האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6745 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6745 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

פרקים ברפואה פליאטיבית - ריור - Sialorrhoea and drooling

מתוך ויקירפואה

RedCrossNursen.jpg

פרקים ברפואה פליאטיבית
מאת פרופסור פסח שוורצמן
היחידה לשיכוך כאב וטיפול פליאטיבי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

הפרק הבא הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #13: פרקים ברפואה פליאטיבית - ריור - Sialorrhoea and drooling

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – טיפול פליאטיבי

רקע

ריור היא תופעה שכיחה במספר מחלות נוירולוגיות, בעיקר פרקינסון (70–80 אחוזים), MND/ALS ‏(20-30 אחוזים), לאחר CVA או בגידולי ראש-צוואר. הריור גורם לפגיעה ניכרת באיכות חיי המטופל, ולמבוכה חברתית ותלות. הוא עשוי לגרום לגירוי העור, זיהומים, ריח רע מהפה ואספירציה.

הרוק מיוצר בשלוש בלוטות עיקריות המעוצבבות עצבוב פרסימפטטי: הבלוטות התת- ליסתיות, הבלוטות התת-לשוניות והבלוטות הפרוטידיות.

ריור נגרם בעיקר בשל קושי בבליעה וקושי בשליטה בשרירי הפנים והפה. תיתכן גם הגברה של הפרשת רוק בדלקות חניכיים, GERD, פטרת הפה והלשון ושימוש בתרופות (קלוזפין, ליתיום).

טיפול לא תרופתי

  • התערבות של קלינאי/ת תקשורת הכוללת הדרכה לבליעה מבוקרת
  • הדרכה לייצוב הראש, הקפדה על כיסא עם משענת ראש אחורית
  • מכשיר סקשן ביתי

טיפול תרופתי

  • תרופות אנטיכולינרגיות - השימוש מוגבל בשל תופעות לוואי (כגון: עצירות, בלבול, יובש בפה, אצירת שתן). תרופות אלה אסורות במקרים של הפרעה בקצב הלב, ברקית סגורת זווית והיפרטרופיה שפירה של הערמונית. רוב העבודות נבדקו על ילדים עם שיתוק מוחין (CP)
  • מדבקות Scopolamine) Hyoscine hydrobromide) במינון 1 מ"ג כל 72 שעות, עד 3 מדבקות יחד. נמצא יעיל בילדים. ייתכן גירוי מקומי וגרד באזור המדבקה
  • אטרופין. שימוש בטיפות עיניים בריכוז 0.5-1 אחוז, 1-2 טיפות, מתן תת-לשוני 2–4 פעמים ביום קיים גם בכדור/סירופ, 300-600 מק"ג, 2-3 ביום. לא משווק בארץ
  • Robinul) Glycopyrrolate) - לא חוצה את מחסום הדם-מוח (BBB) ולכן פחות תופעות לוואי. ניתן בעירוי תת-עורי של 1.2 מ"ג למשך 24 שעות. טבליות (1 או 2 מ"ג) במינון התחלתי של 0.5 מ"ג, 1-3 פעמים ביום. מינון מרבי של 8 מ"ג ביום. קיים גם באינהלציה.
  • תכשירים נוספים - benztropine, benzhexol
  • תרסיס ipratropium bromide תת-לשוני (ארובנט, אפובנט)
  • חוסמי בטא - קו שני אחרי אנטיכולינרגים, או בנוכחות הפרשות צמיגות. פרופרנולול 0ו מ"ג שלוש ביום. עשוי להחמיר תשישות
  • בוטולינום טוקסין - ניתן בהזרקה לבלוטת הפרוטיד ו/או במתן תת-לשוני. תופעות לוואי קלות יחסית כגון יובש בפה, מחלה דמוית שפעת, אי נוחות במקום ההזרקה ורוק צמיג. קיים סיכון לקושי חולף בבליעה. המינון היעיל הוא בוטוליניום MU75 ,A בהזרקה לפרוטיד. משך ההשפעה: 3-8 חודשים. ניתן להזריק שוב
  • טריציקליים כגון אמיטריפטילין - תופעת הלוואי משמשות כאמצעי טיפולי
  • רדיותרפיה - המינון לקבלת אטרופיה של הפרוטיד משתנה בין מטופלים. תחילה מקרינים צד אחד ובקבלת תגובה טובה מקרינים בצד השני. תיתכן צריבה בעור שעלולה להימשך שבועות. היובש בפה עשוי להימשך חודשים עד שנים
  • ניתוח - בהיעדר תגובה לטיפול תרופתי או רדיותרפי ניתן לשקול ניתוח. פרוצדורות קיימות: ,Transtympanic neurectomy, Submandibular or parotid gland excision Submandibular or parotid duct relocation

ביבליוגרפיה

  1. Kalf JG, Smit AM, Bloem BR, et al. Impact of drooling in Parkinson's disease. J Neurol. 2007; 254(9): 227-32.
  2. Marks L, Turner K, O'Sullivan J, et al. Drooling in Parkinson's disease: a novel speech and language therapy intervention. Int J Lang Commun Disord. 2001; 36(Suppl.): S282-7.
  3. Jongerius PH, van Teil P, van Limbeek J, et al. A systematic review for evidence of efficacy of anticholinergic drugs to treat drooling. Arch Dis Child. 2003; 88(10): 911-14.
  4. Lewis DW, Fontana C, Mehallick LK, et al. Transdermal scopolamine for reduction of drooling in developmentally delayed children. Dev Med Child Neurol. 1994; 36: 484-6.
  5. Brodtkorb E, Wyzocka-Bakowska MM, Lillevold PE, et al. Transdermal scopolamine in drooling. Ment Defi c Res. 1988; 32(3): 233-7.
  6. Al-Memar AY, Roy D, Powel A. Treatment with atropine sulphate 1% drops in the management of bulbar MND. J Neurol Neurosurg Psychiatry. 1998; 64: 704. Hyson HC, Johnson AM, Jog MS. Sublingual atropine for sialorrhea secondary to parkinsonism: a pilot study. Mov Disord. 2002; 17(6): 1318-20.
  7. Blasco PA, Stansbury JCK. Glycopyrrolate treatment of chronic drooling. Arch Pediatr Adolesc Med. 1996; 150: 932-5.
  8. Bachrach SJ, Walter RS, Trzeinski K. Use of glycopyrrolate and other cholinergic medications for sialorrhea in children with cerebral palsy. Clin Pediatr. 1998; 37: 485-90.
  9. Stern LM. Preliminary study of glycopyrrolate in the management of drooling. J Paedriatr Child Health. 1997; 33: 52-4.
  10. Mier RJ, Bachrach SJ, Lakin RC, et al. Treatment of sialorrhea with glyco¬pyrrolate: a double-blind, dose-ranging study. Arch Pediatr Adolesc Med. 2000; 154(12): 1214-18.
  11. Strutt R, Fardell B, Chye R. Nebulized glycopyrrolate for drooling in a motor neuron patient. J Pain Symptom Manage. 2002; 23(1): 2-3.
  12. Camp-Bruno JA, Winsberg BG, Green-Parsons AR, et al. Effi cacy of benztropine therapy for drooling. Dev Med Child Neurol. 1989; 31(3): 309-19.
  13. Reddihough D, Johnson H, Staples M, et al. Use of benzhexol hydrochlo¬ride to control drooling of children with cerebral palsy. Dev Med Child Neurol. 1990; 32: 985-9.
  14. Thomsen TR, Galpern WR, Asante A, et al. Ipratropium bromide spray as treatment for sialorrhea in Parkinson's disease. Mov Disord. 2007; 22(15): 2268-73.
  15. Newall AR, Orser R, Hunt M. The control of oral secretions in bulbar ALS/ MND. J Neurol Sci. 1996; 139(Suppl.): S43-4.
  16. Dogu O, Apaydin D, Sevim S, et al. Ultrasound-guided versus 'blind' intraparotid injections of botulinum toxin-A for the treatment of sialorrhoea in patients with Parkinson's disease. Clin Neurol Neurosurg. 2004; 106(2): 93-6.
  17. Lagalla G, Millevolte M, Capecci M, et al. Botulinum toxin type A for drooling in Parkinson's disease: a double-blind, randomized, placebo- controlled study. Mov Disord. 2006; 21(5): 704-7.
  18. Lipp A, Trottenberg T, Schink T, et al. A randomized trial of botulinum toxin A for treatment of drooling. Neurol. 2003; 61(9): 1279-81.
  19. Mancini F, Zangaglia R, Cristina S, et al. Double-blind, placebo-controlled study to evaluate the efficacy and safety of botulinum toxin type A in the treatment of drooling in parkinsonism. Mov Disord. 2003; 18(6): 685-8.
  20. Ondo WG, Hunter C, Moore W. A double-blind placebo-controlled trial of botulinum toxin B for sialorrhea in Parkinson's disease. Neurol. 2004; 62(1): 37-40.
  21. Contarino MF, Pompili M, Tittoto P, et al. Botulinum B ultrasound guided injections for sialorrhea in amyotrophic lateral sclerosis and Parkinson's disease. Parkinsonism Relat Disord. 2007; 13(5): 299-303.
  22. Jongerius PH, Rotteveel JJ, van Limbeek J, et al. Botulinum toxin effect on salivary flow rate in children with cerebral palsy. Neurol. 2004; 63(8): 1371-5.
  23. Andersen PM, Gronberg H, Franzen L, et al. External radiation of the parotid glands signifi cantly reduces drooling in patients with motor neurone disease and bulbar paresis. J Neurol Sci. 2001; 191: 111-14.
  24. Stalpers LJ, Moser EC. Results of radiotherapy for drooling in amyotrophic lateral sclerosis. Neurol. 2002; 58: 1308.
  25. Borg M, Hirst F. The role of radiation therapy in the management of sialorrhea. Int J Radiat Oncol Biol Phys. 1998; 41: 1113-19.
  26. Hockstein NG, Samadi DS, Gendron K, et al. Sialorrhea management challenge. Am Fam Physician. 2004; 69(11): 2628-34.