הצגת המקור של הדף "הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - דיסליפידמיה בסוכרת"

{{פרק
|ספר=הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
|מספר הפרק=19
}}
{{ספר|
|שם הספר=[[הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021]]
|תמונה=[[קובץ:Diabetic Nurse Book-Cover.png|250px]]
|שם המחבר=רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן.

רכזת כותבות: רוחמה כהן.

|עורך מדעי=ד"ר אהובה ספיץ. 
|מאת=המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל
|מועד הוצאה=2021
|מספר עמודים=134
|שם הפרק=דיסליפידמיה בסוכרת
|מוציא לאור=
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|דיסליפידמיה בסוכרת}}
טרשת עורקים היא הסיבה העיקרית לתחלואה ותמותה במטופלים עם סוכרת והגורם המשפיע ביותר על הוצאות ישירות ובלתי ישירות במחלת הסוכרת. במחקר UKPDS נמצא כי שני הגורמים המשמעותיים ביותר לסיכון ותחלואה כלילית במטופלים עם סוכרת הם רמת כולסטרול LDL ורמת כולסטרול HDL. נתונים אלו מדגישים את חשיבות הטיפול בגורמי הסיכון במניעת תחלואה ותמותה במטופלים עם סוכרת.

דיסליפידמיה בסוכרת מתאפיינת ברמה גבוהה של [[טריגליצרידים]] ורמה נמוכה של [[כולסטרול HDL]]. רמת כולסטרול LDL אינה גבוהה מהרמה באוכלוסייה הכללית, אך חלקיקי כולסטרול LDL הם קטנים וצפופים, דבר ההופך אותם לאתרוגניים יותר (אתרוגני = גורם לטרשת עורקים). שינויים אלה נובעים כנראה מהתנגודת לאינסולין. איגודים רפואיים שונים מחשיבים את מחלת הסוכרת כשוות ערך למחלה כלילית בעת חישוב הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב. בהתאם לכך הוגדרו ערכי המטרה של כולסטרול - LDL במטופלים עם סוכרת, פחות מ־100 מיליגרם/דציליטר ורצוי פחות מ-70 מיליגרם/דציליטר בעיקר במטופלים עם רקע של מחלות לב, פרט למטופלים עם סוכרת צעירים, פחות מגיל 40, שאינם סובלים מגורמי סיכון נוספים.

ערך מטרה נוסף שהוגדר הוא [[Non-HDL Cholesterol]] המבטא את המאזן שבין החלקים האתרוגניים לבין החלקים האנטי אתרוגניים. ערך המטרה של Non-HDL Cholesterol גבוה ב-30 מיליגרם/דציליטר מערך המטרה של כולסטרול LDL. במטופלים עם סוכרת, הערך פחות מ-130 מיליגרם/דציליטר ורצוי פחות מ-100 מיליגרם/דציליטר.

מחלת הסוכרת מוגדרת כמצב המחייב טיפול ב[[סטטינים]], שהם הקו הראשון והעיקרי שהוכח במספר גדול של מחקרים. מטא-אנליזה גדולה בדקה את השפעת הטיפול בסטטינים ביותר מ-18 אלף מטופלים עם סוכרת, שנכללו ב-14 מחקרים שונים, במעקב של 5 שנים בממוצע. הטיפול בסטטינים הביא לירידה משמעותית בסיכון לאירועים כליליים ובתמותה כוללת במטופלים עם סוכרת. במחקרים נמצא כי הטיפול בסטטינים העלה במעט את הסיכון לפתח סוכרת. עלייה קלה זו הייתה נמוכה בהרבה מהתועלת של הטיפול במניעת מחלות לב וכלי דם.

איזון הסוכרת ושינוי באורח החיים תורמים בדרך כלל לירידה משמעותית ברמת ה[[טריגליצרידים]]. תזונה מופחתת בפחמימות ופעילות גופנית סדירה, עשויות להביא לירידה של עד 50% ברמת הטריגליצרידים. לעומת זאת לשינוי באורח חיים השפעה מופחתת בלבד על הכולסטרול LDL ו-HDL. אין בכך כדי להפחית מחשיבות אורח חיים בריא על הפחתת הסיכון לתחלואה ותמותה. איתור וטיפול מוקדם בדיסליפידמיה בסוכרת על ידי שילוב של שינוי באורח החיים וטיפול תרופתי, מפחיתים משמעותית תחלואה ובתמותה בסוכרת.
==אומדן==
===אנמנזה סיעודית===
*סוג הסוכרת, משך המחלה ורמת האיזון
*ביצוע בדיקות מעקב שנתי
*ביצוע בדיקות לזיהוי מחלות נלוות כגון: בדיקת אקג, בדיקת מאמץ והולטר לחץ דם
*שאלון סקירה לדום נשימה בשינה
*שאלון לזיהוי מצב דיכאון
*גורמים מעכבים ומסייעים בניהול הטיפול העצמי כגון: שינוי במצב משפחתי, שינוי במקום העבודה, הגבלה בתנועה ועוד
*מקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה

===אומדן גופני רלוונטי===
*מדידת משקל וגובה- BMI
*בירור יכולת קריאה/שימוש במשקפיים

===טיפול תרופתי נוכחי מפורט===
*אופן וזמני נטילה של התרופות לטיפול בדיסליפידמיה
*תופעות לוואי של התרופות, התוויות והתוויות נגד, אינטראקציה בין תרופות, התמדה/אי התמדה בנטילת התרופות והגורמים לכך

===בדיקות מעבדה רלוונטיות===
בדיקות מעבדה דם ושתן: ספירת דם, פרופיל שומנים, תפקודי כליה, אלקטרוליטים, תפקודי בלוטת התריס, תפקודי כבד, HbA1c, שתן למיקרואלבומין יחס קריאטינין, CPK.

===מידע מצוות רב מקצועי===
בירור מצב סוציואקונומי, רכישת תרופות, תמיכה משפחתית וחברתית ושימוש במשאבי קהילה.

===התייחסות להרגלי חיים, תשאול ל===
*הרגלי התזונה, תכנון הארוחות והשתלבותם בסדר היום
*ביצוע פעילות גופנית קבועה- סוג, משך, עוצמה ותדירות
*עישון/הפניה לסדנת גמילה מעישון
*צריכת אלכוהול וכמות ליום
*שעות שינה מספיקות - 6–8 שעות וברצף

==תהליכי חשיבה ואבחנה==
===זיהוי בעיות קליניות===
ערכי טריגליצרידים, כולסטרול-HDL ורמת כולסטרול-LDL שאינם תואמים את ערכי המטרה, גם ביחס לאיזון סוכרת.

===סיבוכים וסיכונים צפויים===
*תופעות לוואי של תרופות כמו: כאבי שרירים
*אירועים קרדיווסקולריים
*עלייה/שינוי בערכי הסוכר בדם

==קביעת תוכנית טיפול==
===תרופתית===
*הדרכה להתמדה לנטילה נכונה של הטיפול התרופתי
*הדרכה לזיהוי תופעות לוואי אפשריות
*הסבר על מטרת הטיפול התרופתי ואופן הפעולה

===הפנייה לבדיקות===
*ראו סעיף בדיקות מעבדה רלוונטיות
*אקג

===הפנייה למומחים===
*מומחה לדיסלפידימיה
*רופא סוכרת
*דיאטנית
*פיזיותרפיסט - יועץ פעילות גופנית

===נושאים להדרכה===
*שינוי באורח החיים הכולל: תזונה מותאמת אישית, פעילות גופנית קבועה והפסקת עישון
*הגבלת אלכוהול: מנה אחת לנשים, 2 מנות לגברים
*8-6 שעות שינה ברצף ביממה
*השגת משקל גוף על פי מדד BMI
*הקשר וההשלכות של דיסליפידמיה לסיכון מוגבר על מחלות לב וכלי דם
*חשיבות ביצוע בדיקות מעקב שנתי לאיתור וטיפול מוקדם ומניעת מחלות לב וכלי דם
*איסור נטילת טיפול תרופתי מקבוצת סטטינים בהיריון

==החלטה על המשך מעקב קליני==
*הדרכה למעקב בדיקות דם לשומני הדם
*שמירת הרצף הטיפולי

==מדדי הערכה להתערבות==
*השגת יעדי הטיפול של כולסטרול LDL פחות מ-100 מיליגרם/דציליטר ורצוי פחות מ-70 מיליגרם/דציליטר 
*השגת יעדי איזון של רמות הסוכר בדם בהתאם ליעד אישי
*מעקב סדיר אצל דיאטנית
*ביצוע בדיקות מעקב שנתי לזיהוי שינויים ואיתור סיבוכים
*ביצוע פעילות גופנית סדירה, לפחות 150 דקות מחולקות 3–4 פעמים לשבוע

==משוב והערכה==
*הבנה ויכולת של ביצוע ההמלצות הטיפוליות
*מגמת שיפור והשגת יעדים אישיים מומלצים
*מסוגלות להתמודדות עם גורמים מעכבים
*מיקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה, האם במגמת התקדמות במעגל השינוי (פרוצ'סקה ודקלמנטה)
*הערכת שביעות רצון של המטופל מהטיפול והתקשורת עם הצוות המטפל

==חשוב לזכור - דיסליפידמיה וסוכרת==
*הפרעה בשומני הדם מחייבת טיפול תזונתי מותאם אישית על ידי דיאטנית
*פעילות גופנית היא אבן יסוד בשיפור שומני הדם
*פעילות גופנית קבועה מסייעת במידה רבה בהשגת יעדים של ערכי שומני הדם
*כל הפרעה בשומני הדם במטופל עם סוכרת סוג 2, מחייבת טיפול תרופתי
*יעד הטיפול הראשוני של רמת כולסטרול LDL היא מתחת ל-100 מיליגרם/דציליטר אם אין גורמי סיכון נוספים ו-70 מיליגרם/דציליטר בנוכחות גורמי סיכון

==ביבליוגרפיה==
<blockquote>
*דורסט, ר' דיסליפידמיה סוכרתית בתוך: א' רז (עורך), [[המדריך לטיפול בסוכרת]] (עמ' 272-266) תל אביב: פורום מדיה בע"מ; 2019 עמ' 266–272
*American Diabetes Association Summary of Revisions: Standards of Medical Care in Diabetes2019- Diabetes Care 42 ;2019(Supplement 1): S-4S.6
*Childs, Belinda B, Marjorie Cypress, and Geralyn Spollett, eds Complete nurse's guide to diabetes care American Diabetes Association, 2017
</blockquote>

<center> מו"ל - The Medical Group [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכת - רינת אלוני</center>

[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:פנימית]]
[[קטגוריה:Themedical|הנחיות לסיעוד]]