כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "היריון בגיל אימהי 45 ומעלה, הערכה טרום היריונית ומעקב ההיריון - נייר עמדה"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]{{ש}}החברה הישראלית לרפואת האם והעובר{{ש}}האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה) | |האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]{{ש}}החברה הישראלית לרפואת האם והעובר{{ש}}האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה) | ||
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור=[https://cdn.mednet.co.il/2023/07/ | + | |קישור=[https://cdn.mednet.co.il/2023/07/הריון-בגיל-אמהי-מעל-45.cleaned-1.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] |
|תאריך פרסום=יוני 2023 | |תאריך פרסום=יוני 2023 | ||
|יוצר הערך=[[#חברי הועדה המכינה|חברי הועדה המכינה]] | |יוצר הערך=[[#חברי הועדה המכינה|חברי הועדה המכינה]] | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
היריון בגיל אימהי מתקדם נחשב להיריון בר סיכון בשל עלייה בסיבוכי היריון אימהיים ועובריים. | היריון בגיל אימהי מתקדם נחשב להיריון בר סיכון בשל עלייה בסיבוכי היריון אימהיים ועובריים. | ||
גיל אימהי מתקדם מוגדר כהיריון בגיל 35 ומעלה ועל פי חלק מהעבודות - היריון מעל גיל 40. | גיל אימהי מתקדם מוגדר כהיריון בגיל 35 ומעלה ועל פי חלק מהעבודות - היריון מעל גיל 40. | ||
| − | גיל אימהי מתקדם | + | גיל אימהי מתקדם מאוד מוגדר כהיריון בגיל 45 ומעלה או מעל גיל 50 ואליו מתייחס נייר זה. |
| − | עקב השינויים באורח ובתוחלת החיים, לצד התפתחות הטכנולוגיות בתחום | + | עקב השינויים באורח ובתוחלת החיים, לצד התפתחות הטכנולוגיות בתחום ההפריה החוץ גופית ותרומת הביציות, יותר ויותר נשים הרות בגיל גבוה מ-45 וחלקן אף בגיל מבוגר מ-50. |
| − | שיעור הסיבוכים הגבוה בהיריונות בגיל המבוגר קשור גם לשיעור הגבוה של היריונות מרובי עוברים בעקבות שימוש בטכנולוגית | + | שיעור הסיבוכים הגבוה בהיריונות בגיל המבוגר קשור גם לשיעור הגבוה של היריונות מרובי עוברים בעקבות שימוש בטכנולוגית הפריה חוץ גופית. |
עלייה בגיל אימהי כרוכה בעלייה בשכיחות הסיבוכים הבאים: | עלייה בגיל אימהי כרוכה בעלייה בשכיחות הסיבוכים הבאים: | ||
■ מחלות אימהיות: | ■ מחלות אימהיות: | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
o תמותה תוך רחמית )על פי חלק מהעבודות( | o תמותה תוך רחמית )על פי חלק מהעבודות( | ||
o ניתוחים קיסריים | o ניתוחים קיסריים | ||
| − | + | ||
==מטרות נייר העמדה== | ==מטרות נייר העמדה== | ||
| − | + | א. להגדיר את הכלים להערכת הסיכון להיריון בגיל 45 ומעלה בשלב הטרום היריוני. | |
| − | + | ב. להגדיר את הנדרש בניהול היריונות בגיל 45 ומעלה. | |
==הערכה טרום היריונית== | ==הערכה טרום היריונית== | ||
| − | + | א. באחריות רופא/ה אם עובר לתת את הייעוץ באשר לסיכונים והסיבוכים המוגברים בהיריון ובאחריות רופא הפריון לוודא השלמת הבדיקות הנדרשות ואיזון מחלות הרקע טרם התחלת הטיפול. | |
| − | + | ב. בפגישה טרום ההיריון, עוד טרם התחלת תהליך ההפריה החוץ גופית יש לתשאל לגבי תולדות החולה )אנמנזה (ולהפנותה לבדיקות עזר להערכת הסיכון בהיריון בהתאם למצבה. | |
| − | + | ג. תולדות המטופלת יכללו בירור גורמי סיכון למחלות רקע נפוצות בגיל המבוגר, כגון: יתר לחץ דם, השמנת יתר, תחלואה קרדיווסקולרית, מחלות בלוטת התריס וסוכרת. כמו כן, יכללו הערכת הרגלי חיים כגון עישון, צריכת אלכוהול ופעילות גופנית. אם קיימת מחלת רקע יש לקבל ייעוץ רפואי פרטני. | |
| − | + | ד. הבדיקות להערכת הסיכון הפוטנציאלי להיריון תכלולנה: סוכר בצום, פרופיל שומנים בדם, תפקודי כליה, כבד ובלוטת התריס. לפני טיפול פריון מומלץ לבצע בדיקת שד וסקר גנטי בהתאם לסוג הטיפול. | |
| − | + | ה. מומלץ לבצע בדיקות לשלילת מחלות ממאירות נפוצות בהתאם להנחיות משרד הבריאות. | |
| − | + | ו. בגיל המתקדם מאוד מומלץ לבצע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס לפי המלצות משרד הבריאות. | |
| − | + | ז. ניתן להציע הערכה ע”י עו”ס או פסיכולוג או פסיכיאטר לנשים המתכננות היריון ראשון בגיל מבוגר. | |
| − | + | ח. במסגרת הייעוץ הטרום היריוני, יש להסביר למטופלת על הסיכון בהיריון בגיל המתקדם. | |
| − | + | ט. בנוכחות מחלת רקע או גורם סיכון, מומלץ לבצע הערכה רב תחומית ע”י רופאים העוסקים בפריון, רפואת אם עובר ויועץ פרטני ע”פ הצורך. יש להעריך את תוספת הסיכון לאם ולעובר בטיפולי הפריון, ובמהלך ההיריון והלידה ובהתאם לייעץ לאישה. | |
| − | י. טרם ההיריון מומלץ לאזן מחלות רקע, ולוודא נטילת חומצה פולית במינון של | + | י. טרם ההיריון מומלץ לאזן מחלות רקע, ולוודא נטילת חומצה פולית במינון של 4–5 מ”ג ליום. |
==מעקב ההיריון המומלץ== | ==מעקב ההיריון המומלץ== | ||
| − | + | א. עקב שיעור גבוה להיריון מרובה עוברים יש לבצע בדיקת על שמע מוקדם בהיריון. | |
| − | + | ב. לחישוב הסיכון לליקויים כרומוזומליים יש להתבסס על גיל תורמת הביציות ולהוסיף עליו את בדיקות השקיפות העורפית ובדיקות הסקר הביוכימיות. | |
| − | + | ג. מעקב במסגרת מרפאה להיריון בסיכון. | |
| − | + | ד. מומלץ לשקול מתן אספירין במינון של 75–150 מ”ג ליום, להפחתת הסיכון לרעלת היריון. יעילות המניעה הטובה ביותר היא לפני שבוע 16. | |
| − | + | ה. יש לשקול דרך ותזמון היילוד בסמוך לתאריך הלידה המשוער. ניתן לשקול יילוד יזום בשבוע 39. אין מניעה לבצע השראת לידה ולידה נרתיקית. | |
| − | ==חברי | + | ==חברי הוועדה המכינה== |
===צוות כתיבת המהדורה הראשונה של נייר העמדה 2013=== | ===צוות כתיבת המהדורה הראשונה של נייר העמדה 2013=== | ||
*פרופ' רונית חיימוב-קוכמן – היחידה להפריה חוץ גופית, המרכז הרפואי הדסה, | *פרופ' רונית חיימוב-קוכמן – היחידה להפריה חוץ גופית, המרכז הרפואי הדסה, | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
*פרופ' מיכאל בורשטיין, מומחה ברפואה פנימית ויתר ל"ד, המרכז הרפואי הדסה, פרופ' אורה פלטיאל, מומחית באפידמיולוגיה קלינית, המרכז הרפואי הדסה | *פרופ' מיכאל בורשטיין, מומחה ברפואה פנימית ויתר ל"ד, המרכז הרפואי הדסה, פרופ' אורה פלטיאל, מומחית באפידמיולוגיה קלינית, המרכז הרפואי הדסה | ||
| − | ===חברי | + | ===חברי הוועדה המכינה 2022== |
| − | *פרופ' רונית חיימוב-קוכמן - היחידה להפריה חוץ גופית, המרכז הרפואי הדסה, | + | *פרופ' רונית חיימוב-קוכמן - היחידה להפריה חוץ גופית, המרכז הרפואי הדסה, |
| − | *יו"ר הוועדה ד"ר יורי פרליץ - מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה, המרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה. | + | *יו"ר הוועדה ד"ר יורי פרליץ - מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה, המרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה. |
*פרופ' אריאל רבל - היחידה להפריה חוץ גופית, המרכז הרפואי הדסה | *פרופ' אריאל רבל - היחידה להפריה חוץ גופית, המרכז הרפואי הדסה | ||
*פרופ' אוריאל אלחלל - מומחה ברפואת האם והעובר, המרכז הרפואי הדסה | *פרופ' אוריאל אלחלל - מומחה ברפואת האם והעובר, המרכז הרפואי הדסה | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
*ד"ר שי אליצור | *ד"ר שי אליצור | ||
*ד"ר אסף בן מאיר | *ד"ר אסף בן מאיר | ||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | <blockquote> | + | <blockquote> |
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
1. Frick AP. Advanced maternal age and adverse pregnancy outcomes. Best Pract Res Clin Obstet Gynaecol. 2021;70:92-100. | 1. Frick AP. Advanced maternal age and adverse pregnancy outcomes. Best Pract Res Clin Obstet Gynaecol. 2021;70:92-100. | ||
| שורה 92: | שורה 91: | ||
7. Chronopoulou E, Raperport C, Serhal P, Saab W, Seshadri S. Preconception tests at advanced maternal age. Best Pract Res Clin Obstet Gynaecol. 2021;70:28-50. | 7. Chronopoulou E, Raperport C, Serhal P, Saab W, Seshadri S. Preconception tests at advanced maternal age. Best Pract Res Clin Obstet Gynaecol. 2021;70:28-50. | ||
8. Pinheiro RL, Areia AL, Mota Pinto A, Donato H. Advanced Maternal Age: Adverse Outcomes of Pregnancy, A Meta-Analysis. Acta Med Port. 2019: 29;32)3(:219-226. | 8. Pinheiro RL, Areia AL, Mota Pinto A, Donato H. Advanced Maternal Age: Adverse Outcomes of Pregnancy, A Meta-Analysis. Acta Med Port. 2019: 29;32)3(:219-226. | ||
| − | 9. Mehta L, WarnesC, Bradley E, Burton T, Economy K, Mehran R, Safdar B, Sharma G, Wood M, Valente AM, Volgman AS, The American Heart Association Council on Clinical Cardiology; Cardiovascular Considerations in Caring for Pregnant Patients: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation. 2020;141:e884-e903 | + | 9. Mehta L, WarnesC, Bradley E, Burton T, Economy K, Mehran R, Safdar B, Sharma G, Wood M, Valente AM, Volgman AS, The American Heart Association Council on Clinical Cardiology; Cardiovascular Considerations in Caring for Pregnant Patients: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation. 2020;141:e884-e903 |
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
גרסה אחרונה מ־01:49, 20 ביוני 2024
 | |
|---|---|
| היריון בגיל אימהי 45 ומעלה, הערכה טרום היריונית ומעקב ההיריון - נייר עמדה | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם |  החברה הישראלית לרפואת האם והעובר האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה) |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | יוני 2023 |
| יוצר הערך | חברי הועדה המכינה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מעקב היריון ובדיקות סקר טרום היריון
היריון בגיל אימהי מתקדם נחשב להיריון בר סיכון בשל עלייה בסיבוכי היריון אימהיים ועובריים. גיל אימהי מתקדם מוגדר כהיריון בגיל 35 ומעלה ועל פי חלק מהעבודות - היריון מעל גיל 40. גיל אימהי מתקדם מאוד מוגדר כהיריון בגיל 45 ומעלה או מעל גיל 50 ואליו מתייחס נייר זה. עקב השינויים באורח ובתוחלת החיים, לצד התפתחות הטכנולוגיות בתחום ההפריה החוץ גופית ותרומת הביציות, יותר ויותר נשים הרות בגיל גבוה מ-45 וחלקן אף בגיל מבוגר מ-50. שיעור הסיבוכים הגבוה בהיריונות בגיל המבוגר קשור גם לשיעור הגבוה של היריונות מרובי עוברים בעקבות שימוש בטכנולוגית הפריה חוץ גופית. עלייה בגיל אימהי כרוכה בעלייה בשכיחות הסיבוכים הבאים: ■ מחלות אימהיות: o סוכרת טרום היריונית, יתר לחץ דם, השמנת יתר, היפרכולסטרולמיה, מחלות כלי דם, מחלות ממאירות ודיכאון o תחלואה ותמותה אימהית בעקבות דימומים, זיהומים, שילוב של ההיריון ומחלות הרקע האימהיות, פתולוגיות קרדיווסקולריות ואירועי קרישיות יתר. ■ סיבוכי היריון ולידה: o היריונות חוץ רחמיים o הפלות o הפרעות כרומוזומליות עובריות o רעלת היריון o סוכרת היריון o לידות מוקדמות ספונטאניות ויזומות על רקע תחלואה אימהית או עוברית o האטה בצמיחה התוך רחמית )על פי חלק מהעבודות( o תמותה תוך רחמית )על פי חלק מהעבודות( o ניתוחים קיסריים
מטרות נייר העמדה
א. להגדיר את הכלים להערכת הסיכון להיריון בגיל 45 ומעלה בשלב הטרום היריוני. ב. להגדיר את הנדרש בניהול היריונות בגיל 45 ומעלה.
הערכה טרום היריונית
א. באחריות רופא/ה אם עובר לתת את הייעוץ באשר לסיכונים והסיבוכים המוגברים בהיריון ובאחריות רופא הפריון לוודא השלמת הבדיקות הנדרשות ואיזון מחלות הרקע טרם התחלת הטיפול. ב. בפגישה טרום ההיריון, עוד טרם התחלת תהליך ההפריה החוץ גופית יש לתשאל לגבי תולדות החולה )אנמנזה (ולהפנותה לבדיקות עזר להערכת הסיכון בהיריון בהתאם למצבה. ג. תולדות המטופלת יכללו בירור גורמי סיכון למחלות רקע נפוצות בגיל המבוגר, כגון: יתר לחץ דם, השמנת יתר, תחלואה קרדיווסקולרית, מחלות בלוטת התריס וסוכרת. כמו כן, יכללו הערכת הרגלי חיים כגון עישון, צריכת אלכוהול ופעילות גופנית. אם קיימת מחלת רקע יש לקבל ייעוץ רפואי פרטני. ד. הבדיקות להערכת הסיכון הפוטנציאלי להיריון תכלולנה: סוכר בצום, פרופיל שומנים בדם, תפקודי כליה, כבד ובלוטת התריס. לפני טיפול פריון מומלץ לבצע בדיקת שד וסקר גנטי בהתאם לסוג הטיפול. ה. מומלץ לבצע בדיקות לשלילת מחלות ממאירות נפוצות בהתאם להנחיות משרד הבריאות. ו. בגיל המתקדם מאוד מומלץ לבצע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס לפי המלצות משרד הבריאות. ז. ניתן להציע הערכה ע”י עו”ס או פסיכולוג או פסיכיאטר לנשים המתכננות היריון ראשון בגיל מבוגר. ח. במסגרת הייעוץ הטרום היריוני, יש להסביר למטופלת על הסיכון בהיריון בגיל המתקדם. ט. בנוכחות מחלת רקע או גורם סיכון, מומלץ לבצע הערכה רב תחומית ע”י רופאים העוסקים בפריון, רפואת אם עובר ויועץ פרטני ע”פ הצורך. יש להעריך את תוספת הסיכון לאם ולעובר בטיפולי הפריון, ובמהלך ההיריון והלידה ובהתאם לייעץ לאישה. י. טרם ההיריון מומלץ לאזן מחלות רקע, ולוודא נטילת חומצה פולית במינון של 4–5 מ”ג ליום.
מעקב ההיריון המומלץ
א. עקב שיעור גבוה להיריון מרובה עוברים יש לבצע בדיקת על שמע מוקדם בהיריון. ב. לחישוב הסיכון לליקויים כרומוזומליים יש להתבסס על גיל תורמת הביציות ולהוסיף עליו את בדיקות השקיפות העורפית ובדיקות הסקר הביוכימיות. ג. מעקב במסגרת מרפאה להיריון בסיכון. ד. מומלץ לשקול מתן אספירין במינון של 75–150 מ”ג ליום, להפחתת הסיכון לרעלת היריון. יעילות המניעה הטובה ביותר היא לפני שבוע 16. ה. יש לשקול דרך ותזמון היילוד בסמוך לתאריך הלידה המשוער. ניתן לשקול יילוד יזום בשבוע 39. אין מניעה לבצע השראת לידה ולידה נרתיקית.
חברי הוועדה המכינה
צוות כתיבת המהדורה הראשונה של נייר העמדה 2013
- פרופ' רונית חיימוב-קוכמן – היחידה להפריה חוץ גופית, המרכז הרפואי הדסה,
- יו"ר הוועדה ד"ר יורי פרליץ – מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה, המרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה.
- פרופ' אריאל רבל – היחידה להפריה חוץ גופית, המרכז הרפואי הדסה
- פרופ' אוריאל אלחלל – מומחה ברפואת האם והעובר, המרכז הרפואי הדסה
- יועצים
- פרופ' מיכאל בורשטיין, מומחה ברפואה פנימית ויתר ל"ד, המרכז הרפואי הדסה, פרופ' אורה פלטיאל, מומחית באפידמיולוגיה קלינית, המרכז הרפואי הדסה
=חברי הוועדה המכינה 2022
- פרופ' רונית חיימוב-קוכמן - היחידה להפריה חוץ גופית, המרכז הרפואי הדסה,
- יו"ר הוועדה ד"ר יורי פרליץ - מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה, המרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה.
- פרופ' אריאל רבל - היחידה להפריה חוץ גופית, המרכז הרפואי הדסה
- פרופ' אוריאל אלחלל - מומחה ברפואת האם והעובר, המרכז הרפואי הדסה
- יועצים: פרופ' מיכאל בורשטיין, מומחה ברפואה פנימית ויתר ל"ד, המרכז הרפואי הדסה פרופ' אורה פלטיאל, מומחית באפידמיולוגיה קלינית, המרכז הרפואי הדסה
צוות עדכון 2022
- פרופ' טל בירון-שנטל
- פרופ' רינת גבאי בן זיו
- פרופ' לירן הירש
- ד"ר דנה ויטנר
- פרופ' גלי פריאנטה
- ד"ר הדר רוזן
- פרופ' אדריאן שולמן
- פרופ' גליה אורון
- ד"ר שי אליצור
- ד"ר אסף בן מאיר
ביבליוגרפיה
1. Frick AP. Advanced maternal age and adverse pregnancy outcomes. Best Pract Res Clin Obstet Gynaecol. 2021;70:92-100. 2. Rydahl E, Declercq E, Juhl M, Maimburg RD. Cesarean section on a rise-Does advanced maternal age explain the increase? A population register-based study. PLoS One. 2019;14)1(:e0210655. 3. Heffner LJ. Advanced maternal age-how old is too old? N Engl J Med. 2004;351)19(:1927-1929. 4. LeFevre ML. Low-dose aspirin use for the prevention of morbidity and mortality from preeclampsia: U.S. preventive services task force recommendation statement. Ann Intern Med. 2014;161)11(:819-826. 5. Glick I, Kadish E, Rottenstreich M. Management of Pregnancy in Women of Advanced Maternal Age: Improving Outcomes for Mother and Baby. International Journal of Women’s Health 2021:13 751-759 6. https://www.health.gov.il/Subjects/fertility/Pages/IVF.aspx נוהל משרד הבריאות, הפריה חוץ גופית 7. Chronopoulou E, Raperport C, Serhal P, Saab W, Seshadri S. Preconception tests at advanced maternal age. Best Pract Res Clin Obstet Gynaecol. 2021;70:28-50. 8. Pinheiro RL, Areia AL, Mota Pinto A, Donato H. Advanced Maternal Age: Adverse Outcomes of Pregnancy, A Meta-Analysis. Acta Med Port. 2019: 29;32)3(:219-226. 9. Mehta L, WarnesC, Bradley E, Burton T, Economy K, Mehran R, Safdar B, Sharma G, Wood M, Valente AM, Volgman AS, The American Heart Association Council on Clinical Cardiology; Cardiovascular Considerations in Caring for Pregnant Patients: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation. 2020;141:e884-e903