מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

שאתות שפירות של הוושט - Benign esophageal tumors

מתוך ויקירפואה

כותרתושט.jpg
עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הוושט
 


Leiomyoma (שרירמת)

ליומיומה (שרירמת) היא השאת השפירה השכיחה מקרב השאתות השפירות של הוושט. בגברים בני 50 שנה ומטה היא שכיחה פי 3 מאשר בכלל האוכלוסייה. 90% מהליומיומות ממוקמות בשליש התחתון של הוושט. בדרך כלל זו שאת יחידה. מקור השאתות הללו הוא בשרירי התת-רירית או בשכבה השרירית של הוושט. מקרוסקופית, הגוש ממוקם בין שכבות השרירים של דופן הוושט. הוא חלק, לבן, בעל אונות רבות (מולטילובולרי) ונייד.

תסמינים קליניים

התסמינים הקליניים תלויים בגודל השאת:

  • שאתות קטנות הן אי-תסמיניות.
  • שאתות גדולות עלולות לגרום להפרעה בבליעה (דיספגיה).
  • דמם נדיר.
  • כאבים, אם מופיעים, נובעים מפגיעה משנית באיברי המיצר.


תצלום 11.1: ליומיומה של הוושט. בליעת בריום מראה פגם מילוי בוושט המאופיין בדופן סדירה (החצים מורים על שולי השאת)

אבחנה

  • בצילום ושט, לאחר בליעת בריום, ניתן לראות פגם מילוי עגול וחלק. הרירית שלמה, אך מאופיינת בהשטחה של קפלי הרירית (תצלום 11.1).
  • בצילום חזה לעתים ייראו הסתיידויות בתוך השאת.
  • באנדוסקופיה ניתן לראות גוש מכוסה ברירית שלמה. נוכחות כיבים בשאת מרמזת על שינויים ממאירים (איור 29.1א)
  • בטומוגרפיה ממוחשבת- CT- ניתן לראות גוש בדופן הוושט ודחיקה של איברים סמוכים.


איור 29.1א: ליומיומה באנדוסקופיה

טיפול

די בקילוף (אנוקלאציה) של השאת, מכיוון שממאירותה נמוכה ביותר. הגישה לשאת, הממוקמת בשליש התחתון של הוושט, היא דרך פתיחת בית חזה (תורקוטומיה) שמאלית. בשאתות גבוהות יותר הגישה היא דרך פתיחת בית חזה ימנית או בגישה צווארית. שאתות נמוכות מאוד ניתן לכרות בגישה בטנית. אם המחלה מפושטת (דיפוזית) ותסמינית יש לכרות את כל הוושט.

פוליפ וושטי

הפוליפ הפיברו-וסקולרי (ליפומה) הוא השני בשכיחותו לאחר הליומיומה. שאת זו מקורה ברירית או בתת-רירית. היא בולטת לתוך נהור הוושט ומכוסה ברירית תקינה.

תסמינים קליניים

החולים מתלוננים על:

  • רגורגיטציות.
  • הפרעה בבליעה (דיספגיה) עקב חסימת הנהור.
  • שיאוף (Aspiration) לעתים נדירות (עקב חסימת דרכי הנשימה על-ידי פוליפ גבוה).

אבחנה

מתבצעת על פי:

  • צילום הוושט בעזרת בריום.
  • אנדוסקופיה.

טיפול

פוליפים על גבעול ניתן לכרות באנדוסקופיה. פוליפים שאינם ניתנים לכריתה בדרך זו יש לכרות בגישה כירורגית, בדומה לגישה שתוארה בליומיומה.

שאתות אחרות של הוושט

המנגיומה גורמת להקאה דמית (המטמזיס) או לחסימת נהור הוושט, ולרוב היא אי-תסמינית. לימפאנגיומות, פפילומות ומיובלסטומות נדירות. התמונה הקלינית דומה לזו המתגלה בשאתות אחרות, והטיפול הוא כריתת השאתות.

ציסטות (כיסות) של הוושט יכולות להיות נרכשות או מולדות. הציסטות בדרך כלל מכוסות ברירית שיכולה להיות דומה לרירית מערכת הנשימה, הקיבה או הוושט. הציסטות מצויות בעיקר בוושט האמצעי או התחתון. הטיפול הוא כירורגי - בדרך כלל קילוף (אנוקלאציה) של הציסטה.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא (יוצר\י הערך)