האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - מבוא - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - introduction

מתוך ויקירפואה

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהחייאה

CPR training-04.jpg

מבוא

דגשים אלו מסכמים את הסוגיות העיקריות והשינויים העיקריים בהנחיות להחייאת לב-ריאה (CPR‏ - Cardiopulmonary Resuscitation) וטיפול קרדיווסקולרי דחוף (ECC‏ - Extracorporeal Circulation) של (AHA‏) American Heart Association 2020. ההנחיות לשנת 2020 מהוות עדכון מקיף של הנחיות ה-AHA בנושאי מדעי הוראת החייאת מבוגרים, ילדים, תינוקות, יילודים ומערכות טיפול. הנחיות אלו פותחו עבור מבצעי החייאה ועבור מדריכי AHA ומטרתן להתמקד במדע ההחייאה ובהמלצות הכי משמעותיות או השנויות במחלוקת, או באלו שיגרמו לשינויים בביצוע החייאה או בהעברת הכשרה להחייאה, וכדי להסביר את הרציונל שעומד מאחורי ההמלצות.

מכיוון שפרסום זה הוא סיכום, הוא אינו מפנה למחקרים תומכים שפורסמו ולא רשומים בו דרגות המלצות (COR - Class of Recommendation) או רמות של ראיות (LOE - Level Of Evidence). למידע מפורט יותר ולהפניות, יש לעיין בהנחיות ה-AHA לשנת 2020 בנושא החייאת לב-ריאה (CPR) וטיפול קרדיווסקולרי דחוף (ECC), לרבות תקציר המנהלים[1] שפורסם בכתב העת Circulation באוקטובר 2020, והסיכום המפורט של מדעי ההחייאה שפורסם ב-International Consensus on CPR and ECC Science With Treatment Recommendations לשנת 2020, אשר פותח על-ידי ועדת הקשר הבינלאומי בנושא החייאה (ILCOR) ופורסם בו זמנית בכתבי העת Circulation‏[2] ו-Resuscitations באוקטובר 2020. השיטות ששימשו את ILCOR בהערכת הראיות[3] ואת ה-AHA בתרגום הערכות אלה להנחיות בנושא החייאה[4] פורסמו בהרחבה.

ההנחיות לשנת 2020 עושות שימוש בגרסה העדכנית ביותר של הגדרות ה-AHA ל-COR ול-LOE (איור 1). בסך הכל, ישנן 491 המלצות ספציפיות לגבי סעד חיים למבוגרים, ילדים, תינוקות ויילודים מדעי ההוראה בנושא החייאה ומערכות טיפול. מתוך המלצות אלו, 161 הן המלצות בדרגה 1 ו-293 הן המלצות בדרגה 2 (איור 2). בנוסף, 37 המלצות הן בדרגה 3, ובכלל זה 19 ללא ראיות לתועלת ו-18 עם ראיות לנזק.

איור 1 - הטמעה של דרגת ההמלצה ורמת הראיות לאסטרטגיות קליניות, התערבויות, טיפולים או בדיקות אבחנתיות בטיפול בחולה (עודכן במאי 2019)[5]

AHA1.png
AHA9.png

דרגת ההמלצה (COR) ורמת הראיות (LOE) נקבעים באופן עצמאי (ניתן לזווג כל COR לכל LOE).

המלצה עם רמת ראיות C אינה מלמדת על כך שההמלצה חלשה. רבות מהשאלות הקליניות החשובות בהן עוסקות ההנחיות אינן ניתנות לבדיקה בניסויים קליניים. אף על פי שניסויים אקראיים מבוקרים אינם זמינים, תיתכן הסכמה קלינית ברורה ביותר לכך שבדיקה מסוימת או טיפול מסוים מועילים או יעילים.

כשמדובר בהמלצות השוואת -יעילות (1 COR ו-LOE A ;2a ו-B בלבד), מחקרים התומכים בשימוש בפעלים משווים צריכים לכלול השוואות ישירות של הטיפולים או האסטרטגיות הנבדקות.
שיטת הערכת האיכות עודנה מתפתחת, כולל יישום של כלי דירוג ראיות מתוקננים הנמצאים בשימוש רחב ועדיף שיהיו מתוקפים; ועבור סקירות שיטתיות, הכללה של ועדה לבחינת ראיות (Evidence Review Committee).
  • COR = דרגת ההמלצה
  • EO = דעת מומחה
  • LD = נתונים מוגבלים
  • LOE = רמת הראיות
  • NR = לא אקראי
  • R = אקראי

איור 2 - התפלגות דרגת ההמלצות ורמת הראיות באחוזים מתוך 491 ההמלצות בהנחיות ה-AHA בנושא החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף 2020[6]

AHA2.png
AHA10.png

אודות ההמלצות

העובדה שרק 6 מתוך 491 מהמלצות אלה (1.2 אחוזים) מבוססות על ראיות ברמה A (לפחות מחקר קליני אקראי אחד ברמה גבוהה (RCT - Randomized Control Trial), אשר נתמך על-ידי מחקר נוסף ברמה גבוהה או על-ידי מחקר רישום (מעידים על האתגרים המתמשכים בביצוע מחקרים ברמה גבוהה בנושא החייאה. נדרש מאמץ מתואם ברמה הלאומית והבינלאומית למימון המחקר בנושא החייאה ולתמיכה בו.

הן תהליך הערכת הראיות של ILCOR והן תהליך פיתוח ההנחיות של ה-AHA מושפעים מקווי מדיניות קפדניים בנושא גילוי נאות, שנועדו להבטיח שקיפות מלאה בכל הנוגע ליחסים עם התעשייה ולניגודי עניינים אחרים, ולהגן על תהליכים אילו מהשפעות בלתי הולמות. צוות ה-AHA דאג לקבלת הצהרות גילוי ניגודי עניינים מצד כל המשתתפים. כל יושבי הראש של הקבוצות לכתיבת ההנחיות ולפחות 50 אחוזים מחברי קבוצות אלה נדרשים להיות חופשיים מכל ניגוד עניינים, וכל הקשרים הרלוונטיים נחשפים בפרסומי ה-Consensus on Science With Treatment Recommendations ובפרסומי ההנחיות בהתאמה.

ביבליוגרפיה

  1. Merchant RM, Topjian AA, Panchal AR, et al. Part 1: executive summary: 2020 American Heart Association Guidelines Update for .Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care. Circulation. 2020;142)suppl 2(:In press
  2. International Liaison Committee on Resuscitation. 2020 International Consensus on Cardiopulmonary Resuscitation and .Emergency Cardiovascular Care Science With Treatment Recommendations. Circulation. 2020;142)suppl 1(:In press
  3. Morley P, Atkins D, Finn JM, et al. 2 Evidence-evaluation process and management of potential conflicts of interest: 2020 International Consensus on Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care Science With Treatment .Recommendations. Circulation. 2020;142)suppl 1):In press
  4. Magid DJ, Aziz K, Cheng A, et al. Part 2: evidence evaluation and guidelines development: 2020 American Heart Association Guidelines Update for Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care. Circulation. 2020;142)suppl 2(:In .press
  5. יש לציין את התוצא או התוצאה של ההתערבות (תוצא קליני משופר או דיוק גבוה יותר באבחנה או מידע פרוגנוסטי תוספתי).
  6. התוצאות הן האחוז מתוך 491 ההמלצות לסעד חיים בסיסי ומתקדם למבוגרים, סעד חיים בסיסי ומתקדם לילדים ותינוקות, לסעד חיים ליילודים, מדעי הוראת החייאה ומערכות טיפולי

למידע נוסף על תוכניות קורסים מצילי חיים של American Heart Association, ניתן ליצור איתנו קשר ב: international.heart.org