הצגת המקור של הדף "פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם - סיכום - Physical activity for primary and secondary prevention of cardiovascular disease - summary"

{{ערך בבדיקה}}
{{ספר|
|שם הספר=[[פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם]]
|תמונה=[[קובץ:הנחיה פעילות גופנית.png|250px]]
|שם המחבר=
|שם הפרק=פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם - סיכום - Physical activity for primary and secondary prevention of cardiovascular disease - summary
|עורך מדעי=
|מאת=האיגוד הקרדיולוגי בישראל והחברה לרפואת ספורט בישראל
|מוציא לאור=ההסתדרות הרפואית בישראל, המועצה המדעית, האגף לאבטחת איכות
|מועד הוצאה=2012
|מספר עמודים=
|אחראי הערך=
}} 
{{הרחבה|פעילות גופנית}}
*פעילות גופנית קשורה לאותם המרכיבים של האטיולוגיה של המחלות הקרדיווסקולאריות, הנקראים הפיכים וכוללים גם תזונה נכונה ,הימנעות מעישון, השמנת יתר, סוכרת,סוג 2 יתר לחץ דם ודיסליפידמיה. הטיפול בגורמי סיכון אלו מהווה כלי חשוב למניעת מחלת הלב וכלי הדם ותוצאותיה .

*מומלץ לעודד את כלל האוכלוסיה בכל גיל וגם את האוכלוסייה המבוגרת (או המבוגרת והחולה) לעסוק בפעילות גופנית ולהימנע עד כמה שניתן מאורח חיים פסיבי / יושבני. רצוי להתחיל בפעילות גופנית קלה ולהעלות בהדרגה את משך הפעילות (לדוגמא מ-10 דקות ל-30 דקות, או יותר) ואחר כך את עצימות הפעילות (לדוגמא, מכזאת שניתן לדבר במהלך המאמץ לכזאת שמתקשים בדיבור בזמן המאמץ). מומלץ להגיע ליעדי הפעילות הגופנית המומלצים, בהדרגה. כמו כן, מומלץ לשלב אימוני כח וסבולת שרירים, תרגילי גמישות ותרגילי שיווי משקל, לפחות פעמיים בשבוע. התמדה בעיסוק בפעילות גופנית סדירה תביא לתועלות הבריאותיות שתוארו לעיל.

*'''משך הפעילות''' - הפעילות מומלצת למשך 30 דקות לפחות. רצוי להעלות את משך הפעילות בהדרגה לשעה עגולה. מומלץ לבצע פעילות בעצימות נמוכה למשך 5-10 דקות בתחילת ובסיום האימון. מטופלים עם דרגה תפקודית נמוכה יחלו בפעילות של כ 10 דקות ובהדרגה (כל 5-10 ימים) יאריכו את משך הפעילות ורק בהמשך תועלה התדירות .

*'''תדירות הפעילות''' - ככלל, התדירות המומלצת היא לפחות 3 פעמים בשבוע, רצוי 5-6 פעמים בשבוע. אין מניעה מעיסוק יום יומי.לכל גורם סיכון או מחלה לב וכלי דם נלוות נקבעו דגשים מתאימים.

*פעילות גופנית היא בעלת תפקיד מרכזי במניעה ובטיפול בתנגודת לאינסולין, טרום סוכרת, סוכרת סוג-2 (וסוכרת הריונית) וסיבוכיה.התוויית תוכנית פעילות גופנית או כל דרך להגברת מידת הפעילות הגופנית בשגרת היום היא בעלות חשיבות רבה בהשגת בריאות מרבית בחולי סוכרת מסוג-2. שני סוגי הפעילות, האירובית וזו של תנגודת, משפרים את פעילות האינסולין באופן חד, מסייעים בשמירה על ערכי גלוקוז תקינים, ועל ערכי שומני הדם ולחץ הדם. בכדי ליהנות מהשפעות אלו יש לאמץ אורח חיים פעיל ולכלול אימון שגרתי של פעילות מסוגים מגוונים. הפעילות בטוחה עבור רוב החולים, כל עוד ננקטים אמצעי זהירות מתאימים.

*פעילות גופנית קבועה בהתמדה, רצוי כבר מגיל צעיר ובמשך כל החיים, נמצאה ככלי יעיל להפחתת ההיארעות של יתר לחץ דם, לטיפול בחולים עם יתר לחץ דם ולהקטנת סיבוכי יתר לחץ הדם. בכל מקרה פעילות עדיפה על היעדר פעילות !

*למרות הקושי להדגים את ההשפעה המועילה מבחינת שינוי פרופיל הליפידים לאורך זמן ניתן על פי המידע הקיים לומר כי פעילות גופנית סדירה גורמת לשינויים חיוביים בפרופיל השומנים בכיוון שיכול להסביר חלקית את התועלת של פעילות גופנית במניעת תחלואה ותמותה בהשוואה להיעדר פעילות.(בעיקר עלייה ב-HDL-כולסטרול , הפחתת רמות הטריגליצרידים ושינוי חיובי בחלקיק LDL הקטן והדחוס .
 
*שיפור קליני ומשמעותי ביכולת ההליכה התרחש בחולים עם מחלת כלי דם היקפית שהשתתפו בתוכנית אימון/שיקום שכלל הליכה כחלק עיקרי ממרכיב האימון. מדובר בהתערבות זולה ובטוחה אשר הוכיחה הצלחה טיפולית גם בטווח הארוך (עד שנתיים). למרות השיפור במשתנים הנ"ל, לא נצפו שינויים במפל לחצי הדם (Ankle-Brachial Index; ABI), במספר הקטיעות או בתמותה. טיפול בגורמי הסיכון כמו גם בתכשירים נוגדי קרישה לא השפיעו השפעה מיטיבה על יכולת ההליכה בהשוואה לאימון הגופני .

*המלצתנו החד משמעית היא לשלב פעילות גופנית מודרכת ומותאמת עם תמיכה לכל חולה שעבר שבץ מוחי בהתאם לחומרת וסוג הפגיעה התפקודית לתקופות ממושכות ככל האפשר ולפחות בשנה הראשונה לאחר האירוע.

*במטופלים שכבר נמצאים בפרפור עליות קבוע (Permanent) לא נצפתה הפחתה בסיכון לתחלואה ותמותה קרדיווסקולארית עם הפחתת דופק המנוחה לערכים נמוכים מ- 80 פעימות בדקה ודופק המאמץ לערכים נמוכים מ- 110 פעימות בדקה, לעומת דופק מנוחה של פחות מ- 110 פעימות בדקה. ההמלצות לביצוע פעילות האירובית כולל עצימות הפעילות, משך הפעילות, תדירות הפעילות ואימוני התנגודת והגמישות אינם שונים מאלו הניתנים למטופלים לאחר אוטם חריף בשריר הלב.

*שינוי מתחיל ברצון ויצירת תמונה עתידית מיטבית. התחלת הפעולה תלויה בציפייה לתוצאה חיובית מחד, ולאמונה ביכולת להשיג אותה מאידך .

;הצעדים לשינוי הם:
#עצירה, התבוננות וחשיבה.
#יצירת חזון ומטרות הנשענים על ערכים.
#תכנון וגיוס תמיכה.
#פעולות עקביות.

במידה והמטופל לא מבצע פעולות לקראת שינוי יש לבחון מה המכשולים העומדים בפניו.כשהושג השינוי יש להשקיע בשימורו .

בשנים האחרונות יש דגש על הצורך באימון לשינוי, או, במילים של מייקל פורט: "הכשרה ללא אימון משולה לבידור".

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">



</div>
</blockquote>

==ראו גם==

* לנושא הקודם [[פעילות גופנית - שינוי התנהגות - Physical activity behavior change]]


* [[פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם#תוכן העניינים|לתוכן העניינים]]



[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
[[קטגוריה: משפחה]]
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הקרדיולוגי בישראל]] 
[[קטגוריה: פעילות גופנית ובריאות]]
[[קטגוריה:קרדיולוגיה]]