מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

מוות עוברי - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף מוות עוברי לדף הנוכחי.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
מוות עוברי

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום מיילדות
האיגוד המפרסם
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום אוקטובר 2011
יוצר הערך צוות הכנת נייר העמדה
 

מות עובר ברחם (IUFD‏, Intrauterine Fetal Death) מוגדר כעובר ללא רוח חיים בשבוע היריון > 20 שבועות או במשקל > 500 גרם כאשר גיל ההיריון אינו וַדָּאִי.

הקדמה

שכיחות מות עובר ברחם היא כ-5-6/1000 מסך הלידות. כמחצית מן המקרים מתרחשים במהלך הטרימסטר השלישי (לאחר שבוע 28) וחמישית המקרים לאחר שבוע 37 (במועד)[1]. הגורמים המשוערים למות עובר מתחלקים לגורמים עובריים, שליתיים או על רקע מחלות אימהיות. כ-25% מכלל מקרי המוות העובריים מקורם בהפרעות עובריות כגון מומים כרומוזומאליים (7-10%), מומים מבניים (כ-15%). כ-25-30% נוספים ממקרי המוות העוברי קשורים להפרעות בשליה ובחבל טבור, כאשר היפרדות שליה מהווה סיבה בכ-10-15% מכלל המקרים. כ-10% מכלל מקרי מות עובר ניתנים לייחוס למחלות אימהיות כגון יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות בלוטת המגן (בלוטת התריס)[2],[3],[4],[5].

ב-20-40% מכלל מקרי המוות העוברי, למרות בירור נרחב, לא ניתן להצביע על הסיבה המשוערת.

בירור נרחב הכולל בדיקות סרולוגיות, משטחים ותרביות ויראליות וחיידקיות, בירור גנטי והערכה מבנית של העובר, יכול להוביל לאיתור הסיבה. החשיבות בכך היא הן מבחינת העברת המידע לבני הזוג והן מבחינת האפשרות למניעת חזרת ארוע דומה בהיריון הבא.


על כן עמדת האיגוד היא:

שלב טרם הלידה

כללי - אבחנה

האבחנה תבוצע על ידי העדר הדגמת דופק עוברי בסונר (Ultrasound) על ידי הרופא האחראי. רופא ינהל שיחה עם בני הזוג במסגרתה יינתן הסבר לגבי המקרה כולל גורמים אפשריים, החשיבות בהשלמת הבירור והמשך המהלך הצפוי באשפוז. מומלץ ליידע עובדת סוציאלית במקרה של מות עובר, שכן יש יתרון למתן ייעוץ ותמיכה כבר בשלב הראשוני.

הערכה

אנמנזה מכוונת

  • עיתוי המוות התוך רחמי – תיעוד אחרון לדופק עוברי, תחושת תנועות אחרונה
  • גורם – חבלת בטן, צירים/דימום, מחלת חום
  • רקע רפואי – מחלות רקע, תרופות, הרגלים
  • מהלך היריון נוכחי - זיהוי גורמי סיכון אפשריים
  • משפחה - סיפור אישי/משפחתי מחשיד לקרישתיות יתר (תרומבוזיס), הפלות חוזרות, אוטם שריר הלב (MI)/שבץ מוחי (CVA) בגיל צעיר, סיפור משפחתי מצד האם/אב של תסמונת/פיגור/הפרעה התפתחותית/מומים
  • קרבת משפחה בין בני הזוג
  • עבר מיילדותי – הפלות חוזרות, סבוכי היריון, IUGR‏ (Intrauterine Growth Restriction)

בדיקה גופנית מכוונת

  • סמנים חיוניים – חום, דופק, לחץ דם
  • רחם – טונוס רחמי, רגישות על פני הרחם
  • בדיקה לדנית – נוכחות ירידת מים/דימום, פתיחה צווארית

סונר

  • עיתוי המוות - ביומטריה עוברית, סמנים לשינויים מבניים עובריים
  • אתיולוגיה – מראה שליה, כמות מי שפיר, סימני הידרופס (Hydrops fetalis)

השראת לידה

תהליך השראת הלידה יתבצע על פי הפרוטוקול המקובל להשראת לידה, כתלות בשבוע ההיריון, משקל העובר, נוכחות צלקת רחמית ותנאי צוואר הרחם.

מהלך בחדר לידה

  • מומלץ להשלים את הבדיקות הבאות: (LEVEL A)
בדיקה הערות
תרביות מהשליה
שליה לפתולוגיה
עובר לנתיחה יש להמליץ ולוודא קבלת הסכמת ההורים
דגימת עור עוברי לקריוטיפ במידה ולא נשלחה דגימת מי שפיר לקריוטיפ

רצוי לשלוח עור מאזור העורף של העובר
יש לשמור את הדגימה בתמיסת סליין בטמפרטורת החדר. יש לקבל את הסכמת ההורים לביצוע הבדיקה

  • במידה ובני הזוג אינם מעוניינים בנתיחה ניתן להשלים את הבדיקות הבאות: (LEVEL B)
בדיקה הערות
שקילת השליה והערכתה/חבל טבור יש לתעד ממצאים חריגים בעובר/שליה/חבל טבור בכתב
שקילת העובר

לאחר הלידה

מעקב וטיפול

  • מעקב כמקובל לאחר לידה אחר סמנים, דמם לדני וכדומה
  • תרופות למניעת הנקה
  • ‏Anti D במידת הצורך
  • השלמת ייעוץ גנטי ובהתאם יוחלט האם יש מקום לבצע את בדיקת הקריוטיפ תוך שימוש בדגימת מי השפיר/עור במידה ונלקחו קודם לכן

המלצות בשחרור

  • השלמת בירור
בירור מלא לתרומבופיליה – רק במידה ויש קליניקה מחשידה (IUGR/מיעוט מי שפיר), שליה נראית עם אוטמים או סימני היפרדות (בלידה, או על פי דוח פתולוגיה בהמשך) (LEVEL B)
  • המשך מעקב
זימון היולדת לסיכום האירוע וייעוץ לגבי ההמשך
נספח מעבדה:
הבדיקות המומלצות על פי שיקול קליני : (LEVEL A)
בדיקה מבחנה
רוטינה ספירת דם, SMA (כימיה) מלא, תפקודי קרישה
שתן לכללית
דם לסוג + סקר נוגדנים
HBA1C
KB‏ (Kleihauer-Betke) ספירת דם. הערה: יש לקחת את הבדיקה בהקדם!
TORCH סרולוגיה
Parvo Virus סרולוגיה
VDRL סרולוגיה
APLA‏‏ (Antiphospholipid Antibodies) – ‏‏ACL‏ (Anticardiolipin Antibodies),‏ LAC‏ (Lupus Anticoagulant), ‏AB2GP1‏ (Anti-beta2 Glycoprotein 1) סרולוגיה, קרישה
סקר לטוקסיקולוגיה מקלון יעודי לשתן

צוות הכנת נייר העמדה

ועד החברה הישראלית לרפואת האם והעובר:

  • פרופ' יריב יוגב - מנהל חדרי לידה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה
  • פרופ' קובי בר - יו"ר החברה לרפואת האם והעובר, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי וולפסון, חולון

שאר חברי הוועד:

  • ד"ר אלי גוטרמן - מנהל שירות מחוזי להיריון בסיכון גבוה, מחוז חיפה ,בית חולים כרמל, שרותי בריאות כללית
  • ד"ר סורינה גריסרו-גרנובסקי - אחראית אגף מיילדותי, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים
  • ד"ר יורי פרליץ - מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה, טבריה
  • ד"ר מיכל קובו - מנהלת מחלקת יולדות, מרכז רפואי אדית וולפסון, חולון
  • פרופ' אייל ענתבי - מנהל אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון

ביבליוגרפיה

  1. Copper RL, Goldenberg RL, DuBard MB, Davis RO. Risk factors for fetal death in white, black, and Hispanic women. Collaborative Group on Preterm Birth Prevention. Obstet Gynecol 1994;84:490–5.
  2. Faye-Petersen OM, Guinn DA, Wenstrom KD. Value of perinatal autopsy. Obstet Gynecol 1999;94:915–20.
  3. Fretts RC. Etiology and prevention of stillbirth. Am J Obstet Gynecol 2005;193:1923–35.
  4. Pauli RM, Reiser CA. Wisconsin Stillbirth Service Program: II. Analysis of diagnoses and diagnostic categories in the first 1,000 referrals. Am J Med Genet 1994;50:135–53.
  5. Incerpi MH, Miller DA, Samadi R, Settlage RH, Goodwin TM. Stillbirth evaluation: what tests are needed? Am J Obstet Gynecol 1998;178:1121–

המידע שבדף זה נכתב על ידי צוות הכנת נייר העמדה (יוצר\י הערך)