האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

סרטן השד - משמעות הסיעוד - Nursing role in breast cancer

מתוך ויקירפואה


סרטן השד - משמעות הסיעוד
Nursing role in breast cancer
Pink ribbon.svg
יוצר הערך ד"ר אילנה קדמון, RN וליויה כסלו, M.A., RN
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסרטן השד

נושא הסיעוד בתחום סרטן השד הפך לאחד התחומים המתפתחים בישראל ובעולם. מדובר בתפקיד מורכב שבמרכזו תמיכה, סיוע וליווי לנשים שחלו במחלה, החל משלב האבחון והטיפול וכלה במעקב שמתבצע אחריו.

סיעוד בתחום סרטן השד הוא נושא מאתגר ומתפתח, הדורש מהאחיות התעדכנות שוטפת, הן בהיבטים הרפואיים של המחלה, והן בהיבטים הנפשיים והחברתיים הקשורים לאבחון המחלה. התערבות סיעודית בתחום זה דורשת כישורים אישיים מגוונים הכוללים יכולות ומיומנויות בינאישיות, כישורים תקשורתיים, הבנת תהליכים הנוגעים לאבחון, טיפול ושיקום - שלבים שונים אותם חווים המטופלת והיקרים לה. תמיכת האחות, מתן מידע וליווי הנשים לאורך כל שלבי המחלה מהווים את הבסיס לקיום התפקיד.

התפתחויות בעולם

תחום הסיעוד לנשים שחלו בסרטן השד, הפך לראשונה במהלך שנות ה-80 של המאה הקודמת, לנושא מקצועי בפני עצמו. בשנים אלו פורסמו בבריטניה מספר מאמרים העוסקים בנושא[1]. בריטניה הייתה אומנם המדינה הראשונה אשר החלה לפתח את התחום הספציפי הזה[2], אולם בהדרגה אומצה גישה זו על ידי מדינות מערביות נוספות, כמו סקנדינביה, הולנד ואוסטרליה, בהן הבינו מקבלי ההחלטות את משמעות הסיעוד וחשיבותו בטיפול בנשים שחלו בסרטן השד. לעומת המדינות הללו, בארצות הברית היו אמנם אחיות מומחיות קליניות בתחומים רבים במשך שנים רבות, אולם רק בשנות התשעים של המאה הקודמת החלו אחיות אלו להתמחות בנושא בריאות השד וליישם אותו בפועל[3],[4],[5].

עם השנים גברה המודעות לחשיבות תפקידה של האחות בקרב אנשי המקצוע השותפים לטיפול בחולה. כפועל יוצא מכך הוקמו מרכזי שד בעולם הכוללים צוות מקצועי רב-תחומי, ובכלל זה אחיות מתחום הסיעוד. בין התפקידים של אנשי הצוות ניתן למנות גם את הגדרת מטרות התפקיד ופיתוחו. כך לדוגמה, במרכז הסרטן של בית החולים האקדמי על שם ג'ון הופקינס בארצות הברית, הצעד הראשון בפיתוח 'תכנית ניווט' (Navigation Program) בתחום סרטן השד היה הקמת ועדת היגוי, שכללה נציגים של בעלי עניין מרכזיים מדיסציפלינות שונות, וחמש נשים מחלימות, ששימשו כיועצות. המטרות שהוגדרו על ידי הוועדה בהקשר לתפקיד האחות המתאמת היו: ליעל את נגישות השירות, להפוך את מרכז השד הרב-תחומי ל'ספק השירות' המועדף עבור המטופלת וליצור מערכת טיפולית חסכונית[2].

מינוח והגדרת התפקיד

המינוח והגדרת התפקיד הסיעודי בתחום סרטן השד, עברו שינויים במהלך השנים. חסרה אחידות בין המדינות השונות, ואפילו בישראל חסרה שפה אחידה בין המרכזים הרפואיים השונים. בבריטניה, מכונה האחות Breast care nurse או Nurse breast counselor. משמעות התפקיד העיקרי של האחות המומחית מתבטא בעיקר במתן תמיכה נפשית וייעוץ בתחום בריאות הנפש[6]. בארצות הברית, לעומת זאת, מכונה התפקיד: Advanced practice nurse או Nurse specialist (אחות מומחית). בהקשר הזה מדובר בעיקר על מיומנויות קליניות וידע רפואי[7].

ישנם חוקרים המדברים על ניווט המטופלת על ידי האחות, כאשר במקרה כזה התואר הוא אחות מנווטת (Nurse navigator)‏[8],[9],[10]. יש לציין שתפקיד האחות מתייחס לתהליך ולא להתערבות חד פעמית, לה שותפים עמיתים ממקצועות אחרים מבית החולים ומהקהילה[11].

בישראל במסגרת פורום האחיות לבריאות השד, בליווי האגודה למלחמה בסרטן, הוחלט על המינוח המשלב תפקידים הטמונים בשלושת המונחים שהוזכרו. התפקיד בישראל אמנם מכונה: "אחות מתאמת בריאות השד", אולם מצופה ממנה לעסוק לא רק בתיאום הטיפול, אלא במגוון רחב של תפקידים: להדריך את המטופלת בכל שלבי הטיפול ולתת לה מידע ברור ומהימן, להכיל את תחושותיה ומצוקותיה, לתמוך בה מבחינה רגשית, להפנותה לאנשי מקצוע ולגופים רלוונטיים מתחום הפסיכו-אונקולוגיה, הפיזיותרפיה, התזונה, הייעוץ המיני, האגודה למלחמה בסרטן ועוד. בנוסף, מצופה מהאחות העוסקת במלאכה, להיות חלק מקבוצת העניין של האחיות המתאמות, ולעסוק בפיתוח התפקיד ובמחקר.

ההכשרה לתפקיד ודרישותיו

התכונות האישיות והקריטריונים הבסיסיים הנדרשים לתפקיד האחות המתאמת, על פי ארגון הסרטן האמריקאי (ACS -American Cancer Society) הם: תעודה של אחות מוסמכת, השכלה בתחום הסיעוד ברמה אקדמאית (רצוי תואר שני), ניסיון קליני בתחום סרטן השד, מיומנויות תקשורת מעולות ויכולת לעמוד במשימות רבות[2]. גם לפי ה-Oncology Nursing Society) ONS) על האחות המתאמת להפגין ידע רב ומיומנויות רבות[11]. ארגון הסיעוד האונקולוגי האירופאי (EONS, European Oncology Nursing Society) שמכיר בחשיבות התפקיד ובצורך לפתח אותו, נערך לבנות תכנית הכשרה עבור אחיות באירופה שיתמחו בסיעוד בתחום סרטן השד. בעקבות דיונים שונים בנושא, בהשתתפות צוות היגוי שמנה נציגות של מספר מדינות (כולל ד"ר אילנה קדמון מישראל) הגדיר הארגון את עמדתו באופן ברור ומדויק: נדרש מהאחות המתאמת ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום האונקולוגיה, תואר שני ומעלה בסיעוד עם הכשרה ייחודית בתחום הסיעוד האונקולוגי (דוגמת הקורסים בסיעוד על-בסיסי המתקיימים בישראל). ישנן מספר עבודות שפורסמו בנושא, בהן מפורטים תפקידי האחות, המיומנויות והניסיון הנדרשים ממנה[12]. בישראל, טרם גובשה תכנית ייעודית שתכשיר את האחיות לתפקיד מורכב זה. האחות המתאמת בישראל עונה על דרישות ה-ONS אשר פורסמו בשנת 2012‏[11] בנוגע לתפקידים, למיומנויות ולתחומי הידע הנדרשים ממנה.

לפי המלצה זו, התפקידים הנדרשים מהאחות כוללים: מתן תמיכה רגשית, הדרכת המטופלת, עבודה על פי סטנדרטים מקצועיים, אתיים וחוקיים, סיוע ביורוקרטי למטופלות וייצוגן מול המערכת הטיפולית, מתן מענה לפניות שלהן בכל הקשור להליך הטיפולי, שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים וסיוע בקבלת החלטות. בנוסף, על האחות המתאמת לפעול על פי כללי האתיקה (למשל, לשמור על סודיות רפואית), לאזן תסמינים מהם סובלת המטופלת ולשפר את איכות חיי החולה ככל שניתן - כל זאת תוך שמירה על ההנחיות מבוססות המחקר והנהלים.

התכונות הנדרשות מהאחות המתאמת כוללות: תקשורת בינאישית טובה, יכולת פתרון בעיות, יעילות בניהול זמן, התמודדות עם משימות רבות בו זמנית, חשיבה יצירתית (מבוססת ראיות) ויכולת ייצוג המטופלות מול המערכת.

עבודה בצוות רב מקצועי במרכזי שד

העבודה במרכז לבריאות השד הפכה ל"צו השעה" בנושא סרטן השד. מרכזי שד רב-תחומיים הוכרו כמקום הנכון, היעיל והמקצועי, המאפשר טיפול הולם ונאות לנשים המאובחנות עם סרטן השד. מרכזי השד אמונים על מתן מגוון שירותים מקצועיים בכל הקשור לאבחון, טיפול ומעקב לנשים. הארגון האירופאי בנושא בריאות השד (Eusoma, European Society of Mastology) פרסם לפני מספר שנים נייר עמדה לקידום הנושא של מרכזי שד[13],[14]. בהתאם להמלצותיו, אחות השד תרכז את עבודת הצוות הרב-תחומי ותהווה כתובת ברורה ועקבית לנשים המטופלות במרכז בכל בעיה ושאלה. בנוסף האחות המתאמת תיתן מענה מקצועי (בתחומי האחריות שלה), תפנה לאנשי מקצוע נוספים ותקשר בינם לבין המטופלות במידת הצורך.

בדומה למדינות המערב, גם בישראל ישנם מרכזי שד רב-תחומיים בהם ניתן למצוא אנשי מקצוע מתחומים שונים (כגון רדיולוגים, פתולוגים, כירורגים ואונקולוגים) שהתמחו בסרטן השד. קידום מרכזים אלו נעשה באמצעות שיתוף פעולה בין האגודה למלחמה בסרטן והאגודה למחלות שד.

בשנת 2004, ערכה הקואליציה הישראלית לסרטן השד סקר שבדק האם ישנם מרכזי שד רב-תחומיים במרכזים הרפואיים השונים בישראל. הסקר, שנשלח למנהלי המרכזים והוצג בכינוס האגודה הישראלית לאונקולוגיה ורדיותרפיה, כלל שאלות בכל התחומים של תפקוד מערך השד: הרכב הצוות, הציוד, המשאבים והפעילות השוטפת במרכז. שבעה עשר מרכזים השתתפו בסקר, ובסיכומו נמצא, כי יש צורך להציג את הנושא בפני המועצה הלאומית לאונקולוגיה והאיגוד האונקולוגי, להעביר את ההמלצות האירופאיות לכל מרכזי השד, להקים ועדה לאומית לליווי מרכזים אלו, להקפיד על בקרת איכות של המרכזים בהתאם להמלצות האירופאיות וחשוב מכל - לעודד הפנייה של נשים עם בעיות בשד, לטיפול ולמעקב במרכזים אשר עומדים בבקרת איכות ובסטנדרטים המקובלים. בין השאר הסקר בדק האם המרכז כולל אנשי צוות שונים. נמצא, כי במרבית המרכזים נמצאת אחות מתאמת שד, כחלק מהצוות התמיכתי.

במהלך השנים, נפתחו בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן מרכזי שד נוספים ברוב המרכזים הרפואיים בישראל לרבות בית חולים קפלן ברחובות, מרכז רפואי "לין" בחיפה, בית החולים "גליל מערבי" בנהריה ועוד.

המצב בישראל ויישום התפקיד

בית החולים הדסה עין כרם היה בית החולים הראשון בישראל שאימץ בשנת 1996, את הגישה החדשה בעולם המערבי, לפיה יש צורך באחות מתאמת שד. תפקיד חלוצי זה, שהתקיים במספר מרכזים רפואיים, נתמך ומומן על ידי האגודה למלחמה בסרטן. נכן לשנת 2015, ישנם עדיין מרכזים, שבהם התפקיד נתמך על ידי האגודה למלחמה בסרטן למשך כחמש שנים, עד לקליטתו על ידי המוסד הרפואי עצמו. עם השנים, מרכזים מסוימים הקצו תקנים למימון תפקידים נוספים בתחום סיעוד סרטן השד, בשל יתרונותיו הברורים, מספרן המצומצם של האחיות שהוכשרו לתפקיד (שדורש מיומנויות רבות) ומספרן הגבוה של המטופלות.

ישנם מרכזים רפואיים, בהם האחות זמינה לנשים בכל שלבי המחלה, הטיפולים והמעקב. לעומת זאת, ישנם מרכזים אחרים בהם ישנה אחות מתאמת בריאות השד בשלב הכירורגי, ואחות נוספת בשלב הטיפולים האונקולוגיים והמעקב. באופן זה נוצר מצב בו חלק מהאחיות פועלות במרכזי השד, סביב האבחנה וההחלטות הכירורגיות, ואחרות מתפקדות כמדריכות, מלוות ויועצות לנשים בשלב האונקולוגי. בתקופה האחרונה ניתן להיווכח בתחילתה של מגמה נוספת, בה מונו אחיות נוספות שתפקידן ללוות את הנשים בשלבים ספציפיים, כמו למשל בזמן בדיקות הדמיה או ייעוץ גנטי (הניתן בבית החולים תל-השומר).

המלצת האגודה האמריקאית לסרטן (American cancer society) לקיים מפגשים של אחיות מתאמות בריאות השד כחלק מתהליך למידה[14] מיושמת כבר שנים רבות בישראל. קבוצת העניין בישראל שהוקמה על ידי האגודה למלחמה בסרטן, מונה כ-40 אחיות שעובדות במרכזים שונים ברחבי הארץ ובשלבים שונים של רצף הטיפול. האחיות נפגשות מספר פעמים בשנה (לרוב במשרדי האגודה למלחמה בסרטן), כשלמפגשים אלה מספר מטרות: שיח ודיון בסוגיות משותפות, עדכון ידע בנושאים רלוונטיים, ניסוח ניירות עמדה, קידום הנושא בישראל ועריכת מחקרים. בנוסף, מפגשים אלה מאפשרים לאחיות החדשות להכיר את הנושא מקרוב, ללמוד מעמיתותיהן הוותיקות, להתחבט איתן בשאלות מגוונות, כמו למשל מהות התפקיד, התמודדות עם אדמיניסטרציה, וכן שאלות מקצועיות. במקרים רבים, נערכת חפיפה בין אחיות חדשות לוותיקות, כאשר אלה האחרונות מלוות את החדשות במרכז בו הן עובדות, ועל פי הצורך.

מחקרים שנערכו בעולם בנושא תפקיד האחות המתאמת

קיימים מחקרים שבדקו את יעילות התפקיד הניתן באמצעות מתן שרות טלפוני לנשים, בעיקר אלו שנמצאות הרחק מהמוסד הרפואי[15],[16]. מחקרים אלו הראו שקשר טלפוני בין המטופלות לאחות השד לאחר סיום הטיפולים, משמעותי מאוד ומועיל לנשים. המחקרים על מהות התפקיד סוכמו במסגרת מטא אנליזה שנערכה בשנת 2008[17].

באחד המחקרים ההשוואתיים[18], נבדקה יעילות תפקיד האחות המתאמת באונקולוגיה (Nurse navigator), באמצעות בדיקת שלושה מדדים: איכות חיי המטופלות שחלו בסרטן השד, מידת שביעות רצונן מהטיפול ומשך שהותן בבית החולים. קבוצת הניסוי כללה 78 מטופלות אשר פגשו אחות מתאמת במשך שלושה חודשים, ואילו קבוצת הביקורת כללה מספר זהה של מטופלות שלא פגשו אחות כזו. תוצאות המחקר הצביעו על הבדל מובהק בין קבוצת הניסוי ובין קבוצת הביקורת במידת שביעות רצונן מהטיפול ובמשך האשפוז (8.89 לעומת 18 ימי אשפוז בממוצע, בהתאמה, 0.001>P). מחקר זה מספק עדות לכך, שמודל העבודה המשלב אחות מתאמת יעיל לא רק בהיבט הרגשי של הטיפול, אלא גם חסכוני בהיבט הכלכלי.

מחקרים שנערכו בישראל בנושא תפקיד האחות המתאמת

בישראל נערכו מספר מחקרים בנושא סיעוד סרטן השד, כאשר המחקר העיקרי בתחום נערך על ידי קבוצה של אחיות מתאמות בריאות השד (בתמיכת האגודה למלחמה בסרטן). מטרת המחקר[19], שכלל 344 נשים דוברות עברית או ערבית, והוצג במספר כנסים בינלאומיים, הייתה לבדוק כיצד תופסות נשים שחלו בסרטן שד, את תפקידה של האחות המתאמת בנוגע למספר תחומים, בהתאם להגדרת תפקידה [המאמר התקבל לפרסום בכתב העת Ejon ‏(European Journal of Oncology Nursing)], במחקר נעשה שימוש בשאלון שפורסם במחקר אוסטרלי, שבו השתתפו נשים אוסטרליות המתגוררות באזורים מרוחקים, מתוך מטרה להבין מהי ההתנסות שלהן לגבי הקשר עם אחות מתאמת השד[4],[20].

המחקר בישראל נערך בשבעה מרכזים רפואיים, ובדק גם הוא באמצעות אותו שאלון, שתורגם לעברית והותאם לארץ, את התנסות הנשים עם האחות. באופן כללי, מחקר זה הצביע על תפיסה חיובית מאוד של המטופלות בהתייחס לתפקיד האחות המתאמת בכל התחומים שנבדקו, בהם: מתן מידע והסברים לגבי הטיפולים, נגישות וזמינות האחות, תמיכה נפשית, תמיכה בקבלת ההחלטות, תיאום הטיפול, הפנייה לגופים או אנשי מקצוע אחרים ועוד. כך לדוגמה, 87% מהנשים דיווחו על תרומה כללית גבוהה או גבוהה מאוד של האחות (לפי מדד מהימנות אלפא קרונבך 0.87). כמעט 90% מהנשים דווחו כי תזמון הקשר עם האחות היה בדיוק בזמן המתאים עבורן. עוד התברר כי כ-70% מהנשים שהשתתפו במחקר ציינו שהסיוע המעשי היה מספק מאוד (אלפא קרונבך 0.88). בהתייחס לתמיכה הפסיכולוגית, 78% מהנשים דיווחו שהאחיות סייעו להן להתמודד עם האבחנה, ואילו 67% ציינו כי האחיות עזרו להן לבטא את רגשותיהן ולהתמודד איתן (אלפא קרונבך 0.92). מחקר זה מחזק באופן בולט וחד משמעי את תפקיד האחיות מתאמות בריאות השד, כמקור תמיכה חשוב והכרחי לנשים ולבני משפחותיהן בכל שלבי האבחון, הטיפול והמעקב.

אחת העבודות המעניינות שנערכה בשיטת מחקר איכותנית במרכז הרפואי רמב"ם, התמקדה בעיבוד מכתבי התודה ששלחו המטופלות לאחות שטפלה בהם[20]. מעבודה זו אפשר ללמוד כיצד תופסות הנשים את עבודת האחות המתאמת בשלושה היבטים: ההיבט האינסטרומנטלי, ההיבט הקוגניטיבי וההיבט הרגשי.

בהיבט האינסטרומנטלי מתייחסות הנשים לסיועה של האחות המתאמת בהתמודדות הנשים עם הגורמים המערכתיים המעורבים בתהליך הטיפול. סיוע זה מתבטא בתיאום הטיפולים, תיווך בין הגורמים הממסדים השונים תוך ייצוג המטופלות מול המערכת, זירוז הליכים רפואיים ובירוקרטיים וסיוע מעשי ושוטף במהלך כל שלבי הטיפולים.

בהיבט הקוגניטיבי ציינו הנשים את האחות כמי שמספקת מידע מקצועי, מהימן וברור לאורך כל התהליך הטיפולי, ובנוסף לכך היא מהווה כתובת נגישה וזמינה לשאלות, דילמות וסוגיות איתן מתמודדות המטופלות. תרומה זו מקנה לנשים תחושת שליטה ושיתוף בקבלת ההחלטות בתהליך הטיפולי כולו.

בהיבט הרגשי מתברר כי תפקידה של האחות הוא בעל חשיבות עצומה: האחות המתאמת מתוארת כמי שמכילה את מצוקתן הנפשית של הנשים ובני משפחותיהן, מפגינה חום ואמפתיה כלפי המטופלות תוך שמירה על כבודן מחד, ודאגה לשיפור תחושת הרווחה שלהן מאידך.

קידום תפקיד אחות מתאמת בישראל

תפקידה של האחות המתאמת הוא בעל חשיבות רבה הן למטופלת המתמודדת עם סרטן השד והן לקרוביה. בשל כך עולה הצורך בהמשך פיתוח התפקיד בישראל, הדורש התמקדות בכמה נושאים: ביסוס התפקיד של האחות המומחית בתחום בריאות השד מבחינה רשמית באגף הסיעוד של משרד הבריאות, בניית תכנית הכשרה ייעודית במטרה להמשיך ולפתח תפקיד זה, המשך המחקר בתחום על מנת ללמוד ולהבין כיצד תופסים אנשי הצוות הרב-תחומי את תפקידה של האחות המתאמת, קיום פעילויות הדרכה שוטפות ועדכון הידע של אחיות השד, פיתוח מרכזי שד נוספים ברחבי הארץ ולבסוף - עריכת מחקרים סיעודיים בשיתוף צוות רב-תחומי ממספר מרכזים.

ביבליוגרפיה

  • Chang J. The impact of a multidisciplinary breast cancer center on recommendations for patient management. Cancer. 2001 Apr 1;91)7):1231-7. )15) Esparza A. Patient navigation and the American Cancer Society. Semin Oncol Nurs. 2013 May;29)2):91-6.
  • Eley R, Rogers-Clark C, Murray K. "The value of a breast care nurse in supporting rural and remote cancer patents in Queensland". Cancer Nurs. 2008 Nov-Dec;31)6):E10-8.
  1. Amir Z, Scully J, Borrill C. The professional role of breast cancer nurses in multi-disciplinary breast cancer care teams. Eur J Oncol Nurs. 2004 Dec;8)4):306-14 .
  2. 2.0 2.1 2.2 Shockney LD, Haylock PJ, Cantril C. Development of a breast navigation program. Semin Oncol Nurs. 2013 May;29)2):97-104.
  3. Yarbro CH. International nursing and breast cancer Breast J. 2003 May-Jun;9 Suppl 2:S98-S100.
  4. 4.0 4.1 Campbell D et al. Are specialist breast care nurses available to Australian women with breast cancer? Cancer Nurs. 2006 Jan-Feb;29)1):43-8.
  5. Freeman HP. The history, principles, and future of patient navigation: Commentary. Semin Oncol Nurs. 2013 May;29)2):72-5
  6. Ambler N et al. Specialist nurse counselor interventions at the time of diagnosis of breast cancer: Comparing 'advocacy' with a conventional approach. J Adv Nurs. 1999 Feb;29)2):445-53
  7. Friese C et al. Employment of nurse practitioner and physician assistants in breast cancer care. J Oncol Pract. 2010 Nov;6)6):312-6
  8. Case M. Oncology nurse navigator: Ensuring safe passage. Clin J Oncol Nurs 2010:15)1)33-40.
  9. Koh C, Nelson J, Cook P. Evaluation of a patient navigation . Clin J Oncol Nurs.2010:15)1),41-48.
  10. Korber S et al. A breast navigator program: barriers, enhancers, and nursing intervention. Oncol Nurs Forum. 2011 Jan;38)1):44-50.
  11. 11.0 11.1 11.2 Cantril C, Haylock PJ. Patient navigation in the oncology care setting. Semin Oncol Nurs. 2013 May;29{2):76-90.
  12. Eicher M et al. Training breast care nurses throughout Europe: The EONS post basic curriculum for breast care nursing. Eur J Cancer. 2012 Jun;48)9):1257-62
  13. EUSOMA. The requirements of a specialist breast unit. Eur J Cancer 2000, 36, 2288-2293.
  14. 14.0 14.1 Esparza A. Patient navigation and the American Cancer Society. Seminars in Oncology Nursing. 2013: 29)2), 91-96.
  15. Dean A, Ahamed D. Assessing the impact of breast cancer telephone helpline. Cancer Nursing Practice. 201 1:10)5),25-28.
  16. Beaver K, Williamson S, Chalmers K. Telephone follow-up after treatment for breast cancer: views and experiences of patients and specialist breast care nurses. J Clin Nurs. 2010 Oct;19)19-20):2916-24
  17. Cruickishank S et al. Specialist breast care nurses for supportive care of women with breast cancer )review). Cochrane Database Syst Rev. 2008 Jan 23;)1):CD005634
  18. Lee T et al. Effects of nurse navigators on health outcomes of cancer patients.. Cancer Nurs. 2011 Sep-Oct;34)5):376-84
  19. Kadmon I et al. Perceptions of Israeli women with breast cancer regarding the role of the breast care nurse throughout all stages of treatment: A multi-center study. Eur J Oncol Nurs. Forthcoming 2014.
  20. 20.0 20.1 Adami H, Zohar H, Rudner Y. "Lighthouse in the dark": role of breast care nurse specialists in Israel. Nurs Health Sci. 2011 Dec;13)4):507-13.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אילנה קדמון, RN - אחות מומחית, בריאות השד, המרכז הרפואי הדסה עין כרם, בית הספר לסיעוד על שם הנרייטה סולד של הדסה והאוניברסיטה העברית, ירושלים וליויה כסלו, M.A., RN - אחות ראשית, האגודה למלחמה בסרטן, ויושבת ראש העמותה לקידום הסיעוד האונקולוגי בישראל, גבעתיים



פורסם בכתב העת "במה", ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה, אוקטובר 2014, גיליון מסי 20