הצגת המקור של הדף "החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - האיכות של החייאה בסיסית והחייאת לב-ריאה בילדים - Cardiopulmonary resuscitation and emergency cardiovascular care - Pediatric basic life supp"

{{פרק
|ספר=החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף
|מספר הפרק=10
}}
{{הנחיה קלינית
|שם ההנחיה=דגשים בעדכון הנחיות ה-American Heart Association לשנת 2015 לגבי [[החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף]]
|הוועדה המקצועית=American Heart Association
|עריכה=ד"ר רואי בייגל, האיגוד הקרדיולוגי בישראל, חבר בקבוצת עבודה בנושא טיפול קרדיווסקולרי דחוף והצוות הבינלאומי בנושא דגשים בעדכון הנחיות AHA
|תמונה=CPR training-04.jpg
|תחום=
|קישור=[https://www.ahajournals.org/doi/full/10.1161/CIR.0000000000000265 באנגלית]
|תאריך פרסום=2015
}}
סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים
השינויים בהחייאה בסיסית בילדים במקביל לשינויים בהחייאה בסיסית במבוגרים. הנושאים שנבחנו כאן כוללים את הנקודות הבאות:
*אישור מחדש של רצף B←A←C כרצף המועדף להחייאת לב-ריאה בילדים
*אלגוריתמים חדשים להחייאת לב-ריאה בילדים על-ידי איש צוות רפואי, עבור מבצע החייאה אחד ועבור מספר מבצעי החייאה, בעידן הטלפון הסלולרי
*קביעת גבול עליון של 6 סנטימטרים לעומק העיסויים במתבגרים
*שיקוף קצב העיסוי המומלץ של בית החזה בהחייאה בסיסית במבוגרים שהוא 100 עד 120 עיסויים לדקה
*חיזוק משמעותי של העובדה שעיסויים והנשמות נחוצים להחייאה בסיסית בילדים

==B←A←C ==
למרות שהכמות והאיכות של הנתונים התומכים מוגבלות, ייתכן שכדאי לשמור על הרצף הקיים בהנחיות 2010 ולהתחיל החייאת לב-ריאה ברצף B←A←C ולא C←B←A. קיימים פערי ידע, ונחוצים מחקרים מוגדרים לבדיקת הרצף הטוב ביותר להחייאת לב-ריאה בילדים.

הנחיות 2010: התחלת החייאת לב-ריאה בתינוקות וילדים בעיסויי בית החזה ולא בהנשמות (B←A←C ולא C←B←A) . יש להתחיל החייאת לב-ריאה ב-30 עיסויים (על-ידי מבצע החייאה יחיד) או 15 עיסויים (להחייאה בתינוקות וילדים על-ידי שני אנשי צוות רפואי) ולא בשתי הנשמות.

'''סיבה''': בהיעדר נתונים חדשים, לא נערך שינוי ברצף של 2010. עקביות בסדר של עיסויים, נתיב אוויר והנשמות לנפגעי החייאת לב-ריאה מכל הגילים תקל על מבצעי החייאה המטפלים באנשים מכל הגילים לזכור ולבצע את הרצף. שמירה על רצף זהה למבוגרים ולילדים מאפשרת הדרכה עקבית.

==אלגוריתמים חדשים להחייאת לב-ריאה על ידי איש צוות רפואי, עבור מבצע החייאה אחד ועבור מספר מבצעי החייאה==
האלגוריתמים להחייאת לב-ריאה בילדים על-ידי איש צוות רפואי, עבור מבצע החייאה אחד ועבור מספר מבצעי החייאה הופרדו (איורים 7 ו-8) כדי להנחות טוב יותר את מבצעי החייאה דרך השלבים הראשוניים של החייאה בעידן בו שכיח למצוא טלפונים סלולריים עם רמקולים. באמצעות מכשירים אלה, מבצע החייאה יחיד יכול להזעיק את שירותי החירום תוך כדי התחלת החייאת לב-ריאה. מבצע ההחייאה יכול להמשיך בשיחה עם המוקדן במהלך ביצוע החייאת לב-ריאה. אלגוריתמים אלה ממשיכים להדגיש את העדיפות הגבוהה להחייאת לב-ריאה איכותית, ובמקרה של התמוטטות פתאומית נצפית, להשגה מהירה של [[דפיברילטור]] חיצוני אוטומטי (Automated External Defibrillators,{{כ}} AED) לאור הסבירות הגבוהה לכך שהייתה אטיולוגיה לבבית.

[[קובץ:AHA7.jpg|מרכז|600 פיקסלים]]


[[קובץ:AHA8.jpg|מרכז|600 פיקסלים]]


==עומק עיסויי בית החזה==
כדאי שמבצעי החייאה המבצעים עיסוי בית חזה ילחצו את בית החזה לעומק של לפחות שליש מהקוטר הקדמי-אחורי של בית החזה בילדים (תינוקות [מתחת לגיל שנה] עד ילדים עד תחילת [[התבגרות מינית|הבגרות המינית]]). עומק זה משתווה לכ-1.5 אינץ' (4 סנטימטרים) בתינוקות עד 2 אינץ' (5 סנטימטרים) בילדים. ברגע שילדים מגיעים לגיל הבגרות המינית (כלומר, מתבגרים), נעשה שימוש בעומק המומלץ לעיסויי בית החזה במבוגרים שהוא לפחות 2 אינץ' (5 סנטימטרים) אך לא יותר מאשר 2.4 אינץ' (6 סנטימטרים).

הנחיות 2010: כדי להשיג עיסויי בית חזה יעילים, על מבצע ההחייאה ללחוץ לפחות שליש מהקוטר הקדמי-אחורי של בית החזה. עומק זה מתאים לכ-1.5 אינץ' (כ-4 סנטימטרים) ברוב התינוקות וכ-2 אינץ' (5 סנטימטרים) ברוב הילדים.

'''סיבה:''' מחקר אחד במבוגרים הצביע על נזק שנגרם עם עיסויי בית חזה לעומק הגדול מ-2.4 אינץ' (6 סנטימטרים). הדבר גרם לשינוי בהמלצות לגבי החייאה בסיסית במבוגרים וכעת הן כוללות גבול עליון לעומק של עיסויי בית החזה. המומחים ברפואת ילדים קיבלו המלצה זו למתבגרים מעבר לבגרות המינית. במחקר בילדים נצפה שיפור בהישרדות לאחר 24 שעות כאשר עומק העיסויים היה יותר מ-2 אינץ' (51 מילימטרים). ליד מיטת המטופל קשה לשפוט מה עומק העיסוי, ואם יש מכשיר משוב המספק מידע כזה, השימוש בו עשוי להועיל.

==קצב עיסויי בית החזה==
כדי לפשט כמה שיותר את ההכשרה להחייאת לב-ריאה, בהיעדר ראיות מספיקות לגבי ילדים, כדאי להשתמש בתינוקות וילדים בקצב המומלץ לעיסויי בית החזה במבוגרים שהוא 100 עד 120 עיסויים לדקה.

בהנחיות 2010: "לחץ לחיצות מהירות": לחץ בקצב של לפחות 100 עיסויים בדקה.

'''סיבה''': במחקר מרשם נתונים אחד במבוגרים הודגם עומק בלתי מספיק של עיסויי בית החזה עם קצב עיסויים מהיר ביותר. כדי שיהיה קל ככל האפשר ללמוד ולזכור את המידע, בהיעדר נתונים לגבי ילדים, מומחים ברפואת ילדים אימצו את אותן ההמלצות לקצב עיסויים אשר ניתנו לגבי החייאה בסיסית במבוגרים. פרטים נוספים מופיעים בסעיף "האיכות של החייאה בסיסית והחייאת לב-ריאה במבוגרים" בפרסום זה.

==החייאת לב-ריאה הכוללת עיסויים בלבד==
לתינוקות וילדים ב[[דום לב]] יש לבצע החייאת לב-ריאה קונבנציונלית (Conventional cardiopulmonary resuscitation, הנשמות ועיסויי בית חזה). מטבע הדברים רוב מקרי דום הלב בילדים כוללים [[תשניק]] ודורשים הנשמה כחלק מהחייאת לב-ריאה יעילה. מאידך, מכיוון שהחייאת לב-ריאה הכוללת עיסויים בלבד עשויה להועיל במטופלים עם דום לב ראשוני, אם מבצעי החייאה אינם רוצים או אינם יכולים לתת הנשמות, מומלץ שמבצעי החייאה יבצעו החייאת לב-ריאה הכוללת עיסויים בלבד לתינוקות וילדים בדום לב.

בהנחיות 2010: החייאת לב-ריאה מיטבית בתינוקות וילדים כוללת הן עיסויים והן הנשמות, אך עדיף לבצע עיסויים בלבד מאשר לא לבצע החייאת לב-ריאה.

'''סיבה''': במחקרי מרשם נתונים גדולים הודגמו תוצאים גרועים יותר למקרי דום לב תשניקי משוער בילדים (בהם נכללים רוב רובם של מקרי דום הלב בילדים מחוץ לבית חולים) שטופלו בהחייאת לב-ריאה הכוללת עיסויים בלבד. בשני מחקרים, כאשר בדום לב תשניקי משוער לא ניתנה החייאת לב-ריאה קונבנציונלית (עיסויים בתוספת הנשמות), התוצאים לא נבדלו מהתוצאים שהתקבלו כאשר הנפגעים לא עברו החייאת לב-ריאה כלשהי על-ידי עובר אורח. כאשר הייתה אטיולוגיה לבבית משוערת, התוצאים היו דומים כאשר ניתנה החייאת לב-ריאה קונבנציונלית או החייאת לב-ריאה הכוללת עיסויים בלבד.

==ראו גם==
* [[החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף|לתוכן העניינים של ההנחיה]]

[[קטגוריה:קרדיולוגיה]]
[[קטגוריה:הנחיות קליניות]]
[[קטגוריה:ילדים]]