הצגת המקור של הדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years"

{{ספר|
|שם הספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא{{ש}}[[קידום בריאות ורפואה מונעת]]
|תמונה=[[קובץ:המלצות_כוח_המשימה.png|350px]]
|שם המחבר=
|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 19-13 שנים'''
|עורך מדעי=[[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]], ד"ר אמנון להד - איגוד רופאי המשפחה
|מוציא לאור=ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
|מועד הוצאה=מהדורת 2013
|מספר עמודים=249
|אחראי הערך=
}}
==יעוץ==

מבחינת יעוץ למתבגרים ו/או משפחותיהם, יש לייעץ בנושא [[תזונה]] נכונה וכלכלה מאוזנת מבחינת קלוריות, [[ברזל]] ו[[סידן]]. למניעת [[אוסטאופורוזיס]] בעתיד יש להמליץ על כלכלה עשירת סידן. כמות הסידן-היומית הנדרשת היא 1,300 מ״ג ליום. יש לדון בנושא נזקי הקרינה, חשיבות השימוש במיסוכי קרינה והימנעות מחשיפה יתרה לשמש (לא יותר משעתיים בין השעות 16.00-10.00).

מבחינת בריאות השן יש חשיבות לצחצוח שיניים ובדיקות שיגרה על-ידי רופא שיניים.

'''[[פעילות גופנית]]''': בתקופת גיל חשובה זו ישנה האצה בבניית העצם עד להשגת כ-90% משיא מסת העצם, ועל-כן חשיבות מיוחדת לפעילות גופנית נושאת משקל ומול התנגדות. מומלצת פעילות יומיומית בעצימות בינונית-גבוהה למשך 60 דקי לפחות (הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, טיולי אתגר ועוד). ניתן לצבור את היקף הפעילות היומי הכולל על-ידי פרקי פעילות קצרים של 10 דקי או יותר. יש לעודד פעילות גופנית כחלק משגרת החיים (הליכה לביה״ס, שימוש במדרגות ולא במעלית וכדומה). יש לצמצם שעות נייחות ככל האפשר, ולהפחית "שעות מסך" לעד שעתיים ביום.

יש לעודד נערים ונערות הנמצאים במסגרות ספורט תחרותיות להמשך פעילות אך מצד שני להיות ערים לעיסוק מוגזם ו/או כפייתי בפעילות גופנית שייתכן ונובע מרצון להפחית משקל כחלק מ[[הפרעות אכילה]]. או לעמוד בציפיות ובלחצים של גורמים חיצוניים (הורים, חברים, מאמן) אשר עלולים לגרום נזק.

חשוב להסביר להורים את חשיבות הדוגמה האישית בעיסוק בפעילות גופנית לצורך הגברת הנכונות של המתבגרים.
כ-15%-10% מהמתבגרים [[מעשנים]]. בכל מפגש עם מתבגרים בגיל זה, יש לייעץ בנושא נזקי עישון סיגריות ונרגילה, מניעתו והפסקתו. יש לברר נושא צריכת [[אלכוהול]] ולייעץ בנושא נזקי שתיית אלכוהול, הסכנה שבנהיגה לאחר שתייה וכן בנזקי ה[[שימוש בסמים]] לסוגיהם השונים (חשיש, מריחואנה, אקסטזי וסמים קשים).

מומלץ לברר הרגלי שינה נכונים ומספר שעות שינה - ההמלצה היא על 9 שעות שינה לפחות ביממה - ראו [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/הערכת הרגלי שינה והפרעות שינה במרפאה הראשונית|נספח מס' 19 - הערכת הרגלי שינה והפרעות שינה במרפאה הראשונית]].

מומלץ לדון בנושא התנהגות מינית, [[מחלות מין]] ושימוש ב[[אמצעי מניעה]]. יש לדבר עם כל מתבגר/ת בנפרד, להמליץ על שימוש בקונדום למניעת תחלואה ולציין את תפקיד המרפאה בייעוץ למניעת [[הריון]] ולטיפול בהריון לא רצוי. יש מקום לשוחח בנושא הזוגיות. 

המרפאה יכולה להוות מקום תמיכה לנערים ונערות במצוקה. תשומת לב מיוחדת לנושא [[דיכאונות]] בצעירים וגורמי סיכון ל[[התאבדויות]]. מומלץ להתעניין ב[[בעיות למידה]], [[בעיות התנהגות|התנהגות]] וחברה, ולברר לגבי [[אלימות במשפחה]] ו[[התעללות בילדים|התעללות]] לסוגיה (נפשית, גופנית ומינית).

מומלץ לדון בנושא שימוש בקסדות בעת רכיבה על אופניים, בגלגיליות למיניהן ובאופנועים, התנהגות על הכבישים, מניעת תאונות דרכים ותאונות נשק ביתי (ראו נספח מס' 5 - [[קידום בריאות ורפואה מונעת – בטיחות ילדים - Health promotion and preventive medicine – children safety]]).

יש חשיבות רבה לנטילת כדור של לפחות 0.4 מ"ג [[חומצה פולית]] ליום לפני כניסה להריון ובמהלך 3 חודשי היריון ראשונים. וזאת לשם מניעת מומים מולדים.

==בדיקות הערכה, סריקה ואיתור מוקדם==

בתקופה זו מומלץ לבדוק גובה ומשקל פעם בשנתיים ומדידות [[לחץ דם]] לפחות פעם אחת, ולבצע הערכת גדילה והתפתחות כולל [[התפתחות מינית]] ווסת (אצל בנות בגיל 16-13). מומלץ לבדוק הרגלי התזונה של המתבגרים, לבדוק הפרעות אכילה כמו [[אנורקסיה]], [[בולימיה]] ו[[השמנת יתר]]. מומלץ לברר שימוש בסמים וכן התנהגות מינית ומצבי רוח. יש מקום להגברת מודעות לנושא נטיות אובדניות בקרב בני נוער ולאתר את אלה שבסיכון.

'''איתור דיכאון''' באמצעות 2 שאלות: האם הרגשת בחודש האחרון לעיתים קרובות דיכאון, יאוש או חוסר תקווה. האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות חוסר עניין, חוסר הנאה מהחיים וחוסר רצון לעשות דברים. אם תשובה אחת לפחות היא חיובית, מומלץ לבצע בירור מלא לדיכאון ולמחשבות אובדניות.

מומלץ לבדוק עור ל[[נבוסים]] (Nevus) בבעלי עור בהיר והחשופים לשמש וכן גם את מצב השיניים, ראיה ושמיעה.

==חיסונים==

#	השלמת חיסוני השגרה של גיל הילדות.
#	חיסון נגד טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap) בכיתה ח'.
#	חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) נגד המחלות הממאירות שהוא גורם, בראשן סרטן צוואר הרחם. כמו כן החיסון מונע חלק מהתחלואה ביבלות אברי המין (פפילומות). מתן החיסון בגיל שלפני תחילת קיום יחסי מין יעיל במניעת זיהום בנגיף זה. שני החיסונים נגד נגיף זה מאושרים להינתן לבנות ולנשים בין הגילים 45-9. יש להניח כי כאשר יכנס לתוכנית החיסונים הלאומית (יתכן שבשנת 2013) הוא ינתן לבנות בכתה ח'. החיסון ניתן בזריקה לשריר בזמן 0, חודש עד חודשיים ו-6 חודשים. (ראו נספח מס' 7 - חיסונים חדשים) החיסון הכפול (צרווריקס) איננו מגן מפני יבלות. אנו ממליצים על הכנסת החיסון כנגד 4 זנים של HPV לתוכנית החיסונים של משרד הבריאות.
#	חיסון עונתי נגד שפעת מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה ומעלה.
#	חיסון פוליסכרידי נגד מנינגוגוקוקים ונגד פנאומוקוקים מומלץ לילדים בקבוצות הסיכון. כן מומלץ החיסון המצומד נגד פנאומוקוקים לילדים בקבוצות הסיכון.

==רפואה מונעת מגיל 19-13 שנים==

{|cellpadding="4" border="1"
|יעוץ
|סקירה ואיתור מוקדם
|חיסונים ותרופות למניעה
|-
|valign="top"|הפרעות אכילה, (אנורקסיה, בולימיה, השמנה) - חשיבות התזונה הנכונה 
אמצעי מניעה ויעוץ מיני 
הרגלי שינה נכונים (9 שעות ביממה).
שמירה על בריאות השן.
|valign="top"|משקל, גובה BMH כל שנתיים.
בדיקות התפתחות מינית וגדילה.
|valign="top"|טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap) בכיתה ח'. 
השלמת חיסונים חסרים.
|-
|valign="top"|נהיגה זהירה בכל סוגי כלי הרכב, 
חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות דרכים.
המנעות מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול.
|valign="top"|בדיקת לחץ-דם לפחות פעם אחת במיוחד לאלה שאחד ההורים לוקה ביל״ד מגיל צעיר.	
|חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) לבנות.
אפשר לחסן גם בנים.
חיסון עונתי נגד שפעת.
חיסון נגד מנינגוקוקיים ונגד פנאומוקוקים לקבוצות הסיכון.	
|-
|המנעות והפסקת עישון סיגריות ונרגילה, הימנעות מסמים ואלכוהול.
נזקי החשיפה לשמש, והימנעות מחשיפה יתרה לשמש.{{ש}}
פעילות גופנית מהנה בעצימות בינונית-גבוהה למשך 60 דקות לפחות מידי יום {{ש}}הכוללת פעילות עצימה ופעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים בשבוע.{{ש}}
ניתן לצבור את היקף הפעילות היומי הכולל על- ידי פרקי פעילות קצרים של 10 דקי או יותר. {{ש}}
צמצום שעות ישיבה מול מסך לשעתיים ביום.
|valign="top"|איתור מתבגרים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות ערנות לאלימות במשפחה והתעללות.	
|valign="top"|כדור חומצה פולית של לפחות 0.4 מ״ג ליום לפני כניסה להריון ובמהלך 3 חודשי הריון ראשונים.	
|}

==ביבליוגרפיה==

*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים  213, 220-223
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 610-619
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 749-771, 782-792, 799, 801, 897-898

[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
[[קטגוריה: הנחיות קליניות]]
[[קטגוריה: חיסונים]]
[[קטגוריה: משפחה]]
[[קטגוריה: נשים]]
[[קטגוריה: פסיכיאטריה של הילד והמתבגר]]
[[קטגוריה: פעילות גופנית ובריאות]]
[[קטגוריה: עור ומין]]
[[קטגוריה: תזונה]]