הצגת המקור של הדף "לוח חיסון מבוגרים המומלץ על ידי משרד הבריאות - 2013 - Vaccines recommended for adults by the israeli ministry of health"

{{ספר|
|שם הספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא{{ש}}[[קידום בריאות ורפואה מונעת]]
|תמונה=[[קובץ:המלצות_כוח_המשימה.png|350px]]
|שם המחבר=
|שם הפרק='''נספח מס' 6ב - לוח חיסון מבוגרים{{הערה|שם=הערה1| החל מגיל 18 שנים.}} המומלץ על ידי משרד הבריאות, 2013'''
|עורך מדעי=[[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]], ד"ר אמנון להד - איגוד רופאי המשפחה
|מוציא לאור=ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
|מועד הוצאה=מהדורת 2013
|מספר עמודים=249
|אחראי הערך=
}}
==לוח החיסונים המומלצים למבוגרים {{הערה|שם=הערה1}}{{כ}} 2013==
{| border="1" align="center"
! קבוצת גיל{{ש}}החיסון 
! 18 - 26 שנים 
! 27 - 49 שנים
! 50 - 64 שנים 
! + 65 שנים
|-
! אסכרה-פלצת/{{ש}}[[אסכרה]], [[פלצת]], [[שעלת]]
|colspan="4" bgcolor="#eeeeee"|  חיסון ראשוני כולל שתי מנות של [[חיסון לטטנוס ודיפתריה|חיסון נגד אסכרה ופלצת]] ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה, מנת דחף כל 10 שנים לאחר חיסון ראשוני. {{ש}} מנה אחת בסדרת חיסון ראשוני / דחף רב שנתי תינתן בתרכיב נגד אסכרה, פלצת ושעלת.
|-
! [[חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת|חצבת, חזרת, אדמת]]
|colspan="4" bgcolor="#eeeeee"|  שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות {{הערה|שם=הערה2|אנשים שנולדו לפני 1957 ואינם עובדי בריאות נחשבים מחוסנים. לאנשים שנולדו אחרי 1957 (לרבות עובדי בריאות) מומלץ לתת 2 מנות חיסון ברווח זמן של 4 שבועות. כמו כן, לעובדי בריאות שנולדו לפני 1957 מומלץ לתת מנה אחת של החיסון. }}
|-
! [[חיסון כנגד אבעבועות רוח|אבעבועות רוח]]
|colspan="4" bgcolor="#eeeeee"|  שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות {{הערה|שם=הערה3|לילידי 1993 ואילך.}}
|-
! [[חיסון לנגיף הפפילומה|נגיף פפילומה אנושי]]
| bgcolor="#eeeeee"| 3 מנות במועדים: 0, 2-1, 6 חודשים {{הערה|שם=הערה4|התכשיר רשום בישראל לנשים עד גיל 45 שנים. ההמלצה העיקרית היא לחיסון לפני גיל תחילת יחסי המין.}}
|bgcolor="#eeeeee"|
|bgcolor="#eeeeee"|
|bgcolor="#eeeeee"|
|-
! [[חיסון לשפעת|שפעת]]
| bgcolor="#eeeeee"|  מנה אחת כל שנה. {{הערה|שם=הערה5|אנשים עד גיל 49 שנים, בריאים ללא הוריות נגד: ניתן לחסן בתרכיב מומת או בתרכיב חי-מוחלש.}}
|bgcolor="#eeeeee"|
|bgcolor="#eeeeee"|מנה אחת כל שנה. {{הערה|שם=הערה6|בתרכיב מומת בלבד.}}
|bgcolor="#eeeeee"|
|-
! [[חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג A|דלקת כבד A]]
|colspan="4" bgcolor="#ffeeee"|   שתי מנות ברווח זמן של 6 – 12 חודשים
|-
! [[חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג B|דלקת כבד B]]
|colspan="4" bgcolor="#ffeeee"|   שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות, מנה שלישית – 5 חודשים לאחר המנה השנייה. 
|-
! [[חיסון נגד פנוימוקוקוס|זיהום פנוימוקוקי]]
|colspan="3" bgcolor="#ffeeee "|  1 – 2 מנות, מנה שנייה תינתן 5 שנים לאחר מנה ראשונה {{הערה|שם=הערה7|מספר המנות (1 או 2) תלוי במחלת רקע של המועמד (ראו בתדריך החיסונים פרק "חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים" ו-״קבוצות סיכון", עמודים 6-3).}}
|bgcolor="#ffeeee"| מנה אחת {{הערה|שם=הערה8|לאדם שחוסן לפני גיל 65 שנים מומלצת מנה שניה אחרי גיל 65 ו-5 שנים לפחות לאחר מנה ראשונה.}}
|-
! [[חיסון למנינגוקוקוס|זיהום מנינגוקוקי]]
|colspan="4" bgcolor="#ffeeee"|   1 – 2 מנות ברווח זמן של 5 שנים . {{הערה|שם=הערה9|שתי מנות לאנשים עם סיכון מתמשך לחשיפה.}}
|-
! [[חיסון כנגד שיתוק ילדים|שיתוק ילדים]]
|colspan="4" bgcolor="#ffeeee"|   שתי מנות ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף – 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה. 
|-
! [[חיסון נגד המופילוס אינפלואנזה מסוג בי|המופילוס אינפלואנזה B]]
|colspan="4" bgcolor="#ffeeee"|  מנה אחת
|-
! &nbsp;
|colspan="3" |  &nbsp;
|-
! מקרא
| bgcolor="#eeeeee"| לכל האוכלוסיה
| bgcolor="#ffeeee" colspan="2"| לקבוצות סיכון {{הערה|שם=הערה10|ראה הפירוט הר״מ.}}
|}


ב-2012 נרשם בישראל [[חיסון למניעת שלבקת חוגרת|החיסון החי המוחלש נגד שלבקת חוגרת]] - הרפס זוסטר. הוא מומלץ לאנשים מגיל 60 שנה ומעלה במנה חד פעמית.
 
==קבוצות סיכון==

===[[דלקת כבד B]]===

* עובדי מערכת הבריאות אשר עלולים להיות במגע פיזי עם חולים או הפרשותיהם.
* עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע פיזי עם חומר ביולוגי מזוהם ב-HBsAg כגון: עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות כמו, מחלקת סמים.
* צוות ומטופלים במוסדות למפגרים ובמוסדות לחולי נפש, כולל בתי ספר לחינוך מיוחד וכדומה.
* חולים המקבלים טיפול ע"י [[המודיאליזה]].
* חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון, חולי [[המופיליה]] או [[תלאסמיה]].
* אנשים ש[[שימוש בסמים|משתמשים בסמים]] בהזרקה.
* גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
* אנשים שאובחנו כסובלים מ[[מחלת מין]], לרבות נשאי [[HIV]] {{כ}}(HIV חיוביים) וחולי [[AIDS]]; אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים.
* כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HBsAg כגון, מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי [[Methadone]] וכדומה.
* מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ל-HBsAg.
* נפגעי פיגוע המוני.
* עצירים ואסירים.
* נפגעי תקיפה מינית.
* חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף [[דלקת כבד C]].
* נוסעים לארצות בהן שיעור ההימצאות של נשאי HBsAg גבוה ולאלו שמטרת נסיעתם כרוכה בסיכון כגון: קבלת טיפול רפואי (כולל טיפול שיניים), חשיפה לדם, יחסי מין מזדמנים וליוצאים למכה.

===[[דלקת כבד A]]===

* אנשים שנוסעים לארצות היפראנדמיות לדלקת כבד נגיפית A.
* אנשים בסיכון עקב הרגליהם: משתמשים בסמים וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
* אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף [[דלקת כבד C]].
* אנשים שנוטלים [[תרופות הפטוטוקסיות]].
* אנשים לפני [[השתלת כבד]] (עדיף) או אחריה.
* אנשים המטופלים ע"י גורמי קרישה (Clotting factors), הניתנים בהזרקה.
* אנשים עם [[חסר G6PD]]{{כ}} (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase Deficiency).
* עובדי מעבדה הבודקים נגיף דלקת כבד A.
* עובדים, לרבות עובדי מעבדה, המטפלים בקופים (Non-human primates).

===[[מחלה מנינגוקוקית]]===

* אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): [[העדר טחול]] כגון, [[Congenital asplenia]] או אחרי [[כריתת טחול]] (Functional asplenia ;(splenectomy, כגון [[sickle cell diseases]].{{ש}}מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
* אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון, [[חסר Factor H]] {{כ}},[[חסר פקטור D|{{כ}}D]] {{כ}},[[חסר Properdins|{{כ}}Properdins]] ובמרכיבי המשלים 5-9 C או 3 ([[Terminal complement deficiency]]).
* אנשים עם ליקויים אימונולוגיים, כולל חיוביים ל-HIV.
* נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או עם סבירות גבוהה להתפרצות.
* עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא.
* עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים).

===[[זיהומים פנוימוקוקיים]]===

# קבוצת סיכון גבוה (מומלץ על מתן מנה אחת של החיסון)
## אנשים עם מחלות ממושכות (Chronic disease) כגון:{{ש}}* [[סוכרת]] ומחלות מטבוליות ממושכות אחרות.{{ש}}* [[מחלות לב|מחלות ממושכות של לב]] וכלי דם.{{ש}}* [[מחלה ריאתית|מחלות ממושכות של ריאות]] ודרכי הנשימה כגון: [[ברונכיטיס]] ממושך, [[שחפת]], [[Cystic fibrosis]], [[Emphysema]],{{כ}} [[Chronic obstructive pulmonary disease]].{{ש}}* [[שחמת]] (Cirrhosis), [[אלכוהוליזם]].{{ש}}* [[דליפת נוזל חוט השידרה]] (CSF leaks) עם סיכון לדלקת עוצבה חוזרת.
## בני 65 שנים ומעלה, במיוחד אלה הנמצאים במוסדות.
# קבוצת סיכון גבוה במיוחד (מומלץ על מתן שתי מנות של החיסון ברווח זמן של 5 שנים)
## אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, Congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseases.{{ש}}מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול .
## אנשים עם ליקויים במערכת החיסון עקב:{{ש}}* [[מחלה ממאירה]] כגון: [[לויקמיה]], [[לימפומה]], מחלת [[Multiple myeloma]], {{כ}}[[ Hodgkin's lymphoma|{{כ}}Hodgkin]] וכל תהליך ממאיר במח העצם או במערכת הלימפטית .{{ש}}* טיפול מדכא חסינות (כגון, טיפול ב[[הקרנות]], ב[[חומרים ציטוטוקסיים]]). מומלץ על מתן החיסון שבועיים לפחות לפני התחלת הטיפול .{{ש}}* זיהום HIV, עם או בלי סימנים קליניים .{{ש}}* [[השתלת אברים]] ו[[השתלת מח עצם|מח עצם]] 
## מושתלי [[שתל שבלולי]] (Cochlear implant).
## חולים עם [[תסמונת נפרוטית]] או [[אי-ספיקת כליות]] ממושכת וחולים שמטופלים ע"י [[דיאליזה]].

===מחלה הנגרמת ע"י Hib===

;אנשים בכל גיל עקב מצבים הבאים
* הפרעה בפעילות הטחול (אנטומית או תיפקודית): העדר טחול כגון congenital asplenia או לאחר כריתת טחול; functional asplenia כגון ב-sickle cell disease. {{ש}}מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
* מחלת Hodgkin וממאירויות אחרות: רצוי לחסן 10-14 ימים לפני התחלת כימותרפיה או 3 חודשים ויותר לאחר סיומה.
* זיהום HIV עם או בלי סימנים קליניים.
* לאחר השתלת מח עצם.

===שיתוק ילדים===
* מומלצת מנת דחף אחת אחרי גיל 18 שנים.
* נוסעים לארצות בהן קיים סיכון להעברת המחלה.
* קבוצות בסיכון לחשיפה תעסוקתית לנגיף הפוליו:
** עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו. 
** עובדי בריאות.

===שפעת (בתרכיבים מומתים)===

#מומלץ לכל אדם בכל גיל.{{ש}}עדיפות יש לתת לאנשים עם מחלות ממושכות:
# אנשים בכל גיל עם מחלות ממושכות.
#* [[מחלת לב וכלי דם]] נרכשת או מולדת, כולל [[מחלת לב שיגרונית]], [[טרשת עורקים]], [[יתר לחץ דם - Hypertension|יתר לחץ דם]],  [[אי-ספיקת הלב]], [[גנחת הסימפונות - Asthma|קצרת הסימפונות ]](אסטמה), [[ברונכיטיס]] כרוני, [[פיברוזיס ציסטי]], [[ברונכיאקטאזיס]], [[אמפיזמה]], [[שחפת]], [[סוכרת]]
#* מחלות מטבוליות ממושכות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים
#* מחלות ממושכות של הכליות ודרכי השתן
#* מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות
#* חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות
#* חוסר דם ממושך
#* בני בית של כל המפורטים לעיל
#בני 50 שנה ומעלה, בריאים.
# אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים.
# נשים הרות או נשים בתקופת משכב הלידה.
# עובדי הבריאות {{הערה|שם=הערה11|החיסון ינתן בתרכיבים מומתים בכל גיל. עם זאת, ניתן לחסן בתרכיב חי-מוחלש עד גיל 49 שנים}}

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
[[קטגוריה: גריאטריה]]
[[קטגוריה: הנחיות קליניות]]
[[קטגוריה: חיסונים]]
[[קטגוריה: משפחה]]
[[קטגוריה: פנימית]]