אבחון וטיפול בכאב עצבי בחולים אונקולוגיים - נייר עמדה

אוקטובר 2014

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – כאב נוירופתי

רקע כללי

• בקרב חולים אונקולוגים הכאב העצבי גורם להפרעה ניכרת, בשכיחות גבוהה, של התפקוד היומיומי ובאיכות החיים ולכן מחייב התייחסות מיוחדת.
• בכ 20%-40% מן החולים האונקולוגיים קיים כאב ממקור עצבי. הכאב עשוי להיות עצבי "טהור" או מעורב (כלומר עצבי ונוציצפטיבי במקביל). יש לזכור לכן שקיומו של כאב נוציציפטיבי אינו שולל קיום במקביל של כאב עצבי.
• כאב עצבי נפוץ בחולים אונקולוגיים במהלך המחלה והטיפול בה. יתרה מזאת, שיעור גבוה מהמחלימים יוסיפו לסבול מכאב עצבי זמן ממושך לאחר סיום הטיפול במחלתם ואף לאחר הבראה ממנה.
• מאחר שהטיפול בכאב העצבי הוא על פי רוב ייחודי, קיימת חשיבות מרבית לאבחונו המוקדם ככל שניתן, ולהכוונת הטיפול בהתאם.
• הכאב העצבי עשוי להיות אקוטי או כרוני (כאב הנמשך מעבר לשלושה חודשים).
• הגורמים לכאב העצבי רבים ומגוונים (ראו טבלה מספר 1), אולם ככלל ניתן לחלקם לשתי קבוצות עיקריות:

• כאב הנגרם ישירות ע"י המחלה האונקולוגית. לדוגמה: חדירה או לחץ של רקמת גידול על רקמות עצביות.
• כאב שהוא תוצאה של הטיפול במחלה האונקולוגית. לדוגמה: כתוצאה מכימותרפיה, קרינה או ניתוחים להסרת גידול.

הערה: במקרים נדירים יחסית ייתכן קיומו של כאב עצבי שאינו שייך לשתי הקטגוריות הקודמות לדוגמה: פריצת דיסק מותנית.

השכיחות הגבוהה של כאב אונקולוגי מחייבת דיון על כאב בכל מפגש רופא ומטופל. הצלחת הטיפול בכאב מותנית באבחון נכון של הגורם לו, עוצמתו ומידת האקוטיות שלו.

טבלה מספר 1: מאפייני כאב עצבי בחולים אונקולוגים

720 פיקסלים

אבחון כאב עצבי בחולים אונקולוגיים

הבסיס העיקרי לאבחון כאב עצבי הוא קליני ומסתמך על אנמנזה ובדיקה גופנית. בדיקות עזר עשויות לתמוך באבחנה, אך היעדר אינו שולל את קיומו של הכאב העצבי.

אנמנזה

• מיקום כאב תואם מבנה עצבי ידוע (לדוגמא עצב היקפי ספציפי, שורש עצב, חוט שדרה וכיו"ב) או בפיזור גרביים-כפפות האופייני לנוירופתיות היקפיות.
• הכאב בעל אופי שורף, דוקר, מושך או דמוי זרם.
• קיום נימול ו/או ירידה בתחושה ו/או רגישות יתר למגע (אלודיניה) ו/או חולשת שרירים (ראו טבלה מם 2).
• הסימפמומים עשויים להחמיר בשעות הלילה.
• בירור מקיף של הגורמים האפשריים לכאב - כולל ניתוחים, טיפולים כימותרפיים, סימני הרפס ועוד.
• במקרה שמדובר בטיפול כימותרפי - חשיבות למינון המצטבר של הטיפול והמהלך של התפתחות הכאב עם המשך הטיפול.

טבלה מס' 2: סימנים וסימפטומים הנלווים לכאב עצבי ועשויים לסייע באבחונו

* סיםפטומים וסימני חסר נוירולגי.

** סיםפטומים וסימנים נוירולגיים מוגברים

בדיקה

קיום ממצא נוירולוגי (חסר או עודף) בפיזור תואם לתלונות החולה (ראו טבלה מספר 2 לעיל).

בדיקות עזר

• ממצא במבחני הדמיה כמו CT, MRI או PET המתאים מבחינת מיקום לתמונה הקלינית יתמוך באבחנה.
• במקרים בהם קיימת דילמה אבחונית בדיקת EMG עשויה לסייע בקביעת האבחנה. יחד עם זאת, ככלל, בדיקה זו אינה תנאי הכרחי לקביעת קיום כאב עצבי.

טיפול בכאב עצבי בחולים אונקולוגיים

עקרונות

• אין כיום ראיות מוצקות ליעילות טיפול המונע התפתחות כאב עצבי בחולים אונקולוגיים.
• הכאב העצבי בחולים אלה הוא דינמי ועשוי להשתנות במהלך הטיפול האונקולוגי ובעקבותיו. לכן מתחייב מעקב הדוק והתאמת הטיפול האונקולוגי לממצאי המעקב (לדוגמא: הפחתת מינון או שינוי טיפול כימותרפי הגורם לנוירופתיה אפילו טרם הופעת כאב עצבי).
• מםמך זה מתמקד בטיפול התרופתי בכאב האונקולוגי העצבי אם כי יש לזכור שטיפולים נוספים כמו פעולות פולשניות, רפואה משלימה ועוד, עשויים לסייע להקלת הכאב בחלק מן החולים.
• לצרכי פשטות, המסמך הנוכחי מתייחס לשתי קטגוריות עיקריות של כאב עצבי: אקוטי וכרוני.