הצגת המקור של הדף "שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections"

{{ערך בבדיקה}}
{{Sub Chapter
|Book=
שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
|Chapter number=3
|Sub Chapter number=10
}}
{{פנקס|
|שם המחבר=פרופסור עמוס ינון, פרופסור יחיאל שלזינגר, דוקטור דוד רווה
|שם הפרק={{שם הדף}}
|עורך מדעי=
|מאת=
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|ערכים=[[צנתר מרכזי]], [[טיפול אנטיביוטי]]}}

==הטיפול בזיהומים ב-Tunneled Central Line==
בטבלה מפורטים סימני ה[[זיהומים]] השונים והגישה לזיהומים אלה{{הערה|שם=הערה1|הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.}}
{{-}}
{|border="1" cellpadding="4"
!מספר	
!סוג הזיהום	
!סימני היכר	
!הגישה האבחנתית וטיפולים
|-
|1.
|זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או [[צלוליטיס]] (Cellulitis)
|סימנים מקומיים כגון: [[כאב]], אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור
|
#תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) +
#אם יש הפרשה: לקחת תרבית +
#תחילת [[טיפול אנטיביוטי]]{{הערה|שם=הערה2|ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ}} +
#*תחילת טיפול IV (Intra-Venous) כמעט תמיד כדי "להציל" את הקטטר
#*התאמת ה[[אנטיביוטיקה]] תהיה על פי תוצאות התרביות
#*משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית
#הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים:
#*אם יש זיהום > 2 סנטימטרים מה-Exit site. בדרך כלל לא ניתן לחסל את הזיהום מבלי להוציא את הקטטר
#*אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 3-2 ימים
#*אם יש סימנים סיסטמיים ([[חום - Fever|חום]], צמרמורת, [[הקאה]] וכדומה) צריך לשקול הוצאת הקטטר באופן דחוף
|-
|2.
|זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel infection
|חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי
|
#תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו-1.2 לעיל +
#הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית +
#תחילת טיפול אנטיביוטי{{הערה|שם=הערה2}} +
#התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות
#משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת האזור המזוהם
|-
|3.
|בקטרמיה או [[ספסיס]]
|חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי [[בחילה]], הקאה, הרגשה כללית רעה וכדומה.
|
#תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל +
#תחילת טיפול אנטיביוטי IV{{הערה|שם=הערה2}} דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות +
#המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי בכל יום (לפחות x 1 ליום) ולשקול ביצוע תרביות דם כמותיות (+ ייעוץ)
#הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר ל-2 או 3 ימים או אם הבקטרמיה נמשכת מעבר ל-2 או 3 ימים{{הערה|שם=הערה3|אם מבודד Pseudomonas או Candida, יש להוציא את הקטטר בכל מקרה}}
|}

==הטיפול האנטיביוטי המומלץ==
===הטיפול דרך הווריד===
הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים.
*בחולה שבא מהקהילה: IV [[Cefazolin]] 1-2 gram x 3 + IV [[gentamicin|Gentamicin]] במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם ל[[תפקוד כלייתי ירוד|תפקוד הכלייתי]]. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר ל[[צפלוספורינים]] מסוג נדחה, יוחלף הצפזולין ב-IV [[Cloxacillin]] 2 gram x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן [[Vancomycin]] במקום צפזולין. במקרה של [[אי ספיקה כלייתית]] יוחלף ה-Gentamicin ב-[[Ceftazidime]] (עם התאמת המינון לפי פינוי [[קראטינין - Creatinine|קריאטינין]])
*בחולה המאושפז מעל 72 שעות: IV Vancomycin + IV [[Amikacin]]. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף Amikacin ב-Ceftazidime או [[Piperacillin-tazobactam|Piperacillin-Tazobactam]] (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)

===הטיפול הפומי===
במקרה של דלקת שטחית קלה (Cellulitis) באזור ה-Exit site בחולה שאינו [[נויטרופניה - Neutropenia|נויטרופני]] ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כמצוין מעלה ויוחל בטיפול Cefuroxime axetil ([[Zinnat]]) 500 miligram x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים בטיפול [[Ciprofloxacin]] 500 miligram x 2.


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

==ביבליוגרפיה==
<blockquote>
<div style="text-align: left; direction: ltr">
*Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45.
</div>
</blockquote>

[[קטגוריה:טיפול נמרץ]]
[[קטגוריה:נפרולוגיה ויתר לחץ דם]]
[[קטגוריה:פנימית]]