הצגת המקור של הדף "פלואוריד - Fluoride"

{{הנחיה קלינית
|שם ההנחיה=פלואוריד למניעת עששת השיניים
|הוועדה המקצועית=הועדה לקידום בריאות ורפואה מונעת, בראשות [[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]]
|עריכה=ד"ר משה גורדון
|תחום=[[:קטגוריה:שיניים|שיניים]]
|קישור=
|תאריך פרסום=
}}

ה'''פלואוריד''' ('''Fluoride''') הוכח כאמצעי יעיל לצמצום תחלואת העששת הן בילדים והן באוכלוסייה הבוגרת.

ניתן לתת אותו באופן סיסטמי (מערכתי) (מי השתייה, טיפות או טבליות ואף במלח בישול) ו/או באפליקציה מקומית(משחות שיניים, מריחת ג'לים, שטיפות וכו').

אחוז ניכר מהישובים במדינת ישראל מקבלים מי שתייה מופלרים המספקים פלואוריד לכ־65% מהאוכלוסייה. במקומות בהם יש מספיק פלואוריד במים (מעל 0.6 P.P.M), חל איסור על הוספה סיסטמית שלו.

הנחיות האגף לבריאות השן במשרד הבריאות הן, שאין לתת במדינת ישראל תוספי פלואוריד, אלא בהנחיית רופא שינים אשר בדק את הילד ושיקוליו היו על־פי רמת הסיכון לעששת.

מומלץ להסיר רובד החיידקים מהשיניים יום יום, באמצעות פד גזה או מברשת שיניים עדינה עם בקיעת השיניים בפה. 

מגיל 3 מומלץ להשתמש במשחה עם פלואוריד המותאמת לגיל (בריכוז מתחת ל-1000 P.P.M) כשמניחים על המברשת כמות הדומה לגודל אפון קטן או חצי גודלה של ציפורן הזרת של הילד.

מגיל 7-6 שנים ומעלה ניתן להשתמש במשחת שיניים עם פלואוריד (בריכוז 1000 P.P.M ומעלה), תוך הקפדה שלא לבלוע בזמן הצחצוח.

בשנת 2002 הוחל במימוש התקנות המחייבות את כל ספקי המים במדינת ישראל לבצע הפלרה של מי השתייה בכל ישוב בו יש 5,000 תושבים ומעלה. עם השלמת התכנית, כ־85% מתושבי המדינה יוכלו לשתות מים מופלרים.

הרתחת מי שתייה ושתיית תה, קפה, מרק וכדו' אינם מפחיתים את יעילות הפלואוריד


{{ייחוס|דר משה גורדון, הועדה לקידום בריאות ורפואה מונעת, בראשות [[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]]}}

[[קטגוריה:שיניים]]