האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

פעילות גופנית למניעה של יתר לחץ דם וכטיפול ביתר לחץ דם - Physical activity in the prevention and treatment of hypertension

מתוך ויקירפואה

HeartFitness.png

פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם
מאת האיגוד הקרדיולוגי בישראל והחברה לרפואת ספורט בישראל

פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם
הנחיה פעילות גופנית.png
שם הפרק פעילות גופנית למניעה של יתר לחץ דם וכטיפול ביתר לחץ דם - Physical activity in the prevention and treatment of hypertension
מאת האיגוד הקרדיולוגי בישראל והחברה לרפואת ספורט בישראל
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, המועצה המדעית, האגף לאבטחת איכות
מועד הוצאה 2012
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – יתר לחץ דם מערכתי, פעילות גופנית

יתר לחץ דם מהווה בעיה בריאותית שכיחה בעולם, מעריכים שכרבע מכלל אוכלוסיית המבוגרים בעולם סובלת מיתר לחץ דם ועקב כך יש עלייה בכמות הסיבוכים הכוללים אירועים מוחיים, שיטיון, מחלות לב וכלי דם, אי ספיקת כליות, אי ספיקת לב ומוות[1].

יתר לחץ דם מוגדר כיום כלחץ דם השווה או מעל 140/90 ממ"כ (מילימטר כספית), מוכר גם מצב של "טרום יתר לחץ דם" שבו לחצי הדם הם מעל 130/80 ממ"כ. בהגדרות של התסמונת המטבולית לחץ דם מעל 130/85 ממ"כ מהווה מדד לאבחנה. בחולים לאחר אירוע לב או מוח ובחולי סוכרת מומלץ לשמור על לחץ דם של 130/80 ממ"כ .

לפעילות גופנית סדירה מכל סוג שהוא יש השפעה מיטיבה המונעת או מפחיתה את הסיכון לפתח יתר לחץ דם ביחוד בהשוואה להעדר פעילות[2]. התועלת הרבה ביותר במניעת התפתחות יתר לחץ דם מושגת כאשר הפעילות מתחילה בגיל צעיר[3]. משך הפעילות המועיל המינימאלי (Minimal) הוא לפחות כשעה בשבוע. היתרון של פעילות בולט במיוחד בהשוואה להעדר פעילות ולהתנהגות "יושבנית" (Sedentary) המתבטאת בעלייה בצפייה בטלביזיה למשל[4]. סוג הפעילות המועילה ורמת האינטנסיביות (Intensity) שלה פחות ברורים אבל אין ספק שהיעדר פעילות גופנית והתנהגות יושבנית הם גורמי סיכון משמעותיים ליתר לחץ הדם. פעילות גופנית סדירה יכולה להשפיע גם על יתר לחץ הדם. נצפו ירידות של מעל 10 מילימטר כספית בלחץ דם סיסטולי (Systolic) וכ-7 מילימטר כספית בלחץ דם דיאסטולי (Diastolic) רק על ידי פעילות גופנית איזומטרית (Isometric) סדירה[5]. באנשים עם לחץ דם גבוה ובייחוד בחולים עם תסמונת מטבולית והשמנה בטנית הוכח כי פעילות גופנית סדירה משולבת בדיאטת DASH) Dietary Approach to Stop Hypertention) והגבלה קלורית (Caloric) יעילה בשיפור המצב הרפואי ובהקטנת הסיבוכים[6]. לפעילות גופנית השפעה מרובת גורמים הכוללת שיפור בתפקוד תאי האנדותל (Endothelium)[7] הגברת שחרור Nitric Oxide ‏(NO) ממקור אנדותליאלי [8].

שיפור התנגודת לאינסולין (Insulin)[9] פעילות נוגדת דלקת[10], שינויים בפרופיל השומנים (ראה הפרק הדן בנושא) ושינויים במשקל (ראה הפרק הדן בנושא). כלל השינויים במבנה ובתפקוד העורקים עקב פעילות גופנית מסוכמים היטב בעבודה של Green וחבריו משנת 2011‏[11]. כאשר לחולה יש יתר לחץ דם ידוע ובייחוד כשהפעילות מעלה את לחצי הדם לערכים הגבוהים מ-180 ממ"כ סיסטולי יש לבצע את הפעילות בהדרגה ותוך בקרה ובמקביל גם לברר הצורך בטיפול תרופתי לחולה הספציפי. התוצאות הטובות ביותר במניעה של אירועי לב ומוח הקשורים ביתר לחץ דם מושגות על ידי שינויים כוללים באורח החיים (פעילות גופנית, שינויים בתזונה, הפסקת עישון והורדת משקל)[12].

ההמלצה המעשית לפי הקנדים (Canadian), האוסטרלים והאמריקנים היא על פעילות דינאמית (Dynamic) ברמה בינונית לפחות למשך 30 עד 60 דקות, 4 עד 7 פעמים בשבוע. בין הפעילויות המוזכרות: הליכה, ריצה,שחייה, רכיבה על אופניים. כל הנזכרים למעלה בנוסף לפעילות היומית הרגילה[13]. למרות החשיבות של השינוי באורח החיים נמצא כי בקנדה פחות ממחצית המאובחנים אכן שינו את אורח חייהם והגבירו את הפעילות הגופנית[14] בעבודה שפורסמה מאוחר יותר הצהירו 80 אחוזים על שינוי בפעילות גופנית[15] בין אלו שהצהירו על חוסר יכולת לבצע פעילות רובם סבלו מבעיות פרקים (60 אחוזים) גב (41 אחוזים), סוכרת (27 אחוזים) , מחלת לב או שבץ מוחי (27 אחוזים) , אסתמה (23 אחוזים) ומחלת ריאות כרונית (22 אחוזים ) ‏[16]. החולים הללו זקוקים לסיוע מקצועי לפעילות גופנית במסגרת הדרכה במכונים ייעודיים תחת פיקוח רפואי.

לסיכום

פעילות גופנית קבועה בהתמדה ורצוי כבר מגיל צעיר ובמשך כל החיים נמצאה ככלי יעיל להפחתת ההיארעות של יתר לחץ דם, לטיפול בחולים עם יתר לחץ דם ולהקטנת סיבוכי יתר לחץ הדם. בכל מצב פעילות עדיפה על היעדר פעילות.

ביבליוגרפיה

  1. Kearney PM ,Whelton M, Reynolds K et al. Global burden of hypertension: analysis of worldwide data. Lancet 2005;3:255-263.
  2. Barengo NC,Hu G, Tuomilehto J. Physical activity and hypertension: evidence of cross-sectional studies,cohort studies and meta-analysis . Curr Hypertens Rev 2007:3;255-263.
  3. Kraavik E ,Klepp KI, Tell GS et al. Physical fitness and physical activity at age 13 years as predictors of cardiovascular disease risk factors at ages 15,25,33 and 40 years:extended follow-up of the oslo youth study. Pediatrics 2009;123:80-86.
  4. Pouliou T ,Ki M ,Law C et al. Physical activity and sedentary behaviour at different life stages and adult blood pressure in the 1958 British cohort. J hypertens 2012;30:275-283.
  5. Owen A, Wilers J and Swaine I. Effect of isometric exercise on resting blood pressure : a etaanalysis. J hum hypertens 2010 ,24;796-800.
  6. Smith PJ ,Blumenthal JA,Babyak MA et al. Effects of the DASH diet, exercise and caloric restriction on neurocognition in overweight adults with high blood pressure .Hypertension,2010;55:1331-1338.
  7. Clarkson P,Montgomery HE, Mullen MJ ,et al. Exercise training enhances endothelial function in young men. J Am Coll Cardiol 1999 ;33:1379-85.
  8. Goto C, Hingashi Y, Kimura M ,et al. Effects of different intensities of Exercise on endothelium dependent vasodilatation in humans:role of Endothelium dependent nitric oxide and oxidation stress. Circulation 2003;108:530-5 .
  9. Houmard JA, Tanner CJ, Slentz CA ,et al. Effects of the voliume and intensity of exercise training on insulin sensitivity. J Appl Physiol .2004;96:101-6 .
  10. Roberts CK, Won D ,Pruthi S ,et al. Effects of diet and exercise intervention on oxidative stress,inflammation, MMP-9 and monocyte chemotactic activities in men with metabolic syndrome.J Appl Physiol 2005;98:3-30.
  11. Green DJ, Spence A, Halliwill JR,et al. Exercise and vascular adaptation in asymptomatic humans.Exp Physiol.2011;96(2):57-70.
  12. Arrol B,Beaglehole R. Does physical activity lower blood pressure :a critical review of the clinical trials. J clin epidemiol 1992;45:439-47.
  13. Khan NA;Hemmelgarn B,Herman RJ, et al. Canadian Hypertension Education Program.The 2008 Canadian Hypertension program recommendations for the treatment of hypertension:part 2-therapy. Can J Cardiol.2008;24(6):465-475.
  14. Held C ,Iqbal R ,Lear SA et al. Physical activity levels,ownership of goods promoting sedentary behaviour and risk of MI :results of the INTERHEART study. Eur Heart J 2012;33:452-486.
  15. Fodor GJ ,McInnis NH, Helis E, et al. Lifestyle changes and blood pressure control : a community-based cross-sectional survey .J Clin Hypertens 2009 ;11:31-35.
  16. Gee ME,Bienek A, Campbell NRC, et al. Prevalence of,and barriers to,preventive lifestyle behaviors in Hypertension.Am J Cardiol 2012;109:570- 575.

ראו גם