האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן השחלה - Ovarian cancer"

מתוך ויקירפואה

שורה 17: שורה 17:
 
==אפידמיולוגיה==
 
==אפידמיולוגיה==
  
שיעור ההיארעות של סרטן השחלה הנו כ-1.5% מאוכלוסיית הנשים (אחת לשבעים נשים){{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Jemal.A, et al. Cancer statistics 2006 .CA Cancer J.Clin 2006;56:106-130.}} והוא מהווה כרבע מכלל הממאירויות הגינקולוגיות. על פי רישום הסרטן הלאומי{{הערה|שם=הערה2|Israeli MoH cancer registry. Available at: http://www.health.gov.il.}} מידי שנה מתגלות במדינת ישראל כ-320 חולות חדשות עם סרטן השחלה.
+
שיעור ההיארעות של סרטן השחלה הנו כ-1.5% מאוכלוסיית הנשים (אחת לשבעים נשים){{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Jemal.A, et al. Cancer statistics 2006 .CA Cancer J.Clin 2006;56:106-130.}} והוא מהווה כרבע מכלל הממאירויות הגינקולוגיות. על פי רישום הסרטן הלאומי{{הערה|שם=הערה2|Israeli MoH cancer registry. Available at: http://www.health.gov.il.}} מידי שנה מתגלות במדינת ישראל כ-320 חולות חדשות בסרטן השחלה.
  
 
סרטן החצוצרות וסרטן הצפק הראשוני הם נדירים יחסית ונחשבים כחלק מסרטן השחלה הן בהיבט הניתוחי והן בהיבט הטיפולי והפרוגנוסטי.  
 
סרטן החצוצרות וסרטן הצפק הראשוני הם נדירים יחסית ונחשבים כחלק מסרטן השחלה הן בהיבט הניתוחי והן בהיבט הטיפולי והפרוגנוסטי.  
שורה 23: שורה 23:
 
==אטיולוגיה==
 
==אטיולוגיה==
  
גורמי הסיכון הידועים לסרטן השחלה כוללים מוטציות בגן BRCA (המעלות גם את הסיכון לסרטן השד ונפוצות בעיקר בקרב יוצאות אשכנז) ומנופאוזה מאוחרת, ואילו גורמים המפחיתים את הסיכון ללקות במחלה כוללים ריבוי הריונות, הנקה ונטילת תרופות למניעת הריון. כ-80% מגידולי השחלה הם ממקור אפיתיאלי, היתר הם ממקור Germ cells או סרקומות.
+
גורמי הסיכון הידועים לסרטן השחלה כוללים מוטציות בגן BRCA (המעלות גם את הסיכון לסרטן השד ונפוצות בקרב יוצאות אשכנז) ומנופאוזה מאוחרת. גורמים המפחיתים את הסיכון ללקות במחלה כוללים ריבוי הריונות, הנקה ונטילת תרופות למניעת הריון.  
 +
כ-80% מגידולי השחלה הם ממקור אפיתיאלי, היתר הם ממקור Germ cells או סרקומות.
  
 
== קליניקה ==
 
== קליניקה ==
שורה 32: שורה 33:
  
 
== טיפול ==
 
== טיפול ==
 +
{| class="wikitable" dir="ltr"
 +
|-
 +
|Stage at diagnosis
 +
|of total cases%{{כ}}{{הערה|שם=הערה4|Heintz.APM, et al. Carcinoma of the ovary. 26th Annual Report on the results of treatment in gynecological cancer. IJGO 2006;95(1):S161-S192.}}
 +
|Treatment
 +
|Common treatment regimens
 +
|year Survival {{כ}}5{{כ}}{{הערה|שם=הערה4}}
 +
|-
 +
|I
 +
|30%
 +
|Surgery (+-) Chemotherapy
 +
|Taxol+Carboplatin
 +
|86%
 +
|-
 +
|II
 +
|8%
 +
|Surgery(+) Chemotherapy
 +
|Taxol+Carboplatin
 +
|77%
 +
|-
 +
|III
 +
|50%
 +
|Surgery(+) Chemotherapy
 +
|Taxol+Carboplatin+Bevacizumab{{כ}}{{הערה|1=**Only for stages IIIb,& Illc.}}
 +
|39%
 +
|-
 +
|IV
 +
|12%
 +
|Surgery(+) Chemotherapy
 +
|Taxol+Carboplatin+Bevacizumab
 +
|18%
 +
|}
 +
  
הטיפול בסרטן השחלה כולל שילוב של טיפול ניתוחי אגרסיבי וכמותרפיה הכוללת לרוב מספר תרופות ציטוטוקסיות{{הערה|שם=הערה3}}.
+
הטיפול בסרטן השחלה כולל שילוב של טיפול ניתוחי אגרסיבי וכימותרפיה הכוללת לרוב מספר תרופות ציטוטוקסיות{{הערה|שם=הערה3}}.
  
 
===טיפול ניתוחי===
 
===טיפול ניתוחי===
  
מטרת הטיפול הניתוחי היא להסיר את כמות הגידול המרבית על מנת להגיע לשארית גידולית מינימאלית (optimal debulking), המוגדרת כהיעדר שארית גידולית מאקרוסקופית לאחר הניתוח. זאת לאור העובדה שחולות אשר נותרות עם שארית גידולית כלשהי לאחר הניתוח, ובפרט אם היא מעל ו ס"מ, הן בעלות סיכון מוגבר לחזרת המחלה ופרוגנוזה גרועה יותר. לצורך השגת מטרה זו משלבים בניתוחים אלו כריתת רחם, שחלות ואומנטום כאיברים בעלי הסיכון המרבי למעורבות במחלה, ובמידת הצורך גם כריתת מקטעי מעי, טחול או כל איבר אחר המעורב במחלה{{הערה|שם=הערה3}}.
+
מטרת הטיפול הניתוחי היא להסיר כמות גידול מרבית על מנת להגיע לשארית גידולית מינימאלית (optimal debulking), המוגדרת כהיעדר שארית גידולית מאקרוסקופית לאחר הניתוח. זאת לאור העובדה שחולות אשר נותרות עם שארית גידולית כלשהי לאחר הניתוח, בפרט אם היא מעל ו ס"מ, הן בעלות סיכון מוגבר לחזרת המחלה ופרוגנוזה גרועה יותר. לצורך השגת מטרה זו משלבים בניתוחים אלו כריתת רחם, שחלות ואומנטום כאיברים בעלי הסיכון המרבי למעורבות במחלה, ובמידת הצורך גם כריתת מקטעי מעי, טחול או כל איבר אחר המעורב במחלה{{הערה|שם=הערה3}}.
  
===כמותרפיה===
+
===כימותרפיה===
  
לאחר ניתוחים נרחבים אלו מקובל, גם בשלבי מחלה יחסית מוקדמים ובעיקר בשלבי מחלה מתקדמים, לתת טיפול כימי משלים (אדגיוונטי){{הערה|שם=הערה5|Polverino.G, et al. Survival and prognostic factors of women with advanced ovarian cancer and complete response after a carboplatin- paclitaxel chemotherapy. Gynecol Oncol 2005 ;99:343-347.}} לצורך השמדת שארית גידולית מיקרוסקופית או מאקרוסקופית במידה שנותרה לאחר הניתוח. קיימות מספר קבוצות של תרופות כמותרפיות המשמשות לטיפול בסרטן השחלה. הטיפול הראשוני המקובל לאחר ניתוח הנו משלב של פלטינום וטקסנים (לרוב קרבופלאטין וטקסול){{הערה|שם=הערה5}}.
+
לאחר הטיפול הניתוחי מקובל, גם בשלבי מחלה יחסית מוקדמים ובעיקר בשלבי מחלה מתקדמים, לתת טיפול כימותרפי משלים (אדג'ובנטי){{הערה|שם=הערה5|Polverino.G, et al. Survival and prognostic factors of women with advanced ovarian cancer and complete response after a carboplatin- paclitaxel chemotherapy. Gynecol Oncol 2005 ;99:343-347.}} לצורך השמדת שארית גידולית מיקרוסקופית או מאקרוסקופית במידה שנותרה לאחר הניתוח. קיימות מספר קבוצות של תרופות כימותרפיות המשמשות לטיפול בסרטן השחלה. הטיפול הראשוני המקובל לאחר ניתוח הנו משלב של תרופות מקבוצות הפלטינום וטקסנים לרוב [[Carboplatin]] ו[[PACLITAXEL]] {{הערה|שם=הערה5}}.
  
 
במצבים בהם בעת האבחון קיימת מחלה מפושטת המערבת משמעותית את חלל הצפק או מחוצה לו, המקשה על השגת הסרה מלאה של רקמת הגידול, ניתן לתת טיפול כמותרפי מקדים (ניאואדגיוונטי) שהוכח כמסייע בהפחתת התחלואה הניתוחית של חולות אלו{{הערה|שם=הערה7|National Comprehensive Cancer Network (NCCN): Clinical practice guidelines in oncology: Ovarian Cancer 2/2014.}}.
 
במצבים בהם בעת האבחון קיימת מחלה מפושטת המערבת משמעותית את חלל הצפק או מחוצה לו, המקשה על השגת הסרה מלאה של רקמת הגידול, ניתן לתת טיפול כמותרפי מקדים (ניאואדגיוונטי) שהוכח כמסייע בהפחתת התחלואה הניתוחית של חולות אלו{{הערה|שם=הערה7|National Comprehensive Cancer Network (NCCN): Clinical practice guidelines in oncology: Ovarian Cancer 2/2014.}}.
שורה 76: שורה 110:
 
== דגלים אדומים ==
 
== דגלים אדומים ==
 
== ביבליוגרפיה ==
 
== ביבליוגרפיה ==
 
{| class="wikitable" dir="ltr"
 
|-
 
|Stage at diagnosis
 
|of total cases%{{כ}}{{הערה|שם=הערה4|Heintz.APM, et al. Carcinoma of the ovary. 26th Annual Report on the results of treatment in gynecological cancer. IJGO 2006;95(1):S161-S192.}}
 
|Treatment
 
|Common treatment regimens
 
|year Survival {{כ}}5{{כ}}{{הערה|שם=הערה4}}
 
|-
 
|I
 
|30%
 
|Surgery (+-) Chemotherapy
 
|Taxol+Carboplatin
 
|86%
 
|-
 
|II
 
|8%
 
|Surgery(+) Chemotherapy
 
|Taxol+Carboplatin
 
|77%
 
|-
 
|III
 
|50%
 
|Surgery(+) Chemotherapy
 
|Taxol+Carboplatin+Bevacizumab{{כ}}{{הערה|1=**Only for stages IIIb,& Illc.}}
 
|39%
 
|-
 
|IV
 
|12%
 
|Surgery(+) Chemotherapy
 
|Taxol+Carboplatin+Bevacizumab
 
|18%
 
|}
 
 
 
  
  

גרסה מ־17:06, 15 בדצמבר 2014

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



סרטן השחלה
Ovarian cancer
יוצר הערך
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסרטן השחלות


אפידמיולוגיה

שיעור ההיארעות של סרטן השחלה הנו כ-1.5% מאוכלוסיית הנשים (אחת לשבעים נשים)‏[1] והוא מהווה כרבע מכלל הממאירויות הגינקולוגיות. על פי רישום הסרטן הלאומי[2] מידי שנה מתגלות במדינת ישראל כ-320 חולות חדשות בסרטן השחלה.

סרטן החצוצרות וסרטן הצפק הראשוני הם נדירים יחסית ונחשבים כחלק מסרטן השחלה הן בהיבט הניתוחי והן בהיבט הטיפולי והפרוגנוסטי.

אטיולוגיה

גורמי הסיכון הידועים לסרטן השחלה כוללים מוטציות בגן BRCA (המעלות גם את הסיכון לסרטן השד ונפוצות בקרב יוצאות אשכנז) ומנופאוזה מאוחרת. גורמים המפחיתים את הסיכון ללקות במחלה כוללים ריבוי הריונות, הנקה ונטילת תרופות למניעת הריון. כ-80% מגידולי השחלה הם ממקור אפיתיאלי, היתר הם ממקור Germ cells או סרקומות.

קליניקה

סרטן השחלה מתאפיין בהיעדר תסמינים קליניים ייחודיים בשלבים ההתחלתיים של המחלה. תסמינים אפשריים כוללים כאבי בטן, דימומים, ירידה במשקל, עצירות, בחילות והקאות, מיימת ועוד.

אבחנה

טיפול

Stage at diagnosis of total cases%‏[3] Treatment Common treatment regimens year Survival ‏5‏[3]
I 30% Surgery (+-) Chemotherapy Taxol+Carboplatin 86%
II 8% Surgery(+) Chemotherapy Taxol+Carboplatin 77%
III 50% Surgery(+) Chemotherapy Taxol+Carboplatin+Bevacizumab‏[4] 39%
IV 12% Surgery(+) Chemotherapy Taxol+Carboplatin+Bevacizumab 18%


הטיפול בסרטן השחלה כולל שילוב של טיפול ניתוחי אגרסיבי וכימותרפיה הכוללת לרוב מספר תרופות ציטוטוקסיות[5].

טיפול ניתוחי

מטרת הטיפול הניתוחי היא להסיר כמות גידול מרבית על מנת להגיע לשארית גידולית מינימאלית (optimal debulking), המוגדרת כהיעדר שארית גידולית מאקרוסקופית לאחר הניתוח. זאת לאור העובדה שחולות אשר נותרות עם שארית גידולית כלשהי לאחר הניתוח, בפרט אם היא מעל ו ס"מ, הן בעלות סיכון מוגבר לחזרת המחלה ופרוגנוזה גרועה יותר. לצורך השגת מטרה זו משלבים בניתוחים אלו כריתת רחם, שחלות ואומנטום כאיברים בעלי הסיכון המרבי למעורבות במחלה, ובמידת הצורך גם כריתת מקטעי מעי, טחול או כל איבר אחר המעורב במחלה[5].

כימותרפיה

לאחר הטיפול הניתוחי מקובל, גם בשלבי מחלה יחסית מוקדמים ובעיקר בשלבי מחלה מתקדמים, לתת טיפול כימותרפי משלים (אדג'ובנטי)[6] לצורך השמדת שארית גידולית מיקרוסקופית או מאקרוסקופית במידה שנותרה לאחר הניתוח. קיימות מספר קבוצות של תרופות כימותרפיות המשמשות לטיפול בסרטן השחלה. הטיפול הראשוני המקובל לאחר ניתוח הנו משלב של תרופות מקבוצות הפלטינום וטקסנים לרוב Carboplatin וPACLITAXEL [6].

במצבים בהם בעת האבחון קיימת מחלה מפושטת המערבת משמעותית את חלל הצפק או מחוצה לו, המקשה על השגת הסרה מלאה של רקמת הגידול, ניתן לתת טיפול כמותרפי מקדים (ניאואדגיוונטי) שהוכח כמסייע בהפחתת התחלואה הניתוחית של חולות אלו[7].

בהישנות או התקדמות המחלה מקובל להבחין בין מחלה חוזרת רגישה לפלטינום (כאשר החזרה מתרחשת לאחר יותר מ-6 חודשים מסיום הטיפול הכימי הקודם) למחלה חוזרת עמידה לפלטינום (כאשר החזרה מתרחשת תוך פחות מ-6 חודשים מסיום הטיפול הכימי הקודם). במחלה חוזרת רגישה לפלטינום מקובל לתת משלב של קרבופלאטין וטקסול/ גימזר, ואילו במחלה חוזרת עמידה לפלטינום לרוב מקובל לתת כמותרפיה בודדת כדוגמת דוקסיל, טופוטקאן, טקסול או גימזר[8].

טיפולים ביולוגיים

מנגנון פעולה

אנגיוגנזה (היווצרות כלי דם חדשים) היא תהליך המאפשר לגידולים ממאירים לקבל אספקת חמצן וחומרי מזון, ולפיכך חיוני לצמיחתם ולשליחת גרורות לאיברים מרוחקים. תהליך זה משופעל ע"י הגידול באמצעות הפרשת החלבון Vascular Endothelial Growth Factor) VEGF). כלי הדם החדשים שנוצרים נבדלים במבנם ובתכונותיהם מכלי דם בשלים, והישרדותם תלויה בהמשך נוכחות VEGF. רמות מוגברות של VEGF הודגמו בממאירויות שונות בהן סרטן השחלה ונמצא מתאם בין רמתן לפרוגנוזה רעה.

VEGF.png

אווסטין (Avastin (Bevacizumab

אווסטין היא הטיפול הביולוגי הראשון שהדגים יעילות משמעותית בסרטן שחלה. זהו נוגדן מונוקלונלי הנקשר ספציפית ל-VEGF ומונע ממנו להיקשר לקולטנים על פני תאי האנדותל ולשפעלם, וכך מעכב את תהליך האנגיוגנזה. בנוסף, אווסטין משפרת את הגעת הכמותרפיה לגידול ע"י הפחתת החדירות הגבוהה המאפיינת את דופן כלי-הדם שנוצרו בתהליך האנגיוגנזה. הפגיעה באספקת הדם לגידול ושיפור הגעת הכמותרפיה אליו גורמים לנסיגתו ולעיכוב התפשטותו בגוף.

יעילות

טיפול ראשוני

היעילות של הוספת אווסטין למשלב הכמותרפי המקובל כטיפול ראשוני במחלה נבדקה בשני מחקרי פאזה (218 1C0N7- GOG) שכללו למעלה מ-3300 חולות עם ממאירות שחלתית[9] , [10]. תוצאות המחקרים הדגימו שבקרב חולות בשלב מחלה מתקדם המצויות בסיכון מוגבר להתקדמות המחלה הוספת אווסטין לקרבופלטין ופקליטקסל הביאה להארכת הזמן החציוני עד להתקדמות המחלה (PFS) בכ-6 חודשים בהשוואה לכימותרפיה בלבד, תוך הפחתה של כ-30% בסיכון להתקדמות המחלה או מוות (0.001>p). במחקר ה-7 ICON אף הודגם כי אווסטין הביאה להארכת ההישרדות הכוללת החציונית ב-9.4 חודשים (0.03=P). פרופיל תופעות הלוואי בחולות היה עקבי למוכר עם אווסטין בהתוויות אחרות.

טיפול בהישנות/התקדמות המחלה

יעילות הוספת אווסטין לכמותרפיה כטיפול לאחר הישנות/התקדמות מחלה רגישה לפלטינום[9] הודגמה במחקר הפאזה ה-OCEANS Ill‏[11]. המחקר כלל 484 חולות סרטן שחלה שמחלתן חזרה תוך יותר מ-6 חודשים מסיום טיפול מבוסס-פלטינום בקו הראשון, שקיבלו אווסטין בשילוב עם קרבופלטין וגימזר או כמותרפיה בלבד.

תוצאות המחקר הדגימו כי הוספת אווסטין הביאה להארכה של 4 חודשים במשך הזמן החציוני עד להתקדמות המחלה (PFS) בהשוואה לכמותרפיה בלבד (12.4 לעומת 8.4 חודשים בהתאמה), תוך הפחתה של 52% בסיכון להתקדמות המחלה או למוות p<0.0001) ,0.48 = HR). פרופיל הבטיחות של אווסטין שנצפה במחקר היה עקבי למוכר מהתוויות אחרות, ללא תופעות לוואי חדשות או בלתי-צפויות.

פרוגנוזה

שלב התפשטות המחלה נקבע בהתאם למיקום המחלה בעת האבחון, על פי FIGO (הפדרציה הבינלאומית לגינקולוגיה) כתוצאה מהיעדר תסמינים ספציפיים של המחלה המוקדמת, קרוב לשני שלישים מהחולות מתגלות בשלב מתקדם של המחלה (111/ IV), בהם קיימת מעורבות של איברים מחוץ לחלל האגן והבטן התחתונה[5].

מלבד שלב המחלה, הפרוגנוזה תלויה גם בגורמים נוספים כדוגמת קיום שארית גידול לאחר ניתוח וכמותה, ומחלות רקע.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

ביבליוגרפיה

  1. Jemal.A, et al. Cancer statistics 2006 .CA Cancer J.Clin 2006;56:106-130.
  2. Israeli MoH cancer registry. Available at: http://www.health.gov.il.
  3. 3.0 3.1 Heintz.APM, et al. Carcinoma of the ovary. 26th Annual Report on the results of treatment in gynecological cancer. IJGO 2006;95(1):S161-S192.
      • Only for stages IIIb,& Illc.
  4. 5.0 5.1 5.2 Berek.JS, et al. Practical Gynecologic Oncology 4th Edition Ed. Philadelphia, PA: Lippincott Wiliams &Wilkins 2005:443-541.
  5. 6.0 6.1 Polverino.G, et al. Survival and prognostic factors of women with advanced ovarian cancer and complete response after a carboplatin- paclitaxel chemotherapy. Gynecol Oncol 2005 ;99:343-347.
  6. National Comprehensive Cancer Network (NCCN): Clinical practice guidelines in oncology: Ovarian Cancer 2/2014.
  7. Vergote.l, et al. Neoadjuvant chemotherapy or primarysurgery in stage IIIC or IV ovarian cancer. NEJM 2010 Sept 2 pp 943-53.
  8. 9.0 9.1 Burger.RA, Brady MF, et al. Incorporation of Bevacizumab in the Primary Treatment of Ovarian Cancer . NEJM 2011; 365 : 2473-83.
  9. Perren.J, et al. A Phase 3 Trial of Bevacizumab in Ovarian Cancer; NEJM 2011 ; 365 : 2484-96.
  10. Aghajanian.C, et al. OCEANS: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Phase Ill Trial of Chemotherapy With or Without Bevacizumab in Patients With Platinum-Sensitive Recurrent Epithelial Ovarian, Primary Peritoneal, or Fallopian Tube Cancer, J Clin Oncol. 2012 Jun 10;30(17):2039-45.

קישורים חיצוניים

תבנית:ייחוסרוש