האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

החיים עם סטומה - ניהול הטיפול וסיבוכים

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



החיים עם סטומה - ניהול הטיפול וסיבוכים
'
Stomach colon rectum diagram-en.svg
Diagram of the stomach, colon, and rectum
ICD-10 Chapter C 18.-Chapter C 20./Chapter C 21.
ICD-9 153.0

-154.1

יוצר הערך החיים עם סטומה - ניהול הטיפול וסיבוכים
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםטיפול תומך בחולי סרטן המעי הגס

מבוא

סטומה (פיום) של מערכת העיכול - אילאוסטומיה או קולוסטומיה - היא חלק משגרת החיים של אנשים רבים, ולעיתים היא יכולה להוות אתגר למתמודדים עמה, בין שהיא זמנית ובין שהיא קבועה. הסתגלות מוצלחת לניתוח סטומה מתחילה בשלב המקדים לניתוח ונמשכת פרק זמן לאחריו, שבו בעל הסטומה מפנים את השינויים בדימוי של גופו, בתפקודו היומיומי ובשגרת חייו המשתנה עם קיומה של הסטומה.

הצורך ביצירת אילאוסטומיה או קולוסטומיה נוצר בעקבות מגוון של מצבים פתולוגיים, כולל אנומליות מולדות, חסימת מעי גס, מחלת מעי דלקתית, טראומה במעיים או ממאירות במערכת העיכול. למיקום ולסוג הסטומה יש השפעה על ניהול הטיפול בה. טיפול נכון ותשומת לב לתזונה ולהפרשות, יכולים לאפשר לרוב המטופלים חיים חברתיים ומקצועיים מלאים, בריאים ופעילים, וחיי מין תקינים. במקרים רבים איכות החיים יכולה להשתפר.

הסתגלות

הכנת המטופל לחיים עם סטומה, זמנית או קבועה, מתחילה כבר לפני הניתוח, במידת האפשר. על המטופל להסתגל לדפוסים חדשים של התרוקנות ולשינויים בגוף ובדימוי העצמי. הסתגלות מוצלחת מחייבת את המטופל לשלוט במיומנויות חדשות ולטפל ביעילות בבעיות הרגשיות הרבות הקשורות באנטומיה המשתנה ובשינויים בשליטה על הסוגרים. התערבויות המקדמות הסתגלות כוללות:

  • סימון מיקום הסטומה טרם הניתוח על ידי אחות סטומה או מנתח מנוסה
  • "עוץ תומך לכל המטופלים טרום ניתוח, וייעוץ פרטני מעמיק לכל מטופל המתקשה להסתגל. מספר מחקרים הוכיחו שלמעורבות של אחות סטומה, כמו גם להשתתפות בקבוצות תמיכה לבעלי סטומה, יש השפעה משמעותית על תוצאות חיוביות לטווח הארוך ועל הפחתת שיעור הסיבוכים (מתוארים בהמשך)

ציוד סטומה והטיפול היומיומי

ציוד לטיפול בסטומה מורכב מיחידה אחת, שבה הבסיס מחובר לשקית האיסוף ולא ניתן להפרדה, או משתי יחידות - בסיס ושקית איסוף. הדבר מאפשר מגוון אפשרויות טיפול, גם כאשר הסטומה נמצאת בכפל עמוק. בתקופה שלאחר הניתוח, הסטומה משנה לעיתים קרובות את גודלה וצורתה. על המטופל לרכוש מיומנויות טיפול עצמי, שיבטיחו הדבקה טובה של הבסיס לעור הבטן ובכך ימזערו את האפשרות לדליפה. זה כולל בחירת הציוד בהתאם למבנה הבטן ולמיקום הסטומה. לדוגמה:

  • בסיס שטוח לסטומה בולטת, ובסיס קעור לסטומה שטוחה/שקועה
  • Transverse loop colostomy (פיום בחלקו הרוחבי של המעי הגס בצורת לולאה) - לרוב אלה סטומות גדולות בחלק העליון של הבטן, שמיקומן מקשה להסתיר אותן. צניחת סטומה (prolapse) במקרה זה נפוצה יותר. יש צורך בשינוי קוטר גזירת פתח הבסיס על מנת למזער את כמות העור החשוף להפרשות
  • Loop ileostomy (אילאוסטומיה בצורת לולאה) - סטומות מסוג זה הן קשות יותר לטיפול מאשר End ileostomy (אילאוסטומיה סגורה), מכיוון שלרוב פתח הסטומה פונה כלפי העור, וההפרשות הן עשירות באנזימים פרוטאוליטים. מטופלים אלו לרוב צריכים להשתמש במוצרי עזר לאטימה על מנת להבטיח הגנה על העור

ריחות וגזים הם חששות נפוצים עבור בעלי סטומה. כאשר מרוקנים את השקית, טבעי שיהיה ריח. אסטרטגיות פשוטות שיכולות לסייע בהפחתת הריחות:

  • ריקון השקית כאשר היא מלאה עד שליש מנפחה
  • החלפת השקית לפחות פעמיים בשבוע או לפי הצורך
  • שמירה על ניקיון פתח ריקון השקית כך שלא יהפוך למקור ריח
  • שימוש במנטרל ריח בהחלפת שקיות
  • חומרים ממצקים, שהופכים את התוכן הנוזלי של ההפרשה למרקם מוצק יותר (כדוגמת דאיימונדז - שקיק שהופך נוזל לג׳ל והוא בעל בקרת ריחות), יכולים להועיל למטופלים בעלי הפרשות נוזליות

תזונה וגזים

שינויים תזונתיים יכולים לעזור בהפחתת נפח הגזים. באילאוסטומיה, הזמן בין בליעת המזון ובין שחרור גזים בפועל הוא בין 4-2 שעות, ובקולוסטומיה דיסטלית 8-6 שעות. לצורך עמעום קול הגזים ניתן ללבוש שכבות של בגדים ולהפעיל לחץ קל על הסטומה בעזרת היד או הזרוע. מזונות ספציפיים יכולים להשפיע על הריח ועל כמות הגזים. פחמימות, לדוגמה, מתעכלות היטב, אך יוצרות גזים על ידי פעולה חיידקית במעי הגס. שעועית, כרובית, ברוקולי ואספרגוס מכילים עמילן וסיבים מסיסים (הנמצאים גם בסובין, שיבולת שועל, אפונה ושאר קטניות וברוב הפירות) הם צורות אחרות של פחמימות היכולות לעורר היווצרות גזים. תפוחי אדמה, תירס, אטריות וחיטה מייצרים גזים, ואילו אורז לא. במקרים חריגים ניתן להיעזר בתרופות להפחתת גזים. בנוסף לשינויים התזונתיים, יש להימנע משתייה באמצעות קשית, מלעיסת מסטיק ומעישון, המגבירים את בליעת האוויר.

בעלי אילאוסטומיה - יש להגדיל את צריכת הנוזלים היומית (לעומת הצריכה שהייתה לפני יצירת הסטומה) לכל הפחות בעוד 750-500 מ"ל ולשתות אף יותר בתקופות חמות והזעה מוגברת. נוזלים מועדפים כוללים מים, מרק ומיצי ירקות. יש לשים לב לסימני התייבשות, הכוללים יובש בפה, מיעוט שתן, שתן מרוכז כהה, תחושת סחרחורת בזמן עמידה, עייפות מוגברת והתכווצויות בבטן.

חסימת מעי יכולה לקרות כאשר ישנה צריכה גבוהה של סיבים מסיסים, במזונות כגון פופקורן, קוקוס, פטריות, זיתים שחורים, עוף/ דגים עם עור, פירות יבשים, ירקות עם סיבים קשים ונקניקיות. חסימת מעי נמנעת על ידי צריכת כמות מועטה של מזונות אלה (אחד בכל פעם), לעיסה יסודית ובחינה של השפעת סוגי מזונות שונים על העיכול.

במקרה של הפרשות נוזליות רבות מהאילאוסטומיה, הטיפול כולל גם תרופות לעצירות. בכל המקרים יש להתאים את הטיפול התרופתי בהדרגה, ולא במשולב, שכן זה יכול להביא לאילאוס פרליטי (חסימת מעיים). במצבי קיצון עלול להיות צורך בהוספת נוזלים בעירוי, על מנת לפצות על איבוד הנוזלים.

בעלי קולוסטומיה - המגבלות התזונתיות קלות יותר. יש לאכול סיבים מסיסים ומאכלים היוצרים פחות גזים, ולשתות כמות נוזלים מספקת למניעת עצירות. בקולוסטומיה בעיקר תיתכן יציאת רירית מהסטומה (ו/או מהפיסטולה) או מפי הטבעת - זהו תהליך פיזיולוגי נורמלי. ביצוע חוקן שגרתי לסטומה יכול להתאים רק לבעלי קולוסטומיה במעי הגס המרוחק, ולא לכל המטופלים. מטופלים שחוקן מתאים עבורם והם מצליחים לבצעו באופן שגרתי מדווחים על איכות חיים גבוהה יותר; חלקם חוששים מתלות המעיים בביצוע החוקן, אך אין מחקרים התומכים בהשפעת חוקן שגרתי על איכות החיים.

פעילות פיזית

ניתן לעסוק בבטחה ברוב הפעילויות הגופניות, למעט פעילויות ספורט המערבות מגע גופני צמוד למשתתפים/לשחקנים אחרים (כגון כדורגל, קרב מגע, כדורסל וכד') העלולות לפגוע בסטומה. שימוש בחגורה מסייע בשמירה על היצמדות הבסיס והשקית לגוף.

פעילות מינית

מדובר במקור לדאגה עבור אנשים רבים עם סטומה. הסטומה אינה משפיעה על התפקוד המיני, אך אם נעשו ניתוח או הקרנות סמוך לפי הטבעת ובאגן, "תכן שנפגע העצבוב האוטונומי השולט על התפקוד המיני, ויהיה צורך בייעוץ רפואי/סקסולוגי. רוב המטופלים מרגישים טוב יותר כאשר הם מנקים את הסטומה לפני פעילות מינית. בנוסף, בעלי סטומה ובני זוגם מצאו כי שימוש בהלבשה תחתונה המסתירה את השקית מסייע להם.

טיולים

לפני כל טיול יש להיערך מראש ולהצטייד בציוד נוסף, ובמקרה של נסיעה לחו"ל, לארוז אותו גם במזוודה וגם בתיק היד. יש להימנע מחשיפת הציוד לטמפרטורות קיצוניות העלולות לפגום באיכות ההדבקה. יש לשתות מים מבקבוקים (מים מינרליים) אם מי הברז אינם ידועים כבטוחים.

סיבוכי סטומה

שכיחות הסיבוכים נעה בין 14% ל-79%. השכיחים ביותר הם גירוי העור מסביב לסטומה, הרניה (בקע), היצרות, נסיגה וצניחה של הסטומה ודימום. הסיבוכים יכולים להתרחש בתקופה שלאחר הניתוח או שנים רבות לאחר מכן.

גורמי סיכון לסיבוכים - אנשים שעברו ניתוח חירום בהשוואה לניתוח אלקטיבי; מי שלא עבר סימון סטומה לעומת מי שסומן לו מיקום הסטומה; גובה סטומה נמוך מ-10 מ"מ; מחלות רפואיות נלוות כגון השמנת יתר, מחלות מעי דלקתיות, סוכרת ועישון.

הטיפול לרוב כרוך בייעוץ של אחות סטומה, שימוש בציוד קעור וחגורה.

פיודרמה גנגרנוזום (Peristomal Pyoderma Gangrenosum) - מצב נדיר יחסית, המתבטא בכיב הנוצר סמוך לסטומה בחולים עם מחלת מעי דלקתית. הכיב יכול להתפתח בתוך שבועות עד שנים לאחר ניתוח הסטומה, עם שכיחות של פחות מ-1% מכלל הסטומות. כיבים עמוקים וכאב הם מאפיינים עיקריים. הטיפול הוא לרוב סיסטמי-כללי ומקומי, ויכול לכלול סטרואידים, טיפול לדיכוי מערכת החיסון (טאקרולימוס - Tacrolimus) או מתן אימונוגלובולינים.

סיכום

למיקום ולצורת הסטומה ישנה השפעה על תדירות היציאות והסיבוכים, ובעלי סטומות נדרשים להסתגל לשינוי משמעותי בדימוי הגוף ולאתגרי הטיפול בסטומה, למגבלות תזונתיות, לנסיעות ולפעילות מינית.

סיבוכים שיכולים להתפתח כוללים בעיות עור סביב הסטומה, היווצרות בקע בסטומה, היצרות או אי-תפקוד הסטומה. לעיתים הסיבוכים מצריכים ניתוח סטומה חוזר. מומלץ להיעזר באחות סטומה, שיכולה לסייע בהתאמת הציוד ולייעץ במקרה של סיבוכים.

ביבליוגרפיה

  • Landmann RG. Routine care of patients with an ileostomy or colostomy and management of ostomy complications. UpToDate [Internet]. [Accessed August 15, 2017]. Available from: https://www.uptodate. com/contents/routine-care-of-patients-with-an- ileostomy-or-colostomy-and-management-of-ostomy- complications

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי רוית אילון - אחות מתאמת סטומה ופצעים, שירותי בריאות כללית, מחוז דן-פ"ת



פורסם בכתב העת "במה", ינואר 2018, גיליון מס' 22, האגודה למלחמה בסרטן