הצגת המקור של הדף "CD20"

{{בדיקת מעבדה
|שם עברי={{רווח קשיח}}
|שם לועזי=CD20
|קיצור=
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|מעבדה=[[המטולוגיה בדם]] ומח עצם
|תחום=סיוע באבחון תת קבוצות של [[לויקמיה]]
|יחידות מדידה=
|טווח ערכים תקין=% תאי B מסוג CD19 בגיל 19 שנה ומעלה : 4.6-22.1%. מספר מוחלט של תאי B מסוג CD19 בגיל 19 שנה ומעלה: 56.6-417.4 תאים במיקרוליטר. % תאי B מסוג CD20 בגיל 19 שנה ומעלה: 5.0-22.3%. מספר מוחלט של תאי B מסוג CD20 בגיל 19 שנה ומעלה: 74.4-441.1 תאים במיקרוליטר. מספר מוחלט של תאי B מסוג CD45 בגילים 18-55: 990-3,150 תאים במיקרוליטר; בגיל מעל 55 שנה: 1,000-3,330- תאים במיקרוליטר.
|יוצר הערך=[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]]
|אחראי הערך=
}}
==מטרת הבדיקה==
*הערכה של חסר CD19 במטופלים עם חשד לחסר זה  humoral) immunodeficiency); 
*אישור של חסר מוחלט של תאי B בחשד לתרחיש של primary humoral immunodeficiency תוך שימוש בשני הסמנים CD19 ו-CD20
*אישוש כמותי של חסר תאי-B תרפיוטיים (מספר מוחלט של תאים /מיקרוליטר), בכל הֶקשר קליני, כולל ממאירוּיות, מחלות אוטו-אימוניות כגון RA, SLE, ו-membranous glomerulonephritis בין היתר, ומניעת דחייה הומוראלית חריפה במושתלי כליה crossmatch. הבדיקה אינה מועילה להערכה האם תאי B מבטאים את CD20 בהקשר של החלטה על התחלת טיפול בנוגדנים חד-שבטיים כנגד CD20 בכל אחת מהממאירויות ההמטולוגיות, או בהקשרים קליניים אחרים כמו אוטו-אימוּניוּת.    

אין להזמין בדיקה זו להערכה כוללנית של תת-קבוצות של תאי B היקפיים, שלהערכתם כדאי לבצעIABCS / B-Cell Phenotyping Profile. אין להזמין בדיקה זו להערכת נוכחות CD20 על פני תאי B ממאירים או שאינם ממאירים. לצורך מטרה אחרונה זו יש לבצע הערכה הביטוי של תאים CEE20/CD20 המספקת נתונים על אחוז תאי B המבטאים את האנטיגנים CD19 או CD20, אך אינה מספקת ספירת תאים מוחלטת. 

==הפיזיולוגיה של CD20==
האנטיגן CD20 של לימפוציטים מסוג B הוא פוספופרוטאין שעבר גליקוזילציה ומבוטא על פני שטח הפנים של כל תאי B כבר משלב ה-pro-B phase בו מופיעים האנטיגנים +D45R ו-+CD117, והוא הולך וגדל בהדרגה בריכוזו על פני תאי B עד להגיעם לבשלות במח העצם ובדם ההיקפי (Hardy ב-B Lymphocyte Development and Biology משנת 2008). באדם הגן המקודד ל-CD20 הוא MS4A1 (על פי Tedder וחב' ב-Proc Natl Acad Sci USA משנת 1988). גן זה מקודד לחלבון החבר במשפחת הגנים הידועה כ-membrane-spanning 4A gene family. חברים במשפחת חלבונים אלה מתאפיינים על ידי מבנה משותף וגבולות דומים של intron/exon splice, ויש להם ביטוי ייחודי בין התאים ההֶמטוֹ-פּויאטיים וברקמות לא-לימפואידיות. גן זה מקודד למולקולות על פני לימפוציטים מסוג B המשחקים תפקיד בהתפתחות ובהתמיינות של תאי B לתאי פלזמה. הגן ממוקם באתר 11q12. ה-splicing החלופי של גן זה מביא ליצירת שני עותקים (transcripts) המקודדים לאותו חלבון.

==התפקוד של CD20==
לחלבון זה אין ליגנד טבעי (Cragg וחב' ב-Curr Directions Autoimmun משנת 2005), ותפקידו הוא לאפשר תגובה חיסונית אופטימלית של תאי B, ובאופן ספציפי תגובה כנגד אנטיגנים בלתי תלויים בתאי T (על פי Kuijpers וחב' ב-J Clin Invest משנת 2010). יש סברה ש-CD20 פועל כתעלת סידן בממברנת התא. הודגם ש-CD20 משחק תפקיד באינטראקציות עם המיקרו-סביבה של תאי B (על פי Pavlasova וחב' ב-Blood משנת 2016).

==הביטוי של CD20==
האנטיגן CD20 מבוטא בכל השלבים של התפתחות תאי B פרט לשלב המוקדם ביותר ולשלב האחרון: CD20 מבוטא משלב המאוחר של pro-B cells, דרך תאי זיכרון, אך אינו מבוטא בשלב המוקדם של pro-B cells או בשלב הבלסטים של תאי פלזמה או בתאי פלזמה עצמם (Walport וחב' ב-Janeway's Immunobiology משנת 2008, Bonilla ו-Bona ב-Textbook of Immunology משנת 2006, ו-Nadler וחב' ב-J Clin Invest משנת 1981). האנטיגן CD20 נמצא בלימפומה של תאי B, ב-hairy cell leukemia, ב-cell chronic lymphocytic leukemia, ב-mycosis fungoides שעבר התמרה (Jullié וחב' ב-Am J Surg Pathol משנת 2013 ובתאי גזע של מלנומה (Fang וחב' ב-Cancer Res משנת 2005). הביטוי של CD20 מו֭וסת על ידי כימוֹקין המאותת דרך הציר CXCR4/SDF1, מה שיכול להיות מעוכב על ידי תרופות המשבשות את האינטראקציה של התאים עם המיקרו-סביבה.

ניתן להשתמש בשיטות אימונו-היסטוכימיות על מנת לקבוע את הנוכחות של CD20 על פני תאים בחתכים של רקמות היסטולוגיות. כיוון ש-CD20 נותר מבוטא על פני תאים ברוב הממאירויות של תאי B, והוא נעדר בממאירויות דומות של תאי T, הוא יכול להיות שימושי מאוד באבחון לימפומות ולויקמיות של תאי B. עם זאת, הנוכחות או היעדרות של CD20 בגידולים אלה, אינה רלוונטית לפרוגנוזה של המחלה (Cooper ו-Leong ב-Manual of diagnostic antibodies for immunohistology משנת 2003). לעתים מוצאים את CD20 חיובי בתרחישים של מחלת הודג'קין, במיאלומה ובטימומה. הנוגדן FMC7 מזהה וריאנט מבני של CD20 הידוע כאנטיגן FMC7 (על פי Polyak וחב' ב-Leukemia משנת 2003, ו-Serke וחב' ב-Cytometry משנת 2001, ו-Deans ו-Polyak ב-Blood משנת 2008).

==מידע קליני==
פלזמה-בלסטים ותאי פלזמה מגורים יכולים לבטא CD20 (על פי Robillard וחב' ב-Blood משנת 2003). החלבון CD20 בדרך כלל מבוטא על תאי B ביחד עם CD19, שהוא סמן התמיינות נוסף של תאי B. נראה ש-CD20 משחק תפקיד בהתפתחות ובהתמיינות של תאי B, באיתות דרך הקולטן של תאי B, וכן באירועים המאתחלים את חלוקת תאי B (על פי Pescovitz ב-Am J Transplant משנת 2006). החלבון CD20 אינו נושר מפני השטח של תאי B, ואינו מוחדר לתוך התאים בהיקשר אליו נוגדן אנטי-CD20, וכן אינו נמצא כאנטיגן חופשי מסיס בצירקולציה. מספר חסכים חיסוניים ראשוניים,  כמו x-linked agammaglobulinemia וכן autosomal recessive agammaglobulinemia, מאופיינים על ידי חסר מוחלט או על ידי ירידה משמעותית בתאי B היקפיים, המבטאים CD20 ו-CD19. 

==משמעות קלינית==
CD20 הוא המטרה של נוגדנים חד-שבטיים כגון ocrelizumab, rituximab, obinutuzumab, ofatumumab, ibritumomab tiuxetan, tositumomab ו-ublituximab, שכולם תכשירים פעילים לטיפול בלימפומות של תאי-B, בלויקמיות ובמחלות אוטו-אימוניות המתווכות על ידי תאי-B. הראו שעיכוב האיתות של קולטני תאי B על ידי ibrutinib משפיע על הביטוי של CD20 ועל היעילות של נוגדנים כנגד CD20. הנוגדן החד-שבטי ofatumumab כנגד CD20 אושר על ידי ה-FDA באוקטובר 2009 לטיפול ב-CLL. הנוגדן החד-שבטי obinutuzumab כנגד CD20 אושר על ידי ה-FDA בנובמבר 2013 לטיפול ב-CLL. תכשירים טיפוליים אנטי-CD20 שהיו בניסויים קדם-קליניים כוללים: obinutuzumab לטיפול ב-SLE; rituximab לטיפול ב-,myalgic encephalomyelitis ocaratuzumab לטיפול בלימפומה פוליקולרית וב-RA,  ocrelizumab לטיפול ב-MS ו-veltuzumab אושר לשימוש בשנת 2015 לטיפול ב-non-Hodgkin's lymphoma וב-immune thrombocytopenia.

מוטציות בגן המקודד ל-CD19 נמצאו קשורות לחסר-חיסוני ראשוני הוּמוֹראלי, המסווג לעתים כ-CVID או common variable immunodefiency (על פי van Zelm וחב' ב-N Eng J Med משנת 2006). פגם זה מופיע ב-1-2% של אלה עם CVID והוא עובר בתורשה אוטוזומלית-רצסיבית. כיוון שהמטופלים האחרונים הם בעלי מספרים נורמאליים של תאי B ללא ביטוי של CD19 על פני התאים, האנטיגן CD19 יכול לשמש סמן לזיהוי מטופלים אלה. 

הספירות המוחלטות של תת-קבוצות של לימפוציטים מושפעות על ידי מגוון של גורמים ביולוגיים, כולל הורמונים, טמפרטורה ונתונים סביבתיים. המחקרים על שינויים צירקדיאניים במהלך היממה בספירת הלימפוציטים, הדגימו הגדלה הדרגתית בספירה של תאי CD4-T במשך היום, בעוד שספירת תאי CD8-T ותאי CD19+ B גדלה בין השעות 0830 עד לשעת הצהריים, ללא שינוי בספירה בין הצהרים ושעות אחר הצהרים. מאידך גיסא, הספירות של תאי natural killer קבועות במשך היום (Carmichael ו-Abayomi בכינוס הבינלאומי על AIDS משנת 2004). שינויים צירקדיאניים בספירות של תאי T בצירקולציה נמצאו במתאם הוֹפכי ביחס לרמות קורטיזול בפלזמה (Dimitrov וחב' ב-Blood משנת 2009 וב-Sleep משנת 2007, וכן Kronfol וחב' ב-Psychosom Med משנת 1997). 

למעשה, ריכוזי קורטיזול וקטכולאמינים מפקחים על המספרים של תאים נאיביים לעומת תאים אפקטורים של תאי T מסוג CD4 ו-CD8. קיימת הסכמה כללית שספירות נמוכות יותר של תאי T מסוג CD4 נמדדות בבוקר בהשוואה לשעות הערב (Malone וחב' ב-J AIDS משנת 1990), וכן בחודשי הקיץ בהשוואה לערב (Paglieroni ו-Holland ב-Transfusion משנת 1994). נתונים אלה מוכיחים שהעיתוי של זמן נטילת הדם, קריטי כאשר מנטרים באופן סדרתי מטופלים לגבי תת-קבוצות של לימפוציטים.

==אבחון דיפרנציאלי==
במטופלים עם CLL ספירת דם מלאה, מאופיינת על ידי לימפוציטוזיס מוחלטת עם למעלה מ-5,000 תאי B במיקרוליטר, שחייבת להתמיד משך 3 חודשים לפחות. הנוכחות של ציטופניה הנגרמת על ידי מעורבות שבטית של מח העצם מבססת את האבחון של CLL ללא קשר לספירה של לימפוציטים היקפיים מסוג B. מטופלים עם פחות מ-5,000 לימפוציטים מסוג B במיקרוליטר עם קשרי לימפה תפוחים וללא ציטופניה הם כנראה לוקים ב-SLL או small lymphocytic leukemia, אך קביעה אבחונית זו חייבת להיות מאושרת על ידי ביופסיה של קשרי לימפה.

הנוכחות של תאי B מסוג CD20+ עם היעדר מקביל של צביעה ל-CD19 במטופלים שאינם מקבלים טיפול על ידי נוגדן חד-שבטי כנגד CD20, או כאלה עם מאפיינים קליניים של מגוון של חסכים אימונולוגיים, מרמז גם לחסר שלCD19  הזקוק להערכה נוספת. חסר של סמני CD20 ו-CD19 על תאי B בדם של חולים שאינם מטופלים על ידי נוגדנים חד-שבטיים כנגד CD20, תואמת חסר מוחלט של תאי B בשלים ושאינם בשלים היקפיים שיכול לנבוע מחסר אימונולוגי ראשוני. 



[[קטגוריה:בדיקות מעבדה: המטולוגיה]]