כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פצע קשה-ריפוי - טיפול באמצעות Hard to heal wound - treatment with Ilomedin - Ilomedin"
| (43 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
| − | |שם עברי=טיפול בפצעים קשי ריפוי בעזרת מתן איליופרוסט (אנלוג של פרוסטציקלין) דרך הווריד | + | |שם עברי=פצע קשה-ריפוי - טיפול באמצעות Ilomedin |
| − | + | |שם לועזי=Hard to heal wound - treatment with Ilomedin | |
| − | + | |שמות נוספים=טיפול בפצעים קשי ריפוי בעזרת מתן איליופרוסט (אנלוג של פרוסטציקלין) דרך הווריד | |
|ICD-10= | |ICD-10= | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך=ד"ר רם אברהמי{{ש}}[[קובץ:Themedical.png|80px]] |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה|פצע}} | + | {{הרחבה|ערכים=[[פצע]] , [[אילומדין]]}} |
| − | ''[[ | + | '''[[Ilomedin]]''' {{כ}}(Iloprost) הוא אנלוג של פרוסטציקלין. פרוסטציקלין מיוצר בתאי האנדותל ומשמש כמרחיב כלי דם (Vasodilator) ונוגד דלקת חזק ביותר. השימוש ב-Ilomedin במתן דרך הווריד למטופלים עם [[פצע איסכמי כרוני|פצעים איסכמיים כרוניים]] מביא תוך ימים לשיפור דרמטי ב[[כאב]], ובמתן ממושך ניתן להגיע לשיעורי ריפוי של כ-60% מהפצעים. |
| − | |||
| − | |||
| − | פצע איסכמי כרוני | + | ==פצע איסכמי כרוני== |
| − | + | [[פצע איסכמי כרוני]] מהווה אתגר טיפולי וגורם סיכון לזיהום שעלול לגרום להרס משני וביצוע קטיעה של אצבעות או גפה. איסכמיה ופגיעה בשלמות העור גורמים להפעלת שרשרת של תהליכים הרסניים כשהמרכיב העיקרי בהם הינו עליה בחדירות נימיות, זליגה של מדיאטורים (Mediators) מכלי הדם שבשילוב עם צימות (Aggregation) של טסיות מובילה לחסימה נוספת של כלי הדם. הביטוי לכך יהיה פצעים איסכמיים, כאב, [[בצקת]] ואודם הנגרמים בשל נזק מצטבר שהולך ומחמיר. תאי האנדותל באזור הנמק חסרים את היכולת ליצור פרוסטציקלינים בכמות מספקת. האיסכמיה אינה מאפשרת לגוף להגיב כראוי ולהביא לתהליך ריפוי ויש צורך בהתערבות לצורך שיפור החמצון. לצורך כך יש לבצע צנתורים ו[[ניתוח וסקולרי|ניתוחים וסקולריים]]. אם טיפולים אלו לא מועילים, ניתן לטפל ב[[חמצן בלחץ גבוה]] (Hyperbaric oxygen), שמביא להתמוססות החמצן בפלזמה ומעברו לרקמה בדיפוזיה. | |
| − | + | ==מטרת הטיפול== | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | פרוסטציקלין הוא חומר מולטי פוטנטי (Multipotency) המשפיע על מספר תהליכים בגוף: | |
| + | #מרחיב כלי דם ברמת הנימיות | ||
| + | #מעכב צימות של טסיות | ||
| + | #מעכב תהליכים דלקתיים על די עיכוב אינטרלאוקין (Interleukin){{כ}} 1 ו-6 ועיכוב הדבקות (Adhesion) של לימפוציטים | ||
| + | #מקטין פעילות טסיות בתגובה לאיסכמיה | ||
| + | #מגן על תאי האנדותל | ||
| − | + | מתן Ilomedin, אנלוג לפרוסטציקלין, דרך הווריד מוריד את התגובה הדלקתית, מפחית את הכאב, משפר את החמצון ומפחית בצקות. זמן מחצית חיים של פרוסטציקלין הוא שניות בודדות ואילו לאנלוג שלו זמן מחצית חיים עד פי עשרה ולכן יש להזליפו דרך הווריד. | |
| − | + | מתן Ilomedin מביא לתוצאות מיידיות שביטויין ירידה בכאב ובבצקת. בהמשך נרגע האזור האיסכמי ומתחילים לראות שינוי בסביבת הפצע. Ilomedin אינו מציל גפיים עם איסכמיה קשה ונמק ולרוב נדרש טיפול משולב של מתן [[אנטיביוטיקה]] דרך הווריד בשל זיהום משני של הפצע. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==התוויות למתן הטיפול== |
| − | + | לפי הוראות משרד הבריאות, Ilomedin ניתן בהתוויות הבאות: | |
| + | #[[מחלת כלי דם היקפית]] מתקדמת עם כאבי מנוחה ופצעים איסכמיים שאינה ניתנת לשיפור על ידי חידוש אסקפת הדם (Revascularization) | ||
| + | #[[אנגיופתיה סוכרתית]] (Diabetes angiopathy) - פצעים איסכמיים בחולי [[סוכרת]], שלא מתאפשרת חידוש אספקת הדם אליהם | ||
| + | #[[מחלת בירגר]] (Buerger's disease) - מחלת כלי דם קטנים הנגרמה עקב תגובה אוטואימונית ל[[עישון]] וגורמת לפצעים איסכמיים בגפיים | ||
| + | #דלקת איסכמית בכלי הדם (Ischemic Vasculitis) כדוגמת [[תופעת רנו]] ו[[סקלרודרמה]] בהן יש פגיעה בכלי דם קטנים ברמת הנימיות ונגרמת איסכמיה לאיברים | ||
| + | #טיפול ב[[יתר לחץ דם ריאתי]] | ||
| − | + | ==התוויות נגד למתן הטיפול== | |
| − | + | השימוש ב-Ilomedin אסור בעת [[הנקה]] ו[[היריון]]. | |
| − | + | התוויית נגד יחסיות הן: [[אי ספיקת לב]], [[הפרעות קצב]], [[אירוע מוחי]] לאחרונה ו[[אוטם לבבי]] בחצי שנה האחרונה לפני תחילת הטיפול. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==אופן מתן הטיפול== | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | לחולים עם פצעים איסכמיים על רקע מחלת כלי דם היקפית, חולים במחלת בירגר ובמקרים של אנגיופתיה סכרתית, מקובל לתת טיפול ראשוני של 5-4 ימים בשבוע למשך 3 שבועות. כל טיפול נמשך 6 שעות בטיטור של 2-0.5 ננוגרם לקילוגרם לדקה. במחלה רנו ניתן להשיג שיפור בטיפול זה הניתן במשך שבוע. | |
| + | מטרת הטיטור הינה הגעה לריכוז מירבי ללא תופעות לוואי. חובה להשתמש במוניטור [[לחץ דם]] ודופק לפני תחילת הטיפול, בשינוי מינון ובהתחלה מחודשת של סדרת טיפול. | ||
| − | + | מספר עבודות ניסו לבחון את משך הטיפול וצורת המתן לצורך תחזוקה שוטפת שלא במצב החריף, כמו ניסיון למתן פעם בחודש מדי חודש לעומת 4-3 ימים כל 4-3 חודשים במחלות סקלרודרמה או במתן לסירוגין במחלות איסכמיות. על סמך העבודות השונות ניתן לקבוע שיש השפעה מתמשכת לטיפול, אך יש לחדשו ולהעצימו כל אימת שחלה החמרה קלינית. בישראל, לדוגמא, יהיו מטופלים שלא יזדקקו לטיפול בקיץ, אך עם בוא החורף יזדקקו לחידוש הטיפולים. | |
| − | + | בעבודות שונות על טיפול במחלות כלי דם היקפיות, נגזרות אנלוגיות שניתנו במתן דרך הפה לא השיגו תוצאות בעלות מובהקות סטטיסטית. | |
| − | מתן | + | חסרונותיו של הטיפול ב-Ilomedin הוא משך מתן ארוך של כ-6 שעות, ותופעות לוואי המופיעות בשכיחות של עד כ-30 אחוז. |
| − | + | ==תופעות לוואי== | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | תופעות לוואי נגרמות בעיקר בשל האפקט מרחיב כלי הדם של הטיפול, והן: | |
| − | + | #[[כאב ראש]] | |
| − | + | #[[הסמקה]] | |
| + | #[[בחילה]] | ||
| + | #[[כאבי בטן]] | ||
| + | #[[ירידת לחץ דם]] | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־11:28, 25 בינואר 2015
| פצע קשה-ריפוי - טיפול באמצעות Ilomedin | ||
|---|---|---|
| Hard to heal wound - treatment with Ilomedin | ||
| שמות נוספים | טיפול בפצעים קשי ריפוי בעזרת מתן איליופרוסט (אנלוג של פרוסטציקלין) דרך הווריד | |
| יוצר הערך | ד"ר רם אברהמי
|
|
Ilomedin (Iloprost) הוא אנלוג של פרוסטציקלין. פרוסטציקלין מיוצר בתאי האנדותל ומשמש כמרחיב כלי דם (Vasodilator) ונוגד דלקת חזק ביותר. השימוש ב-Ilomedin במתן דרך הווריד למטופלים עם פצעים איסכמיים כרוניים מביא תוך ימים לשיפור דרמטי בכאב, ובמתן ממושך ניתן להגיע לשיעורי ריפוי של כ-60% מהפצעים.
פצע איסכמי כרוני
פצע איסכמי כרוני מהווה אתגר טיפולי וגורם סיכון לזיהום שעלול לגרום להרס משני וביצוע קטיעה של אצבעות או גפה. איסכמיה ופגיעה בשלמות העור גורמים להפעלת שרשרת של תהליכים הרסניים כשהמרכיב העיקרי בהם הינו עליה בחדירות נימיות, זליגה של מדיאטורים (Mediators) מכלי הדם שבשילוב עם צימות (Aggregation) של טסיות מובילה לחסימה נוספת של כלי הדם. הביטוי לכך יהיה פצעים איסכמיים, כאב, בצקת ואודם הנגרמים בשל נזק מצטבר שהולך ומחמיר. תאי האנדותל באזור הנמק חסרים את היכולת ליצור פרוסטציקלינים בכמות מספקת. האיסכמיה אינה מאפשרת לגוף להגיב כראוי ולהביא לתהליך ריפוי ויש צורך בהתערבות לצורך שיפור החמצון. לצורך כך יש לבצע צנתורים וניתוחים וסקולריים. אם טיפולים אלו לא מועילים, ניתן לטפל בחמצן בלחץ גבוה (Hyperbaric oxygen), שמביא להתמוססות החמצן בפלזמה ומעברו לרקמה בדיפוזיה.
מטרת הטיפול
פרוסטציקלין הוא חומר מולטי פוטנטי (Multipotency) המשפיע על מספר תהליכים בגוף:
- מרחיב כלי דם ברמת הנימיות
- מעכב צימות של טסיות
- מעכב תהליכים דלקתיים על די עיכוב אינטרלאוקין (Interleukin) 1 ו-6 ועיכוב הדבקות (Adhesion) של לימפוציטים
- מקטין פעילות טסיות בתגובה לאיסכמיה
- מגן על תאי האנדותל
מתן Ilomedin, אנלוג לפרוסטציקלין, דרך הווריד מוריד את התגובה הדלקתית, מפחית את הכאב, משפר את החמצון ומפחית בצקות. זמן מחצית חיים של פרוסטציקלין הוא שניות בודדות ואילו לאנלוג שלו זמן מחצית חיים עד פי עשרה ולכן יש להזליפו דרך הווריד. מתן Ilomedin מביא לתוצאות מיידיות שביטויין ירידה בכאב ובבצקת. בהמשך נרגע האזור האיסכמי ומתחילים לראות שינוי בסביבת הפצע. Ilomedin אינו מציל גפיים עם איסכמיה קשה ונמק ולרוב נדרש טיפול משולב של מתן אנטיביוטיקה דרך הווריד בשל זיהום משני של הפצע.
התוויות למתן הטיפול
לפי הוראות משרד הבריאות, Ilomedin ניתן בהתוויות הבאות:
- מחלת כלי דם היקפית מתקדמת עם כאבי מנוחה ופצעים איסכמיים שאינה ניתנת לשיפור על ידי חידוש אסקפת הדם (Revascularization)
- אנגיופתיה סוכרתית (Diabetes angiopathy) - פצעים איסכמיים בחולי סוכרת, שלא מתאפשרת חידוש אספקת הדם אליהם
- מחלת בירגר (Buerger's disease) - מחלת כלי דם קטנים הנגרמה עקב תגובה אוטואימונית לעישון וגורמת לפצעים איסכמיים בגפיים
- דלקת איסכמית בכלי הדם (Ischemic Vasculitis) כדוגמת תופעת רנו וסקלרודרמה בהן יש פגיעה בכלי דם קטנים ברמת הנימיות ונגרמת איסכמיה לאיברים
- טיפול ביתר לחץ דם ריאתי
התוויות נגד למתן הטיפול
השימוש ב-Ilomedin אסור בעת הנקה והיריון.
התוויית נגד יחסיות הן: אי ספיקת לב, הפרעות קצב, אירוע מוחי לאחרונה ואוטם לבבי בחצי שנה האחרונה לפני תחילת הטיפול.
אופן מתן הטיפול
לחולים עם פצעים איסכמיים על רקע מחלת כלי דם היקפית, חולים במחלת בירגר ובמקרים של אנגיופתיה סכרתית, מקובל לתת טיפול ראשוני של 5-4 ימים בשבוע למשך 3 שבועות. כל טיפול נמשך 6 שעות בטיטור של 2-0.5 ננוגרם לקילוגרם לדקה. במחלה רנו ניתן להשיג שיפור בטיפול זה הניתן במשך שבוע. מטרת הטיטור הינה הגעה לריכוז מירבי ללא תופעות לוואי. חובה להשתמש במוניטור לחץ דם ודופק לפני תחילת הטיפול, בשינוי מינון ובהתחלה מחודשת של סדרת טיפול.
מספר עבודות ניסו לבחון את משך הטיפול וצורת המתן לצורך תחזוקה שוטפת שלא במצב החריף, כמו ניסיון למתן פעם בחודש מדי חודש לעומת 4-3 ימים כל 4-3 חודשים במחלות סקלרודרמה או במתן לסירוגין במחלות איסכמיות. על סמך העבודות השונות ניתן לקבוע שיש השפעה מתמשכת לטיפול, אך יש לחדשו ולהעצימו כל אימת שחלה החמרה קלינית. בישראל, לדוגמא, יהיו מטופלים שלא יזדקקו לטיפול בקיץ, אך עם בוא החורף יזדקקו לחידוש הטיפולים.
בעבודות שונות על טיפול במחלות כלי דם היקפיות, נגזרות אנלוגיות שניתנו במתן דרך הפה לא השיגו תוצאות בעלות מובהקות סטטיסטית.
חסרונותיו של הטיפול ב-Ilomedin הוא משך מתן ארוך של כ-6 שעות, ותופעות לוואי המופיעות בשכיחות של עד כ-30 אחוז.
תופעות לוואי
תופעות לוואי נגרמות בעיקר בשל האפקט מרחיב כלי הדם של הטיפול, והן:
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רם אברהמי, מומחה בכירורגיית כלי דם, מרכז רפואי רבין, ביה"ח בילינסון, פתח תקווה ומרפאת פצע ת.ל.מ, מרכז רפואי, רמת החי"ל, תל אביב