כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אלדולאזה - Aldolase"
מ (3 גרסאות) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|שם לועזי=Aldolase | |שם לועזי=Aldolase | ||
|קיצור= | |קיצור= | ||
| − | |מעבדה=כימיה בדם | + | |תמונה= |
| + | |כיתוב תמונה= | ||
| + | |מעבדה=[[כימיה בדם]] | ||
|תחום=הערכת מפגעי שריר ומחלות שריר כרוניות | |תחום=הערכת מפגעי שריר ומחלות שריר כרוניות | ||
|יחידות מדידה=יח' פעולה לליטר; U/L | |יחידות מדידה=יח' פעולה לליטר; U/L | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
== בסיס פיזיולוגי == | == בסיס פיזיולוגי == | ||
| − | אלדולאזה הוא אחד מאנזימי הביניים במהלך הגליקוליזה, והוא מפרק את המצע fructose-1,6-diphosphate ליצירת דיהידרוקסי-אצטון פוספאט וכן גליצראלדהיד 3-פוספאט. בשנות ה-70 וה-80 היה אנזים זה מקובל כמדד לפגיעה בשריר, המביאה לעלייה ברמתו בדם. יתרה מכך, המחשבה המקורית הייתה שאם הפגיעה בשריר היא משנית למפגע של מערכת העצבים, לא תהיה לכאורה עלייה ברמת אלדולאזה. אך במרוצת השנים פחת העניין במדד זה עד כדי המלצה של מספר גופי בריאות לחדול מביצוע בדיקה זו מסיבות אחדות: האנזים נפוץ לא רק בשרירי שלד ולב, אלא גם מופיע בכליה ובמוח וכן בתאי כבד. הניסיון שנרכש עם אנזימים מקבילים כמו CPK, טרנסאמינאזות (SGOT ו-SGPT) ואף LDH (לקטאט דהידרוגנאזה), מייתר את הצורך למדוד רמות אלדולאזה. סקר גדול שהתפרסם ב-Clinical Chemistry כבר ב-1985, העלה ספק בנחיצות של מדידת אלדולאזה במצבים של | + | אלדולאזה הוא אחד מאנזימי הביניים במהלך הגליקוליזה, והוא מפרק את המצע fructose-1,6-diphosphate ליצירת דיהידרוקסי-אצטון פוספאט וכן גליצראלדהיד 3-פוספאט. בשנות ה-70 וה-80 היה אנזים זה מקובל כמדד לפגיעה בשריר, המביאה לעלייה ברמתו בדם. יתרה מכך, המחשבה המקורית הייתה שאם הפגיעה בשריר היא משנית למפגע של מערכת העצבים, לא תהיה לכאורה עלייה ברמת אלדולאזה. אך במרוצת השנים פחת העניין במדד זה עד כדי המלצה של מספר גופי בריאות לחדול מביצוע בדיקה זו מסיבות אחדות: האנזים נפוץ לא רק בשרירי שלד ולב, אלא גם מופיע בכליה ובמוח וכן בתאי כבד. הניסיון שנרכש עם אנזימים מקבילים כמו [[CPK]], טרנסאמינאזות (SGOT ו-SGPT) ואף [[LDH]] (לקטאט דהידרוגנאזה), מייתר את הצורך למדוד רמות אלדולאזה. סקר גדול שהתפרסם ב-Clinical Chemistry כבר ב-1985, העלה ספק בנחיצות של מדידת אלדולאזה במצבים של [[Polymyositis]], או מחלות דלקתיות ומפגעים אחרים של רקמת שריר בעידן של שימוש רווח ב-CPK. |
== פענוח תוצאות הבדיקה == | == פענוח תוצאות הבדיקה == | ||
| − | תוצאות מאוד גבוהות של אלדולאזה תתקבלנה | + | תוצאות מאוד גבוהות של אלדולאזה תתקבלנה ב[[מחלת דושן|מחלת ניוון שרירים ע"ש Duchenne]], ב-[[Limb-girdle dystrophy]], בדרמאטוציוזיטיס, בפולימיוזיטיס, ב[[רבדומיוליזה]], מיוגלובינוריה וכן בנגיעות בטפיל טריכינלה (Trichinosis). רמות מוגברות של אלדולאזה נמצא גם ב[[הפאטיטיס]] (במקביל לעלייה דומה ברמת האנזים [[SGPT]]), אך גם במצבים מגוונים כ[[אוטם שריר הלב]], [[פנקראטיטיס|פנקראטיטיס חריפה]], נמק רקמתי, ובממאירויות שונות עם גרורות לכבד, וכן ב[[מלנומה|מלאנומה]], בגידולים מוחיים, בממאירות של מערכת העיכול, בלויקמיה גרנונולוציטית, ב[[אנמיה מגאלובלסטית|אנמיה מגאלובלסטית]] או [[אנמיה המוליטית|המוליטית]], ב-60 עד 80% ממטופלים במצבים חריפים של [[סכיזופרניה]] או מצבי [[פסיכוזה]], ב[[טטאנוס|צפדת]] (טטאנוס), במחלת MaCArdle, וב-[[מונונוקליאוזיס|Infectious mononucleosis]]. |
| − | במחלות עם פגיעה משנית בתפקוד שרירים כמו טרשת נפוצה או | + | במחלות עם פגיעה משנית בתפקוד שרירים כמו [[טרשת נפוצה]] או ב[[מיאסטניה גרביס]] רמות אלדולאזה בדם תקינות. כאשר מסת השריר קטֵנה, כך תפחת גם רמת אלדולאזה בדם. |
== הוראות לביצוע הבדיקה == | == הוראות לביצוע הבדיקה == | ||
אין צורך בצום. יש לקחת דם במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב) או במבחנת הפארין (פקק ירוק), ולסרכז אותו בהקדם. נסיוב או מפלזמה המוליטיים אינם ראויים למדידת אלדולאזה. | אין צורך בצום. יש לקחת דם במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב) או במבחנת הפארין (פקק ירוק), ולסרכז אותו בהקדם. נסיוב או מפלזמה המוליטיים אינם ראויים למדידת אלדולאזה. | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | * [[מדריך בדיקות מעבדה|חזרה לדף מדריך בדיקות מעבדה]] | ||
| + | |||
| + | * [[מפגעי שריר|בדיקות מעבדה - מפגעי שריר]] | ||
{{ייחוס|[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]]}} | {{ייחוס|[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]]}} | ||
| − | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה]] | + | |
| + | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה: כימיה בדם]] | ||
| + | [[קטגוריה: בדיקות מעבדה - מפגעי שריר]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:32, 6 באוגוסט 2015
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| אלדולאזה | |
|---|---|
| Aldolase | |
| מעבדה | כימיה בדם |
| תחום | הערכת מפגעי שריר ומחלות שריר כרוניות |
 | |
| יחידות מדידה | יח' פעולה לליטר; U/L |
| טווח ערכים תקין | מבוגרים-1.0 עד 7.5 יחידות לליטר; ביילודים ותינוקות עד גיל 7 ימים ערכים הגבהים פי-4 מערכי הנורמה במבוגרים; בילדים בגיל 10 חודשים עד שנתיים-3.4 עד 11.8 יחידות לליטר; בילדים מגיל שנתיים עד גיל 16 שנה-1.2 עד 8.8 יחידות לליטר |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
מטרת הבדיקה
בחינה של מפגע ראשוני בתא שריר שאינו על רקע פגיעה עצבית הגורמת לנזק משני לרקמת השריר.
בסיס פיזיולוגי
אלדולאזה הוא אחד מאנזימי הביניים במהלך הגליקוליזה, והוא מפרק את המצע fructose-1,6-diphosphate ליצירת דיהידרוקסי-אצטון פוספאט וכן גליצראלדהיד 3-פוספאט. בשנות ה-70 וה-80 היה אנזים זה מקובל כמדד לפגיעה בשריר, המביאה לעלייה ברמתו בדם. יתרה מכך, המחשבה המקורית הייתה שאם הפגיעה בשריר היא משנית למפגע של מערכת העצבים, לא תהיה לכאורה עלייה ברמת אלדולאזה. אך במרוצת השנים פחת העניין במדד זה עד כדי המלצה של מספר גופי בריאות לחדול מביצוע בדיקה זו מסיבות אחדות: האנזים נפוץ לא רק בשרירי שלד ולב, אלא גם מופיע בכליה ובמוח וכן בתאי כבד. הניסיון שנרכש עם אנזימים מקבילים כמו CPK, טרנסאמינאזות (SGOT ו-SGPT) ואף LDH (לקטאט דהידרוגנאזה), מייתר את הצורך למדוד רמות אלדולאזה. סקר גדול שהתפרסם ב-Clinical Chemistry כבר ב-1985, העלה ספק בנחיצות של מדידת אלדולאזה במצבים של Polymyositis, או מחלות דלקתיות ומפגעים אחרים של רקמת שריר בעידן של שימוש רווח ב-CPK.
פענוח תוצאות הבדיקה
תוצאות מאוד גבוהות של אלדולאזה תתקבלנה במחלת ניוון שרירים ע"ש Duchenne, ב-Limb-girdle dystrophy, בדרמאטוציוזיטיס, בפולימיוזיטיס, ברבדומיוליזה, מיוגלובינוריה וכן בנגיעות בטפיל טריכינלה (Trichinosis). רמות מוגברות של אלדולאזה נמצא גם בהפאטיטיס (במקביל לעלייה דומה ברמת האנזים SGPT), אך גם במצבים מגוונים כאוטם שריר הלב, פנקראטיטיס חריפה, נמק רקמתי, ובממאירויות שונות עם גרורות לכבד, וכן במלאנומה, בגידולים מוחיים, בממאירות של מערכת העיכול, בלויקמיה גרנונולוציטית, באנמיה מגאלובלסטית או המוליטית, ב-60 עד 80% ממטופלים במצבים חריפים של סכיזופרניה או מצבי פסיכוזה, בצפדת (טטאנוס), במחלת MaCArdle, וב-Infectious mononucleosis.
במחלות עם פגיעה משנית בתפקוד שרירים כמו טרשת נפוצה או במיאסטניה גרביס רמות אלדולאזה בדם תקינות. כאשר מסת השריר קטֵנה, כך תפחת גם רמת אלדולאזה בדם.
הוראות לביצוע הבדיקה
אין צורך בצום. יש לקחת דם במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב) או במבחנת הפארין (פקק ירוק), ולסרכז אותו בהקדם. נסיוב או מפלזמה המוליטיים אינם ראויים למדידת אלדולאזה.
ראו גם