הצגת המקור של הדף "טיפול קצוב בזמן לחולים עם לויקמיה לימפוציטית כרונית - Time-limited treatment for patients with chronic lymphocytic leukemia"

{{ערך בבדיקה}}
{{מחלה
|תמונה=Diagram showing the cells CLL afects CRUK 296.svg
|כיתוב תמונה=תרשים המראה את התאים המושפעים על ידי CLL
|שם עברי=טיפול קצוב בזמן לחולים עם לויקמיה לימפוציטית כרונית (CLL)
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=ד"ר גלעד יצחקי
|אחראי הערך=
}}

 
לויקמיה לימפוציטית כרונית (chronic
היא (CLL- lymphocytic leukemia t ך /	הלויקמיה השכיחה ביותר בעולם המערבי עם היארעות של כחמישה מקרים חדשים ל־ססס,100 אנשים בשנה, כאשר בישראל מאובחנים כ־450 חולים חרשים בשנה וגילם החציוני בעת האבחנה הינו 70 שנה.
מהלר מחלת CLLT וריאבילי: בעור שבחלק מהמטופלים המחלה מתקדמת באיטיות והם אינם נדרשים לטיפול במשך עשורים (אם בכלל), באחרים המחלה מתקדמת בקצב מהיר והם נדרשים לטיפול עם האבחנה או מעט אחריה. אס כי גורמים פרוגנוסטיים רבים משפיעים על מהלך המחלה, המשמעותיים ביותר הם: unmutated
immunoglobulin heavy chain variable region
(או UM-1GHV), חסר בורוע הקצרה של כרומוזום 17 (dc117p) ומוטציות ב־53?ד (TP53mu1). גורמים אלה מנבאים לא רק את קצב התקדמות המחלה
(TTR - time to treatment) והזמן עד לטיפול
אלא, בחלקם, גם את קצב הישנות המחלה1".
הטיפול ב־1ס - מעכבי BTK
הטיפול ^CLL עבר מהפך בעשור האחרון, עם כניסתן של תרופות מסוג small molecules מכוונות־מטרה (targeted agents), אשר הוכחו כיעילות יותר מטיפול כימו־אימונותרפי (C1T) ולכן הפכו לסטנדרט הטיפולי ב/1ס בקו ראשון ומתקדם.
איברוטיניב היתה התרופה הראשונה בשימוש. זהו מעכב של BTK) Bruton's tyrosine kinase), אנזים חיוני במעבר האותות מקולטן תאי-8 BCR)), אשר הוכיח את יעילותו בקו מתקדם (21(RESONATE, וראשון (2-®(RESONATE ואף בקבוצת החולים עם מדדים פרוגנוסטיים גרועים (17-141(RESONATE. כמו בן, איברוטיניב נמצאה עדיפה, מבחינת יעילות ובטיחות, מכל אחר משלושת משלבי cm שהיו נהוגים עד לא מכבר
(ECOG1912 ,ALLIANCE ,iLLUMlNATE)
(W)ובייחוד בחולים עם גורמים פרוגנוסטיים גרועים (UM-IGHV למשל).
90 | medic סל שיחתי הבריאות 2023
עם זאת, מרבית החולים לא מגיעים להפוגה מלאה (CR) וצריכים להמשיך את התרופה עד להתקדמות מחלתם או להופעתן של תופעות לוואי המחייבות את הפסקתה. תופעות הלוואי של איברוטיניב נובעות מעיכוב BTK וקינאזות נוספות (off-target effect) בתאים שאינם תאי CLL. תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן שלשול, תסמיני upper-G1, עייפות, ארתרלגיות, יתר לחץ דם, פריחה, אכימווות, נויטרופניה, זיהומים (בעיקר נשימתיים), שיעול וחום. שכיחותן של מרבית תופעות הלוואי המשמעותיות (3 grade) פוחתת לאורך השנתיים הראשונות לטיפול והיא נמוכה יותר בחולים בקו ראשון לעומת מתקדם.
עם ואת, חשוב לציין כי השכיחות של יתר לחץ רם משמעותי עולה לאורך השנים, והיארעות של פרפור פרוזדורים מתמידה ומגיעה עד לכ־15% במעקב של שלוש שנים ובתלות בגורמי סיכון נוספים81,. שכיחותם של יתר לחץ דם ופרפור פרוזדורים פחותה במעכבי BTK מדור שני, כגון אקלברוטיניב (acaiabrutinib) אשר מאושרת אף היא לטיפול ב־CLL לאחר שנמצאה יעילה מכימותרפיה בקו מתקדם (מחקר 1(ASCENDS״ ובקו ראשון (1(ELEVATE-TN״" ואף הושוותה ישירות מול איברוטיניב בקו מתקדם (-ELEVATE
.,",(RR
טיפול קצוב בזמן ב־1ס
ונטוקלקס מהווה חלופה טיפולית ^CLL בקו מתקדם ובקו ראשון. ונטוקלקם הינה מעכב של BCL2, חלבון אנטי־אפופטוטי אשר מבוטא ביתר בתאי CLL ומהווה אחד המנגנונים המרכזיים במניעת התמותה שלהם. ואכן, עיכוב BCL2 עלול להוביל לתסמונת פירוק הגידול (tumor lysis syndrome) ולכן יש להקפיד על עלייה הדרגתית במינון על פני חמישה שבועות ולפי פרוטוקול סדור. בשימוש קפדני בפרוטוקול זה, לא דווחו מקרים של TLS קליני.
ונטוקלקס הדגימה יעילות מרשימה כתרופה בודדת או בשילוב עם ריתוקסימב בקו מתקדם לטיפול ובייחוד בחולים עם מדדים פרוגנוסטיים גרועים”״. במחקר n־MURANO, המשלב ונטוקלקס־ריתוקסימב (Ven-R) ניתן למשך שנתיים והושווה לבנדמוסטין־ריתוקסימב ב־389 חולי CLL עם מחלה נשנית21". שיעור התגובה עם Ven-R עמד על 93% ושיעור היעדר מחלה
undetectable minimal residual) שארית
uMRD disease -) בדם פריפרי היה 62%, גבוה משמעותית מאשר עם כימותרפיה, במעקב בן חמש שנים אשר פורסם לאחרונה נמצא PFS חציוני בן 53.6 חודשים (לעומת 17 חודשים בזרוע C1T). כמו כן, נמצא שיפור בתוחלת החיים (overall OS - survival). שלוש שנים מסוף טיפול, שיעור ההישררות הכוללת של החולים שטופלו בונטוקלקס עם ריטוקסימאב עמר על 82% לעומת 62% במשלב של בנדמוסטין עם ריטוקסימאב'”,.
מחקר ה־14 CLL של הקבוצה הגרמנית הוא המחקר המרכזי שבחן את יעילות הטיפול עם ונטוקלקס בקו ראשון ובו הושוו מתן ונטוקלקס למשך שגה בשילוב עם אובינוטוזומב (בחצי השנה הראשונה) (Ven-O) לעומת כלורמבוציל־ אובינוטוזומאב (Clb-O) ב־432 חולים עם תחלואה נוספת או פגיעה בתפקוד כלייתי (unfit), כאשר הגיל החציוני של החולים היה 72 (טווח, 89-41)141,. הטיפול נסבל היטב, תופעות הלוואי מההגה 3 ומעלה השכיחות ביותר היו נויטרופניה (50%), תרומבופניה (15%), אנמיה (8%) וזיהומים (15%). רובן המוחלט חלפו עם סיום הטיפול®". שיעור התגובה ^Ven-o בסוף הטיפול עמר על כ־85% (50% תגובה מלאה) וכ־75% 11“uMRD. במעקב בן חמש שנים, שהתפרסם לאחרונה בכנס ההמטולוגי האירופאי (EHA), ה־ PFS החציוני עם Ven-o טרם הושג (לעומת 36 חודשים עם Clb-o) ו־PFS בחמש שנים עמר על כ־63% עם Ven-o לעומת 27% בזרוע הביקורת. כמו כן, 72% מחולי CLL שטופלו ב־ס-מ¥6 לא נזקקו לקו טיפול נוסף בתקופה זו71".
במחקר זה, כ־18% מכלל החולים נותרו עם uMRD כארבע שנים מסיום טיפול עם Ven-o. גם כאן, כמו במחקר MURANOT, תוחלת החיים של

חולים שהשיגו uMRD בסוף טיפול גבוהה יותר לעומת אלה שלא השיגו ואת. עובדה וו מחוקת את הצורך בגישה טיפולית מבוססת 6,MRD". עם ואת חשוב לציין כי בחולים עם גורמי סיכון גרועים, משך התגובה קצר יותר לאחר הפסקת הטיפול. הגם ששיעור התגובה, לרבות uMRD, דומה בחולים ללא קשר לקבוצת הסיכון, נמצא כי PFSD החציוני בחולים עם UM-IGHV הוא 64 חודשים, ובחולים עם אברציה TP53D הוא 49 חודשים, אך לא הושג (not reached) בחולים ללא גורמי סיכון אלה. יתר על כן, תוחלת החיים של מטופלים עם אברציה TP53D קצרה יותר באופן משמעותי סטטיסטית מזו של אלה ללא אברציה בגן, ולכן הגישה המקובלת היום היא להעדיף טיפול מתמשך בחולים אלה. לעומת ואת, IGHV לא נמצא כפקטור פרוגונוסטי בחולים אלה",.
מנגנוני העמידות בחולים הנשנים לאחר טיפול מבוסס ונטוקלקס עודם נבחנים במחקרים השונים. במחקר CLL14D הורגם כי עומס המוטציות הנרכשות קטן לאחר 0-Ven לעומת 0-cib וכי לא נמצאו מוטציות בחלבונים הקשורים במסלול 8'BCL2D". בהתאם לכך, שיעור התגובה של טיפול חוזר מבוסס ונטוקלקס עומד על 100%-80%, הגם שעדיין מדובר במחקרים הכוללים מספר חולים מועט'"׳"2,. בכל זאת, מבחינה עקרונית, טיפול תחום בזמן מאפשר חזרה על הטיפול עם הישנות המחלה והדבר נבחן במחקרים פרוספקטיביים.
משלבי תרופות
מנגנוני הפעולה של איברוטיניב וונטוקלקס הם סינרגיסטים. איברוטיניב מזיח את התאים מהנישות שלהם בקשרי הלימפה ומרגש את התאים לפעולה של ונטוקלקס, כך שמשלב התרופות מביא לחיסול תאים נחים ומתחלקים"2,. מספר מחקרים בחנו את האפשרות לטיפול קצוב בזמן עם איברוטיניב + ונטוקלקס (1+V) בקו מתקדם ובקו ראשון והדגימו שיעור תגובה גבוה 1־uMRD במת העצם שהגיע קרוב ל־80% והיתרגם ל־15<1 ממושך. לאחרונה, פורסם מחקר GLOWD, אשר השווה בין 1+v אשר ניתן לכשנה לבין 0-cib בחולים unfit• במעקב חציוני של 34 חורשים, PFSD עמד על 80% לטובת השילוב 1+v עם uMRD של 55%. חשוב לציין כי בקבוצת חולים מבוגרים שסבלו מתחלואה נוספת משמעותית, שיעור תופעות לוואי קשות היה גבוה, לרבות תמותה של כ־6.6% שיוחסה לטיפולי22,. לעומת ואת, במחקר CAPTIVATED, אשר כלל 159 חולים צעירים מגיל 70, דווח על מקרה תמותה יחיד שנקשר בטיפול. שיעור תופעות הלוואי הקשות היה נמוך משמעותית. בהתאמה, שיעור uMRD בדם פריפרי הגיע ל־77% ו־PFS בשנתיים עמד על 95%״2>.
לאחרונה פורסמו תוצאות ראשונות ממחקר CLLI 3D של הקבוצה הגרמנית אשר בחן שילובי תרופות ״ביולוגיות״ מול C1T בחולים כשירים (fit). חולים אשר טופלו Ven-OD עם או בלי איברוטיניב השיגו PFS ארוך משמעותית לעומת Ven-R או 24’ciT,. כמו כן, החולים שטופלו Ven-OD ואלה שטופלו VenO+1D הגיעו לאחוזים גבוהים של 86%) uMRD ו־92% בהתאמה), בהשוואה ל־52% בזרוע CIT-n«» תוצאות ממחקר רומה שבחן שילוב של ונטוקלקס 

 
תמונה 1. ממאירות המפולוגיח, לוקמיה לימפוציפיח כרונית, עם הצטברות של לימפוציטים B חריגים. צילום: שאפרסטוק



==ביבליוגרפיה==
{{ייחוס|ד"ר גלעד יצחקי, מרפאת CLL, המכון ההמטולוגי, המרכז הרפואי רבין}}

<center>'''פורסם ב[http://medicalmagazines.co.il/issue75/index.html?r=75 חוברת סל שירותי בריאות 2023], עמודים 92-90'''</center>

[[קטגוריה:אונקולוגיה]]
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:עור ומין]]