הצגת המקור של הדף "המלצות קליניות לטיפול במחלות זיהומיות שכיחות ברפואת שיניים - Frequent dental infections - clinical recommendations"

{{הנחיה קלינית
|שם ההנחיה=המלצות קליניות לטיפול במחלות זיהומיות שכיחות ברפואת שיניים
|תמונה=Teeth by David Shankbone.jpg
|כיתוב תמונה=
|הוועדה המקצועית=נכתב עבור רופאי השיניים בכללית "סמייל"
|עריכה={{רווח קשיח}}
*ד"ר טמיר ברונר 
*ד"ר רולנדה ברקוביץ 
*ד"ר בתשבע גוטסמן 
*ד"ר עופר כהן 
*ד"ר אמיר לביב 
*ד"ר אוה סהר לאור 
*ד"ר חגי סלוצקי 
*ד"ר אמיר שוסטר 
|תחום=[[:קטגוריה:רפואת הפה והשיניים|רפואת הפה והשיניים]]
|קישור=
|תאריך פרסום=מאי 2020
}}
{{הרחבה|טיפול אנטיביוטי מניעתי}}
שימוש מושכל ב[[אנטיביוטיקה]] (Antibiotics) ובתרופות בכלל, הוא אבן יסוד ברפואת שיניים מודרנית ונכונה. בשאיפתנו לשיפור איכות ובטיחות הטיפול, עלינו להקפיד על מתן טיפול אנטיביוטי התואם את צורכי החולה ואת דפוסי העמידות הצפויים. אם אין צורך במתן אנטיביוטיקה- יש להימנע מכך לחלוטין. בזאת נסייע לבלימת המגמה הגוברת של עמידות חיידקים - מהלך שאומץ על ידי כל חברי הקהילה הרפואית, ורופאי השיניים בתוכם.

אנו תקווה כי תמצאו במידע המקובץ בעלון זה כלי שימושי בעבודת היום יום של רופא השיניים במרפאה, ותפיקו ממנו את מירב התועלת.

== הקדמה ==
העמידות הגוברת לאנטיביוטיקה הפכה לאחד האתגרים המשמעותיים ברפואה המודרנית, ויש חשש שתור הזהב של האנטיביוטיקה תם. זנים עמידים הפכו לתופעה שכיחה, ויש חיידקים בעלי עמידות לכל סוגי האנטיביוטיקה הקיימים. פרסם ארגון הבריאות העולמי דו"ח חמור שמעריך כי העולם נכנס במהירות לעידן "שלאחר האנטיביוטיקה"; עידן בו זיהומים יומיומיים עלולים להוות סכנת חיים.

עולם המחלות הזיהומיות צועד לעבר רישום קצר ומבוקר יותר בכל התחומים, ועל רופאי השיניים מוטלת האחריות להתגייס אף הם למאמץ זה.

נתונים עדכניים מארצות-הברית מראים כי 80 אחוזים ממרשמי האנטיביוטיקה נרשמים בקהילה, ורופאי שיניים אחראים על כ-10 אחוזים מכמות זו. ההערכה היא כי חלק לא מבוטל ממתן אנטיביוטיקה על ידי רופאי שיניים אינו מוצדק וחושף את המטופל לתופעות לוואי מיותרות ומידיות, בנוסף לסכנת היווצרות חיידקים עמידים.

לראשונה בכללית סמייל ובשרותי בריאות כללית, מוגשים לציבור הרופאים קווים מנחים לשימוש מושכל באנטיביוטיקה ברפואת שיניים. ההמלצות מתבססות על הספרות העולמית, ומתייחסות הן לטיפול בזיהומים קיימים, והן למניעת זיהומים אודונטוגניים ו/או אנדוקרדיטיס. פרק ייעודי מוקדש למצבים בהם אין התוויה למתן אנטיביוטיקה.

ככלל, הטיפול בזיהומים אודונטוגניים (Odontogenic) הוא כירורגי בראש ובראשונה (ניקוז [[אבצס]] (Abscess)/עקירת שן/טיפול שורש). הטיפול האנטיביוטי הוא טיפול מלווה בלבד, ניתן להתוויות מצומצמות, ויש להגביל את משכו ככל שניתן. גם ההתוויות לטיפול אנטיביוטי מניעתי צומצמו מאד.

המלצות חוברת זו מתייחסות למטופלים בריאים (1/2 ASA{{כ}}, Assigning a Physical Status) לטיפול במסגרת מרפאות הקהילה בלבד.

==מצבים בהם אין צורך בטיפול אנטיביוטי==
#[[כאב שיניים]] אינו התוויה לטיפול אנטיביוטי וניתן לטפל בו לרב בטיפול מקומי
#כשגרה אין צורך בטיפול אנטיביוטי לפני או אחרי עקירת שן
#אין צורך בטיפול אנטיביוטי לדלקת מוך חריפה ([[Pulpitis]])
#כשגרה אין צורך בטיפול אנטיביוטי לאחר טיפול שורש
#אין צורך בטיפול אנטיביוטי בדלקת חניכיים ([[Gingivitis]])
#אין צורך בטיפול למניעת [[Endocarditis]] לפני פעולות או מצבים שאינם נכללים ברשימת ההתוויות לטיפול זה (ראו בהמשך)
#ככלל אין צורך בטיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפול שיניים למטופלים עם [[מפרק מלאכותי|מפרקים מלאכותיים]]

==המלצות טיפוליות במצבים קליניים נפוצים==
===כללי===
במקרה של מטופל עם סימנים קליניים (Clinical) שיכולים להעיד על מעורבות מערכתית או זיהום חללים אנטומיים (Anatomycal) עמוקים (למשל [[קושי בבליעה]], [[קוצר נשימה|קושי בנשימה]], הגבלה בפתיחת פה, [[חום]] מעל 38.5) יש להתייעץ עם מומחה לכירורגיית פה ולסת או להפנות למיון בית-חולים.

ככלל, בעת זיהום חריף יש לטפל במקור הזיהום (עקירה, טיפול שורש, ניקוז מורסה וכדומה). אנטיביוטיקה אינה תחליף לטיפול מקומי, אלא תוספת לו, ואינה מקצרת את משך המחלה אם מקור הזיהום לא טופל.

מתן קורס אנטיביוטי מקדים אינו תנאי הכרחי לביצוע פעולה דפיניטיבית (Definitive), ואין לדחות הפעולה עד להשלמת קורס טיפולי שכזה.

באופן כללי, למקרים הנפוצים ברפואת שיניים תרופת הבחירה היא Moxyvit/Moxypen) [[Amoxicillin]]). לעומת זאת [[Augmentin]]) Amoxicillin/Clavulanate) היא תרופה בעלת טווח רחב, ואינה תרופת הבחירה הראשונה.

{| bgcolor="#FFA07A" border="3"
|-
| '''כשמטופלים מבקשים אנטיביוטיקה, הסבר ששימוש בתכשיר אנטיביוטיקה לא נחוץ ועלול אף להזיק'''
|}

===מורסה אנדודונטלית חריפה (Acute endodontic abscess) זיהום בסב חוד השן===
אם המטופל מדגים רגישות לניקוש (על כל תלוליות השן כדי להבדיל מסדק בכותרת השן) ורגישות למישוש סביב אזור חוד השן, ניתן לנסות לבצע ניקוז דרך השן, החניכיים או פרוזדור הפה. בניקוז דרך השן יש לפנות כל חומר מתוך התעלות ולהגיע עד קצה חוד השן, ואז לראות האם יש ניקוז.

אם יש זיהום סב חודי אך ללא עדות קלינית ל[[מורסה]] או לתהליך שניתן לנקז - יש לתת טיפול אנטיביוטי ולבצע ניקוז בהמשך, אם זה ניתן.

אם המורסה בשלה לפתיחה (לדוגמה מורגשת פלוקטואציה בחניכיים או בפרוזדור הפה) ניתן לבצע ניקוז יחד עם טיפול אנטיביוטי בו זמנית, ואין צורך להמתין עם טיפול אנטיביוטי מקדים עד לניקוז.

בכל מקרה צריך בהמשך לטפל במקור הבעיה בהתאם למקרה (למשל, טיפול שורש, חידוש טיפול שורש, כירורגיה סב חודית יחד עם טיפול שורש בחוד השורש, או עקירת השן).

;טיפול
{| class="wikitable"
|-
! שם גנרי!!שם מסחרי!!מינון למנה (מיליגרמים, מ"ג)!!מנות ביום!!משך (ימים)
|-
! colspan="5" |קו ראשון
|-
|Amoxicillin||Moxypen||500||3||3
|-
! colspan="5" |רגישות ל-[[Penicillin]]
|-
|[[Clindamycin]]||Dalacin||150||4-3||3
|}

===מורסה פריודונטלית חריפה (Acute periodontal abscess) זיהום סב השן והחניכיים===
זיהום באזור כיס החניכיים ואזור סב השן, שטחי יותר מאשר מורסה אנדודונטלית. הטיפול הוא ניקוז. אין הכרח למתן אנטיביוטיקה אם בוצע ניקוז.

אם יש סימנים סיסטמיים יש להוסיף טיפול אנטיביוטי.

;טיפול
{| class="wikitable"
|-
! שם גנרי!!שם מסחרי!!מינון למנה (מ"ג)!!מנות ביום!!משך (ימים)
|-
! colspan="5" |קו ראשון
|-
|Amoxicillin||Moxypen||500||3||3
|-
! colspan="5" |רגישות ל-Penicillin
|-
|Clindamycin||Dalacin||150||4-3||3
|-
! colspan="5" |קו שני (כאשר נכשל טיפול בניקוז מקומי יחד עם טיפול קו ראשון)
|-
|Amoxicillin + [[Metronidazole]]||Moxypen + Flagyl||500 + 250-500||3||3
|-
|Amoxicillin/Clavulanate||Augmentin||875||2||3
|}

===פריקורוניטיס (Pericoronitis) זיהום סב כותרת של שיני בינה===
מצב של זיהום ברקמות הרכות סביב שן בינה .

'''טיפול הבחירה אינו אנטיביוטיקה.'''

אם אין סימנים למעורבות מערכתית יש לתת טיפול בשטיפות מקומיות ([[Chlorhexidine]]) והקפדה על היגיינה אוראלית. כמו כן גם טיפול של שטיפות במרפאה מתחת לאופרקולום. אם קיימת מעורבות מערכתית (למשל בלוטות לימפה נמושות ורגישות תחת למנדיבולה בצד הרלוונטי, קושי בבליעה, קושי בנשימה, הגבלה בפתיחת פה, חום מעל 38.5 מעלות), מומלץ לשלב טיפול אנטיביוטי.

;טיפול:
{| class="wikitable"
|-
! שם גנרי!!שם מסחרי!!מינון למנה (מ"ג)!!מנות ביום!!משך (ימים)
|-
! colspan="5" |קו ראשון
|-
|Amoxicillin||Moxypen||500||3||3
|-
! colspan="5" |רגישות ל-Penicillin
|-
|Clindamycin||Dalacin||150||4-3||3
|-
! colspan="5" |קו שני (כאשר נכשל טיפול בניקוז מקומי יחד עם טיפול קו ראשון)
|-
|Amoxicillin + Metronidazole||Moxypen + Flagyl||500 + 250-500||3||3
|-
|Amoxicillin/Clavulanate||Augmentin||875||2||3
|}

===עקירות שיניים שבקעו לחלל הפה===
ככלל, אין צורך בטיפול אנטיביוטי סביב עקירת שיניים שבקעו לחלל הפה. לא לפני הפעולה וגם לא לאחריה.

===התקנת שתלים דנטליים===
מומלצת מנה אחת בלבד למניעה שעה לפני הפעולה.

אין ערך להמשך טיפול אנטיביוטי לאחר הפעולה.

טיפול:
{| class="wikitable"
|-
! שם גנרי!!שם מסחרי!!מינון למנה (מ"ג)!!מנות ביום!!משך (ימים)
|-
! colspan="5" |קו ראשון
|-
|Amoxicillin||Moxypen||1000-2000||1||1
|-
! colspan="5" |רגישות ל-Penicillin
|-
|Clindamycin||Dalacin||300||1||1
|}

===רגנרציה (Regeneration) של הרכס הגרמי===
בוצעו שלושה מחקרים קליניים טובים בלבד בהקשר של השתלת עצם. כולם עוסקים בהשתלת עצם ממקור עצמי.

בעבודות נצפה יתרון למתן אנטיביוטיקה מניעתית (שעה לפני הפעולה).

לא ידוע מה משך האנטיביוטיקה שלאחר הפעולה, והאם יש בה צורך בכלל.

באף תחום מתחומי הכירורגיה ברפואה לא ממשיכים טיפול אנטיביוטי מניעתי מעבר ליממה אחת.

טיפול:
{| class="wikitable"
|-
! שם גנרי!!שם מסחרי!!מינון למנה (מ"ג)!!מנות ביום!!משך (ימים)
|-
! colspan="5" |קו ראשון
|-
|Amoxicillin||Moxypen||1000-2000||3-1(*)||1
|-
! colspan="5" |רגישות ל-Penicillin
|-
|Clindamycin||Dalacin||300||3-1(*)||1
|}

(*) לדוגמה:
:Amoxicillin - מנה של 1000 מ"ג שעה לפני הפעולה ובמידת הצורך עוד 2 מנות של 500 מ"ג
:Clindamycin - מנה של 300 מ"ג שעה לפני הפעולה ובמידת הצורך עוד 2 מנות של 150 מ"ג

===דלקת חניכיים המערבת ספיגת עצם תומכת (Periodontitis)===
טיפול הבחירה הוא טיפול מקומי בכיסי החניכיים.

טיפול ב-[[T:Periochip|Periochip]] או [[T:Arestin|Arestin]] יכול גם הוא לסייע לטיפול המכני המקומי.

ככלל, אין צורך בטיפול אנטיביוטי במקרים של הקצעת שורשים.

טיפול אנטיביוטי כשלעצמו אינו טיפול למחלה, ויינתן במקרים מיוחדים של מחלה קשה, לאחר היוועצות עם מומחה למחלות חניכיים.

{| bgcolor="#FFA07A" border="3"
|-
| '''רצוי לקדם את גישת השימוש המושכל בשיגרה הטיפולית במרפאה'''
|}

==טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפולי שיניים למניעת זיהומים באיברים מרוחקים==
=== מניעת דלקת זיהומית של פנים הלב (Infective endocarditis ,IE) ===
צומצמו ההתוויות למתן טיפול אנטיביוטי פרופילקטי למניעת [[Endocarditis]]. החלטה על מתן טיפול אנטיביוטי למניעת Endocarditis היא פועל יוצא של:
#אופי וטיב הפעולה הכירורגית בחלל הפה
#המצב הלבבי של המטופל

שני התנאים הנזכרים מעלה צריכים להתקיים על מנת להצדיק מתן אנטיביוטיקה למניעת Endocarditis.
#'''אופי וטיב הפעולה הכירורגית בחלל הפה - פעולות המצריכות מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי:'''{{ש}}טיפולי שיניים הכרוכים במניפולציה (Manipulation) של רקמת החניכיים, או של אזור ה-Periapical של השן, או בפגיעה ברירית הפה
#'''המצב הלבבי של המטופל-מצבים לבביים המצריכים מתן '''טיפול אנטיביוטי מניעתי''' (כל אחד מהבאים):'''
*בעלי [[מסתם תותב]] [ביולוגי (Biological), מכני (Mechanical) או מסתם שהושתל מלעורית ([[TAVI]], {{כ}}Transcatheter aortic valve implantation)]
*נוכחות חומר מלאכותי שהשתמשו בו לתיקון המסתם כגון Annuloplasty rings
*Endocarditis בעבר
*[[מום לב מולד|מום לב כחלוני מולד]] ש:
:*לא תוקן
:*תוקן אך טרם חלפו 6 חודשים מאז התיקון
:*תוקן, אך נותרו Shunt או אי ספיקה (Regurgitation) של המסתם
*מצב לאחר [[השתלת לב]] עם אי ספיקה של המסתם

'''קיימת חשיבות רבה לשמירה על היגיינת הפה בחולים הללו!'''

על כל מטופל הסובל מאחד מהמצבים שבסעיף 2, ועומד לעבור פעולה המתוארת בסעיף 1 - לקבל טיפול אנטיביוטי מונע.

את הטיפול יש ליטול 30–60 דקות לפני הפעולה במנה חד פעמית.

הטיפול המומלץ הוא:{{ש}}

{| class="wikitable"
|-
! שם גנרי!!שם מסחרי!!מינון למנה (מ"ג)!!מנות ביום!!משך (ימים)
|-
! colspan="5" |קו ראשון
|-
|Amoxicillin||Moxypen||2000||1||1
|-
! colspan="5" |רגישות קלה ל-Penicillin (ללא [[Angioedema]]{{כ}}, [[Urticaria]] או [[Anaphylaxis]])
|-
|[[Cephalexin]]||Ceforal||2000||1||1
|-
! colspan="5" |רגישות חמורה ל-Penicillin ({{כ}}Angioedema{{כ}}, Urticaria או Anaphylaxis{{כ}}) (Type I reactions, [[immediate hypersensitivity reactions]])
|-
|Clindamycin||Dalacin||600||1||1
|-
|[[Azithromycin]] (*) או [[Clarithromycin]] (*)||Azenil או Klacid, Karin||500||1
|}

(*) תכשירים אלו אינם מאושרים להתוויה זו בכללית

אין צורך במתן טיפול אנטיביוטי מונע למי שנושא [[Stent]] או [[קוצב]], או שעבר [[ניתוח מעקפים]], או למי שאצלו מסתם אאורטלי מסויד (Calcified aortic valve), או [[מסתם אאורטלי דו צניפי]], או [[Mitral valve prolapse|צניחה (Prolapse) של המסתם המיטרלי]] (Mitral) (ללא קשר למידת חומרתו) - גם אם מועמד לפעולה המתוארת בסעיף 1.

כמו כן אין צורך במתן טיפול אנטיביוטי לפני הזרקה מקומית למטרות אילחוש אם אין זיהום באזור, אין צורך במתן טיפול אנטיביוטי מונע לפני טיפולים אורתודנטיים, התקנת גשר, צילום שיניים, או במצבי דימום מהשפתיים או רירית הפה בשל טראומה- גם לא בחולים הסובלים מהמצבים המתוארים בסעיף 2.

===מניעת זיהומים במפרקים מלאכותיים===
על פי ההמלצות העדכניות- ככלל אין צורך בטיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפול שיניים למטופלים עם [[מפרקים מלאכותיים]].

==טיפול אנטיביוטי ברפואת שיניים בילדים==
===פצעים בחלל הפה===
יש לבצע הערכת סיכון המטופל לזיהום [מחלות סיסטמיות (Systemic), [[תת-תזונה]] וכדומה] וסוג הפצע: לכלוך, אדמה, חצץ, גופים זרים, שברים פתוחים או פגיעה במפרקים, הם בעלי סיכון מוגבר להתפתחות זיהומים. אם התגובה הקלינית לטיפול ראשוני אינה מספקת, על רופא השיניים לבצע הערכה מחודשת, לשקול לקיחת תרביות ו/או החלפת טיפול, וזאת גם בטרם סיום תקופת הטיפול.

יש להעריך מצב חיסוני ל-[[Tetanus]] ולתת מנת חיסון Booster באם יש צורך.

טיפול:
{| class="wikitable"
|-
! שם גנרי!!שם מסחרי!!מינון יומי (מ“ג/ק“ג/יום,
מיליגרמים/קילוגרמים/יום)
!מנות ביום!!משך (ימים)
|-
! colspan="5" |קו ראשון
|-
|Amoxicillin||Moxypen/Moxivit||40-20 (מינון מקסימלי ליום 1500 מ"ג)||3||5
|-
! colspan="5" |רגישות לפניצלין
|-
|Clindamycin||Dalacin||20-8 (מינון מקסימלי ליום 600 מ"ג)||3||5
|-
! colspan="5" |או
|-
|Azithromycin||Azenil||10 (מינון מקסימלי ליום 500 מ"ג)||1||3
|}

===דלקת מוך חריפה, פיסטולה (Fistula) מפרישה או נפיחות אינטרא-אוראלית Pulpitis, Localized intra oral swelling, Draining sinus tract ממוקדת===
אין צורך בטיפול אנטיביוטי.

=== צלוליטיס של הפנים ממקור דנטאלי Facial cellulitis of dental origin===
במקרים עם מעורבות סיסטמית, אך לא רק, התערבות כירורגית מיידית היא הכרחית, ויש צורך באשפוז. סימנים למעורבות סיסטמית - [[חום]] סיסטמי, אסימטריה (Asymmetry) של הפנים, נפיחות פנים, [[Trismus]], דופק מואץ, [[קושי בבליעה]] ו[[מצוקה נשימתית]] - דורשים טיפול חירום באשפוז. מומלץ טיפול אנטיביוטי תוך ורידי.

===טראומה דנטלית לשיניים קבועות (Dental trauma)===
אנטיביוטיקה סיסטמית מומלצת כטיפול משלים במקרים של שרוש של שיניים קבועות במקרה והשן הוחזרה למכתשית, עם Apex פתוח או סגור.

טיפול:

{| class="wikitable"
|-
! שם גנרי!!שם מסחרי!!מינון יומי (מ“ג / ק“ג / יום)!!מנות ביום!!משך (ימים)
|-
! colspan="5" |ילדים עד גיל 12 שנים (*)
|-
|Amoxicillin||Moxypen/Moxivit||40-20 (מינון מקסימלי ליום 1500 מ"ג)||3||7
|-
! colspan="5" |ילדים מעל גיל 12 שנים
|-
|Doxycycline||Doxyllin||100 מ"ג ליום||1||7
|}

(*) שימוש ב-[[Tetracycline]] תחת גיל 12, אינו מומלץ עקב חשש לשינוי הצבע של השיניים

{| bgcolor="#FFA07A" border="3"
|-
| '''שימוש מופרז באנטיביוטיקה מגביר את הסיכון ליצירת חיידקים עמידים'''
|}

===מניעת דלקת זיהומית של פנים הלב בילדים (Infective Endocarditis ,IE)===
ההתוויות למתן טיפול אנטיביוטי מניעתי למניעת Endocarditis זהות להתוויות בקרב מבוגרים (ראו בהמשך).
הטיפול ניתן כמנה חד פעמית, 30-60 דקות לפני הפעולה.

טיפול:

{| class="wikitable"
|-
! שם גנרי!!שם מסחרי!!מינון יומי (מ“ג/ק“ג/יום)!!מנות ביום!!משך (ימים)
|-
! colspan="5" |טיפול בחירה
|-
|Moxypen||Moxivit /Amoxicillin||50 (מינון מקסימלי ליום 2000 מ"ג)||1||1
|-
! colspan="5" |רגישות לפניצילין (ללא אנגיואדמה, אורטיקריה או אנאפילקסיס)
|-
|Cephalexin||Ceforal||50 (מינון מקסימלי ליום 2000 מ"ג)||1||1
|-
! colspan="5" |רגישות חמורה לפניצילין (אנגיואדמה, אורטיקריה או אנפילקסיס) (Type I reactions, immediate hypersensitivity reactions)
|-
|Clindamycin||Dalacin||20 (מנה מקסימלית ליום- 600 מ"ג)||1||1
|-
! colspan="5" |או
|-
|Azithromycin||Azenil||15 (מנה מקסימלית ליום- 500 מ"ג)||1||1
|-
! colspan="5" |או
|-
|(*) Clarithromycin||Klacid, Karin ||15 (מנה מקסימלית ליום- 500 מ"ג)||1||1
|}

(*) Clarithromycin אינו מאושר להתוויה זו בכללית

==מניעת הדבקה במחלות וירליות המועברות באמצעות דם==
רופאי שיניים חשופים להדבקות בעקבות דקירות/פציעות תוך כדי עבודה. הזיהומים הנגיפיים הידועים כפוטנציאלים (Potential) להדבקה הם:
*[[הפטיטיס B|Hepatitis B]] - סיכויי הדבקה של כ-30 אחוזים בדקירה [כאשר [[HBeAg]]{{כ}} (Hepatitis B e-antigen) חיובי]
*[[הפטיטיס C|Hepatitis C]] - סיכויי הדבקה של כ-30 אחוזים בדקירה
*[[HIV]]{{כ}} (Human Immunodeficiency Viruses) - סיכויי הדבקה של כ-0.3 האחוז בדקירה מחולה שאינו מטופל בטיפול אנטי נגיפי{{ש}}במי שמאובחן ומטופל - סיכויי ההדבקה יורדים עוד הרבה יותר.{{ש}}(הטיפול ל-HIV ניתן לכל המאובחנים, ללא קשר לשלב מחלתם)

לפיכך:
# יש להתייחס לכל מטופל כאל נשא אפשרי של אחת המחלות הנזכרות למעלה, ולנקוט תמיד באמצעי זהירות שגרתיים (Universal precautions : כפפות, חלוק, מסכה, משקפי מגן, היגיינת ידיים)
# יש להקפיד על חיסון מלא להפטיטיס B, וביצוע רמת נוגדנים חודש לאחר סדרת החיסון. תגובה מספקת לחיסון נחשבת ככייל נוגדנים שרמתו 10 mIU/ml{{כ}} (milli International Units/milliliter) ומעלה
#אין הצדקה לשבץ לסוף יום העבודה חולים המאובחנים במחלות לעיל
# אין הצדקה לשימוש בכפפות כפולות בטיפול במי שמאובחנים במחלות לעיל
#במקרה של דקירה מחולה HIV ידוע - יש לפנות לחדר מיון עם פרטי המטופל ופרטי מרכז [[AIDS]]{{כ}} ( Acquired ImmunoDeficiency Syndrome) בו מקבל טיפול, וזאת על מנת להעריך צורך בטיפול מונע. ניתן לתת טיפול מונע עד 48–72 שעות מהדקירה, אך יעילותו רבה יותר ככל שמתחילים מוקדם יותר
# יש להקפיד על היגיינת ידיים ועל ניקוי אזור הטיפול בין חולה לחולה על פי הנחיות משרד הבריאות - ראו מקור בהמשך

אין להימנע או להתחמק מטיפול בחולים בטל האבחנות לעיל!!!

כאמור, מי שאינו ידוע - מסכן את הצוות יותר מאשר מי שהסטטוס שלו ידוע ומטופל.

==ביבליוגרפיה==
<div class="mw-content-ltr">
#Aas JA. et al. Defining the normal bacterial flora of the oral cavity. J Clin Microbiol. 2005;43(11):5721-32.
# Dewhirst FE. et al. The human oral microbiome. J Bacteriol. 2010;192(19):5002-17.
#World Health Organization. Antimicrobial resistance: global report on surveillance (WHO, 2014.)
# Marcussen KB. et al. A Systematic Review on Effect of Single-Dose Preoperative Antibiotics at Surgical Osteotomy Extraction of Lower Third Molars. J Oral Maxillofac Surg. 2016;74(4):693-703.
# Herrera D, Alonso B, Leon R, et al. Antimicrobial therapy in periodontitis: the use of systemic antimicrobials against the subgingival biofilm. J Clin Periodontol. 2008;35(Suppl 8):45-66.
#Mombelli A, Cionca N, Almaghlouth A. Does adjunctive antimicrobial therapy reduce the perceived need for periodontal surgery? Periodontol 2000. 2011;55: 205-16.
# Lewis MA. et al. Short-course high-dosage amoxycillin in the treatment of acute dento-alveolar abscess. Br Dent J. 1986;25;161:299-302.
# Chardin H, et al. Reduced susceptibility to amoxicillin of oral streptococci following amoxicillin exposure. J Med Microbiol. 2009;58:1092-7.
# Flynn TR. What are the antibiotics of choice for odontogenic infections, and how long should the treatment course last? Oral Maxillofac Surg Clin North Am. 2011;23:519-36.
# Fazakerley MW, et al. A comparative study of cephradine, amoxycillin and phenoxymethylpenicillin in the treatment of acute dentoalveolar infection. British Dental Journal. 1993:174:359-63.
#Martin MV, et al. Acute dentoalveolar infections: an investigation of the duration of antibiotic therapy. British Dental Journal 1997;183:135-7.
#Evidence-based clinical practice guideline on antibiotic use for the urgent management of pulpal- and periapical-related dental pain and intraoral swelling: A report from the American Dental Association. J Am Dent Assoc. 2019 Nov;150(11):906-921.e12. doi: 10.1016/j.adaj.2019.08.020.
</div>

מניעת דלקת זיהומית של פנים הלב:
<div class="mw-content-ltr">
#American Dental Association (ADA) https://www.ada.org/en/member-center/oral-health-topics/antibiotic-prophylaxis
#American College of Cardiology (ACC) and American Heart Association (AHA) https://www.ahajournals.org/doi/full/10.1161/CIR.0000000000000503
#European Society of Cardiology (ESC) and the European Association for Cardio-Thoracic Surgery (EACTS) https://academic.oup.com/eurheartj/article/38/36/2739/4095039
#
https://academic.oup.com/eurheartj/article/36/44/3075/2293384#108779528
</div>

כרטיס למטופל:
<div class="mw-content-ltr">
#https://www.heart.org/-/media/data-import/downloadables/c/b/3/pe-pdf-chd-infectiveendocarditiswalletcard-ucm_307644.pdf?la=en&hash=5820A3F9A2A8D4CFA104B1CA4BF8C386831DA712
</div>

מניעת זיהומים במפרקים מלאכותיים:
<div class="mw-content-ltr">
#American Dental Association (ADA) https://www.ada.org/en/member-center/oral-health-topics/antibiotic-prophylaxis
#https://www.ada.org/~/media/EBD/Files/ADA_Chairside_Guide_Prosthetics.pdf?la=en
</div>

מניעת הדבקה במחלות וירליות המועברות באמצעות דם:
<div class="mw-content-ltr">
#https://www.health.gov.il/hozer/DT01_03.pdf
</div>
ילדים:
<div class="mw-content-ltr">
#Judicious use of antibiotics in dental practice. Refuat Hapeh Vehashinayim. 2004 Oct:21(4): 27-34.
#Pediatric Dentistry - Reference manual.
</div>


{{ייחוס|{{ש}}
ד"ר טמיר ברונר{{ש}}
ד"ר רולנדה ברקוביץ{{ש}}
ד"ר בת שבע גוטסמן וד"ר מרסלו לאו PhD. מנהלי התכנית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה בקהילה.{{ש}}
ד"ר עופר כהן{{ש}}
ד"ר אמיר לביב{{ש}}
ד"ר דורון נצר - ראש אגף רפואה, חטיבת הקהילה שרותי בריאות כללית.{{ש}}
ד"ר אוה סהר לאור - ראש תחום בריאות השן, חטיבת הקהילה שרותי בריאות כללית.{{ש}}
ד"ר חגי סלוצקי - רופא שיניים ראשי כללית סמייל -ש.ל.ה.{{ש}}
ד"ר אמיר שוסטד, יועץ להנה"ר לאנטיביוטיקה רפואת שיניים}}

[[קטגוריה:הנחיות קליניות]]
[[קטגוריה:זיהומיות]]
[[קטגוריה:קרדיולוגיה]]
[[קטגוריה:רפואת הפה והשיניים]]