האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

צריכת חלב ומוצריו - היבטים בריאותיים - Health aspects of dairy product consumption

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



צריכת חלב ומוצריו - היבטים בריאותיים
Health aspects of dairy product consumption
יוצר הערך פרופ' יאיר יודפת
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – חלב, תזונה

חסידי החלב ומוצריו טוענים שהם חיוניים ביותר לבריאות העצם, לחוזק השרירים, לעור בריא, להגנה מהשמנה, מסוכרת ממחלות לב וכלי דם (Cardiovascular) ומסרטן.

מצד שני, יש הטוענים שחלב הוא הדבר הגרוע ביותר במזון, שחלב ומוצריו גורמים לסרטן, למחלות לב, לבעיות בעצם ולכל שאר מרעין בישין (Deep troubles) ותחלואות. בכתבות באינטרנט ואף בשידורי רדיו וטלוויזיה יוצאים כל מיני רופאים, בעיקר אלטרנטיביים ו"מדענים" אחרים, בחרי אף כנגד צריכת חלב ומוצריו.

על ידי מחקרים ניתן לבדוק אחת לאחת את הטענות האלו: חלב ומוצריו הם מקור לסידן, והם כוללים ויטמין D. הם גם מקור לעוד חומרי מזון אחרים כמו אשלגן ומגנזיום, ולהם השפעות על בריאות העצם. למרכיבים ביו-אקטיביים (Bioactive) שנמצאים במוצרי חלב, כמו החלבון הבסיסי, יש תפקיד במטבוליזם של העצם.

ההשפעה של חלב ומוצריו על בריאות העצם מבוססת על ראיות ממחקרים אקראיים ומבוקרים שבהם נמצאו השפעות חיוביות על מסת העצם בגיל הילדות ובהתבגרות ועל התפתחות תקינה של העצם. לא נמצאה כל השפעה של צריכת חלב על הגדלת הסיכון לשברים אוסטאופורוטיים כמו של מפרק הירך. קיימות ראיות ממחקרים רבים שצריכת חלב ומוצריו, בעיקר דלי שומן, גם לאחר בישול או פסטור, נמצאת ביחס הפוך לסיכוי לפתח טרשת עורקים, יתר לחץ דם, מחלה כלילית, שבץ מוחי וסוכרת מסוג 2.

תוצאות מחקר פרוספקטיבי רב-משתתפים שנערך במדינות רבות באירופה מראות שצריכת חלב ומוצריו אינה מעלה את הסיכון לסרטן ומורידה את הסיכון לסרטן במערכת העיכול. זאת פרט לצריכה מוגזמת של חלב ומוצריו (בעיקר עתירי שומן כמו גבינות קשות שמהוות מקור מזון שכיח באירופה), שקשורה בעליית מה של הסיכון לסרטן הערמונית והשד - שניהם סוגי סרטן שקשורים בעיקר בהשפעות הורמונליות.

המסקנה היא שצריכת חלב ומוצריו תורמת לבריאות אבל בתנאי שיהיו דלי שומן, וההמלצה כוללת גם הימנעות מיוגורטים עתירי שומן וגבינות רכות וקשות עתירות שומן.

הרכב חלב פרה וההנחיות לצריכתו

חלב מעובד ומפוסטר מתוכנן להכיל כמויות משתנות של שומן. ב-250 מ"ל (מיליליטר) של חלב שמכיל 2% שומן יש 285 מ"ג (מיליגרם) סידן שמייצגים 22-29% מהמינון היומי המומלץ למבוגרים. חלב מכיל 8 גרם של חלבון וחומרים מזינים נוספים (טבעיים או מעושרים), ויטמין A‏, ויטמין B12,{ {כ}}ויטמין D, ויטמין K, ביוטין (Biotin), אשלגן, מגנזיום, יוד, ריבופלבין (ויטמין B2), סלניום ותיאמין (ויטמין B1).

כמות הסידן שנספגת בגוף שנויה במחלוקת. בסקירת ספרות שפורסמה בשנת 2000 נמצא שעבור בני אדם אין לסידן בחלב ומוצריו יעילות גדולה יותר מאשר מלחי סידן ממקור אחר אבל ספיגתו טובה בהרבה מספיגת סידן שמקורו בתרד או בצמחים אחרים, שבהם קיים ריכוז גבוה של אוקסלט (Oxalate) שמעכב את ספיגתו במעי[1].

בהנחיות משרד הבריאות משנת 2009 קיימת המלצה על הנקה בלעדית עד גיל 4 חודשים, במקום 6 חודשים, על דחייה במתן מוצרי חלב לתינוקות עד גיל 9 חודשים וחשיפה לטעימות מזון מהשבוע ה-26 לחיי התינוק. עוד קובעות ההמלצות כי חלב סויה אינו מונע אלרגיות.

הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין בריאות העצם

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאוסטאופורוזיס


לחלב ומוצריו יש השפעה חיובית על צפיפות העצם. קורלציה מובהקת נמצאה בין צריכת חלב ומוצריו לבין תוכן המינרלים וצפיפות העצם בנערות מתבגרות ללא כל השפעה על צריכת סידן ממקורות אחרים[2]. במחקר אחר נמצא שחלבון החלב מעלה את צפיפות העצם, ומפחית את ההפרשה בשתן של סמנים שמעידים על דיכוי ישיר של ספיגה חוזרת מתווכת-אוסטאוקלסטים (Osteoclasts)[3]. כתוצאה מכך, קיימת ירידה במספר האוסטאוקלסטים שיצירתם מעוכבת גם על ידי האנזים לקטופרוקסידאז (Lactoperoxidase) שנמצא בחלב.

קיימת אי בהירות לגבי הקשר בין צריכת סידן לבין הסיכון לשברים, בעיקר של מפרק הירך. גורמי הסיכון לשברים הם גיל מבוגר, מגדר נקבה, משקל נמוך, היעדר פעילות גופנית, תרופות פסיכוטרופיות (Psychotropic) וחוסר באסטרוגן בנשים. גורמי סיכון נוספים לשברים במפרק הירך הם אלכוהול, קפה ועישון. מטרת מחקר בן 12 שנה שנערך בארצות הברית הייתה לבדוק את תְּקֵפוּת הייעוץ לנשים להגביר את צריכת החלב למניעת אוסטאופורוזיס[4]. התוצאות הראו שהוספת סידן במינון תרופתי יכולה אמנם למנוע שברים אוסטאופורוטיים בעצמות מסויימות, אך מניעת שברים במפרק הירך ובזרוע אינה מושפעת כנראה על ידי צריכה מוגברת של סידן. מחקר זה הורחב לעיבוד פרוספקטים של 18 שנים בקרב 72,337 נשים לאחר גיל המעבר (Postmenopausal)[5]. צריכת המזון ותוספי התזונה נבדקו בבסיס ועודכנו פעמים מספר במעקב. בתקופה זאת אירעו 603 שברים של מפרק הירך כתוצאה מחבלות בינוניות. לא נמצא כל קשר בין הצריכה הכללית של סידן או חלב בסיכון לשברים אלו. מצד שני, צריכה בלתי מספקת של ויטמין D הייתה קשורה בסיכון, אמנם נמוך, לשברים אוסטאופורוטיים של הירך.

גם בעיבוד מטה-רגרסיבי של 15 מחקרים אקראיים שפורסם ב-2011, לא נמצאה כל ראיה על קשר בין שינויים בצפיפות המינרלים בעצם לבין הירידה בסיכון לשברים באנשים שקיבלו תוספות סידן עם או בלי ויטמין D‏[6]. בסקירה רחבה בנושא זה הייתה המסקנה (מבוססת על מחקרים מבוקרים) שתוספת של סידן אינה מורידה באופן משמעותי את הסיכון לשברים בנשים לאחר גיל המעבר, אם כי תיתכן השפעה טובה על מניעת שברים בנשים ששמרו על דבקות בטיפול[7].

בסיכום של סקירה ארוכה[8], שפורסמה בשנת 2011 נכתב:

"כולם מסכימים שלסידן ולוויטמין D יש תפקיד מפתח בבריאות העצם. המטבוליזם של העצם מושפע מכמה גורמים גנטיים, הורמונליים, פיזיולוגיים ותזונתיים. גורמים רבים יכולים להטות את תוצאות המחקרים השונים ובעיקר הרטרוספקטיביים שמבוססים על דיווחים אישיים של צריכת חלב ומוצריו. גם מוצרי חלב מועשרים יכולים לתרום לתוצאות שונות כאשר משווים מחקרים שנערכו במדינות שמאופיינות בשימוש שונה במוצרים אלו באוכלוסיות שלהן. גם למבחר הרב של מוצרי החלב יש להתייחס כאשר בודקים את כמות הזמינות הביולוגית של חומרי המזון שיכולים להשפיע על בריאות העצם."

עם כל זאת, אפשר להסיק כמה מסקנות כלליות: הראשונה, חלב ומוצריו הם המקור הטוב ביותר לסידן וחומרי מזון נוספים כמו אשלגן ומגנזיום שלהם השפעות חשובות על בריאות העצם. למרכיבים ביו-אקטיביים שנמצאים במוצרי חלב כמו החלבון הבסיסי יש תפקיד חיוני במטבוליזם של העצם. לצריכת סידן יש השפעות חיוביות וחיוניות על מסת העצם בגיל הילדות, ובהתבגרות - על התפתחות תקינה של העצם. ההשפעה החיובית של חלב ומוצריו על בריאות העצם מבוססת על ראיות ממחקרים אקראיים ומבוקרים, וזאת בניגוד לפרסומים מנוגדים, כולל עבודות שערכן המדעי מוטל בספק, שמספקים הוכחה מוגבלת על השפעות שליליות של צריכת חלב ומוצריו ועל סיכון מוגבר לשברים. חלב הוא המקור הטוב ביותר ובעל הזמינות הביולוגית הטובה ביותר והזולה של סידן.

הקשר בין צריכת חלב ומוצריו ובין טרשת עורקים, מחלה כלילית, יתר לחץ דם וסוכרת מסוג 2

טרשת עורקים

חלב רגיל עתיר שומן מכיל שומנים רוויים ולכן "הואשם" בכך שהוא תורם לטרשת עורקים. ההנחיות כיום ממליצות על צריכת חלב דל שומן. עם זאת, הנתונים שיש בידינו כיום סותרים את ההנחה שחלב עתיר שומן קשור בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר בגלל ההרכב הסבוך של חומצות השומן. במחקר Women's Health האמריקאי לא נמצא כל קשר בין צריכת חלב עתיר שומן לבין מחלה כלילית[9]. קיימים דיווחים שצריכת מוצרי חלב עתירי שומן משנה את חלקיקי הכולסטרול מסוג LDL‏ (Low-density Lipoprotein cholesterol) לחלקיקים גדולים יותר ומפחית את הסיכון לטרשת עורקים, ומעלה את רמת הכולסטרול מסוג HDL‏ (High-density Lipoprotein cholesterol) בסרום עם ירידה בהיארעות למחלה כלילית. ב-Main-Syracuse Longitudinal Study האמריקאי נמצא שצריכת חלב ומוצריו נמצאה ביחס קווי והפוך עם מהירות גל הפעימה (PWV‏, Pulse Wave Velocity) (מדד לקשיות העורקים), עם לחץ הפעימה (PP‏, Pulse Pressure) ועם לחץ הדם הסיסטולי לאחר תקנון לגורמים דמוגרפיים, קרדיווסקולריים ותזונתיים[10].

מחלה כלילית

דיווחים ממחקרים פרוספקטיביים וממטה-אנליזות מצביעים על כך שלצריכת חלב, בעיקר דל שומן ומוצריו, יש השפעה על מניעת מחלה כלילית. לצריכת חלב ומוצריו (חלב, חלב שמן, חלב רזה, גבינה ויוגורט) במעקב של 13 שנים אחרי 33,625 גברים ונשים לא הייתה כל השפעה מובהקת על הסיכון הכלילי או שבץ מוחי[11]. קיום יתר לחץ דם באנשים אלו היה אמנם קשור במגמה להחמרה, אבל באלו ללא יתר לחץ דם נמצאה מגמה לסיכון נמוך יותר. במחקר נוסף של Netherlands Cohort שכלל 120,852 משתתפים, גברים ונשים בגילאי 25-69, נמצא לאחר מעקב של 10 שנים שצריכת חלב (חלב, גבינה וחמאה) הייתה קשורה בעלייה לא מובהקת בסיכון לאי ספיקת לב ותמותה כללית אבל רק בנשים שצרכו חלב עתיר שומן או חמאה[12]. לעומת זאת, צריכת יוגורט עתיר שומן נמצאה בקשר הפוך עם התמותה הכללית אבל לא עם שבץ מוחי. דיווחים ממחקרים נוספים הצביעו על כך שצריכת חלב דל שומן לעומת חלב עתיר שומן מורידה במידה קטנה אבל מובהקת את הסיכון היחסי להיארעות של מחלה כלילית ותמותה כללית.

יתר לחץ דם

במחקר חתך (Cross-sectional) של NHLBI'S‏ (National Heart Lung and Blood Institute's family heart Study), בקרב 4,794 אנשים בגיל ממוצע של 62.2, עם או ללא סיכון גבוה למחלה כלילית, נמצא יחס הפוך ומובהק להיארעות של יתר לחץ דם בצריכה גדולה של חלב לעומת צריכה נמוכה[13]. במחקר ארוך-טווח שכלל 2,290 אנשים בגילאי 55-80 עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה, נמצא יחס הפוך ומובהק בין צריכת חלב דל שומן ברבעון העליון לירידה בלחץ הדם לעומת הצריכה ברבעון התחתון, או לעומת צריכת חלב עתיר שומן[14]. מחקרי תזונת DASH‏ (Dietary Approaches to Stop Hypertension), שבהם הצריכה כוללת חלב דל שומן, מראים השפעה טובה על מניעת לחץ הדם והורדתו.

סוכרת מסוג 2

בסיכום ובעיבוד של 5 מחקרים נמצא שתזונה נכונה הכוללת חלב ומוצריו הורידה ב-15% באופן מובהק את יחס ההסתברות להתפתחות של סוכרת חדשה[15]. השפעה זאת נובעת בין השאר מהשפעת החלב ומוצריו דלי השומן העשירים בסידן וויטמין D על הירידה בהשמנה ובמרכיבי התסמונת המטבולית.

שבץ מוחי

במטה-אנליזה של 15 מחקרי עוקבה (Cohort) פרוספקטיביים (764,635 אנשים) נמצאה ירידה מובהקת בסיכון היחסי לאירוע מוחי של 12% בצריכה כללית של חלב, של 9% בצריכת חלב דל שומן, של 20% בצריכת יוגורט ושל 6% בצריכת גבינה[16]. לא נמצא כל קשר עם צריכת חלב עתיר שומן, חמאה או שמנת. הקשר היה חזק יותר לגבי תמותה משבץ מוחי מאשר מהיארעות ובמחקרים שבוצעו באסיה לעומת אירופה. לא נמצא קשר קווי בין מינון החלב לשבץ המוחי.

הקשר בין צריכת חלב ומוצריו ובין סיכון לסרטן

בחיפוש ב-PUBMED לגבי נושא זה ישנם עשרות מחקרים, שחלקם דיווחו על עלייה בסיכון לסרטן בצריכת סוגים ומוצרים שונים של חלב, ואילו באחרים לא נמצא כל קשר ביניהם.
אחד המחקרים הבולטים הוא המחקר האירופי הגדול EPIC‏ (European Prospective Investigation into Cancer and nutrition), שבו נכללו יותר מחצי מיליון משתתפים מ-23 מרכזים ב-10 מדינות באירופה (רובם בגילאי 35-70)[17]. התוצאות במחקר מתייחסות לכל סוגי המזון, כולל חלב ומוצריו.
סרטן הקיבה נמצא ביחס הפוך לרמה גבוהה של ויטמין C בפלזמה, קרוטנואידים (Carotenoids), רטינול (Retinol) - צורה של ויטמין A הנמצאת בבעלי חיים, טוקופרול-אלפא (Alpha-tocopherol) - צורה של ויטמין E הנספגת בגוף האדם, צריכה גדולה של סיבים דגניים ודבקות גדולה בתזונה ים תיכונית (הכוללת חלב דל שומן).
צריכת בשר אדום ובשר מעובד קשורה בסיכון מוגבר לסרטן זה. צריכה מוגברת של סיבים, דגים, סידן וריכוז גבוה של ויטמין D בפלזמה (שני האחרונים נמצאים בכמות גדולה בחלב) קשורה בירידה בסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת, בעוד שעלייה בסיכון קשורה בצריכת בשר אדום, בבשר מעובד, באלכוהול, ב-BMI‏ (Body Mass Index) גבוה ובהשמנה בטנית. צריכה מוגברת של פירות וירקות במעשנים קשורה בסיכון נמוך לסרטן ריאה. עלייה בסיכון לסרטן השד קשורה בצריכה מוגברת של שומן רווי (כמו חלב עתיר שומן) ובצריכת אלכוהול. BMI גבוה בנשים לאחר חדילת הווסת היה קשור בסיכון גבוה לסרטן השד ואילו פעילות גופנית הייתה קשורה בסיכון נמוך.

ממצאי מחקר זה מראים שפרט לצריכה מוגזמת של חלב ומוצריו (בעיקר עתירי שומן, כמו גבינות קשות שמהוות מקור מזון שכיח באירופה), שקשורה בעליית מה של הסיכון לסרטן הערמונית והשד, צריכת חלב קשורה בירידת הסיכון לסרטן במערכת העיכול או ללא כל קשר לסוגי סרטן אחרים.

מסקנות מכל המחקרים

פרופ' דוד כץ הוא הנשיא של American College of Lifestyle Medicine, עוסק בעיקר בתזונה, בטיפול בעודף משקל ובמניעת מחלות כרוניות והיה המייסד והמנהל של המרכז למחקר המניעתי של אוניברסיטת ייל. לפי מאמרו של פרופ' כץ שפורסם בסוף שנת 2012[18], חסידי החלב ומוצריו טוענים שצריכתם חיונית לבריאות העצם, לחוזק השרירים ולבריאות העור, שהם מונעים התפתחות של השמנה, סוכרת, מחלות לב וסרטן. יש גם טענות שסידן וויטמין D בחלב תורמים לבריאות יותר מאשר תוספים מלאכותיים שלהם. יש הטוענים שהשומן הרווי בחלב ומוצריו אינו מזיק ואפילו מועיל.
לעומתם טוענים המתנגדים שחלב ומוצריו מעלים את הסיכון לסרטן ולמחלות קרדיווסקולריות, הם אינם רלוונטיים לבריאות העצם ואפילו מזיקים ושצריכתם גורמת להתעללות בפרות וביקום. הם טוענים גם שצריכת מוצרי חלב אינה טבעית ביונקים מבוגרים, וההסבר לכך הוא שעיכול הלקטוז (Lactose) בחלב מצריך פירוקו לשני מרכיביו - גלוקוז וגלקטוז (הלקטוז הוא גדול מדי לעיכול ישיר) על ידי אנזים הלקטאז (Lactase) שקיים בינקות ומפסיק לפעול בילדות המוקדמת. החלב היחיד שנגיש ליונקים הוא חלב אם בחודשים הראשונים לחייהם. בבני אדם בלבד חלו שינויים אבולוציוניים עם התפתחות החקלאות. לצריכת חלב יש יתרון ברור עבור הישרדות ילדים ומבוגרים בחברות פסטורליות שבהן קיימת נגישות לחלב ממקור אחר. כתוצאה מכך פיתחו מרבית האנשים מכל הגזעים סבילות ללקטוז. בחברות אחרות שלא נחשפו לחלב במשך הדורות התפתחה אי סבילות ללקטוז.

יש הטוענים שחלב טוב כשהוא טרי אך כאשר מפסטרים אותו הוא מאבד את ה"אנזימים הפעילים". יש הטוענים שהסרת השומן מהחלב הורסת אותו על ידי סילוק חומצות שומניות בריאות כמו חומצות לינולאיות (Linoleic acid) מורכבות, ויש הטוענים שרק חלב דל שומן ומוצריו הם בריאים. יש הטוענים שחלב טוב אבל גבינה היא רעה, או להפך, ויש הסבורים שהחלב והגבינה טובים אבל לא החמאה.

פרופסור כץ אינו סבור שצריכת חלב אינה טבעית. העובדה הפשוטה היא שמצבים סביבתיים ושינויים פיזיולוגיים משתנים יחד - וזאת הברירה הטבעית. לשיעור גבוה של המין האנושי יש סבילות ללקטוז כך שצריכת חלב הפכה טבעית. השאלה האם צריכת חלב ומוצריו טובה ומהי מידת ההסתגלות אליה תלויה בסוג המוצר, בכמות הצריכה והקשר לצריכת מזונות אחרים או מניעת צריכת חלק מהם.

אין ספק, שחלב אינו חיוני לבריאות בני אדם ששותים בעיקר מים, אוכלים בעיקר צמחים, פעילים גופנית כרוטינה וחשופים לשמש ויש להם עצמות חזקות ושיעור נמוך של מחלות לב, סרטן, שבץ מוחי וסוכרת. חלב ומוצריו קשורים ללא כל ספק בצפיפות עצם טובה יותר היות שהפעילות הגופנית במרבית בני האדם בחברה המודרנית מוגבלת וצריכת החלבון גדולה. אין כל ראיה שצריכת חלב ומוצריו משפרת את איכות התזונה או הבריאות בתרבויות שחיות לרוב רק על מים וצמחים, אבל בתרבות שלנו אנו צורכים כמויות גדולות של מזון מעובד ולכן הכללת חלב ומוצריו בתזונה, והראיות ממחקרים אפידמיולוגיים מצביעות באופן ברור שצריכה זאת קשורה בבריאות טובה יותר מאשר הימנעות מחלב ומוצריו.

מתנגדי החלב מעודדים שימוש בתחליפים כמו חלב סויה אבל הראיות לתועלת בריאותית מסויה באה מתרבויות אסייתיות שצורכות ממרחי סויה וטופו ולא מתרבויות מערביות שצורכות רק חלב סויה וגלידת סויה. אין לנו כל ראיות שלתחליפי חלב יש יתרון בריאותי. דיווחים ממחקרים אחרים, כולל מטה-אנליזות, מראים רווח נקי ומתון של צריכת חלב על התמותה הכללית והמחלות הקרדיווסקולריות ללא כל עלייה בהיארעות של סרטן. במחקרים אלה קיימת נטייה להבחין בין הסוגים השונים של מוצרי חלב דלי שומן לעומת מוצרים עתירי שומן לסוגיהם הרבים, כאשר במוצרים אחרונים אלו אין מוצאים כל תועלת בריאותית בכלל או תועלת פחותה.

פרופסור כץ מציין שבסיכום כל הראיות שהצטברו עד היום קיימת הצדקה לצריכת חלב דל שומן או ללא שומן בכלל שעבר פסטור וצריכה מינימלית של מזון מעובד, וזאת בניגוד לתזונה האמריקאית האופיינית שכוללת משקאות מומתקים בסוכר ומאכלים מעובדים. בתרבות שלנו יכול החלב להחליף את הסודה והיוגורט ולהחליף חטיפים פחות בריאים. קיימים מעט מאוד מחקרים שמשווים בין תזונה מבוססת צמחים עם או בלי חלב ומוצריו. מחקרים אלו כנראה אינם זמינים, אבל בהיעדרם לא ניתן לקבוע שהוספת חלב ומוצריו לתזונה כזאת תשפיע לטובה או לרעה. אין כל מחקר טוב מבוסס ראיות על השפעת הוספת חלב ומוצריו לטבעונים בריאים כפי שאין כל ראיה מהימנה שתחליפי חלב פופולריים בריאים יותר.

ביבליוגרפיה

  1. Gueguen L, Pointillart A. The bioavailability of dietary calcium. J Am Coll Nutr. 2000;19(Suppl. 2):119S-136S.
  2. Esterle L, Sabatier JP, Guillon-Metz F, et al. Milk, rather than other foods, is associated with vertebral bone mass and circulating IGF-1 in female adolescents. Osteoporos Int. 2009;20:567-575.
  3. Morita Y, Ono A, Serizawa A, et al. Purification and identification of lactoperoxidase in milk basic protein as an inhibitor of osteoclastogenesis. J Dairy Sci. 2011;94:2270-2279.
  4. Feskanich D, Willett WC, Stampfer MJ, et al. Milk, dietary calcium, and bone fractures in women: A 12-year prospective study. Am J Public Health 1997;87:992-997.
  5. Feskanich D, Willett WC, Colditz GA. Calcium, vitamin D, milk consumption, and hip fractures: A prospective study among postmenopausal women. Am J Clin Nutr. 2003;77:504-511.
  6. Rabenda V, Bruyere O, Reginster JY. Relationship between bone mineral density changes and risk of fractures among patients receiving calcium with or without vitamin D supplementation: A meta-regression. Osteoporos Int 2011;22:893-901.
  7. Spangler M, Phillips BB, Ross MB, et al.. Calcium supplementation in postmenopausal women to reduce the risk of osteoporotic fractures. Am J Health Syst Pharm. 2011;68:309-318
  8. Caroli A, Poli A, Ricotta D, et al. Invited review: Dairy intake and bone health: a viewpoint from the state of the art. J Dairy Sci. 2011;94:5249-62.
  9. Ascherio A, Hennekens C, Willett WC, et al. Prospective study of nutritional factors, blood pressure, and hypertension among US women. Hypertension. 1996;27:1065-1072.
  10. Crichton GE, Elias MF, Dore GA, et al. Relations between dairy food intake and arterial stiffness pulse wave velocity and pulse pressure. Hypertension. 2012;59:1044-1051.
  11. Dalmeijer GW, Struijk EA, van der Schouw YT, et al. Dairy intake and coronary heart disease or stroke-a population-based cohort study. Int J Cardiol. 2012; pril 4 (ahead of print). PMID 22483419.
  12. Goldbohm RA, Chorus AM, Galindo-Grace F, et al. Dairy consumption 10-y total and cardiovascular mortality: a prospective cohort study in the Netherlands. Am J Clin Nutr. 2011;93:615-627.
  13. Djousse L, Pankow JS, Hunt SC, et al. Influence of saturated fat and linoleic acid on the association between intake of dairy products and blood pressure. Hypertension. 2006;48:335-341.
  14. Toledo E, Dlgado-Rodriguez M, Estruch R, et al. Low-fat dairy products and blood pressure: follow-up of 2290 older persons at high cardiovascular risk participating in the PREDIMED Study. Br J Nutr. 2009;101:59-67.
  15. Elwood PC, Pickering JE, Givens DI, et al. Consumption of milk and dairy foods and the incidence of vascular disease and diabetes: an overview of the evidence. Lipids. 2010;45:925-939.
  16. Hu D, Huang J,Wang Y, et al. Dairy foods and risk of stroke: A meta-analysis of prospective cohort studies. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2014 Jan 27. [Epub ahead of print]
  17. Gonzalez CA1, Riboli E. Diet and cancer prevention: Contributions from the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC) study. Eur J Cancer. 2010;46:2555-62.
  18. Katz LD. Is dairy healthy or not? Sifting through the curds, whey, and competing claims. http://health.usnews.com/health-news/blogs/eat-run/2012/11/30/is-dairy-healthy-or-not.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' יאיר יודפת - ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה; יועץ יתר לחץ דם במכון לסקר רפואי, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר


פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, מאי 2014 גיליון מס' 180, מדיקל מדיה