כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "המלצות ועדת RSV - נייר עמדה"
מתוך ויקירפואה
(←רקע) |
|||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
הועדה מונתה באוגוסט 2014 ע"י פרופ' אלי סומך, יו"ר החוג לרפואת ילדים, ע"מ להתייחס להמלצות החדשות של ה- (American Academy of Pediatrics (AAP לגבי השימוש בנוגדנים מונוקלונאליים בתכשיר Palivizumab כחיסון פסיבי כנגד תחלואה ב-(Respiratory Syncytial Virus (RSV בילדים בסיכון גבוה לתחלואה קשה עקב זיהום זה{{הערה|שם=הערה1|}}. המלצות אלו הופיעו בשנית בנייר עמדה של ה AAP המוקדש לגישה הכוללנית לברונכיוליטיס שהופיעו בסוף אוקטובר 2014{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|}}. | הועדה מונתה באוגוסט 2014 ע"י פרופ' אלי סומך, יו"ר החוג לרפואת ילדים, ע"מ להתייחס להמלצות החדשות של ה- (American Academy of Pediatrics (AAP לגבי השימוש בנוגדנים מונוקלונאליים בתכשיר Palivizumab כחיסון פסיבי כנגד תחלואה ב-(Respiratory Syncytial Virus (RSV בילדים בסיכון גבוה לתחלואה קשה עקב זיהום זה{{הערה|שם=הערה1|}}. המלצות אלו הופיעו בשנית בנייר עמדה של ה AAP המוקדש לגישה הכוללנית לברונכיוליטיס שהופיעו בסוף אוקטובר 2014{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|}}. | ||
| − | ההנחיות הראשונות של ה- (American Academy of Pediatrics (AAP לטיפול זה יצאו כבר ב-1998 | + | ההנחיות הראשונות של ה- (American Academy of Pediatrics (AAP לטיפול זה יצאו כבר ב-1998{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|}} ע"ס 2 עבודות מובילות באיכות גבוהה{{הערה|שם=הערה4|}}, {{הערה|שם=הערה5|}} שהראו הפחתה בשיעור האשפוזים עקב RSV מ-10.6% ל-4.8% באוכלוסיית הפגים עד שבוע 35 וירידה דומה מ-9.7% ל- 5.3% בתינוקות עם [[מום לב]]. על סמך עבודות אלו נכנס טיפול זה בעולם המערבי כחלק מהטיפול הסטנדרטי לילדים בקבוצות סיכון שונות. ההנחיות האמריקאיות עודכנו ב -2009{{כ}}{{הערה|שם=הערה6|}}. בישראל הוכנס החיסון לראשונה בשנת 2001 עם התוויות מוגבלות יחסית, אך הוא הורחב בהדרגה משך השנים והחל משנת 2014 כולל את כל הפגים שנולדו עד שבוע 34 + 6 ימים. נספחות למסמך זה טבלאות המראות את הרחבת האינדיקציות לאורך השנים ואת ההנחיות האחרונות של משרד הבריאות שיצאו בנובמבר 2014. כיוון שיש יותר פגים הנולדים בשבועות מתקדמים ושרידותם גבוהה יותר, כל שבוע הרחבה של קבוצת היעד מגדיל את ההוצאה בצורה ניכרת. |
לפי ההמלצות הנוכחיות בישראל התכשיר מומלץ לשימוש בעונת פעילות היתר של ה- RSV בישראל, מ -1 בנובמבר עד 31 במרץ (סה"כ 5 טיפולים) לאינדיקציות הבאות (נספח מס' 1): | לפי ההמלצות הנוכחיות בישראל התכשיר מומלץ לשימוש בעונת פעילות היתר של ה- RSV בישראל, מ -1 בנובמבר עד 31 במרץ (סה"כ 5 טיפולים) לאינדיקציות הבאות (נספח מס' 1): | ||
| + | |||
| + | *'''עד גיל שנתיים''': ילדים שנולדו פגים הלוקים ב[[מחלת ריאות כרונית]] הזקוקים לטיפול בחמצן. | ||
| + | *'''עד גיל שנה''': | ||
| + | :*ילדים שנולדו בטרם מלאו להם 32 שבועות היריון + 6 ימים. | ||
| + | :*ילדים שנולדו פגים הלוקים במחלת הריאות BPD {{כ}} (broncho-pulmonary dysplasia) שאובחנה אצלם ע"י צילום חזה אופייני וסימנים קליניים בגיל מתוקן של 36 שבועות היריון ושנזקקו לטיפול באחד מאלה: חמצן, משתנים, קורטיקוסטרואידים או מרחיבי סמפונות. | ||
| + | :*ילדים הסובלים ממחלת לב מולדת ובהתקיים אחד מאלה: | ||
| + | ::#ילדים המקבלים טיפול תרופתי לאי ספיקת לב. | ||
| + | ::#ילדים עם יתר לחץ דם ריאתי בינוני עד חמור. | ||
| + | ::#ילדים עם מחלת לב כחלונית. | ||
| + | :*ילדים ללא תלות בשבוע הלידה, שנולדו במשקל נמוך מ 1 ק"ג. | ||
| + | :*ילדים ללא תלות בשבוע הלידה, הסובלים ממחלת ריאות כרונית קשה. | ||
| + | *'''עד גיל חצי שנה''': | ||
| + | :ילדים שנולדו בטרם מלאו להם 34 שבועות היריון + 6 ימים. | ||
| + | |||
| + | |||
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים]] | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים]] | ||
[[קטגוריה: חיסונים]] | [[קטגוריה: חיסונים]] | ||
גרסה מ־10:07, 17 בינואר 2015
 | |
|---|---|
| המלצות הועדה מטעם האיגוד לרפואת ילדים לבחינת ההתוויות בישראל לחיסון הפסיבי Synagis") Palivizumab") כנגד: Respiratory Syncytial Virus | |
| תחום | ילדים, חיסונים |
| האיגוד המפרסם | האיגוד לרפואת ילדים
|
| תאריך פרסום | דצמבר 2014 |
| יוצר הערך | חברי הוועדה |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – ברונכיוליטיס
חברי הועדה
- פרופ' יחיאל שלזינגר, יו"ר החוג למחלות זיהומיות בילדים, יו"ר הועדה.
- פרופ' יעקב אמיר, מנהל מח' ילדים ג', בי"ח לילדים "שניידר", נציג האיגוד לרפואת ילדים.
- פרופ' נדב דוידוביץ, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור.
- פרופ' אלי זלצשטיין, יו"ר האיגוד לקרדיולוגיית ילדים.
- ד"ר אלחנן נחום, יו"ר האיגוד לטיפול נמרץ ילדים.
- ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד לניאונטולוגיה.
- פרופ' אמיר קוגלמן, יו"ר החברה לרפואת ריאות ילדים.
- פרופ' איתמר שליט, נציג הועדה המייעצת למשרד הבריאות לחיסונים ומחלות זיהומיות.
- אורחים שהופיעו בפני הועדה
- פרופ' אשר טל, מנהל מח' ילדים א' ויחידת ריאות ילדים, סורוקה.
- פרופ' אריק שינוול, מנהל מח' ילודים, צפת.
- פרופ' דוד גרינברג, היחידה למחלות זיהומיות בילדים, סורוקה.
רקע
הועדה מונתה באוגוסט 2014 ע"י פרופ' אלי סומך, יו"ר החוג לרפואת ילדים, ע"מ להתייחס להמלצות החדשות של ה- (American Academy of Pediatrics (AAP לגבי השימוש בנוגדנים מונוקלונאליים בתכשיר Palivizumab כחיסון פסיבי כנגד תחלואה ב-(Respiratory Syncytial Virus (RSV בילדים בסיכון גבוה לתחלואה קשה עקב זיהום זה[1]. המלצות אלו הופיעו בשנית בנייר עמדה של ה AAP המוקדש לגישה הכוללנית לברונכיוליטיס שהופיעו בסוף אוקטובר 2014[2].
ההנחיות הראשונות של ה- (American Academy of Pediatrics (AAP לטיפול זה יצאו כבר ב-1998[3] ע"ס 2 עבודות מובילות באיכות גבוהה[4], [5] שהראו הפחתה בשיעור האשפוזים עקב RSV מ-10.6% ל-4.8% באוכלוסיית הפגים עד שבוע 35 וירידה דומה מ-9.7% ל- 5.3% בתינוקות עם מום לב. על סמך עבודות אלו נכנס טיפול זה בעולם המערבי כחלק מהטיפול הסטנדרטי לילדים בקבוצות סיכון שונות. ההנחיות האמריקאיות עודכנו ב -2009[6]. בישראל הוכנס החיסון לראשונה בשנת 2001 עם התוויות מוגבלות יחסית, אך הוא הורחב בהדרגה משך השנים והחל משנת 2014 כולל את כל הפגים שנולדו עד שבוע 34 + 6 ימים. נספחות למסמך זה טבלאות המראות את הרחבת האינדיקציות לאורך השנים ואת ההנחיות האחרונות של משרד הבריאות שיצאו בנובמבר 2014. כיוון שיש יותר פגים הנולדים בשבועות מתקדמים ושרידותם גבוהה יותר, כל שבוע הרחבה של קבוצת היעד מגדיל את ההוצאה בצורה ניכרת.
לפי ההמלצות הנוכחיות בישראל התכשיר מומלץ לשימוש בעונת פעילות היתר של ה- RSV בישראל, מ -1 בנובמבר עד 31 במרץ (סה"כ 5 טיפולים) לאינדיקציות הבאות (נספח מס' 1):
- עד גיל שנתיים: ילדים שנולדו פגים הלוקים במחלת ריאות כרונית הזקוקים לטיפול בחמצן.
- עד גיל שנה:
- ילדים שנולדו בטרם מלאו להם 32 שבועות היריון + 6 ימים.
- ילדים שנולדו פגים הלוקים במחלת הריאות BPD (broncho-pulmonary dysplasia) שאובחנה אצלם ע"י צילום חזה אופייני וסימנים קליניים בגיל מתוקן של 36 שבועות היריון ושנזקקו לטיפול באחד מאלה: חמצן, משתנים, קורטיקוסטרואידים או מרחיבי סמפונות.
- ילדים הסובלים ממחלת לב מולדת ובהתקיים אחד מאלה:
- ילדים המקבלים טיפול תרופתי לאי ספיקת לב.
- ילדים עם יתר לחץ דם ריאתי בינוני עד חמור.
- ילדים עם מחלת לב כחלונית.
- ילדים ללא תלות בשבוע הלידה, שנולדו במשקל נמוך מ 1 ק"ג.
- ילדים ללא תלות בשבוע הלידה, הסובלים ממחלת ריאות כרונית קשה.
- עד גיל חצי שנה:
- ילדים שנולדו בטרם מלאו להם 34 שבועות היריון + 6 ימים.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6