הצגת המקור של הדף "צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - צריכת UPF, עודף משקל, השמנה והשמנה בטנית - Ultra-processed food consumption, overweight, obesity and abdominal obesity"

{{פרק
|ספר=צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - נייר עמדה
|מספר הפרק=2
}}
מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 עלתה באופן ניכר השכיחות של עודף משקל והשמנה - אלו מהווים נושאים מרכזיים וגלובאליים בתחום בריאות הציבור{{הערה|שם=הערה1|World Health Organization. Overweight and obesity. 2020}}. מדו"ח שפורסם על ידי ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization, WHO) עולה, כי השכיחות של עודף משקל או השמנה בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל היא 64.3 אחוזים (70.9 אחוזים מהגברים ו-57.8 אחוזים מהנשים) והשכיחות של השמנה היא 26.1 אחוזים (25.9 אחוזים מהגברים ו-26.2 אחוזים מהנשים){{הערה|שם=הערה2|WHO European Regional Obesity Report 2022}}.

== מחקרי תצפית ==
ב-9 מתוך 11 מחקרי חתך{{הערה|שם=הערה3|Reeds J, Mansuri S, Mamakeesick M, Harris SB, Zinman BMartinez-Perez C, San-Cristobal R, Guallar-Castillon P, Martinez-Gonzalez MA, Salas-Salvado J, Corella D, et al. Use of different food classification systems to assess the association between ultra¬processed food consumption and cardiometabolic health in an elderly population with metabolic syndrome (Predimed-plus cohort). Nutrients 2021;13}}{{הערה|שם=הערה4|Machado PP, Steele EM, Levy RB, da Costa Louzada ML, Rangan A, Woods J, et al. Ultra-processed food consumption and obesity in the Australian adult population. Nutr Diabetes 2020;10}}{{הערה|שם=הערה5|Nardocci M, Polsky JY, Moubarac JC. Consumption of ultra-processed foods is associated with obesity, diabetes and hypertension in Canadian adults. Can J Public Heal 2021;112:421-9}}{{הערה|שם=הערה6|Rauber F, Steele EM, da Costa Louzada ML, Millett C, Monteiro CA, Levy RB. Ultra-processed food consumption and indicators of obesity in the United Kingdom population (2008-2016). PLoS One 2020;15:1-15}}{{הערה|שם=הערה7|Nardocci M, Leclerc B-S, Louzada M-L, Monteiro CA, Batal M, Moubarac J-C. Consumption of ultra-processed foods and obesity in Canada. Can J Public Heal 2019;110:4-14}}{{הערה|שם=הערה8|Juul F, Martinez-Steele E, Parekh N, Monteiro CA, Chang VW. Ultra-processed food consumption and excess weight among US adults. Br J Nutr 2018;120:90-100}}{{הערה|שם=הערה9|Silva FM, Giatti L, De Figueiredo RC, Molina MDCB, De Oliveira Cardoso L, Duncan BB, et al. Consumption of ultra-processed food and obesity: Cross sectional results from the Brazilian Longitudinal Study of Adult Health (ELSA-Brasil) cohort (2008-2010). Public Health Nutr 2018;21:2271-9}}{{הערה|שם=הערה10|Da Silveira JAC, Meneses SS, Quintana PT, Santos V de S. Association between overweight and consumption of ultra-processed food and sugar-sweetened beverages among vegetarians. Rev Nutr 2017;30:431-41}}{{הערה|שם=הערה11|Louzada ML da C, Baraldi LG, Steele EM, Martins APB, Canella DS, Moubarac JC, et al. Consumption of ultra-processed foods and obesity in Brazilian adolescents and adults. Prev Med (Baltim) 2015;81:9-15}}, ובכל שבעת מחקרי העוקבה שנסקרו{{הערה|שם=הערה12|Konieczna J, Morey M, Abete I, Bes-Rastrollo M, Ruiz-Canela M, Vioque J, et al. Contribution of ultra-processed foods in visceral fat deposition and other adiposity indicators: Prospective analysis nested in the PREDIMED-Plus trial. Clin Nutr 2021;40:4290-300}}{{הערה|שם=הערה13|Rauber F, Chang K, Vamos EP, da Costa Louzada ML, Monteiro CA, Millett C, et al. Ultra-processed food consumption and risk of obesity: a prospective cohort study of UK Biobank. Eur J Nutr 2021;60:2169-80}}{{הערה|שם=הערה14|Insausti HS, Onsurbe MJ, Vargas CDo, Garcia JR, Banegas JR, Artalejo FR, et al. Ultra-Processed Food Consumption Is Associated with Abdominal Obesity: A Prospective Cohort Study in Older Adults. Nutrients 2020;12:2368}}{{הערה|שם=הערה15|Beslay M, Srour B, Mejean C, Alles B, Fiolet T, Debras C, et al. Ultra-processed food intake in association with BMI change and risk of overweight and obesity: A prospective analysis of the French NutriNet-Sante cohort. PLoS Med 2020;17:1-19}}{{הערה|שם=הערה16|Canhada SL, Luft VC, Giatti L, Duncan BB, Chor D, Fonseca MDJMD, et al. Ultra-processed foods, incident overweight and obesity, and longitudinal changes in weight and waist circumference: The Brazilian Longitudinal Study of Adult Health (ELSA-Brasil). Public Health Nutr 2020;23:1076-86}}{{הערה|שם=הערה17|Gomez-Donoso C, Martinez-Gonzalez MA, Gea A, Murphy KJ, Parletta N, Bes-Rastrollo M. A food¬based score and incidence of overweight/obesity: The Dietary Obesity-Prevention Score (DOS). Clin Nutr 2019;38:2607-15}}{{הערה|שם=הערה18|Mendonca R de D, Pimenta AM, Gea A, De La Fuente-Arrillaga C, Angel Martinez-Gozales M, Souza Lopes AC, et al. ultraprocessed food consumption and risk of overweight and obesity: The University of Navarra Follow-Up (SUN) cohort study. Am J Clin Nutr 2016;104:1433-40}} נמצא כי צריכת UPF קשורה למדד מסת הגוף (BMI) גבוה יותר, עודף משקל, השמנה, והשמנה בטנית. ברוב המחקרים הניתוח התבסס על שיטת NOVA לסיווג המזונות. בסקר בריאות ותזונה לאומי שכלל 15,977 מבוגרים (National Health and Nutrition Examination Survey, NHANES) אמריקאים, (גיל ממוצע ± סטיית תקן 49.1+0.2 שנים, 50.6 אחוזים נשים) נמצאה אינטראקציה משמעותית בין מגדר וצריכת UPF לבין מדד מסת הגוף (BMI) ולהיקף מותניים; הקשר שנמצא היה משמעותי יותר בקרב נשים{{הערה|שם=הערה8}}. כך לדוגמה, צריכת UPF בחמישון העליון מול התחתון (74.2< לעומת 36.5> אחוזים מסך צריכת האנרגיה) נמצאה קשורה ל-BMI גבוה ב-2.37 קילוגרם/מ2 עבור נשים (b=2.37, 95% CI, 1.58-3.17) וב-0.79 קילוגרם/מ2 בקרב גברים (b=0.79, 95% CI, 0.18-1.39). תוצאות דומות דווחו במחקרי חתך אחרים{{הערה|שם=הערה4}}{{הערה|שם=הערה6}}{{הערה|שם=הערה11}}. במחקר אחד לא נמצא קשר בקרב גברים לאחר ניתוח רב-משתני{{הערה|שם=הערה11}}. בשני מחקרי חתך נוספים לא נמצא קשר מובהק בין צריכת UPF לבין מדדי משקל גוף{{הערה|שם=הערה19| Adams J, White M. Characterisation of UK diets according to degree of food processing and associations with socio-demographics and obesity: Cross-sectional analysis of UK National Diet and Nutrition Survey (2008-12). Int J Behav Nutr Phys Act 2015;12}}{{הערה|שם=הערה20|Asma’ A, Gan HJ, Hayati MY, Khairil-Shazmin K, Zainudin AA. Food classification system based on food processing and its relationship with nutritional status of adults in terengganu, malaysia. Food Res 2020;4:539-46}}. באחד משני המחקרים האלה המזון סווג לשלוש קטגוריות, על פי גרסה NOVA קודמת, שאינה נמצאת עוד בשימוש{{הערה|שם=הערה19}}. המחקר השני היה קטן ונערך בקרב מדגם נוחות של 200 מבוגרים בלבד{{הערה|שם=הערה20}}.

במחקר הפרוספקטיבי הצרפתי NutriNet-Sante נכללו 110,260 מבוגרים בין השנים 2009–2019. הגיל הממוצע בתחילת המחקר היה 43.1+6.41 שנים ו-78.2 אחוזים מהמשתתפים בו היו נשים. שאלונים אנתרופומטריים נאספו מדי שישה חודשים{{הערה|שם=הערה15}}. במחקר נמצא סיכון גבוה יותר לעודף משקל ולהשמנה עם עליה של 10 אחוזים בצריכת UPF בתזונה (HR=1.11, 95% CI 1.08-1.14 ו-HR=1.09, 95% CI 1.05-1.13 בהתאמה, p<0.001).

במחקר העוקבה הבריטי Biobank שכלל 22,659 משתתפים נאספו שאלוני צריכת מזון במשך 24 שעות. המחקר כלל מעקב חציוני למשך 5 שנים, הגיל ממוצע בתחילת המחקר היה 7.4±55.9 שנים, 52.1 אחוזים מהמשתתפים בו היו נשים. במשתתפים שהיו ברבעון העליון בהשוואה לאלו ברבעון התחתון בהתייחס לנתוני צריכת UPF בתחילת המחקר (72.2 אחוזים לעומת 26.3 אחוזים מסך צריכת האנרגיה בגברים ו-71.1 אחוזים לעומת 24.7 אחוזים בנשים, בהתאמה) נמצאו בסיכון גבוה יותר להשמנה (HR=1.79, 95% CI 1.06-3.03) ולהשמנה בטנית (1.13-1.48 HR=1.30, 95% CI) וכן בסיכון לרמת אחוזי שומן בגוף גבוהה ב-5 אחוזים (1.03-1.25 HR=1.14; 95 %CI){{הערה|שם=הערה13}}. תוצאות דומות נצפו במספר מחקרי עוקבה{{הערה|שם=הערה12}}{{הערה|שם=הערה16}}{{הערה|שם=הערה17}}{{הערה|שם=הערה18}}, כולל מחקר העוקבה ELSA, שנערך בברזיל בקרב 11,827 עובדי מדינה (גיל ממוצע בתחילת המחקר 51.3+8.7 שנים; 55.0 אחוזים נשים, זמן מעקב חציוני של 3.8 שנים) בו השתמשו בשאלוני תדירות צריכת מזון (Food Frequency Questionnaires, FFQ) מתוקפים{{הערה|שם=הערה16}}. במחקר זה נמצאו קשרים מובהקים, אם כי חלשים יותר. אף על פי כן, אלו נותרו יציבים גם לאחר תקנון, לרבות של צריכת ירקות ופירות והוצאה של משקאות ממותקים מסיווג ה-UPF.

גם בקבוצה קטנה של אוכלוסייה מבוגרת (652=n, גיל ממוצע 67.1+8.5 שנים; 44.3 אחוזים נשים) נמצא קשר בין צריכת UPF והשמנה בטנית{{הערה|שם=הערה14}}. תת-קבוצות המזון והמשקאות העיקריות אשר תרמו לקשר היו משקאות לא אלכוהוליים (כגון קפה נמס ושוקו), משקאות חריפים, מוצרי בשר ומשקאות קלים. למרות זאת, בבדיקה נפרדת של תת-קבוצות שמרכיבות את ה-UPF, הקשר לא נמצא מובהק סטטיסטית באף אחת מהן. מנגד, בניתוח רגישות שבוצע במחקר ה-NutriNet-Sante, עולה כי המזונות האולטרה-מעובדים בקרב קבוצות המשקאות הממותקים בסוכר או בממתיקים מלאכותיים, מוצרי החלב, השמנים והרטבים המוכנים הקנויים, הבשר, הדגים והביצים קשורים, כל אחד בפני עצמו, לסיכון מוגבר לעודף משקל והשמנה{{הערה|שם=הערה15}}.

על פי מטה-אנליזה עדכנית של מחקרי חתך שפורסמו בין 2015 ל-2020, צריכת UPF נמצאה קשורה לסיכון מוגבר לעודף משקל (1.23-1.51 OR=1.36, 95% CI, ב-5{{כ}} מחקרים), להשמנה (OR=1.51 ,95% CI 1.34-1.70 ב-3 מחקרים) ולהשמנה בטנית (1.34-1.66 OR=1.49, 95% CI ב-3 מחקרים){{הערה|שם=הערה21|Lane MM, Davis JA, Beattie S, Gomez-Donoso C, Loughman A, O’Neil A, et al. Ultraprocessed food and chronic noncommunicable diseases: A systematic review and meta-analysis of 43 observational studies. Obes Rev 2021;22:1-19}}. ממצאים דומים נמצאו בשלוש מטה-אנליזות עדכניות נוספות{{הערה|שם=הערה22|Askari M, Heshmati J, Shahinfar H, Tripathi N, Daneshzad E. Ultra-processed food and the risk of overweight and obesity: a systematic review and meta-analysis of observational studies. Int J Obes 2020;44:2080-91}}{{הערה|שם=הערה23|Pagliai G, Dinu M, Madarena MP, Bonaccio M, Iacoviello L, Sofi F. Consumption of ultra-processed foods and health status: A systematic review and meta-Analysis. Br J Nutr 2021;125:308-18}}{{הערה|שם=הערה24|Moradi S, Entezari MH, Mohammadi H, Jayedi A, Lazaridi AV, Kermani M ali H, et al. Ultra-processed food consumption and adult obesity risk: a systematic review and dose-response meta-analysis. Crit Rev Food Sci Nutr 2021;1-12}}, כאשר באחת מהן אף דווח על קשרים ליניאריים של מנה-תגובה{{הערה|שם=הערה24}}. כל עלייה של 10 אחוזים בצריכת UPF מסך צריכת האנרגיה היומית נמצאה כקשורה ל-7 אחוזים סיכון מוגבר להשמנה (1.03-1.11 RR=1.07, 95% CI), 6 אחוזים סיכון מוגבר לעודף משקל (1.03-1.10 OR=1.06, 95% CI), ו-5 אחוזים סיכון מוגבר להשמנה בטנית (OR=1.05, 95% CI 1.02-1.07).

== מחקרי התערבות ==
בניסוי קליני עם הקצאה אקראית שבוצע במכון הלאומי לבריאות בארצות הברית (NIH - National Institutes of Health), השתתפו 20 מבוגרים בעלי משקל יציב בגיל ממוצע 31.2+6.1 (50.0 אחוזים נשים){{הערה|שם=הערה25|Hall K, Ayketah A, Bernstein S, Brychta R, Cai H, Cassimatis T, et al. Ultra-processed diets cause excess calorie intake and weight gain: A one-month inpatient randomized controlled trial of ad libitum food intake. Cell Metab 2019;30:67-77}}. המשתתפים אושפזו במכון למשך 28 ימים רצופים, מתוכם קיבלו במשך שבועיים תזונה עשירה ב־UPF ושבועיים נוספים קיבלו תזונה שכללה מזון שאינו מעובד, ללא הגבלה של צריכת האנרגיה. במהלך התקופה של דיאטת ה-UPF, צריכת האנרגיה הייתה גבוהה יותר (508±106 קק"ל/יום; 0.0001=p), ובקורלציה ישרה עם שינויים במשקל (0.01>r=0.8, p), עם עליה של 0.8±0.3 קילוגרם (0.01=p) במהלך דיאטת ה-UPF וירידה של 1.1±0.3 קילוגרם (0.001=p) במהלך דיאטת המזון שאינו מעובד.

== סיכום ==
רוב המחקרים על הקשר בין UPF ומשקל הגוף הם מחקרים תצפיתיים. מספר מצומצם בלבד של מחקרים בחן את ההשפעה של קבוצות מזון בודדות, ונערך מחקר התערבותי אחד. ברובם המוחלט של המחקרים אשר נסקרו צריכה גבוהה של UPF נמצאה קשורה ל-BMI גבוה יותר, עודף משקל, השמנה והשמנה בטנית. הקשר נמצא משמעותי יותר בקרב נשים. הממצאים היו עקביים בכל הנוגע לקשר מנה-תגובה.

== ביבליוגרפיה ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:תזונה]]