האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6836 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6836 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

קנאביס רפואי - תופעות לוואי - Medical cannabis - side effects

מתוך ויקירפואה


קנאביס רפואי - תופעות לוואי
Medical cannabis - side effects
Blausen 0159 Cannabis Plant.png
שמות נוספים לשפוך אור על הצד האפל - המריחואנה הרפואית
יוצר הערך ד"ר רות גור
Themedical.png
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – כאב , קנאביס רפואי

לצד היתרונות הגלויים של השימוש בקנאביס רפואי קיימים חסרונות אשר לא מרבים להתייחס אליהם. הספרות מלאה ביתרונותיו ואין חולק על כך כי מדובר בצמח עם פוטנציאל פרמקולוגי נרחב שתועלתו לאדם ברורה - הן בטיפול בכאב אולם גם בטיפול בהפרעות תיאבון, מחלות דלקתיות של המעי (IBD-Inflammatory Bowel Disease) ועוד. המחקר על חומריו הפעילים של הקנאביס עדיין נמצא בחיתוליו ועוד נכונו לנו פיתוחי תרופות רבים מצמח זה. מאידך, מועטים פרסומי המדע על תופעות הלוואי שלו וסיכוניו, והללו מקבלים הד קטן בהרבה, דבר המפריע לרופא לקבל החלטה מושכלת האם נזקו של הטיפול עלול לעלות על תועלתו לחולה הספציפי היושב לפניו - וזהו השיקול העיקרי כמתן תרופה לחולה.

התמכרות לקנאביס - מה כדאי לעשות?

בעייתיות מחקרית

קנאביס רפואי מסופק לחולים ללא עלון לצרכן ונרשם על ידי רופאים ללא מידע לרופא. אף חברת תרופות אינה עומדת מאחורי הפיתוח ואין איש שיממן מחקרים כפולי סמיות ורב מוקדיים לחקר התרופה. בסיס הידע הנוכחי מבוסס על השימוש הנפוץ שלא למטרות רפואיות באוכלוסייה האזרחית. רוב הצריכה היא באופן בלתי חוקי שכן הקנאביס אינו חוקי במרבית מדינות העולם, כך שלא ניתן לקרוא למחקר בנושא מחקר מבוקר. רוב האנשים אינם צורכים קנאביס על בסיס קבוע, וגם עושים זאת במינונים נמוכים - כדוגמת צעירים החולקים סיגריה בין כמה חברים במסיבה, או אנשים שמשתמשים בחומר ליצירת שינוי מנטלי באירועים מסוימים ולרוב חולקים אותו עם אנשים אחרים. יש לזכור כי מרבית המידע שלנו על תופעות הלוואי והסיכונים נובע ממחקרים שבוצעו על אוכלוסייה מזדמנת בעוד שהצרכנים הרפואיים מעשנים אותו באופן קבוע על בסיס יומיומי, לעיתים כמה פעמים ביום, וצורכים את כל המנה לבדם. הדבר מעלה את הסיכון לתופעות לוואי פי עשרות מונים ממשתמשים מזדמנים.

חומרים פעילים

קנאביס הוא צמח וככזה מושפע מאיכות הקרקע, ההשקיה, הטמפרטורה התאורה ומעונות השנה. החומרים הפעילים בהם הרפואה נעזרת הם בעיקר THC ‏(Tetrahydrocannabinol) ו-CBD ‏(Cannabidiol), שניתן להפיק חלקית באופן מלאכותי אך תוך ויתור על חלק מתכונותיהם מסיבה שאינה ברורה לנו עדיין די צרכה. לכן בארץ משתמשים עדיין בצמח עצמו. בצמח הקנאביס אותרו כ-60 חומרים פעילים רפואית (מתוך 460 חומרים פעילים ככלל) שהשפעתם ויחסי הגומלין ביניהם עדיין לא נהירים עד תום לרפואה, בהם, למשל, דלתא 8 ודלתא 9, טטרה-הידרו-קנבינולים שמהווים חומר פסיכואקטיבי ומכווץ כלי דם, ה-CBN ‏(Cannabinol), וה-CBD, המשמש כנוגד דלקת ומקטין את הפעילות הפסיכוטרופית של הצמח,[1][2][3]. החומרים משפיעים על המוח על ידי מגוון קולטנים לאנדוקנבינואידים: קולטן CB1 ‏(Cannabinoid receptor type 1) קיים גם במערכת העצבים המרכזית - (CNS) וגם בהיקפית (PNS) ובעיקר בקליפת המוח, גרעיני הבסיס, ההיפוקמפוס, המוחון וההיפותלמום ואילו הקולטן CB2 ‏(Cannabinoid receptor type 2) מאפיין רקמות היקפיות ואת מערכה החיסון.[4]

מינון

יש לקחת בחשבון שהיות ומדובר בצמח, ישנם שינויים עונתיים ותלויי גינון המשפיעים ישירות על ריכוז החומרים הפעילים. לכן המינון משתנה מעונה לעונה, מזן למשנהו ומספק למשנהו. הפריחה היא היעילה ביותר מבחינה טיפולית, אך הצמח אינו פורח בהתמדה.

כתוצאה משונות זו החולים סובלים מתקופות בהן התרופה יעילה ותקופות בהן אינה יעילה, ומשינוי תכוף במינונים על מנת לאזן תופעות אלו. עקב כך לעיתים מתרחשת הרעלה כתוצאה ממינון יתר, או שמופיעות תופעות גמילה מבלי שהחולים שינו כלל את הרגלי הצריכה. לא תהיה שום אזהרה על התכשיר המתריעה על שינוי זה.

התוויות

הקנאביס מאושר היום כטיפול רפואי בהתוויות הבאות
התוויות הנגד של הקנאביס במדינת ישראל הן
  • פסיכוזה בעבר
  • סחר בסמים
  • בעיות פסיכיאטריות - התווית נגד יחסית
  • נטייה מוכחת להתמכרות - התווית נגד יחסית

תופעות לוואי

הסנונית הראשונה להתפכחות בנוגע לשימוש הרפואי התפרסמה בכתב העת Lancet - יולי 2007:

ב-1995, פתחנו מאמר מערכת של ה-Lancet במילים שצוטטו מאז פעמים רבות: העישון של קנאביס, אפילו לטווח ארוך, אינו מזיק לבריאות. מחקרים שפורסמו מאז 1995, כולל הסקירה השיטתית בנושא של Moore, הובילה אותנו למסקנה כי קנאביס עלול לגרום לעלייה בסיכון למחלה פסיכוטית. קיים צורך במחקרים נוספים בנוגע להשפעה של קנאביס על הפרעות אפקטיביות.

באותו ירחון צוין לראשונה כי קיימה עלייה של 40 אחוזים בסיכון לפסיכוזה בקרב המשתמשים בקנאביס ויש קשר כמותי בין השימוש והסיבה לפסיכוזה. הסיכון לכך נע בין 50 אחוזים ל-200 אחוזים אצל משתמשים כבדים. אחרי פרסום זה החלו ברצינות למפות את סיכוני הטיפול[13].

חשוב להזכיר כי במידע המפורט בנוגע לתופעות הלוואי יש לעשות שימוש בדיוק כמו במידע הרשום בכל מאגר מידע העומד לרשותנו על כל תרופה שהיא. לכל תרופה יש רשימת אזהרות, חלקן מבהילות מאוד ורובן נדירות ביותר. בכל זאת על רופאים להכיר את כל האזהרות הללו ולקחתן בחשבון על מנח לקיים את השבועה Primum non nocere. הידע הרפואי שלנו, היכרותנו עם החולה, תחלואיו ואישיותו והיכרותנו את מחלתו וצרכיו הם אלו שנותנים לנו את היכולת לאזן את הצורך בטיפול המוצע עם הסיכונים הכרוכים בו עבור אותו החולה ולדעה להמליץ לחולה על טיפול גם תוך נטילת סיכון מחושב, ולאחר הנחיית החולה על הסיכון.

סיכונים של פגיעה בערנות

יש להימנע מנהיגה או מביצוע פעולות מסוכנות.

התקנות מחייבות להמתין 6 שעות לפחות מהצריכה לפני נהיגה. גם אם האדם נהג בזהירות ולפי התקנות והיה חלילה מעורב כנהג בתאונת דרכים, אם יש עדיין חומר בדמו, הוא נחשב למי שנהג תחת סמים ויורשע במשפט.

היות שזמן המצאות התרופה בדם משתנה מעונה לעונה מאדם לאדם ותלוי מינון, לא בטוח לנהוג כלל בתקופה השימוש.

במחקרים שנערכו נמצאה איטיות הולכה חשמלית במוח, דבר שגורם להאטה בתגובות. בקנדה מצאו ששיעור המעורבות בתאונות דרכים של אנשים שצרכו קנאביס גבוה בהרבה ביחס לצפוי מחלקם באוכלוסייה[14][15][16][17].

סיכון התמכרות לטיפול

טיפול בקנאביס עלול לגרום להתמכרות.

המחקר נעשה על כמיליון צרכנים[18], ופורסם בשנת 2005. הנתונים המדאיגים התגלו כתואמים גם את המציאות בארץ. בישראל, מספר המשתמשים גדל בהתמדה: בקרב בני הנוער נמצא שבשנת 1995 השתמשו 3.4 אחוזים מהנוער בקנאביס ואילו בשנת 2005 השתמשו 5.8 אחוזים מהנוער בקנאביס. גיל ההתחלה הממוצע היה 14.7 שנים. בקרב מבוגרים בארץ השתמשו בשנת 1995 רק 4.6 אחוזים מהמבוגרים בקנאביס ואילו בשנה 2005 כ-8.5 אחוזים. צרכני קנאביס עסוקים בהשגת החומר, מדגימים צריכה כפייתית, וגמילות ממנו מסתיימות לרוב בחזרה לצריכה[19].

במחקר על פי קריטריונים להתמכרות, כ-22.4 אחוז מהצרכנים תואמים להגדרת שימוש לרעה לפי ה-DSM ‏ (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders), ואלו 15.8 אחוז מהצרכנים תואמים להגדרת תלות לפי ה-DSM[20].

תופעות הגמילה מקנאביס כוללות: חוסר שקט, השתוקקות לחומר, סיוטי לילה, הזעות, סחרחורות, רעידות, כאבי ראש, עליות חדות בלחצי דם והפרעות בזיכרון. עלולה גם להתפתח הפרעת נתק מהעצמי (Depersonalization disorder) קשה עד כדי אובדנות[21].

מאידך, בעלייה קבועה במינונים עקב תופעת ההתמכרות ניתן להגיע גם עד מינון יתר בו תיתכן ירידה בחום הגוף ובתנועתיות, במקרים נדירים עד כדי שיתוקים.

נזקים לריאות בשימוש בעישון

שימוש בקנאביס מעלה את הסיכון לדלקות גרון, דלקות סימפונות, דלקות מערכת הנשימה העליונה, וכן להתפתחות כרונית של אסתמה ואמפיזמה ולסרטן ריאות.

לאדם לא מעשן, גורם עישון קנאביס לנזק כאילו הוא מעשן כבד של סיגריות, לאדם מעשן שימוש בקנאביס מכפיל אה נזקי העישון[22][23].

תופעות לוואי נפשיות

שימוש בקנאביס נמצא כגורם להופעה דיכאון מג'ורי עד כדי אובדנות. נמצא כי קנאביס מאיץ את התפתחות ההפרעה וגורם להקדמתה באנשים שהיו חשופים לסיכון - בכמעט עשור[24]. בנוסף, קנאביס מגדיל את הסיכון לפתח פסיכוזות, כאשר בגיל צעיר הסיכון גבוה יותר. בנוסף תוארו הזיות שמיעה וראיה, פרנויה ואשליות. הסיכון להתפרצות סכיזופרניה עקב השימוש נובע מכך שקנאביס מאיץ את התפתחות המחלה וגורם להקדמתה בכשנה וחצי. קנאביס מגדיל את הסיכון לפתח סכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית קבועה פי 2 ביחס לאוכלוסייה[25][26][27][28][29][30] מינון גבוה עלול לגרום לבלבול, שכחה, אי שקט, התקפי פאניקה וחרדות ולהפרעה בתפיסת המציאות.[31], כמו כן קנאביס גורם לתחושת אופוריה (זחיחות הדעת והפרעה בשיפוט) ולאפתיה.

פגיעה קוגניטיבית

שימוש בקנאביס גורם לפגיעה קוגניטיבית תלוית מינון הכוללת פגיעה בזיכרון, בקשב, בריכוז, בלמידה, ביכולות הארגון הקוגניטיביות וביכולת לבצע אינטגרציה של מידע מורכב - כל אלו תופעות לטווח ארוך והמחמירות ככל שהשימוש מתארך[32] ,[33].

ישנם חומרים פעילים בקנאביס הפוגעים באסטרוציטים. הפגיעה באסטרוציטים באזורי מוח מסוימים גורמת להתפרקות סינפסות ובכך להפרעה בהולכה שמתבטאת בהפרעה בתפקוד של אותו האיבר[34].

בשימוש לטווח ארוך נמצאו חדרי מוח מורחבים ביחס לגיל, דבר המעיד על אטרופיה מוחית, פגיעה קבועה בזיכרון, תופעות היפו-מאניות (אובדן שיפוט וההנהגות של קלות דעת) ותוקפנות. בנוסף, נצפתה ירידה בחומר האפור.

קנאביס בנשים בגיל הפוריות ובילדים

לנשים בהיריון ולנשים מיניקות אסור לקחת את התרופה.

קיים סיכון של פגיעה בפריון, עקב פגיעה בקליטת העובר בנשים ופגיעה באיכות הזרע בגברים. בילדים קיימה ירידה בגובה ובמשקל והדבר מתבטא גם בתינוקות לאמהות שצרכו קנאביס בעת הריונן, עם ירדה בכמוח החומר האפור במוח, דבר העלול לגרור פיגור שכלי ברך הנולד[35][36].

תופעות לוואי כלליות

קנאביס רפואי הוכח כגורם ווסקופולטיות (מחלות דלקתיות של היצרות כלי דם) כולל מחלת ברז'ה (Buerger's disease) עד כדי איסכמיה (חוסר אספקת חמצן) ונמק של האיברים. כאשר המחלה נוצרת בעקבות עישון קנאביס, לפי המקרים שתוארו בספרות, הפרוגנוזה לא טובה ובמחצית המקרים הדבר הסתיים בכריתת גפיים[37].

כאשר מתווים שימוש בקנאביס רפואי יש לאזן את הטיפול עם מחלות כלליות ועם התרופות שהחולה לוקח. כמו כן יש לקחת בחשבון את תופעות הלוואי הבאות ולהזהיר את החולה מפני קיומן:[38][39][40]

  1. אטקסיה (חוסר שווי משקל), חוסר קואורדינציה, סחרחורות (עד כדי מעידות וחבלות). מסוכן במיוחד לחולים הסובלים מסחרחורות ונפילות תכופות
  2. ירידה חדה בלחצי הדם ועלפון, טכיקרדיה (הפרעת קצב הכוללת דופק גבוה). עלייה בתפוקת הלב, הפרעות קצב. מסוכן במיוחד לחולי לב
  3. אנטיאגרגנטי (נוגד טסיות) ־ יש לקחת בחשבון בחולים תחת טיפול אנטיקואגולציה או אנטיאגרגציה
  4. הפרעות ראיה. יש לקחת בחשבון בחולים הסובלים מבעיות ראיה קיימות.
  5. ירידה חדה ברמת הגלוקוז עד כדי היפוגליקמיה בעיקר בחולים סוכרתיים או בעלי נטייה לסוכרת
  6. בשימוש ממושך הפרעות במערכת העיכול, הקאות והפרעות במאזן האלקטרוליטים. יש לקחת בחשבון בעיקר בחולים מבוגרים וחולים עם אי ספיקת כליות בשל בעיות אלקטרוליטריות
  7. התפרצות של טרשת נפוצה- יש לציין בעיקר בפני חולים עם מחלות אוטואימוניות קיימות
  8. הפרעות נוספות - יובש בפה, כאבי ראש, שיעול וצריבה בגרון. חלק מהחולים מגיבים על השימוש בהתגברות הכאבים. בשימוש ממושך עלולות להופיע הפרעות בשינה, הרגשת כבדות ותשישות, והופעת זיהומים בדרכי השתן

חסרונות כללים ושיקולים נוספים

לא ניתן לקחת את הקנאביס לחו"ל. במרבית המדינות הוא איננו חוקי ובאותן מדינות בהן הוא חוקי אין ייבוא ולעיתים הצריכה מוגבלת לשימוש באוכלוסייה המקומית בלבד. התוצאה היא כי חולה שהיה מאוזן ייצא מאיזון ויחלה בעת נסיעות לחו"ל, דבר הפוגע מאוד בתפקוד. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון, בעיקר באוכלוסייה המדוברת ובעיקר בחולים המתגוררים לבד, היא שלעיתים קיימות תופעות של סחטנות או תקיפת החולים על מנת לגנוב מהם את התרופות שנועדו להם.

סיכום

קנאביס הוא צמח המשמש כבר מעל 5,000 שנה לטיפולים באנשים חולים. הצמח הוכיח את יכולחו להקל על מחלות מחד ומאידך - לייצר כאלו. בכשנים האחרונות הוכנס צמח הקנאביס לטיפול רפואי בארץ, בין השאר בהתוויה של כאב. הכנסת החומר לשימוש רפואי לוותה ב"סרטי תדמית" ו"כתבות תחקיר", מהן נוצר הרושם לחלק מן האנשים כי מדובר ב"מוצר טבעי", "חסר תופעות לוואי" ו"בריא", שהוא הפתרון המיטבי לכל תחלואי האדם. כהוצאה מכך, היחס שחלק מהציבור מגלה לטיפול דומה ליחס לטיפול בפרחי באך או בהומיאופתיה אך לא כך הוא. הקנאביס מכיל קבוצה חומרים פעילים במינונים וריכוזים גבוהים והוא כלל אינו טיפול משלים.

הקנאביס הוא צמח פוטנטי ביותר מבחינה רפואית. ניתן למצוא תועלת בתכשירים רבים המופקים מצמח הקנאביס ויש מקום למחקר תרופתי רב בתחום זה. אולם יש לזכור כי לעישון קנאביס יש גם תופעות לוואי. חלק מהסיבות להתנגדות רפואית להכנסת תרופה חדשה מהווה החשש מתופעות הלוואי הלא מוכרות. ככל שהללו מוכרות יותר קל יותר לרופא להעריך את מידת הסיכוי ליהנות מהתרופה והתועלת שבה מול הנזקים האפשריים וקל יותר להסביר לחולה את התופעות המלוות את הטיפול אותו הוא מקבל. קל יותר לעמוד בפני החולה אם מופיעות תופעות לוואי או שהתרופה לא מועילה. בכל הנוגע לקנאביס, לא כל החולים נהנים מהתרופה, ויש חולים בהם נגרם נזק ממשי עקב השימוש. בכך דומה הקנאביס לכל תרופה הניתנת לטיפול בחולים. קיים צורך בעלון לרופא ועלון לצרכן שיעזור לקבל החלטה מושכלת בהתאם למצבו של המטופל ולסימנים האפשריים, האם מדובר בטיפול שכדאי לנסות או לא. כאשר שוקלים לתת מרשם לקנאביס רפואי, אזי כמו בכל טיפול אחר יש לשקול לתת את הטיפול רק לחולים שעומדים בהתוויות, יש לשקול תמיד את התועלת הפוטנציאלית מול הנזקים האפשריים, מומלץ להעדיף חולים אשר לא נמצא להם מזור אחר יותר קל ופחות מסוכן. אם הוחלט לתת את הטיפול, חשוב לתת אותו תחת מעקב צמוד של רופא המנוסה בטיפול זה, לוודא שהחולה נתון תחת השגחה צמודה ולתת את המינון המינימלי האפשרי. הדבר נכון לכל טיפול או תרופה, והקנאביס, למרות הרושם שנוצר, אינו שונה בכך במאום.

ביבליוגרפיה

  1. ↑ Abrams Dl etal. short term effects of cannabinoids in patients with HIV-1 infec¬tion: a randomized placebo controlled clinical trial Ann. Inter. Med 2003; 139; 258-66
  2. ↑ Ashton CHet al. cannacinoidsin bipolar affective disorder: a review and discus¬sion of their therapeutic potential. J Psychopharmacol 2005; 19; 293-300
  3. ↑ Iversen L :cannabis and the brain. Brain 2003; 126; (pt6) 1252-1270
  4. ↑ Mackie K. Distribution of cannabinoid receptors in the central and peripheral nervous system . Handb Exp pharmacoli, 2005; 168; 299-325
  5. ↑ Tramer MR etal. Cannabinoids for control of chemotherapy induced nausea and vomiting quantative systemic review. BMJ, 2001; 323; 16-21
  6. ↑ Abrams Dl etal. Short term effects of cannabinoids in patients with HIV-1 infec¬tion: a randomized placebo controlled clinical trial Ann. Inter. Med 2003; 139; 258-66
  7. ↑ Berry EM Mechoulam R: tetrahydrocannabinol and endocannabinoids in feeding and appetite. Pharmacol then 2002; 95-185-190
  8. ↑ Greenberg I et al, effects of marijuana use on bode weight and energy intake in humans. Psychopharmacology 1976; 49:79-84
  9. ↑ Pacher P. et al.Theendocannabinoid system as an emerging target of pharmaco-therapy. Pharmacological reviews 2006; 58; 389-462
  10. ↑ Storret al. Activaton of cannabinoid 2 receptor (CB2) protects against experimen¬tal colitis. Inflam/bowel dis. 2009; 15; 1678-85
  11. ↑ Naftali T: Treatment of Crohn's disease with cannabis an observational study IMAJ 2011;13:455-8
  12. ↑ Baker D et al. Therapeutic potential of cannabis. Lancet Neurol. 2003; 2; 291-8
  13. ↑ The Lancet Vol 370 July 28, 2007
  14. ↑ Sewell RA, etal. The effect of cannabis compared with alcohol on driving. Am J Addict 2009;18:185-193.
  15. ↑ Jerom A Yesavage etal. Carry Over Effects of Marijuana Intoxication and Pilot Performance Am J Psychiatry 1985;142:1325-1329
  16. ↑ Andersson, M. etal (2005). Cannabinoid Action Depends on Phosphorylation of Dopamine-and cAMP-Regulated Phosphoprotein of 32 kDa at the Protein Kinase A Site in Striatal Projection Neurons. Journal of Neuroscience25 (37): 8432-8.
  17. ↑ Brubacher JR etal. Cannabis and motor vehicle crashes. BCMJ, Vol. 53, No. 6, July, August 2011,page(s] 292.
  18. ↑ HertCL. Increasing treatment options for cannabis dependance: a review of potential pharmacotherapies. Drug and Alcohol dependance 2005; 80:147-159
  19. ↑ Miller NS etal. A12 step treatment approach for marijuana (cannabis) depen- dance. J substance abuse treatment. 1989; 6; 241-50
  20. ↑ Cooper ZD et al. Action of delta -9- tetra-hydro-Cannabinol in cannabis: relation to use, abuse, dependence. Int Rev Psychiatry, 2009,21; 104-112
  21. ↑ Shufman E, etal: depersonalization after withdrawal from cannabis usage. Harefua 2005; 144; 249-251
  22. ↑ Zuo-Feng Zhang etal. Marijuana Use and Increased Risk of Squamous Cell Carcinoma of the Head and Neck. Cancer Epidemiology Biomarkers 8' prevention. December 1999; vol 8; 1071-8
  23. ↑ Tzu-Chin WU, M.D. etal. Pulmonary Hazards of Smoking Marijuana as Compared with Tobacco. N Engl J Med 1988;318:347-51.
  24. ↑ Dehert M et al, Effects of cannabis useassocoated with age of onset of high risk symptoms for psychosis. Canad J of psychiatry, 2010; 55; 165-171
  25. ↑ D'Souza DC et al. Cannabis and psychosis/schizophrenia: human studies. Eur Arc Psych Clin Neurosci 2009; 8; 117-123
  26. ↑ MoorTH etal. Cannabis use and risk of psychotic or affective mental health outcomes: a systemic review. Lancet 2007 370:319-28
  27. ↑ McGeeR etal. Longitudinal study of cannabis use and mental health from ado¬lescence to early adulthood. Addiction 2000; 95; 491-503
  28. ↑ J.Van Os etal. Cannabis Use and Psychosis: A Longitudinal Population-based Study. Am J Epidemiol. 2002 ;156, N04.319-327.
  29. ↑ Arseneault etal. Cannabis use in adolescence and risk for adult psychosis: longi¬tudinal prospective study BMJ 2002;325:1212
  30. ↑ Cohen et al. Cerebellar grey-matter deficits, cannabis useand first-episode schizophrenia in adolescents and young adults. Australian New Zealand J Psychiatry 2008;42:357-368
  31. ↑ Johnson, BA (1990). "Psychopharmacological effects of cannabis". British journal of hospital medicine 43 (2): 114-6,118-20,122.
  32. ↑ Messinis et al. Neuropsychological deficits in long-term frequent cannabis users. Neurology March 14,2006 66:737-739
  33. ↑ Harrison etal. Cannabis, Cognition, and Residual Confounding. JAM A 1996:275:521
  34. ↑ Murat Yiicel etal. Regional Brain Abnormalities Associated with Long-term heavy Cannabis Use Arch Gen Psychiatry 2008;65:694-701
  35. ↑ Hall W etal. the health and psychological consequences of cannabis use. National Drug Strategy Monograph series No 25. National Drug and alcohol research center
  36. ↑ Battista N et al. interplay between endocannabinoids steroids and cytokines in the control of human reproduction. J neuroendocrinal, 2008 ;20; (supp 1
  37. ↑ Disdier P. etal. Cannabis arteritis revisited-ten new case reports. Angiology; 2001; jul; 52 (7); 505-6
  38. ↑ Grotenhermen F. Pharmacokinetics and pharmacodynamics of cannabinoids. Clin Pharmacokinetiks 2003; 42; 327-360
  39. ↑ WangTongtong etal. Adverse effects of medical cannabinoids: a systematic review CMAJ June 17,2008 vol. 178 no. 13 (Canadian Medical Association)
  40. ↑ Wayne Hall, Nadia Solowij, Adverse effects of cannabis, Lancet 1998; 352:1611-16

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רות גור, היחידה לשיכוך כאב, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר



פורסם בכתב העת D-Medicine, גיליון כאב, TheMEDICAL