כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "כאב ושימוש בקללות כתגובה - Swearing as a response to pain"
| שורה 16: | שורה 16: | ||
{{הרחבה|כאב}} | {{הרחבה|כאב}} | ||
| − | התופעה של "שחרור קללה עסיסית" או מילת קריאה (Expletive) בעקבות חבלה היא כמעט | + | התופעה של "שחרור קללה עסיסית" או מילת קריאה (Expletive) בעקבות חבלה היא כמעט כלל-עולמית. קיימים היבטים חברתיים ופסיכולוגיים לשימוש במילים המשתחררות בעת חוויית [[כאב]]. עולה השאלה, האם השימוש בקללות, במילות קריאה ובניבולי פה הוא מנגנון התמודדות שלילי למצבי אסון או שמא מדובר במנגנון של שחרור לחץ לא רצוני, שהוא למעשה מנגנון התמודדות חיובי? על פי העדויות הקיימות בעת זו, שחרור לא רצוני של מילים בעת התרחשות אסון הוא אכן מנגנון התמודדות יעיל, הן להפחתת [[חרדה]] והן להפחתת כאב. |
| + | |||
| + | |||
| + | פציעות וחבלות באופן פתאומי תוך כדי פעילות יום-יומית נפוצות מאוד, בין אם מדובר בהיתקלות בחפץ או בחתך תוך כדי פעולה שגרתית. בעקבות זאת, התופעה השכיחה היא לשחרר מילת קריאה שלעתים קרובות יכולה להיות מילת גסה או קללה. מילת ה-"F" באנגלית היא מושרשת מאוד ואף מופיעה לא רק באנגלית אלא בשפות רבות אחרות, כולל בעברית, עד כדי הפיכתה למילה בינלאומית, לא רק כקללה אלא גם כמילת קריאה. השימוש במילות קריאה או בקללות מעורר עניין רב. כך לדוגמה, מופץ מסר בדואר אלקטרוני עם תמונות של מצבים חריגים בהם רואים תאונות ואסונות. הכותרת למסר זה היא "אלו הם הזמנים שבהם מקובל להשתמש במילת ה- "F"{{כ}} (When is it acceptable to Use the "F" Word). | ||
| − | |||
| − | |||
[[קובץ:כאבוקללות.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כאבוקללות.jpg|מרכז]] | ||
| − | אנשים מקללים כדי לשחרר לחץ, לזעזע, להעליב או אף מתוך הרגל | + | אנשים מקללים כדי לשחרר לחץ, לזעזע, להעליב או אף מתוך הרגל {{הערה|שם=הערה1|van Lancker D, Cummings JL. Expletives: neurolinguistic and neurobehavioral perspectives on swearing. Brain Res Brain Res Rev 1999;31(1):83-104}}. מילות קריאה יכולות לשמש כהזדככות, שחרור מתח נפשי או היטהרות, כפי שקורה בעת חבלה חריפה. היכולת לדכא את הדחף לקלל קשורה מאוד לאונה הקדמית של קליפת המוח. החשיבות של אונה זו באה לידי ביטוי בצורה ציורית בתיאור מקרה משנת 1848 {{הערה|שם=הערה2|Neylan TC. Frontal lobe function: Mr. Phineas Gage's famous injury. J Neuropsychiatry Clin Neurosci 1999;11(2):280-281}} אודות פניאס גייג', מנהל עבודה בחברת הרכבות בארה"ב שנפגע בראשו ממוט ברזל שחדר למוחו דרך הלחי השמאלית ויצא מן הגולגולת באזור האונה המצחית (Frontal lobe). הוא לא איבד הכרה והתאושש גופנית כמעט לחלוטין. לעומת זאת התנהגותו הפכה לבלתי נסבלת, הוא הרבה להתקוטט ובעיקר לקלל ולגדף. מתיאור מקרה זה אנו למדים כי שליטה רצונית על תהליכים, כגון קללות, גידופים והתנהגות פרועה, קשורה לתפקוד תקין של האונה המצחית. עדות נוספת לתפקוד זה ניתן לקבל מההיסטוריה של ניתוחים לניתוק האונה המצחית ( Frontal lobotomy) שהיו נהוגים באמצע המאה הקודמת. ניתוחים אלו זכו לפרסום נרחב בספרו של קן קייזי "קן הקוקיה" {{הערה|שם=הערה3|Kesey K. One flew over the cuckoo's nest, a novel. New York: Viking Press 1962}}. |
| − | |||
| − | |||
| − | + | בשנת 2009 פורסמה עבודה של קבוצת חוקרים מאנגליה שמטרתה הייתה לבדוק אם קללות וגידופים, ובמיוחד מילות קריאה הנאמרות כתגובה לאירוע מכאיב, מעלות או מורידות את הסבולת לכאב {{הערה|שם=הערה4|Stephens R, Atkins J, Kingston A. Swearing as a response to pain. Neuroreport 2009;20(12):1056-1060}}. הם השתמשו כדגם לכאב בניסוי הידוע כמבחן קור (Cold pressor test) שבו הנבדק מתבקש להכניס את ידו לתוך מי קרח (0-5 מעלות צלזיוס) ולהשאיר את היד בתוך המים עד לגבול הסבולת {{הערה|שם=הערה5|Walsh NE, Schoenfeld L, Ramamurthy S, et al. Normative model for cold pressor test. Am J Phys Med Rehabil 1989;68(1):6-11}}. בדגם זה ניתן לבדוק משתנים רבים, כגון סף כאב, סבילות לכאב ושינוי בקצב לב. במחקר המצוטט לעיל שבוצע באגליה, נתבקשו הנבדקים להגות מילים סתמיות או מילות קללה על פי בחירתם. מטרת ביטוי המילים הסתמיות או הקללות הייתה לבדוק אם יש בביטוי מילות קללה אלו כדי לשפר יכולת התמודדות עם כאב או להפך. המשתנים לבדיקה היו כאב על פי מד אנלוגי חזותי (VAS {{כ}},Visual Analog Scale), זמן להחזקת היד בתוך המים וכן מדד למידת המעורבות הסימפתטית (Sympathetic), קרי קצב הלב. נוסף על הערכות של כאב, סבילות לקור וקצב לב, ענו הנבדקים על שאלונים מתוקננים של חרדה, פחד מכאב וקטסטרופיזציה (Catastrophization). תוצאות המחקר העיקריות הראו כי חזרה מילולית על מילות קריאה גסות מעלה את הסבולת לכאב, ומפחית את ה- VAS. כמו כן, שימוש במילות קריאה גסות מעלה את קצב הלב. תוצאות נוספות אודות הקשר בין פחד מכאב לבין ה- VAS כפי שנחווה על ידי הנבדקים, העלו כי פחד מכאב אכן ניבא את ה- VAS בנבדקים אשר לא השתמשו במילות קריאה גסות, וככל שהיה פחד יותר גדול, כך גם ה- VAS היה גבוה יותר. במצב של שימוש במילות קריאה גסות, הפחד מכאב לא ניבא את ה-VAS. כלומר, כנראה מצב של "לשחרור קללות" מדכא את הפחד על ידי דיכוי פעילות באונה המצחית. | |
אם קללות בצורה של מילות קריאה יכולות לדכא או לשנות את חוויית הכאב, מהם המנגנונים לכך? באנשים בריאים השימוש בקללות ובמילים גסות נחקר רבות ואף עבר סיווג.{{הערה|שם=הערה7|Jay T. Sex roles and dirty word usage: A Review of the Literature and a Reply to Haas. Psychological Bulletin 1980;88(8):614-621}} לדיון מעמיק על השימוש בקללות אצל אנשים בריאים מומלץ לפנות לעבודתו של מונטגיו.{{הערה|שם=הערה8|Montagu A. The anatomy of swearing. Philadelphia, PA: University of Pennsylvania Press 2001}} | אם קללות בצורה של מילות קריאה יכולות לדכא או לשנות את חוויית הכאב, מהם המנגנונים לכך? באנשים בריאים השימוש בקללות ובמילים גסות נחקר רבות ואף עבר סיווג.{{הערה|שם=הערה7|Jay T. Sex roles and dirty word usage: A Review of the Literature and a Reply to Haas. Psychological Bulletin 1980;88(8):614-621}} לדיון מעמיק על השימוש בקללות אצל אנשים בריאים מומלץ לפנות לעבודתו של מונטגיו.{{הערה|שם=הערה8|Montagu A. The anatomy of swearing. Philadelphia, PA: University of Pennsylvania Press 2001}} | ||
גרסה מ־15:34, 8 במאי 2014
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| כאב ושימוש בקללות כתגובה | ||
|---|---|---|
| Swearing as a response to pain | ||
| יוצר הערך | ד"ר סיימון וולפסון
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – כאב
התופעה של "שחרור קללה עסיסית" או מילת קריאה (Expletive) בעקבות חבלה היא כמעט כלל-עולמית. קיימים היבטים חברתיים ופסיכולוגיים לשימוש במילים המשתחררות בעת חוויית כאב. עולה השאלה, האם השימוש בקללות, במילות קריאה ובניבולי פה הוא מנגנון התמודדות שלילי למצבי אסון או שמא מדובר במנגנון של שחרור לחץ לא רצוני, שהוא למעשה מנגנון התמודדות חיובי? על פי העדויות הקיימות בעת זו, שחרור לא רצוני של מילים בעת התרחשות אסון הוא אכן מנגנון התמודדות יעיל, הן להפחתת חרדה והן להפחתת כאב.
פציעות וחבלות באופן פתאומי תוך כדי פעילות יום-יומית נפוצות מאוד, בין אם מדובר בהיתקלות בחפץ או בחתך תוך כדי פעולה שגרתית. בעקבות זאת, התופעה השכיחה היא לשחרר מילת קריאה שלעתים קרובות יכולה להיות מילת גסה או קללה. מילת ה-"F" באנגלית היא מושרשת מאוד ואף מופיעה לא רק באנגלית אלא בשפות רבות אחרות, כולל בעברית, עד כדי הפיכתה למילה בינלאומית, לא רק כקללה אלא גם כמילת קריאה. השימוש במילות קריאה או בקללות מעורר עניין רב. כך לדוגמה, מופץ מסר בדואר אלקטרוני עם תמונות של מצבים חריגים בהם רואים תאונות ואסונות. הכותרת למסר זה היא "אלו הם הזמנים שבהם מקובל להשתמש במילת ה- "F" (When is it acceptable to Use the "F" Word).
אנשים מקללים כדי לשחרר לחץ, לזעזע, להעליב או אף מתוך הרגל [1]. מילות קריאה יכולות לשמש כהזדככות, שחרור מתח נפשי או היטהרות, כפי שקורה בעת חבלה חריפה. היכולת לדכא את הדחף לקלל קשורה מאוד לאונה הקדמית של קליפת המוח. החשיבות של אונה זו באה לידי ביטוי בצורה ציורית בתיאור מקרה משנת 1848 [2] אודות פניאס גייג', מנהל עבודה בחברת הרכבות בארה"ב שנפגע בראשו ממוט ברזל שחדר למוחו דרך הלחי השמאלית ויצא מן הגולגולת באזור האונה המצחית (Frontal lobe). הוא לא איבד הכרה והתאושש גופנית כמעט לחלוטין. לעומת זאת התנהגותו הפכה לבלתי נסבלת, הוא הרבה להתקוטט ובעיקר לקלל ולגדף. מתיאור מקרה זה אנו למדים כי שליטה רצונית על תהליכים, כגון קללות, גידופים והתנהגות פרועה, קשורה לתפקוד תקין של האונה המצחית. עדות נוספת לתפקוד זה ניתן לקבל מההיסטוריה של ניתוחים לניתוק האונה המצחית ( Frontal lobotomy) שהיו נהוגים באמצע המאה הקודמת. ניתוחים אלו זכו לפרסום נרחב בספרו של קן קייזי "קן הקוקיה" [3].
בשנת 2009 פורסמה עבודה של קבוצת חוקרים מאנגליה שמטרתה הייתה לבדוק אם קללות וגידופים, ובמיוחד מילות קריאה הנאמרות כתגובה לאירוע מכאיב, מעלות או מורידות את הסבולת לכאב [4]. הם השתמשו כדגם לכאב בניסוי הידוע כמבחן קור (Cold pressor test) שבו הנבדק מתבקש להכניס את ידו לתוך מי קרח (0-5 מעלות צלזיוס) ולהשאיר את היד בתוך המים עד לגבול הסבולת [5]. בדגם זה ניתן לבדוק משתנים רבים, כגון סף כאב, סבילות לכאב ושינוי בקצב לב. במחקר המצוטט לעיל שבוצע באגליה, נתבקשו הנבדקים להגות מילים סתמיות או מילות קללה על פי בחירתם. מטרת ביטוי המילים הסתמיות או הקללות הייתה לבדוק אם יש בביטוי מילות קללה אלו כדי לשפר יכולת התמודדות עם כאב או להפך. המשתנים לבדיקה היו כאב על פי מד אנלוגי חזותי (VAS ,Visual Analog Scale), זמן להחזקת היד בתוך המים וכן מדד למידת המעורבות הסימפתטית (Sympathetic), קרי קצב הלב. נוסף על הערכות של כאב, סבילות לקור וקצב לב, ענו הנבדקים על שאלונים מתוקננים של חרדה, פחד מכאב וקטסטרופיזציה (Catastrophization). תוצאות המחקר העיקריות הראו כי חזרה מילולית על מילות קריאה גסות מעלה את הסבולת לכאב, ומפחית את ה- VAS. כמו כן, שימוש במילות קריאה גסות מעלה את קצב הלב. תוצאות נוספות אודות הקשר בין פחד מכאב לבין ה- VAS כפי שנחווה על ידי הנבדקים, העלו כי פחד מכאב אכן ניבא את ה- VAS בנבדקים אשר לא השתמשו במילות קריאה גסות, וככל שהיה פחד יותר גדול, כך גם ה- VAS היה גבוה יותר. במצב של שימוש במילות קריאה גסות, הפחד מכאב לא ניבא את ה-VAS. כלומר, כנראה מצב של "לשחרור קללות" מדכא את הפחד על ידי דיכוי פעילות באונה המצחית.
אם קללות בצורה של מילות קריאה יכולות לדכא או לשנות את חוויית הכאב, מהם המנגנונים לכך? באנשים בריאים השימוש בקללות ובמילים גסות נחקר רבות ואף עבר סיווג.[6] לדיון מעמיק על השימוש בקללות אצל אנשים בריאים מומלץ לפנות לעבודתו של מונטגיו.[7]
תיאורים רבים קיימים באשר לקללות ולדיבור אוטומטי בחולים שעוברים פגיעות מוחיות בעיקר בהמיספרה השמאלית, הן אצל חולים לאחר אוטם מוחי והן אצל אלו שעברו ניתוחים. אצל חלק גדול מן החולים הפגיעה בדיבור מלווה בדיבור אוטומטי, לעתים קרובות של קללות ומילות קריאה.[8] אזורים אחרים במוח, הנפגעים מאירועים מוחיים, יכולים אף הם להביא לפגיעה חמורה בדיבור ולדיבור אוטומטי. כך בחולה מבוגר, דובר עברית שנפגע בגרעיני הבסיס מימין, שלאחר האירוע כבר לא יכול היה לקלל כלל.[9] חולים הסובלים מתסמונת ג'יל דה לה טורט (GTS Gilles de la Tourette Syndrome) מבטאים התנהגות אוטומטית היפרקינטית. עד 25% מן החולים מנבלים את פיהם בקללות ובגידופים. תופעה זו ידועה כקופרולאליה (Coprolalia) (בתרגום מילולי מהלטינית - דיבור עם צואה).[1] יש עדויות הולכות וגוברות לכך שתסמונת ג'יל דה לה טורט נגרמת מפגיעה אנטומית או תפקודית בגרעיני הבסיס.[10] הפחתה בתסמינים אצל חולים אלו ע"י שימוש בתרופות נוירולפטיות חוסמות דופמין מעידה על קשר הדוק בין פגיעה בגרעיני הבסיס לבין קללות.[11] לגרעיני הבסיס תפקיד חשוב לא רק בהתנהגות מוטורית אלא גם בתפקודים קוגנטיביים, חברתיים ורגשיים, והם קשורים בתפקודם באופן הדוק למערכת הלימבית. פגיעה באזור של הגירוס הקדמי הסינגולייט (Anterior Cingulate Gyrus) נחשדת כמקור לקופרלאליה בחולי ג'יל דה לה טורט.[12]
שאלה אחרת בנושא האפקט של הרגשות על חוויית הכאב והשפעתן האפשרית של קללות ומילות קריאה ניתן למצוא במספר עבודות של רודי ומיגר.[13][14][15] באופן כללי, ניתן לציין כי פחד, המעורר תגובת "הילחם או ברח" (Fight or Flight), בד"כ משרה מצב של היפואלגזיה ורמות נמוכות יותר של חוויית כאב לעומת חרדה. בהקשר זה ניתן להבין בנקל איך פחד מעורר תוקפנות ובכך משרה ירידה בתגובה לחבלה ולכאב. באופן אישי זכורה לי היטב ההכנה למשחקי רוגבי שבהם השתתפתי כסטודנט באוניברסיטה. בהכנה טרום-משחק בחדר הלבשה היה נהוג לעורר את הרגשות והתוקפנות, בד"כ תוך כדי קללות, גידופים ושאגות.
סיכום
קללות ושימוש במילות קריאה יכולים להופיע אצל אנשים בריאים בהקשרים חברתיים שונים. בהקשר של כאב וחבלה שכיח מאוד השימוש במילות קריאה, במבחר מילים גסות יותר או פחות. השימוש במילות קריאה יש בו כדי להפחית את חוויית הכאב שנגרם מחבלה. כך עולה לפחות מעבודתם של סטיבנס וחב' שהראו כי בתגובה לגירוי מכאיב בדמות מבחן סבולת לקור, השימוש בקללות ובמילות קריאה לא רק הפחית את הכאב הנחווה אלא אף הגדיל את הסבילות לכאב בליווי העלאת קצב הלב. נראה כי ההשפעה העיקרית הייתה דרך המערכת הלימבית שלה השפעות גם על מסלולים מודולטוריים יורדים וגם על המערכת הסימפתטית.
לבסוף, במסגרת סקירה זו והכנת החומר להרצאה מצאתי את אחד הקטעים המשעשעים ביותר בנושא כאב וקללות. זהו התיאור של הקומיקאי בילי קונולי על הכאב הקשה ביותר הידוע לאדם (Worst Pain Known to Mankind).[16] מומלץ לעיין בקטע זה, להירגע וליהנות קצת.
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 van Lancker D, Cummings JL. Expletives: neurolinguistic and neurobehavioral perspectives on swearing. Brain Res Brain Res Rev 1999;31(1):83-104
- ↑ Neylan TC. Frontal lobe function: Mr. Phineas Gage's famous injury. J Neuropsychiatry Clin Neurosci 1999;11(2):280-281
- ↑ Kesey K. One flew over the cuckoo's nest, a novel. New York: Viking Press 1962
- ↑ Stephens R, Atkins J, Kingston A. Swearing as a response to pain. Neuroreport 2009;20(12):1056-1060
- ↑ Walsh NE, Schoenfeld L, Ramamurthy S, et al. Normative model for cold pressor test. Am J Phys Med Rehabil 1989;68(1):6-11
- ↑ Jay T. Sex roles and dirty word usage: A Review of the Literature and a Reply to Haas. Psychological Bulletin 1980;88(8):614-621
- ↑ Montagu A. The anatomy of swearing. Philadelphia, PA: University of Pennsylvania Press 2001
- ↑ Code C. Neurolinguistic analysis of recurrent utterance in aphasia. Cortex 1982;18(1):141-152
- ↑ Speedie LJ, Wertman E, Ta'ir J, et al. Disruption of automatic speech following a right basal ganglia lesion. Neurology 1993;43(9):1768-1774
- ↑ Peterson B, Riddle MA, Cohen DJ, et al. Reduced basal ganglia volumes in Tourette's syndrome using three-dimensional reconstruction techniques from magnetic resonance images. Neurology 1993;43(5):941-949
- ↑ Shapiro ASE. Tourette Syndrome: History and Present Status, in Gilles de la Tourette Syndrome. New York: Raven Press 1982
- ↑ ulous JL, Roch Lecours A. Coprolalic behavior in patients with Gilles de la Tourette syndrome. Form and functional aspects. Rev Neurol (Paris) 1987;143(3):220-224
- ↑ Rhudy JL, Grimes JS, Meagher MW. Fear-induced hypoalgesia in humans: effects on low intensity thermal stimulation and finger temperature. J Pain 2004;5(8):458-468
- ↑ Rhudy JL, Meagher MW. Fear and anxiety: divergent effects on human pain thresholds. Pain 2000;84(1):65-75
- ↑ Rhudy JL, Meagher MW. Negative affect: effects on an evaluative measure of human pain. Pain 2003;104(3):617-626
- ↑ Conolly B. Worst Pain known to mankind: http://www.youtube.com/watch?v=qenzQaXM6Pw 2007
קישורים חיצוניים
- כאב וקללות: בגנות או בזכות השימוש בקללות?, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר סיימון וולפסון, מומחה לרפואה פנימית, המכון לרפואת כאב, הקריה הרפואית לבריאות האדם, רמב"ם, חיפה