הבדלים בין גרסאות בדף "גישה להיפונתרמיה במטופלים מאושפזים - Management of hyponatremia in hospitalized patients"
שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|נתרן}} | {{הרחבה|נתרן}} | ||
− | בירור ראשוני | + | ==בירור ראשוני== |
+ | |||
הערכה האמ החולה סימפטומטי. | הערכה האמ החולה סימפטומטי. | ||
− | הערכת קצב התפתחות | + | |
+ | הערכת קצב התפתחות ההיפונתרמיה: | ||
+ | *חדה - תוך פחות מ-48 שעות | ||
+ | *כרונית - מעל 48 שעות. | ||
היסטוריה מפורטת לגבי תרופות. | היסטוריה מפורטת לגבי תרופות. | ||
− | אבחנה מבדלת לפי מצב ההידרציה: היפו-וולמיה, נורמו-וולמיה, היפר-וולמיה. הערכת מצב ההידרציה: בצקת, טורגור, ריריות, משקל, לחץ דמ בשכיבה ובעמידה. | + | |
− | + | אבחנה מבדלת לפי מצב ההידרציה: היפו-וולמיה, נורמו-וולמיה, היפר-וולמיה. | |
− | + | ||
− | + | הערכת מצב ההידרציה: בצקת, טורגור, ריריות, משקל, לחץ דמ בשכיבה ובעמידה. | |
− | (אפשר | + | *ניטור כמות השתן. |
− | (בחשד | + | *שתן לאלקטרוליטימ ואוסמולליות . |
− | בנתרן | + | *בדיקת דס לאלקטרוליטים, אוםמולליות, אוראה, קריאטינין, נלוקוז, גזים (אפשר בדם ורידי). כשאוסמולליות הדם תקינה: חלבוני הדמ, טריגליצרידימ (בחשד לפסוידוהיפונתרמיה). |
− | עליית גלוקוז של 100 מ״ג/ד״ל | + | *בהיפרגליקמיה קשה (גלוקוז בדם מעל 400 מ"נ/ד"7): לחשב ירידה צפויה בנתרן הדם בהתאם לרמת מוכר הדם (צפויה ירידה של 2.4 מא"ק/ליטר לכל עליית גלוקוז של 100 מ״ג/ד״ל מעל 100 מ"ג/ד"ל). *במקרה קשה - התייעצות עם נפרולוג תורן. |
+ | |||
+ | ==טיפול ראשוני== | ||
+ | |||
+ | הערות כלליות | ||
^ הפסקת תרופות שעלולות לגרום להיפונתרמיה, כגון דיזותיאזיד, SSRI'S. ^ תיקון ההיפונתרמיה: | ^ הפסקת תרופות שעלולות לגרום להיפונתרמיה, כגון דיזותיאזיד, SSRI'S. ^ תיקון ההיפונתרמיה: | ||
בחולה מימפטומט׳ עמ התפתחות מהירה של ההיפונתרמיה (תוך פ חות מ-48 | בחולה מימפטומט׳ עמ התפתחות מהירה של ההיפונתרמיה (תוך פ חות מ-48 |
גרסה מ־11:55, 15 במאי 2015
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
גישה להיפונתרמיה במטופלים מאושפזים | ||
---|---|---|
Management of hyponatremia in hospitalized patients | ||
יוצר הערך | ד"ר דוד הומינר האיגוד לרפואה פנימית |
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – נתרן
בירור ראשוני
הערכה האמ החולה סימפטומטי.
הערכת קצב התפתחות ההיפונתרמיה:
- חדה - תוך פחות מ-48 שעות
- כרונית - מעל 48 שעות.
היסטוריה מפורטת לגבי תרופות.
אבחנה מבדלת לפי מצב ההידרציה: היפו-וולמיה, נורמו-וולמיה, היפר-וולמיה.
הערכת מצב ההידרציה: בצקת, טורגור, ריריות, משקל, לחץ דמ בשכיבה ובעמידה.
- ניטור כמות השתן.
- שתן לאלקטרוליטימ ואוסמולליות .
- בדיקת דס לאלקטרוליטים, אוםמולליות, אוראה, קריאטינין, נלוקוז, גזים (אפשר בדם ורידי). כשאוסמולליות הדם תקינה: חלבוני הדמ, טריגליצרידימ (בחשד לפסוידוהיפונתרמיה).
- בהיפרגליקמיה קשה (גלוקוז בדם מעל 400 מ"נ/ד"7): לחשב ירידה צפויה בנתרן הדם בהתאם לרמת מוכר הדם (צפויה ירידה של 2.4 מא"ק/ליטר לכל עליית גלוקוז של 100 מ״ג/ד״ל מעל 100 מ"ג/ד"ל). *במקרה קשה - התייעצות עם נפרולוג תורן.
טיפול ראשוני
הערות כלליות ^ הפסקת תרופות שעלולות לגרום להיפונתרמיה, כגון דיזותיאזיד, SSRI'S. ^ תיקון ההיפונתרמיה: בחולה מימפטומט׳ עמ התפתחות מהירה של ההיפונתרמיה (תוך פ חות מ-48 שעות) או ברמת נתרן דם נמוכה מ- 110 מא״ק/ליטר - לבצע תיקון מהיר ליי 3% Naci. ^ קצב התיקון המהיר הוא 12-10 מ>"ק/ליטר ליממה. להתחיל בקצב של 2 מ>"ק/ליטר לשעה (בחולה סימפטומטי) או 1 מ>"ק/ליטר לשעה (בחולה אםימפטומט׳ עם רמת נתרן 110 נ0"ק/ליטר ומטה) עד 4 השעות הראשונות או עד חלוף הםימפטומימ ואחר כך 0.5 מ>"ק/שעה ב-8 השעות הבאות או יותר כדי להגיע לרמת נתרן בדמ של 120 מ>"ק/ל יטה השלמה למחרת עד 18 מ>"ק/ליט ר ב - 48 השעות הראשונות. ^ בחולה אםימפטומט׳ עמ התפתחות איטית של היפונתרמיה ורמת נתרן בדם מעל 110 מאייק/ליטר: תיקון איטי : 0.5 מ>"ק/ליטר/שעה, להעלאת רמת הנתרן ב- 10-8 מ>"ק/ליטר ב משך 24 השעות הראשונות. השלמה ביומ המחרת עד ל- 18 מאייק/ליטר ב- 48 השעות הראשונות. ^ במקרימ של היפונתרמיה ממושכת (מעל 48 שעות) יש להיזהר מתיקון מהיר מדי מחשש ל- OSMOTIC DEMYELINATION.
• במקרים קשימ (Na<110 mEq/iiter, חולה סימפטומטי) - יש להתחיל טיפול ע"׳ 3% Naci בקצב של 50-100 cc/hr ולהמשיך בהתאמ לניטור רצוף של רמת נתרן הדט 3-2 שעות לאחר התחלת העירוי. בקצב עירוי היפרטונ׳ כנייל יש לצפות לעליית הנתרן בדם ב- 0.5 mEq/ליטר/שעה בערך. ליטר 0ל״ן היפרטונ׳ יעלה את רמת הנתרן בדם ב- 10 mEq בערך. חישוב נפח התמימה היומי הדרוש : כמות הנתרן הדרושה (120 - serum Na] (mEq/l) x TBW (kg) = (mEq] TBW = total body water באישה: משקל גוף 0.5 x, בגבר: משקל גוף 0.6 x נפח העירוי הדרוש (מייל 3% NaCl) = כמות הנתרן הדרושה (mEqn, לפי החישוב הנייל) כפול 1000 חלקי 513 (בלי טר 3% NaCl יש 513 mEq נתרן). לצורך החישוב ניתן להיעזר במחשבון שבאתר האינטרנט: www.medcalc.com/sodium.html ^ יש לעקוב אחרי רמות הנתרן בדמ כל שעת״מ ולהפסיק את התיקון המהיר כשר מת הנתרן מגיעה ל-^ח 20ו/ליטר. ^ פרט למקרה של היפו-וולמיה, להוסיף פוםיד לשקית העירוי (40 מייג לליטר נוזלים). הערכה קלינית: מצב היפר-וולמי (CHF, CIRRHOSIS, CRF)-^ טיפול במחלה היסודית. ^ הגבלת שתייה ל - 1000-500 םמייק ליממה. ^ אמ החולה סימפטומטי או אמ השתן מרוכז (אוםמולליות> 300 mOsm/L) ,׳ש לתקן באמצעות NaCl היפרטונ׳ (ראה לעיל) עמ (I.V. FUROSEMIDE (FUSID 20-40 mg בשקית העירוי. ^ בחולה אםימפטומט׳, ניתן להסתפק בהגבלת שתייה.
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דוד הומינר, סגן מנהל מחלקה פנימית ד', מרכז רפואי רבין, בית חולים בילינסון, פתח תקווה