. הימצאות הפגם יכולה כעת לאפשר ייעוץ גנטי לבני המשפחה, ידיעת הסיכון להישנותה, ומניעת ההישנות בהריונות הבאים במשפחה. במידה והממצא נמצא במי שפיר הוא מעיד על בעיה רצינית, וניתן אז להחליט על המשך או הפסקת ההיריון. במקרה כזה יש להשלים בדיקת ההורים הבריאים על מנת לראות אם הם נושאים שינוי כרומוזומלי המאפשר פוטנציאל להישנות התסמונת בהריונות הבאים.<br /> <br /> '''ב.''' נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא ככל הנראה תסמונת גנטית קשה, והוודאות לגביה היא גדולה מאד (מעל 30%) אבל לא מוחלטת. <br /> <br /> • במקרים אלו מדובר בחסר או עודף של מקטע כרומוזומלי המכיל גנים.<br /> <br /> • הגנים העודפים או החסרים בעלי פוטנציאל ידוע לגרום לפיגור שכלי או הפרעות התפתחותיות שונות. <br /> <br /> • לא נמצא עד כה עודף או חוסר כזה באנשים בריאים.<br /> <br /> • העודף או החסר לא קיים בהורים (צריך לבדוק ולהראות זאת).<br /> <br /> '''ג.''' נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא תסמונת גנטית מוכרת שמשמעותה היא שינויים בריאותיים מוכרים הניתנים לטיפול, לדוגמא נטייה לסוכרת בגיל המבוגר - הוודאות שלא תהיה תסמונת קשה המסכנת את תקינות העובר היא די מלאה (מעל 98%). לרוב.ממצא כזה יכול להיות כבר קיים במספר בני משפחה, והממצא פשוט מסביר את קיום התופעות אצלם. במידה והוא נמצא בעובר לא נדרש להפסיק ההיריון בגין בעיה כזו.<br /> <br /> <br /> '''2. תוצאה תקינה:'''<br /> <br /> נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמוכר כ&quot;ווריאציה נורמלית&quot; בבריאים – לא צפויה בעיה רפואית בגינה. בוודאות די מלאה (מעל 99%).<br /> <br /> <br /> '''3. תוצאה שמשמעותה לא לגמרי ברורה: ''' <br /> <br /> נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא ככל הנראה תקינה, אבל יכול להיות ספק קטן שלא ניתן להוכחה בשלב זה (ספק של 1%-2%). בילד עם אוטיזם או פיגור שכלי ממצאים כאלו צריכים עדיין להיבדק במסגרת מחקרית, על מנת לראות אם זה מסביר את הבעיות של הילד. מאידך, ממצאים אלו אינם צריכים לשמש כהמלצה להפסקת היריון באם מתגלים בהיריון.<br /> <br /> • במקרים אלו מדובר בחסר או עודף של מקטע כרומוזומלי המכיל גנים.<br /> <br /> • הגנים העודפים או החסרים לא נראים כבעלי פוטנציאל ידוע לגרום לפיגור שכלי או הפרעות התפתחותיות שונות. <br /> <br /> • לא נמצא עד כה עודף או חוסר כזה באנשים בריאים או בחולים.<br /> <br /> • העודף או החסר יכול אך לא חייב להיות קיים בהורים (לא נדרשת תמיד בדיקת הורים).<br /> <br /> <br /> == יתרונות הבדיקה ==<br /> <br /> '''1. זיהוי שינויים מזעריים בכרומוזומים שלא מתגלים בבדיקה הסטנדרטית,''' והמעידים על פיגור שכלי, אוטיזם, תסמונת גנטית קשה. . הבדיקה מאתרת מעל 280 תסמונות גנטיות קשות הקשורות בפיגור שכלי. <br /> <br /> מה הסיכוי שתמצא תוצאה המעידה על אחת התסמונות הגנטיות הנבדקות בצ'יפ (עם משמעות ברורה של פיגור שכלי ובעיות חמורות שבאות לידי ביטוי רק אחרי הלידה או אחר כך)?<br /> <br /> '''א. בבדיקת דם של:''' ילד או מבוגר עם פיגור שכלי או אוטיזם:כ- 1:6 כלומר לכל ילד כזה יש סיכוי של כ-15% שהסיבה האחראית לבעיותיו תתגלה (סוף סוף). מרגע זה ניתן לתת להורים ולכל בני המשפחה האחרים (קרובים ורחוקים) ייעוץ גנטי אמין לגבי הסיכון שלהם ללדת ילד עם בעיה כזו – ואם יש סיכון מוגבר לאפשר מניעת ההישנות של המקרה בוודאות.<br /> <br /> '''ב. בבדיקת תאי מי שפיר:''' <br /> <br /> a. שנעשתה בשיטה הרגילה ונמצאה ממצא שמשמעותו לא ברורה לחלוטין - למשל, כשמתגלה [[מרקר]] כרומוזום, או [[טרנסלוקציה]] חדשה: בכ- 1:10 מהמקרים נמצא כי מדובר בתסמונת של פיגור שכלי. מאידך אם בדיקת הצ'יפ הגנטי נמצאת תקינה היא מגדילה משמעותית את הביטחון שהמטען הגנטי מאוזן ושהסיכוי שלממצא הכרומוזומלי לא תהיה השפעה. <br /> <br /> b. שנעשתה בעובר שנתגלו אצלו מומים באולטרה סאונד:כ- 1:40. <br /> <br /> c. שנעשתה לאישה מבוגרת מעל 35:כ- 1:40. <br /> <br /> d. שנעשתה לאישה שאצלה נמצא סיכון גבוה לתסמונת דאון: כ- 1:40. <br /> <br /> e. שנעשתה לאישה שבהיריון קודם ילדה ילד עם פיגור שכלי או אוטיזם: כ- 1:50 עד 1:100.<br /> <br /> f. שנעשתה לאישה ללא סיבה מיוחדת, &quot;רק ליתר ביטחון&quot; התוצאות עד היום מפתיעות: כ- 1:100 עד 1:200.<br /> <br /> <br /> '''2. זיהוי של מוזאיקה.'''<br /> <br /> בילדים עם תסמונת גנטית הבדיקה הוכחה כיעילה גם בזיהוי מוזאיקה, כאשר המקטע החסר הוא רק בחלק של תאי הרקמה הנבדקת (בד&quot;כ דם או מי שפיר). נמצא כי מוזאיקות (של אפילו 7%), שלא התגלו בבדיקה הסטנדרטית של [[כרומוזומים]] התגלו בצ'יפים הללו.<br /> <br /> '''3. הבדיקה מהירה.'''<br /> <br /> אורכת עד כ-10 ימי עבודה מרגע שמגיעה למעבדה.<br /> <br /> == מגבלות וחסרונות של הבדיקה? ==<br /> <br /> '''1.''' טרם נקבעו קריטריונים ברורים לבדיקת הציפ במי שפיר: <br /> בעוד שבדם ברורים הקריטריונים (הבדיקה מומלצת לכל מקרה עם תסמונת גנטית או פיגור שכלי) עדיין לא קיימים קריטריונים ברורים למי נדרש לעשות את הבדיקה במי שפיר. יש קונצנזוס /שהבדיקה צריכה להעשות במקרים של מום – לא מין הנמנע שיהיו אינדיקציות נוספות. עד שיוגדר למי עוד הבדיקה חשובה, כל אישה העוברת בדיקת מי שפיר יכולה לשקול להוסיף את הבדיקה של הציפ הגנטי הזה.<br /> <br /> '''2.''' עד שיצטבר ניסיון רב טעויות עלולות להתגלות בפענוח. זה יכול להיות ב-2 אופנים:<br /> <br /> - במקרים שהתוצאה תקינה עדיין יכול להיות שברזולוציה גדולה יותר, או באנליזה מדוקדקת יותר (כמו קריאת הרצף הגנטי המלא),, או בהתקדמות המידע המצטבר, או בבדיקה השוואתית עם בני משפחה נוספים (הורים ואחים בריאים או חולים במשפחה) ניתן לאתר פגם שיש לו משמעות רפואית מזיקה. <br /> <br /> - באותה מידה, גם כשמוצאים שינוי המפורש כתוצאה לא ושעלול להיות הגורם לתסמונת ופיגור שכלי. עדיין ייתכנו מצבים בהם הסקה זו הינה מוטעית והילד בעצם יצא תקין. <br /> <br /> הצורות השונות של תקלות בבדיקה כמו גם מצבים יוצאי דופן מפורטים בדף מידע נפרד על בדיקת ה-CGH.<br /> <br /> '''3.''' המחיר. האנליזה לא פשוטה והחומרים יקרים. עלות הבדיקות של הצ'יפים הגנטיים נעה בין 1,200 ל- 1,700 דולר. <br /> למרות הסתייגויות אלו ובסופו של דבר: מדובר בבדיקה חשובה, שכבר ניסיון רב בצידה, ואשר משדרגת במידה ניכרת ביותר את בדיקת הכרומוזומים הסטנדרטית (תחת המיקרוסקופ) שהייתה ועדיין מהווה את השגרה.<br /> <br /> == מה למדנו מהניסיון שצברנו בארץ? ==<br /> <br /> בילדים הניסיון שלנו דומה לזה של אחרים ומראה שהבדיקה מאד יעילה. היא עוזרת מאד לאתר את הפגם בילדים עם פיגור שכלי, אוטיזים ותסמונות נדירות אחרות. הבדיקה אצלם יכולה להיעשות בצ'יפ עם צפיפות גדולה של סמנים. אמנם ימצאו שינויים פולימורפים רבים, אך עם הידע הקיים היום, והשוואה להורים (רק בחלק מהמקרים זה יעשה) ניתן להפיק ממנה תועלת בלי להגיע למצב של אי-בהירות.<br /> <br /> במי שפיר – מניסיוננו בבדיקת מעל 400 דגימות נראה כי הבדיקה מאד חשובה במקרים בהם יש ממצאי אולטרה-סאונד לא תקינים (כולל מומים, עיכוב בגדילה, ריבוי מי שפיר וכד'), ו-1 מתוך 40 מקרים היא מאתרת עדות לפיגור שכלי שאחרת לא היה מתגלה. <br /> <br /> כמו כן, להפתעתנו, הניסיון מראה שגם בבדיקות מי שפיר שנערכו למקרים ללא ממצאי אולטרה-סאונד חריגים הבדיקה עשויה לאתר פגם כרומוזומלי מזערי בסיכוי גדול מ-1:200. דרוש עוד לבסס את הניסיון בקבוצה זו.<br /> <br /> בכל מקרה בבדיקת מי שפיר יש להשתמש בצ'יפ עם רזולוציה לא מאד צפופה בכדי להימנע מנזק הנובע ממצאים שמשמעותם לא ברורה. בעתיד כשהמידע יהיה יותר ברור ניתן יהיה גם במי שפיר להשתמש בצ'יפ מפורט מאד.<br /> <br /> בכל מקרה, התשובה צריכה להינתן ברזולוציה מתאימה למקרה ומפורטת בדף התשובה. אם רופא או מטופל יבקש להשתמש ברזולוציה גבוהה יותר ניתן יהיה לבצע פרוט רב יותר בבדיקה נוספת.<br /> <br /> '''פרטים טכניים:'''<br /> <br /> מה הסטטוס של השימוש בבדיקות אלו בארצות אחרות? בעולם המערבי מבוצעות רוב מכריע של הבדיקות לילדים עם פיגור שכלי עם או בלי בעיות אחרות. הבדיקות הללו לאחר בדיקת רופא גנטיקאי רפואי ולאחר ייעוץ גנטי ודרך המכונים הגנטיים. מעטים אם בכלל נעשות כאלו, הבדיקות המבוצעות במי שפיר כשיש ממצאים חריגים בהריון.<br /> <br /> היכן מתבצעות הבדיקות? - הבדיקות מבוצעות בארץ ובחלק מהמכונים הדגימה נשלחת למקום מבצע בארץ או בחו&quot;ל.- הן נערכות לאחר ייעוץ גנטי ודרך המכונים הגנטיים.<br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות:[ http://genopedia.co.il/index.php/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%A6%27%D7%99%D7%A4_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%91%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%93%D7%9D]<br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 23:15, 1 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%A6%27%D7%99%D7%A4_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_-_Chromosomal_micro-array_analysis&diff=1696 2010-11-01T21:12:55Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== רקע: ==<br /> <br /> '''מהי בדיקת הצי'פ הגנטי לאנליזה מפורטת של כרומוזומים, ובלעז: Chromosomal micro-array analysis.'''<br /> <br /> צ'יפים גנטיים מהווים טכנולוגיה חדישה, המאפשרת לבדוק בבת אחת אזורים רבים (מאות אלפי אתרים) בחומר הגנטי של הנבדק. <br /> <br /> כאן מדובר בצ'יפ גנטי הבוחן האם יש בחומר הגנטי (כרומוזומים) של הנבדק עודף או חוסר של מקטע העלול לגרום לו פיגור שכלי או אוטיזם או תסמונת גנטית קשה אחרת.<br /> <br /> זוהי בעצם הבדיקה הכרומוזומלית המודרנית והיא מאפשרת איתור של מאות תסמונות של פיגור שכלי שלא ניתנות לאבחון בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים. עד היום, במשך למעלה מ-50 שנה, הבדיקה של הכרומוזומים (בדגימת דם או מי שפיר או כל רקמה אחרת) נעשתה בבחינה תחת המיקרוסקופ ואפשרה לאתר רק מצבים בהם יש עודף או חוסר של חומר כרומוזומלי גדול שניתן לאתרם במיקרוסקופ.<br /> <br /> קפיצת המדרגה באבחון מתאפשרת בשיטה זו בעקבות היכולת שלה לבחון מספר עצום של מקטעים גנטיים על גבי הצ'יפ בשיטות מולקולאריות – ובכך הרזולוציה של בדיקת הכרומוזומים עולה פי 100 מזו שנעשתה עד היום.<br /> <br /> השיטה כבר נבחנה בעשרות ואולי מאות אלפי נבדקים והצטבר מידע רב שמאפשר לרופאים ליישמו לשימוש קליני.<br /> <br /> כעיקרון, בבדיקה זו משווים בכל מקטע ומקטע לאורך החומר הגנטי בין כמות החומר המצויה בנבדק (עובר במי שפיר או דם מילד) לעומת זו המצויה באדם הנחשב לתקין - האזור שבו לנבדק עודף כרומוזומלי יתגלו בבדיקה כצבע פלורוסנטי מוגבר, ובאופן דומה יתגלה כצבע פלורוצנטי מופחת אם לנבדק יש חוסר כרומוזומלי. התוצאה מיד מתורגמת למידע מפורט של אילו גנים ספציפיים נמצאים במקטע העודף או החסר. מידע זה מפורש אחר כך על ידי הרופאים, ובזכות הידע שהצטבר למשמעות קלינית.<br /> <br /> == אלו צ'יפים קיימים לאיתור שינויים בכרומוזומים ומי מהם עדיף יותר? ==<br /> <br /> מידת הרזולוציה בבדיקה זו יכולה להיות גדולה יותר אם מקטעי הדנ&quot;א על גבי הזכוכית יהיו קטנים ורבים יותר. <br /> <br /> משתמשים בכאלה עם רזולוציה גבוהה לדגימות דם של ילדים עם חשד לתסמונות גנטיות. מאידך במי שפיר נוטים לבדוק ברזולוציה פחות מפורטת בכדי להקטין התמודדות עם מצבים שמשמעותם בשלב זה אינה ידועה. יש להניח שככל שהמידע על המשמעות של שינויים קטנים (שהם שכיחים) על הבריאות של הנבדק תגבר ניתן יהיה לבדוק גם את מי השפיר בצ'יפ המפורט.<br /> <br /> == אלו תוצאות תיתכנה? קיימות 3 אפשרויות עיקריות: ==<br /> <br /> ''' 1. תוצאה לא תקינה:'''<br /> <br /> נמצא עודף או חוסר כרומוזומלי שיש לו משמעות רפואית ברורה התסמונת כבר מוכרת וידועה..וגם כאן מספר אפשרויות: <br /> <br /> '''א.''' נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא תסמונת גנטית קשה ו/או פיגור שכלי או אוטיזם קשה בוודאות די מלאה (מעל 98%). לרוב מדובר בילד הסובל מתסמונת גנטית או פיגור שכלי שנבדק לשם איתור השינוי הזה. הימצאות הפגם יכולה כעת לאפשר ייעוץ גנטי לבני המשפחה, ידיעת הסיכון להישנותה, ומניעת ההישנות בהריונות הבאים במשפחה. במידה והממצא נמצא במי שפיר הוא מעיד על בעיה רצינית, וניתן אז להחליט על המשך או הפסקת ההיריון. במקרה כזה יש להשלים בדיקת ההורים הבריאים על מנת לראות אם הם נושאים שינוי כרומוזומלי המאפשר פוטנציאל להישנות התסמונת בהריונות הבאים.<br /> <br /> '''ב.''' נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא ככל הנראה תסמונת גנטית קשה, והוודאות לגביה היא גדולה מאד (מעל 30%) אבל לא מוחלטת. <br /> <br /> • במקרים אלו מדובר בחסר או עודף של מקטע כרומוזומלי המכיל גנים.<br /> <br /> • הגנים העודפים או החסרים בעלי פוטנציאל ידוע לגרום לפיגור שכלי או הפרעות התפתחותיות שונות. <br /> <br /> • לא נמצא עד כה עודף או חוסר כזה באנשים בריאים.<br /> <br /> • העודף או החסר לא קיים בהורים (צריך לבדוק ולהראות זאת).<br /> <br /> '''ג.''' נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא תסמונת גנטית מוכרת שמשמעותה היא שינויים בריאותיים מוכרים הניתנים לטיפול, לדוגמא נטייה לסוכרת בגיל המבוגר - הוודאות שלא תהיה תסמונת קשה המסכנת את תקינות העובר היא די מלאה (מעל 98%). לרוב.ממצא כזה יכול להיות כבר קיים במספר בני משפחה, והממצא פשוט מסביר את קיום התופעות אצלם. במידה והוא נמצא בעובר לא נדרש להפסיק ההיריון בגין בעיה כזו.<br /> <br /> <br /> '''2. תוצאה תקינה:'''<br /> <br /> נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמוכר כ&quot;ווריאציה נורמלית&quot; בבריאים – לא צפויה בעיה רפואית בגינה. בוודאות די מלאה (מעל 99%).<br /> <br /> <br /> '''3. תוצאה שמשמעותה לא לגמרי ברורה: ''' <br /> <br /> נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא ככל הנראה תקינה, אבל יכול להיות ספק קטן שלא ניתן להוכחה בשלב זה (ספק של 1%-2%). בילד עם אוטיזם או פיגור שכלי ממצאים כאלו צריכים עדיין להיבדק במסגרת מחקרית, על מנת לראות אם זה מסביר את הבעיות של הילד. מאידך, ממצאים אלו אינם צריכים לשמש כהמלצה להפסקת היריון באם מתגלים בהיריון.<br /> <br /> • במקרים אלו מדובר בחסר או עודף של מקטע כרומוזומלי המכיל גנים.<br /> <br /> • הגנים העודפים או החסרים לא נראים כבעלי פוטנציאל ידוע לגרום לפיגור שכלי או הפרעות התפתחותיות שונות. <br /> <br /> • לא נמצא עד כה עודף או חוסר כזה באנשים בריאים או בחולים.<br /> <br /> • העודף או החסר יכול אך לא חייב להיות קיים בהורים (לא נדרשת תמיד בדיקת הורים).<br /> <br /> <br /> == יתרונות הבדיקה ==<br /> <br /> '''1. זיהוי שינויים מזעריים בכרומוזומים שלא מתגלים בבדיקה הסטנדרטית,''' והמעידים על פיגור שכלי, אוטיזם, תסמונת גנטית קשה. . הבדיקה מאתרת מעל 280 תסמונות גנטיות קשות הקשורות בפיגור שכלי. <br /> <br /> מה הסיכוי שתמצא תוצאה המעידה על אחת התסמונות הגנטיות הנבדקות בצ'יפ (עם משמעות ברורה של פיגור שכלי ובעיות חמורות שבאות לידי ביטוי רק אחרי הלידה או אחר כך)?<br /> <br /> '''א. בבדיקת דם של:''' ילד או מבוגר עם פיגור שכלי או אוטיזם:כ- 1:6 כלומר לכל ילד כזה יש סיכוי של כ-15% שהסיבה האחראית לבעיותיו תתגלה (סוף סוף). מרגע זה ניתן לתת להורים ולכל בני המשפחה האחרים (קרובים ורחוקים) ייעוץ גנטי אמין לגבי הסיכון שלהם ללדת ילד עם בעיה כזו – ואם יש סיכון מוגבר לאפשר מניעת ההישנות של המקרה בוודאות.<br /> <br /> '''ב. בבדיקת תאי מי שפיר:''' <br /> <br /> a. שנעשתה בשיטה הרגילה ונמצאה ממצא שמשמעותו לא ברורה לחלוטין - למשל, כשמתגלה [[מרקר]] כרומוזום, או [[טרנסלוקציה]] חדשה: בכ- 1:10 מהמקרים נמצא כי מדובר בתסמונת של פיגור שכלי. מאידך אם בדיקת הצ'יפ הגנטי נמצאת תקינה היא מגדילה משמעותית את הביטחון שהמטען הגנטי מאוזן ושהסיכוי שלממצא הכרומוזומלי לא תהיה השפעה. <br /> <br /> b. שנעשתה בעובר שנתגלו אצלו מומים באולטרה סאונד:כ- 1:40. <br /> <br /> c. שנעשתה לאישה מבוגרת מעל 35:כ- 1:40. <br /> <br /> d. שנעשתה לאישה שאצלה נמצא סיכון גבוה לתסמונת דאון: כ- 1:40. <br /> <br /> e. שנעשתה לאישה שבהיריון קודם ילדה ילד עם פיגור שכלי או אוטיזם: כ- 1:50 עד 1:100.<br /> <br /> f. שנעשתה לאישה ללא סיבה מיוחדת, &quot;רק ליתר ביטחון&quot; התוצאות עד היום מפתיעות: כ- 1:100 עד 1:200.<br /> <br /> <br /> '''2. זיהוי של מוזאיקה.'''<br /> <br /> בילדים עם תסמונת גנטית הבדיקה הוכחה כיעילה גם בזיהוי מוזאיקה, כאשר המקטע החסר הוא רק בחלק של תאי הרקמה הנבדקת (בד&quot;כ דם או מי שפיר). נמצא כי מוזאיקות (של אפילו 7%), שלא התגלו בבדיקה הסטנדרטית של [[כרומוזומים]] התגלו בצ'יפים הללו.<br /> <br /> '''3. הבדיקה מהירה.'''<br /> <br /> אורכת עד כ-10 ימי עבודה מרגע שמגיעה למעבדה.<br /> <br /> == מגבלות וחסרונות של הבדיקה? ==<br /> <br /> '''1.''' טרם נקבעו קריטריונים ברורים לבדיקת הציפ במי שפיר: <br /> בעוד שבדם ברורים הקריטריונים (הבדיקה מומלצת לכל מקרה עם תסמונת גנטית או פיגור שכלי) עדיין לא קיימים קריטריונים ברורים למי נדרש לעשות את הבדיקה במי שפיר. יש קונצנזוס /שהבדיקה צריכה להעשות במקרים של מום – לא מין הנמנע שיהיו אינדיקציות נוספות. עד שיוגדר למי עוד הבדיקה חשובה, כל אישה העוברת בדיקת מי שפיר יכולה לשקול להוסיף את הבדיקה של הציפ הגנטי הזה.<br /> <br /> '''2.''' עד שיצטבר ניסיון רב טעויות עלולות להתגלות בפענוח. זה יכול להיות ב-2 אופנים:<br /> <br /> - במקרים שהתוצאה תקינה עדיין יכול להיות שברזולוציה גדולה יותר, או באנליזה מדוקדקת יותר (כמו קריאת הרצף הגנטי המלא),, או בהתקדמות המידע המצטבר, או בבדיקה השוואתית עם בני משפחה נוספים (הורים ואחים בריאים או חולים במשפחה) ניתן לאתר פגם שיש לו משמעות רפואית מזיקה. <br /> <br /> - באותה מידה, גם כשמוצאים שינוי המפורש כתוצאה לא ושעלול להיות הגורם לתסמונת ופיגור שכלי. עדיין ייתכנו מצבים בהם הסקה זו הינה מוטעית והילד בעצם יצא תקין. <br /> <br /> הצורות השונות של תקלות בבדיקה כמו גם מצבים יוצאי דופן מפורטים בדף מידע נפרד על בדיקת ה-CGH.<br /> <br /> '''3.''' המחיר. האנליזה לא פשוטה והחומרים יקרים. עלות הבדיקות של הצ'יפים הגנטיים נעה בין 1,200 ל- 1,700 דולר. <br /> למרות הסתייגויות אלו ובסופו של דבר: מדובר בבדיקה חשובה, שכבר ניסיון רב בצידה, ואשר משדרגת במידה ניכרת ביותר את בדיקת הכרומוזומים הסטנדרטית (תחת המיקרוסקופ) שהייתה ועדיין מהווה את השגרה.<br /> <br /> == מה למדנו מהניסיון שצברנו בארץ? ==<br /> <br /> בילדים הניסיון שלנו דומה לזה של אחרים ומראה שהבדיקה מאד יעילה. היא עוזרת מאד לאתר את הפגם בילדים עם פיגור שכלי, אוטיזים ותסמונות נדירות אחרות. הבדיקה אצלם יכולה להיעשות בצ'יפ עם צפיפות גדולה של סמנים. אמנם ימצאו שינויים פולימורפים רבים, אך עם הידע הקיים היום, והשוואה להורים (רק בחלק מהמקרים זה יעשה) ניתן להפיק ממנה תועלת בלי להגיע למצב של אי-בהירות.<br /> <br /> במי שפיר – מניסיוננו בבדיקת מעל 400 דגימות נראה כי הבדיקה מאד חשובה במקרים בהם יש ממצאי אולטרה-סאונד לא תקינים (כולל מומים, עיכוב בגדילה, ריבוי מי שפיר וכד'), ו-1 מתוך 40 מקרים היא מאתרת עדות לפיגור שכלי שאחרת לא היה מתגלה. <br /> <br /> כמו כן, להפתעתנו, הניסיון מראה שגם בבדיקות מי שפיר שנערכו למקרים ללא ממצאי אולטרה-סאונד חריגים הבדיקה עשויה לאתר פגם כרומוזומלי מזערי בסיכוי גדול מ-1:200. דרוש עוד לבסס את הניסיון בקבוצה זו.<br /> <br /> בכל מקרה בבדיקת מי שפיר יש להשתמש בצ'יפ עם רזולוציה לא מאד צפופה בכדי להימנע מנזק הנובע ממצאים שמשמעותם לא ברורה. בעתיד כשהמידע יהיה יותר ברור ניתן יהיה גם במי שפיר להשתמש בצ'יפ מפורט מאד.<br /> <br /> בכל מקרה, התשובה צריכה להינתן ברזולוציה מתאימה למקרה ומפורטת בדף התשובה. אם רופא או מטופל יבקש להשתמש ברזולוציה גבוהה יותר ניתן יהיה לבצע פרוט רב יותר בבדיקה נוספת.<br /> <br /> '''פרטים טכניים:'''<br /> <br /> מה הסטטוס של השימוש בבדיקות אלו בארצות אחרות? בעולם המערבי מבוצעות רוב מכריע של הבדיקות לילדים עם פיגור שכלי עם או בלי בעיות אחרות. הבדיקות הללו לאחר בדיקת רופא גנטיקאי רפואי ולאחר ייעוץ גנטי ודרך המכונים הגנטיים. מעטים אם בכלל נעשות כאלו, הבדיקות המבוצעות במי שפיר כשיש ממצאים חריגים בהריון.<br /> <br /> היכן מתבצעות הבדיקות? - הבדיקות מבוצעות בארץ ובחלק מהמכונים הדגימה נשלחת למקום מבצע בארץ או בחו&quot;ל.- הן נערכות לאחר ייעוץ גנטי ודרך המכונים הגנטיים.<br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%A6%27%D7%99%D7%A4_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99].<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 23:12, 1 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%A6%27%D7%99%D7%A4_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_-_Chromosomal_micro-array_analysis&diff=1695 2010-11-01T21:11:55Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== רקע: ==<br /> <br /> '''מהי בדיקת הצי'פ הגנטי לאנליזה מפורטת של כרומוזומים, ובלעז: Chromosomal micro-array analysis.'''<br /> <br /> צ'יפים גנטיים מהווים טכנולוגיה חדישה, המאפשרת לבדוק בבת אחת אזורים רבים (מאות אלפי אתרים) בחומר הגנטי של הנבדק. <br /> <br /> כאן מדובר בצ'יפ גנטי הבוחן האם יש בחומר הגנטי (כרומוזומים) של הנבדק עודף או חוסר של מקטע העלול לגרום לו פיגור שכלי או אוטיזם או תסמונת גנטית קשה אחרת.<br /> <br /> זוהי בעצם הבדיקה הכרומוזומלית המודרנית והיא מאפשרת איתור של מאות תסמונות של פיגור שכלי שלא ניתנות לאבחון בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים. עד היום, במשך למעלה מ-50 שנה, הבדיקה של הכרומוזומים (בדגימת דם או מי שפיר או כל רקמה אחרת) נעשתה בבחינה תחת המיקרוסקופ ואפשרה לאתר רק מצבים בהם יש עודף או חוסר של חומר כרומוזומלי גדול שניתן לאתרם במיקרוסקופ.<br /> <br /> קפיצת המדרגה באבחון מתאפשרת בשיטה זו בעקבות היכולת שלה לבחון מספר עצום של מקטעים גנטיים על גבי הצ'יפ בשיטות מולקולאריות – ובכך הרזולוציה של בדיקת הכרומוזומים עולה פי 100 מזו שנעשתה עד היום.<br /> <br /> השיטה כבר נבחנה בעשרות ואולי מאות אלפי נבדקים והצטבר מידע רב שמאפשר לרופאים ליישמו לשימוש קליני.<br /> <br /> כעיקרון, בבדיקה זו משווים בכל מקטע ומקטע לאורך החומר הגנטי בין כמות החומר המצויה בנבדק (עובר במי שפיר או דם מילד) לעומת זו המצויה באדם הנחשב לתקין - האזור שבו לנבדק עודף כרומוזומלי יתגלו בבדיקה כצבע פלורוסנטי מוגבר, ובאופן דומה יתגלה כצבע פלורוצנטי מופחת אם לנבדק יש חוסר כרומוזומלי. התוצאה מיד מתורגמת למידע מפורט של אילו גנים ספציפיים נמצאים במקטע העודף או החסר. מידע זה מפורש אחר כך על ידי הרופאים, ובזכות הידע שהצטבר למשמעות קלינית.<br /> <br /> == אלו צ'יפים קיימים לאיתור שינויים בכרומוזומים ומי מהם עדיף יותר? ==<br /> <br /> מידת הרזולוציה בבדיקה זו יכולה להיות גדולה יותר אם מקטעי הדנ&quot;א על גבי הזכוכית יהיו קטנים ורבים יותר. <br /> <br /> משתמשים בכאלה עם רזולוציה גבוהה לדגימות דם של ילדים עם חשד לתסמונות גנטיות. מאידך במי שפיר נוטים לבדוק ברזולוציה פחות מפורטת בכדי להקטין התמודדות עם מצבים שמשמעותם בשלב זה אינה ידועה. יש להניח שככל שהמידע על המשמעות של שינויים קטנים (שהם שכיחים) על הבריאות של הנבדק תגבר ניתן יהיה לבדוק גם את מי השפיר בצ'יפ המפורט.<br /> <br /> == אלו תוצאות תיתכנה? קיימות 3 אפשרויות עיקריות: ==<br /> <br /> ''' 1. תוצאה לא תקינה:'''<br /> <br /> נמצא עודף או חוסר כרומוזומלי שיש לו משמעות רפואית ברורה התסמונת כבר מוכרת וידועה..וגם כאן מספר אפשרויות: <br /> <br /> '''א.''' נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא תסמונת גנטית קשה ו/או פיגור שכלי או אוטיזם קשה בוודאות די מלאה (מעל 98%). לרוב מדובר בילד הסובל מתסמונת גנטית או פיגור שכלי שנבדק לשם איתור השינוי הזה. הימצאות הפגם יכולה כעת לאפשר ייעוץ גנטי לבני המשפחה, ידיעת הסיכון להישנותה, ומניעת ההישנות בהריונות הבאים במשפחה. במידה והממצא נמצא במי שפיר הוא מעיד על בעיה רצינית, וניתן אז להחליט על המשך או הפסקת ההיריון. במקרה כזה יש להשלים בדיקת ההורים הבריאים על מנת לראות אם הם נושאים שינוי כרומוזומלי המאפשר פוטנציאל להישנות התסמונת בהריונות הבאים.<br /> <br /> '''ב.''' נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא ככל הנראה תסמונת גנטית קשה, והוודאות לגביה היא גדולה מאד (מעל 30%) אבל לא מוחלטת. <br /> <br /> • במקרים אלו מדובר בחסר או עודף של מקטע כרומוזומלי המכיל גנים.<br /> <br /> • הגנים העודפים או החסרים בעלי פוטנציאל ידוע לגרום לפיגור שכלי או הפרעות התפתחותיות שונות. <br /> <br /> • לא נמצא עד כה עודף או חוסר כזה באנשים בריאים.<br /> <br /> • העודף או החסר לא קיים בהורים (צריך לבדוק ולהראות זאת).<br /> <br /> '''ג.''' נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא תסמונת גנטית מוכרת שמשמעותה היא שינויים בריאותיים מוכרים הניתנים לטיפול, לדוגמא נטייה לסוכרת בגיל המבוגר - הוודאות שלא תהיה תסמונת קשה המסכנת את תקינות העובר היא די מלאה (מעל 98%). לרוב.ממצא כזה יכול להיות כבר קיים במספר בני משפחה, והממצא פשוט מסביר את קיום התופעות אצלם. במידה והוא נמצא בעובר לא נדרש להפסיק ההיריון בגין בעיה כזו.<br /> <br /> <br /> '''2. תוצאה תקינה:'''<br /> <br /> נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמוכר כ&quot;ווריאציה נורמלית&quot; בבריאים – לא צפויה בעיה רפואית בגינה. בוודאות די מלאה (מעל 99%).<br /> <br /> <br /> '''3. תוצאה שמשמעותה לא לגמרי ברורה: ''' <br /> <br /> נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא ככל הנראה תקינה, אבל יכול להיות ספק קטן שלא ניתן להוכחה בשלב זה (ספק של 1%-2%). בילד עם אוטיזם או פיגור שכלי ממצאים כאלו צריכים עדיין להיבדק במסגרת מחקרית, על מנת לראות אם זה מסביר את הבעיות של הילד. מאידך, ממצאים אלו אינם צריכים לשמש כהמלצה להפסקת היריון באם מתגלים בהיריון.<br /> <br /> • במקרים אלו מדובר בחסר או עודף של מקטע כרומוזומלי המכיל גנים.<br /> <br /> • הגנים העודפים או החסרים לא נראים כבעלי פוטנציאל ידוע לגרום לפיגור שכלי או הפרעות התפתחותיות שונות. <br /> <br /> • לא נמצא עד כה עודף או חוסר כזה באנשים בריאים או בחולים.<br /> <br /> • העודף או החסר יכול אך לא חייב להיות קיים בהורים (לא נדרשת תמיד בדיקת הורים).<br /> <br /> <br /> == יתרונות הבדיקה ==<br /> <br /> '''1. זיהוי שינויים מזעריים בכרומוזומים שלא מתגלים בבדיקה הסטנדרטית,''' והמעידים על פיגור שכלי, אוטיזם, תסמונת גנטית קשה. . הבדיקה מאתרת מעל 280 תסמונות גנטיות קשות הקשורות בפיגור שכלי. <br /> <br /> מה הסיכוי שתמצא תוצאה המעידה על אחת התסמונות הגנטיות הנבדקות בצ'יפ (עם משמעות ברורה של פיגור שכלי ובעיות חמורות שבאות לידי ביטוי רק אחרי הלידה או אחר כך)?<br /> <br /> '''א. בבדיקת דם של:''' ילד או מבוגר עם פיגור שכלי או אוטיזם:כ- 1:6 כלומר לכל ילד כזה יש סיכוי של כ-15% שהסיבה האחראית לבעיותיו תתגלה (סוף סוף). מרגע זה ניתן לתת להורים ולכל בני המשפחה האחרים (קרובים ורחוקים) ייעוץ גנטי אמין לגבי הסיכון שלהם ללדת ילד עם בעיה כזו – ואם יש סיכון מוגבר לאפשר מניעת ההישנות של המקרה בוודאות.<br /> <br /> '''ב. בבדיקת תאי מי שפיר:''' <br /> <br /> a. שנעשתה בשיטה הרגילה ונמצאה ממצא שמשמעותו לא ברורה לחלוטין - למשל, כשמתגלה [[מרקר]] כרומוזום, או [[טרנסלוקציה]] חדשה: בכ- 1:10 מהמקרים נמצא כי מדובר בתסמונת של פיגור שכלי. מאידך אם בדיקת הצ'יפ הגנטי נמצאת תקינה היא מגדילה משמעותית את הביטחון שהמטען הגנטי מאוזן ושהסיכוי שלממצא הכרומוזומלי לא תהיה השפעה. <br /> <br /> b. שנעשתה בעובר שנתגלו אצלו מומים באולטרה סאונד:כ- 1:40. <br /> <br /> c. שנעשתה לאישה מבוגרת מעל 35:כ- 1:40. <br /> <br /> d. שנעשתה לאישה שאצלה נמצא סיכון גבוה לתסמונת דאון: כ- 1:40. <br /> <br /> e. שנעשתה לאישה שבהיריון קודם ילדה ילד עם פיגור שכלי או אוטיזם: כ- 1:50 עד 1:100.<br /> <br /> f. שנעשתה לאישה ללא סיבה מיוחדת, &quot;רק ליתר ביטחון&quot; התוצאות עד היום מפתיעות: כ- 1:100 עד 1:200.<br /> <br /> <br /> '''2. זיהוי של מוזאיקה.'''<br /> <br /> בילדים עם תסמונת גנטית הבדיקה הוכחה כיעילה גם בזיהוי מוזאיקה, כאשר המקטע החסר הוא רק בחלק של תאי הרקמה הנבדקת (בד&quot;כ דם או מי שפיר). נמצא כי מוזאיקות (של אפילו 7%), שלא התגלו בבדיקה הסטנדרטית של [[כרומוזומים]] התגלו בצ'יפים הללו.<br /> <br /> '''3. הבדיקה מהירה.'''<br /> <br /> אורכת עד כ-10 ימי עבודה מרגע שמגיעה למעבדה.<br /> <br /> == מגבלות וחסרונות של הבדיקה? ==<br /> <br /> '''1.''' טרם נקבעו קריטריונים ברורים לבדיקת הציפ במי שפיר: <br /> בעוד שבדם ברורים הקריטריונים (הבדיקה מומלצת לכל מקרה עם תסמונת גנטית או פיגור שכלי) עדיין לא קיימים קריטריונים ברורים למי נדרש לעשות את הבדיקה במי שפיר. יש קונצנזוס /שהבדיקה צריכה להעשות במקרים של מום – לא מין הנמנע שיהיו אינדיקציות נוספות. עד שיוגדר למי עוד הבדיקה חשובה, כל אישה העוברת בדיקת מי שפיר יכולה לשקול להוסיף את הבדיקה של הציפ הגנטי הזה.<br /> <br /> '''2.''' עד שיצטבר ניסיון רב טעויות עלולות להתגלות בפענוח. זה יכול להיות ב-2 אופנים:<br /> <br /> - במקרים שהתוצאה תקינה עדיין יכול להיות שברזולוציה גדולה יותר, או באנליזה מדוקדקת יותר (כמו קריאת הרצף הגנטי המלא),, או בהתקדמות המידע המצטבר, או בבדיקה השוואתית עם בני משפחה נוספים (הורים ואחים בריאים או חולים במשפחה) ניתן לאתר פגם שיש לו משמעות רפואית מזיקה. <br /> <br /> - באותה מידה, גם כשמוצאים שינוי המפורש כתוצאה לא ושעלול להיות הגורם לתסמונת ופיגור שכלי. עדיין ייתכנו מצבים בהם הסקה זו הינה מוטעית והילד בעצם יצא תקין. <br /> <br /> הצורות השונות של תקלות בבדיקה כמו גם מצבים יוצאי דופן מפורטים בדף מידע נפרד על בדיקת ה-CGH.<br /> <br /> '''3.''' המחיר. האנליזה לא פשוטה והחומרים יקרים. עלות הבדיקות של הצ'יפים הגנטיים נעה בין 1,200 ל- 1,700 דולר. <br /> למרות הסתייגויות אלו ובסופו של דבר: מדובר בבדיקה חשובה, שכבר ניסיון רב בצידה, ואשר משדרגת במידה ניכרת ביותר את בדיקת הכרומוזומים הסטנדרטית (תחת המיקרוסקופ) שהייתה ועדיין מהווה את השגרה.<br /> <br /> == מה למדנו מהניסיון שצברנו בארץ? ==<br /> <br /> בילדים הניסיון שלנו דומה לזה של אחרים ומראה שהבדיקה מאד יעילה. היא עוזרת מאד לאתר את הפגם בילדים עם פיגור שכלי, אוטיזים ותסמונות נדירות אחרות. הבדיקה אצלם יכולה להיעשות בצ'יפ עם צפיפות גדולה של סמנים. אמנם ימצאו שינויים פולימורפים רבים, אך עם הידע הקיים היום, והשוואה להורים (רק בחלק מהמקרים זה יעשה) ניתן להפיק ממנה תועלת בלי להגיע למצב של אי-בהירות.<br /> <br /> במי שפיר – מניסיוננו בבדיקת מעל 400 דגימות נראה כי הבדיקה מאד חשובה במקרים בהם יש ממצאי אולטרה-סאונד לא תקינים (כולל מומים, עיכוב בגדילה, ריבוי מי שפיר וכד'), ו-1 מתוך 40 מקרים היא מאתרת עדות לפיגור שכלי שאחרת לא היה מתגלה. <br /> <br /> כמו כן, להפתעתנו, הניסיון מראה שגם בבדיקות מי שפיר שנערכו למקרים ללא ממצאי אולטרה-סאונד חריגים הבדיקה עשויה לאתר פגם כרומוזומלי מזערי בסיכוי גדול מ-1:200. דרוש עוד לבסס את הניסיון בקבוצה זו.<br /> <br /> בכל מקרה בבדיקת מי שפיר יש להשתמש בצ'יפ עם רזולוציה לא מאד צפופה בכדי להימנע מנזק הנובע ממצאים שמשמעותם לא ברורה. בעתיד כשהמידע יהיה יותר ברור ניתן יהיה גם במי שפיר להשתמש בצ'יפ מפורט מאד.<br /> <br /> בכל מקרה, התשובה צריכה להינתן ברזולוציה מתאימה למקרה ומפורטת בדף התשובה. אם רופא או מטופל יבקש להשתמש ברזולוציה גבוהה יותר ניתן יהיה לבצע פרוט רב יותר בבדיקה נוספת.<br /> <br /> '''פרטים טכניים:'''<br /> <br /> מה הסטטוס של השימוש בבדיקות אלו בארצות אחרות? בעולם המערבי מבוצעות רוב מכריע של הבדיקות לילדים עם פיגור שכלי עם או בלי בעיות אחרות. הבדיקות הללו לאחר בדיקת רופא גנטיקאי רפואי ולאחר ייעוץ גנטי ודרך המכונים הגנטיים. מעטים אם בכלל נעשות כאלו, הבדיקות המבוצעות במי שפיר כשיש ממצאים חריגים בהריון.<br /> <br /> היכן מתבצעות הבדיקות? - הבדיקות מבוצעות בארץ ובחלק מהמכונים הדגימה נשלחת למקום מבצע בארץ או בחו&quot;ל.- הן נערכות לאחר ייעוץ גנטי ודרך המכונים הגנטיים.<br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%A6%27%D7%99%D7%A4_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99].<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 23:09, 1 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%A6%27%D7%99%D7%A4_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_-_Chromosomal_micro-array_analysis&diff=1694 2010-11-01T21:09:26Z

<p>מוטי שוחט: דף חדש: == רקע: == '''מהי בדיקת הצי'פ הגנטי לאנליזה מפורטת של כרומוזומים, ובלעז: Chromosomal micro-array analysis.''' צ'יפים גנטיי...</p> <hr /> <div>== רקע: ==<br /> <br /> '''מהי בדיקת הצי'פ הגנטי לאנליזה מפורטת של כרומוזומים, ובלעז: Chromosomal micro-array analysis.'''<br /> <br /> צ'יפים גנטיים מהווים טכנולוגיה חדישה, המאפשרת לבדוק בבת אחת אזורים רבים (מאות אלפי אתרים) בחומר הגנטי של הנבדק. <br /> <br /> כאן מדובר בצ'יפ גנטי הבוחן האם יש בחומר הגנטי (כרומוזומים) של הנבדק עודף או חוסר של מקטע העלול לגרום לו פיגור שכלי או אוטיזם או תסמונת גנטית קשה אחרת.<br /> <br /> זוהי בעצם הבדיקה הכרומוזומלית המודרנית והיא מאפשרת איתור של מאות תסמונות של פיגור שכלי שלא ניתנות לאבחון בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים. עד היום, במשך למעלה מ-50 שנה, הבדיקה של הכרומוזומים (בדגימת דם או מי שפיר או כל רקמה אחרת) נעשתה בבחינה תחת המיקרוסקופ ואפשרה לאתר רק מצבים בהם יש עודף או חוסר של חומר כרומוזומלי גדול שניתן לאתרם במיקרוסקופ.<br /> <br /> קפיצת המדרגה באבחון מתאפשרת בשיטה זו בעקבות היכולת שלה לבחון מספר עצום של מקטעים גנטיים על גבי הצ'יפ בשיטות מולקולאריות – ובכך הרזולוציה של בדיקת הכרומוזומים עולה פי 100 מזו שנעשתה עד היום.<br /> <br /> השיטה כבר נבחנה בעשרות ואולי מאות אלפי נבדקים והצטבר מידע רב שמאפשר לרופאים ליישמו לשימוש קליני.<br /> <br /> כעיקרון, בבדיקה זו משווים בכל מקטע ומקטע לאורך החומר הגנטי בין כמות החומר המצויה בנבדק (עובר במי שפיר או דם מילד) לעומת זו המצויה באדם הנחשב לתקין - האזור שבו לנבדק עודף כרומוזומלי יתגלו בבדיקה כצבע פלורוסנטי מוגבר, ובאופן דומה יתגלה כצבע פלורוצנטי מופחת אם לנבדק יש חוסר כרומוזומלי. התוצאה מיד מתורגמת למידע מפורט של אילו גנים ספציפיים נמצאים במקטע העודף או החסר. מידע זה מפורש אחר כך על ידי הרופאים, ובזכות הידע שהצטבר למשמעות קלינית.<br /> <br /> == אלו צ'יפים קיימים לאיתור שינויים בכרומוזומים ומי מהם עדיף יותר? ==<br /> <br /> מידת הרזולוציה בבדיקה זו יכולה להיות גדולה יותר אם מקטעי הדנ&quot;א על גבי הזכוכית יהיו קטנים ורבים יותר. <br /> <br /> משתמשים בכאלה עם רזולוציה גבוהה לדגימות דם של ילדים עם חשד לתסמונות גנטיות. מאידך במי שפיר נוטים לבדוק ברזולוציה פחות מפורטת בכדי להקטין התמודדות עם מצבים שמשמעותם בשלב זה אינה ידועה. יש להניח שככל שהמידע על המשמעות של שינויים קטנים (שהם שכיחים) על הבריאות של הנבדק תגבר ניתן יהיה לבדוק גם את מי השפיר בצ'יפ המפורט.<br /> <br /> == אלו תוצאות תיתכנה? קיימות 3 אפשרויות עיקריות: ==<br /> <br /> ''' 1. תוצאה לא תקינה:'''<br /> <br /> נמצא עודף או חוסר כרומוזומלי שיש לו משמעות רפואית ברורה התסמונת כבר מוכרת וידועה..וגם כאן מספר אפשרויות: <br /> <br /> '''א.''' נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא תסמונת גנטית קשה ו/או פיגור שכלי או אוטיזם קשה בוודאות די מלאה (מעל 98%). לרוב מדובר בילד הסובל מתסמונת גנטית או פיגור שכלי שנבדק לשם איתור השינוי הזה. הימצאות הפגם יכולה כעת לאפשר ייעוץ גנטי לבני המשפחה, ידיעת הסיכון להישנותה, ומניעת ההישנות בהריונות הבאים במשפחה. במידה והממצא נמצא במי שפיר הוא מעיד על בעיה רצינית, וניתן אז להחליט על המשך או הפסקת ההיריון. במקרה כזה יש להשלים בדיקת ההורים הבריאים על מנת לראות אם הם נושאים שינוי כרומוזומלי המאפשר פוטנציאל להישנות התסמונת בהריונות הבאים.<br /> <br /> '''ב.''' נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא ככל הנראה תסמונת גנטית קשה, והוודאות לגביה היא גדולה מאד (מעל 30%) אבל לא מוחלטת. <br /> <br /> • במקרים אלו מדובר בחסר או עודף של מקטע כרומוזומלי המכיל גנים.<br /> <br /> • הגנים העודפים או החסרים בעלי פוטנציאל ידוע לגרום לפיגור שכלי או הפרעות התפתחותיות שונות. <br /> <br /> • לא נמצא עד כה עודף או חוסר כזה באנשים בריאים.<br /> <br /> • העודף או החסר לא קיים בהורים (צריך לבדוק ולהראות זאת).<br /> <br /> '''ג.''' נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא תסמונת גנטית מוכרת שמשמעותה היא שינויים בריאותיים מוכרים הניתנים לטיפול, לדוגמא נטייה לסוכרת בגיל המבוגר - הוודאות שלא תהיה תסמונת קשה המסכנת את תקינות העובר היא די מלאה (מעל 98%). לרוב.ממצא כזה יכול להיות כבר קיים במספר בני משפחה, והממצא פשוט מסביר את קיום התופעות אצלם. במידה והוא נמצא בעובר לא נדרש להפסיק ההיריון בגין בעיה כזו.<br /> <br /> <br /> '''2. תוצאה תקינה:'''<br /> <br /> נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמוכר כ&quot;ווריאציה נורמלית&quot; בבריאים – לא צפויה בעיה רפואית בגינה. בוודאות די מלאה (מעל 99%).<br /> <br /> <br /> '''3. תוצאה שמשמעותה לא לגמרי ברורה: ''' <br /> <br /> נמצא חוסר או עודף של מקטע כרומוזומלי שמשמעותו היא ככל הנראה תקינה, אבל יכול להיות ספק קטן שלא ניתן להוכחה בשלב זה (ספק של 1%-2%). בילד עם אוטיזם או פיגור שכלי ממצאים כאלו צריכים עדיין להיבדק במסגרת מחקרית, על מנת לראות אם זה מסביר את הבעיות של הילד. מאידך, ממצאים אלו אינם צריכים לשמש כהמלצה להפסקת היריון באם מתגלים בהיריון.<br /> <br /> • במקרים אלו מדובר בחסר או עודף של מקטע כרומוזומלי המכיל גנים.<br /> <br /> • הגנים העודפים או החסרים לא נראים כבעלי פוטנציאל ידוע לגרום לפיגור שכלי או הפרעות התפתחותיות שונות. <br /> <br /> • לא נמצא עד כה עודף או חוסר כזה באנשים בריאים או בחולים.<br /> <br /> • העודף או החסר יכול אך לא חייב להיות קיים בהורים (לא נדרשת תמיד בדיקת הורים).<br /> <br /> <br /> == יתרונות הבדיקה ==<br /> <br /> '''1. זיהוי שינויים מזעריים בכרומוזומים שלא מתגלים בבדיקה הסטנדרטית,''' והמעידים על פיגור שכלי, אוטיזם, תסמונת גנטית קשה. . הבדיקה מאתרת מעל 280 תסמונות גנטיות קשות הקשורות בפיגור שכלי. <br /> <br /> מה הסיכוי שתמצא תוצאה המעידה על אחת התסמונות הגנטיות הנבדקות בצ'יפ (עם משמעות ברורה של פיגור שכלי ובעיות חמורות שבאות לידי ביטוי רק אחרי הלידה או אחר כך)?<br /> <br /> '''א. בבדיקת דם של:''' ילד או מבוגר עם פיגור שכלי או אוטיזם:כ- 1:6 כלומר לכל ילד כזה יש סיכוי של כ-15% שהסיבה האחראית לבעיותיו תתגלה (סוף סוף). מרגע זה ניתן לתת להורים ולכל בני המשפחה האחרים (קרובים ורחוקים) ייעוץ גנטי אמין לגבי הסיכון שלהם ללדת ילד עם בעיה כזו – ואם יש סיכון מוגבר לאפשר מניעת ההישנות של המקרה בוודאות.<br /> <br /> '''ב. בבדיקת תאי מי שפיר:''' <br /> <br /> a. שנעשתה בשיטה הרגילה ונמצאה ממצא שמשמעותו לא ברורה לחלוטין - למשל, כשמתגלה [[מרקר]] כרומוזום, או [[טרנסלוקציה]] חדשה: בכ- 1:10 מהמקרים נמצא כי מדובר בתסמונת של פיגור שכלי. מאידך אם בדיקת הצ'יפ הגנטי נמצאת תקינה היא מגדילה משמעותית את הביטחון שהמטען הגנטי מאוזן ושהסיכוי שלממצא הכרומוזומלי לא תהיה השפעה. <br /> <br /> b. שנעשתה בעובר שנתגלו אצלו מומים באולטרה סאונד:כ- 1:40. <br /> <br /> c. שנעשתה לאישה מבוגרת מעל 35:כ- 1:40. <br /> <br /> d. שנעשתה לאישה שאצלה נמצא סיכון גבוה לתסמונת דאון: כ- 1:40. <br /> <br /> e. שנעשתה לאישה שבהיריון קודם ילדה ילד עם פיגור שכלי או אוטיזם: כ- 1:50 עד 1:100.<br /> <br /> f. שנעשתה לאישה ללא סיבה מיוחדת, &quot;רק ליתר ביטחון&quot; התוצאות עד היום מפתיעות: כ- 1:100 עד 1:200.<br /> <br /> <br /> '''2. זיהוי של מוזאיקה.'''<br /> <br /> בילדים עם תסמונת גנטית הבדיקה הוכחה כיעילה גם בזיהוי מוזאיקה, כאשר המקטע החסר הוא רק בחלק של תאי הרקמה הנבדקת (בד&quot;כ דם או מי שפיר). נמצא כי מוזאיקות (של אפילו 7%), שלא התגלו בבדיקה הסטנדרטית של [[כרומוזומים]] התגלו בצ'יפים הללו.<br /> <br /> '''3. הבדיקה מהירה.'''<br /> <br /> אורכת עד כ-10 ימי עבודה מרגע שמגיעה למעבדה.<br /> <br /> == מגבלות וחסרונות של הבדיקה? ==<br /> <br /> '''1.''' טרם נקבעו קריטריונים ברורים לבדיקת הציפ במי שפיר: <br /> בעוד שבדם ברורים הקריטריונים (הבדיקה מומלצת לכל מקרה עם תסמונת גנטית או פיגור שכלי) עדיין לא קיימים קריטריונים ברורים למי נדרש לעשות את הבדיקה במי שפיר. יש קונצנזוס /שהבדיקה צריכה להעשות במקרים של מום – לא מין הנמנע שיהיו אינדיקציות נוספות. עד שיוגדר למי עוד הבדיקה חשובה, כל אישה העוברת בדיקת מי שפיר יכולה לשקול להוסיף את הבדיקה של הציפ הגנטי הזה.<br /> <br /> '''2.''' עד שיצטבר ניסיון רב טעויות עלולות להתגלות בפענוח. זה יכול להיות ב-2 אופנים:<br /> <br /> - במקרים שהתוצאה תקינה עדיין יכול להיות שברזולוציה גדולה יותר, או באנליזה מדוקדקת יותר (כמו קריאת הרצף הגנטי המלא),, או בהתקדמות המידע המצטבר, או בבדיקה השוואתית עם בני משפחה נוספים (הורים ואחים בריאים או חולים במשפחה) ניתן לאתר פגם שיש לו משמעות רפואית מזיקה. <br /> <br /> - באותה מידה, גם כשמוצאים שינוי המפורש כתוצאה לא ושעלול להיות הגורם לתסמונת ופיגור שכלי. עדיין ייתכנו מצבים בהם הסקה זו הינה מוטעית והילד בעצם יצא תקין. <br /> <br /> הצורות השונות של תקלות בבדיקה כמו גם מצבים יוצאי דופן מפורטים בדף מידע נפרד על בדיקת ה-CGH.<br /> <br /> '''3.''' המחיר. האנליזה לא פשוטה והחומרים יקרים. עלות הבדיקות של הצ'יפים הגנטיים נעה בין 1,200 ל- 1,700 דולר. <br /> למרות הסתייגויות אלו ובסופו של דבר: מדובר בבדיקה חשובה, שכבר ניסיון רב בצידה, ואשר משדרגת במידה ניכרת ביותר את בדיקת הכרומוזומים הסטנדרטית (תחת המיקרוסקופ) שהייתה ועדיין מהווה את השגרה.<br /> <br /> == מה למדנו מהניסיון שצברנו בארץ? ==<br /> <br /> בילדים הניסיון שלנו דומה לזה של אחרים ומראה שהבדיקה מאד יעילה. היא עוזרת מאד לאתר את הפגם בילדים עם פיגור שכלי, אוטיזים ותסמונות נדירות אחרות. הבדיקה אצלם יכולה להיעשות בצ'יפ עם צפיפות גדולה של סמנים. אמנם ימצאו שינויים פולימורפים רבים, אך עם הידע הקיים היום, והשוואה להורים (רק בחלק מהמקרים זה יעשה) ניתן להפיק ממנה תועלת בלי להגיע למצב של אי-בהירות.<br /> <br /> במי שפיר – מניסיוננו בבדיקת מעל 400 דגימות נראה כי הבדיקה מאד חשובה במקרים בהם יש ממצאי אולטרה-סאונד לא תקינים (כולל מומים, עיכוב בגדילה, ריבוי מי שפיר וכד'), ו-1 מתוך 40 מקרים היא מאתרת עדות לפיגור שכלי שאחרת לא היה מתגלה. <br /> <br /> כמו כן, להפתעתנו, הניסיון מראה שגם בבדיקות מי שפיר שנערכו למקרים ללא ממצאי אולטרה-סאונד חריגים הבדיקה עשויה לאתר פגם כרומוזומלי מזערי בסיכוי גדול מ-1:200. דרוש עוד לבסס את הניסיון בקבוצה זו.<br /> <br /> בכל מקרה בבדיקת מי שפיר יש להשתמש בצ'יפ עם רזולוציה לא מאד צפופה בכדי להימנע מנזק הנובע ממצאים שמשמעותם לא ברורה. בעתיד כשהמידע יהיה יותר ברור ניתן יהיה גם במי שפיר להשתמש בצ'יפ מפורט מאד.<br /> <br /> בכל מקרה, התשובה צריכה להינתן ברזולוציה מתאימה למקרה ומפורטת בדף התשובה. אם רופא או מטופל יבקש להשתמש ברזולוציה גבוהה יותר ניתן יהיה לבצע פרוט רב יותר בבדיקה נוספת.<br /> <br /> '''פרטים טכניים:'''<br /> <br /> מה הסטטוס של השימוש בבדיקות אלו בארצות אחרות? בעולם המערבי מבוצעות רוב מכריע של הבדיקות לילדים עם פיגור שכלי עם או בלי בעיות אחרות. הבדיקות הללו לאחר בדיקת רופא גנטיקאי רפואי ולאחר ייעוץ גנטי ודרך המכונים הגנטיים. מעטים אם בכלל נעשות כאלו, הבדיקות המבוצעות במי שפיר כשיש ממצאים חריגים בהריון.<br /> <br /> היכן מתבצעות הבדיקות? - הבדיקות מבוצעות בארץ ובחלק מהמכונים הדגימה נשלחת למקום מבצע בארץ או בחו&quot;ל.- הן נערכות לאחר ייעוץ גנטי ודרך המכונים הגנטיים.<br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: http://www.genopedia.co.il.<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 23:09, 1 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%97%D7%AA_%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%AA_-_Familial_mediterranean_fever&diff=1689 2010-11-01T20:46:35Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== סוגים וסימנים קלינים ==<br /> <br /> הצורה הקלסית של קדחת ים תיכונית מתאפינת בעיקר בהתקפים חוזרים של חום המלווה בדלקת של קרומי הבטן (מתבטא בכאבי בטן חזקים המאלצים שומר שלא יגעו לו בבטן וכל תזוזה לא נסבלת), או בדלקת של קרומי הריאה (מתבטא בכאבים בחזה בעת שאיפה עמוקה של האוויר לבית החזה), או קרומי הפרק (מתבטא בנפיחות, אודם וכאב של הפרק המעורב – בד&quot;כ הקרסול או הברך). ההתקפים הללו נמשכים 24-48 שעות באופן רצוף!וחולפים מעצמם. ברוב המקרים, החולים סובלים כה קשה מכאבי הבטן עד כי הם נאלצים לשכב למשך יומיים במיטה, הבטן תפוחה וקשה, וכל נגיעה קלה בבטן מאד כואבת. יש גם עייפות וצמרמורות. תדירות ההתקפים משתנה מאחת לשבוע עד אחת למספר חודשים ואף אחת למספר שנים. <br /> <br /> עם טיפול תרופתי יום יומי הנקרא כולכיצין התקפי ה-FMF פוחתים או אף חולפים ברוב הגדול של החולים. רק ב-5% מהמקרים אין תגובה לטיפול – גם אז מומלץ להמשיך בו שכן הטיפול מגן מהסיבוך הכיליתי (ראה להלן).<br /> <br /> יש לציין כי הנפיחות בקרסול המופיעה בסוף היום בחלק גדול מחולי FMF מושפעת בעיקר על ידי המאמץ (זמן ומשך העמידה על הרגליים), ואלו לא תמיד משתפרים על ידי הטיפול בכולכיצין.<br /> <br /> <br /> '''מה משפיע על הופעת התקף?''' זה משתנה מחולה לחולה. לרוב מתח נפשי (לפני טיול, לפני בחינה וכד'). לעיתים מאמץ גופני (מסע ארוך), וחלק מהחולים מרגישים שיש קשר לשינויים במזג אויר, מחזור חודשי. האוכל לא ממש משפיע. בהיריון יש לעיתים הטבה ולעיתים החמרה של חומרת המחלה. <br /> <br /> '''הסיבוך העיקרי של המחלה''': הינו שקיעה של חומר הנקרא עמילואיד בכילייה המתבטא בשלב ראשון בהפרשה מוגברת של חלבון בשתן (בשלב זה עדיין ניתן לתקן את הפגם הכיליתי אם מתחילים בטיפול בכולכיצין). בהמשך עלולה להופיע אי ספיקת כליות כרונית. סיבוך זה שכיח אצל החולים עם מוטציות קשות (פגם בגן במקום חשוב). ניתן למנוע סיבוך זה ע&quot;י טיפול קבוע בכולכיצין גם אם הטיפול לא עוזר להקלה על עוצמת ו/או תדירות ההתקפים עצמם.<br /> <br /> ישנם מקרים יחסית לא שכיחים של הופעת הסיבוך הכיליתי מבלי שהחולה ביטא את סימני המחלה הקלסיים – צורה זו שכיחה ביהודים מצפון אפריקה, ערבים, טורקים וארמנים (ושוב באותם מקרים בהם הפגם הגנטי הינו מהסוג הקשה – כלומר מוטציה קשה (בעיקר זו שבעמדה 694 לאורך החלבון הנוצר מהגן). <br /> <br /> לאחרונה, עם גילוי הגן ל-FMF התברר שפגיעות (מוטציות) בגן זה יכולות להתבטא בתמונה קלינית קלה יותר שבעבר לא אובחנו כ- FMF. צורות קלות אלו שכיחות בארץ בעיקר ביהודים אשכנזים, באיטלקים ובלבנים לא יהודים. החולים הללו לרוב (אך לא תמיד – לכן דרוש מעקב אחר השתן) לא מפתחים את הסיבוך הכיליתי גם אם לא יטופלו בכולכיצין.<br /> <br /> פרט לבדיקה הגנטית, אין בדיקה אחרת אבחנתית ל-FMF, אם כי ידוע כי בזמן התקף ניתן למצוא בדם אצל החולים רמה גבוהה של תאי דם לבנים, שקיעת דם מוחשת, ורמה גבוהה של פיברינוגן. אלו הם סימנים לא ספציפים המופיעים במצבים בהם יש דלקת מכל סיבה שהיא, ולכן לא ניתן להתייחס רק להם בכדי לאבחן את החולים באופן חד משמעי.<br /> <br /> <br /> '''האבחנה''': <br /> <br /> האבחנה של FMF מתבססת על שילוב של קליניקה אופינית, תמיכה מבדיקת הדם (שקיעת דם, ספירת דם ופיברינוגן), ותגובה לטיפול ניסיוני בכולכיצין (בד&quot;כ הטיפול ניתן ל-6 חודשים ומופסק ועל פי רישום ההתקפים באותה תקופה ניתן להעריך באם הייתה תגובה טובה בעת הטיפול והרעה בעת הפסקתו). לאחרונה האבחנה מתבססת על הבדיקה הגנטית – ראה מטה.<br /> <br /> <br /> '''על התרופה:''' <br /> <br /> הטיפול בכולכיצין הינו אחד הטיפולים המוצלחים ביותר המוכרים ברפואה - כמעט ואין דוגמא לטיפול במחלה גנטית שיש לה טיפול חסר תופעות לוואי ארוכות טווח. יש ניסיון ארוך שנים עם התרופה ופרט להשפעה על ריבוי יציאות במשך היום אין לתרופה תופעות אחרות. יש צורך לקחת את הטיפול באופן קבוע שכן הפסקה בלקיחה גורמת להופעת התקף. נדרש מעקב רופא מטפל אחר תפקודי כבד ואחר חלבון בשתן - אחת לשנה עד חצי שנה.<br /> <br /> <br /> '''בהריון והנקה:''' <br /> <br /> גם בהיריון (וכמובן גם לקראת הריון) מומלץ לחולים לקחת את הטיפול - התקפי החום וכאבי הבטן ב-FMF (שעלולים לחזור עם הפסקת הטיפול) מגדילים את הסיכון לאי-פוריות (בעיקר בגברים), לאי כניסה להיריון או להפלה - בעיקר בחולים הקשים. מאידך הטיפול לא מגביר את הסיכון למומים. בעבר הועלה חשש שהתרופה עלולה להגדיל סיכון לבעיות כרומוזומליות, אך מנסיון על מאות מקרים בארץ לא הוכח שזה כך - בכל זאת נהוג להציע/לבצע לכל אישה הנוטלת כולכיצין בדיקת מי שפיר על חשבון משרד הבריאות.<br /> <br /> <br /> '''טיפולים תחליפיים באלו שאינם מגיבים לטיפול הרגיל:'''<br /> <br /> 1. לחולים שלא מגיבים מעלים את המינון בהדרגה. ישנם חולים המגיעים למינוים של 5-6 כדורים ביום (2.5-3 מ&quot;ג ביום). כל זאת בהשגחת רופא. <br /> <br /> 2. טיפול בתרופה הנקראת Anakinra (מעכב רצפטור של IL-1 - חומר שרמתו עולה ב-FMF) - במינון של 100מ&quot;ג ליום או אחת ליומיים בזריקות). התרופה נמצאה מאד יעילה בעצירת ההתקפים, אך גורמת לגירוי לעיתים לא נסבל באיזור ההזרקה וגם לנטייה לדלקת ראות. אין עדיין ניסיון ארוך טווח ולכן יעילותה לטווח ארוך, או השפעתה המזיקה לאורך טווח ארוך אינם ידועים.<br /> <br /> 3. כתוספת לתרופה כולכיצין דרך הפה - הוצע להוסיף גם טיפול בכולכיצין בעירוי לוריד אחת לשבוע - 1 מ&quot;ג כל פעם. אף שדווח שישנה הטבה בחלק מהמקרים הללו הטיפול אינו כל כך ישים ולא בשימוש.<br /> <br /> == צורת ההעברה התורשתית: ==<br /> <br /> [[הורשה אוטוזומלית רצסיבית]]. FMF יופיע מחלה רק אם שני הגנים (האבהי והאימהי) יהיו עם פגיעה (מוטציה):<br /> <br /> חומרת המחלה הקלסית משתנה במידה לא גדולה בסוגי המוטציות – אז מדובר בשילוב של 2 מוטציות די קשות עד קשות (למשל מוטציות בעמדה 694 ו-680 של החלבון הנוצר מהגן).<br /> <br /> בצורות הלא קלסיות והקלות יותר מוצאים שלפחות באחד משני הגנים אצל החולה קיימת מוטציה קלה (לדוגמא: מוטציה בעמדה 148 של החלבון).<br /> <br /> תוארו מספר משפחות בהן היה לחוקרים רושם שהעברת המחלה אוטוזומלית דומיננטית - אולם לא מן הנמנע כי גם שם קיימת מוטציה נוספת שלא תוארה ושגם משפחות אלו מייצגות את אותה העברה תורשתית - אוטוזומלית רצסיבית.<br /> <br /> '''מידת ביטוי המחלה:''' - בצורה הקלסית מלאה. התבטאות המחלה חלקית בצורות הלא קלסיות.<br /> <br /> == בעיות נילוות: ==<br /> <br /> לחלק מהחולים יש מחלות נילוות אחרות: דלקות פרקים ומחלות ראומטיות אחרות, הנוך-שונליין, דלקת של האשך, לופוס. <br /> <br /> בהיריון אין אפשרות לראות סימנים וגם אין צורך.<br /> <br /> == מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף? ==<br /> <br /> לזוג שנולד לו ילד חולה : 25%. המחלה ניתנת לאיבחון בהריון אך מסיבות איתיות לא מומלץ לבצען אלא בתקופת הילדות. לאחים של חולי FMF מומלץ לעבור בדיקה גנטית ולוודא שאינם חולים ושאינם זקוקים לטיפול. במיוחד הדבר נכון אם האח החולה הינו עם המוטציות ה&quot;קשות&quot;.<br /> <br /> הסיכון לבני משפחה רחוקים יותר תלוי בקרבה של הנועצים מהסובלים מהבעיה, במוצא בני הזוג שלהם, בקיום קרובים חולים ב-FMF לבן הזוג וכד' ויקבע בייעוץ גנטי. <br /> <br /> == המידע הגנטי מולקולרי: ==<br /> <br /> '''''הגן למחלה:''''' פירין. '''''מיקומו:''''' כרומוזום 16.<br /> <br /> == האמצעים לברור גנטי: ==<br /> <br /> '''''בדיקה אבחנתית:''''' ניתן לבצע בדיקה ישירה ולאתר את הפגם בגן ע&quot;י חיפוש המוטציות השכיחות.<br /> <br /> הפגם הגנטי הגורם FMF מצוי בכל העדות. שיעור הנשאים נע בין אחד לחמישה באוכלוסייה הבריאה ביהודים מעיראק וצפון אפריקה, בערבים, בארמנים ובטורקים. בעידות אלו המוטציות הינן כאמור קשות ומובילות לביטוי קלסי כמתואר לעיל. הבדיקה הגנטית מאבחנת רק כ-80%-90% מהחולים (או הנשאים).<br /> <br /> גם באשכנזים שכיחות הנשאים גבוהה (עד 1 ל-5 אנשים בריאים) אך המוטציות קלות ולכן שכיחות החולים הסובלים מהתקפי הדלקת החוזרים של FMF הינה נמוכה מאד מהצפוי.<br /> <br /> בעדות אחרות. לא זו בלבד שהשכיחות נמוכה יחסית אלא גם הפגם בגן הוא שונה (מוטציה שונה) ואצלם אפשר לאתר אחוז יחסית קטן מהחולים. <br /> לנוכח מידע זה יש חשיבות רבה להגדיר את מוצא ההורים של הנבדק. היום אי אפשר לבדוק בצורה מוחלטת את מצב המחלה (או הנשאות) של יוצאי הודו, תימן, אפגניסטן, וכורדיסטן (כששני ההורים ממוצא זה). חשוב להדגיש כי המחלה נדירה בעדות אלה, אם כי הפגמים בגן לא אותרו עדיין.<br /> לגבי הבטריה של המוטציות הנבדקות – ישנן מקומות בארץ שאצלם (באותה עלות) בדיקת המוטציות כוללת ריצוף של אקסון 10 _(שם נמצאות רוב מכריע של המוטציות הקשות). בסיכום בדיקות שנעשו למעל 100 נבדקים בצורה כזו, מצאו בבית החולים בלינסון/שניידר כי תוספת זו לבדיקה מאפשרת להעלות את אחוז הגילוי של הפגמים בגן ולשנות את האבחנה המולקולרית למעל 10% מהנבדקים.<br /> <br /> '''''בדיקת נשאות:''''' אין צורך.<br /> <br /> '''''בדיקת העובר:''''' אין צורך.<br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: http://www.genopedia.co.il.<br /> <br /> <br /> '''מידע נוסף ןמפורט לפי מוטציות שנכתב על ידי המחבר'''<br /> <br /> http://www.ncbi.nlm.nih.gov/bookshelf/br.fcgi?book=gene&amp;part=fmf<br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 22:45, 1 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%97%D7%AA_%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%AA_-_Familial_mediterranean_fever&diff=1688 2010-11-01T20:45:16Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== סוגים וסימנים קלינים ==<br /> <br /> הצורה הקלסית של קדחת ים תיכונית מתאפינת בעיקר בהתקפים חוזרים של חום המלווה בדלקת של קרומי הבטן (מתבטא בכאבי בטן חזקים המאלצים שומר שלא יגעו לו בבטן וכל תזוזה לא נסבלת), או בדלקת של קרומי הריאה (מתבטא בכאבים בחזה בעת שאיפה עמוקה של האוויר לבית החזה), או קרומי הפרק (מתבטא בנפיחות, אודם וכאב של הפרק המעורב – בד&quot;כ הקרסול או הברך). ההתקפים הללו נמשכים 24-48 שעות באופן רצוף!וחולפים מעצמם. ברוב המקרים, החולים סובלים כה קשה מכאבי הבטן עד כי הם נאלצים לשכב למשך יומיים במיטה, הבטן תפוחה וקשה, וכל נגיעה קלה בבטן מאד כואבת. יש גם עייפות וצמרמורות. תדירות ההתקפים משתנה מאחת לשבוע עד אחת למספר חודשים ואף אחת למספר שנים. <br /> <br /> עם טיפול תרופתי יום יומי הנקרא כולכיצין התקפי ה-FMF פוחתים או אף חולפים ברוב הגדול של החולים. רק ב-5% מהמקרים אין תגובה לטיפול – גם אז מומלץ להמשיך בו שכן הטיפול מגן מהסיבוך הכיליתי (ראה להלן).<br /> <br /> יש לציין כי הנפיחות בקרסול המופיעה בסוף היום בחלק גדול מחולי FMF מושפעת בעיקר על ידי המאמץ (זמן ומשך העמידה על הרגליים), ואלו לא תמיד משתפרים על ידי הטיפול בכולכיצין.<br /> <br /> <br /> '''מה משפיע על הופעת התקף?''' זה משתנה מחולה לחולה. לרוב מתח נפשי (לפני טיול, לפני בחינה וכד'). לעיתים מאמץ גופני (מסע ארוך), וחלק מהחולים מרגישים שיש קשר לשינויים במזג אויר, מחזור חודשי. האוכל לא ממש משפיע. בהיריון יש לעיתים הטבה ולעיתים החמרה של חומרת המחלה. <br /> <br /> '''הסיבוך העיקרי של המחלה''': הינו שקיעה של חומר הנקרא עמילואיד בכילייה המתבטא בשלב ראשון בהפרשה מוגברת של חלבון בשתן (בשלב זה עדיין ניתן לתקן את הפגם הכיליתי אם מתחילים בטיפול בכולכיצין). בהמשך עלולה להופיע אי ספיקת כליות כרונית. סיבוך זה שכיח אצל החולים עם מוטציות קשות (פגם בגן במקום חשוב). ניתן למנוע סיבוך זה ע&quot;י טיפול קבוע בכולכיצין גם אם הטיפול לא עוזר להקלה על עוצמת ו/או תדירות ההתקפים עצמם.<br /> <br /> ישנם מקרים יחסית לא שכיחים של הופעת הסיבוך הכיליתי מבלי שהחולה ביטא את סימני המחלה הקלסיים – צורה זו שכיחה ביהודים מצפון אפריקה, ערבים, טורקים וארמנים (ושוב באותם מקרים בהם הפגם הגנטי הינו מהסוג הקשה – כלומר מוטציה קשה (בעיקר זו שבעמדה 694 לאורך החלבון הנוצר מהגן). <br /> <br /> לאחרונה, עם גילוי הגן ל-FMF התברר שפגיעות (מוטציות) בגן זה יכולות להתבטא בתמונה קלינית קלה יותר שבעבר לא אובחנו כ- FMF. צורות קלות אלו שכיחות בארץ בעיקר ביהודים אשכנזים, באיטלקים ובלבנים לא יהודים. החולים הללו לרוב (אך לא תמיד – לכן דרוש מעקב אחר השתן) לא מפתחים את הסיבוך הכיליתי גם אם לא יטופלו בכולכיצין.<br /> <br /> פרט לבדיקה הגנטית, אין בדיקה אחרת אבחנתית ל-FMF, אם כי ידוע כי בזמן התקף ניתן למצוא בדם אצל החולים רמה גבוהה של תאי דם לבנים, שקיעת דם מוחשת, ורמה גבוהה של פיברינוגן. אלו הם סימנים לא ספציפים המופיעים במצבים בהם יש דלקת מכל סיבה שהיא, ולכן לא ניתן להתייחס רק להם בכדי לאבחן את החולים באופן חד משמעי.<br /> <br /> <br /> '''האבחנה''': <br /> <br /> האבחנה של FMF מתבססת על שילוב של קליניקה אופינית, תמיכה מבדיקת הדם (שקיעת דם, ספירת דם ופיברינוגן), ותגובה לטיפול ניסיוני בכולכיצין (בד&quot;כ הטיפול ניתן ל-6 חודשים ומופסק ועל פי רישום ההתקפים באותה תקופה ניתן להעריך באם הייתה תגובה טובה בעת הטיפול והרעה בעת הפסקתו). לאחרונה האבחנה מתבססת על הבדיקה הגנטית – ראה מטה.<br /> <br /> <br /> '''על התרופה:''' <br /> <br /> הטיפול בכולכיצין הינו אחד הטיפולים המוצלחים ביותר המוכרים ברפואה - כמעט ואין דוגמא לטיפול במחלה גנטית שיש לה טיפול חסר תופעות לוואי ארוכות טווח. יש ניסיון ארוך שנים עם התרופה ופרט להשפעה על ריבוי יציאות במשך היום אין לתרופה תופעות אחרות. יש צורך לקחת את הטיפול באופן קבוע שכן הפסקה בלקיחה גורמת להופעת התקף. נדרש מעקב רופא מטפל אחר תפקודי כבד ואחר חלבון בשתן - אחת לשנה עד חצי שנה.<br /> <br /> <br /> '''בהריון והנקה:''' <br /> <br /> גם בהיריון (וכמובן גם לקראת הריון) מומלץ לחולים לקחת את הטיפול - התקפי החום וכאבי הבטן ב-FMF (שעלולים לחזור עם הפסקת הטיפול) מגדילים את הסיכון לאי-פוריות (בעיקר בגברים), לאי כניסה להיריון או להפלה - בעיקר בחולים הקשים. מאידך הטיפול לא מגביר את הסיכון למומים. בעבר הועלה חשש שהתרופה עלולה להגדיל סיכון לבעיות כרומוזומליות, אך מנסיון על מאות מקרים בארץ לא הוכח שזה כך - בכל זאת נהוג להציע/לבצע לכל אישה הנוטלת כולכיצין בדיקת מי שפיר על חשבון משרד הבריאות.<br /> <br /> <br /> '''טיפולים תחליפיים באלו שאינם מגיבים לטיפול הרגיל:'''<br /> <br /> 1. לחולים שלא מגיבים מעלים את המינון בהדרגה. ישנם חולים המגיעים למינוים של 5-6 כדורים ביום (2.5-3 מ&quot;ג ביום). כל זאת בהשגחת רופא. <br /> <br /> 2. טיפול בתרופה הנקראת Anakinra (מעכב רצפטור של IL-1 - חומר שרמתו עולה ב-FMF) - במינון של 100מ&quot;ג ליום או אחת ליומיים בזריקות). התרופה נמצאה מאד יעילה בעצירת ההתקפים, אך גורמת לגירוי לעיתים לא נסבל באיזור ההזרקה וגם לנטייה לדלקת ראות. אין עדיין ניסיון ארוך טווח ולכן יעילותה לטווח ארוך, או השפעתה המזיקה לאורך טווח ארוך אינם ידועים.<br /> <br /> 3. כתוספת לתרופה כולכיצין דרך הפה - הוצע להוסיף גם טיפול בכולכיצין בעירוי לוריד אחת לשבוע - 1 מ&quot;ג כל פעם. אף שדווח שישנה הטבה בחלק מהמקרים הללו הטיפול אינו כל כך ישים ולא בשימוש.<br /> <br /> == צורת ההעברה התורשתית: ==<br /> <br /> [[הורשה אוטוזומלית רצסיבית]]. FMF יופיע מחלה רק אם שני הגנים (האבהי והאימהי) יהיו עם פגיעה (מוטציה):<br /> <br /> חומרת המחלה הקלסית משתנה במידה לא גדולה בסוגי המוטציות – אז מדובר בשילוב של 2 מוטציות די קשות עד קשות (למשל מוטציות בעמדה 694 ו-680 של החלבון הנוצר מהגן).<br /> <br /> בצורות הלא קלסיות והקלות יותר מוצאים שלפחות באחד משני הגנים אצל החולה קיימת מוטציה קלה (לדוגמא: מוטציה בעמדה 148 של החלבון).<br /> <br /> תוארו מספר משפחות בהן היה לחוקרים רושם שהעברת המחלה אוטוזומלית דומיננטית - אולם לא מן הנמנע כי גם שם קיימת מוטציה נוספת שלא תוארה ושגם משפחות אלו מייצגות את אותה העברה תורשתית - אוטוזומלית רצסיבית.<br /> <br /> '''מידת ביטוי המחלה:''' - בצורה הקלסית מלאה. התבטאות המחלה חלקית בצורות הלא קלסיות.<br /> <br /> == בעיות נילוות: ==<br /> <br /> לחלק מהחולים יש מחלות נילוות אחרות: דלקות פרקים ומחלות ראומטיות אחרות, הנוך-שונליין, דלקת של האשך, לופוס. <br /> <br /> בהיריון אין אפשרות לראות סימנים וגם אין צורך.<br /> <br /> == מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף? ==<br /> <br /> לזוג שנולד לו ילד חולה : 25%. המחלה ניתנת לאיבחון בהריון אך מסיבות איתיות לא מומלץ לבצען אלא בתקופת הילדות. לאחים של חולי FMF מומלץ לעבור בדיקה גנטית ולוודא שאינם חולים ושאינם זקוקים לטיפול. במיוחד הדבר נכון אם האח החולה הינו עם המוטציות ה&quot;קשות&quot;.<br /> <br /> הסיכון לבני משפחה רחוקים יותר תלוי בקרבה של הנועצים מהסובלים מהבעיה, במוצא בני הזוג שלהם, בקיום קרובים חולים ב-FMF לבן הזוג וכד' ויקבע בייעוץ גנטי. <br /> <br /> == המידע הגנטי מולקולרי: ==<br /> <br /> '''''הגן למחלה:''''' פירין. '''''מיקומו:''''' כרומוזום 16.<br /> <br /> == האמצעים לברור גנטי: ==<br /> <br /> '''''בדיקה אבחנתית:''''' ניתן לבצע בדיקה ישירה ולאתר את הפגם בגן ע&quot;י חיפוש המוטציות השכיחות -ראה [[סקירת מוטציות מוכרות במחלה רצסיבית]]. <br /> <br /> הפגם הגנטי הגורם FMF מצוי בכל העדות. שיעור הנשאים נע בין אחד לחמישה באוכלוסייה הבריאה ביהודים מעיראק וצפון אפריקה, בערבים, בארמנים ובטורקים. בעידות אלו המוטציות הינן כאמור קשות ומובילות לביטוי קלסי כמתואר לעיל. הבדיקה הגנטית מאבחנת רק כ-80%-90% מהחולים (או הנשאים).<br /> <br /> גם באשכנזים שכיחות הנשאים גבוהה (עד 1 ל-5 אנשים בריאים) אך המוטציות קלות ולכן שכיחות החולים הסובלים מהתקפי הדלקת החוזרים של FMF הינה נמוכה מאד מהצפוי.<br /> <br /> בעדות אחרות. לא זו בלבד שהשכיחות נמוכה יחסית אלא גם הפגם בגן הוא שונה (מוטציה שונה) ואצלם אפשר לאתר אחוז יחסית קטן מהחולים. <br /> לנוכח מידע זה יש חשיבות רבה להגדיר את מוצא ההורים של הנבדק. היום אי אפשר לבדוק בצורה מוחלטת את מצב המחלה (או הנשאות) של יוצאי הודו, תימן, אפגניסטן, וכורדיסטן (כששני ההורים ממוצא זה). חשוב להדגיש כי המחלה נדירה בעדות אלה, אם כי הפגמים בגן לא אותרו עדיין.<br /> לגבי הבטריה של המוטציות הנבדקות – ישנן מקומות בארץ שאצלם (באותה עלות) בדיקת המוטציות כוללת ריצוף של אקסון 10 _(שם נמצאות רוב מכריע של המוטציות הקשות). בסיכום בדיקות שנעשו למעל 100 נבדקים בצורה כזו, מצאו בבית החולים בלינסון/שניידר כי תוספת זו לבדיקה מאפשרת להעלות את אחוז הגילוי של הפגמים בגן ולשנות את האבחנה המולקולרית למעל 10% מהנבדקים.<br /> <br /> '''''בדיקת נשאות:''''' אין צורך.<br /> <br /> '''''בדיקת העובר:''''' אין צורך.<br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: http://www.genopedia.co.il.<br /> <br /> <br /> '''מידע נוסף ןמפורט לפי מוטציות שנכתב על ידי המחבר'''<br /> <br /> http://www.ncbi.nlm.nih.gov/bookshelf/br.fcgi?book=gene&amp;part=fmf<br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 22:45, 1 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%97%D7%AA_%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%AA_-_Familial_mediterranean_fever&diff=1687 2010-11-01T20:42:40Z

<p>מוטי שוחט: דף חדש: == סוגים וסימנים קלינים == הצורה הקלסית של קדחת ים תיכונית מתאפינת בעיקר בהתקפים חוזרים של חום המלווה ב...</p> <hr /> <div>== סוגים וסימנים קלינים ==<br /> <br /> הצורה הקלסית של קדחת ים תיכונית מתאפינת בעיקר בהתקפים חוזרים של חום המלווה בדלקת של קרומי הבטן (מתבטא בכאבי בטן חזקים המאלצים שומר שלא יגעו לו בבטן וכל תזוזה לא נסבלת), או בדלקת של קרומי הריאה (מתבטא בכאבים בחזה בעת שאיפה עמוקה של האוויר לבית החזה), או קרומי הפרק (מתבטא בנפיחות, אודם וכאב של הפרק המעורב – בד&quot;כ הקרסול או הברך). ההתקפים הללו נמשכים 24-48 שעות באופן רצוף!וחולפים מעצמם. ברוב המקרים, החולים סובלים כה קשה מכאבי הבטן עד כי הם נאלצים לשכב למשך יומיים במיטה, הבטן תפוחה וקשה, וכל נגיעה קלה בבטן מאד כואבת. יש גם עייפות וצמרמורות. תדירות ההתקפים משתנה מאחת לשבוע עד אחת למספר חודשים ואף אחת למספר שנים. <br /> <br /> עם טיפול תרופתי יום יומי הנקרא כולכיצין התקפי ה-FMF פוחתים או אף חולפים ברוב הגדול של החולים. רק ב-5% מהמקרים אין תגובה לטיפול – גם אז מומלץ להמשיך בו שכן הטיפול מגן מהסיבוך הכיליתי (ראה להלן).<br /> <br /> יש לציין כי הנפיחות בקרסול המופיעה בסוף היום בחלק גדול מחולי FMF מושפעת בעיקר על ידי המאמץ (זמן ומשך העמידה על הרגליים), ואלו לא תמיד משתפרים על ידי הטיפול בכולכיצין.<br /> <br /> <br /> '''מה משפיע על הופעת התקף?''' זה משתנה מחולה לחולה. לרוב מתח נפשי (לפני טיול, לפני בחינה וכד'). לעיתים מאמץ גופני (מסע ארוך), וחלק מהחולים מרגישים שיש קשר לשינויים במזג אויר, מחזור חודשי. האוכל לא ממש משפיע. בהיריון יש לעיתים הטבה ולעיתים החמרה של חומרת המחלה. <br /> <br /> '''הסיבוך העיקרי של המחלה''': הינו שקיעה של חומר הנקרא עמילואיד בכילייה המתבטא בשלב ראשון בהפרשה מוגברת של חלבון בשתן (בשלב זה עדיין ניתן לתקן את הפגם הכיליתי אם מתחילים בטיפול בכולכיצין). בהמשך עלולה להופיע אי ספיקת כליות כרונית. סיבוך זה שכיח אצל החולים עם מוטציות קשות (פגם בגן במקום חשוב). ניתן למנוע סיבוך זה ע&quot;י טיפול קבוע בכולכיצין גם אם הטיפול לא עוזר להקלה על עוצמת ו/או תדירות ההתקפים עצמם.<br /> <br /> ישנם מקרים יחסית לא שכיחים של הופעת הסיבוך הכיליתי מבלי שהחולה ביטא את סימני המחלה הקלסיים – צורה זו שכיחה ביהודים מצפון אפריקה, ערבים, טורקים וארמנים (ושוב באותם מקרים בהם הפגם הגנטי הינו מהסוג הקשה – כלומר מוטציה קשה (בעיקר זו שבעמדה 694 לאורך החלבון הנוצר מהגן). <br /> <br /> לאחרונה, עם גילוי הגן ל-FMF התברר שפגיעות (מוטציות) בגן זה יכולות להתבטא בתמונה קלינית קלה יותר שבעבר לא אובחנו כ- FMF. צורות קלות אלו שכיחות בארץ בעיקר ביהודים אשכנזים, באיטלקים ובלבנים לא יהודים. החולים הללו לרוב (אך לא תמיד – לכן דרוש מעקב אחר השתן) לא מפתחים את הסיבוך הכיליתי גם אם לא יטופלו בכולכיצין.<br /> <br /> פרט לבדיקה הגנטית, אין בדיקה אחרת אבחנתית ל-FMF, אם כי ידוע כי בזמן התקף ניתן למצוא בדם אצל החולים רמה גבוהה של תאי דם לבנים, שקיעת דם מוחשת, ורמה גבוהה של פיברינוגן. אלו הם סימנים לא ספציפים המופיעים במצבים בהם יש דלקת מכל סיבה שהיא, ולכן לא ניתן להתייחס רק להם בכדי לאבחן את החולים באופן חד משמעי.<br /> <br /> <br /> '''האבחנה''': <br /> <br /> האבחנה של FMF מתבססת על שילוב של קליניקה אופינית, תמיכה מבדיקת הדם (שקיעת דם, ספירת דם ופיברינוגן), ותגובה לטיפול ניסיוני בכולכיצין (בד&quot;כ הטיפול ניתן ל-6 חודשים ומופסק ועל פי רישום ההתקפים באותה תקופה ניתן להעריך באם הייתה תגובה טובה בעת הטיפול והרעה בעת הפסקתו). לאחרונה האבחנה מתבססת על הבדיקה הגנטית – ראה מטה.<br /> <br /> <br /> '''על התרופה:''' <br /> <br /> הטיפול בכולכיצין הינו אחד הטיפולים המוצלחים ביותר המוכרים ברפואה - כמעט ואין דוגמא לטיפול במחלה גנטית שיש לה טיפול חסר תופעות לוואי ארוכות טווח. יש ניסיון ארוך שנים עם התרופה ופרט להשפעה על ריבוי יציאות במשך היום אין לתרופה תופעות אחרות. יש צורך לקחת את הטיפול באופן קבוע שכן הפסקה בלקיחה גורמת להופעת התקף. נדרש מעקב רופא מטפל אחר תפקודי כבד ואחר חלבון בשתן - אחת לשנה עד חצי שנה.<br /> <br /> <br /> '''בהריון והנקה:''' <br /> <br /> גם בהיריון (וכמובן גם לקראת הריון) מומלץ לחולים לקחת את הטיפול - התקפי החום וכאבי הבטן ב-FMF (שעלולים לחזור עם הפסקת הטיפול) מגדילים את הסיכון לאי-פוריות (בעיקר בגברים), לאי כניסה להיריון או להפלה - בעיקר בחולים הקשים. מאידך הטיפול לא מגביר את הסיכון למומים. בעבר הועלה חשש שהתרופה עלולה להגדיל סיכון לבעיות כרומוזומליות, אך מנסיון על מאות מקרים בארץ לא הוכח שזה כך - בכל זאת נהוג להציע/לבצע לכל אישה הנוטלת כולכיצין בדיקת מי שפיר על חשבון משרד הבריאות.<br /> <br /> <br /> '''טיפולים תחליפיים באלו שאינם מגיבים לטיפול הרגיל:'''<br /> <br /> 1. לחולים שלא מגיבים מעלים את המינון בהדרגה. ישנם חולים המגיעים למינוים של 5-6 כדורים ביום (2.5-3 מ&quot;ג ביום). כל זאת בהשגחת רופא. <br /> <br /> 2. טיפול בתרופה הנקראת Anakinra (מעכב רצפטור של IL-1 - חומר שרמתו עולה ב-FMF) - במינון של 100מ&quot;ג ליום או אחת ליומיים בזריקות). התרופה נמצאה מאד יעילה בעצירת ההתקפים, אך גורמת לגירוי לעיתים לא נסבל באיזור ההזרקה וגם לנטייה לדלקת ראות. אין עדיין ניסיון ארוך טווח ולכן יעילותה לטווח ארוך, או השפעתה המזיקה לאורך טווח ארוך אינם ידועים.<br /> <br /> 3. כתוספת לתרופה כולכיצין דרך הפה - הוצע להוסיף גם טיפול בכולכיצין בעירוי לוריד אחת לשבוע - 1 מ&quot;ג כל פעם. אף שדווח שישנה הטבה בחלק מהמקרים הללו הטיפול אינו כל כך ישים ולא בשימוש.<br /> <br /> == צורת ההעברה התורשתית: ==<br /> <br /> [[הורשה אוטוזומלית רצסיבית]]. FMF יופיע מחלה רק אם שני הגנים (האבהי והאימהי) יהיו עם פגיעה (מוטציה):<br /> <br /> חומרת המחלה הקלסית משתנה במידה לא גדולה בסוגי המוטציות – אז מדובר בשילוב של 2 מוטציות די קשות עד קשות (למשל מוטציות בעמדה 694 ו-680 של החלבון הנוצר מהגן).<br /> <br /> בצורות הלא קלסיות והקלות יותר מוצאים שלפחות באחד משני הגנים אצל החולה קיימת מוטציה קלה (לדוגמא: מוטציה בעמדה 148 של החלבון).<br /> <br /> תוארו מספר משפחות בהן היה לחוקרים רושם שהעברת המחלה אוטוזומלית דומיננטית - אולם לא מן הנמנע כי גם שם קיימת מוטציה נוספת שלא תוארה ושגם משפחות אלו מייצגות את אותה העברה תורשתית - אוטוזומלית רצסיבית.<br /> <br /> '''מידת ביטוי המחלה:''' - בצורה הקלסית מלאה. התבטאות המחלה חלקית בצורות הלא קלסיות.<br /> <br /> == בעיות נילוות: ==<br /> <br /> לחלק מהחולים יש מחלות נילוות אחרות: דלקות פרקים ומחלות ראומטיות אחרות, הנוך-שונליין, דלקת של האשך, לופוס. <br /> <br /> בהיריון אין אפשרות לראות סימנים וגם אין צורך.<br /> <br /> == מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף? ==<br /> <br /> לזוג שנולד לו ילד חולה : 25%. המחלה ניתנת לאיבחון בהריון אך מסיבות איתיות לא מומלץ לבצען אלא בתקופת הילדות. לאחים של חולי FMF מומלץ לעבור בדיקה גנטית ולוודא שאינם חולים ושאינם זקוקים לטיפול. במיוחד הדבר נכון אם האח החולה הינו עם המוטציות ה&quot;קשות&quot;.<br /> <br /> הסיכון לבני משפחה רחוקים יותר תלוי בקרבה של הנועצים מהסובלים מהבעיה, במוצא בני הזוג שלהם, בקיום קרובים חולים ב-FMF לבן הזוג וכד' ויקבע בייעוץ גנטי. <br /> <br /> == המידע הגנטי מולקולרי: ==<br /> <br /> '''''הגן למחלה:''''' פירין. '''''מיקומו:''''' כרומוזום 16.<br /> <br /> == האמצעים לברור גנטי: ==<br /> <br /> '''''בדיקה אבחנתית:''''' ניתן לבצע בדיקה ישירה ולאתר את הפגם בגן ע&quot;י חיפוש המוטציות השכיחות -ראה [[סקירת מוטציות מוכרות במחלה רצסיבית]]. <br /> <br /> הפגם הגנטי הגורם FMF מצוי בכל העדות. שיעור הנשאים נע בין אחד לחמישה באוכלוסייה הבריאה ביהודים מעיראק וצפון אפריקה, בערבים, בארמנים ובטורקים. בעידות אלו המוטציות הינן כאמור קשות ומובילות לביטוי קלסי כמתואר לעיל. הבדיקה הגנטית מאבחנת רק כ-80%-90% מהחולים (או הנשאים).<br /> <br /> גם באשכנזים שכיחות הנשאים גבוהה (עד 1 ל-5 אנשים בריאים) אך המוטציות קלות ולכן שכיחות החולים הסובלים מהתקפי הדלקת החוזרים של FMF הינה נמוכה מאד מהצפוי.<br /> <br /> בעדות אחרות. לא זו בלבד שהשכיחות נמוכה יחסית אלא גם הפגם בגן הוא שונה (מוטציה שונה) ואצלם אפשר לאתר אחוז יחסית קטן מהחולים. <br /> לנוכח מידע זה יש חשיבות רבה להגדיר את מוצא ההורים של הנבדק. היום אי אפשר לבדוק בצורה מוחלטת את מצב המחלה (או הנשאות) של יוצאי הודו, תימן, אפגניסטן, וכורדיסטן (כששני ההורים ממוצא זה). חשוב להדגיש כי המחלה נדירה בעדות אלה, אם כי הפגמים בגן לא אותרו עדיין.<br /> לגבי הבטריה של המוטציות הנבדקות – ישנן מקומות בארץ שאצלם (באותה עלות) בדיקת המוטציות כוללת ריצוף של אקסון 10 _(שם נמצאות רוב מכריע של המוטציות הקשות). בסיכום בדיקות שנעשו למעל 100 נבדקים בצורה כזו, מצאו בבית החולים בלינסון/שניידר כי תוספת זו לבדיקה מאפשרת להעלות את אחוז הגילוי של הפגמים בגן ולשנות את האבחנה המולקולרית למעל 10% מהנבדקים.<br /> <br /> '''''בדיקת נשאות:''''' אין צורך.<br /> <br /> '''''בדיקת העובר:''''' אין צורך.<br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: http://www.genopedia.co.il.<br /> <br /> <br /> '''מידע נוסף ןמפורט לפי מוטציות שנכתב על ידי המחבר'''<br /> [<br /> http://www.ncbi.nlm.nih.gov/bookshelf/br.fcgi?book=gene&amp;part=fmf]--[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 22:42, 1 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98&diff=1023 2010-11-01T20:20:16Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא=מוטי (מרדכי) שוחט<br /> |השכלה=פרופסור מן המניין ברפואת ילדים וגנטיקה - מסלול רגיל, אונ' תל אביב.<br /> |תעסוקה נוכחית=מרכז רפואי רבין ושניידר.<br /> |תחום התמחות=רפואת ילדים וגנטיקה רפואית.<br /> |תחומי עניין='''בדיקות גנטיות''' וגם '''ייעוץ גנטי''' וגם '''אבחון מחלות גנטיות'''.<br /> |ניסיון מקצועי='''יועץ גנטי''' ומבצע '''בדיקות גנטיות''' - מנהל מכון גנטי משנת 1989.<br /> |פרסים ומלגות=שונים בתחום גנטיקה רפואית ורפואת ילדים..<br /> |חברות באיגוד מקצועי=איגוד רופאי ילדים ואיגוד רופאים מומחים בגנטיקה רפואית בישראל ובארה&quot;ב.<br /> |פרסומים= מעל 279 פרסומים מקוריים.<br /> |ניגוד אינטרסים=עורך אנציקלופדיה רפואית בתחום ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות המכונה גנופדיה: [[http://www.genopedia.co.il]]<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר=[http://prof.mshohat.com/ אתר הבית]<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/מוטי שוחט|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:עורכים בוויקירפואה|שוחט]]</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98&diff=1022 2010-11-01T20:17:59Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא=מוטי (מרדכי) שוחט<br /> |השכלה=פרופסור מן המניין ברפואת ילדים וגנטיקה של האדם - מסלול רגיל, אונ' תל אביב.<br /> |תעסוקה נוכחית=מרכז רפואי רבין ושניידר<br /> |תחום התמחות=רפואת ילדים וגנטיקה רפואית<br /> |תחומי עניין='''בדיקות גנטיות''' וגם '''ייעוץ גנטי''' וגם '''אבחון מחלות גנטיות'''.<br /> |ניסיון מקצועי='''יועץ גנטי''' ומבצע '''בדיקות גנטיות''' - מנהל מכון גנטי משנת 1989.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=איגוד רופאי ילדים ואיגוד רופאים מומחים בגנטיקה רפואית בישראל ובארה&quot;ב.<br /> |פרסומים= מעל 279 פרסומים מקוריים.<br /> |ניגוד אינטרסים=עורך אנציקלופדיה רפואית בתחום ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות המכונה גנופדיה: [[http://www.genopedia.co.il]]<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר=[http://prof.mshohat.com/ אתר הבית]<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/מוטי שוחט|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:עורכים בוויקירפואה|שוחט]]</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98&diff=1021 2010-11-01T20:16:43Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא=מוטי (מרדכי) שוחט<br /> |השכלה=פרופסור מן המניין ברפואת ילדים וגנטיקה של האדם - מסלול רגיל, אונ' תל אביב.<br /> |תעסוקה נוכחית=מרכז רפואי רבין ושניידר<br /> |תחום התמחות=רפואת ילדים וגנטיקה רפואית<br /> |תחומי עניין='''בדיקות גנטיות''', '''ייעוץ גנטי''' '''אבחון מחלות גנטיות'''.<br /> |ניסיון מקצועי=יועץ גנטי ומבצע בדיקות גנטיות - מנהל מכון גנטי משנת 1989.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=איגוד רופאי ילדים ואיגוד רופאים מומחים בגנטיקה רפואית בישראל ובארה&quot;ב.<br /> |פרסומים= מעל 279 פרסומים מקוריים.<br /> |ניגוד אינטרסים=עורך אנציקלופדיה רפואית בתחום ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות המכונה גנופדיה: [[http://www.genopedia.co.il]]<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר=[http://prof.mshohat.com/ אתר הבית]<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/מוטי שוחט|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:עורכים בוויקירפואה|שוחט]]</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_-_Genetic_counseling&diff=1674 2010-11-01T20:12:02Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== ייעוץ גנטי מה זה?==<br /> <br /> יעוץ גנטי הינו תהליך הכולל שלבים חשובים לאבחנה מעקב מניעה וטיפול של מחלות גנטיות: <br /> <br /> <br /> == לשם מה בכלל נחוץ יעוץ גנטי? ומה בעצם התפקיד של היועץ הגנטי? ==<br /> <br /> '''להלן תפקידי הגנטיקאי:'''<br /> <br /> <br /> - קביעת (או אימות) האבחנות הגנטיות הקיימות במטופל או במשפחתו בצורה המתאימה לייעוץ גנטי – זו נקודת הסתכלות שונה מהאבחנה לצורך טיפול לה רגיל הרופא המטפל. לאותה אבחנה קלינית יכולות להיות צורות גנטיות שהעברתן התורשתית שונה לחלוטין. לדוגמה: חירשות יכולה לעבור בכל צורות התורשה, ובכל צורת תורשה עשרות גנים שונים יכולים לגרום לאותה צורה של חירשות – לרופא המטפל ולחולה לא חובה לזהות הגן האחראי, אבל לצורך ייעוץ גנטי ומניעה טרום לידתית זה הכרחי וקריטי. דיסטרופיית שרירים יכולה לעבור בצורה X-linked Duchene - מחלה קשה, או Becker - מחלה קלה; לעומת זאת ישנן גם מחלות שרירים המועברות בתורשה אוטוזומלית-רצסיבית, כמו ב- Limb-Girdle וללא קביעה מדוייקת הייעוץ לצורך מניעת הישנות המחלה בהריונות אחרים של ההורים או בני משפחה אחרים לא יהיו נכונים ואף מטעים. כליות פוליציסטיות יכולות לעבור בצורה אוטוזומלית-רצסיבית (infantile type) או דומיננטית (adult type), אולם אם הציסטות הן חד-צדדיות (כליה מולטיציסטית) - ייתכן שהמחלה כלל אינה תורשתית. במנינגומאלוצלה, הסיכוי להישנות באותה משפחה הוא בדרך-כלל 1%, אך אחוז זה עולה ל-25% אם יש בנוסף ריבוי אצבעות (Meckel syndrome). <br /> <br /> לכן אבחנה נכונה על-ידי גנטיקאי היא המפתח לייעוץ גנטי נכון. היועץ הגנטי צריך לקבל את הפרטים בצורה נכונה על ממצאים וסימנים רפואיים אצל המטופל או סיפור משפחתי של בעיה במשפחה (לדוגמא &quot;יש לי דוד עם פיגור שכלי – אומרים במשפחה שזה בגלל שבהיריון האם לקחה תרופה מסוימת) ולתרגם אותה לאבחנה גנטית רפואית (&quot;פיגור שכלי הינה כמעט תמיד תוצאה של פגם גנטי, והסיבות הגנטיות רבות&quot;) ולנתח אותה על ידי קבלת פרטים נוספים לסיבה גנטית ספציפית (איזו תסמונת או מחלה גנטית ספציפית אחראית לפיגור הכלי הקיים כאן). <br /> מכך ניתן להסיק מסקנות על:<br /> <br /> א. צורת התורשה, <br /> <br /> ב. מצורת התורשה ניגזר הסיכון שלנבדק או בני משפחה אחרים יהיו ילדים עם בעייה דומה.<br /> <br /> ג. אם הסיכון גבוה, למצוא דרך לאתר את הפגם המדוייק (מוטציה בגן האחראי לסוג הספציפי של המחלה במשפחה זו). בדרך כלל על ידי שליחת דם לאנליזה של הגן האחראי.<br /> <br /> ד. ברגע שנמצא הפגם לבדוק מי עוד נושא במשפחה פגם בגן זה ובכך לאתר את כל הזוגות שלהם סיכון גבוה ללדת ילד חולה במחלה קשה.<br /> <br /> ה. לאפשר בכך איבחון ומניעה של הישנות הבעייה בזוג הנועץ או בזוגות אחרים במשפחה.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי הינו &quot;המומחה&quot; שלו היכולת והכישורים לתת את המידע הכי מעודכן ורלוונטי לסוג הבעיה שאותה הוא זיהה, לסיכונים הקשורים בה, ולדרכים שניתן למנוע בצורה אמינה את הופעתה או הישנותה על ידי הצעת דרכים ושיטות לאבחון המתאימים למקרה הספציפי של אותו זוג או משפחה. היועץ הגנטי אחראי, כחלק מתהליך הייעוץ הגנטי לזוגות או נבדקים שגבר קיבלו ייעוץ גנטי בעבר, לאמת את שלמותו של מידע גנטי שניתן בעבר, ולעדכן את החידושים שחלו מאז הייעוץ הגנטי הקודם – זה מאד חשוב וקריטי בתחום מתחדש כה מהר כמו זה של תחום גנטיקה.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי אמור לוודא שהמידע גם הובן בצורה המאפשרת לנועץ ו/או בני הזוג לקבל החלטותיו.<br /> <br /> <br /> - ייעוץ גנטי ראוי צריך להעמיד את המידע ואת המלצותיו בפרספקטיבה הנכונה. לדוגמא: מה הפרספקטיבה של זוג שנמצא בייעוץ הגנטי שיש לו תוספת סיכון של 1% ללדת ילד עם פיגור שכלי, כשלכל זוג יש תמיד, גם אחרי שיבצעו כל בדיקה אפשרית, סיכון של 2%-3% ללדת ילד עם פיגור שכלי או מחלה קשה מאד אחרת. יועץ גנטי צריך להתחשב בפרספקטיבה של גיל האישה, שבוע ההיריון כמו במקרים בהם ההיריון &quot;יקר&quot;, ולהעמיד את הסיכון לבדיקה למחלה מסויימת בפרספקטיבה של חומרתה, לעומת הסיכון בבדיקה.<br /> <br /> <br /> - חלק ממה שעושה היועץ הגנטי במהלך הייעוץ הגנטי, זה להבין את הרקע התרבותי והפסיכולוגי של הנועץ ו/או בני הזוג. לא כל הזוגות ב אותה דיעה (ולעיתים קרובות גם בין בני הזוג יש דיעות שונות) באם צריך לעשות בדיקה גנטית או להפסיק היריון כשהם שומעים את אותו סיכון/מחלה.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי מנהל במהלך הייעוץ הגנטי דיון עם הנועץ ו/או בני הזוג על דרכי ברור או התקדמות עד השגת הייעד הרצוי להם, והיועץ הגנטי אחרי לוודא שהזוג קיבל החלטה מושכלת לגבי הסוגייה, ביצוע בדיקה גנטית או על דרכי מעקב ו/או טיפול.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי, בסופו של דבר, נותן את הכלים והעזרה הדרושים לשם קבלת החלטות רפואיות המתאימות לנועץ ו/או בני הזוג (אלו בדיקות מומלץ לבצע, האם יש מקום לשקול הפסקת הריון, צורת מעקב, טיפולים אפשריים).<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי מסכם את כל הפרטים הללו בדוח מסודר שמלווה את המטופל בכל דרכו, והדוח של ייעוץ גנטי הינו הבסיס לאישור של בדיקות גנטיות, והנידבך היחיד והמספיק לאישור בדיקות גנטיות על ידי הקופה ובהיטוחים המשלימים.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי צריך ללוות את הנועץ ו/או בני הזוג במהלך תהליך הברור ו/או קבלת ההחלטות וגם אחריו!!. לעיתים תוספת שנראית לא חשובה, כמו פרט נוסף בבדיקת אולטרה סאונד, שהתגלה אחרי הייעוץ הגנטי, הינו קריטי לאבחנה, שעלולה להתפספס אם לא יגיע לידיעתו של היועץ הגנטי. לדוגמא: עובר קטן יכל להיות לעיתים מיוחס בסבירות גדולה לבעיה שילייתית, ופרט שולי כמו כמות מי שפיר בגבול העליון של הנורמה (מצב שבהיריון רגיל לא היה מעיד על סכנה משמעותית) מספיקה בכדי לומר (לוא מובאת בפני יועץ גנטי) שכאן מדובר בסיכון מאד גבוה לבעיה/תסמונת נוירו-התפתחותי.<br /> <br /> == יעוץ גנטי - איך מתבצע? ==<br /> <br /> יעוץ גנטי אפשר לקבל במכונים גנטיים בבתי החולים או בקופות החולים. את הייעוץ נותן צוות ובו רופאים ו/או יועץ/ת גנטי. <br /> במכונים הגנטיים עוסקים בבעיות של האוכלוסיה הכללית והפרט. במסגרת הפרט מאבחנים מחלות/מומים הידועים כבר במשפחה או מתגלים בזמן היריון. באוכלוסיה הכללית הייעוץ הגנטי עוזר למנוע מומים מולדים ע&quot;י סקר של כל האוכלוסייה כמו למשל, בדיקות סקר ביוכימי בדם לאבחון תסמונת דאון ומומים בתעלת העצבים, בדיקות סקר מולקולריות וביוכימיות לאבחון נשאות גנים שכיחים ([[טיי זקס]], [[תסמונת ה-X השביר]], ועוד). <br /> <br /> אבחון גנטי מתבסס על נתוני רקע מהמשפחה, על ההיסטוריה הרפואית של המתייעץ ועל היסטוריה של לידות קודמות. בכל יעוץ יש ניסיון להגיע לאבחנה רפואית (אם קיימת אמנם בעיה). אז ממליצים לבני הזוג להמשיך במעקב ובבדיקות ולבסוף הם מקבלים הסבר כולל על המימצאים ועל הסיכון להביא צאצא חולה במחלה גנטית או במום מולד. בני הזוג מקבלים הסבר על כל בדיקה שראוי להם לבצע, על משמעותה ועל הסיכונים הכרוכים בה (אם קיימים). <br /> <br /> היעוץ הגנטי ניתן לפני ההיריון, במהלכו ואחריו. (במקרים שההיריון לא הסתיים כשורה).<br /> <br /> == ייעוץ גנטי למי? מי צריך לקבל ייעוץ גנטי? סוגים של ייעוץ גנטי:==<br /> <br /> '''ייעוץ גנטי טרום היריוני:'''<br /> <br /> <br /> - ייעוץ גנטי מאד חשוב לזוגות הנמצאים בסיכון בגלל מחלה ידועה אצל אחד מבני הזוג או במשפחה המורחבת. בעוד שבעבר לא ניתן היה לזהות את הפגם (ובכך לאפשר כלים למנוע את התרחשותו או הישנותו), כיום כמעט כל זוג עם סיפור משפחתי של מחלה גנטית יכל להגיע למצב בו תתאפשר לו מניעה שתבטיח כי הסיכון שלו ללדת ילד עם המחלה אינו שונה מזוגות אחרים בכלל האוכלוסייה.<br /> <br /> - ייעוץ גנטי מומלץ מאותה סיבה לזוגות, שנולד להם בעבר תינוק או עובר עם מום מולד ו/או מחלה כלשהי. באופן דומה, הייעוץ הגנטי חשוב לזוגות, שעברו הפסקת היריון של עובר עם מום מולד או עם מחלה גנטית.<br /> <br /> - לבעיות פוריות, תפקידו של היעוץ הגנטי לאבחן את הסיבות הגנטיות לבעיות של מיעוט או העדר זרע, אי ספיקה שחלתית או בלות מוקדמת, הפלות חוזרות (3 או יותר), כישלונות חוזרים (5 או יותר) של הפרייה חוץ גופית על רקע לא מוסבר וכדומה.<br /> - ייעוצים גנטיים ניתנים היום לזוגות שעברו לפחות שתי הפלות טבעיות מוקדמות, שיש ביניהם קירבת דם ([[נישואי קרובים]]).<br /> ייעוץ גנטי הקשורות לבדיקות או חריגות של בדיקות בהיריון:<br /> <br /> - ייעוצים גנטיים רבים ניתנים בהקשר לחריגה בבדיקות גנטיות ולהחלטה על בדיקות גנטיות בהיריון: <br /> <br /> 1. לנשים שעברו בדיקות אולטרה סאונד ונמצא ממצא חריג,<br /> <br /> 2. לנשים שעברו בדיקות סקר למחלות תורשתיות ונמצאה נשאות לאחת המחלות.<br /> <br /> 3. לנשים המעוניינות בהכוונה לבדיקות גנטיות.<br /> <br /> 4. לנשים שקיבלו תשובות חריגות באחת מבדיקות הסקר הביוכימיות, המיועדות לאבחן מומים מולדים ו/או תסמונת דאון. <br /> <br /> 5. לנשים/זוגות אשר הופנו לבדיקות טרום-לידתיות (מי שפיר או סיסי שיליה) בגלל שגילן מעל 35.<br /> <br /> 6. לזוגות שקיבלו תשובה לא תקינה ב[[בדיקת מי שפיר]] או ב[[בדיקת סיסי שלייה]].<br /> <br /> 7. נשים בהריון, שנחשפו לתרופות או לזיהומים וירליים במהלך ההיריון.<br /> <br /> <br /> '''ייעוץ למחלות שכיחות של הגיל המבוגר:'''<br /> <br /> יעוץ גנטי מסוג קצת שונה אפשר לקבל במחלות שכיחות כמו למשל, במקרי סרטן משפחתי. יעוץ זה אינו קשור ליעוצים הקשורים לאבחון בהריון לזיהוי בעיות בעובר. יעוצים גנטים במחלות שכיחות נועדו למנוע מחלות אלו אצל המבוגרים שבאים ליעוץ.<br /> <br /> קבוצות הסיכון נקבעות בבדיקות גנטיות חדשות. לאחר שאותרו האנשים שנמצאים בסיכון אפשר לטפל בהם ע&quot;י שינוי בהתנהגותם, הפנייתם לבדיקות שיגרה, ולעתים גם ע&quot;י ביצוע ניתוחים מונעים. יש להניח שהיעוץ הגנטי שמטרתו למנוע הופעת מחלות, ילך ויתפתח, ויהפוך לתחום מוביל ברפואה המונעת. לדוגמא: באם יש במשפחה סיפור של שבץ מוחי מוקדם (מתחת לגיל 50) , התקף לב בגיל צעיר (מתחת לגיל 45) ואו סיפור של הפלות חוזרות מומלץ לעבור יעוץ באשר לאפשרות הגנטית של נטייה לקרישתיות יתר. <br /> <br /> <br /> '''ייעוץ אונקוגנטי:''' <br /> <br /> ייעוצים גנטיים רבים ניתנים היום למטרה של שיפור הבריאות של מבוגרים, למניעת סרטן שד, סרטן שחלה, סרטן מעי גס וכדומה.<br /> <br /> <br /> '''ייעוץ גנטי בתחום &quot;רפואה מותאמת אישית&quot; (Personalized Medicine)'''<br /> <br /> דהיינו התאמת הטיפול על פי הגנטיקה של המטופל והשינויים הגנטיים של הרקמה החולה.<br /> <br /> <br /> '''בדיקת רופא גנטיקאי לאבחון תסמונת ספציפית בילד או מבוגר''' <br /> <br /> זהו החלק הכי מקצועי של תחום הייעוץ הגנטי, הדורש מיומנויות מיוחדות של הכרת הסימנים הגופניים של תסמונות רבות, הבנת החשיבות של סימן מסויים על פני סימן אחר, הגעה לאבחנה, ומציאת הדרכים לאישורה באמצעים של בדיקות גנטיות. איבחון נכון של תיסמונת גנטית הינו המפתח למניעתה.<br /> <br /> בכל מקרה כדאי לזכור ''שתחומים אלו הם דינמיים ביותר וההתקדמות בהם היא רבה ביותר. על-כן, בכל פעם שמתכננים הריון נוסף כדאי להתייעץ ולראות מה התקדם בתחום הספציפי.''<br /> <br /> == ייעוץ גנטי - איפה אפשר לקבל?==<br /> <br /> מכון הגנטי בבית חולים ציבורי: המכון הגנטי הנה תחנה רפואית למידע, לברור, ולביצוע בדיקות גנטיות שנועדו לאבחן סיבות ומחלות גנטיות. המכון מכיל פונקציה של ייעוץ ופונקציה של לקיחת בדיקות דם לביצוע בדיקות מעבדה גנטיות. הבדיקות נערכות במעבדות המכון או במעבדה חיצונית, אליו נשלחות הדגימות. ניתן לפנות למכונים בטלפון של המכון המצוי באתרי אינטרנט. ההפנייה הינה על ידי הרופא המטפל. במידה ואין אישור של הקופה לטופס 17 ניתן לפנות למכונים גם באופן פרטי <br /> <br /> מרפאה לייעוץ גנטי אצל רופאים מומחים בגנטיקה רפואית שהם מנהלי מחלקה, שנמצאים בהסדר עם כללית מושלם ו/או המוכרים על ידי הביטוחים המשלימים לייעוץ דרכם. קיימת השתתפות הביטוח המשלים <br /> <br /> מרפאות לייעוץ גנטי בבתי חולים פרטיים.<br /> <br /> == מי מוסמך לתת ייעוץ גנטי? == <br /> <br /> קיימים 2 סוגים עיקריים:<br /> <br /> '''1. ייעוץ גנטי הניתן על ידי רופא מומחה בגנטיקה רפואית.''' הרופאים באים מ-3 תחומים ברפואה (רפואת ילדים, נשים ורפואה פנימית) והם עוברים תת-התמחות נפרדת בגנטיקה רפואית. אלו הם היועצים האחראים על כל הייעוצים הגנטיים כיון שלהם הכשרה רפואית הולמת לכובד האחריות בתחום מיוחד וכה מתקדם של הגנטיקה. להם היכולת לאבחן תסמונות גנטיות, ולבצע אינטגרציה של שלל ממצאים בהיריון, להתאים את הברור הנדרש וללוות אותו עד לתרגום התוצאה למטופל.<br /> <br /> <br /> '''2. ייעוץ גנטי הניתן על ידי יועצים גנטיים שאינם רופאים''' ושקיבלו הסמכה במשרד הבריאות. מדובר בבוגרי תואר שני בגנטיקה או בייעוץ גנטי, ולאחר מכן סטאג' הכשרה לייעוץ גנטי האורך כשנתיים במכון גנטי של בתי החולים הציבוריים. היועצים הגנטיים פועלים במכונים הגנטיים תחת האחריות של הרופאים.<br /> <br /> <br /> '''3. החוק מאפשר לרופאים מומחים בתחומם,''' והמבצעים בדיקות גנטיות בתחומם, לתת ייעוץ גנטי בתחום שלהם. לדוגמא, רופא המרכז את האבחון הגנטי של המופיליה, יכול לתת ייעוצים גנטיים למשפחות עם המופיליה בלבד.<br /> <br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: http://www.genopedia.co.il.<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 22:10, 1 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_-_Genetic_counseling&diff=1673 2010-11-01T20:10:56Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== ייעוץ גנטי מה זה?==<br /> <br /> יעוץ גנטי הינו תהליך הכולל שלבים חשובים לאבחנה מעקב מניעה וטיפול של מחלות גנטיות: <br /> <br /> <br /> == לשם מה בכלל נחוץ יעוץ גנטי? ומה בעצם התפקיד של היועץ הגנטי? ==<br /> <br /> '''להלן תפקידי הגנטיקאי:'''<br /> <br /> <br /> - קביעת (או אימות) האבחנות הגנטיות הקיימות במטופל או במשפחתו בצורה המתאימה לייעוץ גנטי – זו נקודת הסתכלות שונה מהאבחנה לצורך טיפול לה רגיל הרופא המטפל. לאותה אבחנה קלינית יכולות להיות צורות גנטיות שהעברתן התורשתית שונה לחלוטין. לדוגמה: חירשות יכולה לעבור בכל צורות התורשה, ובכל צורת תורשה עשרות גנים שונים יכולים לגרום לאותה צורה של חירשות – לרופא המטפל ולחולה לא חובה לזהות הגן האחראי, אבל לצורך ייעוץ גנטי ומניעה טרום לידתית זה הכרחי וקריטי. דיסטרופיית שרירים יכולה לעבור בצורה X-linked Duchene - מחלה קשה, או Becker - מחלה קלה; לעומת זאת ישנן גם מחלות שרירים המועברות בתורשה אוטוזומלית-רצסיבית, כמו ב- Limb-Girdle וללא קביעה מדוייקת הייעוץ לצורך מניעת הישנות המחלה בהריונות אחרים של ההורים או בני משפחה אחרים לא יהיו נכונים ואף מטעים. כליות פוליציסטיות יכולות לעבור בצורה אוטוזומלית-רצסיבית (infantile type) או דומיננטית (adult type), אולם אם הציסטות הן חד-צדדיות (כליה מולטיציסטית) - ייתכן שהמחלה כלל אינה תורשתית. במנינגומאלוצלה, הסיכוי להישנות באותה משפחה הוא בדרך-כלל 1%, אך אחוז זה עולה ל-25% אם יש בנוסף ריבוי אצבעות (Meckel syndrome). <br /> <br /> לכן אבחנה נכונה על-ידי גנטיקאי היא המפתח לייעוץ גנטי נכון. היועץ הגנטי צריך לקבל את הפרטים בצורה נכונה על ממצאים וסימנים רפואיים אצל המטופל או סיפור משפחתי של בעיה במשפחה (לדוגמא &quot;יש לי דוד עם פיגור שכלי – אומרים במשפחה שזה בגלל שבהיריון האם לקחה תרופה מסוימת) ולתרגם אותה לאבחנה גנטית רפואית (&quot;פיגור שכלי הינה כמעט תמיד תוצאה של פגם גנטי, והסיבות הגנטיות רבות&quot;) ולנתח אותה על ידי קבלת פרטים נוספים לסיבה גנטית ספציפית (איזו תסמונת או מחלה גנטית ספציפית אחראית לפיגור הכלי הקיים כאן). <br /> מכך ניתן להסיק מסקנות על:<br /> <br /> א. צורת התורשה, <br /> <br /> ב. מצורת התורשה ניגזר הסיכון שלנבדק או בני משפחה אחרים יהיו ילדים עם בעייה דומה.<br /> <br /> ג. אם הסיכון גבוה, למצוא דרך לאתר את הפגם המדוייק (מוטציה בגן האחראי לסוג הספציפי של המחלה במשפחה זו). בדרך כלל על ידי שליחת דם לאנליזה של הגן האחראי.<br /> <br /> ד. ברגע שנמצא הפגם לבדוק מי עוד נושא במשפחה פגם בגן זה ובכך לאתר את כל הזוגות שלהם סיכון גבוה ללדת ילד חולה במחלה קשה.<br /> <br /> ה. לאפשר בכך איבחון ומניעה של הישנות הבעייה בזוג הנועץ או בזוגות אחרים במשפחה.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי הינו &quot;המומחה&quot; שלו היכולת והכישורים לתת את המידע הכי מעודכן ורלוונטי לסוג הבעיה שאותה הוא זיהה, לסיכונים הקשורים בה, ולדרכים שניתן למנוע בצורה אמינה את הופעתה או הישנותה על ידי הצעת דרכים ושיטות לאבחון המתאימים למקרה הספציפי של אותו זוג או משפחה. היועץ הגנטי אחראי, כחלק מתהליך הייעוץ הגנטי לזוגות או נבדקים שגבר קיבלו ייעוץ גנטי בעבר, לאמת את שלמותו של מידע גנטי שניתן בעבר, ולעדכן את החידושים שחלו מאז הייעוץ הגנטי הקודם – זה מאד חשוב וקריטי בתחום מתחדש כה מהר כמו זה של תחום גנטיקה.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי אמור לוודא שהמידע גם הובן בצורה המאפשרת לנועץ ו/או בני הזוג לקבל החלטותיו.<br /> <br /> <br /> - ייעוץ גנטי ראוי צריך להעמיד את המידע ואת המלצותיו בפרספקטיבה הנכונה. לדוגמא: מה הפרספקטיבה של זוג שנמצא בייעוץ הגנטי שיש לו תוספת סיכון של 1% ללדת ילד עם פיגור שכלי, כשלכל זוג יש תמיד, גם אחרי שיבצעו כל בדיקה אפשרית, סיכון של 2%-3% ללדת ילד עם פיגור שכלי או מחלה קשה מאד אחרת. יועץ גנטי צריך להתחשב בפרספקטיבה של גיל האישה, שבוע ההיריון כמו במקרים בהם ההיריון &quot;יקר&quot;, ולהעמיד את הסיכון לבדיקה למחלה מסויימת בפרספקטיבה של חומרתה, לעומת הסיכון בבדיקה.<br /> <br /> <br /> - חלק ממה שעושה היועץ הגנטי במהלך הייעוץ הגנטי, זה להבין את הרקע התרבותי והפסיכולוגי של הנועץ ו/או בני הזוג. לא כל הזוגות ב אותה דיעה (ולעיתים קרובות גם בין בני הזוג יש דיעות שונות) באם צריך לעשות בדיקה גנטית או להפסיק היריון כשהם שומעים את אותו סיכון/מחלה.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי מנהל במהלך הייעוץ הגנטי דיון עם הנועץ ו/או בני הזוג על דרכי ברור או התקדמות עד השגת הייעד הרצוי להם, והיועץ הגנטי אחרי לוודא שהזוג קיבל החלטה מושכלת לגבי הסוגייה, ביצוע בדיקה גנטית או על דרכי מעקב ו/או טיפול.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי, בסופו של דבר, נותן את הכלים והעזרה הדרושים לשם קבלת החלטות רפואיות המתאימות לנועץ ו/או בני הזוג (אלו בדיקות מומלץ לבצע, האם יש מקום לשקול הפסקת הריון, צורת מעקב, טיפולים אפשריים).<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי מסכם את כל הפרטים הללו בדוח מסודר שמלווה את המטופל בכל דרכו, והדוח של ייעוץ גנטי הינו הבסיס לאישור של בדיקות גנטיות, והנידבך היחיד והמספיק לאישור בדיקות גנטיות על ידי הקופה ובהיטוחים המשלימים.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי צריך ללוות את הנועץ ו/או בני הזוג במהלך תהליך הברור ו/או קבלת ההחלטות וגם אחריו!!. לעיתים תוספת שנראית לא חשובה, כמו פרט נוסף בבדיקת אולטרה סאונד, שהתגלה אחרי הייעוץ הגנטי, הינו קריטי לאבחנה, שעלולה להתפספס אם לא יגיע לידיעתו של היועץ הגנטי. לדוגמא: עובר קטן יכל להיות לעיתים מיוחס בסבירות גדולה לבעיה שילייתית, ופרט שולי כמו כמות מי שפיר בגבול העליון של הנורמה (מצב שבהיריון רגיל לא היה מעיד על סכנה משמעותית) מספיקה בכדי לומר (לוא מובאת בפני יועץ גנטי) שכאן מדובר בסיכון מאד גבוה לבעיה/תסמונת נוירו-התפתחותי.<br /> <br /> == יעוץ גנטי - איך מתבצע? ==<br /> <br /> יעוץ גנטי אפשר לקבל במכונים גנטיים בבתי החולים או בקופות החולים. את הייעוץ נותן צוות ובו רופאים ו/או יועץ/ת גנטי. <br /> במכונים הגנטיים עוסקים בבעיות של האוכלוסיה הכללית והפרט. במסגרת הפרט מאבחנים מחלות/מומים הידועים כבר במשפחה או מתגלים בזמן היריון. באוכלוסיה הכללית הייעוץ הגנטי עוזר למנוע מומים מולדים ע&quot;י סקר של כל האוכלוסייה כמו למשל, בדיקות סקר ביוכימי בדם לאבחון תסמונת דאון ומומים בתעלת העצבים, בדיקות סקר מולקולריות וביוכימיות לאבחון נשאות גנים שכיחים ([[טיי זקס]], [[תסמונת ה-X השביר]], ועוד). <br /> <br /> אבחון גנטי מתבסס על נתוני רקע מהמשפחה, על ההיסטוריה הרפואית של המתייעץ ועל היסטוריה של לידות קודמות. בכל יעוץ יש ניסיון להגיע לאבחנה רפואית (אם קיימת אמנם בעיה). אז ממליצים לבני הזוג להמשיך במעקב ובבדיקות ולבסוף הם מקבלים הסבר כולל על המימצאים ועל הסיכון להביא צאצא חולה במחלה גנטית או במום מולד. בני הזוג מקבלים הסבר על כל בדיקה שראוי להם לבצע, על משמעותה ועל הסיכונים הכרוכים בה (אם קיימים). <br /> <br /> היעוץ הגנטי ניתן לפני ההיריון, במהלכו ואחריו. (במקרים שההיריון לא הסתיים כשורה).<br /> <br /> == ייעוץ גנטי למי? מי צריך לקבל ייעוץ גנטי? סוגים של ייעוץ גנטי:==<br /> <br /> '''ייעוץ גנטי טרום היריוני:'''<br /> <br /> <br /> - ייעוץ גנטי מאד חשוב לזוגות הנמצאים בסיכון בגלל מחלה ידועה אצל אחד מבני הזוג או במשפחה המורחבת. בעוד שבעבר לא ניתן היה לזהות את הפגם (ובכך לאפשר כלים למנוע את התרחשותו או הישנותו), כיום כמעט כל זוג עם סיפור משפחתי של מחלה גנטית יכל להגיע למצב בו תתאפשר לו מניעה שתבטיח כי הסיכון שלו ללדת ילד עם המחלה אינו שונה מזוגות אחרים בכלל האוכלוסייה.<br /> <br /> - ייעוץ גנטי מומלץ מאותה סיבה לזוגות, שנולד להם בעבר תינוק או עובר עם מום מולד ו/או מחלה כלשהי. באופן דומה, הייעוץ הגנטי חשוב לזוגות, שעברו הפסקת היריון של עובר עם מום מולד או עם מחלה גנטית.<br /> <br /> - לבעיות פוריות, תפקידו של היעוץ הגנטי לאבחן את הסיבות הגנטיות לבעיות של מיעוט או העדר זרע, אי ספיקה שחלתית או בלות מוקדמת, הפלות חוזרות (3 או יותר), כישלונות חוזרים (5 או יותר) של הפרייה חוץ גופית על רקע לא מוסבר וכדומה.<br /> - ייעוצים גנטיים ניתנים היום לזוגות שעברו לפחות שתי הפלות טבעיות מוקדמות, שיש ביניהם קירבת דם ([[נישואי קרובים]]).<br /> ייעוץ גנטי הקשורות לבדיקות או חריגות של בדיקות בהיריון:<br /> <br /> - ייעוצים גנטיים רבים ניתנים בהקשר לחריגה בבדיקות גנטיות ולהחלטה על בדיקות גנטיות בהיריון: <br /> <br /> 1. לנשים שעברו בדיקות אולטרה סאונד ונמצא ממצא חריג,<br /> <br /> 2. לנשים שעברו בדיקות סקר למחלות תורשתיות ונמצאה נשאות לאחת המחלות.<br /> <br /> 3. לנשים המעוניינות בהכוונה לבדיקות גנטיות.<br /> <br /> 4. לנשים שקיבלו תשובות חריגות באחת מבדיקות הסקר הביוכימיות, המיועדות לאבחן מומים מולדים ו/או תסמונת דאון. <br /> <br /> 5. לנשים/זוגות אשר הופנו לבדיקות טרום-לידתיות (מי שפיר או סיסי שיליה) בגלל שגילן מעל 35.<br /> <br /> 6. לזוגות שקיבלו תשובה לא תקינה ב[[בדיקת מי שפיר]] או ב[[בדיקת סיסי שלייה]].<br /> <br /> 7. נשים בהריון, שנחשפו לתרופות או לזיהומים וירליים במהלך ההיריון.<br /> <br /> <br /> '''ייעוץ למחלות שכיחות של הגיל המבוגר:'''<br /> <br /> יעוץ גנטי מסוג קצת שונה אפשר לקבל במחלות שכיחות כמו למשל, במקרי סרטן משפחתי. יעוץ זה אינו קשור ליעוצים הקשורים לאבחון בהריון לזיהוי בעיות בעובר. יעוצים גנטים במחלות שכיחות נועדו למנוע מחלות אלו אצל המבוגרים שבאים ליעוץ.<br /> <br /> קבוצות הסיכון נקבעות בבדיקות גנטיות חדשות. לאחר שאותרו האנשים שנמצאים בסיכון אפשר לטפל בהם ע&quot;י שינוי בהתנהגותם, הפנייתם לבדיקות שיגרה, ולעתים גם ע&quot;י ביצוע ניתוחים מונעים. יש להניח שהיעוץ הגנטי שמטרתו למנוע הופעת מחלות, ילך ויתפתח, ויהפוך לתחום מוביל ברפואה המונעת. לדוגמא: באם יש במשפחה סיפור של שבץ מוחי מוקדם (מתחת לגיל 50) , התקף לב בגיל צעיר (מתחת לגיל 45) ואו סיפור של הפלות חוזרות מומלץ לעבור יעוץ באשר לאפשרות הגנטית של נטייה לקרישתיות יתר. <br /> <br /> <br /> '''ייעוץ אונקוגנטי:''' <br /> <br /> ייעוצים גנטיים רבים ניתנים היום למטרה של שיפור הבריאות של מבוגרים, למניעת סרטן שד, סרטן שחלה, סרטן מעי גס וכדומה.<br /> <br /> <br /> '''ייעוץ גנטי בתחום &quot;רפואה מותאמת אישית&quot; (Personalized Medicine)'''<br /> <br /> דהיינו התאמת הטיפול על פי הגנטיקה של המטופל והשינויים הגנטיים של הרקמה החולה.<br /> <br /> <br /> '''בדיקת רופא גנטיקאי לאבחון תסמונת ספציפית בילד או מבוגר''' <br /> <br /> זהו החלק הכי מקצועי של תחום הייעוץ הגנטי, הדורש מיומנויות מיוחדות של הכרת הסימנים הגופניים של תסמונות רבות, הבנת החשיבות של סימן מסויים על פני סימן אחר, הגעה לאבחנה, ומציאת הדרכים לאישורה באמצעים של בדיקות גנטיות. איבחון נכון של תיסמונת גנטית הינו המפתח למניעתה.<br /> <br /> בכל מקרה כדאי לזכור ''שתחומים אלו הם דינמיים ביותר וההתקדמות בהם היא רבה ביותר. על-כן, בכל פעם שמתכננים הריון נוסף כדאי להתייעץ ולראות מה התקדם בתחום הספציפי.''<br /> <br /> == ייעוץ גנטי - איפה אפשר לקבל?==<br /> <br /> מכון הגנטי בבית חולים ציבורי: המכון הגנטי הנה תחנה רפואית למידע, לברור, ולביצוע בדיקות גנטיות שנועדו לאבחן סיבות ומחלות גנטיות. המכון מכיל פונקציה של ייעוץ ופונקציה של לקיחת בדיקות דם לביצוע בדיקות מעבדה גנטיות. הבדיקות נערכות במעבדות המכון או במעבדה חיצונית, אליו נשלחות הדגימות. ניתן לפנות למכונים בטלפון של המכון המצוי באתרי אינטרנט. ההפנייה הינה על ידי הרופא המטפל. במידה ואין אישור של הקופה לטופס 17 ניתן לפנות למכונים גם באופן פרטי <br /> <br /> מרפאה לייעוץ גנטי אצל רופאים מומחים בגנטיקה רפואית שהם מנהלי מחלקה, שנמצאים בהסדר עם כללית מושלם ו/או המוכרים על ידי הביטוחים המשלימים לייעוץ דרכם. קיימת השתתפות הביטוח המשלים <br /> <br /> מרפאות לייעוץ גנטי בבתי חולים פרטיים.<br /> <br /> == מי מוסמך לתת ייעוץ גנטי? == <br /> <br /> קיימים 2 סוגים עיקריים:<br /> <br /> '''1. ייעוץ גנטי הניתן על ידי רופא מומחה בגנטיקה רפואית.''' הרופאים באים מ-3 תחומים ברפואה (רפואת ילדים, נשים ורפואה פנימית) והם עוברים תת-התמחות נפרדת בגנטיקה רפואית. אלו הם היועצים האחראים על כל הייעוצים הגנטיים כיון שלהם הכשרה רפואית הולמת לכובד האחריות בתחום מיוחד וכה מתקדם של הגנטיקה. להם היכולת לאבחן תסמונות גנטיות, ולבצע אינטגרציה של שלל ממצאים בהיריון, להתאים את הברור הנדרש וללוות אותו עד לתרגום התוצאה למטופל.<br /> <br /> <br /> '''2. ייעוץ גנטי הניתן על ידי יועצים גנטיים שאינם רופאים''' ושקיבלו הסמכה במשרד הבריאות. מדובר בבוגרי תואר שני בגנטיקה או בייעוץ גנטי, ולאחר מכן סטאג' הכשרה לייעוץ גנטי האורך כשנתיים במכון גנטי של בתי החולים הציבוריים. היועצים הגנטיים פועלים במכונים הגנטיים תחת האחריות של הרופאים.<br /> <br /> <br /> '''3. החוק מאפשר לרופאים מומחים בתחומם,''' והמבצעים בדיקות גנטיות בתחומם, לתת ייעוץ גנטי בתחום שלהם. לדוגמא, רופא המרכז את האבחון הגנטי של המופיליה, יכול לתת ייעוצים גנטיים למשפחות עם המופיליה בלבד.<br /> <br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: http://www.genopedia.co.il.<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> על החתום: [[Prof.mshohat.com|פרופ' מוטי שוחט]]<br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 22:10, 1 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA_-_Genetic_disorders_and_hereditary_transmission&diff=1680 2010-11-01T20:09:28Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== הגדרה כללית: ==<br /> <br /> מחלה גנטית קלאסית הינה מחלה שנובעת משינוי מולד בחומר הגנטי (השינוי מכונה: מוטציה גרמינטיבית) שגורם להופעתה. המוטציה האחראית למחלה יכולה להיות נרכשת מההורים (מוטציה גרמינטיבית מורשת), או שנוצרה בביצית או הזרע שיצרו את העובר (מוטציה גרמינטיבית טרייה).<br /> <br /> קיימים שינויים בחומר הגנטי שאינם מולדים, ושמופיעים ברקמה מסויימת (השינוי מכונה: מוטציה סומטית) – והביטוי לרוב יהיה ברקמה עצמה, לדוגמא שינוי הגורם לסרטן ברקמה מסויימת. במקרה זה לא מדובר במחלה גנטית קלאסית.<br /> <br /> == שכיחות המחלות הגנטיות בקרב הנולדים: ==<br /> <br /> למעשה, ליקויים גנטיים שכיחים יותר מכפי שניתן לשער. ב-50% מההפלות הטבעיות מוצאים ליקויים כרומוזומליים. המסננת של הטבע גורמת לכך שרק ב-2%-1% מהיילודים ניתן למצוא מומים מולדים תורשתיים. ב-0.5% נוספים קיימות הפרעות מטבוליות מולדות או ליקויים בכרומוזומי המין, אשר אינם באים לידי ביטוי במראה החיצוני (פנוטיפי) וניתנים לגילוי רק בבדיקות מעבדה ספציפיות.<br /> <br /> למרות כל הבדיקות הנערכות כיום בהיריון, עדיין מחלות גנטיות קשות לא ניתנות למניעה. לדוגמא, אפילו המחלות הגנטיות הנדירות והקשות הנובעות מפגיעה בגן בודד, כמו ניוון שרירים, פיגור שכלי, אוטיזם, מחלות מטבוליות וכד', אינן ניתנות עד היום לאיתור בבדיקות המתבצעות בהיריון. עליהם נסוב רוב המחקר בתחום הגנטיקה בהתחלת הדרך, והן מהוות מרכיב חשוב בעיסוקו של רופא הילדים. אנו יודעים כיום שלפחות 1/4 מהאשפוזים מעבודתו של רופא הילדים בבית-החולים הינה מול ילד עם מחלה גנטית נדירה וקשה (single gene disorder) שלא יכלה להתגלות בהיריון. כ-35% מהתמותה של ילדים מאושפזים קשורים בהפרעה גנטית מהסוג הנידון. לעתים קרובות אנו נתקלים בשאלה: &quot;איך דווקא בי היכה הגורל ונולד לי ילד עם מחלה ששכיחותה 1:10,000. איך מוסבר הפרדוקס של נדירות המחלה ושכיחותן בקליניקה? התשובה פשוטה אבל אנו כהורים מדחיקים אותה: אמנם כל מחלה נדירה (אחת למספר אלפים של ילדים) אבל כיוון שיש מעל 10,000 תסמונות נדירות הסיכוי שלמשפחה יהיה ילד עם מחלה גנטית נדירה וקשה היא 2%-3% בכל היריון. אם למשפחה יש בממוצע 3 ילדים הסיכוי הוא שלכל משפחה עשירית יש ילד עם מחלה גנטית קשה ונדירה. ומי מאיתנו כזוג שמתחתן והולך לקראת היריון ולידה חושב שהסיכון כה גדול?<br /> ברור כי במחלות הילדים השכיחות, המרכיב הגנטי הינו די מרכזי, וזה כמובן מוסיף לחשיבות של התפתחות המידע הגנטי על התפקוד של רופא הילדים.<br /> <br /> <br /> == המנגנונים והליקויים הגנטיים הגורמים למחלות גנטיות: ==<br /> <br /> על פי מנגנון הפגם הגנטי האחראי להופעתן המחלות הגנטיות נחלקות ל-4 קבוצות עיקריות: <br /> <br /> '''1. מחלות הנובעות ממוטציה בודדת בגן ספציפי (gene) והמועברת בצורה מנדליאנית:'''<br /> <br /> א. תורשה אוטוזומלית-דומיננטית.<br /> <br /> ב. תורשה אוטוזומלית-רצסיבית<br /> <br /> ג. תורשה X-linked רצסיבי<br /> <br /> ד. תורשה X-linked דומיננטי<br /> <br /> ה. תורשה המועברת בכרומוזום Y<br /> <br /> <br /> '''2. מחלות הנובעות מליקויים תורשתיים המושפעים מגורמים רבים Multifactorial Inheritance.'''<br /> <br /> <br /> '''3. מחלות גנטיות הנובעות מליקויים גנטיים המועברים בצורות תורשתיות מיוחדות:'''<br /> <br /> <br /> א. תורשה ציטופלזמטית - תורשה אימהית.<br /> <br /> ב. המוטציה ה&quot;דינמית&quot; - שבה חלה החמרה במוטציה מדור לדור.<br /> <br /> ג. הטבעה גנטית - imprinting ו- disomy.<br /> <br /> <br /> '''4. מחלות גנטיות הנובעות מאבנורמליות כרומוזומלית (שינויים במספר או במבנה הכרומוזומים).'''<br /> <br /> == 1. מחלות גנטיות הנובעות ממוטציה בודדת בגן ספציפי והמועברת בצורה מנדלית ==<br /> <br /> הזיגוטה באדם מכילה 23 זוגות של כרומוזומים. על גבי הכרומוזומים מצויים גנים שונים האחראים ליצירת התכונות השונות של התא. לכל גן יש אנלוג על גבי הכרומוזום ההומולוגי ויחד הם נקראים: אלל (allel). שני הגנים האנלוגיים מצויים באותו המקום (locus) על גבי הכרומוזומים, אולם אינם זהים לחלוטין - גן אחד מקורו באב של הפרט והגן השני מקורו באם. כאשר אחד משניהם לקוי (עובר מוטציה) - הפרט הוא הטרוזיגוט למוטציה זו. כאשר יש פגם בשני הגנים (הן האימהי והן האבהי), הפרט הוא הומוזיגוט לאותה מחלה (אם לשני הגנים יש אותו פגם/מוטציה) או compound heterozygote (אם בכל גן יש מוטציה אחרת). בשני המקרים התוצאה דומה כיוון ששני הגנים אינם פועלים.<br /> <br /> בעקבות פיתוח שיטות מעבדה חדשות, ובמיוחד תודות להתקדמות בתחום הגנטיקה המולקולרית, אנו עדים בתחום של המחלות הנובעות מפגם בגן בודד, לשיפור מהפכני ביכולת לאבחן מחלות גנטיות ברמת הגן ולהבנה הגוברת של הבסיס להפרעות אלו, במחלות מסוימות זיהוי הפגם הגנטי הוכיח, שעל אף השונות הקלינית - מחלות אשר נחשבו בעבר לנפרדות נובעות למעשה מפגם באותו גן, המקודד לאותו חלבון אך באתר אחר שלו. לדוגמה: אכונדרופלזיה, היפוכונדרופלזיה ו- thanatophoric dysplasia נובעים מפגם בגן FGFR3 וממספר תסמונות של קרניוסינאוסטוזיס מפגם ב- FGFR2. ב- spondydoepiphyseal dysplasia, achondrogenesis II ו- stickler הפגם בגן לקולגן מסוג II. לעומת זאת, במחלות אחרות שנחשבו לדומות, הבסיס הגנטי בהן נמצא שונה לחלוטין בעקבות גילוי הפגם המדויק בגן; כך, למשל, פגיעות בגנים שונים על כרומוזומים שונים יכולות להתבטא בפנוטיפ זהה, לדוגמה בטוברוס פקלרוסיס (גן אחד בכרומוזום 16 וגן אחר בכרומוזום 9), במחלה פוליציסטית של הכליות (הסוג המבוגר), בנפרונופטיס, במקרים של חסר בהורמון גדילה, סכיזופרניה והפרעות אימונולוגיות שונות ועוד.<br /> <br /> <br /> '''תורשה אוטוזומלית-רצסיבית'''<br /> <br /> <br /> במחלות המועברות בצורת תורשה זו יחלו הפרטים ההומוזיגוטים בלבד (או כמו שנאמר קודם, אלו הנחשבים כ- compound heterozygotes), ואילו ההטרוזיגוטים יהיו הנשאים (carrier) למחלה. אין הבדל בין המינים בשכיחות המחלה, והרבה פעמים ההורים הם קרובי משפחה. כשיש ילד אחד חולה, הסיכוי שההורים ילדו ילד נוסף חולה הוא 25% בכל היריון.<br /> <br /> אם שכיחות מחלה אוטוזומלית-רצסיבית היא P2, כי אז ניתן לחשב את שכיחות הנשאים באוכלוסייה (2PQ) ואת שכיחות האנשים הבריאים שאינם נשאים למחלה (Q2). החישוב נעשה לפי נוסחת Hardy-Weinberg: P2+2PQ+Q2=1. לדוגמה: אם שכיחות החולים בציסטיק-פיברוזיס (CF) היא 1:2,500 (כלומר 1/2,500=P2), אזי שכיחות הגן החולה היא 1:50=P ושכיחות הגן הבריא באוכלוסייה 49:50=Q. שכיחות הגן החולה אינו שכיחות הנשאים - שכיחות הנשאים באוכלוסייה היא: 1:25=2PQ.<br /> <br /> לכל אדם יש מספר גנים רצסיביים נדירים שאינם גורמים לנזק, והסיכוי לביטוי של אחד מהם הוא רק אם גם לבן הזוג יש פגם באותו גן, והסבירות הסטטיסטית לכך באוכלוסייה הכללית היא כ-3%-2%. אולם בנישואי קרובים מוכפל הסיכוי לביטוי של גן אוטוזומלי-רצסיבי והוא מגיע ל-6%-5%.<br /> <br /> מחלות שכיחות המועברות בצורה אוטוזומלית-רצסיבית הן בדרך-כלל מחלות קשות (תוצר הגן חסר לגמרי), כגון הפרעות מולדות בחילוף חומרים, ציסטיק-פיברוזיס, אטקסיה-טלאנגיאקטזיה, פנקוני-אנמיה, מחלה על-שם Bloom, מחלות אגירת גליקוגן (פרט ל- IXB), גלקטוזמיה, ליקויים בהמוגלובין (SS, SC ו- beta-thalasemia), מטה-כרומטיק לאוקודיסטרופיה, מוקו-פוליסכרידוזות (פרט ל- Hunter), פניל-קטונוריה (PKU), תסמונת אדרנוגניטלי, אלביניזם ו- Tay-Sachs.<br /> <br /> <br /> '''תורשה אוטוזומלית-דומיננטית'''<br /> <br /> <br /> בצורת תורשה זו יחלו גם ההטרוזיגוטים, ועל אחת כמה וכמה ההומוזיגוטים. גם כאן אין הבדל בין המינים בשכיחות המחלה. המחלה מועברת מדור לדור, ולחולה יש 50% סיכוי בכל היריון ללדת ילד חולה.<br /> <br /> מחלות המועברות בצורת תורשה זו הן קלות יחסית מבחינה זאת שאינן ממיתות. הגן המעורב הוא בדרך-כלל גן סטרוקטורלי (מבנה רקמת השלד/רקמת חיבור) והשכיחות בין מחלות אלו הן: אכונדרופלזיה, התסמונת על-שם Apert, חוסר אישון (aniridia), מרפן, היפרליפידמיה מסוג II, כוריאה על-שם Huntington, נאורופיברומטוזיס, כליות פוליציסטיות (סוג adult), רטינובלסטומה, tuberous sclerosis, תסמונת על-שם Wardenburg, dentinogenesis imperfecta, וכו'.<br /> <br /> לחלק מהמחלות המועברות בתורשה דומיננטית יש חדירות לא מלאה (incomplete penetrance) או גיל הופעה מאוחר (מחלת Huntington, אלצהיימר וכד'), וריאביליות בביטוי (מידת חומרת מחלה משתנה מבן משפחה אחת למשנהו) ו- pleotropism (אותה מחלה בבן משפחה תתבטא בסמנים מצד מערכת אחת של הגוף, ובבן משפחה אחר - באחרת. למשל: במרפן, באחד מבני המשפחה יהיה הלב מעורב, ובקרוב שלו יהיו מעורבות העיניים). את כל אלו צריכים להביא בחשבון בעת האבחנה והייעוץ הגנטי של מחלות המועברות בצורה דומיננטית.<br /> <br /> <br /> '''תורשה X-linked רצסיבי'''<br /> <br /> <br /> בצורת תורשה זו המחלה באה לידי ביטוי רק בבנים. בנקבות אחד מכרומוזומי ה- X עובר אינאקטיבציה (רוב הכרומוזום, למעט אזור קטן בזרוע הקצרה המכונה pseudo-autosomal region). כרומוזום ה- X, שעבר אינאקטיבציה, ניתן לזיהוי בגרעין בסמוך לדופן הגרעין כמסה שחורה כהה הנקראת: barr body. האינאקטיבציה אקראית, לכן בדרך-כלל כמחצית מהתאים יבטאו את ה- X האבהי ובמחצית התאים הנותרת יתבטא דווקא ה- X האימהי. לכן בנקבות עם פגם באחד מכרומוזומי ה- X והמחלה לא תבוא לידי ביטוי קליני. אבל, הבנות עם הגן הפגום הן הנשאיות ומעבירות המחלה. מלכתחילה, בכל היריון יש לנשאיות סיכון של 25% ללדת ילד חולה (מחצית הזכרים שייוולדו לאם נשאית יהיו חולים).<br /> מחלות המועברות בדרך זו: א-גמא-גלובולינמיה על-שם Bruton, אלביניזם של גלגל העין, עיוורון צבעים, nephrogenic diabetes insipidus, חוסר של G6PD, דיסטרופיית שרירים על-שם Duchenne, chronic granulomatous disorder, המופיליה מסוג A ו- B, תסמונת על-שם Hunter, מחלת אגירת גליקוגן מסוג IXB, ichthyosis, רטיניטיס פיגמנטוזה.<br /> <br /> <br /> '''תורשה X-linked דומיננטי'''<br /> <br /> <br /> בהעברה כזו נפגעים גם הבנים וגם הבנות הנשאיות, אבל הבנים, בדרך-כלל, בצורה קשה יותר. במשפחה שבה האב הוא החולה יהיו כל הבנות חולות - ואף לא אחד מהבנים. לכן העברת המחלה מאב לבן באחד מסעיפי המשפחה שולל העברה תורשתית מסוג X-linked דומיננטי ומכוון להעברה אוטוזומלית-דומיננטית.<br /> <br /> המחלות המועברות בדרך זו הן בודדות. הדוגמאות העיקריות הן: תסמונת X-שביר, oto-palato-digital syndrome, vit D resistant rickets, ו- telecanthus hypospadias syndrome.<br /> <br /> <br /> '''תורשה המועברת בכרומוזום Y'''<br /> <br /> <br /> בהעברה כזו מועברות בעיקר בעיות ביצירת זרע. כיום כשגברים עם חוסר זרע יכולים להוליד ילדים על-ידי ביופסיה של האשך, הוצאת תא זרע מרקמת האשך והזרקתו לביצית בתהליך הפריה חוץ גופי, הפגם יכול לעבור לילדים. ילדים אלו לכשיתבגרו יולידו את ילדיהם בצורה דומה.<br /> <br /> <br /> '''תורשה דו-גנית'''<br /> <br /> <br /> בהעברה כזו המחלה מועברת רק כשיש שילוב של מוטציות ב-2 גנים שונים. תורשה כזו תוארה ב- retinitis-pigmentosa, ובתסמונות של isomerism (תסמנות של ליקוי במיקום הלב ואיברי הבטן).<br /> <br /> <br /> '''מצבים מיוחדים'''<br /> <br /> <br /> יש מספר קטן של מחלות המועברות על כרומוזום Y. בעיקר מועברת עקרות הגבר, אם מטפלים בהפריה מסייעת (ICSI). העברה תהיה מזכר לזכר בלבד. ישנן מחלות המועברות בצורה אוטוזומלית-דומיננטית, אך הן מוגבלות למין אחד. למשל: סרטן השד וסרטן השחלות, עקב פגם גנטי בגן BRCA1 ו- BRCA2, יתבטאו בנשים בלבד. לעומת זאת, היפוספדיאס משפחתי יופיע רק בזכרים. יש להתחשב באפשרות זאת בכל ניסיון לאפיין את צורת ההורשה לפי עצי משפחה.<br /> <br /> == 2. מחלות גנטיות הנובעות מליקויים תורשתיים המושפעים מגורמים שונים (תורשה מולטיפקטוריאלית) ==<br /> <br /> הפרעות אלו הן תוצאה של ליקויים מצטברים, בדרך-כלל במספר גנים, בשילוב עם גורמים סביבתיים.<br /> <br /> מספר הגנים המעורבים בכל מחלה אינו ידוע. בסוכרת הדורשת אינסולין מניחים, שקיימים לפחות שלושה גנים הפועלים יחדיו כדי לגרום להופעת המחלה. במחלות אחרות ייתכנו פחות.<br /> <br /> הגורמים הסביבתיים המשפיעים על דרך העברה זו כוללים: תזונה, אקלים, תנאים סוציואקונומיים (תנאים ירודים מגבירים את שכיחותם) וגורמים רחמיים. ההפרעות המועברות בצורה זו הינן שכיחות יותר מכל שאר דרכי ההעברה התורשתיות והן כוללות: סוכרת, דלקות מעי (מחלת קרוהן וקוליטיס), פסוריאזיס, סכיזופרניה ומחלות נפש אחרות, ankylosing spondilytis, מומי לב (ASD, VSD, PDA, טטרולוגיה על-שם פלוט), שפה וחיך שסועים (או רק חיך),, דיסלוקציה מולדת של הירך, הירשפרונג, היפוספדיאס, מנינגומיאלוצלה, היצרות מולדת של הפילורוס (pyloric stenosis).<br /> <br /> '''להלן המאפיינים המבדילים דרך תורשה זו מהתורשה המנדליאנית'''<br /> <br /> 1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2% (בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה).<br /> <br /> 2. בחלק מהמקרים קיימת שכיחות שונה בין המינים (pyloric stenosis שכיח יותר בבנים, דיסלוקציה מולדת של הירך שכיחה יותר בבנות).<br /> <br /> 3. מומים ששכיחותם פחותה באחד המינים, נוטים לעבור בשכיחות יתר לילדים, כשהפרט הראשון שחולה הוא מהמין שאצלו המחלה נדירה יותר (לדוגמה: ב- pyloric stenosis, אם האם חולה, הסיכוי לפגיעה בילדים 25%, ואם האב חולה - הסיכוי הוא רק 4%).<br /> <br /> 4. הסיכוי להישנות המחלה בתאום זהה הינה 60%-20%. בתאומים לא זהים - פחות (10%-2%).<br /> <br /> 5. הסיכוי להישנות גובר ככל שיש יותר חולים במשפחה.<br /> <br /> 6. הסיכוי להישנות גובר ככל שהמחלה/מום בפרטים החולים במשפחה חמורים יותר.<br /> <br /> == 3. מחלות גנטיות הנובעות מתורשה מיטוכונדראלית (ציטופלזמטית) ==<br /> <br /> פרט לדנ&quot;א שבגרעין, יש במיטוכונדריות התא שרשרות דנ&quot;א טבעתיות באורך כ-16,500 חומצות גרעין כל אחת. שרשרות אלו מקודדות, כפי שתואר בחלק 'גנטיקה מולקולרית', לחלבונים הפועלים במיטוכונדריה עצמה. בתא ייתכנו כמה מאות מיטוכונדריות, ובכל אחת מהן יש מספר מולקולות דנ&quot;א. חלק מהחלבונים/האנזימים במיטוכונדריה מקודדים על-ידי הדנ&quot;א הגרעיני, וכך ישנה סימביוזה בין שני סוגי הדנ&quot;א (מיטוכונדראלי וגרעיני) בתוך התא. משערים שמקור המיטוכונדריות הוא בדו-קיום קדמוני בין תא אב קדמון ובין חיידקים שהתקיימו בתוכו.<br /> <br /> בעוד שפגם בדנ&quot;א הגרעיני מועבר בהתאם לחוקי מנדל בתורשות הקלסיות, הרי שפגם בדנ&quot;א המיטוכונדראלי מועבר בצורה מיוחדת מאוד: תורשה אימהית. כל המיטוכונדריות בביצית המופרית מקורן בביצית ולא בזרע, ולכן פגם בזכר לא יועבר לאף אחד מצאצאיו, ולעומת זאת פגם במיטוכונדריות הנקבה יעבור לכל צאצאיה. אם לא כל המיטוכונדריות מכילות דנ&quot;א פגום - מצב שנקרא הטרופלזמי, כי אז תלוי הפנוטיפ הסופי והתבטאות המחלה ביחס שבין מספר המיטוכונדריות &quot;התקינות&quot; ל&quot;פגומות&quot;. הציטופלזמה בביצית המופרית נחלקת באקראי בחלוקות הראשונות, ולפי מספר המיטוכונדריות עם המוטציה בתא שיתפתח לעובר - כך תיקבע חומרת המחלה.<br /> <br /> לאחרונה הוכחו מספר מחלות שנגרמות על-ידי פגם בדנ&quot;א המיטוכונדראלי והמועברות בתורשה אימהית. הדוגמה הראשונה והקלסית הינה מחלת נוירופתיה תורשתית של עצב הראייה על-שם (LHON) Leber. מחלה זו, שמתבטאת בדרך-כלל בגיל 10-4 בניוון מתקדם ודי פתאומי של עצב הראייה ובסימנים נוירולוגיים אחרים, נגרמת על-ידי פגם בדנ&quot;א המיטוכונדראלי. הפגם מצוי בכל המיטוכונדריות, אולם לא כל אדם עם מוטציה זו יחלה. הסיבה היא שדרוש שילוב של מוטציה זו עם עוד חלבון שמקודד על-ידי הגרעין כדי שהמחלה תתבטא. הגן הגרעיני הפועל בשילוב עם המיטוכונדריה ב- LHON מצוי על כרומוזום X. לכן, המחלה שכיחה הרבה יותר בזכרים. הקשר הזה בין פגם מיטוכונדראלי לבין פגם בגרעין הדרוש להופעת מחלה קיים גם במספר מחלות מיטוכונדראליות אחרות, כנראה בשל התכונה המיוחדת של אנזימי הנשימה הפועלים כ- complex של אנזימים ולא לחוד.<br /> <br /> באותה צורה נמצא, שגם מחלות אחרות נובעות מפגם ספציפי מאוד בדנ&quot;א המיטוכונדראלי: מחלת MELAS, (myoclonic epilepsy, reged red fiber) MERF (myopathy, encephalopathy, lactic acidosis and strock like episodes), תסמונת על-שם Kearn-Sayer (ophthalmoplegia, pigmentary retinopathy, and cardiomyopathy), מיופתיות מיטוכונדראליות (בדרך-כלל חסר deletion בגן המיטוכונדראלי), וחירשות שתוארה במשפחה ערבית בישראל. ייתכן אף שבחלק מהחולים במחלות שכיחות, כמו סוכרת, ואף בתהליך ההזדקנות יש לדנ&quot;א המיטוכונדראלי תפקיד בפתוגנזה.<br /> <br /> == 4. מחלות גנטיות הנובעות ממנגנון המכונה: המוטציה הדינמית ==<br /> <br /> שלא כפי שחשבנו תחילה על סמך חוקי מנדל, חלק מהמחלות הגנטיות נובעות ממוטציות המשתנות במעבר מדור לדור. לעתים הן מוחמרות ולעתים אף מתוקנות.<br /> <br /> מציאת הגן והפגם בתסמונת X-שביר לפני מספר שנים (ר' בפרק זה ב'הפרעות בכרומוזום X'), הייתה אבן הפינה בגילוי מנגנון מוטציה חדש. בעקבותיו, התגלו עוד גנים למחלות אחרות שבהן קיים אותו מנגנון: דיסטרופיית שרירים מיוטונית (myotonic dystrophy), אטרופיה שרירית ספינלית ובולברית (מחלת קנדי), מחלות הנטינגטון, אטקסיה על-שם פרידריך, סוגים שונים של אטקסיה צרבלרית וייתכן שאף מחלות נוספות, כמו מניה דפרסיה ועוד. המשותף לכל המחלות הללו הוא פגם גנטי המתרחש במקטע גן בעל רצף תלת בסיסי (טרינוקלאוטיד), שחוזר על עצמו מספר משתנה של פעמים באוכלוסייה הנורמלית, אולם עד גבול מסוים. המחלה נגרמת עקב הכפלה של הרצף, כך שמספר החזרות גדל מעבר לגבול מסוים וגורם לשיבוש במבנה הגן או בביטויו. ההכפלה של הרצף מתרחשת בעקבות מעבר שלב המיוזיס בגונדות של אחד ההורים (בדרך-כלל אם) ולכן המחלה מוחמרת מדור אחד למשנהו באותה משפחה.<br /> <br /> הגדלה קלה של המקטע בכל אחת מהמחלות הללו יכולה להיות חסרת כל ביטוי קליני (מצב של premutation), ומתחום מסוים יכולים להופיע סימני מחלה בחומרות הנמצאות בקורלציה למידת התארכות המקטע (מוטציה מלאה). במידת החומרה הקשה ההתבטאות תבוא לידי ביטוי בגיל הופעה צעיר מאוד (במיוטוניק דיסטרופי) ובפיגור קשה (בתסמונת X-שביר).<br /> <br /> מנגנון חדש זה יכול להסביר מספר תופעות גנטיות ייחודיות, שקיימות במחלות המוזכרות לעיל ולא הובנו עד היום. תופעות אלה כוללות anticipation (עקב החמרה של מחלה מדור לדור), חדירות חלקית, התבטאות וריאבילית של גיל הופעת המחלה וחומרתה, ולבסוף - הטבעה גנטית (imprinting), התבטאות שונה של המחלה במקרים של תורשה אבהית או אימהית (ר' להלן). ברוב המחלות (X-שביר, דיסטרופיית שרירים מיוטונית) ההחמרה (הכפלה של מקטע החזרות) חלה במעבר של האלל עם הפרה-מוטציה בגונדות האימהיות בלבד, ולא דרך האשך. בחלק מהמקרים (דיסטרופיית שרירים מיוטונית) תיתכן אף הקטנה של המקטע הפתולוגי במעבר דרך גונדה אבהית, ובכך &quot;תיקון&quot; מולקולרי של הפגם במעבר מדור לדור. מאידך, במחלת אטקסיה על-שם הנטינגטון ההחמרה היא דווקא במעבר מאב חולה לצאצאיו.<br /> <br /> גילוי המוטציות מהסוג הזה היווה פריצת דרך בהבנת דרכי ההיווצרות של המחלות האלה. בזכות תגליות אלה ניתן היום לאבחן לא רק חולים כי אם גם נשאים של המוטציות האלה, שלהם סיכון ללדת ילד חולה במידה חמורה. לאלו ניתן אחר-כך להציע אבחון טרום-לידתי וקביעה מדויקת של קיום/אי קיום המחלה, כך שניתן למנוע הולדת ילדים שיסבלו ממחלות קשות. ניתן בקלות יחסית לקבוע את אורך המקטע המוכפל, ולפי זה לקבוע לא רק את קיומו כי אם גם את חומרת המחלה העלולה להופיע.<br /> <br /> [[קובץ:shohat1.docs]]<br /> <br /> == 5. &quot;הטבעה גנטית&quot; (Genetic Imprinting) ו- Uniparental Disomy ==<br /> <br /> גם כאן מדובר בתופעה גנטית שלא הייתה ידועה עד לפני זמן רב, ושבהחלט אינה תואמת את חוקי מנדל הקלסיים.<br /> <br /> במושג &quot;הטבעה גנטית&quot; מתכוונים לשינויים שחלים בקוד הגנטי הרגיל, שאינם נובעים משינוי בסדר/ברצף חומצות הגרעין, והם שונים בגונדות של זכר ושל נקבה. כלומר, אותו גן (תקין) יעבור בגונדות של הנקבה &quot;הטבעה&quot; שונה מזו שבגונדות הזכר, ולכן גנים שונים יתבטאו אחרת.<br /> הדוגמה הקלסית הראשונה לקיום הטבעה גנטית באדם הייתה התגלית, שאותו חסר בכרומוזום 15 יכול להתבטא בשתי מחלות שונות לגמרי - תסמונת על-שם פראדר-ווילי ותסמונת על-שם אנגלמן. אם החסר חל בכרומוזום האבהי, תפרוץ מחלת פראדר-ווילי. אם בכרומוזום האימהי - תהיה זו תסמונת אנגלמן. מכיוון שאין הבדל במידת ובמיקום החסר הכרומוזומלי בחולים וכל ההבדל נובע ממקור הגונדלי - הרי שברור שמתקיימת כאן הטבעה גנטית.<br /> <br /> לאחרונה הוכח בעזרת הגנטיקה המולקולרית, שה&quot;הטבעה הגנטית&quot; היא בעצם אנאקטיבציה או אקטיבציה של גנים מסוימים (על-ידי מטילציה כפי הנראה), שהיא שונה בגונדות של הזכר מאלה של הנקבה. כדוגמה מוכרת ניתן להחשיב את האנאקטיבציה של אחד מכרומוזומי ה- X בנקבה כסוג של &quot;הטבעה גנטית&quot;. באזור הקריטי של פראדר-ווילי ותסמונת אנגלמן נמצאו מספר גנים ש&quot;מופעלים&quot; בגונדה הזכרית, וגן אחד שמופעל רק דרך הגונדה הנקבית.<br /> <br /> לאחרונה תואר מנגנון אחר של הופעת מחלה, הקשור למושג ה&quot;הטבעה הגנטית&quot; והוא: disomy. הכוונה ב- disomy היא שלאדם מסוים יש זוג כרומוזומים מסוים מהורה אחד וללא כל כרומוזום מהורה שני. מצב כזה יכול להיווצר אם הביצית המופרית הכילה טריזומיה של הכרומוזום המסוים הזה, ואחר-כך במרוצת חלוקות התא הראשוני אבד אחד הכרומוזומים - דווקא מההורה שתרם כרומוזום יחיד. נותר תא דיפלואידי שיכול להתקיים, אולם עם זוג כרומוזומים מסוים שמקורו בהורה אחד. קיום מצב זה באדם הוכח תחילה בחולה ציסטיק-פיברוזיס, שרק אחד ההורים שלו היה &quot;נשא&quot;, והחוקרים הראו בשיטות גנטיקה מולקולרית ששני כרומוזומי 7 (שעליהם מצוי הגן לציסטיק-פיברוזיס) מקורם בהורה הנשא.<br /> נמצא, שכשיש disomy אימהי בכרומוזום 15 תופיע מחלת פראדר-ווילי, בלי שיש חסר כרומוזומלי - פשוט מפני שאין לילד פעילות גנים שמופעלים במעבר דרך הגונדה האבהית. לעומת זאת, disomy של כרומוזום 15 אבהי יתבטא בתסמונת אנגלמן. מתקבל רושם שתופעות ה&quot;הטבעה הגנטית&quot; וה- disomy משחקות תפקיד גם במחלות אחרות, כמו ב- Beckwith-Wiedeman. UPD של כרומוזום 7 נמצא גורם לתסמונת Russel Silver..<br /> <br /> לא כל הכרומוזומים הם עם הטבעה גנטית. הכרומוזומים בהם קיימת הטבעה/הפעלה אימהית הם: כרומוזומים 6, 11, 15, 20, ואילו הטבעה אבהית מוכרת בכרומוזומים 2, 7, 14, 15.<br /> <br /> == עקרונות קליניים כלליים באבחון מחלות גנטיות ==<br /> <br /> ההיסטוריה המשפחתית חשובה בזיהוי המחלה הגנטית ודרך העברתה. סיפור משפחתי קודם פחות שכיח בליקויים הכרומוזומליים (בתסמונת דאון (Down syndrome) - 1%), ובתורשה המולטיפקטוריאלית (10%-2%). לעומת זאת, בדרך העברה מנדליאנית סיכון הישנות הבעיה במשפחה שבה יש כבר ילד חולה הוא גבוה (25% ברצסיביות ו-50% בדומיננטיות). אולם חשוב לזכור, שבחלק מהמחלות המועברות בדרך דומיננטית קיימת לעתים מוטציה ספונטנית.<br /> <br /> '''במחלות גנטיות יש לזכור ולהביא בחשבון מספר עקרונות נוספים חשובים:'''<br /> <br /> 1. הטרוגניות גנטית. אותה תמונה קלינית עלולה להיגרם על-ידי ליקויים גנטיים שונים דהיינו פגמים אנזימטיים שונים, המתבטאים באותו פנוטיפ. למשל, טוברוס-סקלרוזיס יכול לנבוע מפגם בגן בכרומוזום p16, ובמחצית מהמקרים בגן אחר בכרומוזום q9. חירשות מכל אחת משלוש צורות התורשה יכולה להיגרם על-ידי יותר מ-40 גנים שונים, וכו'.<br /> <br /> 2. pleiotropism - אותו ליקוי גנטי עלול לפגוע במערכות גוף שונות באנשים שונים, ואפילו באנשים שונים באותה משפחה.<br /> <br /> 3. variable expression - לליקוי הגנטי יכול להיות ביטוי קליני מלא (מחלה קשה) או חלקי (מחלה קלה).<br /> <br /> 4. לא כל מחלה משפחתית היא גנטית, וחשוב לשלול גורמים אחרים כמו זיהומים, תרופות והשפעות סביבתיות אחרות. לשם הוכחת תורשתיות גנטית במחלה חדשה יש לקבל אינפורמציה על מספר משפחות בעלות אותו פגם. ההשוואה בין concordance של המחלה בתאומים זהים לעומת זו שבתאומים לא זהים יכולה בדרך-כלל לתת אינדיקציה <br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: [http://www.genopedia.co.il].<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 22:06, 1 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA_-_Genetic_disorders_and_hereditary_transmission&diff=1679 2010-11-01T20:06:12Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== הגדרה כללית: ==<br /> <br /> מחלה גנטית קלאסית הינה מחלה שנובעת משינוי מולד בחומר הגנטי (השינוי מכונה: מוטציה גרמינטיבית) שגורם להופעתה. המוטציה האחראית למחלה יכולה להיות נרכשת מההורים (מוטציה גרמינטיבית מורשת), או שנוצרה בביצית או הזרע שיצרו את העובר (מוטציה גרמינטיבית טרייה).<br /> <br /> קיימים שינויים בחומר הגנטי שאינם מולדים, ושמופיעים ברקמה מסויימת (השינוי מכונה: מוטציה סומטית) – והביטוי לרוב יהיה ברקמה עצמה, לדוגמא שינוי הגורם לסרטן ברקמה מסויימת. במקרה זה לא מדובר במחלה גנטית קלאסית.<br /> <br /> == שכיחות המחלות הגנטיות בקרב הנולדים: ==<br /> <br /> למעשה, ליקויים גנטיים שכיחים יותר מכפי שניתן לשער. ב-50% מההפלות הטבעיות מוצאים ליקויים כרומוזומליים. המסננת של הטבע גורמת לכך שרק ב-2%-1% מהיילודים ניתן למצוא מומים מולדים תורשתיים. ב-0.5% נוספים קיימות הפרעות מטבוליות מולדות או ליקויים בכרומוזומי המין, אשר אינם באים לידי ביטוי במראה החיצוני (פנוטיפי) וניתנים לגילוי רק בבדיקות מעבדה ספציפיות.<br /> <br /> למרות כל הבדיקות הנערכות כיום בהיריון, עדיין מחלות גנטיות קשות לא ניתנות למניעה. לדוגמא, אפילו המחלות הגנטיות הנדירות והקשות הנובעות מפגיעה בגן בודד, כמו ניוון שרירים, פיגור שכלי, אוטיזם, מחלות מטבוליות וכד', אינן ניתנות עד היום לאיתור בבדיקות המתבצעות בהיריון. עליהם נסוב רוב המחקר בתחום הגנטיקה בהתחלת הדרך, והן מהוות מרכיב חשוב בעיסוקו של רופא הילדים. אנו יודעים כיום שלפחות 1/4 מהאשפוזים מעבודתו של רופא הילדים בבית-החולים הינה מול ילד עם מחלה גנטית נדירה וקשה (single gene disorder) שלא יכלה להתגלות בהיריון. כ-35% מהתמותה של ילדים מאושפזים קשורים בהפרעה גנטית מהסוג הנידון. לעתים קרובות אנו נתקלים בשאלה: &quot;איך דווקא בי היכה הגורל ונולד לי ילד עם מחלה ששכיחותה 1:10,000. איך מוסבר הפרדוקס של נדירות המחלה ושכיחותן בקליניקה? התשובה פשוטה אבל אנו כהורים מדחיקים אותה: אמנם כל מחלה נדירה (אחת למספר אלפים של ילדים) אבל כיוון שיש מעל 10,000 תסמונות נדירות הסיכוי שלמשפחה יהיה ילד עם מחלה גנטית נדירה וקשה היא 2%-3% בכל היריון. אם למשפחה יש בממוצע 3 ילדים הסיכוי הוא שלכל משפחה עשירית יש ילד עם מחלה גנטית קשה ונדירה. ומי מאיתנו כזוג שמתחתן והולך לקראת היריון ולידה חושב שהסיכון כה גדול?<br /> ברור כי במחלות הילדים השכיחות, המרכיב הגנטי הינו די מרכזי, וזה כמובן מוסיף לחשיבות של התפתחות המידע הגנטי על התפקוד של רופא הילדים.<br /> <br /> <br /> == המנגנונים והליקויים הגנטיים הגורמים למחלות גנטיות: ==<br /> <br /> על פי מנגנון הפגם הגנטי האחראי להופעתן המחלות הגנטיות נחלקות ל-4 קבוצות עיקריות: <br /> <br /> '''1. מחלות הנובעות ממוטציה בודדת בגן ספציפי (gene) והמועברת בצורה מנדליאנית:'''<br /> <br /> א. תורשה אוטוזומלית-דומיננטית.<br /> <br /> ב. תורשה אוטוזומלית-רצסיבית<br /> <br /> ג. תורשה X-linked רצסיבי<br /> <br /> ד. תורשה X-linked דומיננטי<br /> <br /> ה. תורשה המועברת בכרומוזום Y<br /> <br /> <br /> '''2. מחלות הנובעות מליקויים תורשתיים המושפעים מגורמים רבים Multifactorial Inheritance.'''<br /> <br /> <br /> '''3. מחלות גנטיות הנובעות מליקויים גנטיים המועברים בצורות תורשתיות מיוחדות:'''<br /> <br /> <br /> א. תורשה ציטופלזמטית - תורשה אימהית.<br /> <br /> ב. המוטציה ה&quot;דינמית&quot; - שבה חלה החמרה במוטציה מדור לדור.<br /> <br /> ג. הטבעה גנטית - imprinting ו- disomy.<br /> <br /> <br /> '''4. מחלות גנטיות הנובעות מאבנורמליות כרומוזומלית (שינויים במספר או במבנה הכרומוזומים).'''<br /> <br /> == 1. מחלות גנטיות הנובעות ממוטציה בודדת בגן ספציפי והמועברת בצורה מנדלית ==<br /> <br /> הזיגוטה באדם מכילה 23 זוגות של כרומוזומים. על גבי הכרומוזומים מצויים גנים שונים האחראים ליצירת התכונות השונות של התא. לכל גן יש אנלוג על גבי הכרומוזום ההומולוגי ויחד הם נקראים: אלל (allel). שני הגנים האנלוגיים מצויים באותו המקום (locus) על גבי הכרומוזומים, אולם אינם זהים לחלוטין - גן אחד מקורו באב של הפרט והגן השני מקורו באם. כאשר אחד משניהם לקוי (עובר מוטציה) - הפרט הוא הטרוזיגוט למוטציה זו. כאשר יש פגם בשני הגנים (הן האימהי והן האבהי), הפרט הוא הומוזיגוט לאותה מחלה (אם לשני הגנים יש אותו פגם/מוטציה) או compound heterozygote (אם בכל גן יש מוטציה אחרת). בשני המקרים התוצאה דומה כיוון ששני הגנים אינם פועלים.<br /> <br /> בעקבות פיתוח שיטות מעבדה חדשות, ובמיוחד תודות להתקדמות בתחום הגנטיקה המולקולרית, אנו עדים בתחום של המחלות הנובעות מפגם בגן בודד, לשיפור מהפכני ביכולת לאבחן מחלות גנטיות ברמת הגן ולהבנה הגוברת של הבסיס להפרעות אלו, במחלות מסוימות זיהוי הפגם הגנטי הוכיח, שעל אף השונות הקלינית - מחלות אשר נחשבו בעבר לנפרדות נובעות למעשה מפגם באותו גן, המקודד לאותו חלבון אך באתר אחר שלו. לדוגמה: אכונדרופלזיה, היפוכונדרופלזיה ו- thanatophoric dysplasia נובעים מפגם בגן FGFR3 וממספר תסמונות של קרניוסינאוסטוזיס מפגם ב- FGFR2. ב- spondydoepiphyseal dysplasia, achondrogenesis II ו- stickler הפגם בגן לקולגן מסוג II. לעומת זאת, במחלות אחרות שנחשבו לדומות, הבסיס הגנטי בהן נמצא שונה לחלוטין בעקבות גילוי הפגם המדויק בגן; כך, למשל, פגיעות בגנים שונים על כרומוזומים שונים יכולות להתבטא בפנוטיפ זהה, לדוגמה בטוברוס פקלרוסיס (גן אחד בכרומוזום 16 וגן אחר בכרומוזום 9), במחלה פוליציסטית של הכליות (הסוג המבוגר), בנפרונופטיס, במקרים של חסר בהורמון גדילה, סכיזופרניה והפרעות אימונולוגיות שונות ועוד.<br /> <br /> <br /> '''תורשה אוטוזומלית-רצסיבית'''<br /> <br /> <br /> במחלות המועברות בצורת תורשה זו יחלו הפרטים ההומוזיגוטים בלבד (או כמו שנאמר קודם, אלו הנחשבים כ- compound heterozygotes), ואילו ההטרוזיגוטים יהיו הנשאים (carrier) למחלה. אין הבדל בין המינים בשכיחות המחלה, והרבה פעמים ההורים הם קרובי משפחה. כשיש ילד אחד חולה, הסיכוי שההורים ילדו ילד נוסף חולה הוא 25% בכל היריון.<br /> <br /> אם שכיחות מחלה אוטוזומלית-רצסיבית היא P2, כי אז ניתן לחשב את שכיחות הנשאים באוכלוסייה (2PQ) ואת שכיחות האנשים הבריאים שאינם נשאים למחלה (Q2). החישוב נעשה לפי נוסחת Hardy-Weinberg: P2+2PQ+Q2=1. לדוגמה: אם שכיחות החולים בציסטיק-פיברוזיס (CF) היא 1:2,500 (כלומר 1/2,500=P2), אזי שכיחות הגן החולה היא 1:50=P ושכיחות הגן הבריא באוכלוסייה 49:50=Q. שכיחות הגן החולה אינו שכיחות הנשאים - שכיחות הנשאים באוכלוסייה היא: 1:25=2PQ.<br /> <br /> לכל אדם יש מספר גנים רצסיביים נדירים שאינם גורמים לנזק, והסיכוי לביטוי של אחד מהם הוא רק אם גם לבן הזוג יש פגם באותו גן, והסבירות הסטטיסטית לכך באוכלוסייה הכללית היא כ-3%-2%. אולם בנישואי קרובים מוכפל הסיכוי לביטוי של גן אוטוזומלי-רצסיבי והוא מגיע ל-6%-5%.<br /> <br /> מחלות שכיחות המועברות בצורה אוטוזומלית-רצסיבית הן בדרך-כלל מחלות קשות (תוצר הגן חסר לגמרי), כגון הפרעות מולדות בחילוף חומרים, ציסטיק-פיברוזיס, אטקסיה-טלאנגיאקטזיה, פנקוני-אנמיה, מחלה על-שם Bloom, מחלות אגירת גליקוגן (פרט ל- IXB), גלקטוזמיה, ליקויים בהמוגלובין (SS, SC ו- beta-thalasemia), מטה-כרומטיק לאוקודיסטרופיה, מוקו-פוליסכרידוזות (פרט ל- Hunter), פניל-קטונוריה (PKU), תסמונת אדרנוגניטלי, אלביניזם ו- Tay-Sachs.<br /> <br /> <br /> '''תורשה אוטוזומלית-דומיננטית'''<br /> <br /> <br /> בצורת תורשה זו יחלו גם ההטרוזיגוטים, ועל אחת כמה וכמה ההומוזיגוטים. גם כאן אין הבדל בין המינים בשכיחות המחלה. המחלה מועברת מדור לדור, ולחולה יש 50% סיכוי בכל היריון ללדת ילד חולה.<br /> <br /> מחלות המועברות בצורת תורשה זו הן קלות יחסית מבחינה זאת שאינן ממיתות. הגן המעורב הוא בדרך-כלל גן סטרוקטורלי (מבנה רקמת השלד/רקמת חיבור) והשכיחות בין מחלות אלו הן: אכונדרופלזיה, התסמונת על-שם Apert, חוסר אישון (aniridia), מרפן, היפרליפידמיה מסוג II, כוריאה על-שם Huntington, נאורופיברומטוזיס, כליות פוליציסטיות (סוג adult), רטינובלסטומה, tuberous sclerosis, תסמונת על-שם Wardenburg, dentinogenesis imperfecta, וכו'.<br /> <br /> לחלק מהמחלות המועברות בתורשה דומיננטית יש חדירות לא מלאה (incomplete penetrance) או גיל הופעה מאוחר (מחלת Huntington, אלצהיימר וכד'), וריאביליות בביטוי (מידת חומרת מחלה משתנה מבן משפחה אחת למשנהו) ו- pleotropism (אותה מחלה בבן משפחה תתבטא בסמנים מצד מערכת אחת של הגוף, ובבן משפחה אחר - באחרת. למשל: במרפן, באחד מבני המשפחה יהיה הלב מעורב, ובקרוב שלו יהיו מעורבות העיניים). את כל אלו צריכים להביא בחשבון בעת האבחנה והייעוץ הגנטי של מחלות המועברות בצורה דומיננטית.<br /> <br /> <br /> '''תורשה X-linked רצסיבי'''<br /> <br /> <br /> בצורת תורשה זו המחלה באה לידי ביטוי רק בבנים. בנקבות אחד מכרומוזומי ה- X עובר אינאקטיבציה (רוב הכרומוזום, למעט אזור קטן בזרוע הקצרה המכונה pseudo-autosomal region). כרומוזום ה- X, שעבר אינאקטיבציה, ניתן לזיהוי בגרעין בסמוך לדופן הגרעין כמסה שחורה כהה הנקראת: barr body. האינאקטיבציה אקראית, לכן בדרך-כלל כמחצית מהתאים יבטאו את ה- X האבהי ובמחצית התאים הנותרת יתבטא דווקא ה- X האימהי. לכן בנקבות עם פגם באחד מכרומוזומי ה- X והמחלה לא תבוא לידי ביטוי קליני. אבל, הבנות עם הגן הפגום הן הנשאיות ומעבירות המחלה. מלכתחילה, בכל היריון יש לנשאיות סיכון של 25% ללדת ילד חולה (מחצית הזכרים שייוולדו לאם נשאית יהיו חולים).<br /> מחלות המועברות בדרך זו: א-גמא-גלובולינמיה על-שם Bruton, אלביניזם של גלגל העין, עיוורון צבעים, nephrogenic diabetes insipidus, חוסר של G6PD, דיסטרופיית שרירים על-שם Duchenne, chronic granulomatous disorder, המופיליה מסוג A ו- B, תסמונת על-שם Hunter, מחלת אגירת גליקוגן מסוג IXB, ichthyosis, רטיניטיס פיגמנטוזה.<br /> <br /> <br /> '''תורשה X-linked דומיננטי'''<br /> <br /> <br /> בהעברה כזו נפגעים גם הבנים וגם הבנות הנשאיות, אבל הבנים, בדרך-כלל, בצורה קשה יותר. במשפחה שבה האב הוא החולה יהיו כל הבנות חולות - ואף לא אחד מהבנים. לכן העברת המחלה מאב לבן באחד מסעיפי המשפחה שולל העברה תורשתית מסוג X-linked דומיננטי ומכוון להעברה אוטוזומלית-דומיננטית.<br /> <br /> המחלות המועברות בדרך זו הן בודדות. הדוגמאות העיקריות הן: תסמונת X-שביר, oto-palato-digital syndrome, vit D resistant rickets, ו- telecanthus hypospadias syndrome.<br /> <br /> <br /> '''תורשה המועברת בכרומוזום Y'''<br /> <br /> <br /> בהעברה כזו מועברות בעיקר בעיות ביצירת זרע. כיום כשגברים עם חוסר זרע יכולים להוליד ילדים על-ידי ביופסיה של האשך, הוצאת תא זרע מרקמת האשך והזרקתו לביצית בתהליך הפריה חוץ גופי, הפגם יכול לעבור לילדים. ילדים אלו לכשיתבגרו יולידו את ילדיהם בצורה דומה.<br /> <br /> <br /> '''תורשה דו-גנית'''<br /> <br /> <br /> בהעברה כזו המחלה מועברת רק כשיש שילוב של מוטציות ב-2 גנים שונים. תורשה כזו תוארה ב- retinitis-pigmentosa, ובתסמונות של isomerism (תסמנות של ליקוי במיקום הלב ואיברי הבטן).<br /> <br /> <br /> '''מצבים מיוחדים'''<br /> <br /> <br /> יש מספר קטן של מחלות המועברות על כרומוזום Y. בעיקר מועברת עקרות הגבר, אם מטפלים בהפריה מסייעת (ICSI). העברה תהיה מזכר לזכר בלבד. ישנן מחלות המועברות בצורה אוטוזומלית-דומיננטית, אך הן מוגבלות למין אחד. למשל: סרטן השד וסרטן השחלות, עקב פגם גנטי בגן BRCA1 ו- BRCA2, יתבטאו בנשים בלבד. לעומת זאת, היפוספדיאס משפחתי יופיע רק בזכרים. יש להתחשב באפשרות זאת בכל ניסיון לאפיין את צורת ההורשה לפי עצי משפחה.<br /> <br /> == 2. מחלות גנטיות הנובעות מליקויים תורשתיים המושפעים מגורמים שונים (תורשה מולטיפקטוריאלית) ==<br /> <br /> הפרעות אלו הן תוצאה של ליקויים מצטברים, בדרך-כלל במספר גנים, בשילוב עם גורמים סביבתיים.<br /> <br /> מספר הגנים המעורבים בכל מחלה אינו ידוע. בסוכרת הדורשת אינסולין מניחים, שקיימים לפחות שלושה גנים הפועלים יחדיו כדי לגרום להופעת המחלה. במחלות אחרות ייתכנו פחות.<br /> <br /> הגורמים הסביבתיים המשפיעים על דרך העברה זו כוללים: תזונה, אקלים, תנאים סוציואקונומיים (תנאים ירודים מגבירים את שכיחותם) וגורמים רחמיים. ההפרעות המועברות בצורה זו הינן שכיחות יותר מכל שאר דרכי ההעברה התורשתיות והן כוללות: סוכרת, דלקות מעי (מחלת קרוהן וקוליטיס), פסוריאזיס, סכיזופרניה ומחלות נפש אחרות, ankylosing spondilytis, מומי לב (ASD, VSD, PDA, טטרולוגיה על-שם פלוט), שפה וחיך שסועים (או רק חיך),, דיסלוקציה מולדת של הירך, הירשפרונג, היפוספדיאס, מנינגומיאלוצלה, היצרות מולדת של הפילורוס (pyloric stenosis).<br /> <br /> '''להלן המאפיינים המבדילים דרך תורשה זו מהתורשה המנדליאנית'''<br /> <br /> 1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2% (בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה).<br /> <br /> 2. בחלק מהמקרים קיימת שכיחות שונה בין המינים (pyloric stenosis שכיח יותר בבנים, דיסלוקציה מולדת של הירך שכיחה יותר בבנות).<br /> <br /> 3. מומים ששכיחותם פחותה באחד המינים, נוטים לעבור בשכיחות יתר לילדים, כשהפרט הראשון שחולה הוא מהמין שאצלו המחלה נדירה יותר (לדוגמה: ב- pyloric stenosis, אם האם חולה, הסיכוי לפגיעה בילדים 25%, ואם האב חולה - הסיכוי הוא רק 4%).<br /> <br /> 4. הסיכוי להישנות המחלה בתאום זהה הינה 60%-20%. בתאומים לא זהים - פחות (10%-2%).<br /> <br /> 5. הסיכוי להישנות גובר ככל שיש יותר חולים במשפחה.<br /> <br /> 6. הסיכוי להישנות גובר ככל שהמחלה/מום בפרטים החולים במשפחה חמורים יותר.<br /> <br /> == 3. מחלות גנטיות הנובעות מתורשה מיטוכונדראלית (ציטופלזמטית) ==<br /> <br /> פרט לדנ&quot;א שבגרעין, יש במיטוכונדריות התא שרשרות דנ&quot;א טבעתיות באורך כ-16,500 חומצות גרעין כל אחת. שרשרות אלו מקודדות, כפי שתואר בחלק 'גנטיקה מולקולרית', לחלבונים הפועלים במיטוכונדריה עצמה. בתא ייתכנו כמה מאות מיטוכונדריות, ובכל אחת מהן יש מספר מולקולות דנ&quot;א. חלק מהחלבונים/האנזימים במיטוכונדריה מקודדים על-ידי הדנ&quot;א הגרעיני, וכך ישנה סימביוזה בין שני סוגי הדנ&quot;א (מיטוכונדראלי וגרעיני) בתוך התא. משערים שמקור המיטוכונדריות הוא בדו-קיום קדמוני בין תא אב קדמון ובין חיידקים שהתקיימו בתוכו.<br /> <br /> בעוד שפגם בדנ&quot;א הגרעיני מועבר בהתאם לחוקי מנדל בתורשות הקלסיות, הרי שפגם בדנ&quot;א המיטוכונדראלי מועבר בצורה מיוחדת מאוד: תורשה אימהית. כל המיטוכונדריות בביצית המופרית מקורן בביצית ולא בזרע, ולכן פגם בזכר לא יועבר לאף אחד מצאצאיו, ולעומת זאת פגם במיטוכונדריות הנקבה יעבור לכל צאצאיה. אם לא כל המיטוכונדריות מכילות דנ&quot;א פגום - מצב שנקרא הטרופלזמי, כי אז תלוי הפנוטיפ הסופי והתבטאות המחלה ביחס שבין מספר המיטוכונדריות &quot;התקינות&quot; ל&quot;פגומות&quot;. הציטופלזמה בביצית המופרית נחלקת באקראי בחלוקות הראשונות, ולפי מספר המיטוכונדריות עם המוטציה בתא שיתפתח לעובר - כך תיקבע חומרת המחלה.<br /> <br /> לאחרונה הוכחו מספר מחלות שנגרמות על-ידי פגם בדנ&quot;א המיטוכונדראלי והמועברות בתורשה אימהית. הדוגמה הראשונה והקלסית הינה מחלת נוירופתיה תורשתית של עצב הראייה על-שם (LHON) Leber. מחלה זו, שמתבטאת בדרך-כלל בגיל 10-4 בניוון מתקדם ודי פתאומי של עצב הראייה ובסימנים נוירולוגיים אחרים, נגרמת על-ידי פגם בדנ&quot;א המיטוכונדראלי. הפגם מצוי בכל המיטוכונדריות, אולם לא כל אדם עם מוטציה זו יחלה. הסיבה היא שדרוש שילוב של מוטציה זו עם עוד חלבון שמקודד על-ידי הגרעין כדי שהמחלה תתבטא. הגן הגרעיני הפועל בשילוב עם המיטוכונדריה ב- LHON מצוי על כרומוזום X. לכן, המחלה שכיחה הרבה יותר בזכרים. הקשר הזה בין פגם מיטוכונדראלי לבין פגם בגרעין הדרוש להופעת מחלה קיים גם במספר מחלות מיטוכונדראליות אחרות, כנראה בשל התכונה המיוחדת של אנזימי הנשימה הפועלים כ- complex של אנזימים ולא לחוד.<br /> <br /> באותה צורה נמצא, שגם מחלות אחרות נובעות מפגם ספציפי מאוד בדנ&quot;א המיטוכונדראלי: מחלת MELAS, (myoclonic epilepsy, reged red fiber) MERF (myopathy, encephalopathy, lactic acidosis and strock like episodes), תסמונת על-שם Kearn-Sayer (ophthalmoplegia, pigmentary retinopathy, and cardiomyopathy), מיופתיות מיטוכונדראליות (בדרך-כלל חסר deletion בגן המיטוכונדראלי), וחירשות שתוארה במשפחה ערבית בישראל. ייתכן אף שבחלק מהחולים במחלות שכיחות, כמו סוכרת, ואף בתהליך ההזדקנות יש לדנ&quot;א המיטוכונדראלי תפקיד בפתוגנזה.<br /> <br /> == 4. מחלות גנטיות הנובעות ממנגנון המכונה: המוטציה הדינמית ==<br /> <br /> שלא כפי שחשבנו תחילה על סמך חוקי מנדל, חלק מהמחלות הגנטיות נובעות ממוטציות המשתנות במעבר מדור לדור. לעתים הן מוחמרות ולעתים אף מתוקנות.<br /> <br /> מציאת הגן והפגם בתסמונת X-שביר לפני מספר שנים (ר' בפרק זה ב'הפרעות בכרומוזום X'), הייתה אבן הפינה בגילוי מנגנון מוטציה חדש. בעקבותיו, התגלו עוד גנים למחלות אחרות שבהן קיים אותו מנגנון: דיסטרופיית שרירים מיוטונית (myotonic dystrophy), אטרופיה שרירית ספינלית ובולברית (מחלת קנדי), מחלות הנטינגטון, אטקסיה על-שם פרידריך, סוגים שונים של אטקסיה צרבלרית וייתכן שאף מחלות נוספות, כמו מניה דפרסיה ועוד. המשותף לכל המחלות הללו הוא פגם גנטי המתרחש במקטע גן בעל רצף תלת בסיסי (טרינוקלאוטיד), שחוזר על עצמו מספר משתנה של פעמים באוכלוסייה הנורמלית, אולם עד גבול מסוים. המחלה נגרמת עקב הכפלה של הרצף, כך שמספר החזרות גדל מעבר לגבול מסוים וגורם לשיבוש במבנה הגן או בביטויו. ההכפלה של הרצף מתרחשת בעקבות מעבר שלב המיוזיס בגונדות של אחד ההורים (בדרך-כלל אם) ולכן המחלה מוחמרת מדור אחד למשנהו באותה משפחה.<br /> <br /> הגדלה קלה של המקטע בכל אחת מהמחלות הללו יכולה להיות חסרת כל ביטוי קליני (מצב של premutation), ומתחום מסוים יכולים להופיע סימני מחלה בחומרות הנמצאות בקורלציה למידת התארכות המקטע (מוטציה מלאה). במידת החומרה הקשה ההתבטאות תבוא לידי ביטוי בגיל הופעה צעיר מאוד (במיוטוניק דיסטרופי) ובפיגור קשה (בתסמונת X-שביר).<br /> <br /> מנגנון חדש זה יכול להסביר מספר תופעות גנטיות ייחודיות, שקיימות במחלות המוזכרות לעיל ולא הובנו עד היום. תופעות אלה כוללות anticipation (עקב החמרה של מחלה מדור לדור), חדירות חלקית, התבטאות וריאבילית של גיל הופעת המחלה וחומרתה, ולבסוף - הטבעה גנטית (imprinting), התבטאות שונה של המחלה במקרים של תורשה אבהית או אימהית (ר' להלן). ברוב המחלות (X-שביר, דיסטרופיית שרירים מיוטונית) ההחמרה (הכפלה של מקטע החזרות) חלה במעבר של האלל עם הפרה-מוטציה בגונדות האימהיות בלבד, ולא דרך האשך. בחלק מהמקרים (דיסטרופיית שרירים מיוטונית) תיתכן אף הקטנה של המקטע הפתולוגי במעבר דרך גונדה אבהית, ובכך &quot;תיקון&quot; מולקולרי של הפגם במעבר מדור לדור. מאידך, במחלת אטקסיה על-שם הנטינגטון ההחמרה היא דווקא במעבר מאב חולה לצאצאיו.<br /> <br /> גילוי המוטציות מהסוג הזה היווה פריצת דרך בהבנת דרכי ההיווצרות של המחלות האלה. בזכות תגליות אלה ניתן היום לאבחן לא רק חולים כי אם גם נשאים של המוטציות האלה, שלהם סיכון ללדת ילד חולה במידה חמורה. לאלו ניתן אחר-כך להציע אבחון טרום-לידתי וקביעה מדויקת של קיום/אי קיום המחלה, כך שניתן למנוע הולדת ילדים שיסבלו ממחלות קשות. ניתן בקלות יחסית לקבוע את אורך המקטע המוכפל, ולפי זה לקבוע לא רק את קיומו כי אם גם את חומרת המחלה העלולה להופיע.<br /> <br /> [[קובץ:shohat1.docs]]<br /> <br /> == 5. &quot;הטבעה גנטית&quot; (Genetic Imprinting) ו- Uniparental Disomy ==<br /> <br /> גם כאן מדובר בתופעה גנטית שלא הייתה ידועה עד לפני זמן רב, ושבהחלט אינה תואמת את חוקי מנדל הקלסיים.<br /> <br /> במושג &quot;הטבעה גנטית&quot; מתכוונים לשינויים שחלים בקוד הגנטי הרגיל, שאינם נובעים משינוי בסדר/ברצף חומצות הגרעין, והם שונים בגונדות של זכר ושל נקבה. כלומר, אותו גן (תקין) יעבור בגונדות של הנקבה &quot;הטבעה&quot; שונה מזו שבגונדות הזכר, ולכן גנים שונים יתבטאו אחרת.<br /> הדוגמה הקלסית הראשונה לקיום הטבעה גנטית באדם הייתה התגלית, שאותו חסר בכרומוזום 15 יכול להתבטא בשתי מחלות שונות לגמרי - תסמונת על-שם פראדר-ווילי ותסמונת על-שם אנגלמן. אם החסר חל בכרומוזום האבהי, תפרוץ מחלת פראדר-ווילי. אם בכרומוזום האימהי - תהיה זו תסמונת אנגלמן. מכיוון שאין הבדל במידת ובמיקום החסר הכרומוזומלי בחולים וכל ההבדל נובע ממקור הגונדלי - הרי שברור שמתקיימת כאן הטבעה גנטית.<br /> <br /> לאחרונה הוכח בעזרת הגנטיקה המולקולרית, שה&quot;הטבעה הגנטית&quot; היא בעצם אנאקטיבציה או אקטיבציה של גנים מסוימים (על-ידי מטילציה כפי הנראה), שהיא שונה בגונדות של הזכר מאלה של הנקבה. כדוגמה מוכרת ניתן להחשיב את האנאקטיבציה של אחד מכרומוזומי ה- X בנקבה כסוג של &quot;הטבעה גנטית&quot;. באזור הקריטי של פראדר-ווילי ותסמונת אנגלמן נמצאו מספר גנים ש&quot;מופעלים&quot; בגונדה הזכרית, וגן אחד שמופעל רק דרך הגונדה הנקבית.<br /> <br /> לאחרונה תואר מנגנון אחר של הופעת מחלה, הקשור למושג ה&quot;הטבעה הגנטית&quot; והוא: disomy. הכוונה ב- disomy היא שלאדם מסוים יש זוג כרומוזומים מסוים מהורה אחד וללא כל כרומוזום מהורה שני. מצב כזה יכול להיווצר אם הביצית המופרית הכילה טריזומיה של הכרומוזום המסוים הזה, ואחר-כך במרוצת חלוקות התא הראשוני אבד אחד הכרומוזומים - דווקא מההורה שתרם כרומוזום יחיד. נותר תא דיפלואידי שיכול להתקיים, אולם עם זוג כרומוזומים מסוים שמקורו בהורה אחד. קיום מצב זה באדם הוכח תחילה בחולה ציסטיק-פיברוזיס, שרק אחד ההורים שלו היה &quot;נשא&quot;, והחוקרים הראו בשיטות גנטיקה מולקולרית ששני כרומוזומי 7 (שעליהם מצוי הגן לציסטיק-פיברוזיס) מקורם בהורה הנשא.<br /> נמצא, שכשיש disomy אימהי בכרומוזום 15 תופיע מחלת פראדר-ווילי, בלי שיש חסר כרומוזומלי - פשוט מפני שאין לילד פעילות גנים שמופעלים במעבר דרך הגונדה האבהית. לעומת זאת, disomy של כרומוזום 15 אבהי יתבטא בתסמונת אנגלמן. מתקבל רושם שתופעות ה&quot;הטבעה הגנטית&quot; וה- disomy משחקות תפקיד גם במחלות אחרות, כמו ב- Beckwith-Wiedeman. UPD של כרומוזום 7 נמצא גורם לתסמונת Russel Silver..<br /> <br /> לא כל הכרומוזומים הם עם הטבעה גנטית. הכרומוזומים בהם קיימת הטבעה/הפעלה אימהית הם: כרומוזומים 6, 11, 15, 20, ואילו הטבעה אבהית מוכרת בכרומוזומים 2, 7, 14, 15.<br /> <br /> == עקרונות קליניים כלליים באבחון מחלות גנטיות ==<br /> <br /> ההיסטוריה המשפחתית חשובה בזיהוי המחלה הגנטית ודרך העברתה. סיפור משפחתי קודם פחות שכיח בליקויים הכרומוזומליים (בתסמונת דאון (Down syndrome) - 1%), ובתורשה המולטיפקטוריאלית (10%-2%). לעומת זאת, בדרך העברה מנדליאנית סיכון הישנות הבעיה במשפחה שבה יש כבר ילד חולה הוא גבוה (25% ברצסיביות ו-50% בדומיננטיות). אולם חשוב לזכור, שבחלק מהמחלות המועברות בדרך דומיננטית קיימת לעתים מוטציה ספונטנית.<br /> <br /> '''במחלות גנטיות יש לזכור ולהביא בחשבון מספר עקרונות נוספים חשובים:'''<br /> <br /> 1. הטרוגניות גנטית. אותה תמונה קלינית עלולה להיגרם על-ידי ליקויים גנטיים שונים דהיינו פגמים אנזימטיים שונים, המתבטאים באותו פנוטיפ. למשל, טוברוס-סקלרוזיס יכול לנבוע מפגם בגן בכרומוזום p16, ובמחצית מהמקרים בגן אחר בכרומוזום q9. חירשות מכל אחת משלוש צורות התורשה יכולה להיגרם על-ידי יותר מ-40 גנים שונים, וכו'.<br /> <br /> 2. pleiotropism - אותו ליקוי גנטי עלול לפגוע במערכות גוף שונות באנשים שונים, ואפילו באנשים שונים באותה משפחה.<br /> <br /> 3. variable expression - לליקוי הגנטי יכול להיות ביטוי קליני מלא (מחלה קשה) או חלקי (מחלה קלה).<br /> <br /> 4. לא כל מחלה משפחתית היא גנטית, וחשוב לשלול גורמים אחרים כמו זיהומים, תרופות והשפעות סביבתיות אחרות. לשם הוכחת תורשתיות גנטית במחלה חדשה יש לקבל אינפורמציה על מספר משפחות בעלות אותו פגם. ההשוואה בין concordance של המחלה בתאומים זהים לעומת זו שבתאומים לא זהים יכולה בדרך-כלל לתת אינדיקציה <br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: [http://www.genopedia.co.il].<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> על החתום: [[http://www.Prof.mshohat.com|פרופ' מוטי שוחט]]<br /> <br /> --[[משתמש:מוטי שוחט|מוטי שוחט]] 22:06, 1 בנובמבר 2010 (IST)</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA_-_Genetic_disorders_and_hereditary_transmission&diff=1678 2010-11-01T19:40:33Z

<p>מוטי שוחט: דף חדש: == הגדרה כללית: == מחלה גנטית קלאסית הינה מחלה שנובעת משינוי מולד בחומר הגנטי (השינוי מכונה: מוטציה גרמי...</p> <hr /> <div>== הגדרה כללית: ==<br /> <br /> מחלה גנטית קלאסית הינה מחלה שנובעת משינוי מולד בחומר הגנטי (השינוי מכונה: מוטציה גרמינטיבית) שגורם להופעתה. המוטציה האחראית למחלה יכולה להיות נרכשת מההורים (מוטציה גרמינטיבית מורשת), או שנוצרה בביצית או הזרע שיצרו את העובר (מוטציה גרמינטיבית טרייה).<br /> <br /> קיימים שינויים בחומר הגנטי שאינם מולדים, ושמופיעים ברקמה מסויימת (השינוי מכונה: מוטציה סומטית) – והביטוי לרוב יהיה ברקמה עצמה, לדוגמא שינוי הגורם לסרטן ברקמה מסויימת. במקרה זה לא מדובר במחלה גנטית קלאסית.<br /> <br /> == שכיחות המחלות הגנטיות בקרב הנולדים: ==<br /> <br /> למעשה, ליקויים גנטיים שכיחים יותר מכפי שניתן לשער. ב-50% מההפלות הטבעיות מוצאים ליקויים כרומוזומליים. המסננת של הטבע גורמת לכך שרק ב-2%-1% מהיילודים ניתן למצוא מומים מולדים תורשתיים. ב-0.5% נוספים קיימות הפרעות מטבוליות מולדות או ליקויים בכרומוזומי המין, אשר אינם באים לידי ביטוי במראה החיצוני (פנוטיפי) וניתנים לגילוי רק בבדיקות מעבדה ספציפיות.<br /> <br /> למרות כל הבדיקות הנערכות כיום בהיריון, עדיין מחלות גנטיות קשות לא ניתנות למניעה. לדוגמא, אפילו המחלות הגנטיות הנדירות והקשות הנובעות מפגיעה בגן בודד, כמו ניוון שרירים, פיגור שכלי, אוטיזם, מחלות מטבוליות וכד', אינן ניתנות עד היום לאיתור בבדיקות המתבצעות בהיריון. עליהם נסוב רוב המחקר בתחום הגנטיקה בהתחלת הדרך, והן מהוות מרכיב חשוב בעיסוקו של רופא הילדים. אנו יודעים כיום שלפחות 1/4 מהאשפוזים מעבודתו של רופא הילדים בבית-החולים הינה מול ילד עם מחלה גנטית נדירה וקשה (single gene disorder) שלא יכלה להתגלות בהיריון. כ-35% מהתמותה של ילדים מאושפזים קשורים בהפרעה גנטית מהסוג הנידון. לעתים קרובות אנו נתקלים בשאלה: &quot;איך דווקא בי היכה הגורל ונולד לי ילד עם מחלה ששכיחותה 1:10,000. איך מוסבר הפרדוקס של נדירות המחלה ושכיחותן בקליניקה? התשובה פשוטה אבל אנו כהורים מדחיקים אותה: אמנם כל מחלה נדירה (אחת למספר אלפים של ילדים) אבל כיוון שיש מעל 10,000 תסמונות נדירות הסיכוי שלמשפחה יהיה ילד עם מחלה גנטית נדירה וקשה היא 2%-3% בכל היריון. אם למשפחה יש בממוצע 3 ילדים הסיכוי הוא שלכל משפחה עשירית יש ילד עם מחלה גנטית קשה ונדירה. ומי מאיתנו כזוג שמתחתן והולך לקראת היריון ולידה חושב שהסיכון כה גדול?<br /> ברור כי במחלות הילדים השכיחות, המרכיב הגנטי הינו די מרכזי, וזה כמובן מוסיף לחשיבות של התפתחות המידע הגנטי על התפקוד של רופא הילדים.<br /> <br /> <br /> == המנגנונים והליקויים הגנטיים הגורמים למחלות גנטיות: ==<br /> <br /> על פי מנגנון הפגם הגנטי האחראי להופעתן המחלות הגנטיות נחלקות ל-4 קבוצות עיקריות: <br /> <br /> '''1. מחלות הנובעות ממוטציה בודדת בגן ספציפי (gene) והמועברת בצורה מנדליאנית:'''<br /> <br /> א. תורשה אוטוזומלית-דומיננטית.<br /> <br /> ב. תורשה אוטוזומלית-רצסיבית<br /> <br /> ג. תורשה X-linked רצסיבי<br /> <br /> ד. תורשה X-linked דומיננטי<br /> <br /> ה. תורשה המועברת בכרומוזום Y<br /> <br /> <br /> '''2. מחלות הנובעות מליקויים תורשתיים המושפעים מגורמים רבים Multifactorial Inheritance.'''<br /> <br /> <br /> '''3. מחלות גנטיות הנובעות מליקויים גנטיים המועברים בצורות תורשתיות מיוחדות:'''<br /> <br /> <br /> א. תורשה ציטופלזמטית - תורשה אימהית.<br /> <br /> ב. המוטציה ה&quot;דינמית&quot; - שבה חלה החמרה במוטציה מדור לדור.<br /> <br /> ג. הטבעה גנטית - imprinting ו- disomy.<br /> <br /> <br /> '''4. מחלות גנטיות הנובעות מאבנורמליות כרומוזומלית (שינויים במספר או במבנה הכרומוזומים).'''<br /> <br /> == 1. מחלות גנטיות הנובעות ממוטציה בודדת בגן ספציפי והמועברת בצורה מנדלית ==<br /> <br /> הזיגוטה באדם מכילה 23 זוגות של כרומוזומים. על גבי הכרומוזומים מצויים גנים שונים האחראים ליצירת התכונות השונות של התא. לכל גן יש אנלוג על גבי הכרומוזום ההומולוגי ויחד הם נקראים: אלל (allel). שני הגנים האנלוגיים מצויים באותו המקום (locus) על גבי הכרומוזומים, אולם אינם זהים לחלוטין - גן אחד מקורו באב של הפרט והגן השני מקורו באם. כאשר אחד משניהם לקוי (עובר מוטציה) - הפרט הוא הטרוזיגוט למוטציה זו. כאשר יש פגם בשני הגנים (הן האימהי והן האבהי), הפרט הוא הומוזיגוט לאותה מחלה (אם לשני הגנים יש אותו פגם/מוטציה) או compound heterozygote (אם בכל גן יש מוטציה אחרת). בשני המקרים התוצאה דומה כיוון ששני הגנים אינם פועלים.<br /> <br /> בעקבות פיתוח שיטות מעבדה חדשות, ובמיוחד תודות להתקדמות בתחום הגנטיקה המולקולרית, אנו עדים בתחום של המחלות הנובעות מפגם בגן בודד, לשיפור מהפכני ביכולת לאבחן מחלות גנטיות ברמת הגן ולהבנה הגוברת של הבסיס להפרעות אלו, במחלות מסוימות זיהוי הפגם הגנטי הוכיח, שעל אף השונות הקלינית - מחלות אשר נחשבו בעבר לנפרדות נובעות למעשה מפגם באותו גן, המקודד לאותו חלבון אך באתר אחר שלו. לדוגמה: אכונדרופלזיה, היפוכונדרופלזיה ו- thanatophoric dysplasia נובעים מפגם בגן FGFR3 וממספר תסמונות של קרניוסינאוסטוזיס מפגם ב- FGFR2. ב- spondydoepiphyseal dysplasia, achondrogenesis II ו- stickler הפגם בגן לקולגן מסוג II. לעומת זאת, במחלות אחרות שנחשבו לדומות, הבסיס הגנטי בהן נמצא שונה לחלוטין בעקבות גילוי הפגם המדויק בגן; כך, למשל, פגיעות בגנים שונים על כרומוזומים שונים יכולות להתבטא בפנוטיפ זהה, לדוגמה בטוברוס פקלרוסיס (גן אחד בכרומוזום 16 וגן אחר בכרומוזום 9), במחלה פוליציסטית של הכליות (הסוג המבוגר), בנפרונופטיס, במקרים של חסר בהורמון גדילה, סכיזופרניה והפרעות אימונולוגיות שונות ועוד.<br /> <br /> <br /> '''תורשה אוטוזומלית-רצסיבית'''<br /> <br /> <br /> במחלות המועברות בצורת תורשה זו יחלו הפרטים ההומוזיגוטים בלבד (או כמו שנאמר קודם, אלו הנחשבים כ- compound heterozygotes), ואילו ההטרוזיגוטים יהיו הנשאים (carrier) למחלה. אין הבדל בין המינים בשכיחות המחלה, והרבה פעמים ההורים הם קרובי משפחה. כשיש ילד אחד חולה, הסיכוי שההורים ילדו ילד נוסף חולה הוא 25% בכל היריון.<br /> <br /> אם שכיחות מחלה אוטוזומלית-רצסיבית היא P2, כי אז ניתן לחשב את שכיחות הנשאים באוכלוסייה (2PQ) ואת שכיחות האנשים הבריאים שאינם נשאים למחלה (Q2). החישוב נעשה לפי נוסחת Hardy-Weinberg: P2+2PQ+Q2=1. לדוגמה: אם שכיחות החולים בציסטיק-פיברוזיס (CF) היא 1:2,500 (כלומר 1/2,500=P2), אזי שכיחות הגן החולה היא 1:50=P ושכיחות הגן הבריא באוכלוסייה 49:50=Q. שכיחות הגן החולה אינו שכיחות הנשאים - שכיחות הנשאים באוכלוסייה היא: 1:25=2PQ.<br /> <br /> לכל אדם יש מספר גנים רצסיביים נדירים שאינם גורמים לנזק, והסיכוי לביטוי של אחד מהם הוא רק אם גם לבן הזוג יש פגם באותו גן, והסבירות הסטטיסטית לכך באוכלוסייה הכללית היא כ-3%-2%. אולם בנישואי קרובים מוכפל הסיכוי לביטוי של גן אוטוזומלי-רצסיבי והוא מגיע ל-6%-5%.<br /> <br /> מחלות שכיחות המועברות בצורה אוטוזומלית-רצסיבית הן בדרך-כלל מחלות קשות (תוצר הגן חסר לגמרי), כגון הפרעות מולדות בחילוף חומרים, ציסטיק-פיברוזיס, אטקסיה-טלאנגיאקטזיה, פנקוני-אנמיה, מחלה על-שם Bloom, מחלות אגירת גליקוגן (פרט ל- IXB), גלקטוזמיה, ליקויים בהמוגלובין (SS, SC ו- beta-thalasemia), מטה-כרומטיק לאוקודיסטרופיה, מוקו-פוליסכרידוזות (פרט ל- Hunter), פניל-קטונוריה (PKU), תסמונת אדרנוגניטלי, אלביניזם ו- Tay-Sachs.<br /> <br /> <br /> '''תורשה אוטוזומלית-דומיננטית'''<br /> <br /> <br /> בצורת תורשה זו יחלו גם ההטרוזיגוטים, ועל אחת כמה וכמה ההומוזיגוטים. גם כאן אין הבדל בין המינים בשכיחות המחלה. המחלה מועברת מדור לדור, ולחולה יש 50% סיכוי בכל היריון ללדת ילד חולה.<br /> <br /> מחלות המועברות בצורת תורשה זו הן קלות יחסית מבחינה זאת שאינן ממיתות. הגן המעורב הוא בדרך-כלל גן סטרוקטורלי (מבנה רקמת השלד/רקמת חיבור) והשכיחות בין מחלות אלו הן: אכונדרופלזיה, התסמונת על-שם Apert, חוסר אישון (aniridia), מרפן, היפרליפידמיה מסוג II, כוריאה על-שם Huntington, נאורופיברומטוזיס, כליות פוליציסטיות (סוג adult), רטינובלסטומה, tuberous sclerosis, תסמונת על-שם Wardenburg, dentinogenesis imperfecta, וכו'.<br /> <br /> לחלק מהמחלות המועברות בתורשה דומיננטית יש חדירות לא מלאה (incomplete penetrance) או גיל הופעה מאוחר (מחלת Huntington, אלצהיימר וכד'), וריאביליות בביטוי (מידת חומרת מחלה משתנה מבן משפחה אחת למשנהו) ו- pleotropism (אותה מחלה בבן משפחה תתבטא בסמנים מצד מערכת אחת של הגוף, ובבן משפחה אחר - באחרת. למשל: במרפן, באחד מבני המשפחה יהיה הלב מעורב, ובקרוב שלו יהיו מעורבות העיניים). את כל אלו צריכים להביא בחשבון בעת האבחנה והייעוץ הגנטי של מחלות המועברות בצורה דומיננטית.<br /> <br /> <br /> '''תורשה X-linked רצסיבי'''<br /> <br /> <br /> בצורת תורשה זו המחלה באה לידי ביטוי רק בבנים. בנקבות אחד מכרומוזומי ה- X עובר אינאקטיבציה (רוב הכרומוזום, למעט אזור קטן בזרוע הקצרה המכונה pseudo-autosomal region). כרומוזום ה- X, שעבר אינאקטיבציה, ניתן לזיהוי בגרעין בסמוך לדופן הגרעין כמסה שחורה כהה הנקראת: barr body. האינאקטיבציה אקראית, לכן בדרך-כלל כמחצית מהתאים יבטאו את ה- X האבהי ובמחצית התאים הנותרת יתבטא דווקא ה- X האימהי. לכן בנקבות עם פגם באחד מכרומוזומי ה- X והמחלה לא תבוא לידי ביטוי קליני. אבל, הבנות עם הגן הפגום הן הנשאיות ומעבירות המחלה. מלכתחילה, בכל היריון יש לנשאיות סיכון של 25% ללדת ילד חולה (מחצית הזכרים שייוולדו לאם נשאית יהיו חולים).<br /> מחלות המועברות בדרך זו: א-גמא-גלובולינמיה על-שם Bruton, אלביניזם של גלגל העין, עיוורון צבעים, nephrogenic diabetes insipidus, חוסר של G6PD, דיסטרופיית שרירים על-שם Duchenne, chronic granulomatous disorder, המופיליה מסוג A ו- B, תסמונת על-שם Hunter, מחלת אגירת גליקוגן מסוג IXB, ichthyosis, רטיניטיס פיגמנטוזה.<br /> <br /> <br /> '''תורשה X-linked דומיננטי'''<br /> <br /> <br /> בהעברה כזו נפגעים גם הבנים וגם הבנות הנשאיות, אבל הבנים, בדרך-כלל, בצורה קשה יותר. במשפחה שבה האב הוא החולה יהיו כל הבנות חולות - ואף לא אחד מהבנים. לכן העברת המחלה מאב לבן באחד מסעיפי המשפחה שולל העברה תורשתית מסוג X-linked דומיננטי ומכוון להעברה אוטוזומלית-דומיננטית.<br /> <br /> המחלות המועברות בדרך זו הן בודדות. הדוגמאות העיקריות הן: תסמונת X-שביר, oto-palato-digital syndrome, vit D resistant rickets, ו- telecanthus hypospadias syndrome.<br /> <br /> <br /> '''תורשה המועברת בכרומוזום Y'''<br /> <br /> <br /> בהעברה כזו מועברות בעיקר בעיות ביצירת זרע. כיום כשגברים עם חוסר זרע יכולים להוליד ילדים על-ידי ביופסיה של האשך, הוצאת תא זרע מרקמת האשך והזרקתו לביצית בתהליך הפריה חוץ גופי, הפגם יכול לעבור לילדים. ילדים אלו לכשיתבגרו יולידו את ילדיהם בצורה דומה.<br /> <br /> <br /> '''תורשה דו-גנית'''<br /> <br /> <br /> בהעברה כזו המחלה מועברת רק כשיש שילוב של מוטציות ב-2 גנים שונים. תורשה כזו תוארה ב- retinitis-pigmentosa, ובתסמונות של isomerism (תסמנות של ליקוי במיקום הלב ואיברי הבטן).<br /> <br /> <br /> '''מצבים מיוחדים'''<br /> <br /> <br /> יש מספר קטן של מחלות המועברות על כרומוזום Y. בעיקר מועברת עקרות הגבר, אם מטפלים בהפריה מסייעת (ICSI). העברה תהיה מזכר לזכר בלבד. ישנן מחלות המועברות בצורה אוטוזומלית-דומיננטית, אך הן מוגבלות למין אחד. למשל: סרטן השד וסרטן השחלות, עקב פגם גנטי בגן BRCA1 ו- BRCA2, יתבטאו בנשים בלבד. לעומת זאת, היפוספדיאס משפחתי יופיע רק בזכרים. יש להתחשב באפשרות זאת בכל ניסיון לאפיין את צורת ההורשה לפי עצי משפחה.<br /> <br /> == 2. מחלות גנטיות הנובעות מליקויים תורשתיים המושפעים מגורמים שונים (תורשה מולטיפקטוריאלית) ==<br /> <br /> הפרעות אלו הן תוצאה של ליקויים מצטברים, בדרך-כלל במספר גנים, בשילוב עם גורמים סביבתיים.<br /> <br /> מספר הגנים המעורבים בכל מחלה אינו ידוע. בסוכרת הדורשת אינסולין מניחים, שקיימים לפחות שלושה גנים הפועלים יחדיו כדי לגרום להופעת המחלה. במחלות אחרות ייתכנו פחות.<br /> <br /> הגורמים הסביבתיים המשפיעים על דרך העברה זו כוללים: תזונה, אקלים, תנאים סוציואקונומיים (תנאים ירודים מגבירים את שכיחותם) וגורמים רחמיים. ההפרעות המועברות בצורה זו הינן שכיחות יותר מכל שאר דרכי ההעברה התורשתיות והן כוללות: סוכרת, דלקות מעי (מחלת קרוהן וקוליטיס), פסוריאזיס, סכיזופרניה ומחלות נפש אחרות, ankylosing spondilytis, מומי לב (ASD, VSD, PDA, טטרולוגיה על-שם פלוט), שפה וחיך שסועים (או רק חיך),, דיסלוקציה מולדת של הירך, הירשפרונג, היפוספדיאס, מנינגומיאלוצלה, היצרות מולדת של הפילורוס (pyloric stenosis).<br /> <br /> '''להלן המאפיינים המבדילים דרך תורשה זו מהתורשה המנדליאנית'''<br /> <br /> 1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2% (בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה).<br /> <br /> 2. בחלק מהמקרים קיימת שכיחות שונה בין המינים (pyloric stenosis שכיח יותר בבנים, דיסלוקציה מולדת של הירך שכיחה יותר בבנות).<br /> <br /> 3. מומים ששכיחותם פחותה באחד המינים, נוטים לעבור בשכיחות יתר לילדים, כשהפרט הראשון שחולה הוא מהמין שאצלו המחלה נדירה יותר (לדוגמה: ב- pyloric stenosis, אם האם חולה, הסיכוי לפגיעה בילדים 25%, ואם האב חולה - הסיכוי הוא רק 4%).<br /> <br /> 4. הסיכוי להישנות המחלה בתאום זהה הינה 60%-20%. בתאומים לא זהים - פחות (10%-2%).<br /> <br /> 5. הסיכוי להישנות גובר ככל שיש יותר חולים במשפחה.<br /> <br /> 6. הסיכוי להישנות גובר ככל שהמחלה/מום בפרטים החולים במשפחה חמורים יותר.<br /> <br /> == 3. מחלות גנטיות הנובעות מתורשה מיטוכונדראלית (ציטופלזמטית) ==<br /> <br /> פרט לדנ&quot;א שבגרעין, יש במיטוכונדריות התא שרשרות דנ&quot;א טבעתיות באורך כ-16,500 חומצות גרעין כל אחת. שרשרות אלו מקודדות, כפי שתואר בחלק 'גנטיקה מולקולרית', לחלבונים הפועלים במיטוכונדריה עצמה. בתא ייתכנו כמה מאות מיטוכונדריות, ובכל אחת מהן יש מספר מולקולות דנ&quot;א. חלק מהחלבונים/האנזימים במיטוכונדריה מקודדים על-ידי הדנ&quot;א הגרעיני, וכך ישנה סימביוזה בין שני סוגי הדנ&quot;א (מיטוכונדראלי וגרעיני) בתוך התא. משערים שמקור המיטוכונדריות הוא בדו-קיום קדמוני בין תא אב קדמון ובין חיידקים שהתקיימו בתוכו.<br /> <br /> בעוד שפגם בדנ&quot;א הגרעיני מועבר בהתאם לחוקי מנדל בתורשות הקלסיות, הרי שפגם בדנ&quot;א המיטוכונדראלי מועבר בצורה מיוחדת מאוד: תורשה אימהית. כל המיטוכונדריות בביצית המופרית מקורן בביצית ולא בזרע, ולכן פגם בזכר לא יועבר לאף אחד מצאצאיו, ולעומת זאת פגם במיטוכונדריות הנקבה יעבור לכל צאצאיה. אם לא כל המיטוכונדריות מכילות דנ&quot;א פגום - מצב שנקרא הטרופלזמי, כי אז תלוי הפנוטיפ הסופי והתבטאות המחלה ביחס שבין מספר המיטוכונדריות &quot;התקינות&quot; ל&quot;פגומות&quot;. הציטופלזמה בביצית המופרית נחלקת באקראי בחלוקות הראשונות, ולפי מספר המיטוכונדריות עם המוטציה בתא שיתפתח לעובר - כך תיקבע חומרת המחלה.<br /> <br /> לאחרונה הוכחו מספר מחלות שנגרמות על-ידי פגם בדנ&quot;א המיטוכונדראלי והמועברות בתורשה אימהית. הדוגמה הראשונה והקלסית הינה מחלת נוירופתיה תורשתית של עצב הראייה על-שם (LHON) Leber. מחלה זו, שמתבטאת בדרך-כלל בגיל 10-4 בניוון מתקדם ודי פתאומי של עצב הראייה ובסימנים נוירולוגיים אחרים, נגרמת על-ידי פגם בדנ&quot;א המיטוכונדראלי. הפגם מצוי בכל המיטוכונדריות, אולם לא כל אדם עם מוטציה זו יחלה. הסיבה היא שדרוש שילוב של מוטציה זו עם עוד חלבון שמקודד על-ידי הגרעין כדי שהמחלה תתבטא. הגן הגרעיני הפועל בשילוב עם המיטוכונדריה ב- LHON מצוי על כרומוזום X. לכן, המחלה שכיחה הרבה יותר בזכרים. הקשר הזה בין פגם מיטוכונדראלי לבין פגם בגרעין הדרוש להופעת מחלה קיים גם במספר מחלות מיטוכונדראליות אחרות, כנראה בשל התכונה המיוחדת של אנזימי הנשימה הפועלים כ- complex של אנזימים ולא לחוד.<br /> <br /> באותה צורה נמצא, שגם מחלות אחרות נובעות מפגם ספציפי מאוד בדנ&quot;א המיטוכונדראלי: מחלת MELAS, (myoclonic epilepsy, reged red fiber) MERF (myopathy, encephalopathy, lactic acidosis and strock like episodes), תסמונת על-שם Kearn-Sayer (ophthalmoplegia, pigmentary retinopathy, and cardiomyopathy), מיופתיות מיטוכונדראליות (בדרך-כלל חסר deletion בגן המיטוכונדראלי), וחירשות שתוארה במשפחה ערבית בישראל. ייתכן אף שבחלק מהחולים במחלות שכיחות, כמו סוכרת, ואף בתהליך ההזדקנות יש לדנ&quot;א המיטוכונדראלי תפקיד בפתוגנזה.<br /> <br /> == 4. מחלות גנטיות הנובעות ממנגנון המכונה: המוטציה הדינמית ==<br /> <br /> שלא כפי שחשבנו תחילה על סמך חוקי מנדל, חלק מהמחלות הגנטיות נובעות ממוטציות המשתנות במעבר מדור לדור. לעתים הן מוחמרות ולעתים אף מתוקנות.<br /> <br /> מציאת הגן והפגם בתסמונת X-שביר לפני מספר שנים (ר' בפרק זה ב'הפרעות בכרומוזום X'), הייתה אבן הפינה בגילוי מנגנון מוטציה חדש. בעקבותיו, התגלו עוד גנים למחלות אחרות שבהן קיים אותו מנגנון: דיסטרופיית שרירים מיוטונית (myotonic dystrophy), אטרופיה שרירית ספינלית ובולברית (מחלת קנדי), מחלות הנטינגטון, אטקסיה על-שם פרידריך, סוגים שונים של אטקסיה צרבלרית וייתכן שאף מחלות נוספות, כמו מניה דפרסיה ועוד. המשותף לכל המחלות הללו הוא פגם גנטי המתרחש במקטע גן בעל רצף תלת בסיסי (טרינוקלאוטיד), שחוזר על עצמו מספר משתנה של פעמים באוכלוסייה הנורמלית, אולם עד גבול מסוים. המחלה נגרמת עקב הכפלה של הרצף, כך שמספר החזרות גדל מעבר לגבול מסוים וגורם לשיבוש במבנה הגן או בביטויו. ההכפלה של הרצף מתרחשת בעקבות מעבר שלב המיוזיס בגונדות של אחד ההורים (בדרך-כלל אם) ולכן המחלה מוחמרת מדור אחד למשנהו באותה משפחה.<br /> <br /> הגדלה קלה של המקטע בכל אחת מהמחלות הללו יכולה להיות חסרת כל ביטוי קליני (מצב של premutation), ומתחום מסוים יכולים להופיע סימני מחלה בחומרות הנמצאות בקורלציה למידת התארכות המקטע (מוטציה מלאה). במידת החומרה הקשה ההתבטאות תבוא לידי ביטוי בגיל הופעה צעיר מאוד (במיוטוניק דיסטרופי) ובפיגור קשה (בתסמונת X-שביר).<br /> <br /> מנגנון חדש זה יכול להסביר מספר תופעות גנטיות ייחודיות, שקיימות במחלות המוזכרות לעיל ולא הובנו עד היום. תופעות אלה כוללות anticipation (עקב החמרה של מחלה מדור לדור), חדירות חלקית, התבטאות וריאבילית של גיל הופעת המחלה וחומרתה, ולבסוף - הטבעה גנטית (imprinting), התבטאות שונה של המחלה במקרים של תורשה אבהית או אימהית (ר' להלן). ברוב המחלות (X-שביר, דיסטרופיית שרירים מיוטונית) ההחמרה (הכפלה של מקטע החזרות) חלה במעבר של האלל עם הפרה-מוטציה בגונדות האימהיות בלבד, ולא דרך האשך. בחלק מהמקרים (דיסטרופיית שרירים מיוטונית) תיתכן אף הקטנה של המקטע הפתולוגי במעבר דרך גונדה אבהית, ובכך &quot;תיקון&quot; מולקולרי של הפגם במעבר מדור לדור. מאידך, במחלת אטקסיה על-שם הנטינגטון ההחמרה היא דווקא במעבר מאב חולה לצאצאיו.<br /> <br /> גילוי המוטציות מהסוג הזה היווה פריצת דרך בהבנת דרכי ההיווצרות של המחלות האלה. בזכות תגליות אלה ניתן היום לאבחן לא רק חולים כי אם גם נשאים של המוטציות האלה, שלהם סיכון ללדת ילד חולה במידה חמורה. לאלו ניתן אחר-כך להציע אבחון טרום-לידתי וקביעה מדויקת של קיום/אי קיום המחלה, כך שניתן למנוע הולדת ילדים שיסבלו ממחלות קשות. ניתן בקלות יחסית לקבוע את אורך המקטע המוכפל, ולפי זה לקבוע לא רק את קיומו כי אם גם את חומרת המחלה העלולה להופיע.<br /> <br /> <br /> טבלה 2: מחלות הקשורות במוטציה דינמית:<br /> &lt;nowiki&gt;שם המחלה ביטוי קליני הרצף החוזר מס' חזרות רגיל החמרה דרך המיקום לאורך הגן<br /> הנטינגטון כוריאה, דמנציה, affective disorder CAG 6-34 אבא בגן המקודד<br /> Spinal bulbar muscular atrophy מחלת נוירון מוטורי בגיל מבוגר עם androgen insensitivity CAG 11-34 אבא בגן המקודד<br /> SCA1 אטקסיה מתקדמת, דיארטריה, דיסמטריה CAG 6-39 אבא בגן המקודד<br /> SCA2 אטקסיה מתקדמת, דיארטריה CAG 15-29 בגן המקודד<br /> SCA3 – Machado-Joseph דיסטוניה, אטקסיה, אטרופיה שרירית דיסטלית, אופטלמופלגיה, CAG 13-36 אבא בגן המקודד<br /> SCA6 אטקסיה מתקדמת, דיארטריה, ניסטגמוס CAG 4-16 בגן המקודד<br /> SCA7 אטקסיה מתקדמת, דיארטריה, retinal degeneration CAG 7-35 אבא בגן המקודד<br /> SCA17 אטקסיה מתקדמת, דיארטריה, דיסמטריה CAG 29-42 בגן המקודד<br /> Haw River syn אטקסיה, ניוון צרבלרי, אפילפסיה מיוקלונית, דמנציה, כוריואטטוזיס CAG 7-25 אבא<br /> בגן המקודד<br /> פסאודואכונדרופלזיה/MED גמדות, גמישות ודגנרציה של פרקים GAC 5 בגן המקודד<br /> Oculopharyngeal muscular dystrophy חולשת שרירים פרוקסימלית, דיספגיה, פטוזיס GCG 6 בגן המקודד<br /> Cleidocranial dysplasia גמדות, סגירה מאוחרת של מרפסים, היפופלזיה של קלביקולות, אנומליות של שיניים, אצבעות קצרות GCG 17 בגן המקודד<br /> Synpolydactyly פולידקטילי וסינדקטילי GCG 15 בגן המקודד<br /> מיוטוניק דיסטרופי מסוג 1 מיוטוניה, חולשת שרירים, אריתמיות, קטרקט, התקרחות קדמית, ויש גם הופעות קשות בצעירים וביילודים CTG 5-37 אמא באזור 3' לגן<br /> מיוטוניק דיסטרופי מסוג 2 כנ&quot;ל אבל לא מחמיד מדור לדור CCTG 1-75 באזור 3' לגן<br /> Friedriech ataxia אטקסיה מתקדמת, דיסארטריה, קרדיומיופתיה היפרטרופית, הפרעות פירמידליות ברגליים GAA 7-20 אוטוזומלי רצסיבי באינטרון<br /> X-שביר פיגור שכלי CGG 6-52 אמא באזור 5' לגן<br /> FRAXE פיגור שכלי קל GCC 6-35 אמא באזור 5' לגן<br /> SCA8 אטקסיה, דיסארטריה, ניסטגמוס CTG 16-37 אמא באזור 3' לגן<br /> SCA10 אטקסיה והתכווצויות ATCT 12-16 אבא אינטרון בגן<br /> SCA12 אטקסיה, הפרעה בתנועות עיניים CAG 7-28 באזור 5' לגן<br /> Progressive myoclonic epilepsy type 1 התכווציות בנער עם מיוקלונוס ודמנציה 12 בסיסים 2-3 אוטוזומלי רצסיבי באזור 5' לגן&lt;/nowiki&gt;<br /> == 5. &quot;הטבעה גנטית&quot; (Genetic Imprinting) ו- Uniparental Disomy ==<br /> <br /> גם כאן מדובר בתופעה גנטית שלא הייתה ידועה עד לפני זמן רב, ושבהחלט אינה תואמת את חוקי מנדל הקלסיים.<br /> <br /> במושג &quot;הטבעה גנטית&quot; מתכוונים לשינויים שחלים בקוד הגנטי הרגיל, שאינם נובעים משינוי בסדר/ברצף חומצות הגרעין, והם שונים בגונדות של זכר ושל נקבה. כלומר, אותו גן (תקין) יעבור בגונדות של הנקבה &quot;הטבעה&quot; שונה מזו שבגונדות הזכר, ולכן גנים שונים יתבטאו אחרת.<br /> הדוגמה הקלסית הראשונה לקיום הטבעה גנטית באדם הייתה התגלית, שאותו חסר בכרומוזום 15 יכול להתבטא בשתי מחלות שונות לגמרי - תסמונת על-שם פראדר-ווילי ותסמונת על-שם אנגלמן. אם החסר חל בכרומוזום האבהי, תפרוץ מחלת פראדר-ווילי. אם בכרומוזום האימהי - תהיה זו תסמונת אנגלמן. מכיוון שאין הבדל במידת ובמיקום החסר הכרומוזומלי בחולים וכל ההבדל נובע ממקור הגונדלי - הרי שברור שמתקיימת כאן הטבעה גנטית.<br /> <br /> לאחרונה הוכח בעזרת הגנטיקה המולקולרית, שה&quot;הטבעה הגנטית&quot; היא בעצם אנאקטיבציה או אקטיבציה של גנים מסוימים (על-ידי מטילציה כפי הנראה), שהיא שונה בגונדות של הזכר מאלה של הנקבה. כדוגמה מוכרת ניתן להחשיב את האנאקטיבציה של אחד מכרומוזומי ה- X בנקבה כסוג של &quot;הטבעה גנטית&quot;. באזור הקריטי של פראדר-ווילי ותסמונת אנגלמן נמצאו מספר גנים ש&quot;מופעלים&quot; בגונדה הזכרית, וגן אחד שמופעל רק דרך הגונדה הנקבית.<br /> <br /> לאחרונה תואר מנגנון אחר של הופעת מחלה, הקשור למושג ה&quot;הטבעה הגנטית&quot; והוא: disomy. הכוונה ב- disomy היא שלאדם מסוים יש זוג כרומוזומים מסוים מהורה אחד וללא כל כרומוזום מהורה שני. מצב כזה יכול להיווצר אם הביצית המופרית הכילה טריזומיה של הכרומוזום המסוים הזה, ואחר-כך במרוצת חלוקות התא הראשוני אבד אחד הכרומוזומים - דווקא מההורה שתרם כרומוזום יחיד. נותר תא דיפלואידי שיכול להתקיים, אולם עם זוג כרומוזומים מסוים שמקורו בהורה אחד. קיום מצב זה באדם הוכח תחילה בחולה ציסטיק-פיברוזיס, שרק אחד ההורים שלו היה &quot;נשא&quot;, והחוקרים הראו בשיטות גנטיקה מולקולרית ששני כרומוזומי 7 (שעליהם מצוי הגן לציסטיק-פיברוזיס) מקורם בהורה הנשא.<br /> נמצא, שכשיש disomy אימהי בכרומוזום 15 תופיע מחלת פראדר-ווילי, בלי שיש חסר כרומוזומלי - פשוט מפני שאין לילד פעילות גנים שמופעלים במעבר דרך הגונדה האבהית. לעומת זאת, disomy של כרומוזום 15 אבהי יתבטא בתסמונת אנגלמן. מתקבל רושם שתופעות ה&quot;הטבעה הגנטית&quot; וה- disomy משחקות תפקיד גם במחלות אחרות, כמו ב- Beckwith-Wiedeman. UPD של כרומוזום 7 נמצא גורם לתסמונת Russel Silver..<br /> <br /> לא כל הכרומוזומים הם עם הטבעה גנטית. הכרומוזומים בהם קיימת הטבעה/הפעלה אימהית הם: כרומוזומים 6, 11, 15, 20, ואילו הטבעה אבהית מוכרת בכרומוזומים 2, 7, 14, 15.<br /> <br /> == עקרונות קליניים כלליים באבחון מחלות גנטיות ==<br /> <br /> ההיסטוריה המשפחתית חשובה בזיהוי המחלה הגנטית ודרך העברתה. סיפור משפחתי קודם פחות שכיח בליקויים הכרומוזומליים (בתסמונת דאון (Down syndrome) - 1%), ובתורשה המולטיפקטוריאלית (10%-2%). לעומת זאת, בדרך העברה מנדליאנית סיכון הישנות הבעיה במשפחה שבה יש כבר ילד חולה הוא גבוה (25% ברצסיביות ו-50% בדומיננטיות). אולם חשוב לזכור, שבחלק מהמחלות המועברות בדרך דומיננטית קיימת לעתים מוטציה ספונטנית.<br /> <br /> '''במחלות גנטיות יש לזכור ולהביא בחשבון מספר עקרונות נוספים חשובים:'''<br /> <br /> 1. הטרוגניות גנטית. אותה תמונה קלינית עלולה להיגרם על-ידי ליקויים גנטיים שונים דהיינו פגמים אנזימטיים שונים, המתבטאים באותו פנוטיפ. למשל, טוברוס-סקלרוזיס יכול לנבוע מפגם בגן בכרומוזום p16, ובמחצית מהמקרים בגן אחר בכרומוזום q9. חירשות מכל אחת משלוש צורות התורשה יכולה להיגרם על-ידי יותר מ-40 גנים שונים, וכו'.<br /> <br /> 2. pleiotropism - אותו ליקוי גנטי עלול לפגוע במערכות גוף שונות באנשים שונים, ואפילו באנשים שונים באותה משפחה.<br /> <br /> 3. variable expression - לליקוי הגנטי יכול להיות ביטוי קליני מלא (מחלה קשה) או חלקי (מחלה קלה).<br /> <br /> 4. לא כל מחלה משפחתית היא גנטית, וחשוב לשלול גורמים אחרים כמו זיהומים, תרופות והשפעות סביבתיות אחרות. לשם הוכחת תורשתיות גנטית במחלה חדשה יש לקבל אינפורמציה על מספר משפחות בעלות אותו פגם. ההשוואה בין concordance של המחלה בתאומים זהים לעומת זו שבתאומים לא זהים יכולה בדרך-כלל לתת אינדיקציה <br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: [http://www.genopedia.co.il].<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> על החתום: [http://www.Prof.mshohat.com|פרופ' מוטי שוחט]</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_-_Genetic_counseling&diff=1672 2010-11-01T19:23:46Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== ייעוץ גנטי מה זה?==<br /> <br /> יעוץ גנטי הינו תהליך הכולל שלבים חשובים לאבחנה מעקב מניעה וטיפול של מחלות גנטיות: <br /> <br /> <br /> == לשם מה בכלל נחוץ יעוץ גנטי? ומה בעצם התפקיד של היועץ הגנטי? ==<br /> <br /> '''להלן תפקידי הגנטיקאי:'''<br /> <br /> <br /> - קביעת (או אימות) האבחנות הגנטיות הקיימות במטופל או במשפחתו בצורה המתאימה לייעוץ גנטי – זו נקודת הסתכלות שונה מהאבחנה לצורך טיפול לה רגיל הרופא המטפל. לאותה אבחנה קלינית יכולות להיות צורות גנטיות שהעברתן התורשתית שונה לחלוטין. לדוגמה: חירשות יכולה לעבור בכל צורות התורשה, ובכל צורת תורשה עשרות גנים שונים יכולים לגרום לאותה צורה של חירשות – לרופא המטפל ולחולה לא חובה לזהות הגן האחראי, אבל לצורך ייעוץ גנטי ומניעה טרום לידתית זה הכרחי וקריטי. דיסטרופיית שרירים יכולה לעבור בצורה X-linked Duchene - מחלה קשה, או Becker - מחלה קלה; לעומת זאת ישנן גם מחלות שרירים המועברות בתורשה אוטוזומלית-רצסיבית, כמו ב- Limb-Girdle וללא קביעה מדוייקת הייעוץ לצורך מניעת הישנות המחלה בהריונות אחרים של ההורים או בני משפחה אחרים לא יהיו נכונים ואף מטעים. כליות פוליציסטיות יכולות לעבור בצורה אוטוזומלית-רצסיבית (infantile type) או דומיננטית (adult type), אולם אם הציסטות הן חד-צדדיות (כליה מולטיציסטית) - ייתכן שהמחלה כלל אינה תורשתית. במנינגומאלוצלה, הסיכוי להישנות באותה משפחה הוא בדרך-כלל 1%, אך אחוז זה עולה ל-25% אם יש בנוסף ריבוי אצבעות (Meckel syndrome). <br /> <br /> לכן אבחנה נכונה על-ידי גנטיקאי היא המפתח לייעוץ גנטי נכון. היועץ הגנטי צריך לקבל את הפרטים בצורה נכונה על ממצאים וסימנים רפואיים אצל המטופל או סיפור משפחתי של בעיה במשפחה (לדוגמא &quot;יש לי דוד עם פיגור שכלי – אומרים במשפחה שזה בגלל שבהיריון האם לקחה תרופה מסוימת) ולתרגם אותה לאבחנה גנטית רפואית (&quot;פיגור שכלי הינה כמעט תמיד תוצאה של פגם גנטי, והסיבות הגנטיות רבות&quot;) ולנתח אותה על ידי קבלת פרטים נוספים לסיבה גנטית ספציפית (איזו תסמונת או מחלה גנטית ספציפית אחראית לפיגור הכלי הקיים כאן). <br /> מכך ניתן להסיק מסקנות על:<br /> <br /> א. צורת התורשה, <br /> <br /> ב. מצורת התורשה ניגזר הסיכון שלנבדק או בני משפחה אחרים יהיו ילדים עם בעייה דומה.<br /> <br /> ג. אם הסיכון גבוה, למצוא דרך לאתר את הפגם המדוייק (מוטציה בגן האחראי לסוג הספציפי של המחלה במשפחה זו). בדרך כלל על ידי שליחת דם לאנליזה של הגן האחראי.<br /> <br /> ד. ברגע שנמצא הפגם לבדוק מי עוד נושא במשפחה פגם בגן זה ובכך לאתר את כל הזוגות שלהם סיכון גבוה ללדת ילד חולה במחלה קשה.<br /> <br /> ה. לאפשר בכך איבחון ומניעה של הישנות הבעייה בזוג הנועץ או בזוגות אחרים במשפחה.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי הינו &quot;המומחה&quot; שלו היכולת והכישורים לתת את המידע הכי מעודכן ורלוונטי לסוג הבעיה שאותה הוא זיהה, לסיכונים הקשורים בה, ולדרכים שניתן למנוע בצורה אמינה את הופעתה או הישנותה על ידי הצעת דרכים ושיטות לאבחון המתאימים למקרה הספציפי של אותו זוג או משפחה. היועץ הגנטי אחראי, כחלק מתהליך הייעוץ הגנטי לזוגות או נבדקים שגבר קיבלו ייעוץ גנטי בעבר, לאמת את שלמותו של מידע גנטי שניתן בעבר, ולעדכן את החידושים שחלו מאז הייעוץ הגנטי הקודם – זה מאד חשוב וקריטי בתחום מתחדש כה מהר כמו זה של תחום גנטיקה.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי אמור לוודא שהמידע גם הובן בצורה המאפשרת לנועץ ו/או בני הזוג לקבל החלטותיו.<br /> <br /> <br /> - ייעוץ גנטי ראוי צריך להעמיד את המידע ואת המלצותיו בפרספקטיבה הנכונה. לדוגמא: מה הפרספקטיבה של זוג שנמצא בייעוץ הגנטי שיש לו תוספת סיכון של 1% ללדת ילד עם פיגור שכלי, כשלכל זוג יש תמיד, גם אחרי שיבצעו כל בדיקה אפשרית, סיכון של 2%-3% ללדת ילד עם פיגור שכלי או מחלה קשה מאד אחרת. יועץ גנטי צריך להתחשב בפרספקטיבה של גיל האישה, שבוע ההיריון כמו במקרים בהם ההיריון &quot;יקר&quot;, ולהעמיד את הסיכון לבדיקה למחלה מסויימת בפרספקטיבה של חומרתה, לעומת הסיכון בבדיקה.<br /> <br /> <br /> - חלק ממה שעושה היועץ הגנטי במהלך הייעוץ הגנטי, זה להבין את הרקע התרבותי והפסיכולוגי של הנועץ ו/או בני הזוג. לא כל הזוגות ב אותה דיעה (ולעיתים קרובות גם בין בני הזוג יש דיעות שונות) באם צריך לעשות בדיקה גנטית או להפסיק היריון כשהם שומעים את אותו סיכון/מחלה.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי מנהל במהלך הייעוץ הגנטי דיון עם הנועץ ו/או בני הזוג על דרכי ברור או התקדמות עד השגת הייעד הרצוי להם, והיועץ הגנטי אחרי לוודא שהזוג קיבל החלטה מושכלת לגבי הסוגייה, ביצוע בדיקה גנטית או על דרכי מעקב ו/או טיפול.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי, בסופו של דבר, נותן את הכלים והעזרה הדרושים לשם קבלת החלטות רפואיות המתאימות לנועץ ו/או בני הזוג (אלו בדיקות מומלץ לבצע, האם יש מקום לשקול הפסקת הריון, צורת מעקב, טיפולים אפשריים).<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי מסכם את כל הפרטים הללו בדוח מסודר שמלווה את המטופל בכל דרכו, והדוח של ייעוץ גנטי הינו הבסיס לאישור של בדיקות גנטיות, והנידבך היחיד והמספיק לאישור בדיקות גנטיות על ידי הקופה ובהיטוחים המשלימים.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי צריך ללוות את הנועץ ו/או בני הזוג במהלך תהליך הברור ו/או קבלת ההחלטות וגם אחריו!!. לעיתים תוספת שנראית לא חשובה, כמו פרט נוסף בבדיקת אולטרה סאונד, שהתגלה אחרי הייעוץ הגנטי, הינו קריטי לאבחנה, שעלולה להתפספס אם לא יגיע לידיעתו של היועץ הגנטי. לדוגמא: עובר קטן יכל להיות לעיתים מיוחס בסבירות גדולה לבעיה שילייתית, ופרט שולי כמו כמות מי שפיר בגבול העליון של הנורמה (מצב שבהיריון רגיל לא היה מעיד על סכנה משמעותית) מספיקה בכדי לומר (לוא מובאת בפני יועץ גנטי) שכאן מדובר בסיכון מאד גבוה לבעיה/תסמונת נוירו-התפתחותי.<br /> <br /> == יעוץ גנטי - איך מתבצע? ==<br /> <br /> יעוץ גנטי אפשר לקבל במכונים גנטיים בבתי החולים או בקופות החולים. את הייעוץ נותן צוות ובו רופאים ו/או יועץ/ת גנטי. <br /> במכונים הגנטיים עוסקים בבעיות של האוכלוסיה הכללית והפרט. במסגרת הפרט מאבחנים מחלות/מומים הידועים כבר במשפחה או מתגלים בזמן היריון. באוכלוסיה הכללית הייעוץ הגנטי עוזר למנוע מומים מולדים ע&quot;י סקר של כל האוכלוסייה כמו למשל, בדיקות סקר ביוכימי בדם לאבחון תסמונת דאון ומומים בתעלת העצבים, בדיקות סקר מולקולריות וביוכימיות לאבחון נשאות גנים שכיחים ([[טיי זקס]], [[תסמונת ה-X השביר]], ועוד). <br /> <br /> אבחון גנטי מתבסס על נתוני רקע מהמשפחה, על ההיסטוריה הרפואית של המתייעץ ועל היסטוריה של לידות קודמות. בכל יעוץ יש ניסיון להגיע לאבחנה רפואית (אם קיימת אמנם בעיה). אז ממליצים לבני הזוג להמשיך במעקב ובבדיקות ולבסוף הם מקבלים הסבר כולל על המימצאים ועל הסיכון להביא צאצא חולה במחלה גנטית או במום מולד. בני הזוג מקבלים הסבר על כל בדיקה שראוי להם לבצע, על משמעותה ועל הסיכונים הכרוכים בה (אם קיימים). <br /> <br /> היעוץ הגנטי ניתן לפני ההיריון, במהלכו ואחריו. (במקרים שההיריון לא הסתיים כשורה).<br /> <br /> == ייעוץ גנטי למי? מי צריך לקבל ייעוץ גנטי? סוגים של ייעוץ גנטי:==<br /> <br /> '''ייעוץ גנטי טרום היריוני:'''<br /> <br /> <br /> - ייעוץ גנטי מאד חשוב לזוגות הנמצאים בסיכון בגלל מחלה ידועה אצל אחד מבני הזוג או במשפחה המורחבת. בעוד שבעבר לא ניתן היה לזהות את הפגם (ובכך לאפשר כלים למנוע את התרחשותו או הישנותו), כיום כמעט כל זוג עם סיפור משפחתי של מחלה גנטית יכל להגיע למצב בו תתאפשר לו מניעה שתבטיח כי הסיכון שלו ללדת ילד עם המחלה אינו שונה מזוגות אחרים בכלל האוכלוסייה.<br /> <br /> - ייעוץ גנטי מומלץ מאותה סיבה לזוגות, שנולד להם בעבר תינוק או עובר עם מום מולד ו/או מחלה כלשהי. באופן דומה, הייעוץ הגנטי חשוב לזוגות, שעברו הפסקת היריון של עובר עם מום מולד או עם מחלה גנטית.<br /> <br /> - לבעיות פוריות, תפקידו של היעוץ הגנטי לאבחן את הסיבות הגנטיות לבעיות של מיעוט או העדר זרע, אי ספיקה שחלתית או בלות מוקדמת, הפלות חוזרות (3 או יותר), כישלונות חוזרים (5 או יותר) של הפרייה חוץ גופית על רקע לא מוסבר וכדומה.<br /> - ייעוצים גנטיים ניתנים היום לזוגות שעברו לפחות שתי הפלות טבעיות מוקדמות, שיש ביניהם קירבת דם ([[נישואי קרובים]]).<br /> ייעוץ גנטי הקשורות לבדיקות או חריגות של בדיקות בהיריון:<br /> <br /> - ייעוצים גנטיים רבים ניתנים בהקשר לחריגה בבדיקות גנטיות ולהחלטה על בדיקות גנטיות בהיריון: <br /> <br /> 1. לנשים שעברו בדיקות אולטרה סאונד ונמצא ממצא חריג,<br /> <br /> 2. לנשים שעברו בדיקות סקר למחלות תורשתיות ונמצאה נשאות לאחת המחלות.<br /> <br /> 3. לנשים המעוניינות בהכוונה לבדיקות גנטיות.<br /> <br /> 4. לנשים שקיבלו תשובות חריגות באחת מבדיקות הסקר הביוכימיות, המיועדות לאבחן מומים מולדים ו/או תסמונת דאון. <br /> <br /> 5. לנשים/זוגות אשר הופנו לבדיקות טרום-לידתיות (מי שפיר או סיסי שיליה) בגלל שגילן מעל 35.<br /> <br /> 6. לזוגות שקיבלו תשובה לא תקינה ב[[בדיקת מי שפיר]] או ב[[בדיקת סיסי שלייה]].<br /> <br /> 7. נשים בהריון, שנחשפו לתרופות או לזיהומים וירליים במהלך ההיריון.<br /> <br /> <br /> '''ייעוץ למחלות שכיחות של הגיל המבוגר:'''<br /> <br /> יעוץ גנטי מסוג קצת שונה אפשר לקבל במחלות שכיחות כמו למשל, במקרי סרטן משפחתי. יעוץ זה אינו קשור ליעוצים הקשורים לאבחון בהריון לזיהוי בעיות בעובר. יעוצים גנטים במחלות שכיחות נועדו למנוע מחלות אלו אצל המבוגרים שבאים ליעוץ.<br /> <br /> קבוצות הסיכון נקבעות בבדיקות גנטיות חדשות. לאחר שאותרו האנשים שנמצאים בסיכון אפשר לטפל בהם ע&quot;י שינוי בהתנהגותם, הפנייתם לבדיקות שיגרה, ולעתים גם ע&quot;י ביצוע ניתוחים מונעים. יש להניח שהיעוץ הגנטי שמטרתו למנוע הופעת מחלות, ילך ויתפתח, ויהפוך לתחום מוביל ברפואה המונעת. לדוגמא: באם יש במשפחה סיפור של שבץ מוחי מוקדם (מתחת לגיל 50) , התקף לב בגיל צעיר (מתחת לגיל 45) ואו סיפור של הפלות חוזרות מומלץ לעבור יעוץ באשר לאפשרות הגנטית של נטייה לקרישתיות יתר. <br /> <br /> <br /> '''ייעוץ אונקוגנטי:''' <br /> <br /> ייעוצים גנטיים רבים ניתנים היום למטרה של שיפור הבריאות של מבוגרים, למניעת סרטן שד, סרטן שחלה, סרטן מעי גס וכדומה.<br /> <br /> <br /> '''ייעוץ גנטי בתחום &quot;רפואה מותאמת אישית&quot; (Personalized Medicine)'''<br /> <br /> דהיינו התאמת הטיפול על פי הגנטיקה של המטופל והשינויים הגנטיים של הרקמה החולה.<br /> <br /> <br /> '''בדיקת רופא גנטיקאי לאבחון תסמונת ספציפית בילד או מבוגר''' <br /> <br /> זהו החלק הכי מקצועי של תחום הייעוץ הגנטי, הדורש מיומנויות מיוחדות של הכרת הסימנים הגופניים של תסמונות רבות, הבנת החשיבות של סימן מסויים על פני סימן אחר, הגעה לאבחנה, ומציאת הדרכים לאישורה באמצעים של בדיקות גנטיות. איבחון נכון של תיסמונת גנטית הינו המפתח למניעתה.<br /> <br /> בכל מקרה כדאי לזכור ''שתחומים אלו הם דינמיים ביותר וההתקדמות בהם היא רבה ביותר. על-כן, בכל פעם שמתכננים הריון נוסף כדאי להתייעץ ולראות מה התקדם בתחום הספציפי.''<br /> <br /> == ייעוץ גנטי - איפה אפשר לקבל?==<br /> <br /> מכון הגנטי בבית חולים ציבורי: המכון הגנטי הנה תחנה רפואית למידע, לברור, ולביצוע בדיקות גנטיות שנועדו לאבחן סיבות ומחלות גנטיות. המכון מכיל פונקציה של ייעוץ ופונקציה של לקיחת בדיקות דם לביצוע בדיקות מעבדה גנטיות. הבדיקות נערכות במעבדות המכון או במעבדה חיצונית, אליו נשלחות הדגימות. ניתן לפנות למכונים בטלפון של המכון המצוי באתרי אינטרנט. ההפנייה הינה על ידי הרופא המטפל. במידה ואין אישור של הקופה לטופס 17 ניתן לפנות למכונים גם באופן פרטי <br /> <br /> מרפאה לייעוץ גנטי אצל רופאים מומחים בגנטיקה רפואית שהם מנהלי מחלקה, שנמצאים בהסדר עם כללית מושלם ו/או המוכרים על ידי הביטוחים המשלימים לייעוץ דרכם. קיימת השתתפות הביטוח המשלים <br /> <br /> מרפאות לייעוץ גנטי בבתי חולים פרטיים.<br /> <br /> == מי מוסמך לתת ייעוץ גנטי? == <br /> <br /> קיימים 2 סוגים עיקריים:<br /> <br /> '''1. ייעוץ גנטי הניתן על ידי רופא מומחה בגנטיקה רפואית.''' הרופאים באים מ-3 תחומים ברפואה (רפואת ילדים, נשים ורפואה פנימית) והם עוברים תת-התמחות נפרדת בגנטיקה רפואית. אלו הם היועצים האחראים על כל הייעוצים הגנטיים כיון שלהם הכשרה רפואית הולמת לכובד האחריות בתחום מיוחד וכה מתקדם של הגנטיקה. להם היכולת לאבחן תסמונות גנטיות, ולבצע אינטגרציה של שלל ממצאים בהיריון, להתאים את הברור הנדרש וללוות אותו עד לתרגום התוצאה למטופל.<br /> <br /> <br /> '''2. ייעוץ גנטי הניתן על ידי יועצים גנטיים שאינם רופאים''' ושקיבלו הסמכה במשרד הבריאות. מדובר בבוגרי תואר שני בגנטיקה או בייעוץ גנטי, ולאחר מכן סטאג' הכשרה לייעוץ גנטי האורך כשנתיים במכון גנטי של בתי החולים הציבוריים. היועצים הגנטיים פועלים במכונים הגנטיים תחת האחריות של הרופאים.<br /> <br /> <br /> '''3. החוק מאפשר לרופאים מומחים בתחומם,''' והמבצעים בדיקות גנטיות בתחומם, לתת ייעוץ גנטי בתחום שלהם. לדוגמא, רופא המרכז את האבחון הגנטי של המופיליה, יכול לתת ייעוצים גנטיים למשפחות עם המופיליה בלבד.<br /> <br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: http://www.genopedia.co.il.<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> על החתום: [[http://www.Prof.mshohat.com|פרופ' מוטי שוחט]]</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_-_Genetic_counseling&diff=1671 2010-11-01T19:20:15Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>== ייעוץ גנטי מה זה?==<br /> <br /> יעוץ גנטי הינו תהליך הכולל שלבים חשובים לאבחנה מעקב מניעה וטיפול של מחלות גנטיות: <br /> <br /> <br /> == לשם מה בכלל נחוץ יעוץ גנטי? ומה בעצם התפקיד של היועץ הגנטי? ==<br /> <br /> '''להלן תפקידי הגנטיקאי:'''<br /> <br /> <br /> - קביעת (או אימות) האבחנות הגנטיות הקיימות במטופל או במשפחתו בצורה המתאימה לייעוץ גנטי – זו נקודת הסתכלות שונה מהאבחנה לצורך טיפול לה רגיל הרופא המטפל. לאותה אבחנה קלינית יכולות להיות צורות גנטיות שהעברתן התורשתית שונה לחלוטין. לדוגמה: חירשות יכולה לעבור בכל צורות התורשה, ובכל צורת תורשה עשרות גנים שונים יכולים לגרום לאותה צורה של חירשות – לרופא המטפל ולחולה לא חובה לזהות הגן האחראי, אבל לצורך ייעוץ גנטי ומניעה טרום לידתית זה הכרחי וקריטי. דיסטרופיית שרירים יכולה לעבור בצורה X-linked Duchene - מחלה קשה, או Becker - מחלה קלה; לעומת זאת ישנן גם מחלות שרירים המועברות בתורשה אוטוזומלית-רצסיבית, כמו ב- Limb-Girdle וללא קביעה מדוייקת הייעוץ לצורך מניעת הישנות המחלה בהריונות אחרים של ההורים או בני משפחה אחרים לא יהיו נכונים ואף מטעים. כליות פוליציסטיות יכולות לעבור בצורה אוטוזומלית-רצסיבית (infantile type) או דומיננטית (adult type), אולם אם הציסטות הן חד-צדדיות (כליה מולטיציסטית) - ייתכן שהמחלה כלל אינה תורשתית. במנינגומאלוצלה, הסיכוי להישנות באותה משפחה הוא בדרך-כלל 1%, אך אחוז זה עולה ל-25% אם יש בנוסף ריבוי אצבעות (Meckel syndrome). <br /> <br /> לכן אבחנה נכונה על-ידי גנטיקאי היא המפתח לייעוץ גנטי נכון. היועץ הגנטי צריך לקבל את הפרטים בצורה נכונה על ממצאים וסימנים רפואיים אצל המטופל או סיפור משפחתי של בעיה במשפחה (לדוגמא &quot;יש לי דוד עם פיגור שכלי – אומרים במשפחה שזה בגלל שבהיריון האם לקחה תרופה מסוימת) ולתרגם אותה לאבחנה גנטית רפואית (&quot;פיגור שכלי הינה כמעט תמיד תוצאה של פגם גנטי, והסיבות הגנטיות רבות&quot;) ולנתח אותה על ידי קבלת פרטים נוספים לסיבה גנטית ספציפית (איזו תסמונת או מחלה גנטית ספציפית אחראית לפיגור הכלי הקיים כאן). <br /> מכך ניתן להסיק מסקנות על:<br /> <br /> א. צורת התורשה, <br /> <br /> ב. מצורת התורשה ניגזר הסיכון שלנבדק או בני משפחה אחרים יהיו ילדים עם בעייה דומה.<br /> <br /> ג. אם הסיכון גבוה, למצוא דרך לאתר את הפגם המדוייק (מוטציה בגן האחראי לסוג הספציפי של המחלה במשפחה זו). בדרך כלל על ידי שליחת דם לאנליזה של הגן האחראי.<br /> <br /> ד. ברגע שנמצא הפגם לבדוק מי עוד נושא במשפחה פגם בגן זה ובכך לאתר את כל הזוגות שלהם סיכון גבוה ללדת ילד חולה במחלה קשה.<br /> <br /> ה. לאפשר בכך איבחון ומניעה של הישנות הבעייה בזוג הנועץ או בזוגות אחרים במשפחה.<br /> <br /> <br /> - יועץ הגנטי הינו &quot;המומחה&quot; שלו היכולת והכישורים לתת את המידע הכי מעודכן ורלוונטי לסוג הבעיה שאותה הוא זיהה, לסיכונים הקשורים בה, ולדרכים שניתן למנוע בצורה אמינה את הופעתה או הישנותה על ידי הצעת דרכים ושיטות לאבחון המתאימים למקרה הספציפי של אותו זוג או משפחה. היועץ הגנטי אחראי, כחלק מתהליך הייעוץ הגנטי לזוגות או נבדקים שגבר קיבלו ייעוץ גנטי בעבר, לאמת את שלמותו של מידע גנטי שניתן בעבר, ולעדכן את החידושים שחלו מאז הייעוץ הגנטי הקודם – זה מאד חשוב וקריטי בתחום מתחדש כה מהר כמו זה של תחום גנטיקה.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי אמור לוודא שהמידע גם הובן בצורה המאפשרת לנועץ ו/או בני הזוג לקבל החלטותיו.<br /> <br /> <br /> - ייעוץ גנטי ראוי צריך להעמיד את המידע ואת המלצותיו בפרספקטיבה הנכונה. לדוגמא: מה הפרספקטיבה של זוג שנמצא בייעוץ הגנטי שיש לו תוספת סיכון של 1% ללדת ילד עם פיגור שכלי, כשלכל זוג יש תמיד, גם אחרי שיבצעו כל בדיקה אפשרית, סיכון של 2%-3% ללדת ילד עם פיגור שכלי או מחלה קשה מאד אחרת. יועץ גנטי צריך להתחשב בפרספקטיבה של גיל האישה, שבוע ההיריון כמו במקרים בהם ההיריון &quot;יקר&quot;, ולהעמיד את הסיכון לבדיקה למחלה מסויימת בפרספקטיבה של חומרתה, לעומת הסיכון בבדיקה.<br /> <br /> <br /> - חלק ממה שעושה היועץ הגנטי במהלך הייעוץ הגנטי, זה להבין את הרקע התרבותי והפסיכולוגי של הנועץ ו/או בני הזוג. לא כל הזוגות ב אותה דיעה (ולעיתים קרובות גם בין בני הזוג יש דיעות שונות) באם צריך לעשות בדיקה גנטית או להפסיק היריון כשהם שומעים את אותו סיכון/מחלה.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי מנהל במהלך הייעוץ הגנטי דיון עם הנועץ ו/או בני הזוג על דרכי ברור או התקדמות עד השגת הייעד הרצוי להם, והיועץ הגנטי אחרי לוודא שהזוג קיבל החלטה מושכלת לגבי הסוגייה, ביצוע בדיקה גנטית או על דרכי מעקב ו/או טיפול.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי, בסופו של דבר, נותן את הכלים והעזרה הדרושים לשם קבלת החלטות רפואיות המתאימות לנועץ ו/או בני הזוג (אלו בדיקות מומלץ לבצע, האם יש מקום לשקול הפסקת הריון, צורת מעקב, טיפולים אפשריים).<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי מסכם את כל הפרטים הללו בדוח מסודר שמלווה את המטופל בכל דרכו, והדוח של ייעוץ גנטי הינו הבסיס לאישור של בדיקות גנטיות, והנידבך היחיד והמספיק לאישור בדיקות גנטיות על ידי הקופה ובהיטוחים המשלימים.<br /> <br /> <br /> - יועץ גנטי צריך ללוות את הנועץ ו/או בני הזוג במהלך תהליך הברור ו/או קבלת ההחלטות וגם אחריו!!. לעיתים תוספת שנראית לא חשובה, כמו פרט נוסף בבדיקת אולטרה סאונד, שהתגלה אחרי הייעוץ הגנטי, הינו קריטי לאבחנה, שעלולה להתפספס אם לא יגיע לידיעתו של היועץ הגנטי. לדוגמא: עובר קטן יכל להיות לעיתים מיוחס בסבירות גדולה לבעיה שילייתית, ופרט שולי כמו כמות מי שפיר בגבול העליון של הנורמה (מצב שבהיריון רגיל לא היה מעיד על סכנה משמעותית) מספיקה בכדי לומר (לוא מובאת בפני יועץ גנטי) שכאן מדובר בסיכון מאד גבוה לבעיה/תסמונת נוירו-התפתחותי.<br /> <br /> == יעוץ גנטי - איך מתבצע? ==<br /> <br /> יעוץ גנטי אפשר לקבל במכונים גנטיים בבתי החולים או בקופות החולים. את הייעוץ נותן צוות ובו רופאים ו/או יועץ/ת גנטי. <br /> במכונים הגנטיים עוסקים בבעיות של האוכלוסיה הכללית והפרט. במסגרת הפרט מאבחנים מחלות/מומים הידועים כבר במשפחה או מתגלים בזמן היריון. באוכלוסיה הכללית הייעוץ הגנטי עוזר למנוע מומים מולדים ע&quot;י סקר של כל האוכלוסייה כמו למשל, בדיקות סקר ביוכימי בדם לאבחון תסמונת דאון ומומים בתעלת העצבים, בדיקות סקר מולקולריות וביוכימיות לאבחון נשאות גנים שכיחים ([[טיי זקס]], [[תסמונת ה-X השביר]], ועוד). <br /> <br /> אבחון גנטי מתבסס על נתוני רקע מהמשפחה, על ההיסטוריה הרפואית של המתייעץ ועל היסטוריה של לידות קודמות. בכל יעוץ יש ניסיון להגיע לאבחנה רפואית (אם קיימת אמנם בעיה). אז ממליצים לבני הזוג להמשיך במעקב ובבדיקות ולבסוף הם מקבלים הסבר כולל על המימצאים ועל הסיכון להביא צאצא חולה במחלה גנטית או במום מולד. בני הזוג מקבלים הסבר על כל בדיקה שראוי להם לבצע, על משמעותה ועל הסיכונים הכרוכים בה (אם קיימים). <br /> <br /> היעוץ הגנטי ניתן לפני ההיריון, במהלכו ואחריו. (במקרים שההיריון לא הסתיים כשורה).<br /> <br /> == ייעוץ גנטי למי? מי צריך לקבל ייעוץ גנטי? סוגים של ייעוץ גנטי:==<br /> <br /> '''ייעוץ גנטי טרום היריוני:'''<br /> <br /> <br /> - ייעוץ גנטי מאד חשוב לזוגות הנמצאים בסיכון בגלל מחלה ידועה אצל אחד מבני הזוג או במשפחה המורחבת. בעוד שבעבר לא ניתן היה לזהות את הפגם (ובכך לאפשר כלים למנוע את התרחשותו או הישנותו), כיום כמעט כל זוג עם סיפור משפחתי של מחלה גנטית יכל להגיע למצב בו תתאפשר לו מניעה שתבטיח כי הסיכון שלו ללדת ילד עם המחלה אינו שונה מזוגות אחרים בכלל האוכלוסייה.<br /> <br /> - ייעוץ גנטי מומלץ מאותה סיבה לזוגות, שנולד להם בעבר תינוק או עובר עם מום מולד ו/או מחלה כלשהי. באופן דומה, הייעוץ הגנטי חשוב לזוגות, שעברו הפסקת היריון של עובר עם מום מולד או עם מחלה גנטית.<br /> <br /> - לבעיות פוריות, תפקידו של היעוץ הגנטי לאבחן את הסיבות הגנטיות לבעיות של מיעוט או העדר זרע, אי ספיקה שחלתית או בלות מוקדמת, הפלות חוזרות (3 או יותר), כישלונות חוזרים (5 או יותר) של הפרייה חוץ גופית על רקע לא מוסבר וכדומה.<br /> - ייעוצים גנטיים ניתנים היום לזוגות שעברו לפחות שתי הפלות טבעיות מוקדמות, שיש ביניהם קירבת דם ([[נישואי קרובים]]).<br /> ייעוץ גנטי הקשורות לבדיקות או חריגות של בדיקות בהיריון:<br /> <br /> - ייעוצים גנטיים רבים ניתנים בהקשר לחריגה בבדיקות גנטיות ולהחלטה על בדיקות גנטיות בהיריון: <br /> <br /> 1. לנשים שעברו בדיקות אולטרה סאונד ונמצא ממצא חריג,<br /> <br /> 2. לנשים שעברו בדיקות סקר למחלות תורשתיות ונמצאה נשאות לאחת המחלות.<br /> <br /> 3. לנשים המעוניינות בהכוונה לבדיקות גנטיות.<br /> <br /> 4. לנשים שקיבלו תשובות חריגות באחת מבדיקות הסקר הביוכימיות, המיועדות לאבחן מומים מולדים ו/או תסמונת דאון. <br /> <br /> 5. לנשים/זוגות אשר הופנו לבדיקות טרום-לידתיות (מי שפיר או סיסי שיליה) בגלל שגילן מעל 35.<br /> <br /> 6. לזוגות שקיבלו תשובה לא תקינה ב[[בדיקת מי שפיר]] או ב[[בדיקת סיסי שלייה]].<br /> <br /> 7. נשים בהריון, שנחשפו לתרופות או לזיהומים וירליים במהלך ההיריון.<br /> <br /> <br /> '''ייעוץ למחלות שכיחות של הגיל המבוגר:'''<br /> <br /> יעוץ גנטי מסוג קצת שונה אפשר לקבל במחלות שכיחות כמו למשל, במקרי סרטן משפחתי. יעוץ זה אינו קשור ליעוצים הקשורים לאבחון בהריון לזיהוי בעיות בעובר. יעוצים גנטים במחלות שכיחות נועדו למנוע מחלות אלו אצל המבוגרים שבאים ליעוץ.<br /> <br /> קבוצות הסיכון נקבעות בבדיקות גנטיות חדשות. לאחר שאותרו האנשים שנמצאים בסיכון אפשר לטפל בהם ע&quot;י שינוי בהתנהגותם, הפנייתם לבדיקות שיגרה, ולעתים גם ע&quot;י ביצוע ניתוחים מונעים. יש להניח שהיעוץ הגנטי שמטרתו למנוע הופעת מחלות, ילך ויתפתח, ויהפוך לתחום מוביל ברפואה המונעת. לדוגמא: באם יש במשפחה סיפור של שבץ מוחי מוקדם (מתחת לגיל 50) , התקף לב בגיל צעיר (מתחת לגיל 45) ואו סיפור של הפלות חוזרות מומלץ לעבור יעוץ באשר לאפשרות הגנטית של נטייה לקרישתיות יתר. <br /> <br /> <br /> '''ייעוץ אונקוגנטי:''' <br /> <br /> ייעוצים גנטיים רבים ניתנים היום למטרה של שיפור הבריאות של מבוגרים, למניעת סרטן שד, סרטן שחלה, סרטן מעי גס וכדומה.<br /> <br /> <br /> '''ייעוץ גנטי בתחום &quot;רפואה מותאמת אישית&quot; (Personalized Medicine)'''<br /> <br /> דהיינו התאמת הטיפול על פי הגנטיקה של המטופל והשינויים הגנטיים של הרקמה החולה.<br /> <br /> <br /> '''בדיקת רופא גנטיקאי לאבחון תסמונת ספציפית בילד או מבוגר''' <br /> <br /> זהו החלק הכי מקצועי של תחום הייעוץ הגנטי, הדורש מיומנויות מיוחדות של הכרת הסימנים הגופניים של תסמונות רבות, הבנת החשיבות של סימן מסויים על פני סימן אחר, הגעה לאבחנה, ומציאת הדרכים לאישורה באמצעים של בדיקות גנטיות. איבחון נכון של תיסמונת גנטית הינו המפתח למניעתה.<br /> <br /> בכל מקרה כדאי לזכור ''שתחומים אלו הם דינמיים ביותר וההתקדמות בהם היא רבה ביותר. על-כן, בכל פעם שמתכננים הריון נוסף כדאי להתייעץ ולראות מה התקדם בתחום הספציפי.''<br /> <br /> == ייעוץ גנטי - איפה אפשר לקבל?==<br /> <br /> מכון הגנטי בבית חולים ציבורי: המכון הגנטי הנה תחנה רפואית למידע, לברור, ולביצוע בדיקות גנטיות שנועדו לאבחן סיבות ומחלות גנטיות. המכון מכיל פונקציה של ייעוץ ופונקציה של לקיחת בדיקות דם לביצוע בדיקות מעבדה גנטיות. הבדיקות נערכות במעבדות המכון או במעבדה חיצונית, אליו נשלחות הדגימות. ניתן לפנות למכונים בטלפון של המכון המצוי באתרי אינטרנט. ההפנייה הינה על ידי הרופא המטפל. במידה ואין אישור של הקופה לטופס 17 ניתן לפנות למכונים גם באופן פרטי <br /> <br /> מרפאה לייעוץ גנטי אצל רופאים מומחים בגנטיקה רפואית שהם מנהלי מחלקה, שנמצאים בהסדר עם כללית מושלם ו/או המוכרים על ידי הביטוחים המשלימים לייעוץ דרכם. קיימת השתתפות הביטוח המשלים <br /> <br /> מרפאות לייעוץ גנטי בבתי חולים פרטיים.<br /> <br /> == מי מוסמך לתת ייעוץ גנטי? == <br /> <br /> קיימים 2 סוגים עיקריים:<br /> <br /> '''1. ייעוץ גנטי הניתן על ידי רופא מומחה בגנטיקה רפואית.''' הרופאים באים מ-3 תחומים ברפואה (רפואת ילדים, נשים ורפואה פנימית) והם עוברים תת-התמחות נפרדת בגנטיקה רפואית. אלו הם היועצים האחראים על כל הייעוצים הגנטיים כיון שלהם הכשרה רפואית הולמת לכובד האחריות בתחום מיוחד וכה מתקדם של הגנטיקה. להם היכולת לאבחן תסמונות גנטיות, ולבצע אינטגרציה של שלל ממצאים בהיריון, להתאים את הברור הנדרש וללוות אותו עד לתרגום התוצאה למטופל.<br /> <br /> <br /> '''2. ייעוץ גנטי הניתן על ידי יועצים גנטיים שאינם רופאים''' ושקיבלו הסמכה במשרד הבריאות. מדובר בבוגרי תואר שני בגנטיקה או בייעוץ גנטי, ולאחר מכן סטאג' הכשרה לייעוץ גנטי האורך כשנתיים במכון גנטי של בתי החולים הציבוריים. היועצים הגנטיים פועלים במכונים הגנטיים תחת האחריות של הרופאים.<br /> <br /> <br /> '''3. החוק מאפשר לרופאים מומחים בתחומם,''' והמבצעים בדיקות גנטיות בתחומם, לתת ייעוץ גנטי בתחום שלהם. לדוגמא, רופא המרכז את האבחון הגנטי של המופיליה, יכול לתת ייעוצים גנטיים למשפחות עם המופיליה בלבד.<br /> <br /> <br /> <br /> '''מקורות נוספים:'''<br /> <br /> למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: http://www.genopedia.co.il.<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> <br /> Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.<br /> <br /> Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone, <br /> <br /> Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.<br /> <br /> Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.<br /> <br /> <br /> על החתום: [[פרופ' מוטי שוחט|http://www.Prof.mshohat.com]]</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_-_Genetic_counseling&diff=1670 2010-11-01T19:14:21Z

<p>מוטי שוחט: דף חדש: == ייעוץ גנטי מה זה?== יעוץ גנטי הינו תהליך הכולל שלבים חשובים לאבחנה מעקב מניעה וטיפול של מחלות גנטיות:...</p> <hr /> <div>== ייעוץ גנטי מה זה?==<br /> <br /> יעוץ גנטי הינו תהליך הכולל שלבים חשובים לאבחנה מעקב מניעה וטיפול של מחלות גנטיות: <br /> <br /> <br /> == לשם מה בכלל נחוץ יעוץ גנטי? ומה בעצם התפקיד של היועץ הגנטי? ==<br /> <br /> '''להלן תפקידי הגנטיקאי:'''<br /> <br /> <br /> - קביעת (או אימות) האבחנות הגנטיות הקיימות במטופל או במשפחתו בצורה המתאימה לייעוץ גנטי – זו נקודת הסתכלות שונה מהאבחנה לצורך טיפול לה רגיל הרופא המטפל. לאותה אבחנה קלינית יכולות להיות צורות גנטיות שהעברתן התורשתית שונה לחלוטין. לדוגמה: חירשות יכולה לעבור בכל צורות התורשה, ובכל צורת תורשה עשרות גנים שונים יכולים לגרום לאותה צורה של חירשות – לרופא המטפל ולחולה לא חובה לזהות הגן האחראי, אבל לצורך ייעוץ גנטי ומניעה טרום לידתית זה הכרחי וקריטי. דיסטרופיית שרירים יכולה לעבור בצורה X-linked Duchene - מחלה קשה, או Becker - מחלה קלה; לעומת זאת ישנן גם מחלות שרירים המועברות בתורשה אוטוזומלית-רצסיבית, כמו ב- Limb-Girdle וללא קביעה מדוייקת הייעוץ לצורך מניעת הישנות המחלה בהריונות אחרים של ההורים או בני משפחה אחרים לא יהיו נכונים ואף מטעים. כליות פוליציסטיות יכולות לעבור בצורה אוטוזומלית-רצסיבית (infantile type) או דומיננטית (adult type), אולם אם הציסטות הן חד-צדדיות (כליה מולטיציסטית) - ייתכן שהמחלה כלל אינה תורשתית. במנינגומאלוצלה, הסיכוי להישנות באותה משפחה הוא בדרך-כלל 1%, אך אחוז זה עולה ל-25% אם יש בנוסף ריבוי אצבעות (Meckel syndrome). <br /> <br /> לכן אבחנה נכונה על-ידי גנטיקאי היא המפתח לייעוץ גנטי נכון. היועץ הגנטי צריך לקבל את הפרטים בצורה נכונה על ממצאים וסימנים רפואיים אצל המטופל או סיפור משפחתי של בעיה במשפחה (לדוגמא &quot;יש לי דוד עם פיגור שכלי – אומרים במשפחה שזה בגלל שבהיריון האם לקחה תרופה מסוימת) ולתרגם אותה לאבחנה גנטית רפואית (&quot;פיגור שכלי הינה כמעט תמיד תוצאה של פגם גנטי, והסיבות הגנטיות רבות&quot;) ולנתח אותה על ידי קבלת פרטים נוספים לסיבה גנטית ספציפית (איזו תסמונת או מחלה גנטית ספציפית אחראית לפיגור הכלי הקיים כאן). <br /> מכך ניתן להסיק מסקנות על:<br /> <br /> א. צורת התורשה, <br /> <br /> ב. מצורת התורשה ניגזר הסיכון שלנבדק או בני משפחה אחרים יהיו ילדים עם בעייה דומה.<br /> <br /> ג. אם הסיכון גבוה, למצוא דרך לאתר את הפגם המדוייק (מוטציה בגן האחראי לסוג הספציפי של המחלה במשפחה זו). בדרך כלל על ידי שליחת דם לאנליזה של הגן האחראי.<br /> <br /> ד. ברגע שנמצא הפגם לבדוק מי עוד נושא במשפחה פגם בגן זה ובכך לאתר את כל הזוגות שלהם סיכון גבוה ללדת ילד חולה במחלה קשה.<br /> <br /> ה. לאפשר בכך איבחון ומניעה של הישנות הבעייה בזוג הנועץ או בזוגות אחרים במשפחה.<br /> <br /> - יועץ הגנטי הינו &quot;המומחה&quot; שלו היכולת והכישורים לתת את המידע הכי מעודכן ורלוונטי לסוג הבעיה שאותה הוא זיהה, לסיכונים הקשורים בה, ולדרכים שניתן למנוע בצורה אמינה את הופעתה או הישנותה על ידי הצעת דרכים ושיטות לאבחון המתאימים למקרה הספציפי של אותו זוג או משפחה. היועץ הגנטי אחראי, כחלק מתהליך הייעוץ הגנטי לזוגות או נבדקים שגבר קיבלו ייעוץ גנטי בעבר, לאמת את שלמותו של מידע גנטי שניתן בעבר, ולעדכן את החידושים שחלו מאז הייעוץ הגנטי הקודם – זה מאד חשוב וקריטי בתחום מתחדש כה מהר כמו זה של תחום גנטיקה.<br /> <br /> - יועץ גנטי אמור לוודא שהמידע גם הובן בצורה המאפשרת לנועץ ו/או בני הזוג לקבל החלטותיו.<br /> <br /> - ייעוץ גנטי ראוי צריך להעמיד את המידע ואת המלצותיו בפרספקטיבה הנכונה. לדוגמא: מה הפרספקטיבה של זוג שנמצא בייעוץ הגנטי שיש לו תוספת סיכון של 1% ללדת ילד עם פיגור שכלי, כשלכל זוג יש תמיד, גם אחרי שיבצעו כל בדיקה אפשרית, סיכון של 2%-3% ללדת ילד עם פיגור שכלי או מחלה קשה מאד אחרת. יועץ גנטי צריך להתחשב בפרספקטיבה של גיל האישה, שבוע ההיריון כמו במקרים בהם ההיריון &quot;יקר&quot;, ולהעמיד את הסיכון לבדיקה למחלה מסויימת בפרספקטיבה של חומרתה, לעומת הסיכון בבדיקה.<br /> <br /> - חלק ממה שעושה היועץ הגנטי במהלך הייעוץ הגנטי, זה להבין את הרקע התרבותי והפסיכולוגי של הנועץ ו/או בני הזוג. לא כל הזוגות ב אותה דיעה (ולעיתים קרובות גם בין בני הזוג יש דיעות שונות) באם צריך לעשות בדיקה גנטית או להפסיק היריון כשהם שומעים את אותו סיכון/מחלה.<br /> <br /> - יועץ גנטי מנהל במהלך הייעוץ הגנטי דיון עם הנועץ ו/או בני הזוג על דרכי ברור או התקדמות עד השגת הייעד הרצוי להם, והיועץ הגנטי אחרי לוודא שהזוג קיבל החלטה מושכלת לגבי הסוגייה, ביצוע בדיקה גנטית או על דרכי מעקב ו/או טיפול.<br /> <br /> - יועץ גנטי, בסופו של דבר, נותן את הכלים והעזרה הדרושים לשם קבלת החלטות רפואיות המתאימות לנועץ ו/או בני הזוג (אלו בדיקות מומלץ לבצע, האם יש מקום לשקול הפסקת הריון, צורת מעקב, טיפולים אפשריים).<br /> <br /> - יועץ גנטי מסכם את כל הפרטים הללו בדוח מסודר שמלווה את המטופל בכל דרכו, והדוח של ייעוץ גנטי הינו הבסיס לאישור של בדיקות גנטיות, והנידבך היחיד והמספיק לאישור בדיקות גנטיות על ידי הקופה ובהיטוחים המשלימים.<br /> <br /> - יועץ גנטי צריך ללוות את הנועץ ו/או בני הזוג במהלך תהליך הברור ו/או קבלת ההחלטות וגם אחריו!!. לעיתים תוספת שנראית לא חשובה, כמו פרט נוסף בבדיקת אולטרה סאונד, שהתגלה אחרי הייעוץ הגנטי, הינו קריטי לאבחנה, שעלולה להתפספס אם לא יגיע לידיעתו של היועץ הגנטי. לדוגמא: עובר קטן יכל להיות לעיתים מיוחס בסבירות גדולה לבעיה שילייתית, ופרט שולי כמו כמות מי שפיר בגבול העליון של הנורמה (מצב שבהיריון רגיל לא היה מעיד על סכנה משמעותית) מספיקה בכדי לומר (לוא מובאת בפני יועץ גנטי) שכאן מדובר בסיכון מאד גבוה לבעיה/תסמונת נוירו-התפתחותי.<br /> <br /> == יעוץ גנטי - איך מתבצע? ==<br /> <br /> יעוץ גנטי אפשר לקבל במכונים גנטיים בבתי החולים או בקופות החולים. את הייעוץ נותן צוות ובו רופאים ו/או יועץ/ת גנטי. <br /> במכונים הגנטיים עוסקים בבעיות של האוכלוסיה הכללית והפרט. במסגרת הפרט מאבחנים מחלות/מומים הידועים כבר במשפחה או מתגלים בזמן היריון. באוכלוסיה הכללית הייעוץ הגנטי עוזר למנוע מומים מולדים ע&quot;י סקר של כל האוכלוסייה כמו למשל, בדיקות סקר ביוכימי בדם לאבחון תסמונת דאון ומומים בתעלת העצבים, בדיקות סקר מולקולריות וביוכימיות לאבחון נשאות גנים שכיחים ([[טיי זקס]], [[תסמונת ה-X השביר]], ועוד). <br /> <br /> אבחון גנטי מתבסס על נתוני רקע מהמשפחה, על ההיסטוריה הרפואית של המתייעץ ועל היסטוריה של לידות קודמות. בכל יעוץ יש ניסיון להגיע לאבחנה רפואית (אם קיימת אמנם בעיה). אז ממליצים לבני הזוג להמשיך במעקב ובבדיקות ולבסוף הם מקבלים הסבר כולל על המימצאים ועל הסיכון להביא צאצא חולה במחלה גנטית או במום מולד. בני הזוג מקבלים הסבר על כל בדיקה שראוי להם לבצע, על משמעותה ועל הסיכונים הכרוכים בה (אם קיימים). <br /> <br /> היעוץ הגנטי ניתן לפני ההיריון, במהלכו ואחריו. (במקרים שההיריון לא הסתיים כשורה).<br /> <br /> == ייעוץ גנטי למי? מי צריך לקבל ייעוץ גנטי? סוגים של ייעוץ גנטי:==<br /> <br /> '''ייעוץ גנטי טרום היריוני:'''<br /> <br /> <br /> - ייעוץ גנטי מאד חשוב לזוגות הנמצאים בסיכון בגלל מחלה ידועה אצל אחד מבני הזוג או במשפחה המורחבת. בעוד שבעבר לא ניתן היה לזהות את הפגם (ובכך לאפשר כלים למנוע את התרחשותו או הישנותו), כיום כמעט כל זוג עם סיפור משפחתי של מחלה גנטית יכל להגיע למצב בו תתאפשר לו מניעה שתבטיח כי הסיכון שלו ללדת ילד עם המחלה אינו שונה מזוגות אחרים בכלל האוכלוסייה.<br /> <br /> - ייעוץ גנטי מומלץ מאותה סיבה לזוגות, שנולד להם בעבר תינוק או עובר עם מום מולד ו/או מחלה כלשהי. באופן דומה, הייעוץ הגנטי חשוב לזוגות, שעברו הפסקת היריון של עובר עם מום מולד או עם מחלה גנטית.<br /> <br /> - לבעיות פוריות, תפקידו של היעוץ הגנטי לאבחן את הסיבות הגנטיות לבעיות של מיעוט או העדר זרע, אי ספיקה שחלתית או בלות מוקדמת, הפלות חוזרות (3 או יותר), כישלונות חוזרים (5 או יותר) של הפרייה חוץ גופית על רקע לא מוסבר וכדומה.<br /> - ייעוצים גנטיים ניתנים היום לזוגות שעברו לפחות שתי הפלות טבעיות מוקדמות, שיש ביניהם קירבת דם ([[נישואי קרובים]]).<br /> ייעוץ גנטי הקשורות לבדיקות או חריגות של בדיקות בהיריון:<br /> <br /> - ייעוצים גנטיים רבים ניתנים בהקשר לחריגה בבדיקות גנטיות ולהחלטה על בדיקות גנטיות בהיריון: <br /> <br /> 1. לנשים שעברו בדיקות אולטרה סאונד ונמצא ממצא חריג,<br /> <br /> 2. לנשים שעברו בדיקות סקר למחלות תורשתיות ונמצאה נשאות לאחת המחלות.<br /> <br /> 3. לנשים המעוניינות בהכוונה לבדיקות גנטיות.<br /> <br /> 4. לנשים שקיבלו תשובות חריגות באחת מבדיקות הסקר הביוכימיות, המיועדות לאבחן מומים מולדים ו/או תסמונת דאון. <br /> <br /> 5. לנשים/זוגות אשר הופנו לבדיקות טרום-לידתיות (מי שפיר או סיסי שיליה) בגלל שגילן מעל 35.<br /> <br /> 6. לזוגות שקיבלו תשובה לא תקינה ב[[בדיקת מי שפיר]] או ב[[בדיקת סיסי שליה]].<br /> <br /> 7. נשים בהריון, שנחשפו לתרופות או לזיהומים וירליים במהלך ההיריון.<br /> <br /> <br /> '''ייעוץ למחלות שכיחות של הגיל המבוגר:'''<br /> <br /> יעוץ גנטי מסוג קצת שונה אפשר לקבל במחלות שכיחות כמו למשל, במקרי סרטן משפחתי. יעוץ זה אינו קשור ליעוצים הקשורים לאבחון בהריון לזיהוי בעיות בעובר. יעוצים גנטים במחלות שכיחות נועדו למנוע מחלות אלו אצל המבוגרים שבאים ליעוץ.<br /> <br /> קבוצות הסיכון נקבעות בבדיקות גנטיות חדשות. לאחר שאותרו האנשים שנמצאים בסיכון אפשר לטפל בהם ע&quot;י שינוי בהתנהגותם, הפנייתם לבדיקות שיגרה, ולעתים גם ע&quot;י ביצוע ניתוחים מונעים. יש להניח שהיעוץ הגנטי שמטרתו למנוע הופעת מחלות, ילך ויתפתח, ויהפוך לתחום מוביל ברפואה המונעת. לדוגמא: באם יש במשפחה סיפור של שבץ מוחי מוקדם (מתחת לגיל 50) , התקף לב בגיל צעיר (מתחת לגיל 45) ואו סיפור של הפלות חוזרות מומלץ לעבור יעוץ באשר לאפשרות הגנטית של נטייה לקרישתיות יתר. (ראה פרוט נוסף בגנופדיה, האנציקלופדיה לייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות, תחת הערך: [[הנטיה הגנטית שלנו לחלות במחלות שכיחות]]), [[מצבים משפחתיים שכיחים המשפיעים על סיכון הרקע של מומים ומחלות גנטיות]].<br /> <br /> <br /> '''ייעוץ אונקוגנטי:''' <br /> <br /> ייעוצים גנטיים רבים ניתנים היום למטרה של שיפור הבריאות של מבוגרים, למניעת סרטן שד, סרטן שחלה, סרטן מעי גס וכדומה.<br /> <br /> <br /> '''ייעוץ גנטי בתחום &quot;רפואה מותאמת אישית&quot; (Personalized Medicine)'''<br /> <br /> דהיינו התאמת הטיפול על פי הגנטיקה של המטופל והשינויים הגנטיים של הרקמה החולה.<br /> <br /> <br /> '''בדיקת רופא גנטיקאי לאבחון תסמונת ספציפית בילד או מבוגר''' <br /> <br /> זהו החלק הכי מקצועי של תחום הייעוץ הגנטי, הדורש מיומנויות מיוחדות של הכרת הסימנים הגופניים של תסמונות רבות, הבנת החשיבות של סימן מסויים על פני סימן אחר, הגעה לאבחנה, ומציאת הדרכים לאישורה באמצעים של בדיקות גנטיות. איבחון נכון של תיסמונת גנטית הינו המפתח למניעתה.<br /> <br /> בכל מקרה כדאי לזכור ''שתחומים אלו הם דינמיים ביותר וההתקדמות בהם היא רבה ביותר. על-כן, בכל פעם שמתכננים הריון נוסף כדאי להתייעץ ולראות מה התקדם בתחום הספציפי.''<br /> <br /> == ייעוץ גנטי - איפה אפשר לקבל?==<br /> <br /> מכון הגנטי בבית חולים ציבורי: המכון הגנטי הנה תחנה רפואית למידע, לברור, ולביצוע בדיקות גנטיות שנועדו לאבחן סיבות ומחלות גנטיות. המכון מכיל פונקציה של ייעוץ ופונקציה של לקיחת בדיקות דם לביצוע בדיקות מעבדה גנטיות. הבדיקות נערכות במעבדות המכון או במעבדה חיצונית, אליו נשלחות הדגימות. ניתן לפנות למכונים בטלפון של המכון המצוי באתרי אינטרנט. ההפנייה הינה על ידי הרופא המטפל. במידה ואין אישור של הקופה לטופס 17 ניתן לפנות למכונים גם באופן פרטי <br /> <br /> מרפאה לייעוץ גנטי אצל רופאים מומחים בגנטיקה רפואית שהם מנהלי מחלקה, שנמצאים בהסדר עם כללית מושלם ו/או המוכרים על ידי הביטוחים המשלימים לייעוץ דרכם. קיימת השתתפות הביטוח המשלים <br /> <br /> מרפאות לייעוץ גנטי בבתי חולים פרטיים.<br /> <br /> == מי מוסמך לתת ייעוץ גנטי? == <br /> <br /> קיימים 2 סוגים עיקריים:<br /> <br /> '''1. ייעוץ גנטי הניתן על ידי רופא מומחה בגנטיקה רפואית.''' הרופאים באים מ-3 תחומים ברפואה (רפואת ילדים, נשים ורפואה פנימית) והם עוברים תת-התמחות נפרדת בגנטיקה רפואית. אלו הם היועצים האחראים על כל הייעוצים הגנטיים כיון שלהם הכשרה רפואית הולמת לכובד האחריות בתחום מיוחד וכה מתקדם של הגנטיקה. להם היכולת לאבחן תסמונות גנטיות, ולבצע אינטגרציה של שלל ממצאים בהיריון, להתאים את הברור הנדרש וללוות אותו עד לתרגום התוצאה למטופל.<br /> <br /> <br /> '''2. ייעוץ גנטי הניתן על ידי יועצים גנטיים שאינם רופאים''' ושקיבלו הסמכה במשרד הבריאות. מדובר בבוגרי תואר שני בגנטיקה או בייעוץ גנטי, ולאחר מכן סטאג' הכשרה לייעוץ גנטי האורך כשנתיים במכון גנטי של בתי החולים הציבוריים. היועצים הגנטיים פועלים במכונים הגנטיים תחת האחריות של הרופאים.<br /> <br /> <br /> '''3. החוק מאפשר לרופאים מומחים בתחומם,''' והמבצעים בדיקות גנטיות בתחומם, לתת ייעוץ גנטי בתחום שלהם. לדוגמא, רופא המרכז את האבחון הגנטי של המופיליה, יכול לתת ייעוצים גנטיים למשפחות עם המופיליה בלבד.</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=1750 2010-11-01T19:06:26Z

<p>מוטי שוחט: דף חדש: 1. ייעוץ גנטי: א. ייעוץ אונקוגנטי 2. מחלות גנטיות וצורות העברה תורשתית: 3. מחלות גנטיות מיוח...</p> <hr /> <div>1. [[ייעוץ גנטי]]: <br /> <br /> א. ייעוץ אונקוגנטי<br /> <br /> <br /> 2. [[מחלות גנטיות וצורות העברה תורשתית]]:<br /> <br /> <br /> 3. מחלות גנטיות מיוחדות בישראל:<br /> <br /> א. [[קדחת ים תיכונית – FMF]]<br /> <br /> <br /> 4. [[מומים מולדים – סוגים וגורמים]]:<br /> <br /> א. [[השפעת תרופות ומחלות האם על העובר]]:<br /> <br /> <br /> 5. [[גנטיקה מולקולרית - כללי]]:<br /> <br /> <br /> 6. [[בדיקות גנטיות – שיטות בדיקה של מחלות גנטיות]]:<br /> <br /> א. [[בדיקות גנטיות מולקולאריות לאבחון מחלות גנטיות]]:<br /> <br /> i. [[היברידיזציה של דנ&quot;א ושימוש באנזימי רסטריקציה לבדיקות גנטיות]].<br /> <br /> ii. [[ריאקציית שרשרת של פולימרז (PCR) לבדיקות גנטיות]].<br /> <br /> iii. [[בדיקות גנטיות ישירות ועקיפות לאבחון מחלות גנטיות]].<br /> <br /> ב. [[בדיקת קריוטיפ סטנדרטית: בדיקה גנטית כרומוזומלית בשיטה ציטוגנטית]]:<br /> <br /> ג. [[בדיקת FISH]] = בדיקת Fluorescent in-situ Hybridization<br /> <br /> ד. [[בדיקות גנטיות כרומוזומליות בשיטת CGH]] = בדיקת High resolution comparative genomic hybridization.<br /> <br /> ה. [[הצ'יפ הגנטי – סוגים]] - רקע כללי על סוגי שבבים לבדיקות גנטיות:<br /> <br /> ו. [[בדיקת צ'יפ גנטי]] - בדיקה גנטית כרומוזומלית מתקדמת:<br /> <br /> <br /> 7. אבחון טרום לידתי - כללי:<br /> <br /> א. [[אבחון טרום לידתי ובדיקות גנטיות בהיריון]]:<br /> <br /> ב. [[בדיקת מי שפיר]]:<br /> <br /> ג. [[בדיקת סיסי שילייה]]:<br /> <br /> ד. [[אבחון טרום השרשה]] - אבחון טרם החזרת העובר לרחם.<br /> <br /> <br /> 8. [[טכנולוגיות חדשות בגנטיקה]] - הידושים בידע ובטכנולוגיה שיאפשרו שיטות חדשות לאבחון וטיפול:<br /> <br /> <br /> 9. [[פרויקט הגנום]] הראשון, השני והשלישי:<br /> <br /> <br /> 10. [[טיפול גנטי]]:<br /> <br /> <br /> 11. [[מאגרי מידע גנטיים באינטרנט]]:</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98&diff=1019 2010-10-20T13:21:51Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא=מוטי (מרדכי) שוחט<br /> |השכלה=פרופסור<br /> |תעסוקה נוכחית=בי&quot;ח רבין ושניידר<br /> |תחום התמחות=רפואת ילדים וגנטיקה רפואית<br /> |תחומי עניין='''בדיקות גנטיות''' וגם '''ייעוץ גנטי'''<br /> |ניסיון מקצועי=יועץ גנטי ומבצע בדיקות גנטיות - מנהל מכון גנטי משנת 1989.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=איגוד רופאי ילדים ואיגוד רופאים מומחים בגנטיקה רפואית בישראל ובארה&quot;ב.<br /> |פרסומים= מעל 279 פרסומים מקוריים.<br /> |ניגוד אינטרסים=עורך אנציקלופדיה רפואית בתחום ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות המכונה גנופדיה: [[http://www.genopedia.co.il]]<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר=[http://prof.mshohat.com/ אתר הבית]<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/מוטי שוחט|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:עורכים בוויקירפואה]]</div>

מוטי שוחט https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98&diff=1018 2010-10-20T13:20:34Z

<p>מוטי שוחט: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא=מוטי (מרדכי) שוחט<br /> |השכלה=פרופסור<br /> |תעסוקה נוכחית=בי&quot;ח רבין ושניידר<br /> |תחום התמחות=רפואת ילדים וגנטיקה רפואית<br /> |תחומי עניין='''בדיקות גנטיות''' וגם '''ייעוץ גנטי'''<br /> |ניסיון מקצועי=יועץ גנטי ומבצע בדיקות גנטיות - מנהל מכון גנטי משנת 1989.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=איגוד רופאי ילדים ואיגוד רופאים מומחים בגנטיקה רפואית בישראל ובארה&quot;ב.<br /> |פרסומים= מעל 279 פרסומים מקוריים.<br /> |ניגוד אינטרסים=עורך אנציקלופדיה רפואית בתחום ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות המכונה גנופדיה: [[genopedia.co.il]]<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר=[http://prof.mshohat.com/ אתר הבית]<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/מוטי שוחט|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:עורכים בוויקירפואה]]</div>

מוטי שוחט