הצגת המקור של הדף "החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - סעד חיים בסיסי ומתקדם למבוגרים - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - basic and advanced life support for adults"

{{פרק
|ספר=החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף
|מספר הפרק=2
}}
{{הנחיה קלינית
|שם ההנחיה=דגשים בעדכון הנחיות ה-American Heart Association לשנת 2015 לגבי [[החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף]]
|הוועדה המקצועית=American Heart Association
|עריכה=ד"ר רואי בייגל, האיגוד הקרדיולוגי בישראל, חבר בקבוצת עבודה בנושא טיפול קרדיווסקולרי דחוף והצוות הבינלאומי בנושא דגשים בעדכון הנחיות AHA
|תחום=
|קישור=[http://eccguidelines.heart.org/wp-content/uploads/2015/10/2015-AHA-Guidelines-Highlights-English.pdf באנגלית]
|תאריך פרסום=2015
}}
עם התפתחות הניסיון המעשי בהחייאה, חייבים להתפתח גם שיקולים אתיים. ניהול ההחלטות המרובות הקשורות בהחייאה מאתגר מנקודות מבט רבות. האתגר הגדול ביותר קיים כאשר אנשי הצוות הרפואי (HCPs) עוסקים בעניינים האתיים הקיימים סביב החלטות לתת התערבויות חירום קרדיווסקולריות או לעכב אותן.

סוגיות אתיות סביב השאלה האם להתחיל החייאת לב-ריאה או מתי לסיים אותה הן מורכבות ועשויות להשתנות בהתאם לסביבה (בתוך בית החולים או מחוץ לבית החולים), למבצע ההחייאה (בסיסי או מתקדם) ולאוכלוסיית המטופלים (תינוקות, ילדים, מבוגרים). למרות שהעקרונות האתיים לא השתנו מאז פרסום ההנחיות של שנת 2010, הנתונים עליהם מתבססים דיונים אתיים רבים עודכנו באמצעות תהליך סקירת הראיות. תהליך סקירת הראיות של ILCOR של שנת 2015 ועדכון הנחיות AHA הנובע מכך כוללים מספר עדכוני מידע המשליכים על קבלת ההחלטות האתיות לגבי מטופלים במצב סביב דום לב, דום לב ולאחר דום לב.

;המלצות משמעותיות חדשות ומעודכנות העשויות להשפיע על החלטות אתיות

*השימוש בהחייאת לב-ריאה חוץ-גופית (ECPR) לטיפול בדום לב

*גורמים פרוגנוסטיים בתוך דום לב

*סקירת ראיות על תוצאות פרוגנוסטיות עבור פגים

*קביעת פרוגנוזה לגבי ילדים ומבוגרים אחרי דום לב

*תפקוד של איברים מושתלים שנלקחו לאחר דום לב

אסטרטגיות החייאה חדשות כמו החייאת לב-ריאה חוץ-גופית גרמו להחלטות להפסיק אמצעי החייאה להיות מסובכות יותר (ראו סעיף "החייאה לבבית מתקדמת במבוגרים" בפרסום זה). הבנת השימוש המתאים, ההשלכות וכנראה התועלות של טיפולים חדשים כאלה תשפיע על קבלת ההחלטות. קיים מידע חדש על קביעת פרוגנוזה לגבי תינוקות, ילדים ומבוגרים בדום לב ולאחר דום לב (ראו סעיפים "החייאת "לודים", "החייאה מתקדמת בילדים" וייטיפול לאחר דום לב"). השימוש המוגבר בשמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM) הוביל לאתגרים חדשים לניבוי תוצאים נוירולוגיים במטופלים חסרי הכרה לאחר דום לב, והנתונים האחרונים על התועלת של בדיקות ומבדקים מסוימים צריך לתמוך בהחלטות לגבי מטרות הטיפול והגבלת התערבויות.

קיימת מודעות רבה יותר לכך שלמרות שילדים ומתבגרים אינם יכולים להחליט החלטות מחייבות מבחינה חוקית, יש לתת להם כמה שיותר מידע, תוך שימוש בשפה ומידע המתאימים לרמת ההתפתחות של כל מטופל. בנוסף, הביטוי מגבלות הטיפול השתנה למגבלות ההתערבויות, וקיימת נגישות הולכת וגדלה לטופס "הוראות רופא לגבי טיפול משמר חיים" (POLST -{{כ}}Physician Orders for Life-Sustaining Treatment), שיטה חדשה לזיהוי חוקי של אנשים עם מגבלות מוגדרות בהתערבויות בסיום החיים, הן בתוך מתקנים רפואיים והן מחוצה להם. גם עם מידע חדש לפיו ההצלחה של השתלות כליה וכבד מתורמים מבוגרים אינה קשורה להחייאת לב-ריאה שייתכן שהתורם עבר, תרומת איברים לאחר החייאה נותרת שנויה במחלוקת. נקודות המבט על מספר עניינים אתיים חשובים הנתונים במחלוקת מתמשכת סביב תרומת איברים במקרה חירום מסוכמות ב"חלק 3: סוגיות אתיות" של עדכון ההנחיות לשנת 2015 .

==ראו גם==
* [[החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף|לתוכן העניינים של ההנחיה]]

[[קטגוריה:קרדיולוגיה]]
[[קטגוריה:הנחיות קליניות]]