הצגת המקור של הדף "Human placental lactogen"

{{בדיקת מעבדה
|שם עברי=
|שם לועזי=
|קיצור=
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|מעבדה=
|תחום=
|יחידות מדידה=
|טווח ערכים תקין=
|יוצר הערך=[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]]
|אחראי הערך=
}}
בקטגוריה #19 מדדי פוריות ורבייה,

כינויים נוספים: hPL, human chorionic somatomammotropin, HCS, choriomammotropin, placental growth hormone. 
מעבדה: כימיה בדם.
תחום: תפקודי השלייה.
טווח ערכים תקין: עלייה הדרגתית ברמת hPL מ-0.5 מיקרוגרם/מ"ל בשבוע ה-5 להיריון, עד לרמה מרבית של 12.0 מיקרוגרם/מ"ל בשבוע ה-36 להיריון. 
יוצר הערך: פרופ' בן-עמי סלע.
== מטרת הבדיקה ==

מדידת רמת hPL נועדה לבחון את התפקוד של השלייה, שכן תוצאות נמוכות משמעותית עלולות להצביע על אי-ספיקה של השלייה. 
==מבנה ההורמון==
ההורמון השלייתי hPL הוא פוליפפטיד מונומרי בעל משקל מולקולארי של 22,125 דלטון, המורכב מ-191 חומצות אמינו. במולקולת ההורמון ישנם 2 קשרים די-סולפידיים, ןהוא מכיל 8 סלילונים (helices). המבנה הגבישי של hPL נקבע על ידי X-ray diffraction עם רזולוציה של  2.0 Å על ידי Walsh ו- Kossiakoff ב-J Mol Biol משנת 2006). המבנה והתפקיד של hPL דומים לאלה של הורמון הגדילה האנושי (GH), וכן הוא דומה במבנהו ל-somatotropin. ובפעילויותיו הוא מנוגד לאינסולין. hPL מופרש במהלך ההיריון על ידי ה-syncytiotrophoblast השלייתי. ההורמון hPL משפיע על המהלך המטבולי של אישה בהיריון, כדי לסייע לאספקת אנרגיה לעובר. בדומה ל-GH  האנושי, hPL מקודד על ידי גנים על זרוע הארוכה של כרומוזום 17 בעמדה 17q22-24. ההורמון hPL זוהה לראשונה בשנת 1963 על ידי Josimovich וחב' ב-Endocrinology. 
ההורמון hPL מופיע רק במהלך ההיריון , כאשר רמתו בדמה של האם עולה במקביל להתפתחות ההיריון ולצמיחת העובר וגידול השלייה בהתאם. שיטות רגישות במיוחד מגלות כבר הפרשה בשלייה של רמות זעירות של hPL ימים אחדים לאחר השרשת הביצית המופרית. הריכוז הגבוה ביותר מושג סביב השבוע ה-35 להיריון, ורמות מוגברות שלו נמדדות בהריונות מרובי-עוברים. כמות קטנה ביותר של hPL חודרת לצירקולציה של העובר, ותקופת מחצית החיים של hPL היא כ-15 דקות. 

מדידת רמת hPL אינה נהוגה עדיין בשגרת המעקב הקליני אחר מהלך ההיריון והתפתחות העובר, כיוון שמדדים אחרים קלים יותר למדידה ונחשבים אמינים יותר. נקודה נוספת המחלישה את מעמדו של hPL כמדד להיריון תקין, היא העובדה שדווח על הריונות נורמאליים לחלוטין בהם לא ניתן היה לגלות כלל בדמה של האישה ההרה רמות ניתנות למדידה של hPL.

==רמות תקינות של hPL  בנסיוב האם==

בשבוע ה-5-6 להיריון רמת hPL היא 0.5 מיקרוגרם/מ"ל, עד שבוע 14 עולה רמת hPL ל-0.08-1.3 מיקרוגרם/מ"ל, בשבוע ה-20 להיריון רמת hPL היא 0.12-1.4 מיקרוגרם/מ"ל, בשבוע ה-22 מגיעה רמת hPL ל-1.45-2.9 מיקרוגרם/מ"ל, בשבוע ה-26 להיריון הריכוז של הורמון זה מגיע 2.5-5.0 מיקרוגרם/מ"ל, ובשבוע ה-30 ל-4.5-6.5 מיקרוגרם/מ"ל. בשבוע ה-34 להיריון רמת hPL מגיעה ל-5.0-8.0 מיקרוגרם/מ"ל ובשבוע ה-38 ועד ללידה נרשמות הרמות הגבוהות ביותר בתחום של 5.5-10.5 מיקרוגרם/מ"ל.  לשם השוואה בנשים לא הרות ובגברים, רמת hPL היא בין 0.0-0.1 מיקרוגרם/מ"ל. (מתוך Pagana ו-Pagana ב-Mosby's Diagnostic Lab Test Reference 9th ed  משנת 2009).  

==פעילויות פיזיולוגיות של hPL:==

hPL מסייע לאופטימליזציה של המטבוליזם של חומרי תזונה בחצי הראשון של ההיריון אם כי 
ההנחה היא שתרומתו לעובר בתחום הזה במחצית השנייה של ההיריון היא זניחה. בנוסף לפעילותו הלקטוגנית בגירוי יצירת חלב והגדלת רקמת השד, הוא בעל השפעות סומאטוטרופית ולוּטאוֹטרופית.

ההורמון מפרק שומנים של האם על מנת לספק אנרגיה לעובר המתפתח. על ידי הפעולה האחרונה,יופיעו בדמה של האם ריכוזים גבוהים יותר של חומצות שומן, שתנוצלנה על ידי האם למטרת אנרגיה, ובכך "ייחסך" הסוכר גלוקוזה לעובר. גם קטונים (ketones) שנוצרים בדמה של האם מחומצות השומן החופשיות, יכולים לעבור דרך השלייה לעובר באופן שהוא יכול לנצלם. תהליכים אלה עשויים לסייע לתזונת העובר גם במקרים בהם תזונת האם אינה אידיאלית. חסר של hPL במהלך ההיריון, גורם לעובר שגשוג לא-תקין כמו גם משפיע על שגשוג התינוק בתקופה שלאחר הלידה.

בפעילותו הוא "מחקה" את פעילות prolactin, יחד עם זאת לא ברור כלל אם יש ל-hPL תפקיד ביצירת חלב בבלוטות השד. לגבי הנקודה האחרונה יש הגורסים דווקא שהורמון זה מכין את בלוטות החלב לתהליך ה-lactation אם כי העובדה שהוא נעלם למעשה עם הלידה מפחיתה את הסיכוי שהוא מעודד הפרשת קולוסטרום מיד אחריה. 

להורמון זה יש פעילויות חלשות הדומות לאלה של הורמון גדילה, המסייעות ליצירת רקמות חלבוניות באופן דומה לפעולת GH, אך בסדרי גודל הנמוכים פי-100 בהשוואה ל-GH )על פי Guyton ו-Hall ב-Text Book of Medical Physiology, 11th ed משנת 2005).

hPL נחשב ל"אנטגוניסט של אינסולין" בכך שהוא יכול לגרום להקטין את רגישות האישה ההרה לאינסולין על ידי הגברת העמידות לאינסולין ולאי-סבילות לסוכרים באישה ההרה, ובכך להגביר ריכוזי גלוקוזה בדמה. הקטנת ניצול גלוקוזה על ידי תאי השריר באם, מסייעת לניצול טוב יותר של הסוכר על ידי רקמות העובר ולסייע להתפתחותו, מה שגורם באם להגברת פעילות תאי בתא בלבלב. מצב של היפוגליקמיה כרונית גורם לעלייה בריכוזי hPL. השפעותיו אלו יכולות לסייע להיווצרות סוכרת הריון. 

כאמור, ל-hPL יש גם השפעה על המטבוליזם של חלבון, באופן שמגדיל את זמינותן של חומצות אמינו לעובר. ההורמון משיג זאת על ידי על ידי הפחתת השימוש של האם בחלבונים למטרות אנרגיה, והגדלת יכולת הסינתזה של חלבונים. בעובר, hPL דרך קולטנים לקטוגניים וייתכן גם דרך קולטן ספציפי ל-hPL, יכול לגרום למודולציה של שגשוג העובר. hPL  משפיע בעובר על המטבוליזם על ידי הגברת יצירת insulin-like growth factor, אינסולין, הורמונים של יותרת הכליה, ואף על יצירת ה-surfactant בריאות. 

==רמותhPL  בתרחישים שונים==

תוצאות hPL מתקבלות נמוכות ביתר לחץ-דם (טוקסמיה), בפיגור בהתפתחות העובר, באיומי הפלה ובהפלות ספונטניות, בכוריוקרצינומה, באי-ספיקה של השלייה, בהופעה של מולה בועית (hydatidiform mole), וב-post-maturity syndrome בה ההיריון מתמשך מעבר למועד הלידה המחושב. ערכי hPL הנמוכים מ-4.0 מיקרוגרם/מ"ל לאחר השבוע ה-30 להיריון, נחשבים כערכים קריטיים. 

תוצאות של hPL מתקבלות מוגברות בהריונות מרובי עוברים (תאומים ומעלה) ושלייה, בשאת שפירה של השלייה הידועה כ-placental site trophoblastic tumor, כשתאי השאת ידוע כמפרישים hPL (על פי Whitney ב-Am J Nurs משנת 2009). כמו כן מוגברים ערכי hPL ב-intact molar pregnancy, בתרחישים של אי-התאמה של ה-Rh, ובסוכרת.

== הוראות לביצוע הבדיקה ==

אין צורך בהכנות מיוחדות לבדיקה כגון צום. יש ליטול דם במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב), ולאחר סרכוז יש להקפיא את הנסיוב, ולשלחו למעבדה קפוא. אין לקבל דגימת נסיוב בטמפרטורת החדר. הדגימה יציבה 4 שעות בטמפרטורת החדר, יום אחד בקירור, ועד 3 חודשים בהקפאה. שיטת המדידה המקובלת היא ELISA.