הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן השד בנשים בישראל - אפידמיולוגיה - Breast cancer in Israeli women - epidemiology"

סרטן השד בנשים בישראל - אפידמיולוגיה
Breast cancer in women in israel - epidemiology

גרסה מ־09:29, 16 בדצמבר 2014

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן השד

מבוא

סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. מדי שנה מאובחנים כמיליון וחצי מקרים חדשים (50% מהם במדינות מתפתחות), וכחצי מיליון נשים (58% מהן במדינות מתפתחות) נפטרות מהמחלה ^[1]. סרטן השד תוקף גם גברים, והיחס בין נשים חולות לגברים חולים הוא כ-1 ל-100. בסקירה זו אתמקד בנשים חולות סרטן השד.

כיום ידועים מספר גורמי סיכון למחלה, ביניהם גיל מתקדם, היסטוריה משפחתית, קיום מוטציות ספציפיות (BRCA1/2, p53), תחלואת רקע (מחלת שד שפירה) וכן מאפיינים הורמונליים שונים כמו: הופעת ווסת ראשונה בגיל מוקדם, גיל מאוחר בחידלון הווסת, היריון ראשון (מלא) בגיל מאוחר, אי פוריות, אי ילודה או ילודה נמוכה, אי הנקה, חשיפה להורמונים חיצוניים (גלולות למניעת הריון, טיפול הורמונלי חלופי) השמנה, צריכה מוגברת של אלכוהול והימנעות מפעילות גופנית. עם זאת, אצל מרבית הנשים החולות קשה להצביע על גורמי סיכון ספציפיים^[1].

גם בישראל סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים מכל קבוצות האוכלוסייה. הסיכון המצטבר לנשים בישראל לחלות בסרטן השד במהלך חייהן (עד גיל 90) הוא כ-12.8% בקרב יהודיות וכ-7% אצל ערביות.

הנתונים המובאים בסקירה שלהלן מקורם ברישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות.

היארעות סרטן השד בישראל

המונח "היארעות" מתאר את מספר החולים בתקופת זמן מסוימת באוכלוסייה מוגדרת.

שיעורי ההיארעות מבטאים את הסיכון לחלות במחלה עבור פרטים באותה אוכלוסייה ובאותה תקופת זמן.

בשנת 2010 אובחנו בישראל 4,487 נשים שחלו בסרטן השד, כאשר רובן, 4,036, אובחנו עם גידול חודרני, דהיינו, גידול שחרג מעבר לרקמה המקורית בה נוצר והתפשט לרקמות הסמוכות; מיעוטן, 451, אובחנו עם גידול לא חודרני, כלומר, גידול המוגבל לרקמה ממנה צמח. נתונים אלה יציבים למדי בישראל בשנים האחרונות; מדי שנה מאובחנות כ-4,500 נשים עם סרטן השד, כאשר היחס בין הגידולים החודרניים והגידולים הלא חודרניים נותר קבוע.

היארעות סרטן חודרני של השד בישראל

בקרב 4,036 החולות שאובחנו עם סרטן חודרני של השד בשנת 2010 בישראל 3,540 הן נשים יהודיות (88%), 307 הן נשים ערביות (8%) ו-189 "אחרות" (4% ) הן נוצריות שאינן ערביות, וכאלה שאינן מסווגות על פי דתן ("אחרות").

סרטן השד היה 31% מכלל הגידולים החודרניים בנשים בישראל בשנת 2011. בסה"כ אובחנו בשנה זו 4,106 חולות חדשות עם סרטן חודרני של השד, מהן 3,574 יהודיות (87%), 331 ערביות (8%) ו-201 חולות נוצריות שאינן ערביות וכאלה ללא סיווג דת ("אחרות") (5%). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההתפלגות הכללית של קבוצות אוכלוסייה אלה בישראל בשנת 2011 היא 75.5% יהודים, 20.0% ערבים ו-4.5% "אחרים", מה שמצביע על ייצוג-יתר של נשים יהודיות ועל תת ״צוג של נשים ערביות בקרב חולות סרטן השד.

מכיוון שהתפלגות הגיל בקרב האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל שונה וסרטן השד הנה מחלה תלוית גיל (אופיינית לקבוצת הגיל המבוגר יותר), יש צורך לנטרל את השפעת הגיל באמצעות תיקנון מתאים, על מנת שאפשר יהיה להשוות בין שיעורי התחלואה של קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל.

שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (לפי אוכלוסיית העולם) ל-100,000 של סרטן חודרני של השד מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד, בשל המספר הנמוך של ה"אחרות". בחמש השנים האחרונות, 2006-2011, שיעורי ההיארעות נשארו יציבים הן ביהודיות והן בערביות; שיעורם בשנת 2006 היה 90.9 ו-56.4 ל-100,000 נשים יהודיות וערביות בהתאמה, וב-2011 היו השיעורים המקבילים 90.1 ו-57.1, לכל 100,000 נשים בהתאמה.

המגמות העיתיות במהלך 32 השנים 1980-2011 מורות על עלייה בשיעורים בקרב יהודיות בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם השקתה של התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד על ידי האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. מאז תחילת שנות ה-2000 ניכרת ירידה והתייצבות בשיעורים. בקרב הנשים הערביות נצפית עלייה מונוטונית בשיעורים לאורך השנים, עם רושם של התייצבות בארבע השנים האחרונות (תרשים 1).

תרשים 1: היארעות סרטן חודרני של השד חודרני בנשים לפי קבוצת אוכלוסייה, ישראל, 1980-2011

היארעות סרטן שד לא חודרני בישראל

גילוי סרטן לא חודרני בשד נחשב לגילוי מוקדם של המחלה. ידוע כי חלק נכבד מגידולים מוקדמים אלה לא יתפתחו לכלל מחלה קלינית ומסכנת חיים. לאחרונה אף הוצע שסרטן שד לא חודרני לא יכונה גידול סרטני, כי ראוי שהמונח "סרטן" ״וחד לגידולים העלולים לסכן את החיים ^[2]. למרות זאת אין עדיין דרך יעילה להבחין בין גידול שדורש התערבות בשל הפוטנציאל שלו להפוך לגידול חודרני העלול לסכן חיים, לבין גידול שאינו בעל פוטנציאל כזה. משום כך סרטן שד לא חודרני מטופל כמקובל, למרות שבחלק מהמקרים הטיפול ככל הנראה אינו נחוץ.

בשנת 2010 אובחנו בישראל 451 חולות חדשות עם סרטן שד לא חודרני, מהן 406 יהודיות (90%), 26 ערביות (6%), 19 חולות נוצריות שאינן ערביות וכאלה ללא סיווג דת ("אחרות") (4%).

בשנת 2011 אובחנו 520 חולות חדשות עם סרטן ממוקד של השד, מהן 470 יהודיות (90%), 33 ערביות (6%) ו-17 חולות נוצריות שאינן ערביות וכאלה ללא סיווג דת ("אחרות") (3%). בשנת 2011 היוו גידולים ממוקדים של השד כ-11% מכלל האבחנות של סרטן השד בנשים.

שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן שד לא חודרני מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד בשל המספר הקטן של חולות "אחרות". בחמש השנים שבין 2011-2006, שיעורי ההיארעות נמצאים במגמת עלייה הן ביהודיות והן בערביות, אם כי בשנים האחרונות יש התמתנות בקרב נשים ערביות; השיעור ב-2007 היה 12.5 ו-5.5 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה, וב-2011 היו השיעורים המקבילים 13.0 ו-5.7 ל-100,000, בהתאמה.

המגמות העיתיות במהלך 32 השנים 2011-1980 מורות על עלייה בשיעורים (פי 6.4) בקרב יהודיות, שבולטת יותר בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, עם השקתה של התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד על ידי האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. גם בקרב ערביות נצפית עלייה בשיעורים לאורך השנים (פי 12), עם האצה מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 והתמתנות לאחרונה (תרשים 2).

תרשים 2: היארעות סרטן ממוקד של השד בנשים לפי קבוצת אוכלוסייה, ישראל, 1980-2011

שלב המחלה בעת האבחנה

גילוי מוקדם באמצעות תכניות סריקה (screening) הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד וכמאפשר לשנות את מהלך המחלה. התכנית בישראל הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 על בסיס ראיות מניסויים קליניים וקווים מנחים של גופים מקצועיים, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ובשיתוף משרד הבריאות. היא מקיפה נשים בנות 50-74 וכוללת בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים בנשים בסיכון ממוצע למחלה. אחד מהפרמטרים ליעילותה של תכנית כזאת הוא עלייה בשיעור הנשים שמאובחנות בשלב מחלה מוקדם. נתונים לגבי שלב המחלה בעת האבחנה קיימים ברישום הלאומי לסרטן עבור כ-74% מכלל המאובחנות עם המחלה.

בקרב החולות עבורן קיים המידע, עלה בשנים האחרונות אחוז הנשים שמאובחנות עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד, או עם התפשטות מקומית בלבד): בשנת 2011, 64% מכלל החולות החדשות אובחנו עם מחלה בשלב זה, לעומת 58% מהחולות שאובחנו בשנת 2005. כשליש (34%) מהחולות החדשות בשנת 2011 אובחנו עם מחלה מפושטת אזורית (לרקמות סמוכות ו/או לבלוטות הלימפה), לעומת 38% בשנים 2005. שיעור החולות שאובחנו עם מחלה גרורתית ב-2011 נמוך ועומד על 2.3%, לעומת 4.2% בשנת 2005.

שיעורי ההיארעות של סרטן השד לפי גיל

סרטן חודרני של השד

על פי נתוני 2011, עיקר התחלואה בסרטן חודרני של השד הוא בנשים מעל גיל 50; ביהודיות, 78% מהחולות החדשות שאובחנו בשנת 2011 היו מעל גיל 50 ו-40% מהחולות - מעל גיל 65. בערביות, 57% מהחולות החדשות שאובחנו ב-2011 היו מעל גיל 50 ו-22% היו מעל גיל 65. נתונים אלה זהים לנתונים קודמים. בהשוואה ליהודיות, לערביות סיכון דומה לזה של היהודיות למחלה בקבוצות הגיל הצעירות מאד (עד גיל 34), אבל נמוך יותר משל היהודיות בכל שאר קבוצות הגיל (תרשים 3). הגיל הממוצע והחציוני בעת האבחנה היה 61.3 ו-61.6, בהתאמה, בקרב נשים יהודיות, ו-54.2 ו-52.4, בהתאמה, בקרב נשים ערביות.

תרשים 3: היארעות סרטן חודרני (=סיכון) של השד לפי קבוצת אוכלוסיה וקבוצת גיל, ישראל, 2011

סרטן ממוקד של השד

על פי נתוני 2011, עיקר התחלואה בסרטן ממוקד של השד הוא בנשים מעל גיל 50; ביהודיות, 78% מהחולות החדשות שאובחנו בשנת 2011 היו מעל גיל 50 ו-40% מהחולות - מעל גיל 65. בערביות, 57% מהחולות החדשות שאובחנו ב-2011 היו מעל גיל 50 ו-22% היו מעל גיל 65. בהשוואה ליהודיות, לערביות סיכון דומה לזה של היהודיות למחלה בקבוצות הגיל הצעירות מאד אבל נמוך יותר משל היהודיות בכל שאר קבוצות הגיל (תרשים 4). הגיל הממוצע בעת האבחנה בנשים יהודיות היה 59.0 (גיל חציוני: 59.0). בנשים ערביות היה הגיל הממוצע בעת האבחנה 53.6 (גיל חציוני: 52.5).

תרשים 4: היארעות סרטן ממוקד (=סיכון) של השד לפי קבוצת אוכלוסיה וקבוצת גיל, ישראל, 2011

שיעורי ההיארעות של סרטן חודרני של השד לפי מקום הלידה (יהודיות בלבד)

בשנת 2011 ההבדלים בשיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן חודרני של השד בין קבוצות המוצא השונות בקרב יהודיות היו קטנים, למעט ביוצאות אפריקה, שהציגו את השיעור הנמוך ביותר. השיעור הגבוה ביותר נצפה בילידות ישראל: 99.5/100,000, ולאחר מכן בילידות אירופה - אמריקה: 96.8/100,000 ובילידות אסיה: 94.2/100,000. השיעור הנמוך ביותר היה, כאמור, בילידות אפריקה: 70.3/100,000.

שיעור ההימצאות של סרטן השד (2011-2007)

נכון ל-2011 חיות בישראל 20,362 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2011-2007 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה, מהן 18,058 נשים שאובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,304 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת.

שיעורי ההישרדות מסרטן השד

ההישרדות היחסית ל-5 שנים מבטאת את הישרדותם של מי שאובחנו עם מחלה מסוימת ביחס להישרדותה של קבוצת האוכלוסייה התואמת להם בגיל, באותה תקופת זמן. ההישרדות היחסית מסרטן חודרני של השד ל-5 שנים בקרב נשים יהודיות וערביות שאובחנו בשנים 2006-2001 היא 87.2% ו-78.4, בהתאמה, וקיימת מגמה עיתית של עלייה בשיעור ההישרדות היחסי בשתי קבוצות האוכלוסייה.

טבלה 1 מתארת את שיעור ההישרדות היחסי מסרטן חודרני של השד ל-5 שנים בקרב נשים יהודיות וערביות שאובחנו בשנים 2006-2001, לפי הגיל בעת האבחנה.

טבלה 1 : שיעור הישרדות יחסי(%) ל-5 שנים בנשים שאובחנו עם סרטן חודרני של השד בשנים 2001-6, לפי גיל
כלל הנשים		+65	50-64	20-49
יהודיות	87.2	84.8	89.3	87.9
ערביות	78.4	77.0	80.7	77.5

שיעור ההישרדות מושפע משלב המחלה בעת האבחנה. נשים שמאובחנות עם גידול ממוקד (in situ), שורדות חמש שנים מהאבחנה בשיעור של 100%. עבור נשים שמאובחנות עם גידול חודרני, ההישרדות היא ביחס הפוך לשלב המחלה בעת האבחנה. תרשים 5 מתאר את ההישרדות היחסית לחמש שנים בנשים יהודיות שאובחנו עם המחלה בשנים 2001-6 לפי שלב המחלה בעת האבחנה:

שלב 1=גידול חודרני מקומי (שיעור הישרדות קרוב ל-100%);
שלבים 2-5=גידול חודרני עם התפשטות אזורית לרקמות סמוכות ו/או לבלוטות לימפה סמוכות (הישרדות של 85%);
שלב 7=גידול עם גרורות מרוחקות (הישרדות של 21%).

תרשים 5: הישרדות יחסית ל-5 שנים מסרטן שד לפי שלב בעת האבחנה - נשים יהודיות

שיעורי התמותה מסרטן חודרני של השד ומגמות עיתיות

סרטן השד הוא הסרטן הראשון בשכיחותו כגורם תמותה בנשים מכל קבוצות האוכלוסייה בישראל, מה שלא מפתיע כי קיים קשר ישיר בין שיעורי ההיארעות לשיעורי התמותה.

בשנת 2011 היה סרטן השד כחמישית (19.8%) מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים יהודיות וכרבע (23.2%), בקרב נשים ערביות. בשנת 2011 בישראל נפטרו מסרטן חודרני של השד 1,016 נשים, מהן 898 (88%) יהודיות, 78 (8%) ערביות ו-40 (4%) "אחרות".

שיעורי התמותה המתוקננים לגיל^[1] של סרטן חודרני של השד מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד. שיעור התמותה ב-1990 היה 23.4 ו-14.7 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה, ב-2001 היה שיעור התמותה 21.1 ו-20.6 ל-100,000 , בהתאמה, וב-2011 היו השיעורים המקבילים 18.3 ו-13.6 ל-100,000, בהתאמה. המגמות העיתיות במהלך 22 השנים 1990-2011 מורות על ירידה מונוטונית בשיעורי התמותה בקרב יהודיות מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20. בקרב ערביות נצפית עלייה בשיעורים עד שנת 2001 המקבילה לעלייה בהיארעות המחלה, ומאז שנה זו נצפית מגמת ירידה (עם תנודות) בשיעורי התמותה (תרשים 6).

שיעורי תמותה מסרטן חודרני של השד לפי גיל

בשנת 2011 עיקר התמותה מסרטן השד נצפתה בגיל המבוגר (גיל חציוני: 69.3); כ-12.5% מכלל הנפטרות היו צעירות מגיל 50. בקרב יהודיות, 10% מהנפטרות היו צעירות מגיל 50 ו-63% מהנפטרות היו בנות 65+ בעת פטירתן. בקרב ערביות, 36% מהנפטרות היו צעירות מגיל 50 ו-36% מהנפטרות היו בנות 65+ בעת פטירתן.

שיעורי התמותה מסרטן חודרני של השד עולים עם הגיל, וגבוהים יותר ביהודיות בהשוואה לערביות בכל קבוצות הגיל. בשנת 2011 שיעור התמותה הנמוך ביותר מסרטן השד נצפה בנשים בנות 30-34 (לפני גיל זה נפטרה רק אישה אחת מהמחלה): 2.5 ל-100,000 ביהודיות ו-1.8 ל-100,000 בנשים ערביות. בגיל המבוגר השיעורים גבוהים עשרות מונים, והם בשיאם בקבוצת הגיל 75+, הן ביהודיות (187.2 ל-100,000) והן בערביות (112.9 ל-100,000).

השוואה בינלאומית

טרם פורסמו נתוני היארעות חדשים למדינות ה-OECD, ולכן חזרנו על ההשוואה הבינלאומית לגבי היארעות שבוצעה בשנה שעברה, בין ישראל ושאר מדינות ה-OECD לגבי שיעור ההיארעות של סרטן השד ושיעורי התמותה מהמחלה בשנת 2009. מבחינת ההיארעות, ישראל ממוקמת מעל ממוצע מדינות ה-OECD, במקום הרביעי מלמעלה, מתחת לבלגיה, צרפת והולנד (שמציגות שיעורים גבוהים יותר) (תרשים 7א).

עם זאת, בשנת 2013 פורסמו נתוני OECD מעודכנים לגבי התמותה מסרטן השד (בשנים 2001 ו-2011. גם בתחום זה ממוקמת ישראל מעל ממוצע מדינות ה-OECD, במקום השביעי מלמעלה, מתחת לדנמרק, בלגיה, הולנד, הונגריה, אירלנד וסלובניה (שמציגות שיעורים גבוהים יותר), וביחד עם לוקסמבורג (תרשים 7ב). יש לזכור ששיעורי התמותה קשורים קשר הדוק לשיעורי ההיארעות - כאשר מחלה שכיחה יותר באוכלוסייה, גם שיעורי התמותה ממנה גבוהים יותר. ראוי לציין כי בישראל, כמו גם במדינות ^OECD האחרות, כאשר מושווים שיעורי התמותה מסרטן השד בין 2001 ל-2011, ניכרת ירידה ברורה בתמותה (תרשים 7ב).

תרשים 7א: שיעור היארעות מתוקנן לגיל (ל-100,000) של סרטך השד בנשים במדינות ה-OECD, ‏ 2009

תרשים 7ב: שיעור תמותה מתוקנן לגיל (ל-100,000) מסרטך השד בנשים במדינות ה-OECD, ‏ 2001,2011

המגמות העיתיות של סרטן חודרני של השד במדינות מתועשות רבות (כמו ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, צרפת, ספרד) מורות על ירידה בהיארעות החל בתחילת או במחצית העשור הראשון של המאה ה-21, בדומה למגמה הנצפית בישראל (תרשים 8). באשר לתמותה, כמעט בכל המדינות המתועשות ניכרת ירידה משמעותית בתמותה מהמחלה החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, בדומה למצב בישראל (תרשים 9).

תרשים 8 : מגמות עיתיות בהיארעות סרטן חודרני של השד בנשים במדינות נבחרות (2012 Globocan)
100.000 Estimated age-standardised rates (World) per
GLOBOCAN 2012 (IARCIׁ) Section of Cancer Surveillance 16/9/2014

תרשים 9 : מגמות עיתיות בתמותה מסרטן חודרני של השד בנשים במדינות נבחרות (Globocan 2012)
Estimated age-standardised rates (World) per 100.000

סיכום

סרטן השד הוא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בנשים בישראל (יהודיות וערביות); היא אחראית לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בשתי קבוצות האוכלוסייה. בשנת 2011 אובחנו כ-4,106 חולות חדשות עם גידול חודרני ממאיר בשד, וכ-500 חולות עם גידול ממוקד בשד.
עיקר התחלואה היא בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות.
ההיארעות של סרטן השד נמצאת במגמת ירידה; ביהודיות מגמה זו החלה בתחילת שנות ה-2000 ובערביות, בסיומו של אותו עשור.
סרטן השד הוא הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים: כחמישית מכלל התמותה מסרטן בנשים יהודיות וכרבע מכלל התמותה מסרטן, בנשים ערביות. בשנת 2011 נפטרו מהמחלה כ-1,000 נשים בישראל.
עיקר התמותה היא בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות.
התמותה מסרטן השד נמצאת במגמת ירידה: ביהודיות מגמה זו החלה באמצע שנות ה-90׳ ובערביות, מסוף העשור הראשון של שנות ה-2000.
מגמות ההיארעות והתמותה בישראל תואמות את המגמות המקבילות הנצפות במדינות מתועשות אחרות בעולם.

הערות שוליים

↑ ^1.0 ^1.1 ^1.2 World Health Organization )WHO). Breast cancer: Prevention and control. [Internet]. Geneva: WHO; 2014. Avaiable from: http://www.who.int/cancer/ detection/breastcancer/en/index.html

↑ Esserman LJ, Thompson IM, Reid B. Overdiagnosis and overtreatment in cancer. an opportunity for improvement. JAMA 2013; 310)8):797-8.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ליטל קינן-בוקר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות; בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 World Health Organization )WHO). Breast cancer: Prevention and control. [Internet]. Geneva: WHO; 2014. Avaiable from: http://www.who.int/cancer/ detection/breastcancer/en/index.html

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-2] Esserman LJ, Thompson IM, Reid B. Overdiagnosis and overtreatment in cancer. an opportunity for improvement. JAMA 2013; 310)8):797-8.

[1]

[2]

@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 ==היארעות סרטן שד לא חודרני בישראל==
-גילוי סרטן לא חודרני בשד נחשב לגילוי מוקדם של המחלה. ידוע כי חלק נכבד מגידולים מוקדמים אלה לא יתפתחו לכלל מחלה קלינית ומסכנת חיים. לאחרונה אף הוצע שסרטן שד לא חודרני לא יכונה גידול סרטני, כי ראוי שהמונח "סרטן" ״וחד לגידולים העלולים לסכן את החיים [2]. למרות זאת אין עדיין דרך יעילה להבחין בין גידול שדורש התערבות בשל הפוטנציאל שלו להפוך לגידול חודרני העלול לסכן חיים, לבין גידול שאינו בעל פוטנציאל כזה. משום כך סרטן שד לא חודרני מטופל כמקובל, למרות שבחלק מהמקרים הטיפול ככל הנראה אינו נחוץ.
+גילוי סרטן לא חודרני בשד נחשב לגילוי מוקדם של המחלה. ידוע כי חלק נכבד מגידולים מוקדמים אלה לא יתפתחו לכלל מחלה קלינית ומסכנת חיים. לאחרונה אף הוצע שסרטן שד לא חודרני לא יכונה גידול סרטני, כי ראוי שהמונח "סרטן" ״וחד לגידולים העלולים לסכן את החיים {{הערה|שם=הערה2|Esserman LJ, Thompson IM, Reid B. Overdiagnosis and overtreatment in cancer. an opportunity for improvement. JAMA 2013; 310)8):797-8.}}. למרות זאת אין עדיין דרך יעילה להבחין בין גידול שדורש התערבות בשל הפוטנציאל שלו להפוך לגידול חודרני העלול לסכן חיים, לבין גידול שאינו בעל פוטנציאל כזה. משום כך סרטן שד לא חודרני מטופל כמקובל, למרות שבחלק מהמקרים הטיפול ככל הנראה אינו נחוץ.
 בשנת 2010 אובחנו בישראל 451 חולות חדשות עם סרטן שד לא חודרני, מהן 406 יהודיות (90%), 26 ערביות (6%), 19 חולות נוצריות שאינן ערביות וכאלה ללא סיווג דת ("אחרות") (4%).
-שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן שד לא חודרני מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד בשל המספר הקטן של חולות "אחרות". בחמש השנים שבין 2010-2006, שיעורי ההיארעות נמצאים במגמת עלייה הן ביהודיות והן בערביות, אם כי בשנתיים שבין 2010-2009,
-נצפתה התמתנות בשיעורי ההיארעות בקרב נשים ערביות; השיעור ב-2006 היה 12.2 ו-6.8 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה, וב-2010 היו השיעורים המקבילים 11.4 ו-4.9 ל-100,000, בהתאמה.
-המגמות העיתיות במהלך 31 השנים בין 2010-1980 - מורות על עלייה בשיעורים (פי 6.4) בקרב יהודיות, שבולטת יותר בתחילת שנות ה-90', עם השקתה של התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד על ידי האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. גם בקרב ערביות נצפית עלייה בשיעורים לאורך השנים (פי 12), עם האצה מאמצע שנות ה-90' והתמתנות לאחרונה (תרשים 2).
-=== שיעורי ההיארעות של סרטן ממוקד (in situ) של השד ומגמות עיתיות===
 בשנת 2011 אובחנו 520 חולות חדשות עם סרטן ממוקד של השד, מהן 470 יהודיות (90%), 33 ערביות (6%) ו-17 חולות נוצריות שאינן ערביות וכאלה ללא סיווג דת ("אחרות") (3%). בשנת 2011 היוו גידולים ממוקדים של השד כ-11% מכלל האבחנות של סרטן השד בנשים.
-שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן שד ממוקד מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד. בחמש השנים האחרונות, 2011-2007, שיעורי ההיארעות נמצאים במגמת עלייה הן ביהודיות והן בערביות, אם כי בשנים האחרונות יש התמתנות בקרב נשים ערביות; השיעור ב-2007 היה 12.5 ו-5.5 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה, וב-2011 היו השיעורים המקבילים 13.0 ו-5.7 ל-100,000, בהתאמה.
+שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן שד לא חודרני מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד בשל המספר הקטן של חולות "אחרות". בחמש השנים שבין 2011-2006, שיעורי ההיארעות נמצאים במגמת עלייה הן ביהודיות והן בערביות, אם כי בשנים האחרונות יש התמתנות בקרב נשים ערביות; השיעור ב-2007 היה 12.5 ו-5.5 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה, וב-2011 היו השיעורים המקבילים 13.0 ו-5.7 ל-100,000, בהתאמה.
-המגמות העיתיות במהלך 32 השנים 2011-1980 מורות על עלייה בשיעורים בקרב יהודיות, שבולטת יותר בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, עם השקתה של התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד על ידי האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. גם בקרב ערביות נצפית עלייה בשיעורים לאורך השנים, עם האצה מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 והתמתנות לאחרונה (תרשים 2).
+המגמות העיתיות במהלך 32 השנים 2011-1980 מורות על עלייה בשיעורים (פי 6.4) בקרב יהודיות, שבולטת יותר בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, עם השקתה של התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד על ידי האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. גם בקרב ערביות נצפית עלייה בשיעורים לאורך השנים (פי 12), עם האצה מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 והתמתנות לאחרונה (תרשים 2).

סרטן השד בנשים בישראל - אפידמיולוגיה
Breast cancer in women in israel - epidemiology


יוצר הערך	ד"ר ליטל קינן-בוקר, האגודה למלחמה בסרטן - Israel cancer association