כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הטלת שתן לילית - Nocturia"
מתוך ויקירפואה
ביאנקה סטרלצין (שיחה | תרומות) |
|||
| (132 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
| שורה 7: | שורה 5: | ||
|שם לועזי= Nocturia | |שם לועזי= Nocturia | ||
|שמות נוספים=השתנה לילית | |שמות נוספים=השתנה לילית | ||
| − | |ICD-10= | + | |ICD-10= {{ICD10|R|35||r|30}} |
| − | |ICD-9= | + | |ICD-9= {{ICD9|788.43}} |
| − | |MeSH= | + | |MeSH= D053158 |
|יוצר הערך= ד"ר גבריאל גילון {{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]] | |יוצר הערך= ד"ר גבריאל גילון {{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]] | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | '' הטלת שתן לילית (Nocturia)''', | + | {{הרחבה|הפרעות במתן שתן}} |
| + | '''הטלת שתן לילית (Nocturia)''', הוא תסמין רווח ומטריד של דרכי השתן עם השפעה ניכרת על איכות חיים ככל שהאנשים מתבגרים. הטלת שתן לילית קשורה לתחלואה נלווית, שקשורה למחלות רבות ולא רק לדרכי השתן, בעיקר אצל קשישים. ניתן לאבחן את הסיבות לתופעה בקלות יחסית. בירור והערכה קפדניים מאפשרים לטפל ולהקל על התופעה. חשוב להכיר את משמעות התלונה/תסמין, את הסיבות להטלת שתן לילית ואת דרכי הטיפול. לא פחות חשוב להפריך את הדעה הרווחת שהשתנת לילה והפרעות ה[[ערמונית]] הם שמות נרדפים, שמאפיינים גברים מבוגרים בלבד. | ||
== אפידמיולוגיה == | == אפידמיולוגיה == | ||
| − | שכיחות התופעה של | + | |
| + | שכיחות התופעה של הטלת שתן לילית עולה עם הגיל בקרב אנשים בקהילה ומאפיינת מעל 50% מהגברים והנשים מעל גיל 60. שיעור התופעה עולה עם הגיל עד כדי כך, שמרבית האוכלוסייה בגיל 80 יקומו לפחות פעם אחת בלילה להטיל שתן{{הערה|שם=הערה4|Jolleys JV, Donovan JL, Nanchal K, et al. Urinary symptoms in the community: how bothersome are they? Br J Urol 1994;74:551-555 }}. | ||
== אטיולוגיה == | == אטיולוגיה == | ||
| − | |||
| − | + | באופן תקין, קיים קצב הפרשה של השתן מהכליות, שהוא מוגבר במשך היום ומופחת בשעות הליל. קצב יממי זה (Circadian rhythm) מתפתח בגיל ילדות עד שמגיע לבשלות, כאשר הפרשת הארגינין ווזופרסין/[[הורמון אנטי דיורטי - Anti diuretic hormone|הורמון נוגד השתנה]] (AVP, {{כ}}Arginine Vasopressin או ADH,{{כ}} Antidiuretic Hormone) היא יממית. כאשר אנו ישנים, השתן המופרש מהכליות מרוכז יותר ובנפח מופחת כדי לאפשר שינה רציפה של 6-8 שעות ללא יקיצה להטיל שתן, עקב מלאות מוגזמת של שלפוחית השתן. תפוקת השתן ביממה אצל מבוגר היא בערך 300±1600 מ"ל (מיליליטר) ללא קשר למינו של האדם ואינה משתנה עם הגיל. הדבר שכן משתנה עם הגיל הינו תבנית ההפרשה של השתן בשעות היום ושעות הלילה, הקצב היממי. בעוד אצל צעירים תפוקת השתן במשך 12 שעות, מ-8 בבוקר עד 8 בערב, היא כפליים מתפוקת השתן של 12 השעות אחר כך, עד למחרת בבוקר, הרי שבגיל 65 ומעלה קצב יומי זה מיטשטש. התוצאה המיידית של הפרשת יתר לילית היא שנפח זה עולה על הקיבול התקין של שלפוחית השתן. | |
| − | + | בהגדרת הטלת שתן לילית אין אזכור לסיבה או לגורמים לתופעה, אך הן מגוונות וניתנות יחסית בקלות לסיווג ולאבחון. סיבות שאנשים קמים מתוך שינה להטיל שתן: | |
| + | *ראשית קיימות סיבות סביבתיות, כגון: רעש, אור, חלומות, [[כאב|כאבים]], [[חרדה|חרדות]], בני זוג, אך גם גירוי עקב שלפוחית מלאה | ||
| + | *הסיבות הרפואיות להטלת שתן לילית מתחלקות לשתי קבוצות: | ||
| + | **סיבות רפואיות כלליות, כמו שינויים במערכת העצבים המרכזית | ||
| + | **מחלות המשפיעות על המערכת של הלב וכלי הדם כמו [[יתר לחץ דם]], [[אי ספיקת לב]] | ||
| + | **מערכת הנשימה, כמו [[דום נשימה חסימתי בשינה - Obstructive Sleep Apnea|דום נשימה חסימתי בשינה]] (OSA{{כ}}, Obstructive Sleep Apnea) | ||
| + | **סיבות אורולוגיות הקשורות לתפקוד שלפוחית השתן | ||
| + | ברוב המקרים הטלת שתן לילית אינה בעיה אורולוגית אלא משקפת תחלואה נלווית, ששכיחותה עולה עם הגיל, ומהווה תסמין מטריד בקרב שני המינים ותופעה שכיחה. | ||
| − | |||
| − | |||
== קליניקה == | == קליניקה == | ||
| − | |||
| − | + | הטלת שתן לילית הינה תופעה רווחת מציקה ומטרידה, שעיקר השפעתה על איכות החיים. אצל קשישים היא אף מסוכנת, כיוון שקשורה לרוב למחלות נלוות ול[[נפילות]] בלילה העלולות להיות אף קטלניות. | |
| + | |||
| + | לפי ההגדרה של החברה הבינלאומית להתאפקות (International continence society), הטלת שתן לילית היא הצורך להקיץ פעם או יותר פעמים מתוך שינה להטיל שתן, שאחריה שוב ישנים{{הערה|שם=הערה1|Kerrebroeck P, Abrams P, Chaikin D, et al. Standardization Sub-committee of the International Continence Society. Standardization of terminology in nocturia. Neurourol Urody 2002;21:179-183 }}. | ||
| − | + | אומנם הטלת שתן לילית היא תלונה בעלת אופי לא מסוכן, לא מעוררת חשש אצל הסובלים ומתפתחת בהדרגה, בכל זאת היא מהווה מטרד מכביד מאוד. לתופעת הטלת השתן הלילית חשיבות בהיבטים של בריאות האדם ותחושת הנוחות. הטלת שתן לילית מהווה גורם משמעותי ל[[עייפות]] במשך היום, הפרעה בתפקוד בשגרת היום-יום, בעבודה, [[ירידה בזיכרון]] ואף נטייה ל[[דיכאון]]. לפי סקרים מדעיים זהו התסמין המשמעותי ביותר בין תסמיני דרכי השתן התחתונות (LUTS, {{כ}}Lower Urinary Tract Symptoms){{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Donovan JL. Measuring the impact of nocturia on quality of life. BJU Int 1999;(Suppl 1) 21-25 }},{{הערה|שם=הערה3| Miceli P. The prevalence of nocturia and its effect on health-related quality of lifeand sleep in a community sample in the USA. BJU Int 2004;94:1464}}. | |
| + | |||
| + | אין הבדל בשכיחות התופעה בין המינים. התופעה בקרב מבוגרים, קשישים בעיקר, לא רק מטרידה אלא אף מסוכנת. מחקר בקרב 6,143 אנשים במשך 5.5 שנים הצביע, שבקרב קשישים עם הטלת שתן לילית שלוש פעמים או יותר, שיעור התמותה היה כפול מקבוצת הביקורת. זאת ללא קשר למינם, לאחר התאמת גורמי סיכון אחרים, כגון: [[סוכרת]], [[מחלות לב]] ו[[אירוע מוחי]]. סקר אחר הראה ש[[הפרעות קצב]], סוכרת ומצב אחרי אירוע מוחי אצל קשישים היה קשור לתופעה של הטלת שתן לילית מעל שלוש פעמים{{הערה|שם=הערה5| Asplund R. Mortality in the elderly in relation to nocturnal micturition. BJU Int 1999;84;297-301}},{{הערה|שם=הערה6| Asplund R. Nocturia in relation to sleep, somatic diseases and medical treatment in the elderly. BJU Int 2002;90: 533-536}}. | ||
== אבחנה == | == אבחנה == | ||
| − | |||
| − | + | הסיבות להטלת שתן לילית רבות ונובעות מגורמים שונים. הגישה לתלונה של הטלת שתן לילית, מצב שמאופיין על ידי ריבוי גורמים, דורש בירור מזערי פשוט יחסית המאפשר את זיהוי הגורמים לתופעה. | |
| − | + | כדי לקבוע ולאבחן את הסיבות לצורך בהטלת שתן לילית דרושה אנמנזה רפואית מפורטת, שבמקרים רבים די בה, כדי לרמוז על הסיבה או מספר סיבות אפשריות. הצעד הראשון הוא לנסות ללמוד על הרגלי היום-יום, בעיקר שתייה ואכילה ומועדם. כך למשל, ניתן למצוא אנשים שמרבית השתייה שלהם במשך היום דווקא בשעות הערב ולעתים סמוך לשינה, עם נטילת התרופות הקבועות. רישום מדויק של סוגי התרופות הניטלות ומועדן חשוב. | |
| − | ממוקדת | + | בדיקה גופנית ממוקדת ב[[לחץ דם]], [[קוצר נשימה]], [[השמנה]], מישוש שלפוחית מלאה או גושים באגן, בדיקה נרתיקית לסימני דלדול או [[צניחת אברי האגן]], בדיקת החלחולת (Rectum) למתח הסוגר, תוכן צואתי, מרקם וגודל הערמונית, [[בצקת|בצקות]] בגפיים תחתונות, בדיקה עצבית ממוקדת לדרמטומים (Dermatomes) המותניים והעציים (Sacral). |
===בדיקות מעבדה=== | ===בדיקות מעבדה=== | ||
| − | בדיקת העזר המשמעותית ביותר היא בדיקת השתן הכללית. מטרתה לשלול תהליך זיהומי, אשר עלול לגרום לתלונות של תכיפות בהטלת השתן, אך בעיקר התכונות הפיזיקליות של השתן מלמדות. המשקל הסגולי של השתן הוא בעל חשיבות רבה. נוכחות סוכר בשתן מעידה על סוכרת לא מאוזנת. מדידת | + | בדיקת העזר המשמעותית ביותר היא [[בדיקת שתן כללית|בדיקת השתן הכללית]]. מטרתה לשלול [[זיהום בדרכי השתן|תהליך זיהומי]], אשר עלול לגרום לתלונות של תכיפות בהטלת השתן, אך בעיקר התכונות הפיזיקליות של השתן מלמדות. המשקל הסגולי של השתן הוא בעל חשיבות רבה. נוכחות סוכר בשתן מעידה על סוכרת לא מאוזנת. מדידת [[אוסמולריות של השתן]] (Urine osmolality) מספקת מידע רב במקרים של היעדר יכולת לרכז את השתן במחלות כגון [[Diabetes insipidus|תפלת השתן]] (Diabetes insipidus) ו[[אי ספיקת אדרנל|אי ספיקה של יותרת הכליה]] (Adrenal insufficiency). |
| − | בדיקות הדם | + | בדיקות הדם קשורות במקרים של תפוקת שתן מוגזמת בכל היממה. |
| − | === | + | ===יומן תכיפות ונפחי הטלת השתן=== |
| − | + | אף שלרוב האנמנזה משקפת את הרגלי המטופל, כלי האבחנה העיקרי לאבחון הינו רישום של יומן תכיפות ונפחי הטלת שתן במשך שלוש יממות רצופות לפחות. ביומן זה המטופל מתבקש לרשום במשך 24 שעות רצוף את כל הפעמים, תוך ציון ורישום השעה המדויקת, שבה הטיל שתן, למדוד בעזרת כלי מדידה את נפח ההשתנה ולשפוך את השתן. כלי אבחון פשוט זה מאפשר לקבל מידע מדויק על הרגלי השתייה והאכילה לפי תפוקת השתן במשך 24 שעות, מספר הטלות השתן במשך יממה, מספר היקיצות במשך שעות השינה להטלת שתן, תפוקת שתן כוללת ביממה ובשעות הלילה (מחושב לפי נפחי ההשתנה מתוך שינה נוסף על נפח הטלת השתן הראשונה בבוקר). כמו כן, ניתן ללמוד על נפחי ההשתנה במשך היום והנפחים בלילה{{הערה|שם=הערה7| Weiss JP. Nocturia: Do the "Math". J Urol 2006;175:16-18}}. | |
| − | + | האבחנה והטיפול נגזרים מתרשים זרימה פשוט, שעיקרו מבוסס על ניהול יומן לרישום תכיפות ונפח הטלת השתן. לפי יומן הרגלי תכיפות ונפחי הטלת שתן ניתן לאבחן אחד מן המצבים הבאים: | |
| + | *'''תפוקת שתן מוגברת (Polyuria) ביום ובלילה (Global)''' - במקרה כזה צריך לבדוק סיבות התנהגותיות של שתייה מוגזמת במודע או שלא במודע. השתנה מרובה כללית מוגדרת כתפוקת שתן ביום מעל 40 מ"ל/ק"ג (מיליגרם/קילוגרם) משקל גוף, כאשר תפוקת השתן הלילית תקינה (0.25). הגורם להשתנה מרובה יכול להיות משתינה (Diuresis) מוגברת של מים או מומסים | ||
| + | **שתינה מוגברת של מים נגרמת עקב היעדר יכולת ריכוז בגלל [[חסר ADH|חסר הורמון נוגד השתנה]], תפלת שתן ממקור יותרת המוח (Pituitary diabetes insipidus) או שתייה מוגזמת (Polydipsia). היעדר תגובת הכליה להורמון נוגד השתנה, תפלת שתן כלייתית (Nephrogenic diabetes insipidus), הינו גורם נוסף להיווצרות שתינה מוגזמת של מים. במקרים אלה המשקל הסגולי של השתן יהיה פחות מ-1.010 ואוסמולריות השתן פחות מ-300{{כ}} mOsmol/L (מיליאוסמול/ליטר). טיפול תרופתי ממושך כמו [[t:Licarbium|Licarbium]]{{כ}} (Lithium) עלול גם לגרום לתופעה דמוית תפלת השתן. בקבוצה זו תפקוד השלפוחית תקין ולמעשה אחרי אבחון הבעיה, הבירור הרפואי והטיפול נעשים על ידי רופאי המשפחה ומומחי מחלות פנימיות | ||
| + | **שתינה של מומסים (Solute diuresis) נגרמת כתוצאה מהעמסת מומסים, שגורמת לרמה גבוהה שלהם בתוך הצינורות המאספים של הכליה. המשקל הסגולי של השתן יהיה שווה או מעל 1.010 ואילו הריכוז האוסמולרי יהיה שווה או גדול מ-300{{כ}} mOsmol/L | ||
| + | **שני הורמונים נוספים שנחקרו בשנים האחרונות, [[ANP]] {{כ}}(Atrial Natriuretic Peptide) ו-[[BNP]] {{כ}(Brain Natriuretic Peptide) משתייכים להורמונים פפטידיים (Peptide) המופרשים על ידי הלב. רמתם עולה עם הגיל. BNP הינו בעל השפעה פיזיולוגית על השתינה, הרחבת כלי דם ונוגד את תפקוד מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (RAAS, {{כ}}Renin Angiotensin Aldosteron). השפעתו על השתינה חלשה ונעזרים במדידת רמתו כסמן של אי ספיקת לב. נמצא מתאם בין רמתו בדם לנפח השתנה לילי{{הערה|שם=הערה8|Sone A, Kondo N, Kobayashi T, et al. Association with relative nocturnal polyuria using BNP (brain natriuretic peptide) in elderly patients with nocturia Nippon Hinyokika Gakkai Zassshi 2007;98:558-564 }}. בקבוצה זו, של הטלת שתן לילית כוללת, רמת BNP תהיה שווה או קטנה מ-50{{כ}} pg/ml (פיקוגרם/מיליליטר) | ||
| + | **סיבות בסיסיות לשתיה מרובה והשתנה מרובה, על רקע מחלות חילוף חומרים ואנדוקריניות, כגון: סוכרת (הפרשת מומסים ביתר) או מקרים נדירים של [[מחלות יותרת הכליה]] ו[[יתר סידן בדם]] (Hypercalcemia). לעתים כשל של מערכות, כגון: [[אי ספיקת כליות]] עם השתנה מרובה, או [[אי ספיקת כבד]] עלולים להיות הגורם לתופעה | ||
| − | + | * '''תפוקת שתן מוגברת לילית''' - ההגדרה של תופעה זו כאשר תפוקת השתן בשעות השינה עולה על 1/3 מתפוקת השתן במשך 24 שעות של היממה. בקבוצה הזו של הטלת שתן לילית, תפקוד השלפוחית תקין והסיבה/גורם להטלת השתן הלילית היא/הוא תפוקת שתן מוגזמת בשעות הלילה. תופעה זו זכתה לתשומת לב והתייחסות רק בשנת 1995 בפרסום של Asplund, אשר שם לב שבקרב קשישים תפוקת השתן הלילית עולה ביחס לשעות היום{{הערה|שם=הערה9| Asplund R. The nocturnal polyuria syndrome (NPS). Gen Pharmacol 1995;26(6):1203-1209}}. בקרב צעירים, גם מעל 20% מתפוקת השתן בלילה נחשבת כחריגה וככל שעולים בגיל היחס משתנה ועולה עד כ-1/3 מהתפוקה ביממה | |
| − | * | + | **בהמשך התופעה נחקרה יותר ונמצא, שתפוקת שתן לילית מוגברת מאופיינת בהעדר שינוי קצבי ביממה של ההורמון נוגד ההשתנה, עד כי לעתים רמות הורמון זה לא ניתנות למדידה בפלזמה בשעות הלילה. לציין שתפוקת השתן הכוללת ביום ובלילה תקינה או מוגברת אך במעט |
| − | * | + | **סיבות רפואיות אחרות לתפוקת שתן לילית מוגברת קשורות לאי ספיקת לב, בצקות בגפיים, מצבי חולי אחרים כמו אחרי אירוע מוחי, או שינויי לחץ דם בטיפול לא מבוקר שגורם ל[[Orthostatic hypotension|צניחת לחץ דם במעבר משכיבה לעמידה]] (Orthostatic hypotension) וכן במצבי כאב כמו [[מחלת לב איסכמית]]. במצבים אלה הגוף מגיב בהפרשת יתר של הורמון נוגד השתנה במשך היום, הגורמת למיעוט שתן במשך היום. ספיגה חוזרת של נוזלים המצטברים מהחלל השלישי הינה התוצאה של הפרשת שתן ביתר בשעות השינה וגם במצב מנוחה ושינה אחרי הצהריים |
| − | * | + | **הקשר בין יתר לחץ דם להשתנה לילית נחקר לא מעט. נמצא שהשינוי היממי של הפרשת [[קטכולאמינים]] הקיים אצל צעירים בריאים, אשר מופרשים יותר ביום ופחות בלילה, משתנה אצל מבוגרים קשישים ורמת ההורמון גבוהה יותר בלילה. התוצאה של תופעה זו היא ירידת זרימת דם לכליה בלילה, שמעלה את נפח הדם במשך היום ומפחיתה את השתינה במשך היום בשעות הפעילות וגורמת בהמשך להפרשת שתן ביתר בלילה{{הערה|שם=הערה10|Sugaya K, Nishijama S. Pathogenesis and treatment of nocturia. Jpn J Clin Urol 2004;58:103-111 }} |
| − | * | + | **במהלך השינה, כאשר אנשים במצב מאוזן ובדרך כלל הפרשת הקטכולאמינים פחותה מאשר ביום, עם ההשפעה המשתנת של ANP ו-BNP, גורמים בסופו של דבר, להפרשת יתר לילית של שתן. שני ההורמונים, ANP ו-BNP, משתייכים להורמונים פפטידים המופרשים על ידי הלב ורמתם בדם עולה עם חומרת אי ספיקת הלב{{הערה|שם=הערה11|Sone A, Kondo N, Tanaka H. Decreased cardiac function and nocturia-Association of natriuretic peptide and nocturnal polyuria. Voiding Disorders Digest 2005;13:15-21 }}. הפרשת BNP עולה עם הגיל ורמות מוגברות עשויות לרמז על נוכחות מחלת לב וכלי דם. קיים הקשר בין רמתם לנפח ההשתנה לילי, מדד השתנה מרובה לילית. במקרים אלה של השתנה מרובה לילית, רמות BNP יהיו שוות או מעל 100{{כ}} pg/mL ותפוקת השתן הלילית תעלה על 45% |
| + | **שתייה מוגזמת בערב ואף בלילה יכולה אף היא להיות גורם להשתנת יתר לילית | ||
| + | **תופעות לוואי של תרופות, אף הן מהוות סיבה להשתנת יתר לילית, למשל [[חוסמי תעלות סידן|נוגדי סידן]], המגבירים את קצב הסינון הפקעיתי (GFR{{כ}}, Glomerular Filtration Rate) ובעלי השפעה מעכבת על הפרשת הורמון נוגד השתנה{{כ}}{{הערה|שם=הערה12| Toba K. Mechanism of nocturia in elderly people. Urological Review 1999;16:29-31}} | ||
| − | + | * '''נפח תפקודי מופחת של השלפוחית בלילה''' - הפחתה בנפח התפקודי של השלפוחית עלול להיגרם בגלל [[ערמונית גדולה|ערמונית שפירה חוסמת]] (BPO, {{כ}}Benign Prostatic Obstruction), המשפיעה על התפקוד התקין של השלפוחית. במצבים אלה ייתכן והתרוקנות השלפוחית לא תהיה מלאה עם שארית שתן משמעותית הגורעת מהנפח התפקודי. כמן כן, לעתים החסימה במוצא השלפוחית גורמת ל[[פעילות יתר של השלפוחית]] (DO, {{כ}}Detrusor Overactivity). תופעה זו של פעילות יתר שכיחה גם אצל מבוגרים בקרב שני המינים ללא קשר להפרעה חסימתית מסיבה לא ברורה או אף עקב [[ליקוי עצבי של השלפוחית]] (NDO,{{כ}} Neurogenic Detrusor Overactivity). פעילות יתר תיתכן גם מסיבה לא ברורה של גירוי תחושתי מוגזם להטלת שתן. בקבוצה זאת תפקוד השלפוחית לקוי ואבחון הגורמים הללו דורש בירור אורולוגי להתאמת הטיפול המיטבי | |
| + | **לעתים הנפח התפקודי המופחת מושפע גם מגורמים שלא במישרין קשורים לשלפוחית. [[הפרעת שינה]], הינה מצב לא תקין, שקשור לאיכות השינה וגם להטלת שתן לילית. רוב החולים עם חסר שינה סובלים גם מבעיות רפואיות נוספות. שינויי ברמות [[מלטונין]] שנוטה לרדת אצל קשישים משפיעות על איכות השינה. זה מתבטא ביקיצה מוקדמת וסף נמוך יותר ליקיצה ממילוי בנפח השלפוחית תוך שינה. קשישים מועדים להפרעות שינה גם מגורמים נדושים לכאורה כמו קור. חשיפה לקור בלילה מפעילה את המערכת הסימפתטית עם השלכותיה על מערכת השתן, אך גם מכבידה על הירדמות חוזרת, אשר משליכה על איכות השינה גם בהמשך הלילה כמעגל קסמים. דום נשימה חסימתי בשינה משפיע גם על הרגלי הטלת שתן לילית וגורם לירידה בנפח התפקודי של השלפוחית בלילה | ||
| − | + | *''' שילוב של תפוקת שתן מוגברת לילית ונפח תפקודי מופחת''' - לאבחון קבוצת ליקוי זו ניתן להיעזר על סמך יומן רישום תכיפות ונפחי הטלת השתן | |
| − | |||
| − | + | ===דימות=== | |
| − | + | בדיקות דימות של דרכי השתן נדרשות כאשר הטלת השתן הלילית קשורה בהפרעה בתפקוד השלפוחית. | |
| − | + | == טיפול == | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | טיפול | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | לפי האבחנה האטיולוגית מתכננים את הטיפול בהטלת שתן לילית. שיפור בתלונה-תסמין זה משפר את איכות החיים הגופנית והנפשית של הלוקים ומאפשר שיגרת יום תקינה ומספקת ליחיד. הטיפול ההתנהגותי-רפואי תלוי בגורם האטיולוגי של הטלת השתן הלילית. הטיפול ההתנהגותי הפשוט הוא בהגבלת נוזלים לפני השינה ובמהלכה, ובשינוי עיתוי נטילת תרופות ובעיקר משתנים. | |
| − | בקבוצה | + | בקבוצה של הסובלים מהטלת שתן לילית עקב השתנה מוגברת כוללת, הטיפול התרופתי ייגזר מהגורם האטיולוגי. הטיפול התרופתי יהיה מתן מרדימים להפרעות שינה, משתנים להפרעות לבביות, נוגדי שתינה להשתנה מוגזמת לילית ואנטי-מוסקרינים לפעילות יתר של השלפוחית. |
| − | = | + | בקבוצה של הלוקים בהשתנה מרובה לילית ניתן להיעזר באמצעים תומכים של מנוחה במשך שעות היום עם רגליים מורמות, הימנעות משתייה בערב. עיתוי נטילת תרופות ומשתנים בעלי טווח פעולה קצר דוגמת [[t:Furosemide|Furosemide]] בשעות אחר הצהריים כדי למתן את השתינה הלילית{{הערה|שם=הערה13| Reynard J, Cannon A, Yang Q, et al. A novel therapy for nocturnal polyuria:a double blind randomized trial of [[t:Furosemide|Furosemide]] against placebo.Br J Urol 1998;82:215-218 }}. מתן [[NSAIDS|נוגדי דלקת לא סטרואידלים]] (NSAIDs,{{כ}} Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) עשוי גם להפחית את הפרשת השתן הלילית, תוך זהירות השימוש בתרופות אלה עקב השפעתן על פעילות הכליות. |
| − | + | השימוש בתקביל מלאכותי של הורמון נוגד השתנה, [[t:Desmopressin|Desmopressin]], הינו בעל השפעה מיוחדת בהפחתת השתינה הלילית. הטיפול בתכשיר זה נמצא יעיל כדי הפחתת 50% מתפוקת השתן בלילה{{הערה|שם=הערה14| Rembratt A, Norgaard JP, Andersson KE. [[t:Desmopressin|Desmopressin]] in elderly patients with nocturia; short-term safety and effects on urine output,sleep patterns. BJU Int 2003;91:642-646 }}. תופעת הלוואי העיקרית היא [[כאבי ראש]] ו[[בחילה]]. רמת [[נתרן]] נמוכה משמעותית אובחנה בשיעור של 7.6% מהנוטלים תרופה זו. מכאן שדרושה זהירות במתן תרופה זו, בעיקר לקשישים, עם הקפדה על מעקב רמות אלקטרוליטים (Electrolytes) בדם. לציין שהפרעה אלקטרוליטרית עלולה ללוות גם טיפול תרופתי ב[[SSRI|מעכבי ספיגה מחדש של סרוטונין]] (SSRI{{כ}}, Selective Serotonin Reuptake Inhibitors), משתנים ותרופות הרגעה למיניהן בקרב אנשים הסובלים מבעיה זו. מומלץ על כן, אחרי 3-4 ימי נטילה, לעקוב אחרי שינוי במשקל ורמות האלקטרוליטים וכך גם בהמשך עם ניטור קבוע. | |
| − | + | טיפול ב[[תכשירים חוסמי קולטני אלפא]] (Alpha blocker) אצל גברים עם הגדלת הערמונית מפחיתה רק במעט את הטלת השתן הלילית. | |
| − | + | הטיפול בקבוצת החולים עם ירידה בנפח התפקודי של השלפוחית, עיקרו מתן תרופות אנטי-מוסקריניות המשפיעות על התנהגות שלפוחית שתן עם פעילות יתר. שילוב של תרופה מרדימה בקבוצה של הלוקים בהפרעת שינה עשויה להועיל. | |
| − | |||
| − | + | צריך לזכור שחלק גדול מהמטופלים, הפונים לעזרה בגלל הטלת שתן לילית, סובלים ממספר מחלות נלוות ולא מן הנמנע, שמטופלים כבר במספר תרופות מקבוצות שונות לבעיותיהם. דרושה ערנות של הרופא המטפל למנוע תופעות לוואי של הטיפול עצמו עקב הידוד (Interaction) בין התרופות השונות, בעיקר בקרב קשישים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | צריך לזכור שחלק גדול מהמטופלים הפונים לעזרה בגלל | ||
== פרוגנוזה == | == פרוגנוזה == | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
== דגלים אדומים == | == דגלים אדומים == | ||
| שורה 160: | שורה 131: | ||
[[קטגוריה: נפרולוגיה ויתר לחץ דם]] | [[קטגוריה: נפרולוגיה ויתר לחץ דם]] | ||
[[קטגוריה: פנימית]] | [[קטגוריה: פנימית]] | ||
| − | + | [[קטגוריה: קרדיולוגיה]] | |
[[קטגוריה: תסמינים]] | [[קטגוריה: תסמינים]] | ||
| − | [[קטגוריה:מדיקל מדיה | + | [[קטגוריה:מדיקל מדיה]] |
גרסה אחרונה מ־06:05, 18 במאי 2015
| הטלת שתן לילית | ||
|---|---|---|
| Nocturia | ||
| שמות נוספים | השתנה לילית | |
| ICD-10 | Chapter R 35. | |
| ICD-9 | 788.43 | |
| MeSH | D053158 | |
| יוצר הערך | ד"ר גבריאל גילון 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפרעות במתן שתן
הטלת שתן לילית (Nocturia), הוא תסמין רווח ומטריד של דרכי השתן עם השפעה ניכרת על איכות חיים ככל שהאנשים מתבגרים. הטלת שתן לילית קשורה לתחלואה נלווית, שקשורה למחלות רבות ולא רק לדרכי השתן, בעיקר אצל קשישים. ניתן לאבחן את הסיבות לתופעה בקלות יחסית. בירור והערכה קפדניים מאפשרים לטפל ולהקל על התופעה. חשוב להכיר את משמעות התלונה/תסמין, את הסיבות להטלת שתן לילית ואת דרכי הטיפול. לא פחות חשוב להפריך את הדעה הרווחת שהשתנת לילה והפרעות הערמונית הם שמות נרדפים, שמאפיינים גברים מבוגרים בלבד.
אפידמיולוגיה
שכיחות התופעה של הטלת שתן לילית עולה עם הגיל בקרב אנשים בקהילה ומאפיינת מעל 50% מהגברים והנשים מעל גיל 60. שיעור התופעה עולה עם הגיל עד כדי כך, שמרבית האוכלוסייה בגיל 80 יקומו לפחות פעם אחת בלילה להטיל שתן[1].
אטיולוגיה
באופן תקין, קיים קצב הפרשה של השתן מהכליות, שהוא מוגבר במשך היום ומופחת בשעות הליל. קצב יממי זה (Circadian rhythm) מתפתח בגיל ילדות עד שמגיע לבשלות, כאשר הפרשת הארגינין ווזופרסין/הורמון נוגד השתנה (AVP, Arginine Vasopressin או ADH, Antidiuretic Hormone) היא יממית. כאשר אנו ישנים, השתן המופרש מהכליות מרוכז יותר ובנפח מופחת כדי לאפשר שינה רציפה של 6-8 שעות ללא יקיצה להטיל שתן, עקב מלאות מוגזמת של שלפוחית השתן. תפוקת השתן ביממה אצל מבוגר היא בערך 300±1600 מ"ל (מיליליטר) ללא קשר למינו של האדם ואינה משתנה עם הגיל. הדבר שכן משתנה עם הגיל הינו תבנית ההפרשה של השתן בשעות היום ושעות הלילה, הקצב היממי. בעוד אצל צעירים תפוקת השתן במשך 12 שעות, מ-8 בבוקר עד 8 בערב, היא כפליים מתפוקת השתן של 12 השעות אחר כך, עד למחרת בבוקר, הרי שבגיל 65 ומעלה קצב יומי זה מיטשטש. התוצאה המיידית של הפרשת יתר לילית היא שנפח זה עולה על הקיבול התקין של שלפוחית השתן.
בהגדרת הטלת שתן לילית אין אזכור לסיבה או לגורמים לתופעה, אך הן מגוונות וניתנות יחסית בקלות לסיווג ולאבחון. סיבות שאנשים קמים מתוך שינה להטיל שתן:
- ראשית קיימות סיבות סביבתיות, כגון: רעש, אור, חלומות, כאבים, חרדות, בני זוג, אך גם גירוי עקב שלפוחית מלאה
- הסיבות הרפואיות להטלת שתן לילית מתחלקות לשתי קבוצות:
- סיבות רפואיות כלליות, כמו שינויים במערכת העצבים המרכזית
- מחלות המשפיעות על המערכת של הלב וכלי הדם כמו יתר לחץ דם, אי ספיקת לב
- מערכת הנשימה, כמו דום נשימה חסימתי בשינה (OSA, Obstructive Sleep Apnea)
- סיבות אורולוגיות הקשורות לתפקוד שלפוחית השתן
ברוב המקרים הטלת שתן לילית אינה בעיה אורולוגית אלא משקפת תחלואה נלווית, ששכיחותה עולה עם הגיל, ומהווה תסמין מטריד בקרב שני המינים ותופעה שכיחה.
קליניקה
הטלת שתן לילית הינה תופעה רווחת מציקה ומטרידה, שעיקר השפעתה על איכות החיים. אצל קשישים היא אף מסוכנת, כיוון שקשורה לרוב למחלות נלוות ולנפילות בלילה העלולות להיות אף קטלניות.
לפי ההגדרה של החברה הבינלאומית להתאפקות (International continence society), הטלת שתן לילית היא הצורך להקיץ פעם או יותר פעמים מתוך שינה להטיל שתן, שאחריה שוב ישנים[2].
אומנם הטלת שתן לילית היא תלונה בעלת אופי לא מסוכן, לא מעוררת חשש אצל הסובלים ומתפתחת בהדרגה, בכל זאת היא מהווה מטרד מכביד מאוד. לתופעת הטלת השתן הלילית חשיבות בהיבטים של בריאות האדם ותחושת הנוחות. הטלת שתן לילית מהווה גורם משמעותי לעייפות במשך היום, הפרעה בתפקוד בשגרת היום-יום, בעבודה, ירידה בזיכרון ואף נטייה לדיכאון. לפי סקרים מדעיים זהו התסמין המשמעותי ביותר בין תסמיני דרכי השתן התחתונות (LUTS, Lower Urinary Tract Symptoms)[3],[4].
אין הבדל בשכיחות התופעה בין המינים. התופעה בקרב מבוגרים, קשישים בעיקר, לא רק מטרידה אלא אף מסוכנת. מחקר בקרב 6,143 אנשים במשך 5.5 שנים הצביע, שבקרב קשישים עם הטלת שתן לילית שלוש פעמים או יותר, שיעור התמותה היה כפול מקבוצת הביקורת. זאת ללא קשר למינם, לאחר התאמת גורמי סיכון אחרים, כגון: סוכרת, מחלות לב ואירוע מוחי. סקר אחר הראה שהפרעות קצב, סוכרת ומצב אחרי אירוע מוחי אצל קשישים היה קשור לתופעה של הטלת שתן לילית מעל שלוש פעמים[5],[6].
אבחנה
הסיבות להטלת שתן לילית רבות ונובעות מגורמים שונים. הגישה לתלונה של הטלת שתן לילית, מצב שמאופיין על ידי ריבוי גורמים, דורש בירור מזערי פשוט יחסית המאפשר את זיהוי הגורמים לתופעה.
כדי לקבוע ולאבחן את הסיבות לצורך בהטלת שתן לילית דרושה אנמנזה רפואית מפורטת, שבמקרים רבים די בה, כדי לרמוז על הסיבה או מספר סיבות אפשריות. הצעד הראשון הוא לנסות ללמוד על הרגלי היום-יום, בעיקר שתייה ואכילה ומועדם. כך למשל, ניתן למצוא אנשים שמרבית השתייה שלהם במשך היום דווקא בשעות הערב ולעתים סמוך לשינה, עם נטילת התרופות הקבועות. רישום מדויק של סוגי התרופות הניטלות ומועדן חשוב.
בדיקה גופנית ממוקדת בלחץ דם, קוצר נשימה, השמנה, מישוש שלפוחית מלאה או גושים באגן, בדיקה נרתיקית לסימני דלדול או צניחת אברי האגן, בדיקת החלחולת (Rectum) למתח הסוגר, תוכן צואתי, מרקם וגודל הערמונית, בצקות בגפיים תחתונות, בדיקה עצבית ממוקדת לדרמטומים (Dermatomes) המותניים והעציים (Sacral).
בדיקות מעבדה
בדיקת העזר המשמעותית ביותר היא בדיקת השתן הכללית. מטרתה לשלול תהליך זיהומי, אשר עלול לגרום לתלונות של תכיפות בהטלת השתן, אך בעיקר התכונות הפיזיקליות של השתן מלמדות. המשקל הסגולי של השתן הוא בעל חשיבות רבה. נוכחות סוכר בשתן מעידה על סוכרת לא מאוזנת. מדידת אוסמולריות של השתן (Urine osmolality) מספקת מידע רב במקרים של היעדר יכולת לרכז את השתן במחלות כגון תפלת השתן (Diabetes insipidus) ואי ספיקה של יותרת הכליה (Adrenal insufficiency).
בדיקות הדם קשורות במקרים של תפוקת שתן מוגזמת בכל היממה.
יומן תכיפות ונפחי הטלת השתן
אף שלרוב האנמנזה משקפת את הרגלי המטופל, כלי האבחנה העיקרי לאבחון הינו רישום של יומן תכיפות ונפחי הטלת שתן במשך שלוש יממות רצופות לפחות. ביומן זה המטופל מתבקש לרשום במשך 24 שעות רצוף את כל הפעמים, תוך ציון ורישום השעה המדויקת, שבה הטיל שתן, למדוד בעזרת כלי מדידה את נפח ההשתנה ולשפוך את השתן. כלי אבחון פשוט זה מאפשר לקבל מידע מדויק על הרגלי השתייה והאכילה לפי תפוקת השתן במשך 24 שעות, מספר הטלות השתן במשך יממה, מספר היקיצות במשך שעות השינה להטלת שתן, תפוקת שתן כוללת ביממה ובשעות הלילה (מחושב לפי נפחי ההשתנה מתוך שינה נוסף על נפח הטלת השתן הראשונה בבוקר). כמו כן, ניתן ללמוד על נפחי ההשתנה במשך היום והנפחים בלילה[7].
האבחנה והטיפול נגזרים מתרשים זרימה פשוט, שעיקרו מבוסס על ניהול יומן לרישום תכיפות ונפח הטלת השתן. לפי יומן הרגלי תכיפות ונפחי הטלת שתן ניתן לאבחן אחד מן המצבים הבאים:
- תפוקת שתן מוגברת (Polyuria) ביום ובלילה (Global) - במקרה כזה צריך לבדוק סיבות התנהגותיות של שתייה מוגזמת במודע או שלא במודע. השתנה מרובה כללית מוגדרת כתפוקת שתן ביום מעל 40 מ"ל/ק"ג (מיליגרם/קילוגרם) משקל גוף, כאשר תפוקת השתן הלילית תקינה (0.25). הגורם להשתנה מרובה יכול להיות משתינה (Diuresis) מוגברת של מים או מומסים
- שתינה מוגברת של מים נגרמת עקב היעדר יכולת ריכוז בגלל חסר הורמון נוגד השתנה, תפלת שתן ממקור יותרת המוח (Pituitary diabetes insipidus) או שתייה מוגזמת (Polydipsia). היעדר תגובת הכליה להורמון נוגד השתנה, תפלת שתן כלייתית (Nephrogenic diabetes insipidus), הינו גורם נוסף להיווצרות שתינה מוגזמת של מים. במקרים אלה המשקל הסגולי של השתן יהיה פחות מ-1.010 ואוסמולריות השתן פחות מ-300 mOsmol/L (מיליאוסמול/ליטר). טיפול תרופתי ממושך כמו Licarbium (Lithium) עלול גם לגרום לתופעה דמוית תפלת השתן. בקבוצה זו תפקוד השלפוחית תקין ולמעשה אחרי אבחון הבעיה, הבירור הרפואי והטיפול נעשים על ידי רופאי המשפחה ומומחי מחלות פנימיות
- שתינה של מומסים (Solute diuresis) נגרמת כתוצאה מהעמסת מומסים, שגורמת לרמה גבוהה שלהם בתוך הצינורות המאספים של הכליה. המשקל הסגולי של השתן יהיה שווה או מעל 1.010 ואילו הריכוז האוסמולרי יהיה שווה או גדול מ-300 mOsmol/L
- שני הורמונים נוספים שנחקרו בשנים האחרונות, ANP (Atrial Natriuretic Peptide) ו-BNP {{כ}(Brain Natriuretic Peptide) משתייכים להורמונים פפטידיים (Peptide) המופרשים על ידי הלב. רמתם עולה עם הגיל. BNP הינו בעל השפעה פיזיולוגית על השתינה, הרחבת כלי דם ונוגד את תפקוד מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (RAAS, Renin Angiotensin Aldosteron). השפעתו על השתינה חלשה ונעזרים במדידת רמתו כסמן של אי ספיקת לב. נמצא מתאם בין רמתו בדם לנפח השתנה לילי[8]. בקבוצה זו, של הטלת שתן לילית כוללת, רמת BNP תהיה שווה או קטנה מ-50 pg/ml (פיקוגרם/מיליליטר)
- סיבות בסיסיות לשתיה מרובה והשתנה מרובה, על רקע מחלות חילוף חומרים ואנדוקריניות, כגון: סוכרת (הפרשת מומסים ביתר) או מקרים נדירים של מחלות יותרת הכליה ויתר סידן בדם (Hypercalcemia). לעתים כשל של מערכות, כגון: אי ספיקת כליות עם השתנה מרובה, או אי ספיקת כבד עלולים להיות הגורם לתופעה
- תפוקת שתן מוגברת לילית - ההגדרה של תופעה זו כאשר תפוקת השתן בשעות השינה עולה על 1/3 מתפוקת השתן במשך 24 שעות של היממה. בקבוצה הזו של הטלת שתן לילית, תפקוד השלפוחית תקין והסיבה/גורם להטלת השתן הלילית היא/הוא תפוקת שתן מוגזמת בשעות הלילה. תופעה זו זכתה לתשומת לב והתייחסות רק בשנת 1995 בפרסום של Asplund, אשר שם לב שבקרב קשישים תפוקת השתן הלילית עולה ביחס לשעות היום[9]. בקרב צעירים, גם מעל 20% מתפוקת השתן בלילה נחשבת כחריגה וככל שעולים בגיל היחס משתנה ועולה עד כ-1/3 מהתפוקה ביממה
- בהמשך התופעה נחקרה יותר ונמצא, שתפוקת שתן לילית מוגברת מאופיינת בהעדר שינוי קצבי ביממה של ההורמון נוגד ההשתנה, עד כי לעתים רמות הורמון זה לא ניתנות למדידה בפלזמה בשעות הלילה. לציין שתפוקת השתן הכוללת ביום ובלילה תקינה או מוגברת אך במעט
- סיבות רפואיות אחרות לתפוקת שתן לילית מוגברת קשורות לאי ספיקת לב, בצקות בגפיים, מצבי חולי אחרים כמו אחרי אירוע מוחי, או שינויי לחץ דם בטיפול לא מבוקר שגורם לצניחת לחץ דם במעבר משכיבה לעמידה (Orthostatic hypotension) וכן במצבי כאב כמו מחלת לב איסכמית. במצבים אלה הגוף מגיב בהפרשת יתר של הורמון נוגד השתנה במשך היום, הגורמת למיעוט שתן במשך היום. ספיגה חוזרת של נוזלים המצטברים מהחלל השלישי הינה התוצאה של הפרשת שתן ביתר בשעות השינה וגם במצב מנוחה ושינה אחרי הצהריים
- הקשר בין יתר לחץ דם להשתנה לילית נחקר לא מעט. נמצא שהשינוי היממי של הפרשת קטכולאמינים הקיים אצל צעירים בריאים, אשר מופרשים יותר ביום ופחות בלילה, משתנה אצל מבוגרים קשישים ורמת ההורמון גבוהה יותר בלילה. התוצאה של תופעה זו היא ירידת זרימת דם לכליה בלילה, שמעלה את נפח הדם במשך היום ומפחיתה את השתינה במשך היום בשעות הפעילות וגורמת בהמשך להפרשת שתן ביתר בלילה[10]
- במהלך השינה, כאשר אנשים במצב מאוזן ובדרך כלל הפרשת הקטכולאמינים פחותה מאשר ביום, עם ההשפעה המשתנת של ANP ו-BNP, גורמים בסופו של דבר, להפרשת יתר לילית של שתן. שני ההורמונים, ANP ו-BNP, משתייכים להורמונים פפטידים המופרשים על ידי הלב ורמתם בדם עולה עם חומרת אי ספיקת הלב[11]. הפרשת BNP עולה עם הגיל ורמות מוגברות עשויות לרמז על נוכחות מחלת לב וכלי דם. קיים הקשר בין רמתם לנפח ההשתנה לילי, מדד השתנה מרובה לילית. במקרים אלה של השתנה מרובה לילית, רמות BNP יהיו שוות או מעל 100 pg/mL ותפוקת השתן הלילית תעלה על 45%
- שתייה מוגזמת בערב ואף בלילה יכולה אף היא להיות גורם להשתנת יתר לילית
- תופעות לוואי של תרופות, אף הן מהוות סיבה להשתנת יתר לילית, למשל נוגדי סידן, המגבירים את קצב הסינון הפקעיתי (GFR, Glomerular Filtration Rate) ובעלי השפעה מעכבת על הפרשת הורמון נוגד השתנה[12]
- נפח תפקודי מופחת של השלפוחית בלילה - הפחתה בנפח התפקודי של השלפוחית עלול להיגרם בגלל ערמונית שפירה חוסמת (BPO, Benign Prostatic Obstruction), המשפיעה על התפקוד התקין של השלפוחית. במצבים אלה ייתכן והתרוקנות השלפוחית לא תהיה מלאה עם שארית שתן משמעותית הגורעת מהנפח התפקודי. כמן כן, לעתים החסימה במוצא השלפוחית גורמת לפעילות יתר של השלפוחית (DO, Detrusor Overactivity). תופעה זו של פעילות יתר שכיחה גם אצל מבוגרים בקרב שני המינים ללא קשר להפרעה חסימתית מסיבה לא ברורה או אף עקב ליקוי עצבי של השלפוחית (NDO, Neurogenic Detrusor Overactivity). פעילות יתר תיתכן גם מסיבה לא ברורה של גירוי תחושתי מוגזם להטלת שתן. בקבוצה זאת תפקוד השלפוחית לקוי ואבחון הגורמים הללו דורש בירור אורולוגי להתאמת הטיפול המיטבי
- לעתים הנפח התפקודי המופחת מושפע גם מגורמים שלא במישרין קשורים לשלפוחית. הפרעת שינה, הינה מצב לא תקין, שקשור לאיכות השינה וגם להטלת שתן לילית. רוב החולים עם חסר שינה סובלים גם מבעיות רפואיות נוספות. שינויי ברמות מלטונין שנוטה לרדת אצל קשישים משפיעות על איכות השינה. זה מתבטא ביקיצה מוקדמת וסף נמוך יותר ליקיצה ממילוי בנפח השלפוחית תוך שינה. קשישים מועדים להפרעות שינה גם מגורמים נדושים לכאורה כמו קור. חשיפה לקור בלילה מפעילה את המערכת הסימפתטית עם השלכותיה על מערכת השתן, אך גם מכבידה על הירדמות חוזרת, אשר משליכה על איכות השינה גם בהמשך הלילה כמעגל קסמים. דום נשימה חסימתי בשינה משפיע גם על הרגלי הטלת שתן לילית וגורם לירידה בנפח התפקודי של השלפוחית בלילה
- שילוב של תפוקת שתן מוגברת לילית ונפח תפקודי מופחת - לאבחון קבוצת ליקוי זו ניתן להיעזר על סמך יומן רישום תכיפות ונפחי הטלת השתן
דימות
בדיקות דימות של דרכי השתן נדרשות כאשר הטלת השתן הלילית קשורה בהפרעה בתפקוד השלפוחית.
טיפול
לפי האבחנה האטיולוגית מתכננים את הטיפול בהטלת שתן לילית. שיפור בתלונה-תסמין זה משפר את איכות החיים הגופנית והנפשית של הלוקים ומאפשר שיגרת יום תקינה ומספקת ליחיד. הטיפול ההתנהגותי-רפואי תלוי בגורם האטיולוגי של הטלת השתן הלילית. הטיפול ההתנהגותי הפשוט הוא בהגבלת נוזלים לפני השינה ובמהלכה, ובשינוי עיתוי נטילת תרופות ובעיקר משתנים.
בקבוצה של הסובלים מהטלת שתן לילית עקב השתנה מוגברת כוללת, הטיפול התרופתי ייגזר מהגורם האטיולוגי. הטיפול התרופתי יהיה מתן מרדימים להפרעות שינה, משתנים להפרעות לבביות, נוגדי שתינה להשתנה מוגזמת לילית ואנטי-מוסקרינים לפעילות יתר של השלפוחית.
בקבוצה של הלוקים בהשתנה מרובה לילית ניתן להיעזר באמצעים תומכים של מנוחה במשך שעות היום עם רגליים מורמות, הימנעות משתייה בערב. עיתוי נטילת תרופות ומשתנים בעלי טווח פעולה קצר דוגמת Furosemide בשעות אחר הצהריים כדי למתן את השתינה הלילית[13]. מתן נוגדי דלקת לא סטרואידלים (NSAIDs, Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) עשוי גם להפחית את הפרשת השתן הלילית, תוך זהירות השימוש בתרופות אלה עקב השפעתן על פעילות הכליות.
השימוש בתקביל מלאכותי של הורמון נוגד השתנה, Desmopressin, הינו בעל השפעה מיוחדת בהפחתת השתינה הלילית. הטיפול בתכשיר זה נמצא יעיל כדי הפחתת 50% מתפוקת השתן בלילה[14]. תופעת הלוואי העיקרית היא כאבי ראש ובחילה. רמת נתרן נמוכה משמעותית אובחנה בשיעור של 7.6% מהנוטלים תרופה זו. מכאן שדרושה זהירות במתן תרופה זו, בעיקר לקשישים, עם הקפדה על מעקב רמות אלקטרוליטים (Electrolytes) בדם. לציין שהפרעה אלקטרוליטרית עלולה ללוות גם טיפול תרופתי במעכבי ספיגה מחדש של סרוטונין (SSRI, Selective Serotonin Reuptake Inhibitors), משתנים ותרופות הרגעה למיניהן בקרב אנשים הסובלים מבעיה זו. מומלץ על כן, אחרי 3-4 ימי נטילה, לעקוב אחרי שינוי במשקל ורמות האלקטרוליטים וכך גם בהמשך עם ניטור קבוע.
טיפול בתכשירים חוסמי קולטני אלפא (Alpha blocker) אצל גברים עם הגדלת הערמונית מפחיתה רק במעט את הטלת השתן הלילית.
הטיפול בקבוצת החולים עם ירידה בנפח התפקודי של השלפוחית, עיקרו מתן תרופות אנטי-מוסקריניות המשפיעות על התנהגות שלפוחית שתן עם פעילות יתר. שילוב של תרופה מרדימה בקבוצה של הלוקים בהפרעת שינה עשויה להועיל.
צריך לזכור שחלק גדול מהמטופלים, הפונים לעזרה בגלל הטלת שתן לילית, סובלים ממספר מחלות נלוות ולא מן הנמנע, שמטופלים כבר במספר תרופות מקבוצות שונות לבעיותיהם. דרושה ערנות של הרופא המטפל למנוע תופעות לוואי של הטיפול עצמו עקב הידוד (Interaction) בין התרופות השונות, בעיקר בקרב קשישים.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- ↑ Jolleys JV, Donovan JL, Nanchal K, et al. Urinary symptoms in the community: how bothersome are they? Br J Urol 1994;74:551-555
- ↑ Kerrebroeck P, Abrams P, Chaikin D, et al. Standardization Sub-committee of the International Continence Society. Standardization of terminology in nocturia. Neurourol Urody 2002;21:179-183
- ↑ Donovan JL. Measuring the impact of nocturia on quality of life. BJU Int 1999;(Suppl 1) 21-25
- ↑ Miceli P. The prevalence of nocturia and its effect on health-related quality of lifeand sleep in a community sample in the USA. BJU Int 2004;94:1464
- ↑ Asplund R. Mortality in the elderly in relation to nocturnal micturition. BJU Int 1999;84;297-301
- ↑ Asplund R. Nocturia in relation to sleep, somatic diseases and medical treatment in the elderly. BJU Int 2002;90: 533-536
- ↑ Weiss JP. Nocturia: Do the "Math". J Urol 2006;175:16-18
- ↑ Sone A, Kondo N, Kobayashi T, et al. Association with relative nocturnal polyuria using BNP (brain natriuretic peptide) in elderly patients with nocturia Nippon Hinyokika Gakkai Zassshi 2007;98:558-564
- ↑ Asplund R. The nocturnal polyuria syndrome (NPS). Gen Pharmacol 1995;26(6):1203-1209
- ↑ Sugaya K, Nishijama S. Pathogenesis and treatment of nocturia. Jpn J Clin Urol 2004;58:103-111
- ↑ Sone A, Kondo N, Tanaka H. Decreased cardiac function and nocturia-Association of natriuretic peptide and nocturnal polyuria. Voiding Disorders Digest 2005;13:15-21
- ↑ Toba K. Mechanism of nocturia in elderly people. Urological Review 1999;16:29-31
- ↑ Reynard J, Cannon A, Yang Q, et al. A novel therapy for nocturnal polyuria:a double blind randomized trial of Furosemide against placebo.Br J Urol 1998;82:215-218
- ↑ Rembratt A, Norgaard JP, Andersson KE. Desmopressin in elderly patients with nocturia; short-term safety and effects on urine output,sleep patterns. BJU Int 2003;91:642-646
קישורים חיצוניים
- נוקטוריה - הטלת שתן לילית: מבט חדש על תסמין שכיח, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר גבריאל גילון - המערך האורולוגי, מרכז רפואי רבין, ביה"ח בילינסון, פתח תקווה