בטיחות הטיפול האנטיביוטי בהיריון - The safety of antibiotic treatment in pregnancy

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
בטיחות הטיפול האנטיביוטי בהיריון
הוועדה המקצועית	הוכן ע"י צוות היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה, המרכז לייעוץ תרופתי - מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא) בשיתוף פורום רוקחים ארצי לשימוש מושכל באנטיביוטיקה, ארגון הרוקחות בישראל
עריכה	השתתפו בהכנת המסמך
תחום	מיילדות, פרמקולוגיה קלינית
תאריך פרסום	מאי 2024
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – היריון

הצהרה בדבר אחריות ושימוש בחומר המובא במסמך זה

• כל הכתוב במסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי ובדיקת רופא
• האחריות על השימוש במסמך זה וכן מתן ייעוץ בהסתמך עליו למטופלות חלה באופן בלעדי על הגורם המקצועי הבוחר לעשות בו שימוש
• המידע במסמך זה מעודכן לחודש מאי 2024. לאור זאת, בחלוף הזמן, יתכן שיהיו שינוים כאלה ואחרים בספרות ו/או שיתקבלו נתונים נוספים אשר ישפיעו על ההמלצות הרשומות בו, ולפיכך האחריות להתעדכן מוטלת על הקורא
• מסמך זה נועד לשימושם של אנשי מקצוע בלבד ולא לשימוש הקהל הרחב
• המידע המובא להלן אינו מהווה תחליף לייעוץ עם הרופא המטפל. ההחלטה על הטיפול המתאים ניתנת ע"י הרופא המטפל אשר לוקח בחשבון את מכלול המאפיינים של המטופלת ומצבה
• שמות התרופות בנייר עמדה זה הינם השמות הידועים/הנפוצים של התרופות. יובהר כי אין בכך בכדי להמליץ על תרופה מיצרן כלשהו

כללי

• תרופות אנטיביוטיות מיועדות לטיפול בזיהומים ומצבים חריפים, אשר ללא טיפול ראוי מהווים סכנה ממשית לבריאות האישה עצמה ולעובר
• המסמך אינו מתייחס לקווי מנחה המקובלים במתן תרופה אנטיביוטית להתוויות השונות, אלא מציג מידע אודות בטיחות הטיפול בהיריון בלבד
• כל האמור במסמך זה מתייחס למינונים סטנדרטיים ומקובלים. במינונים גבוהים מהמומלץ - יש לפנות לקבלת ייעוץ פרטני
• במקרה של שילוב מספר תרופות - מומלץ להתייעץ באופן פרטני (גם אם כל אחת מהתרופות בנפרד מותרת בהיריון)
• יש להעדיף טיפול דרך הפה (PO) לעומת טיפול פארנטראלי במידת האפשר
• תרופות אנטיביוטיות הניתנות שלא במתן סיסטמי:
  • ספיגתן למחזור הדם זניחה ולכן יכולת ההשפעה על העובר היא מזערית
  • זאת למעט מתן וגינאלי, מצב בו התרופות יכולות להגיע לרמה טיפולית במחזור הדם.

היריון

לפי נתונים מארה"ב, 9 נשים מתוך 10 נוטלות תרופה כלשהי במהלך ההיריון. נשים רבות נחשפות לתרופות בשל מחלות כרוניות או מחלות חריפות המופיעות במהלך ההיריון. כמו כן, כ-50% מכלל ההריונות בעולם המערבי בלתי מתוכננים ועלולים להתרחש תוך כדי נטילת תרופות שונות. בכל היריון קיים סיכון של 15-20% להפלות מוקדמות וכן סיכון של 3-5% למומים מולדים קשים בעובר .(Major anomalies) טרטוגן הינו חומר או גורם סביבתי שהחשיפה אליו במהלך ההיריון עלולה להפריע למהלכו התקין של ההיריון ולפגוע בהתפתחות העובר. ניתן לחלק את תקופת ההיריון לשלבים הבאים: 1. תקופת "הכל או לא כלום" (all or none period) - מרגע הפריית הביצית ועד ליום ה-18 לאחר ההפריה, תקופת ההשרשה של הביצית המופרית. נזק טרטוגני בשלב זה עשוי להסתיים באובדן הביצית המופרית והפלה ספונטנית או בהישרדות ללא פגע. 2. תקופת האורגנוגנזיס (organogenesis) - בשבועות 2 עד 13 לאחר ההפריה. בתקופה זו נוצרים האיברים העובריים. זוהי התקופה הרגישה ביותר בחשיפה לטרטוגן קלאסי. 3. השלב הפטאלי - fetal - מסוף תקופת האורגנוגנזיס ועד הלידה. זוהי תקופה אשר יש בה גדילה והבשלה תפקודית של איברים ומערכות שכבר נוצרו. חשיפה לטרטוגן בשלב זה עלולה להשפיע על גדילת העובר, על גודל איבר ספציפי או על תפקוד האיבר. לרוב משתמשים במונח fetal toxicity. בכל מקרה של חשיפה לתרופה בהיריון יש לשקול את יחס התועלת מול הסיכון. חשוב לדעת האם החשיפה כבר התרחשה או שמדובר בתכנון טיפול עתידי. פרמטרים נוספים שיש להתחשב בהם בעת הערכת סיכונים: • שבוע ההיריון בעת החשיפה ומשך החשיפה • מינון התרופה • צורת מתן ודרך מתן התרופה • מחלות הרקע וההיסטוריה הרפואית של האישה • ההיסטוריה המיילדותית של האישה • גיל האישה • תרופות או חומרים נוספים אליהם נחשפה האישה • חלופות טיפוליות אחרות • מה הסכנות האפשריות ללא טיפול

קבוצה שם התרופה היריון מתן בהיריון הערות Penicillins Penicillin -VK (phenoxymethyl penicillin) קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. Penicillin G sodium Amoxicillin Ampicillin Cloxacillin Penicillin + beta lactamase inhibitor Amoxicillin / Clavulanic acid קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. Piperacillin/ Tazobactam Carbapenems Imipenem קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. Meropenem Ertapenem Cephalosporins Cephalexin קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. Cefazolin Cefuroxime Ceftriaxone Ceftazidime Macrolides Azithromycin תרופות אלו לא מגבירות את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. Clarithromycin Roxithromycin Erythromycin סיכון לרעילות כבדית אימהית בשימוש בסוג המלח - Erythromycin Estolate לא משווק בארץ   ןק [/ ן־ך ץ היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה ה רפואי מרכז לייעוץ תרופתי שמיר קבוצה שם התרופה היריון מתן בהיריון הערות Quinolones Ciprofloxacin תרופות אלו לא מגבירות את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. Ofloxacin Levofloxacin Moxifloxacin קיים מידע מוגבל ולכן יש להעדיף שימוש בתכשירים מוכרים Tetracycline Doxycycline קבוצת תרופות זאת בחשיפה עד שבוע 13 להיריון לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. אסור לשימוש אחרי שבוע 13 בשל החשש להשפעה על התפתחות העצמות והשיניים. Minocycline Tetracycline Tigecycline Aminoglycosides Gentamicin קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. Amikacin שונות Fosfomycin לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. Nitrofurantoin לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. השימוש בתרופה לקראת הלידה, משבוע 36 ועד הלידה - לא מומלץ השימוש לקראת הלידה מגביר סיכוי להיפרבילירובינמיה ביילוד Sulphamethoxazole/ Trimethoprim (TMP+SMX) לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. השימוש בתרופה לקראת הלידה, משבוע 36 ועד הלידה - לא מומלץ אם ניתנת בשליש ראשון - מומלץ לשקול תוספת של חומצה פולית. השימוש לקראת הלידה מגביר סיכוי להיפרבילירובינמיה ביילוד Clindamycin תרופות אלו לא מגבירות את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. Metronidazole Tinidazole Mebendazole Anti-viral Acyclovir קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. Valacyclovir Oseltamivir

השתתפו בהכנת המסמך

• ד"ר אריגי מטר - בשארה, מנהלת היחידה לרוקחות קלינית ורוקחת קלינית אחראית תחום שימוש מושכל באנטיביוטיקה, מרכז רפואי מאיר. מנהלת פורום רוקחים ארצי לשימוש מושכל באנטיביוטיקה של ארגון הרוקחות בישראל.
• צוות היחידה לפרמקולוגיה קלינית, המרכז לייעוץ תרופתי, המרכז הרפואי "שמיר" (אסף הרופא):
  • ד"ר מאיה ברלין, PhD, רוקחת, אחראית המרכז לייעוץ תרופתי
  • ד"ר טל דה-האן, רוקחת קלינית בכירה
  • ד"ר נופר בן אסייג כדורי, רוקחת קלינית
  • ד"ר שריי אסרף, רוקחת קלינית
  • פרופ' מתי ברקוביץ - מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה