האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הערכות לחורף 2012-2013 - חוזר משרד הבריאות

מתוך ויקירפואה

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
הערכות לחורף - 2012-2013
תחום בריאות הציבור
מספר החוזר 29/12
סימוכין 43514912
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 22 באוקטובר 2012
 


ערך זה הוחלף על ידי הערך הערכות לחורף 2013-2014 - חוזר משרד הבריאות

רקע

תקופת החורף מאופיינת בעליה בתחלואה בכלל ובתחלואת דרכי נשימה ושפעת בפרט - דבר המלווה גם בעליה בתמותה, בעיקר בקרב חולים מקבוצות הסיכון.

כמו כן, קיימת בחורף עליה בפניות למחלקות לרפואה דחופה (חדרי המיון) ועליה בשיעור האשפוז, סבב המיטות והתפוסה בבתי החולים.

על כל הגופים והארגונים במערכת הבריאות, קופות החולים ובתי החולים, בשיתוף עם המערכות הרלוונטיות, מוטלת החובה להערך ולהתכונן לאפשרות של תחלואה משמעותית בשפעת בחורף הקרוב.

מטרה

  1. פירוט ההערכות הנדרשת מבתי חולים וקופות החולים לחורף 2012-2015.
  2. קביעת נוהלי החיסון כנגד שפעת ואופן הדיווח.
  3. קביעת נהלי הדיווח על חולים מאושפזים שאובחנו מעבדתית כחיוביים לשפעת.
  4. הדגשת דרכי התגוננות מפגיעות קור (היפותרמיה).

תחולת החוזר

  1. בנושאי הערכות עם פרסומו.
  2. החל מ - 1 בנובמבר 2012 ייכנס לתוקפו נוהל הערכות לחורף בבתי החולים.

הנחיות

חיסונים והיערכות (רפואה מונעת)

  1. מומלץ להתחסן נגד שפעת עונתית, נגד זיהומים פנוימוקוקליים וכן להשלים את מתן חיסוני השגרה לילדים, כמפורט בנספח א׳.
  2. מודגשת החשיבות לחיסון תינוקות וילדים בריאים בני 6 עד 59 חודשים וחולים בקבוצות הסיכון, על פי המוגדר בנספח א׳.
  3. יצויין כי, עודכו זני השפעת שמחסנים נגדם, ולכן, חיסון שפעת לילדים עד גיל 8 שנים, שחוסנו בשנה שעברה במנת חיסון אחת או שלא חוסנו כלל, יינתן בשתי מנות בשונה מהמלצתנו מהשנה שעברה.
  4. על קופות החולים לתעד ברשומה הרפואית את סוג החיסון שקבלו המבוטחים ולדווח למרכז הלאומי לבקרת מחלות על מספר מבוטחיהם אשר ההתחסנו כנגד שפעת עונתית, אחת לשבועיים, (ב- 1 וב-15 בכל חודש), החל מתחילת מבצע החיסון ולא יאוחר מה- 1 לנובמבר ועד להודעה על הפסקת חובת הדיווח. הדיווח יתבצע על פי הטבלה שלהלן (ראה נספח ב׳).
  5. יש להדגיש במיוחד את חובת החיסון של הצוות המטפל במחלקות שבהן יש מטופלים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת, כגון: ילודים, פגים, קשישים, חולים שמערכת החיסון שלהם פגועה ואחרים.
  6. על צוותי הרפואה בבתי החולים ובקהילה חלה חובה להתחסן. התחסנות נגד שפעת מקטינה תחלואה וסיבוכים ומונעת הדבקת המטופלים ומטפלים אחרים. חיסון אנשי הצוות הרפואי הוא באחריות מנהל המוסד.
  7. באחריות מנהלי מוסדות רפואיים / קופות חולים, להכין תוכנית לחיסון הצוות הרפואי באופן זמין ונגיש (בכל משמרת ובקיום עמדות חיסון רבות כולל הגעה יזומה אל צוותי הרפואה השונים), והכנת תכנית הסברה אודות השלכות מחלת השפעת, יעילותו של החיסון, ובטיחותו. המוסדות הרפואיים וקופות החולים ירכשו חיסונים ויחסנו את צוותי הרפואה במוסדם /ארגונם. מוסדות הרפואה יוכלו לפנות ולבקש שיפוי מקופות החולים לגבי מתחסנים מקבוצות הסיכון מבין הצוות הרפואי, שחוסנו במוסד.
  8. חלה חובה על מנהלי המוסדות לעקוב אחרי שיעור המתחסנים בכלל ובמחלקות הרגישות בפרט ולוודא עמידה ביעדי החיסון.
  9. על מנהלי המוסדות לדווח למרכז הלאומי לבקרת מחלות על מספר אנשי הצוות שהתחסנו כנגד שפעת עונתית אחת לשבועיים, (ב-1 וב-15 בכל חודש), החל מתחילת מבצע החיסון ולא יאוחר מה-1 לנובמבר ועד להודעה על הפסקת הדיווחים, (ראה נספח ב׳ 2).

תפעול מתאים של המחלקות ושל תהליכי העברת מאושפזים

על פי רוב, קיימת עליה במהלך החורף בתפוסת המאושפזים במחלקות השונות בבתי החולים. עומס זה, מפחית מיכולת המטפלים לשמור על הסטנדרטים של הטיפול הרפואי. לסוגיה זו מתייחס חוזר מינהל הרפואה מס׳: 12/2012 ממאי 2012. לפיכך יש לפעול על פי הסעיפים הבאים:

  1. יש לשמור על תמהיל חולים במחלקה הפנימית, כך שיהיה מורכב רובו ככולו ממאושפזים אשר בעייתם מחייבת אשפוז במחלקות הפנימיות.
  2. מטופלים יועברו למוסדות לטיפול המשכי על פי ההנחיות שבחוזר מינהל רפואה 12/2012 "כללים להתחשבנות ולהעברת מאושפזים מבית חולים כללי למחלקות לגריאטריה פעילה" בקישורית: http://www.hea1th.gov.il/hozer/mr12_2012.pdf.
    1. העברה ישירה של מטופלים מתאימים מהיחידות לטיפול בית למוסדות לטיפול המשכי - נדרשת הקמת מנגנון תאום בין המוסדות באחריות קופות החולים.
    2. ניתן להעביר ישירות מטופל שהוגדר כתת-אקוטי ממחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד- חדר מיון) ללא המתנה של 48 שעות לאחר תיאום ואישור ישיר של מנהל מחלקה גריאטרית תת-אקוטית המקבלת. זאת, גם אם אין הסכם בין בית החולים לבין הגורם המבטח. ניתן להפנות חולים ישירות לאשפוז מהמחלקה לרפואה דחופה בבית חולים כללי למחלקה בבית חולים גריאטרי סמוך, ובתנאי שהחולה הינו תת-אקוטי ויציב מבחינה רפואית. זאת על פי הנחיית הרופא במלר"ד, באישור הרופא במחלקה המקבלת, רצוי להתייעץ עם רופא גריאטר.
  3. הנהלת בית החולים תצמצם שהיית יתר של מטופלים באשפוז על ידי העלאת זמינות שירותים הניתנים למחלקות הפנימיות. זמינותם הנמוכה של שירותים אלה מביאה להעלאת מספר ימי האשפוז ללא הצדקה קלינית רפואית (כדוגמת אקו לב, CT, יעוץ מומחים, ביצוע טרכאוסטומיה, בדיקות גסטרואנטרולוגיות, ועוד).

תגבור מלר"דים

בתקופת החורף, כאשר קיימת עליה משמעותית במספר הפונים למחלקות לרפואה דחופה יש לתגבר את כוח האדם כמפורט להלן:

  1. תגבור רופא מומחה (ברפואה פנימית, גריאטריה או רפואת ילדים במלר"ד ילדים) במלר"ד במהלך שעות הערב כתורן נוסף (עד שעה 25:00). רופא זה יהיה כונן עד למחרת היום (שעה 08:00).
  2. תגבור עד 2 אחיות במלר"ד בכל משמרת בוקר, ערב.
  3. תגבור אחות במלר"ד בכל משמרת לילה.
  4. מומלץ - תגבור עובד סוציאלי בחצי תקן לשעות אחר הצהריים.

תגבור מחלקות פנימיות, גריאטריות ומחלקות ילדים

בבתי החולים בהם התפוסה הינה למעלה מתפוסה מלאה יש להוסיף כ"א כדלקמן:

  1. רופא תורן למשמרת ערב (חצי תורנות) במחלקה.
  2. אחות אחת למשמרת (על בסיס משמרת זהב / כ"א) במחלקה בה התפוסה למעלה מתפוסה מלאה ו/או מאושפזים בה 5 חולים מונשמים.
  3. יש לשקול בבתי חולים גדולים עם עומס חריג וגבוהה במחלקות הפנימיות להוסיף תקן לעו"ס למחלקות אלו, לקידום ולטיפול בפינוי וויסות המטופלים המאושפזים בתוך ביה"ח ומחוצה לו.
  4. במחלקה בה התפוסה למעלה מתפוסה מלאה ומאושפזים 5 חולים מונשמים יש להוסיף 2 עובדי כוח עזר למשמרת.

תפוסה

בבתי החולים בהם התפוסה למעלה מתפוסה מלאה מומלץ לצמצם פעילות רפואית מתוכננת (אלקטיבית) ובכלל זה ניתוחים מתוכננים בכפוף לשיקול דעתו של מנהל בית החולים.

תפוסת יתר

בתי חולים שיש בהם תפוסת יתר המצדיקה הפניית חולים לבתי חולים אחרים באזור, מתבקשים לתאם זאת עם מינהל רפואה או גריאטר מחוזי, בהתאמה.

קידוד אבחנות ודווח

יש לדווח על טיפול במלר"ד בחולה שפעת על פי הקוד: 487.0 Influenza. יש לדווח על אשפוז חולי שפעת על פי אותו הקוד, הן במחלקות והן ביחידות לטיפול נמרץ. דווח זה יעשה באמצעות הדו"ח היומי של תפוסה (דו"ח ברלו). יש לדווח (על פי סוג הנגיף) על כל חולה מאושפז שאובחן מעבדתית.

הסדרי אשפוז של חולים עם מחלות הנמנות בסיווג גריאטריה פעילה

על מנהל ביה"ח הכללי להעביר למחלקות המתאימות מטופלים המוגדרים "מונשם כרוני", "סיעודי מורכב" ו"שיקומי גריאטרי" בהתאם להנחיות שבחוזר מינהל רפואה 12/2012 "כללים להתחשבנות ולהעברת מאושפזים מבית חולים כללי למחלקות לגריאטריה פעילה" בקישורית http://www.hea1th.gov.il/hozer/mr12_2012.pdf . על קופות החולים להעביר מאושפזים אלו למחלקות ברישוי מתאים, לאחר מתן התראה כמצוין בחוזרי מינהל רפואה מס׳: 26/2010 וחוזר 12/2012 להלן פירוט:

  1. על כל מנהל בי"ח כללי ליצור קשר עם מנהלי המרכזים הרפואיים הגריאטריים (מרג"ים) באזורו לצורך תאום מנגנוני ההעברות.
  2. על הרופאים הפנימיים ורופאי המלר"ד מבית החולים להכיר את יכולות הטיפול של המרכזים הרפואים הגריאטרים הסמוכים אליהם.
  3. במצבים שבהם קיימת במחלקה הפנימית תפוסה למעלה מתפוסה מלאה, מאושפז שמוגדר "תת אקוטי" לפי הסמכויות בחוזר מינהל רפואה 26/2010 סעיף 5, יועבר לבי"ח גריאטרי. ניתן להעביר ישירות מטופל שהוגדר תת-אקוטי מהמחלקה לרפואה דחופה, ללא זמן המתנה של 48 שעות, לאחר תיאום ואישור ישיר של מנהל מחלקה גריאטרית תת-אקוטית המקבלת. זאת כאמור גם אם אין הסכם בין המחלקה לבין הגורם המבטח.
  4. מטופלים המאושפזים במחלקה פנימית, שהופנו ממוסד סיעודי, ומצבם יציב פרט לצורך בהמשך טיפול אנטיביוטי דרך הוריד, יכולים לחזור אל המוסד ממנו הופנו, בתנאי שביכולתו, בהתאם להרשאות רשיונו, לתת את הטיפול ובתאום עימו. רשימת המוסדות בעלי הרשאה לטיפול תוך ורידי מפורטת בנספח ה׳ לחוזר זה ובאתר האינטרנט של משרד הבריאות.
  5. התחשבנות בין בתי החולים לבין המבטחים: כללי התחשבנות להעברת מאושפזים מבית חולים כללי למחלקות גריאטריה פעילה הם על פי חוזר: 12/2012 של מנהל רפואה.

מניעה וטיפול בפגיעות קור

  1. פגיעות קור הינן בעיה משמעותית בחודשי החורף. בשנים האחרונות, ארעו מספר פגיעות קור משמעותיות, שהצריכו אשפוז, וחלקן אף הסתיימו במוות. נספח ה׳ לחוזר זה מפרט הנחיות למניעה והתמודדות עם פגיעות קור.
  2. יש לדווח על חולה שאושפז באבחנה של פגיעת קור (היפותרמיה) על פי קודי CD9CM כמפורט בנספח ה׳.
  3. באחריות מנהל בית החולים, להציב בכל מחלקה פנימית בבית החולים, במקום בולט, דף הסבר לציבור בנושא ההערכות לחורף (נספח ו׳ ).
  4. באחריות מנהלי קופות החולים להציב במרפאות, במקום בולט, דף הסבר לציבור בנושא ההערכות לחורף (נספח ו׳).


הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם

פרופ׳ ארנון אפק

ראש מינהל הרפואה


נספח א׳ - מניעת מחלות מדבקות בחורף

חיסוני השגרה בגיל הרך
השכיחות של מחלות מדבקות עולה בחודשי החורף, בעיקר בשל תנאי צפיפות במעונות יום ובגנונים בבתים ובחדרים עם חלונות הסגורים כנגד הקור והגשם. על-מנת לצמצם תחלואה זו, יש להקפיד על קיום תוכנית החיסונים של משרד הבריאות: לחסן את הילדים במועד הנכון ולהשלים את החיסונים שלא בוצעו בזמן.
חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים
על פי הנחיות בפרק תרכיבים נגד זיהומים פנוימוקוקיים, תדריך חיסונים 1999, עדכון יולי 2011.
מניעת שפעת עונתית בחורף 2012-2013

חיסון יינתן על פי ההנחיות בפרק תרכיבים נגד שפעת, תדריך חיסונים 1999, עדכון ספטמבר 2012.

נספח ב

אופן דיווח על ביצוע חיסוני שפעת-קופות החולים

יש לדווח על התקדמות תהליך החיסון על פי הטבלה שלהלן ב-ו וב- 5ו בכל חודש, החל מתחילת מבצעי החיסון ולא יאוחר מה-ו לנובמבר עד להודעה על הפסקת הדיווחים.

קופה מדווחת:___________________ תאריך עדכון: ______________________

      מס׳ מועמדים לחיסון      סה"כ מתחסנים[1]
כלל חברי הקופה
בני 6 עד 23 חודשים[2]
בני 24 עד 59 חודשים[3]
בני 8ו-5 שנים[3]
בני 9-34ו שנים[3]
בני 35-49 שנים[3]
בני 50-64 שנים[3]
בני 65 שנים ומעלה
חולים כרוניים[4] מתחת לגיל 65     


  1. הכוונה למספר האנשים שחוסנו ולא למספר מנות החיסון שניתנו. הדבר נכון גם לילדים עד גיל 9, אשר עשוים לקבל יותר ממנת חיסון אחת, בהתאם להמלצות.
  2. מתייחס לתינוקות שהיו בקבוצת הגיל 6 עד 23 חודשים בתאריך ה- 2ו.0ו.ו.
  3. 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 הכוונה לסה"ב המתחסנים באותה קבוצת גיל (עם וללא מחלה כרונית כפי שהוגדרה להלן).
  4. חולים ברוניים בפי שהוגדרו ע"י האגף לאפידמיולוגיה כוללים: מחלת לב וכלי דם נרבשת / מולדת, כולל מחלת לב שגרונית, טרשת עורקים, אי ספיקת הלב, אסטמה, ברונכיטיס כרוני, פיברוזיס ציסטי, ברונכיאקטאזיס, אמפיזמה, שחפת, מצבים כרוניים לאחר הפרעות נשימתיות בתקופת הילוד, סכרת, מחלות מטבוליות כרוניות אחרות עם נטייה מוגברת לזיהומים, מחלות כרוניות של הכליות ודרבי השתן, מחלות כבד, מחלות נוירולוגיות, מחלות המטולוגיות, מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי, לרבות איידס ומחלות ממאירות, חולים המקבלים טיפול מדכא חסינות, חוסר דם ממושך והשמנה חולנית 40 BMI - ומעלה.


סה"כ      
סה"כ מנות זמינות (לאחר ניכוי המנות השמורות עבור ילדים למתן חיסון שני)   
סה"כ מנות הצפויות להתווסף למלאי

תקופת הדיווח: החל מתחילת מבצעי החיסון ולא יאוחר מה-ו לנובמבר ועד להודעה על הפסקת הדיווחים.

תדירות הדיווח: כאמור, אחת לשבועיים ב-ו וב-15 בכל חודש. נא לשלוח הדיווחים לד"ר מיכל ברומברג , המרכז הלאומי לבקרת מחלות, דוא"ל: monitor@icdc.health.gov.il פקס: ו03-534988 טלפון: 03-7371500 שלוחה 238 נייד: 050-6242337

אופן דיווח על ביצוע חיסוני שפעת-צוותים רפואיים

יש לדווח על התקדמות תהליך החיסון על פי הטבלה שלהלן ב-ו וב- 15 בכל חודש, החל מתחילת מבצעי החיסון ולא יאוחר מה-ו לנובמבר עד להודעה על הפסקת הדיווחים.

מוסד מדווח (בי"ח, קופ"ח, מרפאה וכדומה): ____________ תאריך עדכון: ____________

מס׳ מועמדים לחיסון     סה"כ מתחסנים    
רופאים
אחיות
מקצועות העזר הרפואיים    
מינהל ומשק
אחרים
כלל אנשי הצוות

נא לשלוח הדיווחים לד"ר מיכל ברומברג , המרכז הלאומי לבקרת מחלות, דוא"ל: monitor@icdc.health.gov.il פקס: ו03-534988 טלפון: 03-7371500 שלוחה 238 נייד: 050-6242337

נספח ג - רשימת המרבזים הרפואיים הגריאטריים המורשים לאשפוז חלופי למחלקה למחלות פנימיות שבבית חולים כללי

טלפון פקס
1. בי"ח פלימן, חיפה 04-8307091-2     04-8307194
2. בית בלב, נשר 073-2377372 073-2377361    
3. מרכז רפואי גריאטרי שוהם, פרדס חנה     04-6375611 04-6375724
4. מרכז רפואי גריאטרי דורה, נתניה 09-8630101-2 09-8630151
5. בי"ח בית בלב, בת ים 03-5008900 03-5008950
6. בי"ח הרצוג, ירושלים 02-5316831 02-6540856
7. בי"ח עמל ירושלים, מעלה אדומים 02-5487555 02-5903844
8. בי"ח שמואל הרופא, באר יעקב 08-9258801-2 08-9220672
9. בית אבות נווה עמית, רחובות 08-9445544 08-9445551
10. בי"ח הרצפלד, גדרה 08-6360872 08-8591880


רשימת המרכזים שבתהליך לקבלת רישוי לגריאטריה תת-אקוטית
  • בי"ח בית רבקה, פתח-תקוה     9373811- 03    9328118- 03
  • בי"ח רעות, ת"א     6383666- 03      6383649- 03
  • בית הדר, אשדוד     8518888- 08     8518877- 08

נספח ד' - רשימת בתי חולים גריאטריים סיעודיים בעלי הרשאה תקיפה למתן טיפול למחלות חריפות (טיפול תוך ורידי)

ההרשאה למתן טיפול למחלות חריפות ללא סכנה מיידית, במסגרת המחלקה הסיעודית לחוסים בה - הינה בהתאם לנוהל האגף לגריאטריה (נוהל 0.5.4) מופיע בקובץ הנהלים לבי"ח גריאטריים סיעודיים באתר האגף לגריאטריה .www.health.gov.il/geriatric

ההרשאה היא למתן טיפול במסגרת המוסד למטופלים קבועים של המחלקה ולא למטופלים חדשים. הטיפול, למטופלים המתאימים, יכול להינתן הן בטיפול המשכי לאחר אשפוז בבית חולים כללי והן בטיפול ראשוני במוסד. רשימת המוסדות המורשים למתן טיפול למחלות חריפות מתעדבנת מעת לעת. ההרשאה מצוינת ברשיון בי"ח הגריאטרי והמפורסם באתר משרה"ב: http://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/institution/inst_Castom_out.asp?p=1


רשימת המוסדות הסיעודיים בעלי הרשאה לטיפול חריף - בחלוקה לפי מחוזות:

נפת לשכת בריאות אשקלון

Mr29-1.png

לשכת בריאות דרום

Mr29-2.png

נפת לשכת בריאות חדרה

Mr29-3.png

לשכת בריאות חיפה

Mr29-4.png

נפת לשכת בריאות טבריה

Mr29-5.png

נפת לשכת בריאות נצרת

אין מוסדות עם הרשאה ל I.V.

נפת לשכת בריאות נתניה

Mr29-6.png

נפת לשכת בריאות עכו

Mr29-7.png

נפת לשכת בריאות עפולה

Mr29-8.png

נפת לשכת בריאות פתח תקווה

Mr29-9.png

נפת לשכת בריאות צפת

Mr29-10.png

נפת לשכת בריאות רחובות

Mr29-11.png

לשכת בריאות ירושלים

אין מוסדות עם הרשאה ל I.V.

נפת לשכת בריאות רמלה

Mr29-12.png

לשכת בריאות תל אביב יפו

Mr29-13.png

נספח ה- פגיעה מקור בקשישים - קוים מנחים למניעה וזיהוי מיועד לרופאים, אחיות וצוותים מקצועיים בקהילה

רקע

אוכלוסיית הקשישים היא אוכלוסיה בסיבון לפגיעה מחשיפה לקור. גורמים המגבירים את סיכון החשיפה לקור, בנוסף לגיל בשלעצמו, הינם מצב תזונתי ירוד, מחלות כרוניות, מוגבלות בתפקוד הפיזי או הנפשי (בולל דמנציה), וצריכת אלבוהול או חמרים נוספים המשפיעים על מצב הערנות. הסבנה לפגיעת קור בקשישים מקורה בשילוב של גורמים פיזיולוגיים והתנהגותיים:

  • תחושת הקור בקשישים יורדת;
  • בזקנה - היכולת לאזן (לווסת) את חום הגוף פוחתת;
  • בקשישים המטבוליזם ירוד והם מייצרים פחות חום מטבולי; התופעה מחמירה במצב תזונתי ירוד;
  • קשישים נוטים לשתיה מועטה מדי ולהתייבשות - גם בחורף!
  • הסכנה בשתיית אלכוהול - האלכוהול מביא להרחבת כלי הדם והאצת פיזור חום מהגוף למרות רושם מוטעה שהוא מחמם;
  • קשיש אשר פעילותו מוגבלת- ממעט בתנועה;
  • אי הקפדה על לבוש מתאים לתנאי מזג האוויר בבית ובחוץ;
  • קשישים נוטים לחמם פחות את ביתם בכדי לחסוך בהוצאות;
  • שכיחות גבוהה של תחלואה ושימוש בתרופות;
  • קשישים בודדים עלולים ליפול בביתם ולהיות שרועים זמן ממושך על ריצפה קרה.

בחשיפה לקור, טמפרטורת הגוף עלולה לרדת מתחת לערך ה"נורמלי" (היפותרמיה). למצב זה השלכות בריאותיות חמורות אם לא יזוהה ויטופל בנדרש. בקשישים שאובחנו עם היפותרמיה, התמותה היא ב-50%. הסיכון לתמותה מהיפותרמיה גדול פי 5 בקשישים מעל גיל 75 מאשר באנשים שגילם נמוך מ- 65 שנים. חשיפה לקור עלולה לגרום לסיבובים בריאותיים, גם באשר חום הגוף תקין. הבעיה קשה יותר אצל מבוגרים הסובלים ממחלות לב או ריאות.

אי לבך, חשוב לנקוט בבל האמצעים שיפורטו בדי למנוע מצבים אלו, ואם אירעו - לזהותם מבעוד מועד ולטפל ללא דיחוי.

מטרה

להגביר את המודעות להיפוטרמיה ולפגיעות מקור, ואת הערנות לסימנים מקדימים של הנזקים הבריאותיים הנגרמים מחשיפה לקור.

הקווים המנחים בנושא מיועדים לרופאים ראשוניים, לאחיות ואנשי מקצוע נוספים בקהילה.

הגדרה של פגיעה מקור

היפותרמיה מוגדרת כמצב בו טמפרטורת הגוף יורדת מתחת ל- 35°C. בהיפותרמיה מבחינים ב- 3 דרגות חומרה. היפותרמיה קלה (מתחת ל 35°C ועד 32°C), היפותרמיה בינונית (28°C-32°C) והיפותרמיה קשה (מתחת ל 28°C), בבל שדרגת ההיפותרמיה חמורה יותר, הסימנים עמוקים יותר. הסימנים הבולטים לחשש מהיפותרמיה הם:

  • בהיפותרמיה קלה - עור קר למגע, איטיות, בלבול קל, ירידה בערנות (אפתיה), דיבור לא ברור, איבוד יכולת השליטה על תנועות עדינות באצבעות הידיים ורעידות. עם זאת, בשלבים ההתחלתיים של ירידת חום הגוף - הזקן הסובל מקור לא יתלונן על תחושת קור!
  • בהיפותרמיה בינונית - מצב בלבולי ניכר (delirium) ובהמשך ירידה בהכרה, צבע כחול של אצבעות הגפיים האף והאוזניים, קשיון שרירים, תחושה שהעור מעובה ומוצק (עקב בצקת), נשימה אטית ושטחית וירידה בולטת בקצב הלב ו/או הפרעות קצב.
  • בהיפותרמיה קשה - עור מאד קר, אישונים לא מגיבים, התכווצויות, קומה, דופק איטי וירידת לחץ דם עד מצב בו לא ניתן למשש דופק ולזהות נשימה - ועלול להיות אבחון מוטעה של מוות.

אין לקבוע מוות במצב היפותרמי, אלא לאחר חימום לטמפרטורת גוף של לפחות 36°C.

דרכי מניעה של פגיעות קור

יש להעביר לציבור מידע כיצד להימנע מפגיעת קור:

חימום נאות
  • שמירה על טמפרטורת קבועה בחדרי המגורים בגבולות של 24°C-20°C. (מומלץ לרכוש מדחום שמודד את טמפרטורת החדר), שמירה על לחות האוויר בחדר, כדי להימנע מאויר יבש מידי - אפשר להשתמש במכשיר אדים,
  • אוורור נאות של חדרי המגורים.
  • יש לוודא את בטיחות התנורים בדירה - תוך הסתייעות בבני משפחה ואנשי מקצוע, חל איסור מוחלט להשתמש בתנורי בערה (נפט), אשר פולטים חד-תחמוצת הפחמן,
  • אם יש קשיים כלכליים במימון החימום - ניתן לבקש סיוע משירותי הרווחה באזור המגורים.
  • יש לעקוב אחר תחזיות מזג האוויר ולהיערך בהתאם,
לבוש נאות
  • יש להקפיד על לבוש נוח ומחמם, בכמה שכבות, כדי למנוע איבוד חום,
  • ביציאה מהבית - בנוסף למעיל, יש להקפיד לחבוש כובע וללבוש כפפות,
  • בלילה יש לדאוג ללבוש מתאים (נמנמת/פיג'מה), שמיכה מתאימה, ולהקפיד על חימום נבון (לא ביתר) של חדר השינה.
הרגלי בריאות
  • יש לשתות בכמות מספקת (8- 10 כוסות שתייה ליום) - גם ללא תחושת צמא!
  • יש להימנע משתייה מרובה של קפאין ואלכוהול
  • יש להקפיד על ארוחות קלות לעתים קרובות (5-6 ביום) ולהימנע מארוחות כבדות, ניתן לקבל ארוחות מובנות באמצעות המדור לזקן בלשכות הרווחה העירוניות
  • שתיה ואוכל חמים מסייעים לשמור על חום הגוף
  • יש להקפיד על פעילות גופנית קלה ותנועה, כדי להגביר את זרימת הדם ולהעלות את הקצב המטבולי ואת קצב ייצור החום המטבולי
יש להתייעץ עם הרופא המטפל
  • לגבי נטילת תרופות העלולות להגביר את הרגישות לקור (בפרט תרופות לשינה ולהרגעה, מסוג בנזודיאזפינים ואחרים, אופיואידים ועוד), (ראו להלן)
  • לגבי מצבי חולי העלולים להגביר את הסיכון להיפגע מהיפותרמיה (ראו להלן)
ובנוסף, לגבי קשישים המתגוררים לבד

לעיתים קרובות, קשישים עריריים נופלים בביתם ונמצאים שרועים זמן רב על הרצפה הקרה, מצב העלול להסתיים בהיפותרמיה קשה, לכן:

  • יש לשמור על קשר ולדאוג לביקורים בבית של בני המשפחה, חברים, שבנים, או מתנדבים – לפחות פעם ביום
  • יש לוודא שהפרטים האישיים של הקשיש הבודד (שם, כתובת, ומספר טלפון) נמצאים בידי שירותי הרווחה באזור המגורים, כדי לקבל סיוע במידת הצורך וביקורים סדירים

מטופלים בסיכון מוגבר לפגיעה מקור

  • סובלים ממצב תזונתי ירוד;
  • ממעטים להתנועע או מוגבלים בתפקודם (לרבות עקב בעיות פרקים, שבץ מוחי, מחלת פרקינסון ועוד);
  • סובלים ממחלות לב וכלי דם, מחלות ריאה כרוניות, סכרת, תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) - ומחלות אחרות בהן הסיכון מקור מוגבר;
  • סובלים מירידה קוגניטיבית (דמנציה, שיטיון) או מחלת נפש;
  • נוטלים תרופות המגבירות את הסיכון לפגיעת קור (בפרט תרופות לשינה ולהרגעה מסוג בנזודיאזפינים, נוגדי דיכאון, אופיואידים ועוד),
  • משתמשים באלכוהול;
  • חיים בתנאים ירודים או חסרי בית;
  • סובלים ממחלה זיהומית חריפה - לעתים הסימן הראשון הוא דווקא ירידת חום הגוף (להיפך מהתגובה באנשים צעירים יותר).

אבחון וטיפול ראשוניים בפגיעת קור

חומרת הפגיעה מקור תלויה במשך החשיפה ודרגת הקור והרטיבות.

אבחון ראשוני
  • מדידת חום במדחום רגיל לא תזהה את הבעיה, יש למדוד את טמפרטורת הליבה (core) באמצעות מדחום עם טווח מתאים,
  • הסימנים הקליניים חשובים - אך אינם ספציפיים ועלולים להביא לאבחנה מוטעית של מצבים אחרים (בגון אוטם שריר הלב, היפוגליקמיה, זיהום או ירידה קוגניטיבית כרונית),
טיפול ראשוני
  • במצב של היפותרמיה, גם בשלב הקל, קיימת סכנה לפגיעה בתפקוד מערבות חיוניות ונדרשת פניה מיידית לבית החולים.
  • עד להגעת הסיוע - יש להעביר את המטופל בעדינות למקום חם ויבש,
  • אם הבגדים רטובים יש להסירם ולכסות בבגדים יבשים ובשמיכות,
  • יש להיזהר מטלטול או גירוי-יתר (excessive stimulation)של המטופל - מחשש לגרימת הפרעות קצב,
  • נפגעי קור הנמצאים בהכרה יש להשקות במשקה חם,

דיווח

על בתי החולים לדווח למשרד הבריאות, מנהלת תחום מידע, על ארועי היפותרמיה ע"פ קודי ICD9CM :

  • 991.6 Hypothermia (accidental)
  • 991.8 Other specified effects of reduced temperature
  • 991.9 Unspecified effect of reduced temperature

פרטים בנושא מופיעים גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות www.health.gov.il

היערכות לחורף - דף הסבר לציבור

משרד הבריאות מודיע על פתיחת מיטות אשפוז נוספות במרכזים רפואיים גריאטריים, לטיפול בקשישים הסובלים ממחלות פנימיות חריפות, כולל שפעת.

במרכזים רפואיים גריאטריים מורשים על ידי משרד הבריאות קיים:
  • צוות מוסמך ואיכותי לטיפול בקשישים במצבים חריפים, עם ידע ומיומנות במניעת סיבוכים השכיחים בגיל המבוגר. הצוות כולל רופאים מומחים בגריאטריה, אחיות מוסמכות ואנשי מקצועות פארארפואיים (עובדים סוציאליים, פיזיותרפיסטיות, מרפאות בעיסוק, תזונאיות, מרפאות בדיבור),
  • כח אדם מומחה בתחום, אמין ומנוסה המסייע לקשיש לחזור לתפקודו הקודם.
  • במידת הצורך, משך אשפוז ארוך מעט יותר ביחס לבית חולים כללי, מאפשר איזון המחלות, חזרה לתפקוד, תיאום שחרור עם הקהילה ומניעת אשפוזים חוזרים בגין אותן מחלות.
  • תנאים פיזיים המותאמים לגיל המבוגר.
  • שעות ביקור גמישות יותר למשפחות.

כל זאת מאפשר גישה גריאטרית כוללנית עם סטנדרטים עדכניים לטיפול בקשיש.

מבוא

בשנים האחרונות אנו עדים להשפעת עונת החורף על תפוסת יתר במחלקות למחלות פנימיות בבתי החולים הכלליים, בני הגיל המבוגר הינם מרבית המתאשפזים, בגיל המבוגר יש חשיבות רבה ביותר למתן התייחסות כוללנית לבעיות בריאותיות ותפקודיות/סוציאליות, מתוך ראיה גריאטרית רחבה ורב-מקצועית (וזאת מעבר לטיפול המיטבי במחלה החריפה),

מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב

ראשית, ככל שניתן, רצוי למנוע תחלואה ואשפוז, באמצעות קבלת חיסונים כנגד שפעת וכנגד דלקת ריאות, וטיפול ומעקב נאותים במחלות הכרוניות, יש להימנע מחשיפה לקור ללא הגנה מתאימה ובטוחה (ביגוד וחימום),

אם אירעה מחלה חריפה המצריכה אשפוז - ניתן לקבל טיפול מתאים במסגרת אשפוז ייעודית לגיל המבוגר, במרכזים הרפואיים הגריאטריים, אשר תחום התמחותם הוא טיפול ברמה גבוהה במחלות בגיל המבוגר, מעל גיל 65 (בעיקר בני ה- 75 ומעלה),

המרכזים הרפואיים הגריאטריים

המרכזים הרפואיים הגריאטריים, המפורטים ברשימה שבסוף המסמך, מורשים לטיפול במחלה חריפה, בחלופת אשפוז למחלקה פנימית בבית חולים כללי, במרכזים אלה קיימת מומחיות בטיפול בבעיות הבריאות והתפקוד המורכבות המאפיינות את הגיל המבוגר, זאת באמצעות צוות רב מקצועי, הכולל רופאים גריאטריים, אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, תזונאים, קלינאי תקשורת ועובדים סוציאליים, צוות אשר ביכולתו לתת מענה הולם לצרכי מטופלים אלה, מרכזים אלה מתמחים באבחון וטיפול בבעיות המורכבות שבגיל המבוגר, בתחום הרפואי (בעיות חריפות וכרוניות, איזון תרופתי), בתחום התפקודי (הפיזי והשכלי), איזון תזונתי ועוד - בל זאת לשמירת היכולות וחזרה, ככל האפשר, לתפקוד טרם המחלה החריפה. במידת הצורך, במקרים המתאימים, מתאפשר משך אשפוז ארוך מעט יותר במרכז הגריאטרי ביחס לבית חולים כללי,

מסלולי הפניה למרכזים הרפואיים הגריאטריים

משרד הבריאות ממליץ על הפניה למחלקות הייעודיות במרכזים הרפואיים הגריאטריים, בחלופה לאשפוז במחלקות פנימיות, במטופלים מעל גיל 75, ולעתים גם בגילאים צעירים יותר, במטופלים שתהליך אבחונם הסתיים ויש עדיין צורך בהמשך טיפול במחלה החריפה, אשר יכול להינתן במרכז הגריאטרי הרלבנטי. ההפניה למרכזים אלו אפשרית רק ע"י רופא, במקרים המתאימים, במסלולים הבאים:

  1. פניה ישירה מבתי אבות,
  2. הפניה ממחלקות פנימיות בבתי חולים כלליים,
  3. הפניה ישירה מהמחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים הכלליים,