האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "מחלת אלצהיימר - טיפול בריבסטיגמין במדבקה עורית - Rivastigmine transdermal patches in the treatment of Alzheimer’s disease"

מתוך ויקירפואה

(יצירת דף עם התוכן "{{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי= מחלת אלצהיימר - טיפול בריבסטיגמין |שם לו...")
 
 
(15 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
 
|תמונה=
 
|תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|שם עברי= מחלת אלצהיימר - טיפול בריבסטיגמין
 
|שם עברי= מחלת אלצהיימר - טיפול בריבסטיגמין
|שם לועזי= Rivastigmine in the treatment of Alzheimer’s disease
+
|שם לועזי= [[t:Rivastigmine|Rivastigmine]] in the treatment of Alzheimer’s disease
|שמות נוספים=יתרונות הטיפול במדבקת אקסלון בחולים במחלת אלצהיימר
+
|שמות נוספים=יתרונות הטיפול במדבקת [[t:אקסלון - Exelon|אקסלון]] בחולים במחלת אלצהיימר
 
|ICD-10=
 
|ICD-10=
 
|ICD-9=
 
|ICD-9=
שורה 12: שורה 11:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
{{הרחבה|ערכים=[[שיטיון]] , [[ריבסטיגמין]]))
+
{{הרחבה|ערכים=[[שיטיון]] , [[ריבסטיגמין]]}}
בכנס ההסכמה הלאומי בנושא שיטיון שנערך בישראל בשנת 2011{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|}} גובשו המלצות קליניות ע"י ועדות מטעם האיגוד הנוירולוגי, איגוד הפסיכיאטרית, האיגוד לרפואה גריאטרית ואיגוד רופאי המשפחה בנושא אבחון וטיפול במחלת אלצהיימר ודמנציות נוספות. נקבע שבחולים שאובחנו כסובלים ממחלת אלצהיימר ברמה קלה עד בינונית (ציון במבחן MMSE בין 26 ל-10), מומלצת התחלת טיפול כמעכבי אצטילכולין אסטראז(דונפזיל, ריבסטיגמין, גלנטמין). יתר על כן, קיימת המלצה ברורה כי על הטיפול להינתן במנה גבוהה ככל האפשר. לטיפול בתרופות אלו נמצאה השפעה חיובית ארוכת טווח על התפקוד הקוגניטיבי, על התפקוד היומיומי ועל ההתנהגות, וכן נמצאה דחיית צורך באשפה סיעוד והשפעה על איכות החיים של המטופל'■2.
+
__תוכן_עניינים__
ריבסטיגמץ, שאושר לטפול סימפטומטי במחלת אלצהיימר קלה-בינוניה ובדמנציה של מחלת פרקינסת, הוא היחד מבת מעכבי הכולץ אסטראז המעכב לא רק את האצטילכולין אסטראז אלא גם את הבוטירילכולץ אסטראזנ הפעיל באזורי המוח המעורבים בקשב, ביצוע פעולות וההנהגות. עם זאת על פי הנחיות כנס ההסכמה לא נמצא הבדל משמעותי בין מעכבי האצטילכולין אסטראז וניתן לבחור תרופה על פי העדפת המטופל והמטפל. ריבסטיגמץ יכול להילקח בצורה של קפסולות או בצורה של מדבקה עורית. היעילות המיטבית מושגת במינון 12-6 מ"ג ליממה. המדבקה העורית, הניתנת אחת ל־24 שעות, מאפשרת מתן רציף של התרופה לאורך היממה ללא תופעות לוואי(בעיקר בחילה והקאה) הקשורות במתן קפסולה פעמיים ביום4. לכך יש חשיבות במיוחד בחולי אלצהיימר הנמצאים ממילא במשקל ירוד5. הוכח כי מדבקת האקסלון של 24 9.5 MG/ HOUR מספקת חשיפה שווה לריבסטיגמין כמו הקפסולות של אקסלת במינון 12 MG/ D עם סבילות טובה בהרבה6. בשימוש בריבםטיגמין, אם כן, הבחירה במתן המדבקה העורית מאפשרת יתרונות ברורים של יעילות זהה עם פחות(שליש) מתופעות הלוואי של הנטילה דרך הפה3׳7 ולפיכך יותר חולים יכולים להגיע למינון המיטבי. יתר על ק, המדבקה העורית ניתנת פעם ביום (בכל שעה שבוחרים) ללא תלות בשעות האוכל8 והיא מאפשרת למטפל מעקב טוב יותר אחר נטילת הטיפול ומניעת נטילה שגויה של כמות יתר5.
+
בכנס ההסכמה הלאומי בנושא [[שיטיון]] שנערך בישראל בשנת 2011{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|[[המלצות תתי הוועדות בכנס ההסכמה הלאומי לשנת 2011|הנחיות קליניות. המלצות תתי הוועדות בכנס ההסכמה הלאומי לשנת 2011, ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית]]}} גובשו המלצות קליניות ע"י ועדות מטעם האיגוד הנוירולוגי, איגוד הפסיכיאטריה, האיגוד לרפואה גריאטרית ואיגוד רופאי המשפחה בנושא אבחון וטיפול ב[[מחלת אלצהיימר]] ומחלות שיטיון נוספות. נקבע שבחולים שאובחנו כסובלים ממחלת אלצהיימר ברמה קלה עד בינונית (ציון ב[[מבחן מיני מנטל]] בין 26 ל-10), מומלצת התחלת טיפול במעכבי אצטילכולין אסטראז כגון [[Donepezil]],{{כ}} (Donepezil hydrochloride){{כ}} [[Rivastigmine]] ו-[[Reminyl]]{{כ}} (Galantamine). יתר על כן, קיימת המלצה ברורה כי על הטיפול להינתן במנה גבוהה ככל האפשר. לטיפול בתרופות אלו נמצאה השפעה חיובית ארוכת טווח על התפקוד הקוגניטיבי, על התפקוד היומיומי ועל ההתנהגות, וכן נמצאה דחיית צורך באשפוז סיעודי והשפעה על איכות החיים של המטופל {{הערה|שם=הערה1}} , {{הערה|שם=הערה2|PoppJ, Arit S. Pharmacological treatment of dementia and mild cognitive impair-mentdueto Alzheimer's disease. Curr Opin Psychiatry, 2011:24:556-561}}.
  
סקירת מחקרים
+
[[Rivastigmine]], שאושר לטפול סימפטומטי במחלת אלצהיימר קלה-בינוניה ובדמנציה של מחלת [[פרקינסון]], הוא היחיד מבין מעכבי הכולין אסטראז המעכב לא רק את האצטילכולין אסטראז אלא גם את הבוטירילכולין אסטראז{{הערה|שם=הערה3|Winblad B.CummingsJ, Andreasen N etal. A six- month double-blind, random¬ized, placebo-controlled study of a transdermal patch In Alzheimer's disease-rivastigmine patch versus capsule. Int J Geriatr Psychiatry. 2007:22(5):485-491}} הפעיל באזורי המוח המעורבים בקשב, ביצוע פעולות והתנהגות. עם זאת על פי הנחיות כנס ההסכמה לא נמצא הבדל משמעותי בין מעכבי האצטילכולין אסטראז וניתן לבחור תרופה על פי העדפת המטופל והמטפל.  
במחקר Investigation of TransDermal Exelon in Alzheimer's) IDEAL
 
Disease) שהשווה מתן מדבקה עורית פעם ביום לעומת קפסולות פעמיים ביום בחולים עם אלצהיימר בדרגת חומרה בינונית, נמצא שיותר מ־70% מהמטפלים העדיפו אה המדבקהי.
 
עד לאחרונה הושוותה יעילות מדבקת הריבסטיגמין לטיפול בפלצבו או בקפסולות של ריבסטיגמין ומן ההשוואה ניתן להבין את יתרון המעבר מנטילה קפסולות לשימוש במדבקה. עם זאת לא נבחנה ההשוואה לתרופות האחרות הניתנות אחת ליממה(דונפזיל וגלנטמין PRC). בכד להבין מה הניע חולים לעבור משימוש בריבסטיגמת דרך הפה או שימוש במעכב אצטילכולת אסטראז אחר לשימוש במדבקה וכיצד נעשה המעבר, נערך ב-2010 מחקר רטרוספקטיבי במספר מרכדם בספרד, בו נאסף מדע במהלך ביקורים שגרתיים במרפאות של 150 נוירולוגים10. כל נוירולוג כלל 10 חולים שענו על הקריטריונים של מחלת אלצהיימר לפי DSM-IV-TR, שציונם במבחן MMSE היה 24-10 ושעברו בשנה שלפני ביצוע המחקר מכל מעכב אצטילכולין אסטראז שניתן דרך הפה(כולל קפסולות של ריבסטיגמץ) למדבקה העורית של ריבםטיגמין. לא נכללו חולים עם דמנציות אחרות וחולים שקבלו את המדבקה מלכתחילה. במדגם נבללו 1,022 חולים, 63% נשים ו-37% גברים, הגל הממוצע היה 78.4 שנים והמשקל הממוצע היה 68.4 ק"ג. ל-99% היה מטפל. מבין התרופות שניטלו טרם המעבר למדבקה, ריבסטיגמין בקפסולות דרך הפה הייתה התרופה השכיחה ביותר(50.78%), ולאחריה דונפזיל (32.58%) וגלנטמין(14.38%). המעבר הוצע במרבית המקדם על ידי הרופא(82.39%). הסיבות השכיחות למעבר למדבקה היו נוחות השימוש(56.65%) וניסית לשפר סבילות (36.79%), יעילות (31.60%) והיענות (18.59%). נוחות השימוש הייתה הסיבה העיקרית למעבר מקפסולות ריבסטינמץ למדבקת הריבסטיגמין. לעומת זאת, ברוב המקרים שעברו מדונפזיל וגלנטמין למדבקה, הסיבה הייתה ניסיון לשיפור היעילות (במדבקה ניתן להגיע למעונים מיטביים ביתר קלות). כאשר הסיבה להחלפה היתה שיפור סבילות או שיפור היענות לא נמצא הבדל מובהק בץ התכשירים. יש לציץ שבהשוואה בץ קפסולות ריבסטיגמין למדבקת הריבסטיגמץ, באלו שנטלו את המדבקה סבלו רק שליש מתופעות לוואי של בחילה והקאה3׳5. המדבקה העורית יכולה אמנם לגרום לאדמומיות וגרד אולם זו לא גרמה כמעט לנשירה מהטיפול בהנ. ניתן להפחית תופעות אלו על ידי הדבקה על עור נקי דבש כאשר מקום ההדבקה מוחלף בכל עם. נמצא גם מתאם בין מצבם הקוגניטיבי של החולים ומידה ההשכלה של המטפלים לבין היוזמה לשנות טיפול מכדור למדבקה10.
 
  
ד׳׳ר דפנה קדרון, נזכבי שרותי בריאות
+
Rivastigmine יכול להילקח בצורה של קפסולות או בצורה של מדבקה עורית. היעילות המיטבית מושגת במינון 12-6 מ"ג ליממה. המדבקה העורית, הניתנת אחת ל־24 שעות, מאפשרת מתן רציף של התרופה לאורך היממה ללא תופעות לוואי (בעיקר [[בחילה]] ו[[הקאה]]) הקשורות במתן קפסולה פעמיים ביום{{הערה|שם=הערה4|Merrier F, Lefevre G, Aaron Huang H-L, etal. [[t:Rivastigmine|Rivastigmine]] exposure provided by a transdermal patch versus capsules. Curr Med Res Opin, 2007:23(12);3199-32Q4}}. לכך יש חשיבות במיוחד בחולי אלצהיימר הנמצאים ממילא במשקל ירוד{{הערה|שם=הערה5|LeeJH,Sevignyl Effects of body weight on tolerability of [[t:Rivastigmine|Rivastigmine]] transder-mal patch: a post-hoc analysis of a double-blind trial inpatients with Alzheimer's disease. Alzheimer Dis Assoc Disord. 2011:25:58-62}}. הוכח כי מדבקת ה-[[Exelon]] של 9.5 מ"ג ב24 מספקת חשיפה שווה לRivastigmine כמו הקפסולות של [[t:אקסלון - Exelon|אקסלון]] במינון 12 מ"ג ליום עם סבילות טובה בהרבה{{הערה|שם=הערה6|Lefevre G, SedekG, Jhee 55, etal.Pharmacokinetics and pharmacodynamics of the novel daily [[t:Rivastigmine|Rivastigmine]] transdermal patch compared with twice -daily cap-sulesin Alzheimer's disease patients}}.
  
■(רשימה ביבליוגרפית)
+
בשימוש ב-Rivastigmine, אם כן, הבחירה במתן המדבקה העורית מאפשרת יתרונות ברורים של יעילות זהה עם פחות (שליש) מתופעות הלוואי של הנטילה דרך הפה{{הערה|שם=הערה3}} , {{הערה|שם=הערה7|Darrch-ShoriTJelkV. Safety and tolerabilityof transdermal and oral [[t:Rivastigmine|Rivastigmine]] in Alzheimer's disease and Parkinson's disease dementia. Expert Opin. Drug Saf. 2010 ::9 (1): 167-176}} ולפיכך יותר חולים יכולים להגיע למינון המיטבי. יתר על כן, המדבקה העורית ניתנת פעם ביום (בכל שעה שבוחרים) ללא תלות בשעות האוכל{{הערה|שם=הערה8|Winblad B, Machado JC. Use of [[t:Rivastigmine|Rivastigmine]] transdermal patch in the treatment of Alzheimer's disease. Expert Opin Drug Deliv. 2008:5:1377-1386  
הנחיות קליניות. המלצות תת׳ הוועדות בכנס ההסכמה הלאומי לשנת 2011 (1 ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית
+
}} והיא מאפשרת למטפל מעקב טוב יותר אחר נטילת הטיפול ומניעת נטילה שגויה של כמות יתר{{הערה|שם=הערה9|Blesa R, Ballard COrgogosoJM etal. Caregiver preference for [[t:Rivastigmine|Rivastigmine]] patches versus capsules for the treatment of Alzheimer's disease. Neurology 2007:69 (4 Suppl 1):S23-S28}}.
2) PoppJ, Arit S. Pharmacological treatment of dementia and mild cognitive impair-mentdueto Alzheimer's disease. Curr Opin Psychiatry, 2011:24:556-561
 
3) Winblad B.CummingsJ, Andreasen N etal. A six- month double-blind, random¬ized, placebo-controlled study of a transdermal patch In Alzheimer's disease-rivastigmine patch versus capsule. Int J Geriatr Psychiatry. 2007:22(5):485-491
 
4) Merrier F, Lefevre G, Aaron Huang H-L, etal. Rivastigmine exposure provided by a transdermal patch versus capsules. Curr Med Res Opin, 2007:23(12);3199-32Q4
 
5] LeeJH,Sevignyl Effects of body weight on tolerability of rivastigmine transder-mal patch: a post-hoc analysis of a double-blind trial inpatients with Alzheimer's disease. Alzheimer Dis Assoc Disord. 2011:25:58-62
 
6) Lefevre G, SedekG, Jhee 55, etal.Pharmacokinetics and pharmacodynamics of the novel daily Rivastigmine transdermal patch compared with twice -daily cap-sulesin Alzheimer's disease patients
 
7) Darrch-ShoriTJelkV. Safety and tolerabilityof transdermal and oral rivastigmine in Alzheimer's disease and Parkinson's disease dementia. Expert Opin. Drug Saf. 2010 ::9 (1): 167-176
 
Winblad B, Machado JC. Use of rivastigmine transdermal patch in the treatment of Alzheimer's disease. Expert Opin Drug Deliv. 2008:5:1377-1386 (8
 
9) Blesa R, Ballard COrgogosoJM etal. Caregiver preference for rivastigmine
 
patches versus capsules for the treatment of Alzheimer's disease. Neurology
 
2007:69 (4 Suppl 1):S23-S28
 
10) Characteristics of patients with Alzheimer's disease who switch to rivastigmine
 
transdermal patches in routine clinical practice. Patient Preference and Adherence
 
2013:7:47-54
 
  
 +
==סקירת מחקרים==
  
 +
במחקר IDEAL {{כ}}( Investigation of TransDermal [[t:אקסלון - Exelon|Exelon]] in Alzheimer's Disease) שהשווה מתן מדבקה עורית פעם ביום לעומת קפסולות פעמיים ביום בחולים עם אלצהיימר בדרגת חומרה בינונית, נמצא שיותר מ־70% מהמטפלים העדיפו את המדבקה{{הערה|שם=הערה9}}.
 +
 +
עד לאחרונה הושוותה יעילות מדבקת הRivastigmine לטיפול באינבו או בקפסולות של Rivastigmine ומן ההשוואה ניתן להבין את יתרון המעבר מנטילת קפסולות לשימוש במדבקה. עם זאת לא נבחנה ההשוואה לתרופות האחרות הניתנות אחת ליממה (Reminyl{{כ}} ו-Donepezil).
 +
 +
בכדי להבין מה הניע חולים לעבור משימוש בRivastigmine דרך הפה או שימוש במעכב אצטילכולין אסטראז אחר לשימוש במדבקה וכיצד נעשה המעבר, נערך ב-2010 מחקר רטרוספקטיבי במספר מרכזים בספרד, בו נאסף מדע במהלך ביקורים שגרתיים במרפאות של 150 נוירולוגים{{הערה|שם=הערה10|Characteristics of patients with Alzheimer's disease who switch to [[t:Rivastigmine|Rivastigmine]] transdermal patches in routine clinical practice. Patient Preference and Adherence 2013:7:47-54}}. כל נוירולוג כלל 10 חולים שענו על הקריטריונים של מחלת אלצהיימר לפי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-IV-TR{{כ}}-Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders), שציונם ב[[מבחן המיני מנטל]] היה 24-10 ושעברו בשנה שלפני ביצוע המחקר מכל מעכב אצטילכולין אסטראז שניתן דרך הפה (כולל קפסולות של Rivastigmine) למדבקה העורית של Rivastigmine. לא נכללו חולים עם מחלות שיטיון אחרות וחולים שקבלו את המדבקה מלכתחילה. במדגם נכללו 1,022 חולים, 63% נשים ו-37% גברים, הגיל הממוצע היה 78.4 שנים והמשקל הממוצע היה 68.4 ק"ג. ל-99% היה מטפל. מבין התרופות שניטלו טרם המעבר למדבקה, Rivastigmine בקפסולות דרך הפה הייתה התרופה השכיחה ביותר (50.78%), ולאחריה Donepezil {{כ}}(32.58%) ו-Reminyl {{כ}}(14.38%). המעבר הוצע במרבית המקרים על ידי הרופא (82.39%). הסיבות השכיחות למעבר למדבקה היו נוחות השימוש (56.65%) וניסית לשפר סבילות (36.79%), יעילות (31.60%) ו[[היענות]] (18.59%). נוחות השימוש הייתה הסיבה העיקרית למעבר מקפסולות Rivastigmine למדבקת הRivastigmine. לעומת זאת, ברוב המקרים שעברו מ-Reminyl{{כ}} ו-Donepezil למדבקה, הסיבה הייתה ניסיון לשיפור היעילות (במדבקה ניתן להגיע למינונים מיטביים ביתר קלות). כאשר הסיבה להחלפה הייתה שיפור סבילות או שיפור היענות לא נמצא הבדל מובהק בין התכשירים. יש לציין שבהשוואה בין קפסולות Rivastigmine למדבקת הRivastigmine, באלו שנטלו את המדבקה סבלו רק שליש מתופעות לוואי של [[בחילה]] ו[[הקאה]] {{הערה|שם=הערה3}} , {{הערה|שם=הערה5}}. המדבקה העורית יכולה אמנם לגרום לאדמומיות וגרד אולם זו לא גרמה כמעט לנשירה מהטיפול בה{{הערה|שם=הערה3}}. ניתן להפחית תופעות אלו על ידי הדבקה על עור נקי ויבש כאשר מקום ההדבקה מוחלף בכל יום.
 +
 +
נמצא גם מתאם בין מצבם הקוגניטיבי של החולים ומידת ההשכלה של המטפלים לבין היוזמה לשנות טיפול מכדור למדבקה{{הערה|שם=הערה10}}.
  
 
==דגלים אדומים==
 
==דגלים אדומים==
שורה 56: שורה 47:
  
  
{{ייחוס|שם הרופא ותאריו}}
+
{{ייחוס|ד"ר דפנה קדרון, מכבי שרותי בריאות}}
 +
 
 +
[[קטגוריה: גריאטריה]]
 +
[[קטגוריה: משפחה]]
 +
[[קטגוריה: נוירולוגיה]]
 +
[[קטגוריה: פסיכיאטריה]]
 +
[[קטגוריה:Themedical]]
 +
[[קטגוריה: פרמקולוגיה קלינית]]

גרסה אחרונה מ־06:12, 14 ביולי 2014


מחלת אלצהיימר - טיפול בריבסטיגמין
Rivastigmine in the treatment of Alzheimer’s disease
שמות נוספים יתרונות הטיפול במדבקת אקסלון בחולים במחלת אלצהיימר
יוצר הערך ד"ר דפנה קדרון
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – שיטיון , ריבסטיגמין

בכנס ההסכמה הלאומי בנושא שיטיון שנערך בישראל בשנת 2011‏[1] גובשו המלצות קליניות ע"י ועדות מטעם האיגוד הנוירולוגי, איגוד הפסיכיאטריה, האיגוד לרפואה גריאטרית ואיגוד רופאי המשפחה בנושא אבחון וטיפול במחלת אלצהיימר ומחלות שיטיון נוספות. נקבע שבחולים שאובחנו כסובלים ממחלת אלצהיימר ברמה קלה עד בינונית (ציון במבחן מיני מנטל בין 26 ל-10), מומלצת התחלת טיפול במעכבי אצטילכולין אסטראז כגון Donepezil,‏ (Donepezil hydrochloride)‏ Rivastigmine ו-Reminyl‏ (Galantamine). יתר על כן, קיימת המלצה ברורה כי על הטיפול להינתן במנה גבוהה ככל האפשר. לטיפול בתרופות אלו נמצאה השפעה חיובית ארוכת טווח על התפקוד הקוגניטיבי, על התפקוד היומיומי ועל ההתנהגות, וכן נמצאה דחיית צורך באשפוז סיעודי והשפעה על איכות החיים של המטופל [1] , [2].

Rivastigmine, שאושר לטפול סימפטומטי במחלת אלצהיימר קלה-בינוניה ובדמנציה של מחלת פרקינסון, הוא היחיד מבין מעכבי הכולין אסטראז המעכב לא רק את האצטילכולין אסטראז אלא גם את הבוטירילכולין אסטראז[3] הפעיל באזורי המוח המעורבים בקשב, ביצוע פעולות והתנהגות. עם זאת על פי הנחיות כנס ההסכמה לא נמצא הבדל משמעותי בין מעכבי האצטילכולין אסטראז וניתן לבחור תרופה על פי העדפת המטופל והמטפל.

Rivastigmine יכול להילקח בצורה של קפסולות או בצורה של מדבקה עורית. היעילות המיטבית מושגת במינון 12-6 מ"ג ליממה. המדבקה העורית, הניתנת אחת ל־24 שעות, מאפשרת מתן רציף של התרופה לאורך היממה ללא תופעות לוואי (בעיקר בחילה והקאה) הקשורות במתן קפסולה פעמיים ביום[4]. לכך יש חשיבות במיוחד בחולי אלצהיימר הנמצאים ממילא במשקל ירוד[5]. הוכח כי מדבקת ה-Exelon של 9.5 מ"ג ב24 מספקת חשיפה שווה לRivastigmine כמו הקפסולות של אקסלון במינון 12 מ"ג ליום עם סבילות טובה בהרבה[6].

בשימוש ב-Rivastigmine, אם כן, הבחירה במתן המדבקה העורית מאפשרת יתרונות ברורים של יעילות זהה עם פחות (שליש) מתופעות הלוואי של הנטילה דרך הפה[3] , [7] ולפיכך יותר חולים יכולים להגיע למינון המיטבי. יתר על כן, המדבקה העורית ניתנת פעם ביום (בכל שעה שבוחרים) ללא תלות בשעות האוכל[8] והיא מאפשרת למטפל מעקב טוב יותר אחר נטילת הטיפול ומניעת נטילה שגויה של כמות יתר[9].

סקירת מחקרים

במחקר IDEAL ‏( Investigation of TransDermal Exelon in Alzheimer's Disease) שהשווה מתן מדבקה עורית פעם ביום לעומת קפסולות פעמיים ביום בחולים עם אלצהיימר בדרגת חומרה בינונית, נמצא שיותר מ־70% מהמטפלים העדיפו את המדבקה[9].

עד לאחרונה הושוותה יעילות מדבקת הRivastigmine לטיפול באינבו או בקפסולות של Rivastigmine ומן ההשוואה ניתן להבין את יתרון המעבר מנטילת קפסולות לשימוש במדבקה. עם זאת לא נבחנה ההשוואה לתרופות האחרות הניתנות אחת ליממה (Reminyl‏ ו-Donepezil).

בכדי להבין מה הניע חולים לעבור משימוש בRivastigmine דרך הפה או שימוש במעכב אצטילכולין אסטראז אחר לשימוש במדבקה וכיצד נעשה המעבר, נערך ב-2010 מחקר רטרוספקטיבי במספר מרכזים בספרד, בו נאסף מדע במהלך ביקורים שגרתיים במרפאות של 150 נוירולוגים[10]. כל נוירולוג כלל 10 חולים שענו על הקריטריונים של מחלת אלצהיימר לפי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-IV-TR‏-Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders), שציונם במבחן המיני מנטל היה 24-10 ושעברו בשנה שלפני ביצוע המחקר מכל מעכב אצטילכולין אסטראז שניתן דרך הפה (כולל קפסולות של Rivastigmine) למדבקה העורית של Rivastigmine. לא נכללו חולים עם מחלות שיטיון אחרות וחולים שקבלו את המדבקה מלכתחילה. במדגם נכללו 1,022 חולים, 63% נשים ו-37% גברים, הגיל הממוצע היה 78.4 שנים והמשקל הממוצע היה 68.4 ק"ג. ל-99% היה מטפל. מבין התרופות שניטלו טרם המעבר למדבקה, Rivastigmine בקפסולות דרך הפה הייתה התרופה השכיחה ביותר (50.78%), ולאחריה Donepezil ‏(32.58%) ו-Reminyl ‏(14.38%). המעבר הוצע במרבית המקרים על ידי הרופא (82.39%). הסיבות השכיחות למעבר למדבקה היו נוחות השימוש (56.65%) וניסית לשפר סבילות (36.79%), יעילות (31.60%) והיענות (18.59%). נוחות השימוש הייתה הסיבה העיקרית למעבר מקפסולות Rivastigmine למדבקת הRivastigmine. לעומת זאת, ברוב המקרים שעברו מ-Reminyl‏ ו-Donepezil למדבקה, הסיבה הייתה ניסיון לשיפור היעילות (במדבקה ניתן להגיע למינונים מיטביים ביתר קלות). כאשר הסיבה להחלפה הייתה שיפור סבילות או שיפור היענות לא נמצא הבדל מובהק בין התכשירים. יש לציין שבהשוואה בין קפסולות Rivastigmine למדבקת הRivastigmine, באלו שנטלו את המדבקה סבלו רק שליש מתופעות לוואי של בחילה והקאה [3] , [5]. המדבקה העורית יכולה אמנם לגרום לאדמומיות וגרד אולם זו לא גרמה כמעט לנשירה מהטיפול בה[3]. ניתן להפחית תופעות אלו על ידי הדבקה על עור נקי ויבש כאשר מקום ההדבקה מוחלף בכל יום.

נמצא גם מתאם בין מצבם הקוגניטיבי של החולים ומידת ההשכלה של המטפלים לבין היוזמה לשנות טיפול מכדור למדבקה[10].

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 הנחיות קליניות. המלצות תתי הוועדות בכנס ההסכמה הלאומי לשנת 2011, ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית
  2. PoppJ, Arit S. Pharmacological treatment of dementia and mild cognitive impair-mentdueto Alzheimer's disease. Curr Opin Psychiatry, 2011:24:556-561
  3. 3.0 3.1 3.2 3.3 Winblad B.CummingsJ, Andreasen N etal. A six- month double-blind, random¬ized, placebo-controlled study of a transdermal patch In Alzheimer's disease-rivastigmine patch versus capsule. Int J Geriatr Psychiatry. 2007:22(5):485-491
  4. Merrier F, Lefevre G, Aaron Huang H-L, etal. Rivastigmine exposure provided by a transdermal patch versus capsules. Curr Med Res Opin, 2007:23(12);3199-32Q4
  5. 5.0 5.1 LeeJH,Sevignyl Effects of body weight on tolerability of Rivastigmine transder-mal patch: a post-hoc analysis of a double-blind trial inpatients with Alzheimer's disease. Alzheimer Dis Assoc Disord. 2011:25:58-62
  6. Lefevre G, SedekG, Jhee 55, etal.Pharmacokinetics and pharmacodynamics of the novel daily Rivastigmine transdermal patch compared with twice -daily cap-sulesin Alzheimer's disease patients
  7. Darrch-ShoriTJelkV. Safety and tolerabilityof transdermal and oral Rivastigmine in Alzheimer's disease and Parkinson's disease dementia. Expert Opin. Drug Saf. 2010 ::9 (1): 167-176
  8. Winblad B, Machado JC. Use of Rivastigmine transdermal patch in the treatment of Alzheimer's disease. Expert Opin Drug Deliv. 2008:5:1377-1386
  9. 9.0 9.1 Blesa R, Ballard COrgogosoJM etal. Caregiver preference for Rivastigmine patches versus capsules for the treatment of Alzheimer's disease. Neurology 2007:69 (4 Suppl 1):S23-S28
  10. 10.0 10.1 Characteristics of patients with Alzheimer's disease who switch to Rivastigmine transdermal patches in routine clinical practice. Patient Preference and Adherence 2013:7:47-54

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דפנה קדרון, מכבי שרותי בריאות