הצגת המקור של הדף "מנינגיומות הסמוכות לעצבי הראייה והכיאזמה - טיפול - Meningiomas adjacent to optic nerves and chiasm - treatment"

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי= מנינגיומות הסמוכות לעצבי הראייה והכיאזמה - טיפול
|שם לועזי=  Meningiomas adjacent to optic nerves and chiasm - treatment
|שמות נוספים= הגישה הטיפולית לחולים עם מניגניומות סמוכות לעצבי הראייה והכיאזמה
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך= ד"ר הדס קליש
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|גידול מוחי}}
גישתנו לטיפול בחולים עם מנינגיומות סמוכות לעצבי הראייה ולתצלובת האופטית שמה דגש על דיונים ועל מעקב סדיר של צוות רב תחומי. במרכזנו מטופלים מאות חולים עם מנינגיומות, כשחלקם נמצא במעקב קפדני אחרי שינויים בראייה, חלקם עבר ניתוחים לכריתת המנינגיומה ואחרים טופלו גם בקרינה סטריוטקטית מחולקת כהשלמת טיפול לשייר אחרי ניתוח או כטיפול בלעדי. בחולים שלהם נזק מתקדם למסלולי הראייה, כ-90% מהמטופלים מתייצבים עם שילוב של ניתוח ו-FSR {{כ}} - Fractionated Stereotactic Radiosurgery ובמקרים נבחרים, FSR  בלבד. אחוזי ההצלחה בשימור הראייה {{הערה|שם=הערה1| Stiebel-Kalish H, Reich E, Gal L, Rappaport ZH, Nissim O, Pfeffer R, et al. Visual outcome in meningiomas around anterior visual pathways treated with linear accelerator fractionated stereotactic radiotherapy. Int J Radiat Oncol Biol Phys 2012 Feb 1;82(2):779-788.}} הקיימת ובעצירת הגדילה של המניגניומות ובייצוב הראייה דומה לתוצאות המתוארות בספרות העולמית.

==מנינגיומה==

[[מנינגיומה]] (Meningiomas, Meningeom) היא גידול ממקור תאי קרום המוח, מהשכבה העכבישית (אראכנויד). זהו הגידול הנפוץ במערכת העצבים. מרבית המנינגיומות הן שפירות ואילו רק מניגניומות נדירות הן אטיפיות, בעלות התנהגות ממארת.

בישראל קיימת שכיחות יתר של מנינגיומות, בעיקר בקרב אוכלוסיה שקיבלה הקרנות לגזזת בשנות ה-50. בשנים אלה, טרם הומצאו התרופות בכדורים כנגד פטריית הגזזת (זהו זיהום פטרייתי מידבק ומתפשט אשר כיום ניתן לטפל בו בכדורים אנטי-פטרייתיים). קבוצת אוכלוסיה נוספת הנוטה יותר לפתח מניגניומות הם נשאי הגנים ל[[נוירופיברומטוזיס]], ובמיוחד NF2.

מנינגיומות מתפתחות במקומות שונים במערכת העצבים וגורמות ללחץ על איברים סמוכים להן. מסיבה זו, הביטויים והסימנים של מנינגיומות (חסר נוירולוגי מוקדי, בצקת מוחית, התקפים אפילפטיים) תלויים במבנים לידם התפתחו.

מנינגיומות של דרכי הראייה הקדמיות הן אותן מנינגיומות שנמצאות סמוך למבני מערכת הראייה הקדמית. דהיינו, עצב הראייה או התצלובת האופטית (כיאזמה). התמותה מגידולים אלה נדירה, אולם כיוון שחלקן גדל, הן עלולות לגרום לעיוורון {{הערה|שם=הערה2|Aui-aree N, Phruanchroen C, Oearsakul T, Hirunpat S, Sangthong R. Three years experience of suprasellar tumors in neuro-ophthalmology clinic. J Med Assoc Thai 2010 Jul;93(7):818-823.}} , {{הערה|שם=הערה3|Bassiouni H, Asgari S, Stolke D. Tuberculum sellae meningiomas: functional outcome in a consecutive series treated microsurgically. Surg Neurol 2006 Jul;66(1):37-44; discussion 44-5.}} , {{הערה|שם=הערה4|Bassiouni H, Asgari S, Sandalcioglu IE, Seifert V, Stolke D, Marquardt G. Anterior clinoidal meningiomas: functional outcome after microsurgical resection in a consecutive series of 106 patients. Clinical article. J Neurosurg 2009 Nov;111(5):1078-1090.}} , {{הערה|שם=הערה5|Cannon PS, Rutherford SA, Richardson PL, King A, Leatherbarrow B. The surgical management and outcomes for spheno-orbital meningiomas: a 7-year review of multi-disciplinary practice. Orbit 2009;28(6):371-376.}} , {{הערה|שם=הערה6| Chandler WF. Management of suprasellar meningiomas. J Neuroophthalmol 2003 Mar;23(1):1-2.}}. סוג נוסף של מנינגיומות גורם לראייה כפולה בשל היותו סמוך או פולש לקרום של הגת המחילתית, (cavernous sinus) שהוא קומפלקס ורידים המתנקזים מהעין ובתוכם עוברים כל שלושת העצבים המניעים את העין ומספקים לה תחושה.

==מעקב רב תחומי==

כיוון שבמרבית המקרים מנינגיומות אינן מסכנות את חיי החולה, עיקרי הטיפול הוא בשמירה או בשיפור איכות חיים. לכן, במקרים של מנינגיומות שמערבות את עצבי הראייה או התצלובת האופטית, חיוני שכל החלטה על התערבות תתבסס לא רק על ממצאים רנטגניים של גדילה ולא רק על סמך ממצאים נוירולוגיים, אלא גם תערב נוירואופתלמולוג. בזכות ניהול רב תחומי של כל מקרה ומקרה והיכרות טובה עם אפשרויות הטיפול והסיכונים הכרוכים בו, מתקבלות החלטות מיטביות.

בשנים האחרונות מקובל בכל מרכז המתמחה בטיפול במנינגיומות לקיים מעקב רב תחומי, במהלכו מתבצעת הערכה נוירואופתלמולוגית, המאפשרת בדיקה מדוקדקת המפרידה בין קיומה של הפרעה בראייה משנית למנינגיומה לבין הפרעה מקומית בעין - צורך במשקפיים, קטרקט, מחלה של הרשתית וכו'; מעקב נוירוכירורגי ומעקב הדמייתי באמצעות  MRI שנתי, לאיתור סימני התקדמות של הגידול. נהוג במרכזנו שבכל מקרה שבו מתעורר חשד לגדילה של המנינגיומה, או כאשר מופיע נזק חדש או פרוגרסיבי בראייה, מתקיים דיון רב תחומי בין הנוירוכירורג, הנוירואופתלמולוג והנוירורדיולוג. בדיון טיפוסי שכזה דנים באפשרויות הטיפול בחולה, תוך שקלול מצבו הרפואי הכולל.  

==טיפול במנינגיומות של מסלולי הראייה==

אפשרויות הטיפול במנינגיומות של מסלולי הראייה כוללות ניתוח לכריתה מלאה; ניתוח לכריתה חלקית על מנת להסיר בעיקר את החלק של הגידול שמאיים על מבני מערכת הראייה, מלווה בהקרנות משלימות; טיפול בלעדי בקרינה (בעיקר בחולים שיש אצלם התוויות נגד לניתוח); או מעקב שמרני במנינגיומות יציבות בגודלן שאינן פוגעות בראייה.

כיוון שמטרת הטיפול העיקרית אינה כריתה מלאה אלא שימור איכות החיים של המטופל, במקרים רבים כריתה חלקית עדיפה על כריתה רדיקלית הכרוכה בסכנה אפשרית לתלישת כלי הדם המספקים דם לעצב הראייה, או סכנה לפגיעה בעצבים המניעים את העין. בנוסף לכך חשוב תכנון מפוכח ומנוסה של הניתוח - לעתים קרובות לא ניתן לבצע כריתה מלאה של הגידול אשר מסנין את קרומי המוח ביריעות דקות מיקרוסקופיות. מסיבות אלו,  אחוזי השייר ושיעורי ההישנות הבתר ניתוחיים הם גבוהים. במרכזים רבים בוחרים להציע מראש ניתוח חלקי, שמסיר את האיום הסמוך למערכת הראייה, עם או בלי טיפול קרינתי משלים, ובכך פוחתים סיכוני הסיבוכים התוך ניתוחיים.

==רדיוכירורגיה הקרנתית מחולקת==

[[רדיוכירורגיה]] הקרנתית מחולקת היא שיטה המאפשרת פגיעה מדויקת בגידול תוך הפחתת הסיכוי לנזק לרקמות עצב הראייה והתצלובת האופטית, כלי הדם ורקמת המוח. השימוש בקרינה רדיוכירורגית מחולקת מבוסס כבר עשרות שנים בעולם ובישראל {{הערה|שם=הערה7|Spiegelman E, Friedman WA. Radiosurgery. Harefuah 1992 Aug;123(3-4):119-122.}}.

מספר רב של עבודות בעולם הדגימו תוצאות טובות של טיפול קרינתי מחולק למנינגיומות של מסלולי הראייה הקדמיים {{הערה|שם=הערה1}} , {{הערה|שם=הערה8| Stafford SL, Perry A, Suman VJ, Meyer FB, Scheithauer BW, Lohse CM, et al. Primarily resected meningiomas: outcome and prognostic factors in 581 Mayo Clinic patients, 1978 through 1988. Mayo Clin Proc 1998 Oct;73(10):936-942.}}. עבודות אלו מדגימות שחולים עם מנינגיומות הסמוכות לעצבי הראייה ולתצלובת האופטית נהנים מייצוב ובחלק מהמקרים אף משיפור בראייה לאורך זמן. קיים אחוז נמוך של סיבוכים, הכוללים סיכון לפגיעה בתפקוד עצב הראייה (נוירופתיה אופטית קרינתית) בעקבות כל סוגי ההקרנות, ומסיבה זו עדיפה שיטת הקרנות מחולקת אשר מפחיתה את הסיכון לפגיעה בעצב הראייה {{הערה|שם=הערה9|Adler JR,Jr, Gibbs IC, Puataweepong P, Chang SD. Visual field preservation after multisession cyberknife radiosurgery for perioptic lesions. Neurosurgery 2006 Aug;59(2):244-54; discussion 244-54.}}.

[[קובץ:MRI של המוח.jpg|ממוזער|מרכז|420 פיקסלים|תמונה 1: MRI  של המוח בחתך קורונלי המדגים מניגניומה קטנה העוטפת את עצב הראייה השמאלי בתעלה. חולה זו סבלה מהידרדרות מתקדמת בחדות הראייה ובשדות הראייה. ניתוח לכריתה מלאה במיקום כזה עלול לגרום לנזק לכלי הדם של עצב הראייה ולעיוורון מלא ובלתי הפיך. הטיפול בחולה זו ניתן באמצעות הקרנה סטריוטקטית מחולקת]]

 

[[קובץ:MRI של המוח2.jpg|ממוזער|מרכז|420 פיקסלים|תמונה 2: MRI  של המוח בחתך אקסיאלי המדגים מנינגיומה של הכנף הגדולה של הספנואיד, כשחלקה של המנינגיומה מתמשך בצורת זנב דורלי העוטף את האונה הטמפורלית ואת העצם הטמפורלית. למרות גודלה של המניגניומה ולמרות בלט העין, לא היה לחץ על עצב הראייה. המנינגיומה נותרה יציבה בגודלה ללא כל ליקוי בראייה (חדות ראייה 6/6 בכל עין, שדה ראייה תקין). למטופלת בלט עין יציב, ללא יובש וחשיפת יתר של העין, וללא כפל ראייה כתוצאה מדחיקת ארובת העין. המטופלת קיבלה ההמלצה למעקב שמרני ונותרה כבר עשור ללא ליקוי פרט לבלט עין עם הפרעה קוסמטית ]]

==דגלים אדומים==

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">

{{הערות שוליים}}

</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.medic-digital.com/eye2/ הגישה הטיפולית לחולים עם מניגניומות סמוכות לעצבי הראייה והכיאזמה]


{{ייחוס|ד"ר הדס קליש - מנהלת היחידה לנוירואופתלמולוגיה, המרכז הרפואי רבין, פתח תקוה; מרכז רפואי נארא, רמת גן, בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב}}


<center>'''פורסם בEye Digital: מגזין דיגיטלי לרופאים בנושא עיניים, מאי 2014, גיליון מס' 2, מדיק'''</center>

[[קטגוריה: עיניים]]
[[קטגוריה:נוירוכירורגיה]]